(שִׂיחָה בָּרַדְיוֹ)

רַבִּים מֵאִתָּנוּ, רַבִּים מְאֹד נִסּוּ אֶת כֹּחָם בִּימֵי יַלְדוּתָם לִכְתֹּב שִּׁירִים. אֲנִי אוֹמֵר שִׁירִים, אֲבָל הָאֱמֶת הִיא שֶׁאֵלֶּה לֹא שִׁירִים כְּלָל אֶלָא שׁוּרוֹת מְחֹרָזוֹת קְצָת. וְאוּלָם מִשֶּׁבָּגְרוּ בְּמִקְצָת וְהִפְסִיקוּ לִכְתֹּב שִׁירִים, אֵינָם מַרְפִּים גַּם בִּקְרִיאַת שִׁירִים. וְאִם מְמַעֲטִים לִקְרֹא בְּסֵפֶר שִׁירָה – מַה פֶּלֶא שֶׁהַטַּעַם לָקוּי? קִשְׁקוּשׁ מְחֹרָז מוֹצֵא חֵן וְשִׁיר אֲמִתִּי וְטוֹב נִשְׁאָר סָתוּם וְחָבוּי בֵּין דַּפֵּי הַסֵּפֶר, וּמְעַטִּים נֶהֱנִים מִמֶּנּוּ – הַמְעַטִּים שֶׁאָזְנָם פְּתוּחָה לְמִשְׁקָל, לְצִלְצוּל, לִנְגִינָה, שֶׁנַּפְשָׁם פְּתוּחָה לִקְלֹט דְּבָרִים הַמִּתְרַחֲשִׁים בִּפְנִים, בְּנִשְׁמַת הָאָדָם.

כְּשֶׁאֲנַחְנוּ צְעִירִים אָנוּ עֲסוּקִים מְאֹד לִסְפֹּג אֶל תּוֹכֵנוּ אֶת הַנַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם הַחִיצוֹנִי. בְּגִיל הַנְּעוּרִים אָנוּ מִתְרַשְּׁמִים מִמַּרְאֵה עֵינַיִם וּמִמִשְׁמַע אָזְנַיִם וּשְׁאָר הַחוּשִׁים, וְאִין לָנוּ שְׁהוּת וּזְמַן פָּנוּי לְהַאֲזִין לִבְנוֹת-קוֹלוֹת, לִדְבָרִים הַנִּשְׁמָעִים לָאֹזֶן מִתּוֹךְ הַקְשָׁבָה מְיֻחֶדֶת, לִצְלִילִים דַּקִּים, הַמֻּבְלָעִים בְּשְׁאוֹן הֲמוֹן קוֹלוֹת. וְכֵן הַדָּבָר בְּמַרְאוֹת וּבְנוֹפִים: הָעַיִן הַבִּלְתִּי מְאֻמֶּנֶת רוֹאָה צְבָעִים בּוֹלְטִים בְּיוֹתֵר, וְאֵינָהּ מַבְחִינָה בַּגּוֹנִים; הַמְשׁוֹרֵר עֵינוֹ חַדָּה לִרְאוֹת גּוֹנִים וּבְנוֹת-גּוֹנִים שֶׁבַּטֶּבַע וְלִשְׁמֹעַ קוֹל וּבַת-קוֹל וְאַף הֵדִים רְחוֹקִים. וְלֹא זוֹ בִּלְבָד. הַמְשׁוֹרֵר רוֹאֶה גַּם אֶת שֶׁאֵינוֹ גָלוּי לָעַיִן וּמַאֲזִין לְהֶמְיָה פְּנִימִית. וְאֶת כָּל זֶה הוּא מוֹסֵר לָנוּ בְּמַרְאוֹת וּבְחֶזְיוֹנוֹת שֶׁל נַפְשׁוֹ שֶׁלּוֹ, וְעַל כֵּן בִּצְבָעִים וּבְקוֹלוֹת שֶׁלוֹ, בְּמִדָּה וּבְמִשְׁקָל, בְּקֶצֶב וּבִנְגִינָה מִשֶּׁלוֹ. אֵין זֶה דִבּוּר פָּשׁוּט – אֶלָּא מַחֲשָׁבָה, רֶגֶשׁ וְחָזוֹן שְׁקוּלִים, קְצוּבִים וּמְנֻגָּנִים בְּרוּחוֹ שֶׁל הַמְשׁוֹרֵר.

וְאוּלָם שׁוֹנִים הֵם דַּרְכֵי הַשִּׁירָה. הַמְשׁוֹרֵר הוּא עוֹלָם בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְשִׁירָתוֹ הִיא הָאַסְפַּקְלַרְיָה לְעוֹלָמוֹ.

אָמַרְתִּי לְהָבִיא לִפְנֵיכֶם שְׁנֵי סִפְרֵי שִׁירָה שֶׁהוֹפִיעוּ זֶה עַתָּה, לְמַעַן תִּרְאוּ אֶת הַשּׁוֹנִי. שְׁנֵי סִפְרֵי הַשִּׁירִים שֶׁמְחַבְּרֵיהֶם הִתְכַּוְּנוּ לְקוֹרְאִים צְעִירִים, לִבְנֵי הַנֹּעַר וְאַף לִילָדִים, הָאֶחָד: “בִּרְכַּת בֹּקֶר” – לְיַעֲקֹב כֹּהֵן, וְהַשֵּׁנִי “פְּעוּטִים הָיִינוּ” לא. א. מִילֶן, מְתֻרְגָּם מֵאַנְגְּלִית בִּידֵי יַעֲקֹב אוֹרְלַנְד.

כָּל תַלְמִיד יוֹדֵע אֶת הַמְשׁוֹרֵר יַעֲקֹב כֹּהֵן – כְּרָכִים רַבִּים מִכְּתָבָיו הוֹפִיעוּ וּמוֹפִיעִים וְאִלּוּ “בִּרְכַּת בֹּקֶר” הוּא סֵפֶר שִׁירִים לַנֹּעַר וְלַיֶּלֶד. רָצָה יַעֲקֹב כֹּהֵן לִמְסֹר מֵרִגְשׁוֹתָיו אַף לְיֶּלֶד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ קְרוֹא וְשׁוֹמֵעַ שִׁיר מִפִּי אִמּוֹ; וְאַף לַנַּעַר וְלַנַּעֲרָה, תַּלְמִידֵי בֵּית-הַסֵּפֶר. לְשׁוֹנוֹ בְּרוּרָה, חֲרוּזָיו מְהֻקְּצָעִים וּפְשׁוּטִים. הַיַּלְדָּה יוֹשֶׁבֶת עַל בִּרְכֵּי אַבָּא וְרוֹכֶבֶת וְאַבָּא שָׁר לָהּ:

הַיָּא, הַּי! רָץ הַסּוּס,

עַל פְּנֵי גַיְא וָהָר יָטוּס;

בַּיַּרְדֵּן שׁוֹתֶה הוּא מַיִם,

רָץ וְטָס לִירוּשָׁלַיִם.

אוֹ הוּא מְסַפֵּר אַגָּדָה עַל יְהוּדִים מֵעֵבֶר לַסַּמְבַּטְיוֹן, הַמִּתְגַּעְגְּעִים לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. לְאַט יְתָאֵר הַמְשׁוֹרֵר אֶת מַרְאֵה אֶרֶץ סַמְבַּטְיוֹן כְּפִי שֶׁהוּא חָזָה אוֹתָה בְּדִמְיוֹנוֹ, וַהֲרֵי לְפָנֶיךָ – זָקֵן, אִשָּׁה צְעִירָה, בַּחוּרִים שֶׁשִּׁרְיוֹן-בַּרְזֶל לְבוּשָׁם וְהוּא שׁוֹאֵל:

מַה זוֹ הַתְּכוּנָה, בַּחוּרִים,

וְקֶשֶׁת וַחֲנִית לְשֵׁם מָה,

וְהָאָרֶץ סָבִיב סְגוּרָה הִיא,

וְאֵין פַּחַד שֶׁל מִלְחָמָה?

וְהֵם עוֹנִים:

לִהְיוֹת נְכוֹנִים תָּמִיד

כִּי נָשׁוּב אֶל הָאָרֶץ

בְּצַעֲדֵי אוֹן וּבְשִׁירָה,

וְנָקִים אֶת חָרְבוֹתֶיהָ

וְנִבְנֶה אֶת בֵּית הַבְּחִירָה.

כְּפִי שֶׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים כָּל בַּיִת מְחֹרָז וּבָנוּי – לְלֹא כָּל קִשּׁוּטִים – לֵאמֹר: בִּרְצִינוּת, בְּכֹבֶד רֹאשׁ.

וְהִנֵּה לְעֻמַּת זֶה סֵפֶר שִׁירִים מִסּוּג אַחֵר לְגַמְרֵי: הַמְשׁוֹרֵר הָאַנְגְּלִי מִילֶן וּמְתַרְגְּמוֹ הָעִבְרִי אוֹרְלַנְד כְּאִלּוּ רָצוּ לִדְלוֹת אֶת הַשִּׁירָה שֶׁהָיְתָה בְּחַיֵּיהֶם בְּעוֹדָם יְלָדִים קְטַנִּים, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים אֶת כְּלָלֵי הַדִּקְדּוּק בַּשָּׂפָה, וְעוֹד פָּחוֹת – אֶת הַכְּלָלִים כֵּיצַד כּוֹתְבִים שִׁיר, וְאוּלָם רֶגֶשׁ הַשִּׁירָה מְפָעֵם אֶת לִבָּם כִּי הַשִּׁירָה מְצוּיָה בְּלֵב כָּל יֶלֶד, בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל כָּל יֶלֶד. יֶתֶר עַל כֵּן. הוּא גַּם מְחַפֵּשׂ לוֹ דֶרֶךְ לְהַבִּיעַ אֶת הַשִּׁירָה הַמְמַלְאָה אֶת נַפְשׁוֹ הַקְטַנָּה בְּאֶמְצָעִים שֶׁלּוֹ, לְפִי הַיְכֹלֶת שֶׁלּוֹ. אֶפְשָׁר שֶׁהוּא עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ לִכְתֹּב אֶת זֶה, אֲבָל יֵשׁ שִׁירָה רַבָּה בּוֹ.

וּבְלִבּוֹ הַקְּטַנְטַן שֶׁל הַנַּעַר הַקָּט יֵשׁ צַעַר גָּדוֹל, הוּא רוֹצֶה לִקְנוֹת לוֹ אַרְנֶבֶת כָּזֹאת כְּפִי שֶׁתֵּאֵר לְעַצְמוֹ בְּדִמְיוֹנוֹ, וְהוּא סוֹבֵב בְּכִכַּר הַשּׁוּק וּמְחַפֵּשׂ וְאֵינוֹ מוֹצֵא.

וְהֵן כָּךְ יָשִׁיר וִיסַפֵּר:

הָיָה לִי כָּזֶה מִילִים,

כָּזֶה נוֹצֵץ מִין מִילִים,

לָקַחְתִּי אֶת הַמִילִים

אֶל כִּכַּר הַשּׁוּק.

בִּקַּשְׁתִּי לִי אַרְנֶבֶת

קְטַנָּה וּמְאֻזְנֶבֶת,

אֲבָל כָּזֹאת אַרְנֶבֶת

אֵין שָׁם בְּדִיּוּּק.

אֵין זֶה שִׁיר רְצִינִי, כְּפִי שֶׁרְגִילִים לְהַגִּיד, אֲבָל אַתָּה סוֹבֵב אִתּוֹ בְּכִכַּר הַשּׁוּק וְאַתָּה הִנְּךָ יַחַד אִתּוֹ בְּכִכַּר הַשּׁוּק וְאַתָּה מְחַפֵּשׂ יַחַד אִתּוֹ אֶת הָאַרְנֶבֶת שֶׁבְּדִמְיוֹן וְאֵין לִמְצֹא אוֹתָהּ בְּדִיּוּק, וְכָךְ אַתָּה מוֹצֵא בַּשִּׁיר גַּם דְּבָרִים מְבַדְּחִים וְאַף מַצְחִיקִים, בִּלְשׁוֹן יְלָדִים, בִּשְׁגִיאוֹת בְּדִקְדּוּק וּבְגִמְגּוּם – אֲבָל הַשִּׁירָה הַיַּלְדוּתִית הוֹמָה בְּלִבְּךָ.

אָכֵן סֵפֶר וָסֵפֶר – יֵשׁ אוֹהֵב שִׁירִים רְצִינִיּים וְיֵשׁ אוֹהֵב שִׁירִים לֹא רְצִינִיּים – אֲבָל לִבְחֹר יוּכַל רַק מִתּוֹךְ קְרִיאָה.

אִם תִּקְרָא אֵין סָפֵק, כִּי תֵדַע בַּמֶּה לִבְחֹר.

(תש"ו)