זֶה הָאִיש יַצִּיב, שֶׁעָרַךְ לָכֶם, יְלָדִים, יָמִים רַבִּים אֶת “דָּבָר לִילָדִים” וְדָאַג שֶׁיּבוֹאוּ בּוֹ רַק שִׁירִים יָפִים וְסִפּוּרִים יָפִים – הָיָה אָדָם יְקַר–נֶפֶשׁ, וְהָיָה לוֹ, חוּץ מִכִּשְׁרוֹנוֹת סוֹפֵר וְעוֹרֵךְ, עוֹד כִּשְׁרוֹן אֶחָד, הַשָּׁקוּל כְּנֶגֶד הַרְבֵּה כִּשְׁרוֹנוֹת, וְהוּא: שֶׁהָיָה אוֹהֵב אֶת בְּנֵי–הָאָדָם וְבְּנֵי–הָאָדָם אָהֲבוּ אוֹתוֹ.
יַצִּיב הָיָה אָדָם נָאֶה. הַכִּשְׁרוֹן לִכְתֹּב, לְהַעֲמִיק חֲשֹׁב, לְהַעֲמִיק רְאוֹת, הוּא בְּלִי סָפֵק מַתְּנַת–אֱלֹהִים גְּדוֹלָה. אֲבָל אוּלַי מַתְּנַת אֱלֹהִים הַיְקָרָה בְּיוֹתֵר הוּא הַלֵּב הַטּוֹב. זֶה הַכִּשְׁרוֹן לֶאֱהֹב, לִתְמֹךְ, לִחְיוֹת אֶת חַיֵּי הַזּוּלַת בְּלֵב וָנֶפֶשׁ – הוּא אוּלַי הַגָּדוֹל בַּכִּשְׁרוֹנוֹת. לֹא כָּל אָדָם זוֹכֶה לוֹ. וְלָכֵן צִיַּנְתַּי כְּרֹאשׁ סְגֻלּוֹתָיו שֶׁל יַצִּיב אֶת טִיב הָאָדָם. כְּשֶׁתִּגְדְּלוּ וְתַכִּירוּ אֶת הַחַיִּים, תִּרְאוּ כִּי זְכוּת גְּדוֹלָה הִיא לְמִי שֶׁמּוֹצֵא אָדָם שֶׁאַהֲבָתוֹ קוֹדֶמֶת לְכָל דָּבָר.
רַבִּים מִכֶּם וַדַּאי רָאוּ אוֹתוֹ. שָׂמֵחַ הָיָה לְהִפָּגֵשׁ עִם הַיְלָדִים, יַלְדֵי “דָבָר”, לְשׂוֹחֵחַ אִתָּם וְלִשְׁמֹעַ מַה בְּפִיהֶם: מָה הֵם שׁוֹאֲלִים מֵעִתּוֹנוֹ וּמָה עוֹלֶה יָפֶה בּוֹ בְּעֵינֵיהֶם. אֵלֶּה שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ וַדַּאי זוֹכְרִים שֶׁהָיָה בַּעַל קוֹמָה, אָדָם חָבִיב עִם עֵינַים כְּחֻלּוֹת שׂוֹחֲקוֹת, שֶׁהֵקֵרוּ חִבָּה וְאוֹר שֶׁל בְּדִיחוּת–הַדַּעַת. כְּדֵי לְדַבֵּר אִתְּכֶם הָיָה צָרִיךְ לְהִתְכּוֹפֵף קָרוֹב–קָרוֹב אֲלֵיכֶם, וְאָז נִדְמֶה הָיָה, שֶׁהוּא לוֹחֵשׁ בְּאָזְנְכֶם סוֹד – לְכָל יֶלֶד סוֹד מְיֻחָד… אֲבָל עַל צַד הָאֱמֶת, לֹא הָיָה זֶה אֶלָּא סוֹד אֶחָד. רַק זֹאת חָפֵץ תָּמִיד, גַם בְּפִיו וְגַם בְּעֵטוֹ: לִרְאוֹת אֶת כֻּלְכֶם בְתִפְאֶרֶת אָדָם.
זֶה הָאִישׁ, שֶׁהָיָה עוֹרֵךְ עִתּוֹנְכֶם יָמִים רַבִּים, וְשֶׁלֹּא הִפְסִיק אֶת מְלַאכְתּוֹ שֶׁהָיְתָה חֲבִיבָה עָלָיו כָּל־כָּךְ אֶלָּא מִשׁוּם שֶׁלִבּוֹ פָּסַק לִדְפֹּק, הָיָה גַם יְדִידִי. כְּשֶׁכָּתַבְתִּי בִּשְׁבִילְכֶם שִׁיר אוֹ סִפּוּר, הָיָה זֶה, כַּמּוּבָן, מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי אוֹהֵב לִכְתֹּב בִּשְׁבִילְכֶם, קוֹרְאַי הַקְּטַנִּים. שִׂמְחָה גְדוֹלָה לִי, אִם אֲנִי מַצְלִיחַ וְיָכוֹל לְצַיֵּר לְעַצְמִי כֵּיצַד אַתֶּם יוֹשְׁבִים כְּפוּפִים עַל הָעִתּוֹן וְקוֹרְאִים בִּנְשִׁימָה עֲצוּרָה אֶת הַדְּבָרִים. אֲבָל עַל הָרֹב עָשִׂיתִי זֹאת גַם בִּשְׁבִיל הָעוֹרֵךְ. כְּשֶׁהִתְכּוֹפֵף אֵלַי קָרוֹב קָרוֹב וְחִיֵּךְ אֵלַי חִיּוּךְ שֶׁל בַּקָּשָׁה וְלָחַשׁ עַל אָזְנִי: “רְאֵה, חֲבִיבִי! אֵין לִי בִּשְׁבִיל הַגִּלָּיוֹן סִפּוּר כָּלְשֶׁהוּ, שִׁיר כָּלְשֶׁהוּ, וְאָנָה אֲנִי בָּא?” – הַאֲמִינוּ לִי, שֶׁהָיִיתִי מַנִּיחַ אָז אֶת כָּל הַמְּלָאכוֹת הַמֻּטָּלוֹת עָלַי וְיוֹשֵׁב וְכוֹתֵב. לֹא הָיְתָה לִי כָּל בְּרֵרָה, כִּי אֵיךְ אֶרְאֶה בְּצַעֲרוֹ שֶׁל יְדִידִי וְלֹא אֲחַלֵּץ אוֹתוֹ מִצָּרָה?
עַכְשָו, לְדַאֲבוֹן הַלֵּב, אֵינֶנוּּ עוֹד. אֵינוֹ מִתְכּוֹפֵף אֵלַי עוֹד קָרוֹב־קָרוֹב וְאֵינוֹ לוֹחֵשׁ עַל אָזְנִי אֶת בַּקָּשָׁתוֹ. אֲבָל בְּלִבִּי הוּא חַי. אֲנִי שׁוֹמֵעַ עוֹד אֶת לַחֲשׁוֹ, וּמַנִיחַ אֶת כָּל הַמְּלָאכוֹת, כְּדֵי לְהַזְכִּיר אֶת נִשְׁמָתוֹ, אֶת אַהֲבָתוֹ, – אֶת כָּל מַה שֶׁטָּרַח וְעָמַל בַעַּדְכֶם, בְּעַד כֻּלָּנוּ.
________________
מִימֵי נְעוּרָיו חָמַד מְלֶאכֶת סוֹפְרִים וְהָעֵט הָיָה כְּלִי שַׁעֲשׁוּעָיו. אוּלָם כַּטּוֹבִים שֶׁבְּאַנְשֵׁי הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה, שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם, לֹא גָרַס אֲמִירָה בְּלִי עֲשִׂיָּה, בְּלִי הִשְׁתַּתְּפוּת מַמָּשׁ, שֶׁרַק הִיא מְעִידָה עַל מְסִירוּת גְּמוּרָה לָרַעְיוֹן. לֹא רָאָה אֶת עַצְמוֹ בֶּן־חוֹרִין מִכָּל מְלָאכָה, אִם גְּדוֹלָה וְאִם קְטַנָּה הִיא. הָיָה מוֹרֶה, סוֹפֵר, עִתּוֹנַאי, עוֹרֵךְ. מְלַאכְתּוֹ הַקְּבוּעָה הָיְתָה הַסִּפְרוּת. אֲבָל כְּשֶׁהָיָה חֹסֶר יָדַיִם עוֹבְדוֹת בַּמְּשָׁקִים, לָקַח אֶת הַמַּקְטֵפָה וְהִשְׁתַּתֵּף בִּבְצִיר הָעֲנָבִים; וּכְשֶׁבּוֹנֵי חֲנִיתָה עָלוּ בְּמִשְׁעוֹלֵי הָהָר הָעֲקַלְקַלִּים לְהָקִִים נְקדַּת־הִתְיַשְּׁבוּת זוֹ, הָרְחוֹקָה מִן הַיִּשּׁוּב, הָיָה מְאֻשָּׁר שֶׁנִּתְּנָה לוֹ הִזְדַּמְּנוּת לָשֵׂאת עִם הָעוֹלִים קוֹרָה כְּבֵדָה עַל כְּתֵפָיו. שִׂמְחַת הַבִּנְיָן הִיא שֶׁלֹּא חָדְלָה מִלְּפַעֵם אֶת לִבּוֹ, גַּם כְּשֶׁלֵּב זֶה לָקָה וּמַכְאוֹבָיו עָצְמוּ מִיּוֹם לְיוֹם.
כְּדַאי לסַפֵּר לָכֶם מַשֶּׁהוּ עַל יַצִּיב הַנַּעַר, הָעֶלֶם, וּרְאִיתֶם אֵיךְ וּמֵאַיִן צָמַח.
מְקוֹם־הֻלַדְתּוֹ (בִּשְׁנַת תרמ"ט) הוּא סוֹחַצִ’ין, עֲיָרָה קְטַנָּה בְּפּוֹלִין. אָחִיו מְסַפֵּר, שֶׁאֲבִיהֶם הָיָה יְהוּדִי בַּר־אֻרְיָן וְהָיָה לוֹמֵד בְּכָל יוֹם אֶת שִׁעוּרוֹ בִּגְמָרָא, וְעִם זֶה הָיָה יְהוּדִי מַשְׂכִּיל, קָרָא סְפָרִים בִּלְשׁוֹנוֹת שׁוֹנוֹת. אוּלַי אָבִיו הוּא שֶׁהִנְחִילָהוּ אֶת מֵיטַב מִדּוֹתָיו. הוּא גַם חִנֵּךְ אוֹתוֹ לְאֶרֶץ־יִשְרָאֵל. לֹֹא כָּל אֶחָד בּדוֹרֵנוּ זָכָה כְּיַצִּיב שֶׁאָבִיו יַדְרִיכֵהוּ בִּקְרִיאַת הַסִּפְרוּת הָעִבְרִית הַחֲדָשָׁה וְשֶׁהַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן שֶׁיִּקְרָא עִמּוֹ יִהְיֶה “אַהֲבַת צִיּוֹן”!
וְאוּלָם – אַךְ צָמְחוּ כַּנְפֵי הַנַּעַר הוּא עוֹזֵב, כְּמִנְהַג כֻּלָנוּ בַּיָּמִים הָהֵם, אֶת בֵּית אַבָּא הַחַם. הַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם נִפְקְחוּ עֵינָיו לִרְאוֹת אֶת גּוֹרַל עַמּוֹ בַּנֵּכָר – הָיָה פְּלוֹנְסְק. שָׁם הִתְחִיל לְהַרְגִּישׁ, כְּמוֹ שֶׁכּוֹתֵב עָלָיו יְדִידוֹ וַחֲבֵרוֹ לַעֲבוֹדָה דֹב שְׁטוֹק – “כִּי אַדְמַת הַגּוֹלָה בּוֹעֶרֶת תַּחַת רַגְלֵינוּּ”, וְהוּא עוֹדֶנוּ נַעַר וָרַךְ, אַךְ לִבּוֹ כְּבָר נָתוּן כֻּלוֹ לְרַעְיוֹן הַהַצָּלָה שֶׁל הָאֻמָּה, וְהוּא מַכִּיר שֶׁמְּקוֹם חִיּוּתָהּ הָאֶחָד הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְרַק דֶּרֶךְ אַחַת לְהַבְרָאָתָהּ, הַבְרָאַת גּוּף וָנֶפֶשׁ, וְהִיא: דֶּרֶךְ הָעֲבוֹדָה, עֲמַל כַּפַיִם. וְגַם זֹאת הִכִּיר כְּבָר מִיָּד, שֶׁהֻטַּל עַל טוֹבֵי הַדּוֹר לֹא לְהַסֵּס וְלֹא לְהִתְחַכֵּם, כִּי אִם לָקוּם וְלַעֲלוֹת, לָקוּם וְלִפְעֹל – לָסֹל כַּחֲלוּצֵי הָאֻמָּה אֶת הַדֶּרֶךְ לְפָנֶיהָ.
פְּלוֹנְסְק הָיְתָה עִיר מוֹשָׁבָהּ שֶׁל חֲבוּרָה צִיּוֹנִית מֻבְהֶקֶת, שֶׁעִמָּהּ נִמְנוּ אֲנָשִׁים כְּדָוִד בֶּן־גֻּריוֹן, רֹאשׁ מֶמְשַׁלְתֵּנוּ כַּיּוֹם; שׁ. לָבִיא, מִמְּיַסְּדֶיהָ שֶׁל עֵין־חֲרוֹד, מֶרְכַּז הָעֵמֶק; בִּפְּלוֹנְסְק פָּעַל לִפְנֵי עֲלוֹתוֹ אַרְצָה שׁ. צֶמַח, סוֹפֵר חֲרִיף־עֵט, הַמַּרְבִּיץ הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה גַּם אֶת תּוֹרַת הַחַקְלָאוּת. עִם אֵלֶּה הִתְהַלֵּךְ הָעֶלֶם הַתָּמִים, וְרוּּחַ זוֹ, הִיא רוּחָם שֶׁל בְּנֵי הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה, נִקְלְטָה בְּדָמוֹ לְכָל יְמֵי חַיָּיו. מַזָּל גָּדוֹל הוּא כֶּשֶׁאָנוּ מוֹצְאִים חֲבֵרִים־מוֹרִים בִּנְעוּרֵינוּ, שָׁעָה שֶׁאָנוּ מֻכְשָׁרִים לִלְמֹד, לִקְלֹט אֶת הַטּוֹב לְכָל יְמֵי חַיֵּינוּ.
לְאַחַר לְבָטִים שֶׁנִּתְלַבֵּט בָּהֶם יַצִּיב הָעֶלֶם, הִגִּיעַ לַהַחְלָטָה הַמַּכְרַעַת – לַעֲזֹב לְעוֹלָם אֶת הַחַיִּים שֶׁבַּגוֹלָה, וּמִשֶׁבָּשְׁלָה בּוֹ הַכָּרָה זוֹ, עָמַד וְעָלָה, וְהוּא אָז בֶּן תְּשַׁע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה.
_____________
זְקוּף־קוֹמָה, בְּהִיר פָּנִים וּבְהִיר־שֵׂעָר, בָּא לָאָרֶץ; וּבַאֲשֶׁר חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בַּתּוֹרָה וּלְפִי סְגֻלּוֹת נַפְשׁוֹ הַטּוֹבוֹת גַּם נוֹצַר לִהְיוֹת מוֹרֶה בְּיִשְׂרָאֵל, נִכְנַס מִיָּד לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ לְמוֹרִים מִיסוֹדָהּ שֶׁל חֶבְרַת “עֶזְרָה” בִּירוּשָׁלַיִם. לֹא עָבְרוּ יָמִים מְעַטִּים וְהֵחֵל מַאֲבַק הַיִשּׁוּב הַמַּר עִם הַנְהָלַת בֵּית־הַמִּדְרָשׁ שֶּׁאַפּוֹטְרוֹפּסָיו בַּנֵּכָר חָפְצוּ לְהַשְׁלִיט בּוֹ אֶת הַלָשׁוֹן הַגֶּרְמַנִּית כִּלְשׁוֹן הַלִּמּוּדִים – דָּבָר שֶׁהָיָה בְּנֶפֶשׁ הַמּוֹסָד וְעוֹרֵר הִתְמַרְמְרוּת צוֹדֶקֶת בַּתַּלְמִידִים, בַּמּוֹרִים, וּבַיִּשּׁוּב כֻּלּוֹ, שֶׁהָיָה חֲדוּר הַכָּרָה בְּרוּרָה וּמוּצָקָה שֶׁהַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית לֹא תָקוּם לִתְחִיָּה כָּל עוֹד אֵינָהּ לְשׁוֹן הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ וּלְשׁוֹן הַחַיִּים כֻּלָּם. מוּבָן, שֶׁאָדָם כְּיַצִּיב, שֶׁקִּנְאָתוֹ לִלְשׁוֹן עַמּוֹ וְתַרְבּוּתוֹ לָהֲטָה בְּקִרְבּוֹ לְמִן יְמֵי יַלְדוּתוֹ, לֹא יָכֹל שֶׁלֹּא לְהִתְקוֹמֵם בְּכָל חֹם נַפְשׁוֹ לְהִתְכַּחֲשׁוּת לְאֻמִּית זוֹ, שֶׁכָּפוּ עַל הַמּוֹסָד מִבַּחוּץ, וְהָיָה אַחַד הַתַּלְמִידִים שֶׁלָּקְחוּ חֵלֶק בְּמִלְחֶמֶת קֹדֶשׁ זוֹ עַד שֶׁנִצְּחָה הָאֱמֶת – נִצְּחָה רוּחַ יִשְרָאֵל.
אֵין סָפֵק שֶׁמִּלְחָמָה זוֹ הֶעֱמִיקָה אֶת הַכָּרָתוֹ הָעִבְרִית, שֶׁהִכְשִׁירַתְהוּ לְתַפְקִידוֹ, כְּמוֹרֶה, כְּסוֹפֵר, כְּאִישׁ הָעִתּוֹן. רָאֹה רָאָה, שֶׁבְּלִי הַדְרָכָה מְמֻשֶּׁכֶת, עַקְשָׁנִית, אֵין לְהָשִׁיב אֶת דּוֹר־הַמִּדְבָּר אֶל מַעְיְנוֹת רוּחוֹ הַנֶּעֱזָבִים.
מִשֶּׁסִּיֵּם אֶת לִמּוּדָיו, נִכְנַס לְהוֹרָאָה בְּבֵית־הַסֵּפֶר לְבָנִים בְּיָפוֹ – מוֹסָד שֶׁקָּנָה לוֹ שֵׁם טוֹב מֵאָז. חֲבֵרָיו הָיו מִטּוֹבֵי הַמּוֹרִים, שֶׁקָּבְעוּ לַמּוֹסָד אֶת צִבְיוֹנוֹ הָעֲמָמִי. בֵּית־סֵפֶר זֶה הֶעֱמִיד הַרְבֵּה תַּלְמִידִים מְצֻיָּנִים, שֶׁהָיוּ אַף הֵם אַחַר כָּךְ לְמוֹרִים מְשֻׁבָּחִים. יַצִּיב לָמַד כָּאן לְהוֹקִיר בַּחִנּוּךְ אֶת הָאוֹר שֶׁבְּמָסֹרֶת יִשְׂרָאֵל, אֶת הַקַּיָּם שֶׁבְּתַרְבּוּת יִשְׂרָאֵל.
מִשֶּׁאָנוּ מַכִּירִים אֶת יַצִּיב, אָנוּ יְכוֹלִים עַל נְקַלָּה לְצַיֵּר אוֹתוֹ לְעַצְמֵנוּ כְּמוֹרֶה וּמְחַנֵּךְ. אִם הָיָה נוֹחַ לִגְדוֹלִים, קַל וָחֹמֶר שֶׁהָיָה נוֹחַ לִקְטַנִּים. כְּשֶׁהוּא נִכְנָס לַכִּתָּה וְרוֹאֶה אֶת פְּנֵי הַתַּלְמִידִים – וְנַנִּיחַ אֲפִילוּ שֶׁאוֹתָהּ שָׁעָה אֵין הַשֶּׁקֶט בַּכִּתָּה רָאוּי לְמוֹפֵת – מִיָּד פָּנָיו מְאִירוֹת וְאוֹמְרוֹת שִׂמְחָה לְמַרְאֶהָ שֶׁל חֶבְרַיָּה סוֹאֶנֶת זוֹ, וְהַכִּתָּה – כֵּיוָן שֶׁהִיא רוֹאָה אֶת הַמּוֹרֶה שֶׁפָּנָיו מְחַיְּכוֹת וְרוּח טוֹבָה שׁוֹרָה עָלָיו, יֵצֶר הַשּׁוֹבְבוּת הַבּוֹעֵר בָּהּ הוֹלֵךְ וְשׁוֹקֵעַ, בְּלִי שֶׁיִּהְיֶה צֹרֶךְ לַמּוֹרֶה לִנְזֹף בָּהּ נְזִיפָה כָּלְשֶׁהִי. מֵאֲלֵיהֶם מִתְיַשְּׁבִים הַתַּלְמִידִים בְּסֵדֶר עַל הַסַּפְסָלִים. מְעֻנְיָנִים הֵם לִשְׁמֹעַ מַה יְסַפֵּּר לָהֶם הַבֹּקֶר הַמּוֹרֶה הַמְחַיֵּךְ. וְהַמּוֹרֶה אָמְנָם יוֹדֵעַ לְהַסְבִּיר לָהֶם יָפֶה. דוֹמֶה שֶׁהַחִיּוּךְ שֶׁעַל פָּנָיו מוֹסִיף אוֹר גַּם לִדְבָרָיו. וְהֵם מְחַיְּכִים כְּנֶגְדּוֹ וּמַקְשִׁיבִים. הִנֵּה כָּךְ עוֹבֵר הַשִּׁעוּר בְּלִי תַּקָּלָה, וְהַכִּתָּה תְּמֵהָה, שֶׁכָּל כָּךְ מַהֵר נִשְׁמָע צִלְצוּל הַהַפְסָקָה.
יַצִּיב הָיָה בְּלִי סָפֵק מוֹרֶה מִבֶּטֶן וּמִלֵּדָה. אַךְ בְּהִשָּׁמַע הַקְּרִיאָה לְהִתְנַדֵּב לַגְּדוּד הָעִבְרִי, “הָרִאשׁוֹן לִיהוּדָה”, שֶׁהִשְׁתַתֵּף בְּשִׁחְרוּר הַמּוֹלֶדֶת, אֵינוֹ יָכוֹל עוֹד לַעֲמֹד בַּכִּתָּה. הוּא לוֹבֵשׁ מַדֵּי צָבָא וְהֵם אָמְנָם הוֹלְמִים יָפֶה אֶת הַבָּחוּר הַזָּקוּף וְהַנָּאֶה. אֵין זֶה חֵטְא אִם נֶהֱנֶה מִן הַמַּדִּים שֶׁהָלְמוּ אוֹתוֹ יָפֶה, אֲבָל עִקַּר כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה לַעֲשׂות אֶת חוֹבָתוֹ לְעַמּוֹ. “חָלִילָה לִי לִהְיוֹת מַטִּיף לַאֲחֵרִים מַה שֶּׁאֲני בְּעַצְמִי אֵינִי מְקַיֵּם!”
בְּמִלִּים מְעַטּוֹת אֵלֶּה כָּלַל אֶת כָּל תּוֹרַת חַיָּיו.
דְּבַר הִתְנַדְּבוּתוֹ לַגְּדוּד הָיָה מְאֹרָע גָּדוֹל בְּחַיָּיו שֶל יַצִּיב. חֲוָיָה עֲמֻקָּה זוֹ הֱבִיאַתְהוּ לִידֵי הַכָּרָה, שֶׁיֵּשׁ לְהִתְכּוֹנֵן לַשָּׁעָה הַמַּכְרַעַת, שָׁעָה שֶׁנַּעֲמֹד פָּנִים אֶל פָּנִים עִם הָאוֹיֵב וְנִצְטָרֵךְ לְהָגֵן עַל הַמּוֹלֶדֶת בְּיָד מְזֻיֶּנֶת.
כְּרַבִּים מִבְּנֵי דוֹרוֹ, בָּא אַף הוּא מִתּוֹךְ מַעֲשֶׂה לִידֵי יְצִירָה. בַּמִּכְתָּבִים שֶׁכָּתַב מֵחַיֵּי הַגְּדוּד הוּא מְגַלֶּה בָּרִאשׁוֹנָה אֶת כִּשְׁרוֹנוֹ לְתָאֵר בְּחֶרֶט־אֱמֶת דְּבָרִים שֶׁרָאָה, דְּבָרִים שֶׁחַי עֲלֵיהֶם. בִּרְשִׁימוֹת רְהוּטוֹת אֵלֶּה נֶחְתְּמוּ רְגָעִים גְּדוֹלִים מִימֵי הַגְּדוּד בְּמַרְאוֹת הֲוָי, שֶׁיָּדַע תָּמִיד לְגַלּוֹת אֶת אוֹרָם הַמְיֻחָד. כָּךְ, מִדֵּי הַחֲזִיקוֹ בְּיָד אַחַת אֶת הַשֶּׁלַח, הֶחֱזִיק בַּשְׁנִיָּה אֶת עֵט הַסּוֹפֵר. הַחַיִּים עַצְמָם הֶעֱמִיקוּ אֶת רַעְיוֹן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. בָּזֶה לָקַח אֶת הַלֵּב כְּאָדָם וְגַם כְּסוֹפֵר – שֶׁהֻכְשַׁר לְהִתְלַהֵב בְּכָל לִבּוֹ לְמַעֲשִׂים טוֹבִים, שֶׁשִּׂמְחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הָיְתָה שִׂמְחַת חַיָּיו, וְשֶׁשִּׂמְחָתוֹ לֹא הָיְתָה שְׁלֵמָה אִם לֹא נָתַן אֶת נַפְשׁוֹ עַל בִּנְיָנָהּ.
________________
בְּשׁוּבוֹ מִן הַגְּדוּד לֹא עָזַב אֶת מְלֶאכֶת הַהוֹרָאָה, שֶׁהָיְתָה חֲבִיבָה עָלָיו, אַךְ רֹב שְׁעוֹת יוֹמוֹ נִתְּנוּ עַתָּה לִמְלֶאכֶת סוֹפְרִים. מַזְכִּירָהּ שֶׁל “אַחְדוּת הָעֲבוֹדָה”, הוּא גַם אֶחָד מִסּוֹפְרָיו הַפְּעִילִים בְּיוֹתֵר שֶׁל הַ“קּוּנְטְרֵס”, שָׁבוּעוֹנָהּ, וְאַחַר כָּךְ גַּם עוֹרְכָהּ. בְּצוּרַת הָעִתּוֹן הֵבִיא לִידֵי בִּטּוּי אֶת שְׁאִיפָתוֹ לְגַלֵּם רַעְיוֹנוֹת לֹא בִּדְבָרִים מֻפְשָׁטִים, כִּי אִם בִּתְמוּנוֹת מִן הַחַיִּים, מִן הַהֲוָי – לֹא לְדַבֵּר עַל הַיְצִירָה בָּאָרֶץ, כִּי אִם לְהַרְאוֹתָהּ בְּגִלּוּיֶיהָ הַחַיִּים. עַל כֵּן הָיוּ עֵינָיו מְשׁוֹטְטוֹת תָּמִיד בָּאָרֶץ. בְּכָל נְקֻדַּת־יִשּׁוּב חֲדָשָׁה, בְּכָל מִפְעָל שֶׁל בִּנְיָן חָדָשׁ – שָׁם הוּא. בְּכָל מָקוֹם שֶׁמַּשֶּׁהוּ צָמַח, שָׂמַח לִהְיוֹת עֵד לִצְמִיחָתוֹ וּלְסַפֵּר עָלָיו אַחַר כָּךְ בִּרְשִׁימוֹתָיו הָרְהוּטוֹת וְהַצִּיוּרִיּוֹת. כְּמוֹרֶה וְכִמְחַנֵּךְ חָפֵץ עַל יְדֵי מַרְאֵה־עֵינַיִם לָטַעַת בְּלֵב הַקּוֹרֵא חִבָּה אֶל הָרַעְיוֹן. זֹאת הָיְתָה דַרְכּוֹ גַם בְּ“דָבָר”, כְּשֶׁנִּמְנָה עִם עוֹזְרָיו הַקְּבוּעִים וְנַעֲשָׂה אַחַר כָּךְ אֶחָד מֵעוֹרְכָיו.
בְּמִדָּה בְּרוּכָה זוֹ הִצְטַיֵּן גַּם כִּמְבַקֵּר. גַּם כָּאן הָיוּ עֵינָיו מְשׁוֹטְטוֹת בְּכָל תְּחוּמֵי הַסֵּפֶר וְהָעִתּוֹן. מְשׂוֹשׂ עֵטוֹ הָיָה לְהָבִיא עֻבְדּוֹת, דְּבָרִים שֶׁל מַמָּשׁ. שִׂמְחָתוֹ עַל הַשִּׁירָה וְהַצְבָּעָתוֹ עָלֶיהָ הֵן הֵן הַמְּאִירוֹת אוֹתָהּ בְּיוֹתֵר.
עֵינוֹ יָפָה בְּכָל כִּשְׁרוֹן שֶׁנִּצְנֵץ. בְּכָל עֲלִיָּה שֶׁבַּיְצִירָה הַסִּפְרוּתִית הוּא רוֹאֶה סִמָּן מֻבְהָק לִתְחִיַּת הָאֻמָּה, לְהַשְׁפָּעָתָהּ הַמְבֹרָכָה שֶׁל הַמּוֹלֶדֶת.
אוּלָם יִתָּכֵן כִּי בְּשׁוּם מִפְעָל לֹא נִרְאֶה אֶת יַצִּיב בִּמְלוֹא דְמוּתוֹ כְּמוֹ בְּ“דָבָר לִילָדִים”, זֶה הָעִתּוֹן שֶׁעָרַךְ מִשְּׁנַת תרצ"ב וְשֶׁאֶת שׁוּרוֹתָיו הָאַחֲרוֹנוֹת כָּתַב “עֲשָׂרָה רְגָעִים לִפְנֵי שֶׁנָּדַם לִבּוֹ הַטּוֹב”. מַה שֶּׁאָדָם מְרֻכָּז בּוֹ בִּרְגָעָיו הָאַחֲרוֹנִים, אוּלַי הוּא הַמְסַמֵּל בְּיוֹתֵר אֶת חַיָּיו, אֶת תֹּכֶן חַיָּיו.
לְיַצִּיב, הַמְחַנֵּך, הָיָה “דָּבָר לִילָדִים” גֻּלַּת הַכּוֹתֶרֶת שֶׁל כָּל מַה שֶּׁפָּעַל בְּחַיָּיו. הוּא הִכִּיר אֶת הַקְּשָׁיִים שֶׁבַּעֲרִיכַת עִתּוֹן כָּזֶה – יָדַע, שֶׁהַיְלָדִים לְהוּטִים עַל הָרֹב אַחֲרֵי דְבָרִים שֶׁבְּשַׁעֲשׁוּעִים – יָדַע שֶׁלֹּא תָּמִיד יֵדְעוּ לְהַבְדִּיל בֵּין שִׁירָה טוֹבַת־צְלִיל, וּבֵין צְלִיל לְלֹא שִׁירָה… אוֹתָהּ שָׁעָה הִכִּיר, שֶׁאֵין גַם לְהַכְבִּיד עֲלֵיהֶם בְּיוֹתֵר, שֶׁכֵּן הַקְּרִיאָה צְרִיכָה לְהָבִיא לָהֶם בֶּאֱמֶת שִׂמְחָה וְשַׁעֲשׁוּעִים, וְלָכֵן הִתְחַבֵּט תָּמִיד, הִזְמִין אותָנוּ, סוֹפְרֵי עִתּוֹנוֹ, פַּעַם בְּפַעַם לְהִמָּלֵךְ בָּנוּ. חָפֵץ שֶׁכָּל גִלָּיוֹן שֶׁל הָעִתּוֹן יִהְיֶה מְשַׁעֲשֵׁע, וְעִם זֶה לֹא יִהְיֶה גַם רֵיק, נְטוּל שִׁירָה וּנְטוּל סִגְנוֹן. וְכַמָּה הָיָה מְאֻשָּׁר כְּשֶׁהוֹצִיאוּ גִלָיוֹן “דָּבָר לִילָדִים”, שֶׁהֵנִיחַ אֶת דַּעְתּוֹ!
שָׁבוּעַ שָׁבוּעַ, בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים, הָיָה מְשׂוֹחֵח עִם קוֹרְאָיו הָרַכִּים בְּפִרְקוֹ הַקָּבוּעַ “בְּמַעְגַּל הַיָּמִים”, בּוֹ נִתְכַּוֵּן לְקָרֵב אוֹתָם אֶל הַשִּׁירָה וְהַמַּחֲשָׁבָה, לְהָאִיר לָהֶם מְאֹרְעוֹת הַשָּׁבוּעַ – לְהַכְנִיס אוֹתָם לְתוֹךְ “מַעְגַּל הַיָּמִים”, זֶה שֶׁמֻּגָש לָכֶם עַכְשָׁו בְּצוּרַת סֵפֶר וְשֶׁנִּשְׁמָתוֹ הָאוֹהֶבֶת וְהַנֶּאֱמָנָה מְפַעֶמֶת כָּל פֶּרֶק בּוֹ.
בְּדִמְיוֹנִי אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ בְּשִׁבְתּוֹ אֶל הַשֻּׁלְחָן וּבְשׂוֹחֲחוֹ אִתְּכֶם, יְלָדִים, וְנִדְמֶה לִי שֶׁעַל פָּנָיו מְרַחֵף אוֹתוֹ הַחִיּוּךְ הַטּוֹב, שֶׁהָיָה מְרַחֵף עַל פָּנָיו בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי הַתַּלְמִידִים בַּכִּתָּה וּבְהַסְבִּירוֹ לָהֶם אֶת הַשִּׁעוּר.
יַצִּיב הַמּוֹרֶה וְיַצִּיב הַסּוֹפֵר מֵחֹמֶר אֶחָד קֹרָצוּּ.
________________
בִּשְׁנוֹת חַיָּּיו הָאַחֲרוֹנוֹת גָּבְרָה מַחֲלָתוֹ, כְּשֶׁנִּתְקַבְּלָה הַיְדִיעָה עַל הָאָסוֹן שֶׁקָּרָה אֶת דֹּב הוֹז וּמִשְׁפַּחְתּוֹ כָּרַע תַּחְתָּיו וְלֹא הֶאֱמִינוּ עוֹד כִּי יָקוּּם מֵחָלְיוֹ. הִנֵּה עַד כַּמָּה הָיָה לֵב זֶה רָגִישׁ לְגוֹרַל יְדִידָיו! מֵאָז יָדַע כִּי הַסּוֹף לֹא יְאַחֵר לָבוֹא. עוֹד בִּשְׁנַת תשׁ"ב הוּּא רוֹשֵׁם בְּיוֹמָנוֹ בְּעֶצֶב, אַךְ גַּם בִּצְלִילוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל מִי שֶׁמְּקַבֵּל עָלָיו אֶת הַדִּין, כִּי יָדוֹ השְּׂמָאלִית כּוֹאֶבֶת בְּיוֹתֵר – סִמָּן שֶׁמַּחֲלַת הַלֵּב גָּבְרָה וְכִי יָמָיו סְפוּרִים. אֲבָל אֶת צִלְלֵי הַמָּוֶת הוּא מַבְרִיחַ בַּעֲבוֹדָה גוֹבֶרֶת וְהוֹלֶכֶת. הוּא מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ, מִלְּבַד עִתּוֹן הַיְלָדִים, גַּם אֶת עֲרִיכַת הַמּוּסָף הַסִּפְרוּתִי שֶׁל “דָּבָר”, וְרַק בִּגְבֹר חֹם הַקַּיִץ הוּא הוֹלֵךְ שָׁנָה שָׁנָה לָנוּחַ לְמוֹצָא־עִלִּית, מְקוֹם מְגוּרֶיהָ שֶׁל אֲחוֹתוֹ. כְּשֶׁהוּא חוֹזֵר מִשָּׁם, פָּנָיו נִרְאִים טוֹבִים. יֵשׁ הַרְגָּשָׁה שֶׁהוּטַב לוֹ הַרְבֵּה, אֲבָל הוּא שׁוּב מַשְׁקִיעַ אֶת עַצְמוֹ בַּעֲבוֹדוֹת שֶׁהֵן לְמַעְלָה מִכֹּחוֹ; הוּא כּוֹתֵב סְקִירוֹת עַל הָעִתּוֹנוּת הָאֲמֵרִיקָאִית, מַרְבֶּה לִכְתֹּב דִּבְרֵי בִּקֹרֶת – עֲבוֹדוֹת מְיַגְּעוֹת, מְחַיְּבוֹת טִפּוּל מְרֻבֶּה, וְאֵינוֹ שׁוֹקֵד עַל תִּקוּן בְּרִיאוּתוֹ. אָכֵן, שִׂמְחַת הָעֲבוֹדָה אֵינָהּ עוֹזֶבֶת אוֹתוֹ. הוּא עוֹמֵד בְּהִתְלַהֲבוּתוֹ הָרִאשׁוֹנָה. זֹאת הָיְתָה סְגֻלַּת נַפְשׁוֹ הַיְקָרָה בְּיוֹתֵר. בְּכָל מַה שֶׁעָשָׂה הֻרְגַּשׁ אָדָם הַנֶּאֱחָז בַּטּוֹב, הַמַּאֲמִין שֶׁיֵּשׁ לִפְעֹל וְיֵשׁ לְהַאֲמִין – שֶׁבָּנוּ תָלוּי הַדָּבָר שֶׁהַכֹּל יַעֲלֶה יָפֶה.
בִּשְׁנַת חַיָּיו הָאַחֲרוֹנָה הִתְקָרַבְנוּ בְּיוֹתֵר. כַּמָּה פְּעָמִים סַרְתִּי אֶל מְעוֹנוֹ. רְאִיתִיו בַּהֲלִיכוֹתָיו הַנְּעִימוֹת עִם אוֹרְחָיו, עִם מִשְׁפַּחְתּוֹ, רְאִיתִיו גַם בַּעֲבוֹדָתוֹ.
מִדֵּי בּוֹאִי אֵלָיו מְצָאתִיו יוֹשֵׁב יְחִידִי אֶל הַשֻּׁלְחָן וְשׁוֹקֵד עַל עֲבוֹדָתוֹ. הֲמוֹן כִּתְבֵי־יָד, שֶׁזֶּה עַתָּה בָּדַק את כַּשְׁרוּתָם לִדְפוּס, מְפֻזָּרִים לְפָנָיו. הוּא עָיֵף, אַךְ הִתְעוֹרְרוּתוֹ הַנַּפְשִׁית אֵינָהּ פָּגָה. וְהוּא שׁוּב מְטַכֵּס עֵצָה עִמִּי – כֵּיצַד לְהַשְׁבִּיחַ אֶת "דָּבָר לִילָדִים ", עִתּוֹן שַׁעֲשׁוּעָיו, וְגַם מְקוֹר דַּאֲגָתוֹ תָּמִיד.
אֶל שֻׁלְחָן זֶה יָשַׁב בַּיוֹם הָאַחֲרוֹן לְחַיָּיו, בְּח' סִיוָן תש"ז, וְכָתַב אֶת פִּרְקוֹ “בְּמַעְגַּל הַיָּמִים”, צִלְצֵל לְבֵית־הַדְּפוּס שֶׁיָּבוֹאוּ לָקַחַת אוֹתוֹ. מִשֶּׁהִרְגִּישׁ בְּהַתְקָפַת הַלֵּב הַמִּתְקָרֶבֶת, הִתְחַזֵּק וְטִלְפֵּן לְרַעְיָתוֹ מֶרִי שֶׁתְּמַהֵר לָשׁוּב, וְהוֹדִיעַ לָרוֹפֵא שֶׁמַּצָּבוֹ קָשֶׁה.
וְאָז הִשְׁתַּטַּח עַל מִטָּתוֹ וְעָצַם אֶת עֵינָיו.
כְּשֶׁשָּׁבָה רַעְיָתוֹ הַבַּיְתָה מִקֵּץ רְגָעִים מִסְפָּר, כְּבָר שָׁכַב בְּמִטָּתוֹ בְּלִי רוּח חַיִּים.
כָּךְ, תּוֹךְ כְּדֵי עֲבוֹדָה, מְצָאוֹ הַמָּוֶת, וְהוּא אָז בֶּן חֲמִשִּׁים וְשֶׁבַע שָׁנִים.
שׂיחוֹת וּפְגִישוֹת
מאתיצחק יציב
הָעוֹבְדִים הַקְּטַנִּים
מאתיצחק יציב
הָעוֹבְדִים הַקְּטַנִּים
מאתיצחק יציב
א. הַמַּחְתִּים
מאתיצחק יציב
הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה וַאֲנִי מִתְהַלֵּךְ בֵּין פַּרְדְּסֵי פֶּתַח-תִּקְוָה. הַפּוֹעֲלִים שָׁבִים מִן הָעֲבוֹדָה. בַּמִּשְׁעוֹלִים פֹּה וְשָׁם יוֹצְאִים אֲנָשִים, מִי סַל עַל זְרוֹעוֹ וּמִי מִזְוָדָה קְטַנָּה בְּיָדוֹ. עֲיֵפִים מֵעֲמַל יוֹמָם עוֹשִׂים הָאֲנָשִׁים אֶת דַּרְכָּם בִּצְעָדִים אִטִּיִּים, בֵּינֵיהֶם גַּם דָּוִד.
קָטָן הוּא דָּוִד וְרָזֶה, רַגְלָיו יְחֵפוֹת, מְעִילוֹ מְכַסֶּה אֶת בִּרְכָּיו, וְהַשַּׁרְווּלִים הָאֲרֻכִּים מֻפְשָׁלִים. כַּנְפֵי בִּגְדוֹ מְכֻפְתָּרִים וּמְשַׁוִּים לוֹ חֵן שֶׁל חֲשִׁיבוּת. יָדוֹ הָאַחַת מַחֲזִיקָה מַקֵּל, הֶעָשׂוּי מִיִּחוּר שֶׁל עֵץ-הָדָר וְהוּא פּוֹסֵע נִשְׁעָן עָלָיו. בְּיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה מִזְוָדָה קְטַנָּה, כְּדֶרֶךְ הַפּוֹעֲלִים הַלּוֹקְחִים אִתָּם אֹכֶל לְכָל הַיּוֹם. מִתַּחַת לִכְנַף בִּגְדוֹ תָּלוּי לוֹ תַּרְמִיל לָבָן שֶׁקָּצֵהוּ נִרְאֶה לְיַד הַדַּשׁ שֶׁל מְעִילוֹ.
– שָׁלוֹם, פּוֹעֵל קָטָן.
– שָׁלוֹם – עוֹנֶה דָּוִד וּמֵרִים אֶת עֵינָיו הַשְּׁחוֹרוֹת אֵלַי בִּידִידוֹת וּבְתַרְעֹמֶת, כְּאוֹמֵר: מֵאַיִן אַתָּה יוֹדֵע, כִּי קָטָן אֲנִי? אֲבָל עַד מְהֵרָה מִשְׁתַּנּוֹת עֵינָיו הַגְּדוֹלוֹת, כְּאִלּוּ הִכִּירוּ כִּי אַךְ מִתּוֹךְ חִבָּה כִּנִּיתִיו “פּוֹעֵל קָטָן” וְלֹא לְשֵׁם קִנְטוּר, וַאֲנַחְנוּ מַמְשִׁיכִים בַּשִּׂיחָה.
– מָה עֲבוֹדָתְךָ בַּפַּרְדֵּס?
– אֲנִי מַחְתִּים.
– מַהִי הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת?
– אֲנִי מַחְתִּים כָּל תַּפּוּחַ וְתַפּוּחַ בַּחוֹתֶמֶת, שֶׁיֵּדְעוּ שָׁם, מֵעֵבֶר לַיָּם, מֵאֵיזֶה פַּרְדֵּס בָּאוּ אֲלֵיהֶם. אַחֲרֵי שֶׁאֲנִי מַחְתִּים אוֹתָם, עוֹטְפִים אוֹתָם בִּנְיָר, אוֹרְזִים בַּתֵּבָה וְשׁוֹלְחִים לָאֳנִיָּה.
דָּוִד בֵּאֵר לִי אֶת כָּל פְּרָטֵי הָעֲבוֹדָה בַּהֲכָנַת תָּפּוּחֵי-הַזָּהָב לְמִשְׁלוֹחַ לְחוּץ-לָאָרֶץ. הוּא בֵּאֵר יָפֶה וּבִידִיעָה רַבָּה.
– וּמַה שְּׂכַר עֲבוֹדָתְךְ לְיוֹם?
– 120 מִיל – הוּא עוֹנֶה בְּגַאֲוָה.
– אַתָּה עוֹבֵד כָּל הַיּוֹם?
– וּמָה? – הוּא עוֹנֶה כְּמִתְרָעֵם –אֲנִי הוֹלֵךְ לָעֲבוֹדָה, וְאָז רַק הַיָּרֵחַ בַּשָּׁמַיִם, וְהַשֶּׁמֶשׁ לֹא קָמָה עֲדַיִן. – וְהוּא מוסִיף: הַהֲלִיכָה לָעֲבוֹדָה גַם כֵּן עֲבוֹדָה הִיא. הוֹלְכִים כְּשָׁעָה וָחֵצִי עַד שֶׁמַּגִיעִים לַפַּרְדֵּס.
דָּוִד מֵרִים אֶת עֵינָיו וּמַבִּיט – אֵיזֶה רֹשֶׁם עָשׂוּ דְבָרָיו עָלַי. נוֹכַח שֶׁאֲנִי מַאֲמִין בִּדְבָרָיו וְהִמְשִׁיךְ:
– לוּ הָיְתָה עֲבוֹדָה יוֹם יוֹם – הָיָה טוֹב מְאֹד.
אֲבָל אֵין עֲבוֹדָה יוֹם יוֹם – הוּא אוֹמֵר בְּקוֹל רוֹגֵז בְּמִקְצָת.
– וּמָה אַתָּה עוֹשׂה בּכֶַּסֶף שֶׁאַתָּה מִשְׂתַּכֵּר?
– אֲנִי נוֹתֵן לַבַּיִת שֶׁלָּנוּ. אַבָּא זָקֵן וְאֵינוֹ עוֹבֵד, יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא וּמִתְפַּלֵּל, וּלְאִמָּא שְׁלשָׁה יְלָדִים קְטַנִּים וְיַלְדָּה אַחַת.
– וּבֶן כַּמָה אַתָּה?
– בֶּן אַחַת-עֶשְׂרֵה.
הִגַּעְנוּ אֶל פָּרָשַׁת דְּרָכִים. דָּוִד פָּנָה שְׂמֹאלָה, אֶל הַקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶּׁל הַמּוֹשָׁבָה וַאֲנִי יָמִינָה. לְיָדִי הָלְכָה פּוֹעֶלֶת אַחַת שֶׁהִקְשִׁיבָה לְשִׂיחָתֵנוּ. מִשֶּׁהָלַךְ דָּוִד סִפְּרָה לִי, כִּי גַם הִיא עוֹבֶדֶת בְּאוֹתוֹ פַּרְדֵּס שֶׁדָּוִד עוֹבֵד. הִיא מַכִּירָה אוֹתוֹ. כָּל שֶׁסִּפֵּר – אֱמֶת. וְהוֹסִיפָה: דָּוִד מַחְתִּים זָרִיז, הוּא עוֹבֵד בִּמְהִירוּת וּמוֹצִיא עֲבוֹדָה כִּשְׁנֵי פּוֹעֲלִים מְבֻגָּרִים. הוּא חָכָם וְיֶלֶד מֻכְשָׁר. חֲבָל עָלָיו שֶׁהוּא כְּבָר מוֹצִיא אֶת כָּל כֹּחוֹתָיו וְהוּא עוֹדוֹ יֶלֶד רַךְ. הוּא צָרִיךְ לְבַקֵּר בְּבֵית-הַסֵּפֶר וּלְהִתְכּוֹנֵן לִקְרַאת הַחַיִּים, לִכְשֶׁיִּגְדַּל. וְהִנֵּה הוּא מֻכְרָח לְהַשְׁכִּים קוּם כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ לֹא קָמָה עֲדַיִן, וְלַחֲזֹר מֵעֲבוֹדָתוֹ כְּשֶׁהַשֶּׁמֶש כְּבָר שָׁקְעָה וְנֶעֶלְמָה. וְהִיא סִיְּמָה אֶת דְּבָרֶיהָ בִּשְׁאֵלָה:
– עַד מָתַי יִהְיֶה סֵדֶר כָּזֶה בָּעוֹלָם?
ב. מוֹכֵר הַשְּׂרוֹכִים
מאתיצחק יציב
שְׁלֹמֹה עוֹסֵק בִּמְכִירַת שְׂרוֹכֵי נַעֲלַיִם. הוּא מַתְחִיל בַּסַּחַר מֵאָז הַבֹּקֶר, כְּשֶׁמִּתְרַבִּים בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר הָאֲנָשִׁים הַהוֹלְכִים לַעֲבוֹדָתָם. שְׁלֹמֹה אֵינוֹ סוֹחֵר גֵּאֶה, אֶלָּא מוֹכֵר שְׂרוֹכֵי נַעֲלַיִם, הַמְדַבֵּר תַּחֲנוּנִים לִפְנֵי כָּל קוֹנֶה. כִּי הוּא מַצִּיעַ אֶת שְׂרוֹכָיו לְכָל אִישׁ אֲשֶׁר הוּא פּוֹגֵשׁ בְּדַרְכּוֹ, אִם כִּי שְׂרוֹכֵי נְעָלָיו שְׁלֵמִים וְאֵין לוֹ כָּל צֹרֶךְ בַּחֲדָשִׁים. שְׁלֹמֹה מְבַקֵּר גַּם בַּמִּשְׂרָדִים וּמַצִיע לְכֻלָּם שֶׁיִּקְנוּ שְרוֹכִים, וְאִם כִּי רַק אֶתְמוֹל קָנִיתָ אֶצְלוֹ הוּא חוֹזֵר הַיּוֹם וּמִתְחַנֵּן וְאֵינוֹ מַקְשִׁיב לִתְשׁוּבָתְךָ. הוּא מוֹרִיד אֶת עֵינָיו, פָּנָיו נַעֲשִׂים עֲצוּבִים וּמְעוֹרְרִים רַחֲמִים וּשְׂפָתָיו לוֹחֲשׁוֹת: – תִּקְנֶה אֶצְלִי שְרוֹכִים.
– בֶּן כַּמָּה אַתָּה, שְׁלֹמֹה?
– בֶּן תֵּשַׁע – הוּא עוֹנֶה בְּקוֹל נָמוּךְ וְעֵינָיו מֻשְׁפָּלוֹת.
– מַדּוּעַ אֵינְךָ הוֹלֵךְ לְבֵית-הַסֵּפֶר?
– אַבָּא שׁוֹלֵחַ אוֹתִי לִמְכֹּר שְרוֹכִים.
– וְלָמָּה אֵין אַבָּא שׁוֹלֵחַ אוֹתְךָ לְבֵית-הַסֵּפֶר?
– אֵין לוֹ כֶּסֶף, אֵין לוֹ עֲבוֹדָה.
– שְׁלֹמֹה, הֲיוֹדֵעַ אַתָּה לִקְרֹא?
שְׁלֹמֹה אֵינוֹ עוֹנֶה. שְׂפָתָיו נָעוֹת כְּאוֹמְרוֹת-מָה בְּלַחַשׁ, אַךְ אִי-אֶפְשָׁר לְהַבְחִין מָה הוּא אוֹמֵר.
– שְׁלֹמֹה, הַבֵּט עַל הַלּוּחַ! אַתָּה רוֹאֶה כַּמָּה הַיּוֹם בַּחֹדֶשׁ? תָּבוֹא פַּעַם שְׁנִיָּה, בַּחֲמִשָּׁה-עָשָׂר. הוּא מַעִיף עַיִן עַל הַלּוּחַ, מַשְׁאִיר זוּּג שְרוֹכִים וְיוֹצֵא.
כַּעֲבֹר שְׁנֵי יָמִים הוּא בָּא. אֲנִי מַצְבִּיעַ עַל הַלּוּחַ:
– כַּמָּה הַיּוֹם בַּחֹדֶשׁ?
– חֲמִשָׁה-עָשָׂר.
– ?
שְׁלֹמֹה אֵינוֹ יוֹדֵע לִקְרֹא אֶת הַסְפָרוֹת הַגְּדוֹלוֹת עַל הַלוּחַ. הוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ לִקְרֹא בִּכְלָל, וְהוּא מִתְהַלֵּךְ יוֹם יוֹם וּמַצִיעַ אֶת סְחוֹרָתוֹ.
– מָתַי תִּלְמַד לִקְרֹא?
שְׁלֹמֹה אֵינוֹ עוֹנֶה, וּכְשֶׁאֲנִי חוֹזֵר וְשׁוֹאֵל מִפַּעַם לְפַעַם הוּא עוֹנֶה:
– אַחֲרֵי הֶחָג. אַבָּא יֵלֵךְ אִתִּי לִרְשֹׁם אוֹתִי.
בֵּינָתַיִם עָבְרוּּ הַחַגִּים, פֶּסַח וְסֻכּוֹת וְשׁוּב פֶּסַח, וּשְׁלֹמֹה מוֹסִיף לִמְכֹּר שְרוֹכִים.
לִפְעָמים הוּא נִגָּשׁ לַלוּחַ וּמְנַחֵשׁ לִקְרֹא אֶת הַסְּפָרוֹת. הוּא רוֹצֶה לְהַרְאוֹת שֶׁהוּא לוֹמֵד לִקְרֹא. אֲבָל לֹא תָמִיד הוּא מַצְלִיחַ לְהוֹכִיחַ אֶת יְדִיעוֹתָיו וְיֵֵשׁ שֶׁהוּא מַצִּיעַ אֶת שְׂרוֹכָיו וּמַצְבִּיעַ עַל הַלּוּחַ:
– הַיּוֹם אַתָּה מֻכְרָח לִקְנוֹת אֶצְלִי, הַבֵּט, כְּבָר שְׁלשִׁים וּשְׁנַיִם.
– כַּמָּה הַיּוֹם בַּחֹדֶשׁ?
– שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם – הוּא מַנְמִיךְ אֶת קוֹלוֹ, בּוֹדֵק אֶת הַסְּפָרוֹת וּפָנָיו שוּב עֲצוּבִים וּשְׂפָתָיו תַּחֲנוּנִים: לֹא, שִׁבְעָה-עָשָׂר, פֹּה שְׁנַיִם וּפֹה אֶחָד…
וְכָךְ עוֹבֵר חֹדֶשׁ וְשָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה וּשְׁלֹמֹה כְּבָר בֶּן תֵּשַׁע וְלִקְרֹא אֵינוֹ לוֹמֵד.
וּכְשֶׁשְּׁאִלְתִּיו אֶתְמוֹל: – מָתַי סוֹף סוֹף תֵּלֵךְ לְבֵית־הַסֵּפֶר? – עָנָה הַפַּּעַם בְּכַעַס:
– לֹא אֵלֵךְ. מִמַּה יִּחְיוּ הוֹרַי? תֵּן עֲבוֹדָה לְהוֹרַי וְאֵלֵךְ לְבֵית-הַסֵּפֶר.
וּמַה יִהְיֶה הַסּוֹף? עַד מָתַי יִתְהַלְּכוּ יְלָדִים בָּרְחוֹבוֹת וְיִמְכְּרוּ שְרוֹכִים וְלֹא יְבַקְּרוּ בְּבֵית-הַסֵּפֶר?
שְׁמוּאֵל חוֹזֵר מִן הָעֲבוֹדָה
מאתיצחק יציב
הָיָה הַדָּבָר לְעֵת עֶרֶב. אוֹתוֹ יוֹם פִּנִָּה הַצָּבָא אֶת יָגוּר1, פִּנּוּי שָׁלֵם. הַמְפַקֵּד וְיוֹעֲצָיו הַצְּבָאִיִּים וּקְצִינֵי-הַמָּחוֹז הָאֶזְרָחִיִּים סִיְּּמוּ אֶת הַמַּשָׂא-וּמַתָּן עִם בָּאֵי-כֹּח הַמֶּשֶׁק, וְהַטַּנְקִים וְהַמְּכוֹנִיּוֹת עִם הַחַיָּלִים חִכּוּ לְאוֹת לָזוּז. וְהִנֵּה זָזוּ. חַיָּלִים אֲחָדִים שֶׁיָשְׁבוּ עַל הַטַּנְק לְיַד הַשַּׁעַר – נִסּוּ לַעֲשׂוֹת תְּנוּעָה שֶׁל פְּרִידָה בְּיָדָם מֵאֵת הַחֲבֵרִים וְהָיְלָדִים שֶׁעָמְדוּ לְיַד הַשַּׁעַר. אַחֲרֵי כָּל שֶׁעָשׂוּ כָּאן לֹא קִוּוּ לִפְרִידָה מִתּוֹךְ יְדִידוּת מֵאֵת אַנְשֵׁי הַמֶּשֶׁק, וְעַל כֵּן נִשְׁאֲרָה הַתְּנוּעָה הַקַּלָּה וְהַבִּלְתִּי-בְּטוּּחָה לְאוֹת פְּרִידָה חֲבוּיָה בְּתוֹךְ דָפְנֵי הַטַּנְק. אֵינִי יוֹדֵע, אֶפְשָׁר שֶׁדַּוְקָא אֵלֶּה שֶׁיָּשְׁבוּ בַּטַּנְק הַזֶּה הִרְגִּישׁוּ בְּלִבָּם, כִּי הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשׂוּ הֵם וְחַבְרֵיהֶם בְּתוֹךְ הַמֶּשֶׁק בְּמֶשֶׁךְ שְׁנֵים-עָשָׂר יוֹם, אֵינָם מְעוֹרְרִים לֹא רִגְשֵׁי כָּבוֹד וְלֹא רִגְשֵׁי יְדִידוּת בְּלִבּוֹת אַנְשֵׁי יָגוּר וְיַלְדֵיהֶם. וְאוּלַי נִתְעוֹרֵר בָּהֶם גַּם רֶגֶשׁ שֶׁל בּוּשָׁה. עַל כָּל פָּנִים הָיְתָה אַדִישׁוּתָם הַגְּמוּרָה שֶׁל אַנְשֵׁי יָגוּר וְיַלְדֵיהֶם הָעוֹמְדִים בַּשַּׁעַר – מֻצְדֶּקֶת בְּהֶחְלֵט. כְּאִלּוּ לֹא רָאוּם. כְּאִלּוּ אֵינָם. גַם הַיְלָדִים לֹא הֶרְאוּ אַף סִמָּן קַל שֶׁל סַקְרָנוּת לְגַבֵּי הַנּוֹסְעִים. גַּם אַחֲרֵי שֶהַטַּנְק הִשְׁמִיעַ אֶת שְׁאוֹנוֹ הָרָגִיל, הַמַּתְחִיל עִם תְּזוּזָה מִן הַמָּקוֹם – לֹא הִפְנוּ אֶת פְּנֵיהֶם אֵלָיו. אַחֲרֵי כֵן עָבְרוּ עַל פְּנֵי הַכְּבִיש טַנְקִים וּמְכוֹנִיּוֹת שֶׁיָּצְאוּ מְבֵּית-הַסֵּפֶר עַל שֵׁם טִיץ שֶׁמֵּעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל יָגוּר. כְּלֵי-מַשְׁחִית שׁוֹנִים וְחַיָּלִים מְזֻיָּנִים בִּמְכוֹנִיּוֹת כְּשֶׁאֶצְבָּעָם מֻנַּחַת עַל הַהֶדֶק נָעוּ בְּשׁוּרָה אֲרֻכָּה לְמַדַּי לְצַד צָפוֹן. וַדַּאי הוּקַל לְלֵב אַנְשֵׁי יָגוּר לְאַחַר שֶׁנִּפְטְרוּ מִן הַשְּׁכֵנִים “הַנְּעִימִים”. אֲבָל בִּפְנֵיהֶם וּבְמַבַּט עֵינֵיהֶם לֹא נִכַּר דָבָר.
בְּשֶׁקֶט וּבְקֹר-רוּחַ עָמְדוּ הָאֲנָשִים, הַקְּשִׁישִׁים, הַיְלָדִים, הַיְלדוֹת וְהִבִּיטוּ אֶל הָאֲוִיר שֶׁל שְׁעַת-הָעֶרֶב הַקְּרֵבָה.
מְכוֹנִיתֵנוּ עָמְדָה בְּשַׁעַר יָגוּר וְחִכְּתָה עַד שֶׁהַשַּׁיָּרָה הַצְּבָאִית תַּעֲבֹר. וְהִנֵּה נִגַּשׁ אֵלֵינוּ נַעַר כְּבֶן שְׁלשׁ-עֶשְׂרֵה וּבִקֵּשׁ שֶׁנִּקָחֶנּוּ אֶל מְכוֹנִיתֵנוּ הַהוֹלֶכֶת לְחֵיפָה. יַלְקוּט תָּלוּי לוֹ מֵעַל לִכְתֵפוֹ הַשְּׂמָאלִית, וְעֵינָיו הַכֵּהוֹת הָאֲפֹרוֹת מַבְרִיקוֹת, מְחַיְּכוֹת בְּרַעֲנַנּוּת, אַף כִּי סִמָּנֵי עֲיֵפוּת נִכָּרִים בִּתְנוּעוֹתָיו.
מִשֶּׁיָּשַׁב לִשְׂמֹאלִי וּמְכוֹנִיתֵנוּ אָצָה לְדַרְכָּהּ, נִכְנַסְנוּ בְּשִׂיחָה. שְׁמוּאֵל – שְׁמוֹ שֶׁל שְׁכֵנִי, וְהוּא תַּלְמִיד הַכִּתָּה הַשְּׁבִיעִית בְּבֵית-הַסֵּפֶר הָעֲמָמִי בְּחֵיפָה, בֶּן שְׁלשׁ-עֶשְׂרֵה.
– וּמֶה עָשִׂיתָ בְּיָגוּר, שְׁמוּאֵל?
– עָבַדְתִּי.
– בַּמֶּה עָבַדְתָּ?
– בְּהוֹבָלַת זֶבֶל.
– הֲמָסְרוּ לְיָדְךָ זוּג בְּהֵמוֹת לְהוֹבָלַת זֶבֶל?
–עָבַדְנוּ יַחַד שְׁנֵי חֲבֵרִים. גַּם חֲבֵרִי לֹא גָדוֹל.
– מֵאֵיזוֹ שָׁעָה עָבַדְתָּ?
– יָצָאתִי מִן הַבַּיִת בְּשֵׁשׁ בַּבֹּקֶר וּבְשֶׁבַע הִתְחַלְנוּ בָּעֲבוֹדָה.
– וּמִי הֵטִיל עָלֶיךָ חוֹבַת-עֲבוֹדָה?
– לֹא חוֹבָה הִיא זֹאת, כִּי אִם זְכוּת! – עוֹנֶה שְׁמוּאֵל בִּמְתִינוּת, וּבְלִי הַדְגָּשָׁה, כִּמְדַבֵּר אֶל עַצְמוֹ.
– הַאִם לֹא נִכְמְרוּ רַחֲמֵי אִמָּא עַל בְּנָהּ לִמְנֹעַ אוֹתוֹ מִלֶּכֶת לַעֲבוֹדָה קָשָׁה?
– אִמִי לֹא חוֹמֶלֶת, – עָנָה שְׁמוּאֵל, וְשֶׁמֶץ שֶׁל גַּאֲוָה בִּדְבָרָיו.
– אִמְּךָ “חֶבְרָה’מַנִית”…
– כָּךְ דַּעְתִּי – עוֹנֶה שְׁמוּאֵל כְּשֶׁבְּפָנָיו בַּת-צְחוֹק שֶׁל שְׂבִיעַת רָצוֹן.
הַמְּכוֹנִית רָצָה. הָאֲנָשִים בַּדֶּרֶךְ מְמַהֲרִים אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ – עֹצֶר בַּדְּרָכִים. מִשֶּׁבָּאנוּ לְחֵיפָה יָרַד שְׁמוּאֵל מִמְּכוֹנִיתֵנוּ בִּרְחוֹב הֶחָלוּץ. הוּא הוֹדָה לָנוּ בְּנֹעַם פָּנָיו וְהָלַךְ בְּדֶרֶךְ צְדָדִית אֶל בֵּיתוֹ, בְּצַעַד כָּבֵד בְּמִקְצָת שֶׁל אִישׁ שֶׁעָשָׂה עֲבוֹדַת יוֹמוֹ וְנוֹשֵׂא בְּקִרְבּוֹ אֶת הַהַכָּרָה, כִּי זְכוּת הִיא זוֹ לוֹ.
וְאָמְנָם זְכוּת הִיא לָנוּ שֶׁשְּׁמוּאֵלִים כָּאֵלֶּה רַבִּים לָנוּ בֵּין תַּלְמִידֵי בֵּית-הַסֵּפֶר הָעֲמָמִי.
לְהִתְרָאוֹת, שְׁמוּאֵל, בְּיָמִים טוֹבִים מֵאֵלֶּה, אֲשֶׁר בּוֹא יָבוֹאוּ בִּגְלַל הַזְּכוּת הַזֹאת, הַמְקַנֶּנֶת בְּלִבְּךָ וּבְנַפְשְׁךָ!
-
אַחַר גִּלּוּי נֶשֶׁק שָׁם. ↩
מִיל אֶחָד
מאתיצחק יציב
בְּשֵׁם זֶה קָרָאתִי בְּ“דָבָר” לִגְדוֹלִים סִפּוּר קָטָן, שֶׁמָּצָא חֵן בְּעֵינַי וְאָמַרְתִּי לְהַעְתִּיקוֹ לִפְנֵיכֶם. אִישׁ אֶחָד מְסַפֵּר דָּבָר יָפֶה עַל יֶלֶד מוֹכֵר שְׂרוֹכֵי-נַעֲלַיִם בְּחוּצוֹת תֵּל-אָבִיב.
“בּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם עָמַדְתִּי בִּרְחוֹב אַלֶּנְבִּי לְיַד מְצַחְצֵח נַעֲלַיִם, שֶׁנִּקָּה אֶת נְעָלַי לִכְבוֹד שַׁבָּת. לֹא רָחוֹק מִמֶּנִּי הִתְהַלֵּךְ יֶלֶד קָטָן וַחֲבִילַת שְׂרוֹכֵי נַעֲלַיִם בְּיָדוֹ, הִתְרוֹצֵץ בֵּין הַקַָּהל וְהִצִּיעַ בְּקוֹל נוּגֶה: “שְׁנֵי זוּגוֹת בַּחֲצִי גְרוּשׁ”. הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים הַנִּדְחָפִים בְּמָקוֹם צַר זֶה לֹא שָׂמוּ לֵב אֶל הָרוֹכֵל הַקָּטָן. וְהִנֵּה הִפְסִיק הַיֶּלֶד אֶת הַכְרָזָתוֹ, פָּנָה לִמְצַחְצֵחַ-הַנַּעֲלַיִם שֶׁלִּי וּבִקֵּשׁ שֶׁיִּפְרֹט לוֹ חֲצִי גְרוּשׁ. קִבֵּל חֲמִשָּׁה מִילִים יְחִידִים וְהִסְתַּלֵּק בְּ”תוֹדָה רַבָּה". הִבַּטְתִּי אַחֲרֵי הַיֶּלֶד הַמִּתְרַחֵק וְהוֹלֵךְ, וּמַה הִתְפַּלֵַּאתִי כְּשֶּׁרְאִיתִיו מִתְקָרֵב לִיהוּדִי זָקֵן, פּוֹשֵׁט יָד, הַשּׁוֹכֵב עַל הַמִּדְרָכָה וְנִרְאֶה כְּיָשֵׁן, וְזוֹרֵק לְתוֹךְ הַצַלַּחַת הָעוֹמֶדֶת כִּמְעַט רֵיקָה לְפָנָיו – מִיל אֶחָד. זָרַק וּמִבְּלִי הַבֵּט יָמִינָה אוֹ שְׂמֹאלָה הִמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ בֵּין הַקָּהָל: “שְׂרוֹכֵי נַעֲלַיִם, שְׁנֵי זוּגוֹת בַּחֲצִי גְרוּשׁ!”
יַלְדֵי הָעִיר רוֹאִים יוֹם יוֹם בְּלֶכְתָּם לְבֵית-הַסֵּפֶר וּבְיִחוּד בְּשׁוּבָם, אֵיךְ חַבְרֵיהֶם, בְּנֵי גִילָם, סוֹבְבִים בַּחוּצוֹת – יָדָם פְּשׁוּטָה וּמוּרַמָה לְמַעְלָה, מַחֲזִיקָה שְרוֹכִים וּפִיהֶם קוֹרֵא בְּקוֹל נוּגֶה: שְׂרוֹכֵי נַעֲלַיִם! קְנוּ שְׂרוֹכֵי נַעֲלַיִם!
לִפְעָמִים קְרוֹבוֹת אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבַר הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵלָיו פָּנָה הַיֶּלֶד: מַדּוּעַ אֵינְךָ הוֹלֵךְ לְבֵית-הַסֵּפֶר, יֶלֶד שֶׁכָּמוֹךְ צָרִיךְ לָשֶׁבֶת עַל סַפְסַל הַתַּלְמִידִים וְלֹא לְשׁוֹטֵט בָּרְחוֹבוֹת! לִפְעָמִים גַּם גּוֹעֲרִים בּוֹ עַל שֶׁהוּא מַטְרִיד אֶת הָאֲנָשִׁים וְדוֹרֵשׁ שֶׁיִּקְנוּ מִמֶּנּוּ שְרוֹכִים, בְּעוֹד שֶׁאֵין לָהֶם צֹרֶךְ כְּלָל בִּסְחוֹרָה זוֹ. הַיֶּלֶד מַעֲמִיד פָּנִים שֶׁל מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וְאֵינוֹ הוֹלֵךְ עַד שֶׁהָאִישׁ פּוֹנֶה אֵלָיו עֹרֶף אוֹ קוֹנֶה אֶצְלוֹ זוּג שְרוֹכִים.
וְהַדְּבָרִים הָאֵלֵֶּה חוֹזְרִים יוֹם יוֹם וּמִסְפַּר הַיְלָדִים הַמַּכְרִיזִים בְּקוֹלָם הַיַּלְדוּתִי “שְׂרוֹכֵי נַעֲלַיִם” אֵינוֹ פּוֹחֵת.
– מַדּוּעַ אֵינְךָ הוֹלֵךְ לְבֵית-הַסֵּפֶר?
בִּשְִׁעַת רָצוֹן יֵשׁ שֶׁהַיֶּלֶד עוֹנֶה וְאוֹמֵר: אַבָּא שֶׁלִּי אֵין לוֹ עֲבוֹדָה אוֹ שֶׁהוּא חוֹלֶה וְאֵין לוֹ כֶּסֶף, אָז אֲנַחְנוּ – אֲנִי וְאָחִי – מוֹכְרִים שְׂרוֹכֵי נַעֲלַיִם וּמִשְׂתַּכְּרִים מְעַט כֶּסֶף וְנוֹתְנִים לְאַבָּא שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בַּמֶּה לִקְנוֹת אֹכֶל בִּשְׁבִיל בְּנֵי הַבַּיִת.
בְּרֹב הַמִּקְרִים וַדַּאי אֱמֶת בְּפִי הַיֶּלֶד. וַאֲנַחְנוּ הִתְרַגַּלְנוּ לְהַבִּיט עַל “סוֹחֲרִים” קְטַנִּים אֵלֶּה כְּאִלּוּ בֶּאֱמֶת סֵדֶר נָכוֹן הוּא זֶה. אֲבָל עָלֵינוּ לִשְׁאֹל אֶת עַצְמֵנוּ: הַאֻמְנָם כָּךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת? הַאֵין הַחֶבְרָה כֻּלָּה, כָּל הָעִיר וְכָל הַכְּפָר יַחַד, חַיָּבִים לִדְאֹג שֶׁהַיֶּלֶד יְבַקֵּר בְּבֵית-הַסֵּפֶר? ואִם אֵין אָבִיו יָכוֹל לְפַרְנְסוֹ, לְהַאֲכִילוֹ וְלִקְנוֹת לוֹ סְפָרִים וּמַחְבָּרוֹת – שֶׁהָעִירִיָּה אוֹ וַעַד הַמּוֹשָׁבָה וְהַכְּפָר יַחֲזִיקוּ אוֹתוֹ, שֶׁיּוּכַל לִלְמֹד תּוֹרָה?
הָאִישׁ שֶׁסִפֵּר עַל מוֹכֵר הַשְּׂרוֹכִים מוֹסִיף, כִּי הִתְבַּיֵּשׁ בִּפְנֵי הַיֶּלֶד הַזֶּה וַחֲבֵרָיו-לְגוֹרָל, הַמַטְּרִידִים אוֹתוֹ שֶׁיִּקְנֶה שְׂרוֹכֵי-נַעֲלַיִם. וַדַּאי שֶׁכֻּלָּנוּ צְרִיכִים לְהִתְבַּיֵּשׁ עַל שֶׁבְּחֶבְרָתֵנוּ אֵין דְּאָגָה לְכָל יֶלֶד וְיֶלֶד שֶׁיְבַקֵּר בְּבֵית-הַסֵּפֶר.
אוּלָם עוֹד דָּבָר. הַיֶּלֶד הַזֶּה הַמַּכְרִיז עַל שְׂרוֹכֵי-נַעֲלַיִם נִתְנַסָּה בְּחַיֵּי עֹנִי וְהוּא מַרְגִּישׁ בְּצָרָתוֹ שֶׁל אַחֵר, בְּצָרָתוֹ שֶׁל הַפּוֹשֵׁט יָד וּמְבַקֵּשׁ נְדָבָה, וּמִן הַמִּילִים הַמְעַטִּים אֲשֶׁר הִשְׂתַּכֵּר הוּא מַפְרִישׁ גַּם לַחֲבֵרוֹ הַסּוֹבֵל.
רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאתָּנוּ יַרְגִּישׁ בְּצָרַת חֲבֵרוֹ וְיָשִׂים לֵב לְכָל סוֹבֵל וְיָקֵל עָלָיו כְּכָל שֶׁיָּדוֹ מַגַּעַת.
מִכְתָּבוֹ שֶׁל יֶלֶד נוֹצְרִי
מאתיצחק יציב
מַעֲשֶׂה בְּנַעַר יְהוּדִי שֶׁהָלַךְ בִּרְחוֹבוֹת בְּרוֹנְכְּס, בִּנְיוּ-יוֹרְק. הִתְנַפְּלוּ עָלָיו בִּרְיוֹנִים אַנְטִישֵׁמִיִּים וְהִכּוּהוּ מַכּוֹת קָשׁוֹת עַד שֶׁהָיָה זָקוּק לְנִתּוּחַ בְּבֵית-חוֹלִים.
הָעִתּוֹן הָאַנְגְּלִי “נְיוּ-יוֹרְק-פּוֹסְט” פָּתַח בְּאֹסֶף תְּרוּמוֹת לְהוֹצָאוֹת הָאִכְסוּן וְהַנִּתּוּחַ בְּבֵית-חוֹלִים. הָיָה בָּזֶה מִשּׁוּם הַבָּעַת רִגְשֵׁי אַהֲדָה לַסּוֹבֵל וּמֶחָאָה נֶגֶד הָאַנְטִישֵׁמִים.
וְהִנֵּה פִּרְסֵם הָעִתּוֹן הַזֶּה מִכְתָּב שֶׁל נַעַר נוֹצְרִי, שֶׁנִּכְתַב בְּעִפָּרוֹן עַל דַּף מִפִּנְקַס רְשִׁימוֹת בְּלִי חֲתִימַת-שֵׁם, לֵאמֹר:
"כּוֹתֵב אֲנִי מִכְתָּב זֶה וּמִצְטַעֵר מְאֹד עַל שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְפַרְסֵם אֶת שְׁמִי, כִּי יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֲקַבֵּל מַכּוֹת מֵאֵת הוֹרַי.
"בְּבֵיתֵנוּ מְדַבְּרִים תָּמִיד עַל הַשִּׂנְאָה לַיְּהוּדִי. הֵם מְלַמְּדִים אוֹתִי שֶׁאֶשְׂנָא אוֹתוֹ. וַהֲרֵינִי שׁוֹאֵל מִפַּעַם לְפַעַם: לָמָּה? אֲבָל אֵינִי מְקַבֵּל תְּשׁוּבָה. כָּאֵלֶּה הֵם כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי.
"יֵשׁ לִי שְׁנֵי חֲבֵרִים יְהוּדִים, וַאֲנִי מְקַוֶּה שֶׁלֹּא אֶפָּרֵד מֵהֶם לְעוֹלָם אֵינִי מוֹצֵא בָּהֶם כָּל דָּבָר רַע. מוּבָן שֶׁאֵין אֲנִי מְסַפֵּר זֹאת לְהוֹרַי. מְבַקֵּר אֲנִי בְּבֵית יְדִידַי וְאִמָּם טוֹבָה אֵלַי. הִיא גַּם נָתְנָה לִי מַתָּנוֹת לְחַג לֵדַת הַנּוֹצְרִי. אָמַרְתִּי לָהּ שֶׁאֲנִי – בְּיָדִי אֵין כְּלוּם לָתֵת לָהּ מַתָּנוֹת, וְהִיא עָנְתָה: אֵין דָּבָר, כְּשֶׁאֶגְדַּל – אֶקְנֶה לָהּ דְּבַר-מָה. אַךְ אֵין לִי סַבְלנוּת לְחַכּוֹת עַד שֶׁאֶגְדַּל.
"הִיא אָמְרָה, שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת לִי מַתָּנָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת אוֹתִי כְּשֵׁם שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת אֶת יְלַדֶיהָ, בְּדִיוּק כָּךְ.
"אוֹהֵב אֲנִי אֶת הָאֲנָשִים הָאֵלֶה וַאֲנִי מִתְפַּלֵל לֵאלֹהִים שֶׁיְשַׁנֶּה אֶת הוֹרַי.
“עַתָּה קָרָאתִי בָּעִתּוֹן עַל הַנַּעַר מֶנִי קֶנִיגְסְבֶּרְג, שֶׁהֻכָּה. שְׁנֵי חֲבֵרַי וַאֲנִי אָסַפְנוּ בֵּינֵינוּ דוֹלָר אֶחָד וַהֲרֵינִי שׁוֹלְחוֹ לָכֶם. מְקַוֶּה אֲנִי שֶׁלֹּא נוֹסִיף לִשְׁמֹע עַל מִקְרִים כָּאֵלֶּה”.
מַה מְסַפֵּר לָנוּ הַמִכְתָּב שֶׁל הַיֶּלֶד הַנּוֹצְרִי?
הוּא מְסַפֵּר הַרְבֵּה. רֵאשִׁית – הוּא מְסַפֵּר עַל הוֹרִים הַמְלַמְּדִים אֶת בְּנָם שִׂנְאָה לַיְּהוּדִי. תֹּאמַר: מַה חִדּוּשׁ יֵשׁ כָּאן? הֵן יוֹדְעִים אֲנַחְנוּ כִּי רַבִּים אוֹיְבֵינוּ הַמְשַׂנְאִים אוֹתָנוּ, הַיְּהוּדִים. אֶעֱנֶה – עָלֵינוּ לָדַעַת כִּי הַשִּׂנְאָה לַיְהוּדִי מְצוּיָה גַם בְּאֶרֶץ הַחֹפֶשׁ, בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית. אָמְנָם פֹּה אֵין חֻקֵּי הַמְּדִינָה מַפְלִים לְרָעָה אֶת הָעָם הָאֶחָד מִמִּשְׁנֵהוּ. פֹּה אָמְנָם הַכֹּל אֶזְרָחִים שָׁוִים בִּזְכֻיּוֹת וּבְחוֹבוֹת לְלֹא הֶבְדֵּל דָּת וָגֶזַע. וְאַף עַל פִּי כֵן לא בִּטֵּל הַחֹק אֶת הַשִּׂנְאָה מִלִּבּוֹת לֹא-יְהוּדִים לַיְּהוּדִים. וְלֹא עוֹד, אֶלָא שֶׁשִּׂנְאָה זוֹ מוֹסִיפִים הוֹרִים לִנְטֹע בְּלֵב יַלְדֵיהֶם הָרַכִּים. וְזוֹהִי הַסִּבָּה שֶׁפִּרְחָחִים-בִּרְיוֹנִים מִתְנַפְּלִים עַל יְלָדִים יְהוּדִים וּמַכִּים אוֹתָם, עַל שֶׁהֵם יְלָדִים יְהוּדִים. וּבַזְּמַן הָאַחֲרוֹן מִתְרַבּוֹת הַיְדִיעוֹת עַל הִתְנַפְּלֻיּוֹת עַל יְהוּדִים קְטַנִּים וּגְדוֹלִים וְעַל זִהוּם בָּתֵּי-כְּנֵסִיּוֹת וְחִלּוּל קִבְרוֹת יְהוּדִים בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית שֶׁל אֲמֵרִיקָה.
גַם בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית קַיָּמוֹת חֶבְרוֹת וַאֲגֻדּוֹת הַמַּטִּיפוֹת שִּׂנְאָה לַיְּהוּדִים. כַּיּוֹם יוֹדְעִים הַכֹּל, כִּי הַתַּעֲמוּלָה נֶגֶד הַיְּהוּדִים הִיא כְּסוּת-עֵינַים לְכָל מִינֵי שְׁאִיפוֹת שֶׁל פַשִּׁיסְטִים וְנַצִים, הָרוֹצִים לְשַׁעְבֵּד אֶת הָעוֹלָם.
מֵאָז נִכְנְסָה אֲמֵרִיקָה לַמִּלְחָמָה יַחַד עִם אֻמּוֹת-הַבְּרִית נֶגֶד הִיטְלֶר וּמְרֵעָיו נִטְּלָה מֵאֵת הַפַשִּׂיסְטִים בַּאֲמֵרִיקָה הָאֶפְשָׁרוּת לְהַכְרִיז בְּגָלוּי שֶׁהֵם “מִתְבַּדְלִים” – לֵאמֹר: אֲמֵרִיקָה לְבָדָד תִשְׁכֹּן וְאֵין הִיא מִתְעָרֶבֶת בָּעִנְיָנִים שֶׁמִחוּץ לַכַּדּוּר הַמַּעֲרָבִי. הַלָּלוּ הֵם אַנְשֵׁי-הַמָּמוֹן הַגְּדוֹלִים, הַמִּתְנַגְּדִים לְשִׁיטַת הַמִּמְשָׁל שֶׁל הַנָּשִׂיא רוּזְוֶלְט וְחוֹשְׁשִׁים מִפְנֵי כָּל תִקּוּן בְּסִדְרֵי הַמְּדִינָה הַכַּלְכָּלִיִּים. בֵּינָתַיִם הֵם מְפִיצִים אֶת רַעַל הַשִּׂנְאָה לַיְּהוּדִים כְּדֵי לְבַלְבֵּל אֶת הַמֹּחוֹת שֶׁל הַהֲמוֹנִים הַפְּשׁוּטִים, לְבַל יִרְאוּ מִי הוּא אוֹיְבָם הָאֲמִתִּי.
הַנַּעַר הַנּוֹצְרִי, בַּעַל הַמִּכְתָּב, הוּא נַעַר יָשָׁר וְתָמִים. הוּא אֵינוֹ יוֹדֵע, כִּי אֶת הַשִּׂנְאָה לַיְּהוּדִים מְפִיצִים בְּכַוָּנָה רָעָה לְשֵׁם כָּל מִינֵי מַטָּרוֹת שְׁפֵלוֹת. הוּא פּוֹנֶה אֵפוֹא בִּתְפִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁיְשַׁנֶּה אֶת לֵב הוֹרָיו לְאַהֲבָה אֶת הַיְּהוּדִים.
זוֹהִי תְּפִלָּה מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ, תְּפִלַּת נַעַר שֶׁבְּלִבּוֹ פּוֹעֶמֶת אַהֲבָה לַיְּהוּדִי. הַקָּטָן נֶאֱבָק בְּיִסּוּרָיוֹ – יִסּוּרֵי אַהֲבָה שׁוֹנִים: הֵן אֶת הוֹרָיו יֶאֱהַב כֶּאֱהֹב יֶלֶד אֶת אָבִיו וְאֶת אִמוֹ, וְאֶת הַיְּהוּדִי יֶאֱהַב מִתּוֹךְ תְּמִימוּתוֹ וְיָשְׁרוֹ. עַל כֵּן לֹא תִתֵּן לוֹ הַשְּׁאֵלָה דֳמִי: לָמָּה יִשְׂנְאוּ הוֹרָיו אֶת הַיְהוּדִי?
עַל כֵּן יִתְפַּלֵּל:
אִל אֱלֹהִים, שַׁנֵּה אֶת לֵב הַהוֹרִים לְאַהֲבָה!
(תש"ד)
שָׁלוֹם!
מאתיצחק יציב
אֲנִי אוֹמֵר: שָׁלוֹם.
אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ תְּשׁוּבָה: שָׁלוֹם, שָׁלוֹם.
אֲנִי מְבַקֵּשׁ בִּרְכַּת שָׁלוֹם.
מַה פִּתְאֹם?
מִשּׁוּם מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה.
לִפְנֵי עֶשֶׂר שָׁנִים בָּאָה לָאָרֶץ מְשׁוֹרֶרֶת מְפֻרְסֶמֶת מִגֶּרְמַנְיָה. מְשׁוֹרֶרֶת בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּתְבָה גֶרְמָנִית. נוֹלְדָה בְּגֶרְמַנְיָה, נִתְחַנְּכָה שָׁם וְעִבְרִית לֹא יָדְעָה. אֲבָל הִיא הָיְתָה מְשׁוֹרֶרֶת עִבְרִית. הִיא עָרְגָה לִמְקוֹרָהּ הָעִבְרִי כָּל חַיֶּיהָ. בְּדִמְיוֹנָהּ הָיְתָה תָּמִיד בְּאֶרֶץ הָעִבְרִים, אֶרֶץ חֲלוֹמוֹתֶיהָ. וְהִנֵּה בְּסוֹף יָמֶיהָ בָּאָה לָאָרֶץ וּלְעִיר הַקֹּדֶשׁ.
בַּת יִשְׂרָאֵל גְּדוֹלָה שָׁבָה לְחֵיק מוֹלַדְתָּהּ וּשְׁמָהּ אֶלְזֶה לַסְקֶר-שִׁילֶר. שֵׁם לֹא עִבְרִי. כָּךְ הַדָּבָר. יְהוּדִים גְּדוֹלִים רַבִּים שֶׁנּוֹלְדוּ בַּגּוֹלָה שְׁמוֹתֵיהֶם אֵינָם עִבְרִים וְאֶת לְשׁוֹנֵנוּ אֵינָם יוֹדְעִים. אֲבָל הֵם יְהוּדִים גְּדוֹלִים. וַאֲנַחְנוּ הִצְטַעַרְנוּ וּמִצְטַעֲרִים עֲלֵיהֶם שֶׁאֵינָם מוֹצְאִים אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל אַרְצָם, אֶל עַמָּם וְאֶל לְשׁוֹנָם.
כָּךְ הַדָּבָר – יְהוּדִים בַּגָּלוּת.
הַמְשׁוֹרֶרֶת אֶלְזֶה לַסְקֶר-שִׁילֶר בָּאָה לָאָרֶץ כְּשֶׁהִיא אִשָּׁה בָּאָה בַּיָּמִים. יְחִידָה בָּאָה. בְּלֹא מִשְׁפָּחָה. בּוֹדְדָה הָיְתָה. לֹא קַל לִמְצֹא יְדִידִים לְעֵת זִקְנָה בְּמָקוֹם חָדָשׁ. גַם לִילָדִים לֹא קַל לִמְצֹא יְדִידִים כְּשֶׁהֵם בָּאִים לִשְׁכֹּן בְּמָקוֹם חָדָשׁ. וְיָשְׁבָה הַמְשׁוֹרֶרֶת בִּירוּשָׁלַיִם וּבִקְשָׁה לָהּ יְדִידִים בֵּין הַיְלָדִים הָעֲזוּבִים, הַבּוֹדְדִים כָּמוֹהָ. אֶפְשָׁר שֶׁמָּצְאָה קְצָת יְדִידִים בֵּין הַקְּטַנִּים. אוּלָם היא סָבְלָה מְאֹד. עֶשֶׂר שָׁנִים יָשְׁבָה בִּירוּשָׁלַיִם וְהוֹסִיפָה לִכְתֹּב שִׁירִים. כִּי עִיר הַקֹּדֶשׁ מִלְאָה אֶת לִבָּהּ רְגָשׁוֹת נַעֲלִים. – יְרוּשָׁלַיִם! רוֹמְמוּת! – לָחֲשׁוּ שְׂפָתֶיהָ בְּסוֹבְבָהּ בְּחוּצוֹת עִיר.
אַךְ בְּדִידוּתָהּ הָיְתָה גְדוֹלָה וְיָמִים אֲחָדִים לִפְנֵי מוֹתָהּ הִתְאוֹנְנָה בְּאָזְנֵי אֶחָד מִמַּכָּרֶיהָ:
"לֹא נִקְלַטְתִּי… בּוֹדֶדֶת אֲנִי וְקַר לִי בַּבַּיִת… הָאֲנָשִים מסָּבִיב רָעִים, וְאָנוּ זְקוּקִים לִידִידוּת. קַר לִי. הַאִם זֶה כָּל כָּךְ קָשֶׁה, שֶׁיִּהְיֶה לִי חֶדֶר חַם, וְהָאֲנָשִים שֶׁאֲנִי גָּרָה בְּבֵיתָם יַגִּידוּ לִי בַּבֹּקֶר בַּאֲדִיבוּת: “שָׁלוֹם?”
מְעַט חֲמִימוּת, מְעַט יַחַס טוֹב – בִּקְשָׁה הַמְשׁוֹרֶרֶת הַזְּקֵנָה, הַבּוֹדְדָה, מַה מְעַט בִּקְשָׁה: “בֹּקֶר טוֹב” וְ“שָׁלוֹם” מִתּוֹךְ יְדִידוּת – וְגַם זֶה לֹא נִתַּן לָהּ וְהִיא נִפְרְדָה מֵאִתָּנוּ לְעוֹלָמִים וּבַקָּשָׁתָהּ לֹא נִתְמַלְּאָה. הַגְּדוֹלִים, הָאֲנָשִים הַמְבֻגָּרִים, לֹא נָתְנוּ לָה אֶת הַמְעַט הַזֶה. רַע הַדָּבָר, רַע מְאֹד. הֵן אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים אֶת אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵינוּ שֶׁיָבוֹאוּ מִן הַגּוֹלָה אֵלֵינוּ וּמַבְטִיחִים לָהֶם לִקְלֹט אוֹתָם וּלְחַלֵּק אִתָּם אֶת אֲשֶׁר יֵשׁ לָנוּ. וְהִנֵּה בָּאִים אֵלֵינוּ פְּלִיטִים, כַּמְשׁוֹרֶרֶת אֶלְזֶה לַסְקֶר-שִׁילֶר, וְאַף בִּרְכַּת “שָׁלוֹם” וּ“בֹקֶר טוֹב” אֵינָם מְקַבְּלִים מֵאִתָּנוּ.
עַל כֵּן אָמַרְתִּי: טוב שֶׁהַקּוֹרְאִים הַקְּטַנִּים יֵדְעוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, יֵדְעוּ אֶת הַצַּעַר אֲשֶׁר הַמְשׁוֹרֶרֶת הַפְּלִיטָה הוֹלִיכָה אִתָּהּ אֶל קִבְרָהּ עַל הַר הַזֵּיתִים, צַעַר בְּדִידוּתָהּ. אַף לְבִרְכַּת שָׁלוֹם לֹא זָכְתָהּ.
מַה שֶׁהַגְּדוֹלִים אֵינָם עוֹשִׂים אִם מִתּוֹךְ שִכְחָה, אִם מִתּוֹךְ חֹסֶר פְּנַאי – יַעֲשׂוּ הַקְּטַנִּים. רֵאשִׁית כֹּל: “שָׁלוֹם!” – מִתּוֹךְ אֲדִיבוּת, וְאַחַר כָּךְ תָּבוֹא גַּם הַיְדִידוּת הַנְּחוּצָה כָּל כָּךְ לְכָל אָדָם הַבָּא אֵלֵינוּ מִן הַגּוֹלָה, וְנָקֵל עָלָיו אֶת בְּדִידוּּתוֹ.
וְאֶפְשָׁר, אֶפְשָׁר מְאֹד, כִּי אִם נעֲשֶׂה כָּךְ בִּהְיוֹתֵנוּ קְּטַנִּים לֹא נִשְׁכַּח לַעֲשוֹת זֹאת גַּם כִּשֶׁנִּהִיֶה גְּדוֹלִים.
עֶזְרָה הֲדָדִית
מאתיצחק יציב
יֵשׁ לָנוּ הַרְבֵּה זְמַן פָּנוּי עַתָּה, כִּי הַיָּמִים יְמֵי חֹפֶשׁ. טוֹב אֵפוֹא לַחְשֹׁב בְּמִקְצָת עַל דְּבָרִים שֶׁאֵינָם נוֹגְעִים יָשָׁר לְעִנְיְנֵי בֵּית-הַסֵּפֶר.
אֲנַחְנוּ הֵן בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֲנָשִים טוֹבִים וְאוֹהֲבִים אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ. אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים, כִּי עָלֵינוּ לַעֲזֹר אִישׁ לְרֵעֵהוּ. אֲנַחְנוּ גַם יוֹדְעִים, שֶׁאִם אָדָם עוֹשֶׂה דָּבָר טוֹב לְרֵעֵהוּ הוּא עוֹשֶׂה בָּזֶה טוֹבָה גַּם לְעַצְמוֹ, כִּי בְּיוֹם מִן הַיָּמִים יִגְמֹל חֲבֵרוֹ גַּם לוֹ לְטוֹבָה. עֶזְרָה הֲדָדִית קוֹרְאִים לָזֶה. וּמַה גַּם בְּיָמִים כְּמוֹ אֵלֶּה, כְּשֶׁהָאָסוֹן אוֹרֵב לָנוּ וּלְפֶתַע פִּתְאֹם יְכוֹלִים אֲנָשִים רַבִּים לְהַגִּיעַ לִידֵי סֵבֶל קָשֶׁה וְלִהְיוֹת זְקוּקִים אִישׁ לְעֶזְרַת חֲבִרוֹ.
בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים טָעַמְנוּ כֻּלָּנוּ אֶת טַעַם הַיְשִׁיבָה בְּמִקְלָטִים1 וְרָאִינוּ אֵיךְ הַסַּכָּנָה מְקָרֶבֶת אוֹתָנוּ וּמוֹצִיאָה אוֹתָנוּ מִבָּתֵּינוּ הַפְּרָטִיּים וּמְבִיאָה אוֹתָנוּ לְמָקוֹם צַר לָשֶׁבֶת יַחַד. אֲנַחְנוּ נַעֲשִׂים פִּתְאֹם מִשְׁפָּחָה אַחַת גְּדוֹלָה. אֲנָשִים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ מִקָּרוֹב, לֹא בֵּרְכוּ בְּשָׁלוֹם אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, יוֹשְׁבִים עַל סַפְסָל אֶחָד, מַטִּים אֹזֶן לְזִמְזוּם אֲוִירוֹנִים בִּשְׁמֵי רוֹם וּמְחַכִּים בִּנְשִׁימָה עֲצוּרָה לִצְפִירַת הָאַרְגָּעָה.
אֵיךְ נַעֲזֹר אִישׁ לְאָחִיו בִּשְׁעַת צָרָה? עַל כָּךְ יֵשׁ לַחְשֹׁב. רֵאשִׁית, אֵיךְ לֹא לְהַפְרִיעַ אִישׁ לְאָחִיו, וְאִם נַחְשׁב וַדַּאי נִמְצָא אֶת הַדֶּרֶךְ גַּם אֵיךְ לַעֲזֹר. אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁכֻּלָּנוּ נַחְשֹׁב עַל כָּךְ.
בֵּינָתַיִם רוֹצֶה אֲנִי לְסַפֵר לָכֶם עַל מִקְרֶה קָטָן, שֶׁאֵרַע לִי הַשָּׁבוּעַ, שֶׁנִדְמֶה לִי כִּי כְּדַאי לַחְשֹׁב גַּם עָלָיו.
מְהַלֵּךְ הָיִיתִי בְּאַחַד מֵרְחוֹבוֹת תֵּל-אָבִיב בַּשָּׁעוֹת הַקְּרוֹבוֹת לַצָּהֳרַיִם. רְחוֹב שָׁקֵט, הָדוּר, וְגִנּוֹת יָפוֹת לִפְנֵי הַכְּנִיסָה אֶל הַבָּתִּים, הָעוֹמְדִים עַל עַמּוּדִים. וְהִנֵּה בַּמִּדְרָכָה שֶׁמִּמּוּלִי הָלַךְ נַעַר כְּבֶן שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה. לֹא הָיָה אָץ לְדַרְכּוֹ, הָלַךְ בִּמְתִינוּּת, מַבִּיט לְכָאן וְצוֹפֶה לְכָאן – הוּא נֶהֱנֶה מִן הַחֹפֶשׁ. וְהִנֵּה לְפֶתַע נִתְקְלָה רַגְלוֹ הַנְּעוּלָה סַנְדָּל בְּמִכְשׁוֹל. גְּרוּטָה קְטַנָּה שֶׁל בַּרְזֶל נִתְגַּלְגְּלָה עַל הַמִּדְרָכָה הַנְּקִיָּה וְהַהֵלֶךְ פָּגַע בָּהּ. כְּנִרְאֶה נֶחְבְּלָה רַגְלוֹ בְּמִקְצָת, כִּי הוֹצִיא מִגְּרוֹנוֹ זְעָקָה קַלָּה: אוֹי… אַךְ לֹא הָיְתָה זֹאת פְּגִיעָה קָשָׁה. הוּא הִתְכּוֹפֵף, הִסְתַּכֵּל בָּרֶגֶל, הִגִּישׁ יָדוֹ לִמְקוֹם הַחַבָּלָה וּכְאִלּוּ “נִגֵב” אֶת הַכְּאֵב הַקַּל וְהִמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ, כְּאִלוּ לֹא קָרָה דָּבָר.
מִשֶּׁהִתְרַחֵק שְׁנַיִם-שְׁלשָׁה צְעָדִים רָאִיתִי אֶת גְרוּטַת-הַבַּרְזֶל. זֶה הַמּוֹקֵשׁ שֶׁהֵסֵב כְּאֵב נִשְׁאָר מֻנָּח עַל הָמִּדְרָכָה. הַנֶּחְבָּל הִשְׁאִיר אוֹתוֹ מַתָּנָה לְעוֹבְרֵי דֶרֶךְ שֶׁיָּבוֹאוּ אַחֲרָיו, וְיִהְיוּ גַּם הֵם נִפְגָּעִים וְנֶחְבָּלִים כְּמוֹתוֹ.
– אוּלַי כְּדַאי לְהָסִיר מִכְשׁוֹל? – פָּנִיתִי אֵלָיו מֵעֵבֶר לַמִּדְרָכָה. אַךְ הוּא הֵטִיל בִּי מַבָּט יָהִיר קָצָר, וצָעַד קָדִימָה, ולֹא חָנַן אֶת הַמִכְשׁוֹל אַף בְּמַבָּט קַל…
-
הַדְּבָרִים נִכְתְּבוּ בִּימֵי הַמִּלְחָמָה. ↩
נַמְעִיט הַשָּׁאוֹן
מאתיצחק יציב
יָשַׁבְתִּי בְּחַדְרִי וְקָרָאתִי סֵפֶר. פִּתְאֹם הִגִּיעַ לְאָזְנַי שָׁאוֹן גָּדוֹל. חָשַׁבְתִּי: גְּדוּד בָּא לָעִיר, קַמְתִּי וְנִגַּשְׁתִּי אֶל הַחַלּוֹן לִרְאוֹת מַה מִּסְפָּרָם שֶׁל אֵלֶּה שֶׁהֵבִיאוּ אִתָּם שָׁאוֹן רַב וּצְעָקוֹת גְּדוֹלוֹת כָּאֵלֶּה?
מִשֶּׁהִסְתַּכַּלְתִּי יָפֶה יָפֶה וְחִפַּשְׂתִּי אֶת הַ“גְּדוּד” שֶׁבָּא לָעִיר, נִתְמַלֵּאתִי תִּמָּהוֹן. מַה גְּדוּד, מִי גְּדוּד? – שְׁנֵי יְלָדִים וְיַלְדָּה “מְשׂוֹחֲחִים” בֵּינֵיהֶם וְאֵלֶּה הֵם קוֹלֵי הַקּוֹלוֹת שֶׁלָּהֶם.
יָרַדְתִּי וּפָנִיתִי אֲלֵיהֶם בִּשְׁאֵלָה:
– סְלִיחָה, מָה הַצְּעָקָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אַתֶּם צוֹעֲקִים?
– אֲנַחְנוּ צוֹעֲקִים? אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים כָּךְ! – עָנה אֶחָד מִבֵּינֵיהֶם וְהוֹרִיד אֶת עֵינָיו. אָז הוֹסַפְתִּי וְשָׁאַלְתִּי:
– אִם אַתֶּם מְדַבְּרִים, לָמָה אַתֶּם מְדַבְּרִים בְּקוֹל רָם כָּל כָּךְ?
הֵרִים הַשֵּׁנִי זוּג עֵינַים עָלַי, זָקַף אֶת חָזֵהוּ וְעָנָה בְּחֻצְפָּה:
– אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים כָּךְ וְלֹא אִכְפַּת לָנוּ אִם אֵין זֶה מוֹצֵא חֵן בְּעֵינֶיךָ. – וְהוּא פָּנָה לַחֲבֵרָיו: – יַעֲקֹב וּמִרְיָם, בּוֹאוּ, אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְדַבֵּר…
שְׁלשְׁתָּם הָלְכוּ. לֹא עָבְרוּ רְגָעִים מֻעָטִים וְקוֹלוֹתֵיהֶם שׁוּב כְּקוֹלוֹת גְּדוּד שָׁלֵם.
אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: אָבִיא גַּם עִנְיָן זֶה לִפְנֵי הַקּוֹרְאִים וְיָדוּנוּ הֵם בּוֹ. כִּי כְּיָדוּע לָכֶם הַשָּׁאוֹן הַזֶּה אֵינוֹ בֶּחָצֵר שֶׁלִּי בִּלְבַד, אֶלָּא גַם בְּבֵית-הַסֵּפֶר, גַּם בָּאוֹטוֹ, גַּם בִּמְקוֹמוֹת צִבּוּרִיִּים אֲחֵרִים. הַיְלָדִים שֶׁלָּנוּ “מְשׂוֹחֲחִים”, מְשַׂחֲקִים, מְדַבְּרִים, וְהַכֹּל בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת, בְּשָׁאוֹן רַב – כְּאִלּוּ חֵרְשִׂים הָיִינוּ וְאָזְנֵינוּ אֲטוּמוֹת. כֵּיצַד לְהַשְׁקִיט אֶת הָרַעַשׂ? מָתַי נַתְחִיל לְדַבֵּר בְּלִי צְעָקוֹת?
אוּלַי נְיַסֵּד אֲגֻדָּה לְהַמְעִיט אֶת הַשָּׁאוֹן? הֲנִלְמַד לְכַבֵּד אֶת הַדְּמָמָה?
הַדּּבּוּר בְּקוֹל רָם
מאתיצחק יציב
יוֹשְׁבִים הָיִינוּ בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת וְהֶאֱזַנּוּ לְפִנַּת הַנַֹּער בְּרַדְיוֹ יְרוּשָׁלַיִם. הָיְתָה תָּכְנִית-חַג. יַלְדֵי כְּפָר אֶחָד הֵכִינוּ תָּכְנִית-בִּכּוּּרִים נָאָה מְאֹד, פִּרְקֵי-קְרִיאָה, זִמְרָה וּנְגִינָה. הֶאֱזַנּוּ לַקְּרִיאָה – קְרִיאַת יָחִיד וּקְרִיאַת-מַקְהֵלָה, וְכֵן הַזִּמְרָה – יָחִיד וּמַקְהֵלָה.
וְהִנֵּה נִסְתַּיְּמָה הַקְרִיאָה, הַזִּמְרָה וְהַנְּגִינָה, סָגַרְנוּ אֶת מִתְקַן-הָרַדְיוֹ וְנִשְׁאַרְנוּ יוֹשְׁבִים, כָּל קְבוּצַת הַמַּאֲזִינִים, כַּחֲמִשָּׁה-שִׁשָּׁה אֲנָשִים, וְשָׁתַקְנוּ. הָיָה דְּבַר-מָה בַּתָּכְנִית שֶׁעוֹרֵר בָּנוּ מַחֲשָׁבוֹת, אַךְ לֹא מִהַרְנוּ לְהַבִּיעַ אוֹתָן.
בֵּין הַמְסֻבִּים אִשָּׁה אַחַת הַיּוֹדַעַת פֶּרֶק בְּעִנְיְנֵי אֳמָנוּת הַקְּרִיאָה וְהַזִּמְרָה. לְלֹא דִבּוּר הִפְנֵינוּ אֶת פָּנֵינוּ אֵלֶיהָ, כְּאִלוּ בִּקַּשְׁנוּ לִשְׁמֹעַ מִפִּיהָ מַה תֹּאמַר עַל הַתָּכְנִית.
– שָׁמַעְנוּ דְּבָרִים יָפִים – אָמְרָה – תָּכְנִית הַבִּכּוּּרִים עֲרוּכָה יָפֶה. אֶפְשָׁר לוֹמַר כִּי הַיְלָדִים קָרְאוּ אֶת פִּרְקֵי הַבִּכּוּּרִים קְרִיאָה נְכוֹנָה, וְגַם הַזִּמְרָה – נְכוֹנָה. הַמּוֹרֶה לְזִּמְרָה וְלִנְּגִינָה עָשָׂה הַכֹּל שֶׁתַּלְמִידָיו יִמָּנְעוּ מִשְּׁגִיאוֹת. כַּנִּרְאֶה הִתְכּוֹנְנוּ יָפֶה, כָּרָאוּי לְהִתְכּוֹנֵן כְּשֶׁמּוֹפִיעִים לִפְנֵי קָהָל, וּמַה גַּם בָּרַדְיוֹ, שֶׁהַקּוֹל נִשָּׂא לַמֶּרְחַקִּים וּמַגִּיעַ לְאָזְנֵי הַמַּאֲזִינִים מֵעֵבֶר לְיַמִּים וּלְיַבָּשׁוֹת. וְאַף עַל פִּי כֵן הִרְגַשְׁנוּ כֻּלָּנוּ כִּי חָסֶר הָיָה דְּבַר-מָה וְלֹא הָיְתָה לָנוּ הֲנָאָה שְׁלֵמָה לֹא מִן הַקְּרִיאָה וְלֹא מִן הַזִּמְרָה. קוֹלוֹתֵיהֶם שֶׁל הַמְזַמְּרִים וְהַקַּרְיָנִים הָיוּ פְּגוּמִים, יְבֵשִׁים, לֹא צְלוּלִים, בְּמִלָּה אַחַת – לֹא מוּסִיקָלִיִּים…
עַל כָּךְ הֵעִיר אַחַד הַמַּאֲזִינִים וְאָמַר:
– הֲלֹא קוֹלוֹת יְלָדִים הָיוּ אֵלֶּה וַעֲדַיִן לֹא נִצְטַלְלוּ….
– אָמְנָם יוֹדַעַת אֲנִי כִּי קוֹלוֹת יְלָדִים אֵינָם כְּקוֹלוֹת הַזַּמָּרִים בָּאוֹפֶּרוֹת, אַךְ כְּלוּם לֹא קָלְטָה אָזְנְךָ שֶׁהַקּוֹלוֹת הַלָּלוּ הָיוּ קָשִׁים, לְלא כָּל רֹךְ, לְלֹא כָּל חֲמִימוּת?… אֵין זֶה מִקְרֶה. הַמּוֹרֶה לְזִּמְרָה אֵינוֹ אָשֵׁם בַּדָּבָר. הַסִּבָּה לְכָךְ הִיא – הַצְּוָחוֹת הַתְּמִידִיּוֹת. רֹב יְלָדֵינוּ אֵינָם יוֹדְעִים לְדַבֵּר אֶלָּא בְּקוֹל רָם. כְּלוּם לֹא שַׂמְתָּ לֵב אֵיךְ שְׁנֵי יְלָדִים הָעוֹמְדִים זֶה לְיַד זֶה וְאֶחָד פּוֹנֶה לְרֵעֵהוּּ, הֲרֵיהוּ מֵרִים אֶת קוֹלוֹ כְּאִלּוּ הִפְרִיד בֵּינֵיהֶם קִילוֹמֶטֶֶר? וְאִם הַדִּבּוּר הוּא כָּזֶה אֵיךְ יֵדַע לָשִׁיר? כִּי הַצוֹרֵח וְזוֹעֵק כָּל שְׁעוֹת הַיּוֹם אֵינוֹ יכוֹל לָתֵת בַּשִּׁיר קוֹלוֹ. וְאַף אִם הוּא שָׁר לְפִי הַתָּוִים וּבְלִי שְׁגִיאוֹת – זִמְרָתוֹ חֲסֵרָה אֶת הָעִקָּר, אֶת הַנֹּעַם וְאֶת הַרֹךְ שֶׁבַּזִּמְרָה. כְּשֶׁאָדָם מְדַבֵּר אֶל רֵעֵהוּ דִבּוּר רָגִיל הוּא מֵרִים אֶת קוֹלוֹ וּמַנְמִיךְ אוֹתוֹ, מַגְבִּיהַּ וְשׁוּב מַנְמִיךְ את קוֹלוֹ, לְפִי הָעִנְין וּלְפִי הָרֶגֶשׁ שֶׁבּוֹ הוּא מְדַבֵּר. אֲבָל אִם בְּכָל דָּבָר קָטָן מַתְחִילָה הַשִּׂיחָה בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת, בִּצְרִיחָה – אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת כְּלוּם. אֵין אַתָּה יוֹדֵע אִם הוּא כּוֹעֵס אוֹ צוֹחֵק, מְצַוֶּה אוֹ מִתְחַנֵּן, מְדַבֵּר דִּבְרֵי פִּיוּס אוֹ דְּבָרִים קָשִׁים. אַחֲרֵי שֶׁאָדָם אֵינוֹ מַרְגִיל אֶת אָזְנוֹ לִשְׁמֹע צְלִילִים שׁוֹנִים אֵין הוּא יָכוֹל לָשִׁיר שִׁירָה שֶׁל טַעַם. עַל כֵּן הַיֹּבֶשׁ שֶׁבְּזִמְרַת הַיְלָדִים אַחֲרֵי שֶׁהַמּוֹרֶה הִשְׁקִיעַ בָּהֶם כֹּחוֹת וּמֶרֶץ, שֶׁזִּמְרָתָם תִּהְיֶה נְכוֹנָה וּמְדֻיֶּקֶת.
מִישֶׁהוּ מִן הַשּׁוֹמְעִים נִסָּה לְלַמֵּד זְכוּת עַל הַיְלָדִים וְאָמַר:
– אַתְּ קָשָׁה בְּמִשְׁפָּטֵךְ וְתוֹבַעַת הַרְבֵּה…
– אֵינִי תּוֹבַעַת הַרְבֵּה. הָבָה אֲסַפֵּר לְךָ מַה קָּרָה לָנוּ אֶתְמוֹל בִּמְכוֹנִית בִּ“דְרוֹם יְהוּדָה”, בְּנָסְעֵנוּ מִתֵּל-אָבִיב לְכָאן.
חִכִּינוּ הַרְבֵּה זְמַן עַד שֶׁהִגִּיעַ תּוֹרֵנוּ לַעֲלוֹת בַּמְּכוֹנִית. וְהִנֵּה הָיְתָה בֵּינֵינוּ קְבוּצַת-נְעָרוֹת שֶׁעָרְכָה טִיּוּל. אַחֲרֵי שֶׁתָּפְסוּ אֶת מְקוֹמוֹת-הַיְשִׁיבָה בִּתְרוּעַת נִצָּחוֹן הִתְחִילוּ מִיָּד לָשִׁיר. קָשֶׁה לוֹמַר אֵיזֶה מִין שִׁירָה הָיְתָה זוֹ. מַתְחִילִים בְּשִׁיר אֶחָד וּמִיָּד מִתְפָּרֶצֶת שְׁנִיָּה בְּשִׁיר אַחֵר וּבְקוֹלֵי קוֹלוֹת, כְּאִלּוּ לֹא הָיָה עוֹד אִישׁ בַּמְּכוֹנִית מִלְּבַדָּן. מוּבָן שֶׁלֹּא עָלָה בְּדַעְתָּן כְּלָל לַחְשֹׁב שֶׁמָּא יֵשׁ בֵּין הַנּוֹסְעִים אֲנָשִׁים שֶׁהַזִּמְרָה-הַצְּרִיחָה הַזֹּאת קָשָׁה עֲלֵיהֶם וְגוֹרֶמֶת לָהֶם אַךְ כְּאֵב רֹאשׁ, כִּי בֵּין הַנּוֹסְעִים הָיוּ אֲנָשִׁים עֲיֵפִים, שֶׁשָּׁבוּ מִן הָעֲבוֹדָה, וְתִינוֹקוֹת שֶׁנִּבְהֲלוּ מִן הַצְּרִיחָה וַאֲנָשִים זְקֵנִים – אֲבָל לְכָל אֵלֶּה לֹא שָׂמוּ לֵב כְּלָל וּכְלָל. הֲתַחְשֹׁב שֶׁהַנְּעָרוֹת הַלָּלוּ תּוּכַלְנָה לָשִׁיר בְּמַקְהֵלָה? אֲנִי סְבוּרָה שֶׁהֵן גַּם לֹא תּוּכַלְנָה לִחְיוֹת חַיֵּי-חֶבְרָה הֲגוּנִים.
– אָמְנָם כֵּן – הִסְכִּים לִבְסוֹף גַּם הָאִישׁ שֶׁנִּסָּה לְלַמֵּד זְכוּת – חַיֵּי חֶבְרָה מְבֻסָּסִים עַל קֶשֶׁב. אָדָם מַקְשִׁיב לְדִבְרֵי חֲבֵרוֹ, מַחֲשִׁיב אֶת רִגְשֵׁי חֲבֵרוֹ וּמַקְפִּיד לֹא לִפְגֹּעַ בָּהֶם. וּתְנַאי רִאשׁוֹן לְכָךְ – דִּבּוּר וְלֹא צְרִיחָה.
והוּא סִיֵּם:
– וְאוּלַי צָדַקְתְּ. זֶה הַדָּבָר שֶׁלֹא נָתַן לָנוּ סִפּוּק בְּתָכְנִית-הַבִּכּוּּרִים בָּרַדְיוֹ…
אֲנַחְנוּ בַּ"תְּנוּעָה"
מאתיצחק יציב
א
אֲנַחְנוּ בְּנֵי עֶשֶׂר! אֲנַחְנוּ “בַּתְּנוּעָה”. אֲנִי אַתָּה וְאַתְּ, הִנְנוּ חֲבֵרִים בְּאַחַת הַתְּנוּעוֹת – בַּנֹּעַר הָעוֹבֵד, בְּמַחֲנוֹת הָעוֹלִים, בְּגוֹרְדוֹנְיָה, בְּהַשּׁוֹמֵר הַצָּעִיר. כָּל אֵלֶּה בָּנוֹת הֵן לְהִסְתַּדְּרוּת הָעוֹבְדִים הָעִבְרִים הַכְּלָלִית. אַבָּא וְאִמָּא, אָחִיךָ הַמְבֻגָּר וַאֲחוֹתְךָ הַמְבֻגֶּרֶת חֲבֵרִים הֵם בְּהִסְתַּדְּרוּת זוֹ.
– לָמָּה הֵם חֲבֵרִים בְּהִסְתַּדְּרוּת זוֹ הָאַחַת?
– כִּי אִם הָאֲנָשִׁים מְאֻרְגָּנִים בְּהִסְתַּדְּרוּת אַחַת הֵם נַעֲשִׂים כֹּחַ שֶׁיָּכוֹל לְהִלָּחֵם עַל זְכֻיּוֹתָיו, עַל תְּנָאֵי עֲבוֹדָה טוֹבִים יוֹתֵר, עַל שָׂכָר מַסְפִּיק לְמִחְיָה, עַל שְׁעוֹת-עֲבוֹדָה שֶׁאֵינָן מְהָרְסוֹת אֶת בְּרִיאוּת הָעוֹבֵד. כִּי אַךְ בְּכֹחוֹת מְאֻחָדִים יְכוֹלִים לְהָקִים מְשָׁקִים וְלִחְיוֹת חַיֵּי קִבּוּץ אוֹ לַעֲבֹד עֲבוֹדָה עַצְמִית בַּמֶּשֶׁק בְּמוֹשְׁבֵי-עוֹבְדִים. רַק בְּכֹחוֹת מְאֻרְגָּנִים אֶפְשׁר לִבְנוֹת אֶת הָאָרֶץ, לְהָכִין מִקְלָט בִּשְׁבִיל אַחֵינוּ הַנִּרְדָּפִים בַּגּוֹלָה וּלְכוֹנֵן מְדִינָה שֶׁבָּהּ יִחְיוּ הַיְּהוּדִים חַיִּים עַצְמָאִיִּים, בְּרוּחָם וְכִשְׁאִיפוֹתֵיהֶם.
ב
– אֲנַחְנוּ בְּנֵי עֶשֶׂר! – אֲנַחְנוּ חֲבֵרִים בַּתְּנוּעָה!
– הַתְּנוּעָה שֶׁלִּי – הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר!
– לֹא. הַתְּנוּעָה שֶׁלִּי טוֹבָה מִשֶּׁלְּךָ!
– לֹא! – אוֹמֵר הַשְּׁלִישִׁי – שֶׁלִּי, הֲכִי, הֲכִי..
– בּוּז ל…! – בּוּז ל…!
הַשִּׂיחָה הַיְדִידוּתִית הַזֹאת הִתְחִילָה בְּקוֹל גָּבוֹהַּ וְנִסְתַּיְּמָה לֹא בִּידִידוּת. כִּי כְּדֵי לְנַצֵּחַ בַּוִּכּוּחַ לֹא הָיוּ דַי מִלִּים בְּפִי הַמִּתְוַכְּחִים. וְאֶחָד גָּחַן וְהֵרִים חֹפֶן חוֹל וְזָרַק אוֹתוֹ עַל רֹאשׁ הַשֵּׁנִי. מוּבָן שֶׁגַּם הָאֲחֵרִים לֹא טָמְנוּ יָדָם בַּצַּלַּחַת. וּמִיָּד הֶעֱלָה הַוִּכּוּחַ תִּימְרוֹת אָבָק מִסָּבִיב, כְּהוֹכָחָה לְצִדְקַת דִּבְרֵיהֶם.
הַוִּכּוּחַ בֵּין הַיְלָדוֹת עַל הַתְּנוּעָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר נִגְמַר בְּהוֹכָחוֹת פָּחוֹת מִלְחַמִתִּיּוֹת. הַחֲבֵרוֹת הַמִּתְוַכְּחוֹת הוֹכִיחוּ אַחַת לִרְעוּתָה אֶת יִתְרוֹן הַתְּנוּעָה שֶׁלָּהּ בְּהוֹשָׁטַת לָשׁוֹן:
– בּוּז–ז–זז…– וְהַזַּיִן שֶׁל הַ“בּוּז” הָיְתָה מוּשֶׁטֶת עַל קְצֵה לַשׁוֹן אֲדֻמָּה שֶׁנִשְׁתַּרְבְּבָה לַחֲלַל הָאֲוִיר מִחוּץ לַפֶּה.
וִכּוּחַ מְעַנְיֵן. הַנְּעָרִים יָצְאוּ מִמֶּנּוּ בְּרֶוַח לֹא קָטָן בְּרָאשֵׁיהֶם, וְהַנְּעָרוֹת – בְּלָשׁוֹן חֲרוּצָה…
ג
מוּל בֵּיתִי עוֹמֵד צְרִיף. זֶהוּ מוֹעֲדוֹן שֶׁל אַחַת הַתְּנוּעוֹת בְּתֵל-אָבִיב. צְרִיף “צָעִיר” הוּא. מְעַטִּים מִבְּנֵי הַשְּׁכוּנָה מְבַקְּרִים בּוֹ. כִּי עַל כֵּן צָעִיר הוּא זֶה בַּשְּׁכוּנָה וְהֵם כְּבָר וְתִיקִים בַּתְּנוּעוֹת. וּמִכֵּוָן שֶׁהֵם אֵינָם חֲבֵרִים בַּתְּנוּעָה שֶׁלָּהּ שַׁיָּךְ הַצְרִיף, הֵם אוֹיְבִים לוֹ.
וּמֵאַיִן אֲנִי יוֹדֵע שֶׁהֵם אוֹיְבֵי הַצְּרִיף? רָאִיתִי. בְּמוֹ עֵינַי רָאִיתִי אֶת הָאֵיבָה וְאֶת הַשִּׂנְאָה.
אֵיךְ אֶפְשָר לִרְאוֹת שִׂנְאָה לִצְרִיף – וְהוּא, הַצְרִיף, אֵינוֹ מִתְוַכֵּחַ כְּלָל, אֵינוֹ צוֹעֵק בּוּז, אֵינוֹ מְעַפֵּר בְּעָפָר וְאֵינוֹ חוֹרֵץ לָשׁוֹן?
וּבֶאֱמֶת, עוֹמֵד לוֹ הַצְּרִיף דּוּמָם, שָׁקֵט וְאֵינוֹ מוֹצִיא הֶגֶה. אֵין הוּא מִתְוַכֵּח. אֵין הוּא מַכְרִיז עַל עַצְמוֹ. גַּם שֶׁלֶט אֵין לוֹ. אֵין הוּא מַרְגִיז שׁוּם אָדָם. כְּשֶׁבָּנוּהוּ רָאִיתִי יְלָדִים, חַבְרֵי תְּנוּעָתוֹ, מְשַׁפְּרִים אוֹתוֹ, מְקַשְּׁטִים אֶת קִירוֹתָיו. בְּרֹב הַיָּמִים הוּא סָגוּר עַל מַנְעוּל, כִּמְחַכֶּה לִימֵי שַׁבָּת וְחַג שֶׁיָּבוֹאוּ חֲבֵרָיו לְבַקְּרוֹ.
וְהִנֵה לְעֻמַּת זֶה בָּאִים יְלָדִים שֶׁלֹּא מִתְּנוּעָתוֹ, הַמְשַׂחֲקִים סְבִיבוֹ וְ“עוֹשִׂים” לוֹ צָרוֹת צְרוּרוֹת, זוֹרְקִים בּוֹ אֲבָנִים, מְנַסִּים לִשְׁבֹּר אֶת הַמַּנְעוּל, קוֹרְעִים אֶת הַ“טוֹל” – זֶה הַתַּכְרִיךְ הַמְכַסֶּה אֶת הַקְּרָשִׁים וּמֵגֵן עֲלֵיהֶם מִפְּנֵי הַגֶּשֶׁם, בְּקִצּוּר: מַחֲרִיבִים אוֹתוֹ. כְּשֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב עַל כָּךְ אֶשְׁאַל אֶת עַצְמִי: הֲמֵאַהֲבָה עוֹשִׂים דְּבָרִים מְגֻנִּים כָּאֵלֶּה לִצְרִיף שָׁקֵט? אֲנִי מֻכְרָח לַעֲנוֹת: לֹא! מִשִּׂנְאָה…
וְלָמָּה הֵם שׂוֹנְאִים אוֹתוֹ? הַמְלַמֶּדֶת הַתְּנוּעָה לִשְׂנֹא כָּל בֶּן תְּנוּעָה אַחֶרֶת? וְלָמָּה הוֹרֵיהֶם בְּהִסְתַּדְּרוּּת אַחַת? הַאֶפְשָׁר לִהְיוֹת בְּהִסְתַּדְּרוּת אַחַת עִם אוֹיֵב? הַיְכוֹלִים אוֹיְבִים לִבְנוֹת יַחַד וּלְהָכִין מִקְלָט לְאַחִים פְּלִיטִים? הֵן אִם אֶחָד מַעֲמִיד צְרִיף, בָּא הַשֵּׁנִי וּמַחֲרִיב אוֹתוֹ, וְלָמָּה? מִשּׁוּם שֶׁאַחֵר בָּנָה אוֹתוֹ!
וּבְכֵן אֲנִי שׁוֹאֵל: הֲבִשְׁבִיל כָּךְ אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים לִהְיוֹת חֲבֵרִים בַּתְּנוּעָה, הֲבִשְׁבִיל לְהַחֲרִיב אֶת שֶׁבּוֹנֶה הַשֵּׁנִי? אוֹ כְּדֵי שֶׁנִּלְמַד כֵּיצַד לִבְנוֹת וְלִחְיוֹת יַחַד עִם חֲבֵרִים רַבִּים, עִם צִבּוּר גָּדוֹל? הַשִּׂנְאָה – אֵינָהּ בּוֹנָה. הִיא אַךְ מַחֲרִיבָה. הַשּׂוֹנֵא אֶת רֵעֵהוּ – מְעוֹרֵר אֶת שִׂנְאַת הָאֲחֵרִים, וְהַשִּׂנְאָה מְבִיאָה חֻרְבָּן.
מַעֲלֵי גֵרָה
מאתיצחק יציב
כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי לַמְּכוֹנִית וְשִׁלַּמְתִּי בְּעַד הַכַּרְטִיס מָצָאתִי מָקוֹם פָּנוּי עַל הַסַּפְסָל, עַל יַד תַּלְמִיד הַחוֹזֵר מִבֵּית-הַסֵּפֶר. יַלְקוּטוֹ מֻנָּח עַל בִּרְכָּיו וְהוּא שָׁקוּעַ בַּ“מְּלָאכָה”. כִּמְעַט לֹא הִרְגִּישׁ בְּכָל הַמִּתְרַחֵשׁ סְבִיבוֹ וְאַף בִּשְׁכֵנוֹ לְסַפְסָל.
וְאוּלָם אֲנִי לֹא גָרַעְתִּי עַיִן מִמֶּנּוּ. כִּי עֵינָיו הָיוּ פְּקוּחוֹת, מַבִּיטוֹת כְּאִלּוּ לַמֶּרְחָק וְאֵינָן רוֹאוֹת. הוּא הָיָה עָסוּק. בַּמֶּה?
הוּא לָעַס מַסְטִיקָה!
הוּא הָיָה שָׁקוּעַ בִּלְעִיסָה וְנִדְמֶה הָיָה לִי שֶׁגַּם אָזְנָיו מַקְשִׁיבוֹת לְקוֹל הַלְּעִיסָה, כְּמוֹ לְמוּסִיקָה טוֹבָה.
אֲבָל אַחֲרֵי רֶגַע הֶעֱלָה אֶת הַמַּסְטִיקָה אֶל בֵּין שִׁנָּיו הַקִּדְמִיּוֹת, וְגַם אֶת יָדָיו שָׁלַח לַעֲבוֹדָה. בָּאֲגוּדָל וּבָאֶצְבַּע אָחַז בִּשְׁנֵי קְצוֹת הַמַּסְטִיקָה – וַהֲרֵי רֶשֶׁת מִתְמַתַּחַת וְיוֹצֵאת מִבֵּין הַשְּׂפָתַיִם, וְאֶפְשָׁר לִמְתֹּחַ אוֹתָהּ עַד שֶׁהִיא קוֹפֶצֶת חֲזָרָה, וְאָז נִפְתַּח הַפֶּה וְהָרֶשֶׁת נִבְלְעָה.
וְשׁוּב לְעִיסָה – הַמַּלְתָּעוֹת מִתְנוֹעֲעוֹת, עָלֹה וְיָרוֹד, וְהַמַּסְטִיקָה חוֹזֶרֶת וּמוֹפִיעָה לִפְנֵי הַקָּהָל. לֵאמֹר – הַמַּסְטִיקָה מַגִּיעָה אֶל הַשִּׁנַּיִם הַקִּדְמִיּוֹת וְהָאֶצְבָּעוֹת שְׁלוּּחוֹת אֲלֵיהֶן וְרֶשֶׁת חֲדָשָׁה מַלְבִּינָה בָּאֲוִיר, וְכָךְ חוֹזֵר חֲלִילָה. שְׁכֵנִי הָיָה עָסוּק מְאֹד: הֶעֱלָה גֵרָה וּפָרַשׂ רֶשֶׁת. הוּא אַף שָׁכַח אֶת הַתַּחֲנָה בָּהּ עָלָיו לָצֵאת אֶל בֵּיתוֹ.
כְּשֶׁסִּפַּרְתִּי אֶת הַדָּבָר לְאֶחָד מֵחֲבֵרַי, מוֹרֶה, הֵעִיר כִּמְעַט בַּאֲנָחָה:
הַלְּעִיסָה מַשְׁכִּיחָה לֹא רַק אֶת הַתַּחֲנָה, הִיא גַם בּוֹלַעַת אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁל הַתַּלְמִיד בִּשְׁעַת הַשִּׁעוּר!
עַל שְׁלשָׁה פְּשָׁעִים
מאתיצחק יציב
יְדִידִי מִמַּחְלְקָה ה' הִזְמִינַנִי לְיוֹם הֻלַּדְתּוֹ. מָלְאוּ לוֹ אַחַת-עֶשְׂרֵה שָׁנָה.
– אָמְנָם, אֵין הַיָּמִים הָאֵלֶּה יְמֵי חֲגִיגוֹת – אָמַר – אֲבָל נֹאכַל אֲרֻחַת-עֶרֶב יַחַד בְּלֵיל-שַׁבָּת וְתִהְיֶה זֹאת הַחֲגִיגָה.
הִסְכַּמְתִּי. לִפְנוֹת עֶרֶב יָצָאתִי מִבֵּיתִי וְהָלַכְתִּי אֶל בֵּית יְדִידִי. לָקַחְתִּי אִתִּי סֵפֶר נָאֶה וַהֲבֵאתִיו מַתָּנָה לְיוֹם הַהֻלֶּדֶת. מִשֶׁקָּרַבְתִּי אֶל הַבַּיִת רָאַנִי יְדִידִי שֶׁעָמַד עַל הַגְּזֻזְטְרָה וְיָצָא לִקְרָאתִי לְקַבֵַּל אֶת פָּנַי. שָׂמַחְנוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ.
מִשֶׁנִּכְנַסְנוּ אֶל הַבַּיִת וְהַהַאֲפָלָה סֻדְּרָה כָּרָאוּי וּמְנוֹרַת הַחַשְׁמַל הֶעֶלְתָה אוֹר, רָאִיתִי אֶת פְּנֵי יְדִידִי וְהֵם לֹא כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם. עַפְעַפֵּי עֵינוֹ צָבוּ, מִתַּחַת לָעַיִן פֶּצַע, הָעוֹר שָׂרוּט וְאֹדֶם מְכַסֶּה אֶת הַחֶלְבּוֹן שֶׁל הָעַיִן.
– מָה אֵרַע לְךָ, יְדִידִי?
– נִפְצַעְתִּי בַּמִּלְחָמָה – עָנָה בִּדֶרֶךְ הִתּוּל.
– לֹא שָׁמַעְתּי עָלֶיךָ שֶׁנִּתְגַּיַּסְתָּ לַצָּבָא וְהָלַכְתָּ לַמִּלְחָמָה, וְהִנֵּה כְּבָר הִסְפַּקְתָּ לָשׁוּב פָּצוּעַ מִשְּׂדֵה הַקְּרָב?
– אֲנִי לֹא כַּאֲחֵרִים שֶׁצָּרִיךְ לִקְרֹא לָהֶם שֶׁיֵּלְכוּ לְהִתְגַּיֵּס – אֲנִי, אַחַת וּשְׁתַּיִם וְהִנְנִי בְּתוֹךְ הַקְּרָב.
– חֲדַל לְךָ מֵהִתּוּלֶיךָ, יְדִידִי, וְסַפֵר כֵּיצַד אֵרַע הַדָּבָר?
– הוּא אֲשֶׁר אָמַרְתִּי – בַּקְּרָב.
– וּבְכֵן אֵיזֶה קְרָב?
– שִׂחַקְנוּ בְּמִלְחָמָה. הָאוֹיֵב הִתְנַפֵּל עָלַי בַּאֲבָנִים וְאַחַד הַיְלָדִים פָּגַע בְּאֶבֶן בְּעֵינִי. צָעַקְתִּי אֵלָיו, כִּי אֵינִי מְשַׂחֵק וְכִי מִתְחַבֵּא אֲנִי בְּאֵיזֶה מָקוֹם מִפְּנֵי מְטַר הָאֲבָנִים, אֲבָל “הָאוֹיְבִים” לֹא רָצוּ לְהַפְסִיק וְהוֹסִיפוּ לִרְגֹּם. טוֹב שֶׁיָּצָאתִי חַי מִן הַקְּרָב.
– מִשְׂחָק נָאֶה. מִשְׂחָק נָאֶה מְאֹד, – אָמַרְתִּי – הַאֻמְנָם נֶחֱשָׁבִים מַעֲשֵׂי פִּרְאוּת אֵלֶּה מִשְׂחָק?
– עֵינֶיךָ הָרוֹאוֹת, כָּךְ מְשַׁחֲקִים אֶצְלֵנוּ.
לֹא יָכֹלְתִּי לְהַאֲמִין לְמִשְׁמַע אָזְנַי. אֲבָל יְדִידִי הִצְבִּיעַ עַל פִּצְעוֹ: “הִנֵּה יָצָאתִי בְּשֵׁן וָעַיִן” – וְזֶה הוֹכִיחַ כִּי אָמְנָם, אֵין הַיְלָדִים יוֹדְעִים כְּלָל לְהַבְחִין בֵּין מִשְׂחָק וּבֵין מַעֲשֵׂי פֶּשַׁע. הֵן כִּמְעַט שֶׁיְדִידִי “הִפְסִיד” אֶת עֵינוֹ בְּמַעֲרָכָה טִפְּשִׁית זוֹ, בְּיוֹם מְלֹאת לוֹ אַחַת-עֶשְׂרֵה שָׁנָה.
כַּעֲבוֹר שְׁנֵי יָמִים נִזְדַמֵּן לִי לִרְאוֹת עוֹד מַעֲשִׂים “יָפִים” שֶׁל יְלָדִים:
לְיַד שְׁכוּנָתֵנוּ בְּתֵל-אָבִיב נְטוּעוֹת שְׂדֵרוֹת שֶׁל עֲצֵי אֵשֶׁל. בִּשְׁנָתָם הַשְּׁנִיָה הֵם עוֹמְדִים. עֲדַיִן רַכִּים הֵם הָאֲשָׁלִים. הַשְּׂדֵרָה גְדוּרָה בְּקַוֵּי-תַּיִל, לְבַל תִּהְיֶה לְמִרְמָס וְעֵצֶיהָ הַנִּלְחָמִים עַל קִיּוּמָם עִם רוּחוֹת הַיָּם יִתְפַּתְּחוּ יָפֶה.
יָדוּעַ עִנְיַן הַגַּנִּים הַצִּבּוּרִיִּים וְהַשְּׁמִירָה עֲלֵיהֶם. מִפַּעַם לְפַעַם יֵשׁ לַגַּנָנִים עֵסֶק עִם הַגְּדֵרוֹת הַלָּלוּ. הֵן אִי אֶפְשָׁר לְהַפְקִיד שׁוֹמְרִים עַל הַגַּנִּים וְגִדְרוֹתֵיהֶם. הַגַּנָּנִים פּוֹנִים אֶל הַשְּׁכֵנִים וּמְבַקְשִׁים לָשׂוּם עַיִן עַל הַנְּטִיעוֹת. הַיְלָדִים יוֹדְעִים, כִּי הַגָּדֵר עֲשׂוּיָה לִמְנֹעַ דְּרִיסַת רֶגֶל בַּנְּטִיעוֹת. אֲבָל – אֵין הֵם מִתְחַשְּׁבִים בְּכָךְ. מְקַלְקְלִים אֶת הַגָּדֵר וְרוֹמְסִים אֶת הַשֶּׁטַח בֵּין הַנְּטִיעוֹת. וְהִנֵּה רָאָה אַחַד הַשְּׁכֵנִים, כִּי שְׁלשָׁה נְעָרִים כִּבְנֵי עֶשֶׂר, עָבְרוּ אֶת הַגָּדֵר וְהֵם בֵּין עֲצֵי הַשְּׂדֵרָה. הוּא פָּנָה אֲלֵיהֶם מֵרָחוֹק, בְּאֹפֶן אָדִיב:
– יְלָדִים, הַשְּׂדֵרָה גְּדוּרָה וְאֵין להִתְהַלֵּךְ בָּהּ.
הֵם גַּם לֹא שָׁעוּ אֵלָיו, כְּאִלּוּ לֹא דִבֵּר אֲלֵיהֶם אִישׁ. אַף לֹא הִפְנוּ אֵלָיו מַבָּט. הוּא קָרַב אֶל הַגָּדֵר וְחָזַר עַל דְּבָרָיו, אַךְ גַּם הַפַּעַם פָּנוּ אֵלָיו עֹרֶף וְלֹא עַיִן. מוּבָן שֶׁהוּא הֵרִים אֶת קוֹלוֹ. הֵם זָעוּ מִמְּקוֹמָם בַּעֲצַלְתַּיִם אַךְ לֹא הֵסֵבּוּ אֶת פְּנֵיהֶם, הִתְלוֹצְצוּ בֵּינֵיהֶם.
אָז פָּנָה הָאִישׁ אֶל קְבוּצַת יְלָדִים שֶׁיָּשְׁבוּ עַל הַחוֹל וְשִׂחֲקוּ, וְשָׁאַל מַה שְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל שְׁלֹשֶׁת הַגִּבּוֹרִים הַנִּמְצָאִים מֵאֲחוֹרֵי גֶדֶר הַתַּיִל. הַמְשַׂחֲקִים בַּחוֹל לֹא הֵשִׁיבוּ עַל הַשְּׁאֵלָה. הֵם אָמְנָם הִפְנוּ אֶת עֵינֵיהֶם לְעֵבֶר הַשְּׂדֵרָה, הֵנִיעוּ בְּכִתְפֵיהֶם וְלֹא עָנוּ. וְרַק יֶלֶד קָטָן, כְּבֶן שֵׁשׁ, עָנָה סוֹף סוֹף עַל שְׁאֵלַת הֶחָבֵר וְקָרָא בִּשְׁמוֹת הַנְּעָרִים. הֶחָבֵר פָּנָה וְהָלַךְ.
אָז יָצְאוּ שְׁלשֶׁת הַ“גִּבּוֹרִים” מִן הַשְּׂדֵרָה, וְאֶחָד מֵהֶם נִגַּשׁ אֶל הַיֶּלֶד אֲשֶׁר עָנָה לֶחָבֵר וְהִכָּה אוֹתוֹ מַכּוֹת קָשׁוֹת:
– אֶת רֹאשְׁךָ אוֹרִיד, מַלְשִין!..
עַד כָּאן סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה.
וְעַתָּה אֲנִי שׁוֹאֵל: הֲזוֹהִי מִדָּה שֶׁל דֶּרֶךְ-אֶרֶץ? הֲנִלְמַד פַּעַם לִשְׁמֹר עַל הַנְּטִיעָה? הֲנֵדַע לְהַעֲרִיךְ בְּכַמָּה עָמָל עוֹלֶה לָנוּ לְהַצְמִיחַ עֵץ בַּחוֹלוֹת? זֶה צַד אֶחָד. וְעַכְשָׁו הַצַּד הַשֵּׁנִי. אָדָם נִגַּשׁ וּמֵעִיר לְךָ בַּאֲדִיבוּּת, שֶׁמָּקוֹם זֶה גָּדוּר וְעַל כֵּן אֵין לְהִכָּנֵס בּוֹ. נַנִּיחַ שֶׁלֹּא יָדַעְתָּ זֹאת אוֹ יָדַעְתָּ וְשָׁכָחְתָּ. וּבְכֵן קָמִים, מִתְנַצְּלִים וְהוֹלְכִים. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ מֵסֵב אֲפִילוּ אֶת פָּנָיו כְּלַפֵּי הָאָדָם הַמְדַבֵּר אֵלָיו – הֲרֵי תּוֹדוּ שֶׁזּוֹהִי חֻצְפָּה שֶׁאֵין הַדּּעַת סוֹבַלְתָּהּ בַּחֶבְרָה.
וְעַתָּה בָּא הַדָּבָר הַשְּׁלִישִׁי:
פְּלוֹנִי שׁוֹאֵל מַה שְּׁמֹו שֶׁל הַלָּה – יוֹשְׁבִים כַּמָּה יְלָדִים וְאֵינָם עוֹנִים. וְלָמָּה אֵינָם עוֹנִים? אֶת הַתְּשׁוּבָה קִבַּלְתִּי מִפִּי אֶחָד מִ“שְּׁלשֶׁת הַגִּבּוֹרִים” הָהֵם, שֶׁהִכָּה אֶת הַיֶּלֶד וְכִנָּה אוֹתוֹ “מַלְשִׁין”.
וְזֶהוּ הַחֵטְא הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, לְדַעְתִּי. כָּל אוֹתָם הַיְלָדִים שֶׁלֹא רָצוּ לְגַלּוֹת אֶת הַשֵּׁם לַשּׁוֹאֵל עָשׂוּ עַצְמָם שֻׁתָּפִים לַמַּעֲשֶׂה הַבִּלְתִּי הָגוּן שֶׁל “שְׁלשֶׁת הַגִּבּוֹרִים”. כִּי רַק בְּחֶבְרָה שֶׁל גַּנָּבִים וּפוֹשְׁעִים נוֹהֲגִים לְהַעֲלִים אֶת הַשֵּׁמוֹת שֶׁל הַחֲבֵרִים. בְּחֶבְרָה הֲגוּנָה אֵין פַּחַד כָּזֶה. הַיֶּלֶד שֶׁגִלָּה אֶת הַשֵּׁם לַשּׁוֹאֵל הָיָה הָאֶחָד הֶהָגוּן בַּחֶבְרָה הַזֹּאת. וְהָעֲבַרְיָן שֶׁהִכָּה אוֹתוֹ וְכִנָּה אוֹתוֹ בְּשֵׁם “מַלְשִׁין” רָאוּי לַעֲמֹד לְמִשְׁפָּט גַּם עַל הַכִּנּוּי הַזֶּה שֶׁכִּנָּה אֶת חֲבֵרוֹ.
מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה וּמוּסַר הַשְׂכֵּל
מאתיצחק יציב
יוֹם אֶחָד קַמְתִּי וְנָסַעְתִּי לִירוּּשָׁלַיִם. בָּאתִי לְתַחֲנַת-הָאַבְטוֹבּוּסִים שֶׁל “אֶגֶד”, קָנִיתִי כַּרְטִיס וְנִכְנַסְתִּי לַמְּכוֹנִית. הָיִיתִי בֵּין הָרִאשׁונִים. בָּחַרְתִּי מְקוֹם מוֹשָׁב בַּסַּפְסָל הָרִאשׁוֹן, לְיַד הַדֶּלֶת וּלְיַד הַחַלּוֹן. אַחֲרַי בָּאוּ נוֹסְעִים אֲחֵרִים. שְׁכֵנִי הָיָה נַעַר בֶּן אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, שֶׁנִּכְנַס וְשָׁאַל אִם הַמָּקוֹם פָּנוּי. עָנִיתִי: פָּנוּי. יָשַׁב עַל יָדִי. שְׁכֵנִי הַצָּעִיר לְבוּשוֹ הָיָה נָקִי, שַׂעֲרוֹתָיו מְסֹרָקוֹת, נְעָלָיו מְצֻחְצָחוֹת וּבְפָנָיו שִׂמְחַת נְסִיעָה.
וְהִנֵּה נִזְדַּמֵּן לִי חֲבֵרִי בַּעֲבוֹדָה, גַּם הוּּא נוֹסֵע יְרוּשָׁלַיְמָה. שָׂמַחְנוּ אִישׁ לִקְרַאת רֵעֵהוּ, תְהֵא לָנוּ אֶפְשָׁרוּת לְדַבֵּר עַל כַּמָּה עִנְיָנִים בִּזְמַן הַנְּסִיעָה. הוּא מָצָא לוֹ מָקוֹם בַּסַּפְסָל הַשְּׁלִישִׁי, הִנִּיחַ אֶת הַתִּיק וְיָצָא לִקְנוֹת כַּרְטִיס. בְּשׁוּבוֹ שְׁאֵלַנִי בְּלִי מִלִים אֶלָא בְּרֶמֶז, אִם לָקַחְתִּי דְּבָרִים עִם שְׁכֵנִי הַצָּעִיר שֶׁיַּעֲבֹר לִמְקוֹמוֹ בַּסַּפְסָל הַשְּׁלִישִׁי וַחֲבֵרִי יֵשֵׁב עַל יָדִי. עָנִיתִי גַם כֵּן בִּרְמִיזָה – לֹא, הָעִנְיָן אֵינוֹ “הוֹלֵךְ”.
כִּי אָמְנָם שָׁאוֹל שָׁאַלְתֵּי אֶת שְׁכִנֵי אִם יַחֲלִיף, אֲבָל הוּא לֹא חָשַׁב אַף רֶגַע וְעָנָה: לֹא, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים “בְּאָלֶף רַבָּתִי”.
מֵילָא. הֵן אֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהַכְרִיחוֹ שֶׁיַסְכִּים לְהַחֲלִיף מָקוֹם.
אַחַר כָּךְ נִסָּה חֲבֵרִי לָקַחַת דְּבָרִים עִם שְׁכֵנוֹ – אוּלַי יַעֲבֹר לָשֶׁבֶת בִּמְקוֹמוֹ וַאֲנִי אֵשֵׁב לְיַד חֲבֵרִי. אֲבָל גַּם הַלָּה, אִישׁ מְבֻגָּר, עָנָה קְצָרוֹת: לֹא! וּ“בְּאָלֶף רַבָּתִי”.
הָאַבְטוֹבּוּס זָז וַאֲנַחְנוּ הִגַּעְנוּ בְּשָׁלוֹם לִירוּּשָׁלַיִם וּמִשְׁאַלְתֵּנוּ לָשֶׁבֶת אִישׁ לְיַד רֵעֵהוּ לֹא נִתְמַלְּאָה.
לִפְנֵי יְרוּּשָׁלַיִם שָׁאַלְתִּי אֶת שְׁכֵנִי: מַה טַּעַם שֶׁלֹּא רָצִיתָ לְהַחֲלִיף אֶת מְקוֹמְךָ? – וְהוּא עָנַנִי: “אֲנִי אוֹהֵב לָשֶׁבֶת כָּאן”. תְּשׁוּבָה קְצָרָה.
חֲבֵרִי לֹא שָׁאַל אֶת שְׁכֵנוֹ מַדּוּעַ סֵרֵב לְהַחֲלִיף אֶת מְקוֹמוֹ. אֲבָל יֵשׁ לְשַׁעֵר – אִלּוּ שָׁאַל אוֹתוֹ הָיָה מְקַבֵּל תְּשׁוּבָה קְצָרָה כָּמוֹנִי.
עַד כָּאן סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה.
בְּשׁוּבִי הַבַּיְתָה חָשַׁבְתִּי קְצָת בָּעִנְיָן הַזֶּה. מַה בִּקַּשְׁנוּ מִשְּׁכֵנֵינוּ? הַאֻמְנָם הָיָה בְּבַקָּשָׁה זוֹ לְהַחֲלִיף אֶת הַמְּקוֹמוֹת דְּבַר-מַה שֶׁדָּרַשׁ מֵהֶם קָרְבָּנוֹת גְּדוֹלִים? מַה הַהֶפְסֵד שֶׁהָיָה יוֹצֵֹא לָהֶם אִלּוּ מִלְאוּ אֶת בַּקָּשׁוֹתֵינוּ?
וְכַמָּה הִרְהוּרִים עָלוּ בְּלִבִּי. אִם כָּךְ אָנוּ מִתְנַהֲגִים בִּדְבָרִים קְטַנִּים, שֶׁאֵינָם דּוֹרְשִׁים מֵאִתָּנוּ מַאֲמַצִּים הַרְבֵּה, מָה אֵפוֹא אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים בִּדְבָרִים גְּדוֹלִים?
אַל נְזַלְזֵל בִּדְבָרִים קְטַנִּים, כִּי הֵם מִצְטָרְפִים לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל. אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים עַל יְחָסִים טוֹבִים בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, עַל בִּנְיַן חֶבְרָה יוֹתֵר טוֹבָה, עַל חַיֵּי חֶבְרָה נַעֲלִים יוֹתֵר, לְלֹא נִגּוּדִים וּלְלֹא הֶבְדֵּלִים בֵּין מַעֲמָדוֹת, וְאִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ אֵינוֹ יָכוֹל לְוַתֵּר לַחֲבֵרוֹ אַף בְּדָבָר קָטָן, וְאֵינוֹ מִתְחַשֵּׁב עִם בַּקָּשַׁת חֲבֵרוֹ אַף בְּעִנְיָנִים קַלֵּי-עֶרֶךְ, מִי אֵפוֹא יִבְנֶה חַיֵּי חֶבְרָה אֲחֵרִים? כֵּיצַד נַגִּיעַ לִיחָסִים אֲחֵרִים?
הֵבֵאתִי לִפְנֵיכֶם אֶת הַמִּקְרֶה הַזֶּה, מִקְרֶה קְטַן-עֵרֶךְ, אֲבָל בְּחַיֵּי יוֹם יוֹם רַבִּים הַמִּקְרִים מִּסּוּג זֶה, וְרָצִיתִי לְהַפְנוֹת אֶת מַחְשַׁבְתְּכֶם לָעִנְיָנִים הַקְּטַנִּים, שֶׁאִם נְשַׁפֵּר אוֹתָם וְיֵקַל עָלֵינוּ לְשַׁנּוֹת לְטוֹבָה גַם אֶת סִדְרֵי הַחַיִּים בִּיסוֹדָם.
עַל הַר הַזֵּיתִים
מאתיצחק יציב
יוֹם אֶחָד, יוֹם ו' בַּשָּׁבוּעַ, קַמְתִּי וְעָלִיתִי מִתֵּל־אָבִיב יְרוּשָׁלַיְמָה וְשַׂמְתִּי פְּעָמַי לְקֶבֶר אֲבִי זַ"ל, עַל הַר הַזֵּיתִים. הַמְּכוֹנִית הַצִּבּוּרִית הוֹלִיכַתְנִי מֵרְחוֹב הַמֶּלֶךְ ג’וֹרְג' עַד לְשַׁעֲרֵי בֵּית־הַסְּפָרִים הַלְּאֻמִּי הָאוּנִיבֶרְסִיטָאִי, עַל הַר־הַצּוֹפִים. מִכָּאן הָיָה עָלַי לַעֲשׂוֹת אֶת דַּרְכִּי בְּרֶגֶל, דֶּרֶךְ אַ־טוּר, בַּכְּבִישׁ.
הָיְתָה כְּבָר שְׁעַת הַצָּהֳרַיִם. פֹּה, עַל הַר־הַצּוֹפִים, עָמְדוּ אַנְשֵׁי הָאוּנִיבֶרְסִיטָה, מוֹרִים, תַּלְמִידִים וְעוֹבְדִים סְתָם וְחִכּוּ לַמְּכוֹנִית שֶׁתָּשִׁיב אוֹתָם הָעִירָה וְעַל פְּנֵיהֶם אֲרֶשֶׁת שֶׁל תְּכוּנָה לִקְרַאת שַׁבָּת.
הַעִיפוֹתִי עַיִן סְבִיבַי וִירוּשָׁלַיִם נִרְאֲתָה עַל בִּנְיָנֶיהָ, גַּגּוֹתֶיהָ הַשּׁוֹנִים, בְּרוֹשֶׁיהָ הַבּוֹדְדִים – צְנוּעָה בַּהֲדָרָהּ. עֲנָנִים קַלִּים הֵעִיבוּ בְּמִקְצָת אֶת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ וְהִשְׁרוּ רֹךְ עַל הָעִיר. מַעֵבֶר מִזֶּה נִרְאוּ יָם הַמֶּלַח וְהַגְּבָעוֹת הַחֲשׂוּפוֹת, הַסְּמוּכוֹת לוֹ בִּבְהִירוּת מִדְבָּרִית וּמְצֹעָפוֹת חֲלוֹם.
אֶל קֶבֶר אָבִי זַ"ל אֲנִי הוֹלֵךְ, הַשּׁוֹמֵר הַנִּצָּב עַל הַשַּׁעַר נִסָּה לְמָנְעֵנִי, בַּאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם מִתְקַשְּׁרִים בֶּעָבִים וְהַדֶּרֶךְ רְחוֹקָה, וּבְשָׁעָה זוֹ וַדַּאי אֵין אִישׁ שָׁם. אָמַרְתִּי: הֵן בַּכַּוָּנָה בָּאתִי מִתֵּל־אָבִיב לְכָאן, וְאֵיךְ אֲקַפֵחַ עַצְמִי. הָלַכְתִּי.
מִשֶּׁהִתְרַחַקְתִּי מִבֵּית־הַחוֹלִים יָרַדְתִּי לִתְחוּמֵי רָמַת הַר־הַזֵּיתִים, אוֹ כְּמוֹ שֶׁנִּקְרָא בַּאֲרָמִית: טוּרָא דְזֵיתַיָּא, וּמִכָּאן הַשֵּׁם הָעַרְבִי אַ־טוּר, שֵׁם הַכְּפָר הָעַרְבִי. הַמָּקוֹם הַזֶּה יָדוּעַ בַּכְּנֵסִיָּה הָרוּסִית שֶׁלּוֹ, עִם מִגְדָּלָהּ הַגָּבֹהַּ, הַנִּקְרָא בְּפִי הַיְּהוּדִים טוּר־מַלְכָּא.
מִשֶּׁהִתְקָרַבְתִּי לְאַ־טוּר פָּגַשְׁתִּי קְבוּצוֹת קְבוּצוֹת שֶׁל יְלָדִים עַרְבִים מְשַׂחֲקִים לְצִדֵּי הַכְּבִישׁ. רַבִּים מֵהֶם קִדְּמוּנִי בְּשָׁלוֹם, וַאֲחָדִים אַף בְּבַת־צְחוֹק טוֹבָה, בַּאֲשֶׁר דַּעְתָּם הָיְתָה בְּדוּחָה עֲלֵיהֶם מִן הַ“קַרְקָנֵט” שֶׁהָלַךְ לְמֵישָׁרִים עַל פְּנֵי הַכְּבִישׁ וּבִמְהִירוּת הַבָּזָק.
שְאִלְתִּים: מַה הַדָּבָר שֶׁיְלָדִים רַבִּים נִמְצָאִים עַל הַכְּבִישׁ? וְכִי אֵין לָהֶם לִמּוּדִים בְּבֵית־הַסֵּפֶר? עַל כָּךְ עָנוּ בַּעֲלִיזוּת שׁוֹבֵבָה: יוֹם ו' הַיּוֹם, יוֹם הַמְּנוּחָה, וּבֵית־הַסֵּפֶר סָגוּר.
עָבַרְתִּי לְאֹרֶךְ הַכְּבִישׁ, עַל פְּנֵי כַּמָּה בָּתִּים הַבְּנוּיִים לְצִדּוֹ. בְּפֶתַח חֲנוּת עָמְדוּ כַּמָּה נָשִׁים עַרְבִיּוֹת לְיַד הַמֹּאזְנַיִם הַנִּרְאִים מִבַּעַד לַדֶּלֶת הַפְּתוּחָה. מֵעֵבֶר מִזֶּה, לְיַד סְכָכַת־מַחְצָלוֹת, יָשְׁבוּ כַּמָּה צְעִירִים עַל כִּסְאוֹת נְמוּכִים וְשָׁתוּ קַהֲוָה. בִּקְצֵה הַכְּבִישׁ, לְיַד הַכְּנֵסִיָּה הַקְּטַנָּה הַנִּקְרֵאת בְּפִי הַנּוֹצְרִים “כְּנֵסִיַּת הָעֲלִיָּה”, כִּי לְפִי מְסָרְתָּם עָלָה מִפֹּה יֵשׁוּעַ הַשָּׁמַיְמָה – שָׁאַלְתִּי פִּי עַרְבִי, אֵי הַדֶּרֶךְ לְבֵית־הַקְּבָרוֹת הַיְּהוּדִי. הוּא הֶרְאָה לִי אֶת הַדֶּרֶךְ הַמִּתְפַּתֶּלֶת בֵּין חֲצֵרוֹת מֻקָּפוֹת חוֹמוֹת־אֲבָנִים. מִשֶּׁיָּצָאתִי מִבֵּין הַחוֹמוֹת הִשְׂתָּרְעוּ לִפְנֵי עֵינַי בָּתֵּי־הַקְּבָרוֹת הַיְּשָׁנִים, וַאֲנִי – אֶל בֵּית־הַקְּבָרוֹת הֶחָדָשׁ שֶׁל וַעַד קְהִלַּת יְרוּשָׁלַיִם, הַמְּרֻחָק מַשֶּׁהוּ.
נִכְנַסְתִּי בַּשַּׁעַר שֶׁהָיָה פָּתוּחַ בְּמִקְצָת. שֶׁקֶט וּדְמָמָה. לְאָזְנַי הִגִּיעַ קוֹל מִצַּעָדַי עַל הֶחָצָץ הַלָּבָן, הַמְרֻחָץ מִן הַגְּשָׁמִים. יָרַדְתִּי כַּמָּה מַעֲלוֹת וְעָבַרְתִּי בֵּין הַקְּבָרוֹת הָעֲרוּכִים טוּרִים־טוּרִים. מַצֵּבוֹת חֲדָשׁוֹת, זְקוּפוֹת וּשְׁכוּבוֹת, הִלְבִּינוּ נְקִיוֹת, צְחוֹרוֹת. הַבְּרוֹשִׁים הָרַכִּים הַנְּטוּעִים בֵּין טוּרֵי הַמַּצֵּבוֹת וּלְיַד הַגְּדֵרוֹת – מֵהֶם שֶׁהָרוּחוֹת הִטּוּם לִצְדָדִים וְחֵלֶק מֵעַנְפֵיהֶם הַיְּרֻקִּים הָפְכוּ חוּמִים.
הִגַּעְתִּי לְקִבְרוֹ שֶׁל אָבִי זַ"ל. הַמַּצֵּבָה עֲדַיִן בְּבִנְיָנָהּ. שְׁמוֹ מִתְנוֹסֵס עַל לוּחַ לָבָן. הֲרִימוֹתִי אֶת עֵינַי אֶל מֵעֵבֶר לַגָּדֵר וְכָל יְרוּשָׁלַיִם לְפָנַי. מַרְאֶה נִפְלָא, מַרְהִיב עַיִן. הִרְהַרְתִּי בְּלִבִּי – אַשְׁרֶיךָ, אַבָּא, זָכִיתָ לִמְנוּחַת עוֹלָמִים בְּמָקוֹם נִפְלָא זֶה. אַחֶיךָ, אַחְיוֹתֶיךָ, בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בְּפּוֹלִין הוּמְתוּ בִּיְדֵי הָעֲמָלֵק הַנַּצִי וְאַף אֶת קִבְרוֹתֵיהֶם הִשְׁמִיד. וְהֵן אַךְ לִפְנֵי שָׁנִים מְעַטּוֹת הָיִיתָ שָׁם בֵּינֵיהֶם…
הִקַּפְתִּי אֶת הַקֶּבֶר וְהִתְהַלַּכְתִּי בֵּין הַקְּבָרוֹת הָאֲחֵרִים. הָיִיתִי יְחִידִי. צִנַּת חֹרֶף נָשְׁבָה מִן הָאֲבָנִים. אַךְ מַרְאֵה יְרוּשָׁלַיִם רוֹמֵם אֶת רוּחִי וְכִמְדַבֵּר אֶל נַפְשִׁי לָחֲשׁוּ שְׂפָתַי – בֵּית־הַחַיִּים, בֵּית־הַחַיִּים – כָּךְ נִקְרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה בְּפִי הָעָם.
בְּשׁוּבִי בֵּין הַחֲצֵרוֹת עָמְדוּ שׁוֹאֲבוֹת מַיִם לְיַד בְּאֵר וְהֶעֱלוּ דְלָיֵיהֶן. לְפָנַי הָלְכָה אִשָּׁה וְעַל רֹאשָׁהּ חֲבִיּוֹנָה מַיִם, אַחֲרֶיהָ בְּשׁוּרָה עָרְפִּית יַלְדָּה וּפַח עַל רֹאשָׁהּ, וְתִינֹקֶת וּפַחִית עַל רֹאשָׁהּ. הִרְחַבְתִּי צְעָדַי וָאָשִׂים עֵינַי בְפַח הַיַּלְדָּה וְהוּא פַּח נֵפְט רָגִיל, מָלֵא אַךְ כְּדֵי שְׁלשֶׁת רְבָעָיו. שָׁאַלְתִּי אֶת הַאֵם בַּת כַּמָּה בִּתָּהּ זוֹ וְעָנְתָה: בַּת שֵׁשׁ וָחֵצִי.
– הַאִם לֹא רַב מִדַּי הַמַּשָּׂא לְרֹאשׁ בִּתֵּךָ הַקְּטַנָּה? – הוֹסַפְתִּי לִשְׁאֹל.
- אַךְ נֵטֶף נְטָפַיִם בְּפַחָהּ – עָנְתָה הַאֵם.
הַיַּלְדָּה הִבִּיטָה אֵלַי בְּעֵינַיִם טוֹבוֹת חַיְּכָנִיּוֹת וְהוֹסִיפָה לִצְעֹד בִּזְהִירוֹת בְּרַגְלָהּ הַיְחֵפָה, בְּמַעֲלֵה הַגִּבְעָה, כְּשֶׁעִם כָּל צַעַד שְׂמֹאל נִזְרָק אַחַד הַנְּטָפִים מִן הַפַּח אֶל צַוָּארָהּ, כִּי הָיָה נֶקֶב בְּדָפְנוֹ. הִיא לֹא הוֹרִידָה עֵינֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת מִמֶּנִּי וְאַף הֶעֶלְתָה בַּת־צְחוֹק נְעִימָה בְּפָנֶיהָ, כְּאוֹמֶרֶת לְהַשְׁקִיט אֶת רֶגֶשׁ הָרַחֲמִים, שֶׁנִּתְעוֹרֵר בְּלִבִּי עָלֶיהָ.
"עֹנֶג שַׁבָּת"
מאתיצחק יציב
בְּשַׁבָּת לְעֵת עֶרֶב יָצָאתִי לִרְאוֹת אֶת בְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם וּבְנוֹתֶיהָ כְּשֶׁהֵם מְטַיְלִים לְרוּחַ־הַיּוֹם. הָרְחוֹבוֹת הָרָאשִׁיִּים הָמוּ מֵאָדָם. הַכֹּל טִיְּלוּ לְבוּשִׁים בִּגְדֵי־שַׁבָּת, אַחֲרֵי שֶׁנָּחוּ מֵעֲמַל הַשָּׁבוּעַ הַחוֹלֵף וּמַחֲלִיפִים כֹּחַ לִקְרַאת הָעֲבוֹדָה בִּימוֹת הַחֹל הַבָּאִים.
בַּגַּן הַצִּבּוּרִי הֶחָדָשׁ, לְיַד רְחוֹב הַמֶּלֶךְ ג’וֹרְג', יָשְׁבוּ אֲנָשִׁים עַל הַסַּפְסָלִים, יְלָדִים וְתִינוֹקוֹת שִׂחֲקוּ עִם הוֹרֵיהֶם, רָצוּ בַּשְּׁבִילִים, הִתְהַלְּכוּ בַּמִּשְעוֹלִים וְשִׂחֲקוּ בְּמַחֲבוֹאִים; אָמְנָם, הָיוּ גַּם כָּאֵלֶּה שֶׁהִתְפַּרְקְדוּ עַל הַמִּדְשָׁאוֹת לְכָל אָרְכָּם וְהַיְּלָדִים רָצִים סְבִיבָם – דָּבָר שֶׁלֹּא מָצָא חֵן בְּעֵינַי. כִּי מִשֶּׁקָּמוּ הַמִּתְפַּרְקְדִים מִמִּרְבָּצָם הָיָה הַדֶּשֶׁא רָמוּס כֻּלּוֹ. וַחֲבָל, חֲבָל! כִּי יוֹדְעִים אֲנַחְנוּ כַּמָּה קָשֶׁה לְגַדֵּל אֶת הַדֶּשֶׁא וְלִשְׁמֹר עַל צוּרָתוֹ הַנָּאָה שֶׁל הַגָּן. בִּן רֶגַע הוּא הוֹפֵךְ לְמִרְמָס וְכָל מַרְאֵהוּ שֶׁל הַגָּן מָשְׁחָת.
וְתָמִיד מְשֻׁנֶּה הַדָּבָר בְּעֵינַי – אֵיךְ הָאֲנָשִׁים אֵינָם יוֹדְעִים לָחוּס עַל הַדָּבָר הַיָּפֶה הַנִּתָּן לָהֶם מֵאֵת הַצִּבּוּר.
הֵן אִלּוּ הָיָה הַגָּן הַזֶּה שַׁיָךְ לְאִישׁ פְּרָטִי וַדַּאי לֹא הָיוּ עוֹשִׂים כָּךְ, אֲבָל מִכֵּוָן שֶׁהוּא שַׁיָּךְ לָעִירִיָּה וְכָל בְּנֵי הָעִיר יְכוֹלִים לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ וּלְהִתְעַנֵּג עָלָיו – אֵין מַקְפִּידִים בִּשְׁמִירָתוֹ שֶׁלֹּא יִשָּׁחֵת וְלֹא יִתְקַלְקֵל. הֵן גַּן צִבּוּרִי שַׁיָּךְ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ רַשַּׁאי לְבַקֵּר בּוֹ, מַדּוּעַ אֵפוֹא לֹא יִשְׁמֹר עָלָיו כָּל אֶחָד כְּמוֹ עַל גַּנּוֹ שֶׁלּוֹ?
אַחֲרֵי שֶׁיָּצָאתִי מִן הַגַּן נִכְנַסְתִּי לִרְחוֹב אֱלִיעֶזֶר בֶּן־יְהוּדָה. רַבִּים הָיוּ הַמְטַיְּלִים כָּאן. הִרְהַרְתִּי בְּנַפְשִׁי: לָמָּה הָאֲנָשִׁים אוֹהֲבִים כָּל כָּךְ לִהְיוֹת צְפוּפִים, אֶחָד לְיַד חֲבֵרוֹ, לְהִתְחַכֵּךְ אִישׁ בְּרֵעֵהוּ בִּרְחוֹב אֶחָד, בְּעוֹד שֶׁרְחוֹבוֹת יָפִים, שֶׁאֲוִיר טוֹב בָּהֶם, רֵיקִים מֵאָדָם? אִם יוֹצְאִים מִן הַבַּיִת לְטַיֵּל וְלֵהָנוֹת מִן הָאֲוִיר הַצַּח, הֵן טוֹב, טוֹב הַרְבֵּה, לְהִתְהַלֵּךְ בַּמֶּרְחָב וְלֹא לְהִצְטוֹפֵף.
וְעַד שֶׁאֲנִי מְהַרְהֵר כָּךְ הִתְקָרַבְתִּי לִקְצֵה רְחוֹב בֶּן־יְהוּדָה וְהִגַּעְתִּי לְקוֹלְנוֹעַ “צִיּוֹן”. פֹּה שׁוּב לֹא יָכֹלְתִּי לְטַיֵּל וְלֹא לְהַרְהֵר. מִפַּעַם לְפַעַם נִסְחַבְתִּי בְּזֶרֶם שֶׁל “הִתְקַהֲלוּת”, כְּאִלּוּ קָרָה מִי יוֹדֵעַ מָה. אַךְ מַה שֶּׁהִפְלִיאַנִי בְּיוֹתֵר, כִּי בְּהִתְקַהֲלֻיּוֹת אֵלּוּ הָיוּ הַמִּתְקַהֲלִים רֻבָּם יְלָדִים. נְעָרִים בְּנֵי גִילִים שׁוֹנִים הֵרִימוּ קוֹלוֹתֵיהֶם בִּצְחוֹק פָּרוּעַ וְנִדְחֲקוּ אֶל מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי תְּחִלָּה מָה הוּא. וְאוּלָם עַד מְהֵרָה נוֹכַחְתִּי כִּי זֶה עִנְיָן לֹא יָפֶה כְּלָל. אֲנִי אוֹמֵר לֹא יָפֶה וְחוֹשֵׁב – זֶהוּ מַעֲשֶׂה פֶּשַׁע. תָּאֲרוּ בְּנַפְשְׁכֶם – מְהַלֵּךְ לוֹ מוֹכֵר כְּעָכִים טְרִיִּים וְעַל רֹאשׁוֹ לוּחַ, מֵעֵין שֻׁלְחָן נָע וְעָלָיו מְסֻדָּרוֹת עַמּוּדוֹת עַמּוּדוֹת שֶׁל כְּעָכִים. הַמּוֹכֵר מַכְרִיז עַל סְחוֹרָתוֹ. כָּל הָרוֹצֶה – בָּא וְקוֹנֶה. וְהִנֵּה אַחַד הַנְּעָרִים מִתְגַּנֵּב אֶל הַמּוֹכֵר, דּוֹחֵף אוֹתוֹ וּמַכְשִׁיל אוֹתוֹ וְהַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר עַל רֹאשׁוֹ מֻטֶּה הַצִּדָּה, וְהַכְּעָכִים נוֹשְׁרִים וּמִתְפַּזְּרִים וּלְהָקוֹת לְהָקוֹת שֶׁל נְעָרִים עָטִים עַל הַשָּׁלָל וְ“סוֹחֲבִים” כְּעָכִים, דּוֹחֲפִים וְדוֹחֲקִים אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, מַכִּים וְצוֹרְחִים וְזוֹעֲקִים – מָה אֹמַר לָכֶם – שַׁעֲרוּרִיָּה גְּדוֹלָה!
הֲיִתָּכֵן כַּדָּבָר הַזֶּה? בּוּשָׁה כִּסְּתָה אֶת פָּנַי.
עָלַי לְהוֹסִיף: רָאִיתִי אֵיךְ כַּמָּה עוֹבְרֵי דֶּרֶךְ – בְּעִקָּר חַיָּלִים בְּנֵי אֻמּוֹת שׁוֹנוֹת: אַנְגְּלִים, אֲמֵרִיקָאִים, יְוָנִים, הֹדִּים – הִבִּיטוּ עַל הַנַּעֲשֶׂה כָּאן, מָשְׁכוּ בְּכִתְפֵיהֶם וְלֹא הֵבִינוּ מַה נַּעֲשֶׂה כָּאן.
זֶה הָיָה הָ“עֹנֶג” שֶׁלִּי בַּשַּׁבָּת הַהִיא…
הֲכָזֹאת תִּהְיֶה יְרוּשָׁלַיִם? הֲכָךְ יַעֲשׂוּ יַלְדֵי יְרוּשָׁלַיִם?
הַמְּשֻׁגַּעַת
מאתיצחק יציב
יוֹם אֶחָד הָלַכְתִּי בִּרְחוֹב מוֹנְטִיפְיוֹרִי בְּתֵל־אָבִיב, וְרָאִיתִי יְלָדִים רַבִּים עוֹמְדִים עַל הַמִּדְרָכָה וּמַבִּיטִים עַל סוּס מִסְכֵּן, רָתוּם לַעֲגָלָה עֲלוּבָה. בֵּין הַיְּלָדִים רָאִיתִי אֲחָדִים לוֹעֲגִים, צוֹחֲקִים, מִתְקָרְבִים אֶל הַסּוּס וּמִתְרַחֲקִים מִמֶּנּוּ. נִגַּשְׁתִּי לִרְאוֹת מַה מִּשְׂחָק חָדָשׁ מָצְאוּ לָהֶם כָּאן. וְהִנֵּה מַה שֶּׁרָאִיתִי:
אִשָּׁה נְמוּכַת־קוֹמָה, לְבוּשָׁה שִׂמְלָה בָּלָה, לְרֹאשָׁהּ מִטְפַּחַת אֲדֻמָּה מְשֻׁבֶּצֶת, הָעוֹטֶפֶת גַּם אֶת פָּנֶיהָ, עוֹמֶדֶת לְיַד הַסּוּס וּמַאֲכִילָה אוֹתוֹ פֵּרוּרֵי־לֶחֶם, קְלִפּוֹת שֶׁל תַּפּוּחֵי־זָהָב, עֲנָפִים יְרֻקִּים מִשִּׁטַּת־הַמְּשֻׂכָּה. מִדֵּי פַּעַם הִיא מוֹצִיאָה מִכִּיסֶיהָ דְּבַר־מָה אַחֵר וְתוֹחֶבֶת לְפִיו שֶׁל הַסּוּס, מְלַטֶּפֶת אוֹתוֹ עַל לֶחְיוֹ וְאַף נוֹשֶׁקֶת אוֹתוֹ. הַסּוּס הַמִּסְכֵּן אֵינוֹ רָגִיל, כַּנִּרְאֶה, שֶׁיְפַנְּקוּהוּ כָּל כָּךְ, מֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ הַמּוּרָד וּמְנַעְנֵעַ אוֹתוֹ לִצְדָדִים. כְּשֶׁהִיא מַגִּישָׁה לוֹ פְּרוּסוֹת לֶחֶם הוּא מְרִיחָן בְּאַפּוֹ וְאוֹכֵל אוֹתָן. אָז מִתְמַלְּאָה הָאִשָּׁה שִׂמְחָה, מְנַעֲנַעַת בְּרֹאשָׁהּ כְּיַלְדָּה קְטַנָּה וְקוֹפֶצֶת מֵרֹב נַחַת. כְּשֶׁהַסּוּס אֵינוֹ רוֹצֶה לֶאֱכֹל אֶת הָעֲנָפִים הַדּוֹקְרִים הִיא מִתְעַצְּבֶת וּמְשַׁדֶּלֶת אוֹתוֹ בְּקוֹל תַּחֲנוּנִים, מְלַטֶּפֶת אוֹתוֹ כְּלַטֵּף אֵם אֶת יַלְדָּהּ – שֶׁיֹּאכַל. הַסּוּס מַבִּיט עָלֶיהָ גַּם הוּא כְּאִלּוּ בְּצַעַר, אֲבָל אֵינוֹ יָכוֹל לְהַגִּיד לָהּ שֶׁאֵין הַזְּמוֹרוֹת הַלָּלוּ מַאֲכָל תַּאֲוָה בִּשְׁבִילוֹ. הוּא שׁוֹתֵק, מַטֶּה אֶת רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת הָעֲיֵפוֹת, כּוֹפֵף אֶת הַשּׁוֹקַיִם – כְּאוֹמֵר: אַל תַּטְרִידִינִי, אֲחוֹתִי, כָּמוֹנִי כָּמוֹךְ יְצוּרִים מִסְכֵּנִים אֲנַחְנוּ. אַךְ הִיא אֵינָהּ מַשְׁגַּחַת בִּתְנוּעוֹתָיו, אֵינָהּ מְבִינָה לְהַבָּעַת פָּנָיו, מוֹסִיפָה לְחַפֵּשׂ בְּכִיסֶיהָ וּמוֹצִיאָה קְלִפּוֹת תַּפּוּחֵי־זָהָב, פִּסּוֹת־נְיָר מִסֻּכָּרִיּוֹת וּמַגִּישָׁה לְפִיו שֶׁל הַסּוּס. כָּל שֶׁיֵּשׁ לָהּ הִיא נוֹתֶנֶת לוֹ.
הָאֲנָשִׁים הָעוֹבְרִים מִתְעַכְּבִים רֶגַע, רוֹאִים אֶת הַמַּחֲזֶה וְהוֹלְכִים לְדַרְכָּם – מִי בְּצַּעַר וּמִי בִּמְנוֹד רֹאשׁ. אַךְ הַיְּלָדִים – יֵשׁ לָהֶם פְּנַאי, וַהֲרֵי הַשָּׁעָה שְׁעַת אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם מְאֻחֶרֶת וְהֵם מִצְטוֹפְפִים כָּאן וְעוֹמְדִים, מִתְלוֹצְצִים עַל הָאִשָּׁה, לוֹעֲגִים לָהּ, וְקוֹרְאִים אֵלֶיהָ דִּבְרֵי בּוּז. מִישֶׁהוּ מֵהֶם אַף יוֹצֵא מִן הַמַּעְגָּל וּמִתְקָרֵב אֵלֶיהָ וְדוֹחֵף אוֹתָהּ וּבוֹרֵחַ. הַיְּלָדִים הָעוֹמְדִים מִסָּבִיב פּוֹרְצִים בִּצְחוֹק וּמִתְעַנְּגִים עַל מַעֲשֵׂהוּ הַנֶּחְמָד שֶׁל “הַגִּבּוֹר”. אַף יֶלֶד אֶחָד אֵינוֹ מִתְעוֹרֵר לִגְעֹר בַּ“גִּבּוֹר” הַזֶּה, הַמֵּצִיק לָאִשָּׁה, שֶׁאֵין דַּעְתָּה שְׁפוּיָה, לָאִשָּׁה הַמְּשֻׁגַּעַת. יֶתֶר עַל כֵּן, כַּמָּה מֵהֶם מְעוֹדְדִים אוֹתוֹ; יֶלֶד אַחֵר מִתְקַנֵּא בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל “הַגִּבּוֹר” וְהוּא מַרְאֶה שֶׁאֵינוֹ פּוֹחֵד לָגֶשֶׁת אֶל הַמְּשֻׁגַּעַת וּמַפִּיל אֶת הַקְּלִפּוֹת מִיָּדָהּ וְנִמְלָט לִצְחוֹקָם הָרַב שֶׁל הַיְּלָדִים הַמִּסְתַּכְּלִים.
מִן הַצַּד עוֹמְדִים יְלָדִים קְטַנִּים יוֹתֵר, הַמְפַחֲדִים קְצָת מִפְּנֵי הָאִשָּׁה הַמְּשֻׁגַּעַת, אֲבָל גַּם הֵם אֵינָם זָזִים מִן הַמָּקוֹם. וְכָךְ זֶה נִמְשָׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה עַד שֶׁבָּא הָעֶגְלוֹן, יָשַׁב בַּעֲגָלָה, הִצְלִיף עַל הַסּוּס וְנָסַע. הָאִשָּׁה נִשְׁאֲרָה עוֹמֶדֶת, הִבִּיטָה אַחֲרֵי הַסּוּס, וְלֹא הִרְגִּישָׁה כִּי בֵּינָתַיִם הִקִּיפוּהָ הַיְּלָדִים מִכָּל צַד וּמִתְגָּרִים בָּהּ:
– הִנֵּה שָׁם סוּס אַחֵר…
–גַּם לִי יֵשׁ סוּס. בּוֹאִי, בּוֹאִי…
בְּרַגְלַיִם כּוֹשְׁלוֹת הָלְכָה הָאִשָּׁה מֵרְחוֹב לִרְחוֹב וְהַיְּלָדִים נִגְרָרִים אַחֲרֶיהָ. מִישֶׁהוּ מִן הַגְּדוֹלִים גָּעַר בָּהֶם וְהֵם הִתְרַחֲקוּ לְרֶגַע, אַךְ שָׁבוּ וְהָלְכוּ אַחֲרֶיהָ, אוֹ שֶׁיְלָדִים אֲחֵרִים נִטְפְּלוּ אֵלֶיהָ.
זֶהוּ מִקְרֶה אֶחָד מֵרַבִּים. אָמַרְתִּי לְהָבִיא לִפְנֵיכֶם, יְלָדִים, אֶת הַמִּקְרֶה הַזֶּה, שֶׁתָּדוּנוּ בּוֹ וְתַחְשְׁבוּ קְצָת כֵּיצַד צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג עִם אֲנָשִׁים שֶׁאֵין דַּעְתָּם שְׁפוּיָה. הֵן חוֹלָה הִיא הָאִשָּׁה הַזֹּאת, אֶלָּא שֶׁמַּחֲלָתָהּ לֹא הִפִּילָה אוֹתָהּ לְמִשְׁכָּב וְהִיא מְהַלֶּכֶת בָּרְחוֹבוֹת. וְהִנֵּה בָּאִים יְלָדִים וּמְצִיקִים לָהּ, מַרְגִּיזִים אוֹתָהּ וּמִתְעַנְּגִים עַל יִסּוּרֶיהָ. הֲמֻתָּר לָנוּ לִנְהֹג כָּךְ בַּאֲנָשִׁים חוֹלִים? הֵן אֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ חַיָּבִים לְטַפֵּל בָּהּ וּלְרַפֵּא אוֹתָהּ מִמַּחֲלָתָהּ, וְהִנֵּה בָּאִים יְלָדִים וּמְצִיקִים לָהּ וּמוֹסִיפִים לָהּ כְּאֵבִים עַל מַכְאוֹבֶיהָ.
הֲיִתָּכֵן כַּדָּבָר הַזֶּה?
כַּעֲבֹר שָׁעוֹת אֲחָדוֹת, בַּשָּׁעָה הָעֲשִׂירִית בָּעֶרֶב, עָבַרְתִּי שֵׁנִית בָּרְחוֹב. הָיָה עֶרֶב קַר לִפְנֵי גֶּשֶׁם. הָאֲנָשִׁים לָבְשׁוּ בְּגָדִים חַמִּים, מִי בִּמְעִיל חֹרֶף וּמִי בִּמְעִיל גֶּשֶׁם. וְהִנֵּה בְּפִנָּה אַחַת נִתְקַלְתִּי בִּפְקַעַת גְּדוֹלָה, רוֹעֶדֶת בַּצֵּל. הִסְתַּכַּלְתִּי בָּהּ וְהִכַּרְתִּי אוֹתָהּ אִשָּׁה עָצְמָהּ, מֻטֶּלֶת עַל הָאֶרֶץ, מִתְכַּוֶּצֶת מִקֹּר וְרוֹדֶמֶת. כָּאֵלֶּה הֵם חַיֶּיהָ. הִתְבַּיַּשְׁתִּי בִּפְנֵי עַצְמִי שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לְבֵיתִי לְחֶדֶר חַם וְאֶשְׁכַּב בַּמִּטָּה וְהִנֵּה פֹּה אָדָם חוֹלֶה מִתְגּוֹלֵל בַּחוּצוֹת. הַאֶפְשָׁר כָּךְ?
בֵּינָתַיִם נִתְעַכְּבוּ עוֹד אֲנָשִׁים אֲחָדִים וְעוֹרְרוּהָ וְהֶעֱבִירוּ אוֹתָהּ לְבֵית “הַכְנָסַת אוֹרְחִים”.
סְקֶטִים
מאתיצחק יציב
סְקֶטִים – אֵין לְךָ דָּבָר טוֹב מִזֶּה. אַתָּה שׁוֹלֵחַ רַגְלֶיךָ, אוֹ אֲפִלּוּ רֶגֶל אַחַת, וְאַתָּה מַחֲלִיק עַל הַמִּדְרָכָה אוֹ עַל הַכְּבִישׁ כַּנֶּשֶׁר בַּמְּרוֹמִים.
מִי אֵינוֹ אוֹהֵב סְקֶטִים? – אֵין כָּזֶה. נִדְמֶה לִי – זֶה עִנְיָן שֶׂכֻּלּוֹ טוֹב. טוֹב בְּיִחוּד לְאֵלֶּה שֶׁרַגְלֵיהֶם חֲבוּשׁוֹת סְקֶטִים וְהֵם גּוֹלְשִׁים, בְּכָל הַמֶּרֶץ וּבְכָל הַכֹּחַ.
פָּחוֹת טוֹב הוּא הַדָּבָר בִּשְׁבִיל הַמְּהַלְּכִים עַל הַמִּדְרָכוֹת. לָהֶם צְפוּיָה לִפְעָמִים סַכָּנָה קְטַנָּה שֶׁהָרָץ, הַטָּס עַל הַסְּקֶטִים, יִתְנַגֵּשׁ בָּהֶם. וְזֶה יָכוֹל לִהְיוֹת לֹא נָעִים, אֲפִלּוּ לִשְׁנֵיהֶם.
אַךְ קְצָת יוֹתֵר מְסֻכֶּנֶת הַגְּלִישָׁה עַל פְּנֵי הַכְּבִישׁ. וּמִטַּעַם פָּשׁוּט – בַּכְּבִישׁ רָצוֹת מְכוֹנִיּוֹת, וְהַפְּגִישָׁה בֵּין רָץ עַל סְקֶטִים וְרָצָה עַל גַּלְגַּלִים – יְכוֹלָה לִהְיוֹת לֹא נְעִימָה בְּיוֹתֵר, אֲפִלּוּ מְאֹד מְאֹד לֹא נְעִימָה. וְלֹא כָּל כָּךְ לַמְּכוֹנִית כְּמוֹ לָרָץ עַל הַסְּקֶטִים.
כְּשֶׁאֲנִי עוֹבֵר בִּרְחוֹב כָּזֶה שֶׁבּוֹ רָצִים אַנְשֵׁי־הַסְּקֶטִים וְאוֹטוֹמוֹבִּילִים אֵלֶּה לִקְרַאת אֵלֶּה – אֹמַר אֶת הָאֱמֶת: אֲנִי חוֹשֵׁשׁ מְאֹד מִפְּנֵי אִי־נְעִימוּת.
אֲנִי אוֹמֵר “אִי־נְעִימוּת” בְּלָשׁוֹן עֲדִינָה. זֶה עָלוּל לִהְיוֹת הַרְבֵּה יוֹתֵר מִזֶּה.
אֲבָל לְמַעַן הָאֱמֶת עָלַי לְהַגִּיד, כִּי מֵעוֹלָם לֹא הֶעֱלִיתִי עַל דַּעְתִּי לְהַגִּיד לְאַנְשֵׁי הַסְּקֶטִים – חִדְלוּ מִלִּגְלֹשׁ. חַס וְחָלִילָה. אַךְ לְהִמָּנַע מִסַּכָּנָה צָרִיךְ, בְּהֶחְלֵט צָרִיךְ.
בִּרְשׁוּתְכֶם, אַנְשֵׁי הַסְּקֶטִים, אֲנִי פּוֹנֶה לְמוֹעֶצֶת עִירִיַּת תֵּל־אָבִיב בְּבַקָּשָׁה לְהַסְדִּיר אֶת הָעִנְיָן הַזֶּה. הָעִירִיָּה חַיֶּבֶת לִדְאֹג לְחַיֵּיהֶם שֶׁל אֶזְרָחֶיהָ הַצְּעִירִים, הָרָצִים עַל סְקֶטִים. כִּי סְפּוֹרְט נָעִים הוּא זֶה וְהַתּוֹשָׁבִים הַצְּעִירִים חוֹבְבִים אוֹתוֹ מְאֹד. עַל כֵּן עַל הָעִירִיָּה לְהַקְצוֹת רְחוֹבוֹת יְדוּעִים בְּכָל חֶלְקֵי הָעִיר בִּשְׁבִיל הַגְּלִישָׁה עַל סְקֶטִים בְּשָׁעוֹת יְדוּעוֹת שֶׁל הַיּוֹם. בַּשָּׁעוֹת הַלָּלוּ הַתְּנוּעָה שֶׁל כְּלֵי הָרֶכֶב בְּאוֹתָם הָרְחוֹבוֹת תְּהֵא אֲסוּרָה – וְרַק הַגְּלִישָׁה מֻתֶּרֶת. אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁלְּהוֹלְכֵי־רֶגֶל תְּהֵא הַתְּנוּעָה מֻתֶּרֶת וְאַנְשֵׁי הַסְּקֶטִים יִהְיוּ אַחֲרָאִים לְחַיֵּיהֶם. כִּי סוֹף סוֹף הַ“טָּס” עַל סְקֶטִים אֵינוֹ מְכוֹנָה וְהוּא יָכוֹל לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁלֹּא יִדְרֹס אִישׁ, וַאֲפִילוּ אִישׁ קָטָן.
הַקְצוּ תְּחוּמֵי גְּלִישָׁה וּשְׁעוֹת גְּלִישָׁה לְאַנְשֵׁי־הַסְּקֶטִים!
זֶהוּ עִנְיָן נִכְבָּד מְאֹד.
לִקְרַאת הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה
מאתיצחק יציב
בִּצְעָדִים מְדוּדִים הָלְכוּ הַשְּׁנַיִם מֵאַנְשֵׁי הַכְּפָר אֲשֶׁר בְּהָרֵי יְהוּדָה, הָלוֹךְ וְהִתְקָרֵב אֶל שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם. קַרְנֶיהָ הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ הֵאִירוּ אֶת רָאשֵׁי הֶהָרִים. מִפַּעַם לְפַעַם נִשְׁמְעָה מִלַּת־זֵרוּז כְּלַפֵּי הַחֲמוֹר שֶׁהָלַךְ לִפְנֵיהֶם, הָלוֹךְ וְטָפוֹף בְּרַגְלָיו הַדַּקּוֹת בֵּין צְרוֹרוֹת הָאֶבֶן שֶׁנִדַּרְדְּרוּ וְנָפְלוּ אֶל הַגַּיְא. מִסָּבִיב שָׂרְרָה דּוּמִיָּה. רִנַּת צִפֳּרִים קִדְּמָה פְּנֵי שַׁחַר. עַרְפִלֵּי הַבֹּקֶר נָמוֹגוּ לְאַט. מִבֵּין הֶהָרִים בַּמִּזְרָח נִרְאָה מַעְגַּל־הַשֶּׁמֶשׁ עוֹלֶה בְּלַהַט אֵשׁ. בָּהָר אֲשֶׁר מִנֶּגֶד רַבּוּ הַצְּבָעִים עִם הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה. הַסְּלָעִים דּוֹבְבוּ בְּאַפְרוּרִיתָם, וְהָאֲבָנִים הַקְּטַנּוֹת הָיוּ מוּטָלוֹת פְּזוּרוֹת בְּחֶלְקֵי הֶעָפָר הַחוּם־כֵּהֶה, כְּמִתְרָעֲמוֹת עַל שֶׁהִרְחְיקוּן מִן הַסְּלָעִים הַגְּדוֹלִים. עַל גִּבְעוֹלֵי הַדַּרְדָּרִים הַחֲרֵבִים בְּצַד הַמִּשְׁעוֹל נוֹצְצוּ פִּרְחֵיהֶם הַיְּבֵשִׁים נִצְנוּץ עָמוּם. בְּסִבְכֵי הַסִּירִים הִוְרִידוּ נִצָּנִים קְטַנִּים שֶׁל פְּרִיחָה חֲבוּיָה. הַיָּמִים יְמֵי סוֹף אֱלוּל בֶּהָרִים. קְרִירוּת הַבֹּקֶר חָלְפָה – לֹא אֶסְבֹּל אַתְּ מַרְאֶה הַדַּרְדַּר – הִפְסִיק אֶחָד אֶת הַדְּמָמָה. – גִּבְעוֹלוֹ וְעָלָיו נִזְדַּהֲמוּ וְהִשְׁחִירוּ וְעֻקְצֵיהֶם שְׁלוּחִים לְכָל עֵבֶר…
– מַה טּוֹב כִּי עֲקָצְךָ הַדַּרְדַּר בְּרַגְלְךָ – עָנָה חֲבֵרוֹ. – הִזְכִּירְךָ כִּי בְּשִׁלְהֵי הַקַּיִץ אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים. שָׂא רֹאשְׁךָ לַשָּׁמַיִם – יְמֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה קְרֵבִים וּבָאִים. אֵין זֹאת כִּי אִם קוֹל הַשּׁוֹפָר אֵינוֹ מַגִּיעַ לְאָזְנֶיךָ. חֲשֹׁב חֶשְׁבּוֹנְךָ, אִישׁ הֶהָרִים…
– אָמְנָם כֵּן, – הֵשִׁיב הַלָּה. – מֻפְלָאִים דַּרְכֵי אָדָם. אֲנִי – לִבִּי לְאַדְמָתִי, לְעֵץ מוֹרִיק בְּצֵלַע הָהָר וּלְשִׂיחַ מְלַבְלֵב בַּגַּיְא, וּלְפֶתַע עוֹרַרְתִּי לָשֵׂאת עֵינַי אֶל מְרוֹמֵי הָרָקִיעַ. יָדַעְתִּי לְמַה יִרְמְזוּ מִלֶּיךָ. גַּם אִם לֹא יַעֲלֶה קוֹל שׁוֹפָר בְּאָזְנַי, הַקְּשֵׁב אַקְשִׁיב לְרַחֲשֵׁי נַפְשִׁי בְּיָמִים אֵלֶּה. כַּלָּה קַיִץ, הָרִמּוֹן מַבְהִיק מִבֵּין עָלָיו הַיְּרֻקִּים – אַחֲרוֹן פְּרִי הַקַּיִץ עַל עֵצִים. שָׁנָה חֲדָשָׁה – מָה תָּבִיא לָנוּ הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה?
– וּמַה הֵבִיאָה הַשָּׁנָה הַחוֹלֶפֶת, הַיּוֹצֵאת? – עָנָה חֲבֵרוֹ לְעֻמָּתוֹ – הֶחָשַׁבְתָּ חֶשְׁבּוֹנָהּ?
– תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ, – סִלְסֵל הַלָּה בְּנִגּוּן נוּגֶה, – וְתָחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ! – הִתְפַּשֵּׁט הַקּוֹל בֶּהָרִים.
–אָכֵן, רָבְתָה הַקְּלָלָה גַּם רָבְתָה הַשָּׁנָה, בָּעוֹלָם וּבְבֵיִת יִשְׂרָאֵל.
עַצְבוּת גְּדוֹלָה יָרְדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְהַדִּבֵּר נִטַּל מִפִּיהֶם. שְׁקוּעִים בְּמַחְשְׁבוֹתֵיהֶם פָּסְעוּ בְּמַעֲלֵה הָהָר. בִּמְהִירוּת הַבָּזָק עָבְרוּ לִפְנֵי עֵינֵי רוּחָם מְאֹרְעוֹת הַשָּׁנָה הַיּוֹצֵאת. נַהֲרֵי־נַחֲלֵי דָם מְצִיפִים אֶת הָאֶרֶץ. מִילְיוֹנִים מִילְיוֹנִים אֲנָשִׁים עוֹמְדִים בֶּחָזִיתוֹת וּמְכַלִּים אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ. הֶרֶס וְחֻרְבָּן. עֲמַל אֱנוֹשׁ שֶׁל עֲשָׂרוֹת עֲשָׂרוֹת שָׁנִים נִשְׁמַד לְלֹא רַחֵם. שָׁנִים עַל שָׁנִים חָסְכוּ עַמֵּי רוּסְיָה מִלַּחְמָם, מָנְעוּ בֶּגֶד וְנַעַל מִבְּשָׂרָם, רְעֵבִים וַעֲרֻמִּים לְמֶחֱצָה בָּנוּ אֶת תַּעֲשִׂיַּת אַרְצָם, הֵקִימוּ אֶת תַּחֲנַת־הַכֹּחַ הַגְּדוֹלָה “דְנְיֶפְּרוֹסְטְרוֹי”, אַחַת הַתַּחֲנוֹת הַגְּדוֹלוֹת בָּעוֹלָם לְכֹחַ וָאוֹר – וְהִנֵּה הִתְקָרֵב הָאוֹיֵב הַנַּצִּי לַמִּפְעָל הָאַדִּיר הַזֶּה וּלְאֵזוֹר הַתַּעֲשִׂיָּה אֲשֶׁר בְּאוּקְרַיְנָה וּבְמוֹ יְדֵיהֶם הֶחֱרִיבוּ הַבּוֹנִים אֶת יְצוּר כַּפֵּיהֶם. וּמָה עוֹלְלוּ הָרְשָׁעִים הַנַּצִּים לְבֵית יִשְׂרָאֵל בְּחָזִית רוּסְיָה הָאֲרֻכָּה? מַעֲשֵׂי־הַזְּוָעָה אֲשֶׁר הֵם עוֹשִׂים לַיְּהוּדִים בֶּעָרִים וּבָעֲיָרוֹת שֶׁל אוּקְרַיְנָה וּבֶּסָרַבְּיָּה שֶׁנִּכְבְּשָׁה עַל יָדָם, עוֹלִים עַל הַנּוֹרָאוֹת אֲשֶׁר עָשׂוּ עַד כֹּה.
הַשְּׁנַיִם שֶׁהָלְכוּ בְּמַעֲלֵה הָהָר אָמְנָם לֹא דִּבְּרוּ בֵּינֵיהֶם, אַךְ מִשֶּׁנִּפְגְּשׁוּ מַבָּטֵי עֵינֵיהֶם רָאוּ כִּי אַחַת הִיא הַמַּחֲשָׁבָה הַמַּעֲסִיקָה אוֹתָם וְכִי יוֹדְעִים הֵם אִישׁ אֶת מַחֲשֶׁבֶת רֵעֵהוּ. אָז פָּתַח הָאֶחָד בִּתְפִלַּת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה:
וּבְכֵן תֵּן פַּחֲדְךָ ה' אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירְאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים וְיֵעָשׂוּ כֻּלָּם אַגֻדָּה אַחַת, לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם…
– אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת לָאֱנוֹשׁוּת הַדְּווּיָה אֶלָּא אִם בְּנֵי־אָדָם יַעֲשׂוּ כֻּלָּם אַגֻדָּה אַחַת – אָמַר הַשֵּׁנִי, כִּמְהַרְהֵר אַחֲרֵי דִּבְרֵי הַתְּפִלָּה שֶׁהִגִּיעוּ לְאָזְנָיו.
הֵן הַשְׁמֵד יַשְׁמִידוּ הָעַמִּים אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ אִם לֹא יְקַבְּלוּ עַל עַצְמָם רְצוֹן עֶלְיוֹן לִהְיוֹת צַדִּיקִים וַחֲסִידִים וּלְבַעֵר אֶת הָרִשְׁעָה מִן הָעוֹלָם. לֹא, לֹא יוּכַל הָעוֹלָם לְהִתְקַיֵּם בְּכֹחַ שִׁלְטוֹן עָרִיצִים, אֵין תְּקוּמָה לָאֱנוֹשׁוּת תַּחַת שִׁלְטוֹן כֹּחַ הַזְּרוֹעַ.
חֲבֵרוֹ הִמְשִׁיךְ בְּסִלְסוּלֵי תְּפִלָּה בִּנְעִימָה לְבָבִית מְאֹד:
וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָה תִּקְפָץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כְּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַּעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ…
הַמְהַרְהֵר הוֹסִיף בְּהִרְהוּרָיו. וּבַהֲרִימוֹ עֵינָיו אֶל סְבִיבוֹתָיו הִבִּיט אֶל מֵעֵבֶר לָאֹפֶק. שֶׂה פְּזוּרָה יִשְׂרָאֵל קָמָה לְפָנָיו. אָהֳלֵי יַעֲקֹב הַנְּפוֹצִים בְּתֵבֵל הָרְחָבָה. יְמֵי רֹאשׁ־הַשָּׁנָה. יְהוּדִים בְּכָל מִשְׁכְּנוֹתֵיהֶם עוֹמְדִים שְׁחוֹחַ, עֲטוּפִים בְּטַלִּיּוֹתֵיהֶם וְשׁוֹפְכִים אֶת שִׂיחַ תְּפִלּוֹתֵיהֶם לִפְנֵי בּוֹרְאָם. בַּחוּץ תִּרְדֹּף חֶרֶב. הָרָשָׁע גָּזַר עַל תְּפִלָּתָם, סָגַר אֶת בָּתֵּי־הַכְּנֶסֶת, הֶעֱלָה אוֹתָם בָּאֵשׁ עַל הָאֲנָשִׁים שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם לְהַצִּיל סֵפֶר־תּוֹרָה מִן הַמּוֹקֵד.
אַלְפֵי מְעֻנִּים וּקְבוּרִים חַיִּים עֵינֵיהֶם יוֹקְדוֹת בִּתְפִלָּה לִגְאֻלָּה, בָּאֱמוּנָה כִּי הָעַוְלָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, וְאָזְנָם קַשּׁוּבָה לְשׁוֹפָרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, הַמְּבַשֵּׂר גְּאֻלָּה וּפְדוּת.
– אָכֵן, יָדַעְתִּי גַּם יָדַעְתִּי – לָחֲשׁוּ שְׂפָתָיו לְעַצְמוֹ – עַל מָה וְלָמָּה נִתְּכָה חֲמָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע עָלֵינוּ, עַל עַם יִשְׂרָאֵל, וְהוּא מְשַׁלֵּחַ בָּנוּ אֶת חִצֵּי זַעֲמוֹ הָרִאשׁוֹנִים. זֶה אֲלָפִים בַּשָּׁנִים אֲנַחְנוּ נוֹשְׂאִים אֶת הָרַעְיוֹן הַנַּעֲלֶה לְהַעֲבִיר אֶת מֶמְשֶׁלֶת הַזָּדוֹן מִן הָאָרֶץ. מִדֵּי תִּתְפָּרֵץ חַיַּת־הַטֶּרֶף בִּדְמוּת שַׁלִּיט עָרִיץ, וְקָמָה לִרְדּוֹת בִּבְנֵי אָדָם וּלְשַׁעְבְּדָם בִּזְרוֹעַ, תִּנְחַת כַּפָּהּ לָרִאשׁוֹנָה עַל רֹאשֵנוּ, עַל רֹאשׁ הָעָם, הַנּוֹשֵׂא אֶת רַעְיוֹן הַגְּאֻלָּה, הֲלֹא הִיא גְּאֻלַּת כָּל הַבְּרוּאִים שֶׁיֵּּעֲשׂוּ אֲגֻדָּה אַחַת לִמְחוֹת אֶת הָרֶשַׁע מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם.
כְּשֶׁהֵקִיץ הָאִישׁ מֵהִרְהוּרָיו – וְהִנֵּה רַגְלָיו עוֹמְדוֹת בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם, עִיר הַשָּׁלוֹם הַגְּאֻלָּה מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם.
(תש"א)
חַג הַסֻּכּוֹת
מאתיצחק יציב
הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה בָּאָה. הוֹמִים בְּאָזְנַי נִגּוּנֵי הַתְּפִלּוֹת שֶׁל “יָמִים נוֹרָאִים”, הֲלֹא הֵם הַיָּמִים מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד יוֹם־הַכִּפּוּרִים, נִגּוּנִים נוּגִים שֶׁל הִשְׁתַּפְּכוּת נֶפֶשׁ וְשֶׁל תַּחֲנוּנִים, אֲשֶׁר דּוֹרוֹת רַבִּים הֵשִׂיחוּ בָּהֶם אֶת עָצְבָּם וִיגוֹנָם. רוּחוֹת־סְתָו צוֹנְנוֹת מְנַשְׁבוֹת בָּעֲרָבִים וְקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁל שִׁלְהֵי־קַיִץ דּוֹקְרוֹת בַּיּוֹם. רֵיקִים הַשָּׂדוֹת הָעוֹמְדִים בַּשֶּׁלֶף וּמְחַכִּים לְבִרְכַּת שָׁמַיִם; עָיֵף הָאָדָם וְנַפְשׁוֹ מְיַחֶלֶת לְהִתְחַדְּשׁוּת עִם תְּקוּפַת הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה.
וְהִנֵּה חַג הַסֻּכּוֹת. כְּשֶׁעוֹבֵד הָאֲדָמָה לֹא יָדַע אֶת הַמְּכוֹנָה הַחַקְלָאִית שֶׁל זְמַנֵּנוּ וְעָשָׂה אֶת שָׂדֵהוּ בְּבֶהֱמַת־עֲבוֹדָה וְאֶת גָּרְנוֹ בַּמּוֹרָג וּבַחֲמוֹר, סִיֵּם אֶת הָאָסִיף בְּחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי, נִתְפַּנָּה מֵעֲבוֹדוֹתָיו הַחַקְלָאִיּוֹת וְצִפָּה לָעוֹנָה הַחֲדָשָׁה. בִּימֵי־הַמַּעֲבָר מֵעוֹנָה לְעוֹנֶה הָיָה לוֹ פְּנַאי לָחֹג אֶת חַגּוֹ. הוּא שָׁקַע בְּזִכְרוֹנוֹת, הֶעֱלָה אֶת יְמֵי עֲלוּמָיו, אֶת יְמֵי נְּעוּרָיו וְאֶת יְמֵי יַלְדוּתוֹ שֶׁל עַמּוֹ – הַיָּמִים שֶׁהָעָם הֵחֵל לִצְעֹד אֶת צְעָדָיו הָרִאשׁוֹנִים לִקְרַאת גָּאֻלָּה. “כִּי בַסֻכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם”. נְעִימִים הֵם זִכְרוֹנוֹת הַיָּמִים הָהֵם, שֶׁהָעָם הַצָּעִיר הִשְׁתַּחְרֵר מִשִּׁעְבּוּד מִצְרַיִם, יָצָא מֵעַבְדוּת, הָלַךְ הָלוֹךְ וָּפָסוֹעַ לְחַיֵּי חֵרוּת.
אֲרֻכָּה הַדֶּרֶךְ מִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה וְרַבּוֹת הַתַּחֲנוֹת בָּהּ. “וַיִּסְעוּ וַיַּחֲנוּ” – וּבְכָל חֲנִיָּה צְרִיכִים הָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַמִּשְׁתַּחְרְרִים, הַצּוֹעֲדִים לִקְרַאת גְּאֻלָּה – לְמַחֲסֶה, וַיִּבְנוּ לָהֶם סֻכּוֹת. לֹא בָּתֵּי־חוֹמָה וְלֹא אַרְמוֹנוֹת אֶלָּא סֻכּוֹת, אֹהֶל וּצְרִיף. כְּסֵמֶל עוֹמֶדֶת לְפָנֵינוּ הַסֻּכָּה בְּדֶרֶךְ הַגְּאֻלָּה עַד הַיּוֹם הַזֶּה, כָּזֹאת הִיא דַּרְכּוֹ שֶׁל הֶחָלוּץ גַּם כַּיּוֹם. הֶחָלוּץ הַשּׁוֹאֵף לִגְאֻלַּת עַמּוֹ בָּאָרֶץ, הַשּׁוֹאֵף לְחַיֵּי חֶבְרָה צוֹדְקִים, הַמְקַיֵּם בְּעַצְמוֹ אֶת שְׁאִיפוֹת חַיָּיו – יוֹצֵא אֶל הַיְּשִׁימוֹן וְתוֹקֵעַ יָתֵד וְנוֹטֶה אֹהֶל. הֵנָּה תָּקְעוּ אַנְשֵׁי הָעֲבוֹדָה הַשָּׁנָה יָתֵד בִּשְׁבַע־עֶשְׂרֵה נְקֻדּוֹת חֲדָשׁוֹת, בְּעֵמֶק בֵּית־שְׁאָן, בְּעֵמֶק הַיַּרְדֵּן וְעַל גְּבוּל הַנֶּגֶב – הַאֵין הֵם יוֹשְׁבִים “בַּסֻּכּוֹת”? וּמֶה הָיְתָה דֶּרֶךְ הַהִתְיַשְּׁבוּת בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל, בְּעֵין־חֲרוֹד וּבְתֵל־יוֹסֵף, בְּנַהֲלָל וּבְעֵמֶק־חֵפֶר, הַאִם לֹא בְּאֹהָלִים וּבְסֻכּוֹת? וְאָמְנָם מֵאָז יָדְעוּ חֲלוּצֵי הָעֲבוֹדָה לַחֲנוֹת בְּאֹהָלִים, זָזָה כָּל עֲבוֹדַת הַבִּנְיָן שֶׁלָּנוּ בַּאָרֶץ קָדִימָה וְיָכֹלְנוּ לַעֲשׂוֹת חַיִל בָּאָרֶץ בִּשְׁתֵּי עֲשָׂרוֹת הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת.
אֵין גְּאֻלָּה בְּלִי וִתּוּר עַל הַנּוֹחִיּוּת בְּחַיֵּי יוֹם יוֹם, אֵין הֶחָלוּץ מְחַכֶּה עַד שֶׁיִּבָּנֶה בִּשְׁבִילוֹ בַּיִת מְסֻדָּר וְאָז יַעֲלֶה וְיִתְיַשֵּׁב עַל הָאֲדָמָה. וְכֵן בְּכָל עֲבוֹדָה אַחֶרֶת.
“מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת בֵּית־הַשְּׁאוּבָה1 לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו”. כָּךְ מְסַפֶּרֶת הָאַגָּדָה עַל שִׂמְחַת בֵּית־הַשְּׁאוּבָה לְפָנִים בִּירוּשָׁלַיִם בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת – שִׂמְחַת הַמַּיִם. יוֹשְׁבֵי הָרִים הַנֶּאֱלָצִים לִטְרֹחַ הַרְבֵּה עַד שֶׁהֵם מַשִּׂיגִים מַיִם, אִם שֶׁהוֹלְכִים בִּשְׁבִילִים רְחוֹקִים וְיוֹרְדִים אֶל הַמַּעְיָן וְאִם שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בְּמֵי גְּשָׁמִים הָאֲצוּרִים בַּבּוֹרוֹת – רַק הֵם יוֹדְעִים לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת הַמַּיִם.
עִם שׁוּבֵנוּ אֶל הָאֶרֶץ לְהַחֲיוֹת אֶת שִׁמְמוֹתֶיהָ לָמַדְנוּ לָדַעַת מָה רַב עֶרְכָּם שֶׁל הַמַּיִם. אַרְצֵנוּ בְּרוּכַת שֶׁמֶשׁ הִיא וְהַשֶּׁמֶשׁ מַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ וְהִיא יְכוֹלָה לְהַצְמִיחַ הַרְבֵּה, אֲבָל הַצְּמִיחָה תְּלוּיָה בְּמִדַּת הַמַּיִם. בָּאנוּ לָאָרֶץ וּמְצָאנוּהָ עֲנִיָּה בְּמַיִם גַּם בֶּהָרִים וְגַם בַּשְּׁפֵלָה. עַד מְהֵרָה נוֹכַחְנוּ לָדַעַת מָה רַבָּה הַבְּרָכָה בַּמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר בָּהֶם מַעֲלִים מַיִם מֵעִמְקֵי הָאֲדָמָה. מַיִם, מַיִם – צָרִיךְ לְגַלּוֹת אֶת הַמַּיִם! נְקֻדָּה חֲדָשָׁה כִּי תִּוָּסֵד, מִיָּד מַתְחִילִים מִתְיַשְּׁבֶיהָ לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי מֵי תְּהוֹם. הֶעָבִים לְמַעְלָה אִי־אֶפְשָׁר לָנוּ לְצַוּוֹת עֲלֵיהֶם שֶׁיַּרְבּוּ לְהַמְטִיר, עַל כֵּן נְחַפֵּשׂ מֵי־תְּהוֹם בַּמַּעֲמַקִּים. וּמִפַּעַם לְפַעַם מַגִּיעָה לְאָזְנֵינוּ בְּשׂוֹרָה עַל מַיִם שֶׁנִּמְצְאוּ בְּמָקוֹם זֶה אוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר. גְּדוֹלָה אֵפוֹא שִׂמְחַת הַמַּיִם בְּכָל מָקוֹם שֶׁמְּגַלִּים אוֹתָם. הַמַּיִם הַמִּתְגַּלִּים בְּעִמְקֵי הָאֲדָמָה מַרְחִיבִים אֶת שֶׁטַח הִתְיַשְּׁבוּתֵנוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה – כִּי בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מַיִם אֶפְשָׁר לְהַרְבּוֹת אֶת מִסְפַּר הַמִּתְיַשְּׁבִים. וְהֵן לָזֹאת אָנוּ נוֹשְׂאִים אֶת נַפְשֵׁנוּ שֶׁיְּהֵא מָקוֹם לְמִתְיַשְּׁבִים נוֹסָפִים וְיוּכְלוּ הַיְּהוּדִים לְשׁוּב לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.
זוֹהִי שִׂמְחַת “בֵּית־הַשְּׁאוּבָה” שֶׁלָּנוּ כַּיּוֹם.
-
כך במקור – הערת פרויקט בן־יהודה. ↩
הִסְתַּדְּרוּת הַנֹּעַר הָעוֹבֵד
מאתיצחק יציב
בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת תָּחֹג הִסְתַּדְּרוּת הַנֹּעַר הָעוֹבֵד אֶת יוֹם הֻלַּדְתָּהּ הָעֶשְׂרִים. בִּתָּהּ שֶׁל הִסְתַּדְּרוּת הָעוֹבְדִים הַכְּלָלִית הִיא בַּת עֶשְׂרִים.
אֵיךְ הָיָה הַדָּבָר? מְתֵי מְעַט הָיִינוּ בָּאָרֶץ. הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי מָנָה אַךְ מְאַת־אֶלֶף נֶפֶשׁ רִאשׁוֹנָה. הִסְתַּדְּרוּת הָעוֹבְדִים הַכְּלָלִית הָיְתָה צְעִירָה לְיָמִים וּמִסְפַּר חֲבֵרֶיהָ מוּעָט. עֲדַיִן עָמְדָה בָּרְבָבָה הַשְּׁנִיָּה. לֹא הָיָה שֶׁפַע בָּעֲבוֹדָה. כְּכָל שֶׁהָיוּ פָּחוֹת יְהוּדִים בָּאָרֶץ הָיְתָה פְּחוּתָה הָעֲבוֹדָה לְיוֹשְׁבֶיהָ, וּכְכָל שֶׁרָבְתָה וְגָדְלָה עֲלִיַּת הַיְּהוּדִים לָאָרֶץ כֵּן גָּדְלוּ וְרַבּוּ אֶפְשָׁרֻיּוֹת הָעֲבוֹדָה. וְאִם מְעַטָּה הָיְתָה הָעֲבוֹדָה לַמְבֻגָּרִים – לַנֹּעַר עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
וְאַף עַל פִּי כֵן נֶעֶשְׂתָה עֲבוֹדַת בִּנְיָן בָּאָרֶץ. הָיֹה הָיוּ פּוֹעֲלִים מְבֻגָּרִים וְאַף פּוֹעֲלִים קְטַנִּים, לֵאמֹר – נֹעַר עוֹבֵד. נְעָרִים וּנְעָרוֹת שֶׁאַךְ גָּמְרוּ אֶת בֵּית־הַסֵּפֶר הָעֲמָמִי אוֹ יָצְאוּ מִכִּתָּה ז' אוֹ ח', וְאַף כָּאֵלֶּה שֶׁלֹּא זָכוּ לִלְמֹד בְּבֵית־הַסֵּפֶר כְּלָל – הָלְכוּ לַעֲבוֹדָה, לְהִשְׂתַּכֵּר לְמִחְיָתָם אוֹ לַעֲזֹר לְהוֹרֵיהֶם. אֲחֵרִים הָלְכוּ לִלְמֹד מְלָאכָה כְּשׁוּלְיּוֹת.
מָה עֵרֶַךְ לַנַּעַר אוֹ נַעֲרָה כְּשֶׁהֵם עוֹשִׂים אֶת צַעֲדֵיהֶם הָרִאשׁוֹנִים בָּעֲבוֹדָה. מִי יָשִׂים לֵב לְעִנְיְנֵיהֶם? מִי יִדְאַג לָהֶם?
מַה דְּאָגָה יֵשׁ לִדְאֹג? – אַתָּה שׁוֹאֵל.
יֵשׁ וָיֵשׁ.
וַדַּאי תִּתְפַּלֵּא, כִּי דַּוְקָא אֶת הַיְּלָדִים הָעוֹבְדִים נוֹהֲגִים הַמַּעֲבִידִים לְנַצֵּל בְּלִי רַחֲמִים. כָּךְ הָיָה נָהוּג מִלִּפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת. הָיוּ מַכְרִיחִים אוֹתָם לַעֲבֹד הַרְבֵּה שָׁעוֹת וּבְשָׂכָר נָמוּךְ. אֶת הַשּׁוּלְיּוֹת הָיוּ מַעֲסִיקִים בַּעֲבוֹדַת־בַּיִת וּבִשְׁלִיחֻיּוֹת שׁוֹנוֹת, וְאֶת הַמְּלָאכָה לֹא לָמְדוּ.
מִי יִדְאַג לָהֶם?
הַגְּדוֹלִים – הֵם עַצְמָם יִדְאֲגוּ לְעַצְמָם.
גַּם פּוֹעֵל מְבֻגָּר, אִם אֵינוֹ מְאֻרְגָּן בְּאֲגֻּדָּתוֹ הַמִּקְצוֹעִית וּבַהִסְתַּדְּרוּת – כֹּחוֹ לֹא רַב. הוּא חָזָק כְּשֶׁהוּא מְאֻרְגָּן, כְּשֶׁהוּא עוֹזֵר לַחֲבֵרוֹ וַחֲבֵרוֹ עוֹזֵר לוֹ. אָז הוּא יָכוֹל לִדְאֹג לְעַצְמוֹ וְגַם לַאֲחֵרִים, לְעִנְיְנֵי הַצִּבּוּר כֻּלּוֹ, לְעַמּוֹ, לְאַרְצוֹ.
וְאָמְנָם, מֵאָז הִתְאַרְגְּנוּ פּוֹעֲלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּהִסְתַּדְּרוּת הָעוֹבְדִים הַכְּלָלִית נַעֲשׂוּ כֹּחַ גָּדוֹל בָּאָרֶץ. דַּעְתָּם נִשְׁמְעָה בַּצִּיּוֹנוּת – לְהָקִים יִשּׁוּב עִבְרִי עוֹבֵד בָּאָרֶץ, לְכוֹנֵן בֵּית־עֲבוֹדָה בִּשְׁבִיל אַחֵינוּ הַשּׁוֹאֲפִים לַעֲלוֹת לָאָרֶץ וְהָאֲנוּסִים לָבוֹא אֵלֶיהָ.
וְהִנֵּה כִּי כֵן – קָמָה הִסְתַּדְּרוּת הַנֹּעַר הָעוֹבֵד. הִיא דּוֹאֶגֶת לַחֲבֵרֶיהָ שֶׁלֹּא יְקֻפְּחוּ בִּשְׂכָרָם, שֶׁלֹּא יַעֲבְדוּ שָׁעוֹת מְרֻבּוֹת מִדַּי, שֶׁיּוּכְלוּ לִלְמֹד אַחֲרֵי שְׁעוֹת הָעֲבוֹדָה, יִלְמְדוּ בְּשִׁעוּרֵי־עֶרֶב, יִשְׁתַּלְּמוּ בְּמִקְצוֹעָם וְיִהְיֶה לָהֶם פְּנַאי לִלְמֹד וּלְהָבִין אֶת הַשְּׁאֵלוֹת הָרַבּוֹת הַמַּעֲסִיקוֹת אֶת הָאָדָם בַּחֶבְרָה שֶׁהוּא חַי בָּהּ, וְיוּכַל לַחְשֹׁב עַל הַשְּׁאֵלוֹת הַמְּנַסְּרוֹת בָּעוֹלָם. לֵאמֹר – שֶׁבִּימֵי נְעוּרָיו יִלְמַד לִהְיוֹת עוֹבֵד מַשְׂכִּיל, הַיּוֹדֵעַ דַּרְכּוֹ בַּחֶבְרָה, בְּעַמּוֹ וּבְאַרְצוֹ.
עֶשְׂרִים שָׁנָה עָבְרוּ מֵאָז הִתְאַסְּפוּ נְעָרִים וּנְעָרוֹת מְעַטִּים בְּתֵל־אָבִיב וְהִתְאַגְּדוּ בִּקְבוּצַת נֹעַר עוֹבֵד. וְכַעֲבֹר זְמַן־מָה בָּאוּ בִּדְבָרִים עִם חֲבֵרִים בּוֹדְדִים בֶּעָרִים הָאֲחֵרוֹת וּבַמּוֹשָׁבוֹת, וּבְחַג הַסֻּכּוֹת תּרפּ"ה נִתְכַּנְּסָה הַוְּעִידָה הָרִאשׁוֹנָה וְנוֹסְדָה הִסְתַּדְּרוּת הַנֹּעַר הָעוֹבֵד.
וְהִיא לִבְרָכָה. כָּל נַעַר עוֹבֵד וְנַעֲרָה עוֹבֶדֶת יוֹדְעִים כִּי כָּאן מְקוֹמָם. כַּחֲבֵרִים בְּהִסְתַּדְּרוּת זוֹ הֵם מִשְׁתַּתְּפִים בְּכָל פְּעֻלָּה בְּבִנְיַן הָאָרֶץ – אִם כְּשׁוּלְיָה בַּסַּדְנָא וְאִם כְּחָבֵר לְגַרְעִין הַהוֹלֵךְ לְהַכְשָׁרָה וּלְהִתְיַשְּׁבוּת חַקְלָאִית. שׁוּרָה אֲרֻכָּה שֶׁל מִפְעָלִים הֵקִימָה הִסְתַּדְּרוּת הַנֹּעַר הָעוֹבֵד, לְמִן הַמּוֹעֲדוֹנִים בֶּעָרִים וּבַכְּפָרִים וְעַד לַקִּבּוּצֵי הַהִתְיַשְּׁבוּת, מִנַּעַן וְעַד רְבִיבִים.
יוֹם מְלֹאת עֶשְׂרִים שָׁנָה לְהִסְתַּדְּרוּת הַנֹּעַר הָעוֹבֵד – חַג הוּא לְכָל הַנֹּעַר בָּאָרֶץ.
(תשרי תש"ה)
הַצְהָרַת בַּלְפוּר
מאתיצחק יציב
א
הַיָּמִים יְמֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל סְגוּרָה וּמְסֻגֶּרֶת. תֵּל־אָבִיב הַקְּטַנָּה רֵיקָה, מֵאֵיִן יוֹשֵׁב. מְפַקֵּד צִבְאוֹת תֻּרְכִּיָּה גֶ’מַל פֶּחָה גָּזַר גֵּרוּשׁ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּל־אָבִיב שֶׁיִּתְרַחֲקוּ מִשְּׂפַת הַיָּם לִפְנִים הָאָרֶץ. גַּם יָפוֹ רֵיקָה. פּוֹחֵד הוּא מְפַקֵּד הַצְּבָאוֹת כִּי יוֹשְׁבֵי אֶרֶץ הַחוֹף יָבוֹאוּ בִּדְבָרִים עִם אֳנִיּוֹת־הַמִּלְחָמָה, הַשָּׁטוֹת בַּמֵּימֵי הַיָּם. לְתֻרְכִּיָּה אֵין צִי מִלְחָמָה וְהָאֳנִיּוֹת הַלָּלוּ הֵן שֶׁל אַנְגְּלִיָּה.
הַמִּלְחָמָה הָעוֹלָמִית נִמְשֶׁכֶת זֶה שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וְתֻרְכִּיָּה בֵּין הַלּוֹחֲמִים וְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא שְׂדֵה מַעֲרָכָה. גֵּיסוֹת צְבָא תֻּרְכִּיָּה עוֹבְרִים אוֹתָהּ לְאָרְכָּהּ מִצָּפוֹן לְדָרוֹם. הָאָרֶץ נִתְרוֹשְׁשָׁה. מַחְסוֹר בַּכֹּל. אֵין בֶּגֶד, אֵין נַעַל, אֵין סֻכָּר, אֵין נֵפְט, אֵין גַּפְרוּרִים – הֵן אֶת כָּל אֵלֶּה מְבִיאִים בַּיָּם מִחוּץ־לָאָרֶץ, וְהַיָּם סָגוּר. אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא.
וּבִדְרוֹם הָאָרֶץ חוֹנֶה צְבָא אַנְגְּלִיָּה. הוּא מֵגִיחַ וּבָא מִמִּצְרַיִם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר. אַךְ צְעָדָיו אִטִּיִּים, כְּיוֹצְאֵי מִצְרַיִם מֵאָז. וּפֹה מְחַכֶּה הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי לְהִגָּאֵל מִידֵי מְדַכְּאָיו הַתֻּרְכִּים. וּבַיָּמִים הָאֵלֶּה הִכְבִּידוּ הַשַּׁלִּיטִים הַתֻּרְכִּים אֶת יָדָם עַל הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי – וְאַף עַל הָעַרְבִי – הִגְלוּ אֶת רָאשָׁיו לְדַמֶשֶׂק, רָדְפוּ אֶת הַצִּיּוֹנִים וּגְזֵרָה יָצְאָה מִלִּפְנֵיהֶם: מִי שֶׁיִּמָּצֵא בְּיָדוֹ בּוּל הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת מוּת יוּמַת. מַאֲסָרִים וְגֵרוּשִׁים אֶל פְּנִים תֻּרְכִּיָּה, לַצָּפוֹן, הֵם מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם, רְדִיפוֹת וּגְזֵרוֹת רָעוֹת וְרָעָב הֵם מְנַת חֶלְקוֹ שֶׁל הַיִּשּׁוּב כֻּלּוֹ. בְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁהָיוּ מִתְפַּרְנְסִים מִן “הַחֲלֻקָּה”, מִכַּסְפֵּי הַנְּדָבוֹת שֶׁהָיוּ מְקַבְּלִים מֵאֵת אֲחֵיהֶם בַּגּוֹלָה, נִשְׁאֲרוּ לְלֹא תּוֹמֵךְ וְעוֹזֵר וְרֻבָּם מֵתוּ בָּרָעָב.
וְאָרְכוּ הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת וְזָחֲלוּ בַּעֲצַלְתַּיִם. אָדָם קָם בַּבֹּקֶר, צוֹפֶה לְצַד מַעֲרָב וּלְצַד דָּרוֹם וְשׁוֹאֵל: “מַה מִּלֵּיל?”, מַאֲזִין לָרְעָמִים הַנִּשָּׂאִים מִשָּׁם וּמְחַכֶּה לִגְאֻלָּה – אַךְ הַגּוֹאֵל מִתְמַהֲמֵהַּ לָבוֹא. קוֹלוֹת יְרִיָּה וְנֶפֶץ אָמְנָם מִתְקָרְבִים וְהוֹלְכִים, הֵם מַרְעִישִׁים אֶת הָרֵי יְהוּדָה יוֹמָם וָלַיְלָה וְאַף עַל פִּי כֵן בּוֹשְׁשׁוּ פַּעֲמֵיהֶם.
וְהִנֵּה בֹּקֶר אֶחָד, אַחֲרֵי לֵיל סְעָרָה וִירִיּוֹת רַבּוֹת, יָצְאוּ אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם בַּדֶּרֶךְ לְמוֹצָא, דֶּגֶל לָבָן מִתְנוֹסֵס בְּיָדָם וְקִדְּמוּ אֶת פְּנֵי הַכּוֹבְשִׁים הָאַנְגְּלִים. הַצָּבָא הַתֻּרְכִּי נָס בְּבֶהָלָה, הַמּוֹשְׁלִים וְהַפְּקִידִים בָּרְחוּ כֻּלָּם, תְּרוּעַת הַמְּנַצְּחִים מִלְאָה אֶת הָעִיר. חֵלֶק מִן הָאָרֶץ נִכְבַּשׁ. נִכְבְּשׁוּ עָרֵי הַשְּׁפֵלָה עַזָּה, יָפוֹ, תֵּל־אָבִיב וְרֹב מוֹשְׁבוֹת יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם הַבִּירָה. הַיָּמִים יְמֵי חֹרֶף וְהַצָּבָא הַכּוֹבֵשׁ נוֹטֶה אֹהָלָיו וְקוֹבֵעַ קַו חָדָשׁ לֶחָזִית, לְרֹחַב הַשָּׁרוֹן, לְיַד כְּפָר־סַבָא. הוּא מַפְסִיק אֶת מַהֲלַךְ נִצְחוֹנוֹ וּמֵכִין עַצְמוֹ לְהַתְקָפָה חֲדָשָׁה בָּאָבִיב אוֹ בַּקַּיִץ.
עוֹד רַעַם הַתּוֹתָחִים נִשָּׂא מֵעַל לְרָאשֵׁינוּ וְהִנֵּה בְּשׂוֹרָה גְּדוֹלָה הִגִּיעָה אֵלֵינוּ. רַבִּים מֵאַנְשֵׁי הַצָּבָא הָאַנְגְּלִים מְסַפְּרִים, כִּי מֶמְשֶׁלֶת אַנְגְּלִיָּה הִבְטִיחָה לִיצֹר מְדִינָה יְהוּדִית לְעַם יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. בְּקִטְעֵי עִתּוֹנִים מְעוּכִים שֶׁנִּמְצְאוּ בְּכִיסֵיהֶם שֶׁל הַלּוֹחֲמִים הָאַנְגְּלִים קוֹרְאִים, הַקּוֹרְאִים אַנְגְּלִית, עַל אֵיזוֹ הַצְהָרָה שֶׁהִצְהִיר מִינִיסְטֶר אַנְגְּלִי לַיְּהוּדִים, וְאָנוּ מַרְגִּישִׁים כִּי אָמְנָם, מִתְחוֹלֵל אֵיזֶה פֶּלֶא וְאֵין אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים מַה הוּא. קוֹלוֹת הַתּוֹתָחִים רוֹעֲמִים, הַמִּלְחָמָה נִמְשֶׁכֶת. הָאֶרֶץ נְתוּנָה בִּידֵי הַצָּבָא – אֵין זוֹ עֲדַיִן מְדִינָה, אֶלָּא “חֶבֶל נִכְבָּשׁ” מֵאֲחוֹרֵי חָזִית מִלְחָמָה.
כַּעֲבֹר יָמִים מוּעָטִים הֵחֵלּוּ הַשְּׁמוּעוֹת לְהִתְבַּהֵר וְנוֹדַע לָנוּ כִּי אָמְנָם, נָכוֹן הַדָּבָר – נִתְּנָה לְעַם יִשְׂרָאֵל הַצְהָרָה עַל־יְדֵי מִינִיסְטֶר־הַחוּץ הָאַנְגְּלִי, לוֹרְד בַּלְפוּר, שֶׁבָּהּ הֻבְטַח לְעַם יִשְׂרָאֵל לְהָקִים בַּיִת לְאֻמִּי בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְאָז הִגִּיעַ אֵלֵינוּ גַּם שְׁמוֹ שֶׁל פְּרוֹפֶסוֹר חַיִּים וַיְצְמַן, שֶׁהָיָה מֵרָאשֵׁי הַצִּיּוֹנִים הָעוֹשִׂים אֵצֶל מֶמְשֶׁלֶת בְּרִיטַנְיָה לְקַבֵּל מִמֶּנָּה הַבְטָחָה כָּזֹאת. רַק עַתָּה נוֹדַע לָנוּ מַה מִּתְרַחֵשׁ בָּעוֹלָם בִּכְלָל, וּבִפְרָט בָּעוֹלָם הַיְּהוּדִי, שֶׁהָיִינוּ מְנֻתָּקִים מִמֶנּוּ בִּשְׁנוֹת הַמִּלְחָמָה תַּחַת שִׁלְטוֹן תֻּרְכִּיָּה.
בִּפְרֹץ הַמִּלְחָמָה בָּעוֹלָם נִפְלְגוּ גַּם יְהוּדֵי הַגּוֹלָה לְאַרְצוֹתֵיהֶם. בְּכָל הַמַּעַרָכוֹת הִשְׁתַּתְּפוּ יְהוּדִים, אֵלֶּה לְצַד הַגֶּרְמָנִים, הָאוֹסְטְרִים וְהַתֻּרְכִּים, וְאֵלֶּה לְצַד רוּסְיָה צָרְפַת וְאַנְגְּלִיָּה, לְפִי מָקוֹם יְשִׁיבָתָם. כִּי פְּזוּרִים אֲנַחְנוּ בִּמְדִינוֹת שׁוֹנוֹת וַאֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְמַלֵּא אֶת הַחוֹבוֹת שֶׁל הַמְּדִינָה אֲשֶׁר בָּהּ אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים. הַוַּעַד הַפּוֹעֵל הַצִּיּוֹנִי יָשַׁב בְּגֶרְמַנְיָה, וּמִשֶּׁפָּרְצָה הַמִּלְחָמָה נִתַּק גַּם הוּא מֵרֹב הָאֲרָצוֹת שֶׁבָּהֶן יָשְׁבוּ יְהוּדִים.
הַמִּלְחָמָה עָשְׂתָה שַׁמּוֹת בָּעוֹלָם. הָעַמִּים הַלּוֹחֲמִים עָיְפוּ מְאֹד וְהִתְחִילוּ לַחְשֹׁב עַל שׁוּם מָה הֵם מוֹצִיאִים אֶת בְּנֵיהֶם לִשְׂדוֹת הַקֶּטֶל וְהֵחֵלּוּ מְהַלְּכוֹת סִסְמָאוֹת, כִּי הַמִּלְחָמָה הַנּוֹרָאָה הַזֹּאת צְרִיכָה לְהָבִיא גְּאֻלָּה
לָאֱנוֹשׁוּת, לְשַׁחְרֵר אֶת הָעַמִּים הַמְּדֻכָּאִים, וְלָתֵת לָהֶם חֹפֶשׁ, שֶׁיָּקִימוּ לָהֶם מְדִינוֹת עוֹמְדוֹת בִּרְשׁוּת עַצְמָן.אָז נִכְנְסָה גַּם אֲמֵרִיקָה לַמִּלְחָמָה. נְשִׂיא אַרְצוֹת הַבְּרִית, ווּדְרוֹ וִילְסוֹן, הִדְגִּישׁ כִּי אַרְצוֹת הַבְּרִית נִכְנָסוֹת לַמִּלְחָמָה לְצַד אַנְגְּלִיָּה, צָרְפַת וְרוּסְיָה רַק לְשֵׁם הַשְׁמָדַת הַצְּבָאִיּוּת הַגֶּרְמָנִית, הַשּׁוֹאֶפֶת לְכִבּוּשִׁים חֲדָשִׁים וּלְדִכּוּי עַמִּים אֲחֵרִים. וִילְסוֹן הֵטִיל אֶת הָאִמְרָה בָּעוֹלָם – כִּי הַשָּׁלוֹם שֶׁיִּכָּרֵת אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה יְהֵא שָׁלוֹם לְלֹא כִּבּוּשִׁים וּלְשֵׁם מַתַּן שִׁחְרוּר לָעַמִּים הַמְּדֻכָּאִים.
ד"ר חַיִּים וַיְצְמַן, שֶׁיָּשַׁב אָז בְּאַנְגְּלִיָּה וְשִׁמֵּשׁ פְּרוֹפֶסוֹר לְחִימִיָּה בְּמַנְצֶ’סְטֶר, רָאָה כִּי הַשָּׁעָה הַזֹּאת הִיא הַשָּׁעָה הָרְאוּיָה לְהָבִיא אֶת שְׁאֵלַת הַיְּהוּדִים לִפְנֵי כָּל הָעוֹלָם. הוּא בָּא בִּדְבָרִים עִם רָאשֵׁי הַמֶּמְשָׁלָה הָאַנְגְּלִית וּבֵרֵר לִפְנֵיהֶם אֶת מַטְרַת הַצִּיּוֹנוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְאֶת הַצֹּרֶךְ הַגָּדוֹל שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל לָשׁוּב אֶל אַרְצוֹ. הוּא הֶרְאָה לְרָאשִׁי הַמְּדִינוֹת אֶת מַצָּבָם הָאָיֹם שֶׁל הַיְּהוּדִים בַּמְּדִינוֹת הַשּׁוֹנוֹת, בְּיִחוּד בִּימֵי הַמִּלְחָמָה. וְהַיָּמִים הָיוּ יְמֵי זְוָעָה, הֶרֶס וְחֻרְבָּן לַיְּהוּדִים בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁהֵם יָשְׁבוּ בַּהֲמוֹנֵיהֶם. אַחֲרֵי הַמַּהְפֵּכָה בְּרוּסְיָה פָּרְצָה מִלְחֶמֶת אֶזְרָחִים, גְּדוּדִים־גְּדוּדִים שֶׁל גֶּנֶרָלִים שׁוֹנִים פָּשְׁטוּ בְּעָרֵי אוּקְרַיְנָה, וּבְכָל מְקוֹם בּוֹאָם עָשׂוּ הֶרֶג בַּיְּהוּדִים. מֵאוֹת אֲלָפִים נִשְׁמְדוּ בְּמִיתּוֹת אַכְזָרִיּוֹת וּמְשֻׁנּוֹת, וְאַף בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁלֹּא הִשִּׂיגוּם הַגְּדוּדִים, הָיָה מַצַּב הַיְּהוּדִים בְּכָל רַע. שְׁאֵלַת הַיְּהוּדִים הִיא, אֵפוֹא, שְׁאֵלָה שֶׁכָּל הָעוֹלָם חָיַב לִדְאֹג לְפִתְרוֹנָהּ. וְעַתָּה הִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁהַמֶּמְשָׁלוֹת הַמְדַבְּרוֹת עַל שִׁחְרוּר הָעַמִּים הַמְדֻכָּאִים יַעַזְרוּ סוֹף־סוֹף לְשַׁחְרֵר אֶת הָעָם הַיְּהוּדִי הַמְדֻכָּא בְּיוֹתֵר בֵּין הָעַמִּים.
לְאַט־לְאַט חָדְרוּ הַדְּבָרִים הַלָּלוּ לְלִבּוֹת רָאשֵׁי הַמְּדִינוֹת. הֵם גַּם הֵחֵלּוּ לְהָבִין, כִּי יֵשׁ לְהִסְתַּיֵּעַ בְּכֹחַ הַיְּהוּדִים בָּעוֹלָם וּבְהַשְׁפָּעָתָם, וְעַל כֵּן יֵשׁ לִרְכּשׁ אֶת לִבּוֹתֵיהֶם. וְאָז נִתְּנָה הַצְהָרַת בַּלְפוּר.
ב
יְהוּדֵי כָּל הָעוֹלָם קִבְּלוּ אֶת הַצְהָרַת־בַּלְפוּר כְּאוֹת שֶׁסּוֹף סוֹף הִתְעוֹרֵר בַּלֵּב הָעַמִּים רֶגֶשׁ הַצֶּדֶק וְהֵם אוֹמְרִים לְתַקֵּן אֶת הֶעָוֶל הַגָּדוֹל שֶׁנַּעֲשָׂה לָעָם הַיְּהוּדִי בְּמֶשֶׁךְ אֶלֶף וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, מֵאָז נֶחֶרְבָה יְרוּשָׁלַיִם בִּיִדֵי גֵיסוֹתֶיהָ שֶׁל רוֹמִי.
אֻמּוֹת הָעוֹלָם הִפְקִידוּ אֶת הַשִּׁלְטוֹן עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּיְדֵי מֶמְשֶׁלֶת בְּרִיטַנְיָה תַּחַת פִּקּוּחוֹ שֶׁל חֶבֶר־הַלְּאֻמִּים, הוּא הַמּוֹסָד שֶׁהֵקִימוּ הָאֻמּוֹת אַחֲרֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה לִשְׁמִירַת הַשָּׁלוֹם בָּעוֹלָם.
לְדַאֲבוֹן לִבֵּנוּ אֲנַחְנוּ מֻכְרָחִים לְהַגִּיד, כִּי רֶגֶשׁ הַצֶּדֶק שֶׁהִתְעוֹרֵר אֵצֶל טוֹבֵי הָאֲנָשִׁים בִּבְּרִיטַנְיָה לַמַּתַּן הַצְהָרַת בַּלְפוּר לֹא פָּעַם בְּלִבּוֹת כָּל הַפְּקִידִים הַבְּרִיטִיִּים שֶׁבְּיָדָם נִמְסַר הַשִּׁלְטוֹן עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. בֵּינֵיהֶם הָיוּ פְּקִידִים רַבִּים שֶׁפָּעֲלוּ בְּנִגּוּד לְרוּחַ הַהַצְהָרָה שֶׁל לוֹרְד בַּלְפוּר, וְתַחַת לְסַיֵּעַ וְלַעֲזֹר לָנוּ בַּהֲקָמַת בֵּיתֵנוּ הַלְּאֻמִּי שָׂמוּ מִכְשׁוֹלִים בְּדֶרֶךְ עֲלִיָתֵנוּ לָאָרֶץ וּבִנְיָנָהּ.
בֵּין שְׁכֵנֵינוּ הָעֲרָבִים נִמְצְאוּ כָּאֵלֶּה שֶׁהִבִּיטוּ בְּעַיִן רָעָה עַל עֲבוֹדָתֵנוּ, וְהֵם – הָעַסְקָנִים הָעֲרָבִים הַחֲשֻׁכִּים וְהַקַּנָּאִים, הָרוֹדִים בַּהֲמוֹן הָעָם הַפָּשׁוּט וּמַחֲזִיקִים אוֹתוֹ בְּבַעֲרוּתוֹ, לְמַעַן יוּכְלוּ לְנַצְּלוֹ וּלְשַׁעְבְּדוֹ לְטוֹבָתָם וּלְהִתְעַשֵּׁר עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ. הֵם שֶׁהֵפִיצוּ בְּקֶרֶב הֶהָמוֹן הָעֲרָבִי אֶת הַשְּׁקָרִים, כִּי הַיְּהוּדִים בָּאִים לָאָרֶץ לְהִשְׁתַּלֵּט עַל הָעֲרָבִים. לֹא קָשֶׁה לְלַבּוֹת אֶת אֵשׁ הַשִּׂנְאָה לָעָם הַיְּהוּדִי. וְאוּלָם רַבִּים מִן הַפְּקִידִים הַבְּרִיטִיִּים בָּאָרֶץ, תַּחַת לַעֲקֹר אֶת רַעַל הַשְּׁקָרִים הָאֵלֶּה עָזְרוּ לַהֲפִיצוֹ, וַאֲנַחְנוּ הֵן אֵין אֲנַחְנוּ רוֹצִים לְהִשְׁתַּלֵּט עַל מִי שֶׁהוּא, אֶלָּא לְסַדֵּר אֶת חַיֵּינוּ בְּרוּחֵנוּ וְלִחְיוֹת בָּאָרֶץ חַיֵּי שָׁלוֹם. לֹא לְגָרֵשׁ אֶת הָעֲרָבִים בָּאִים אֲנַחְנוּ, אֶלָּא לְהַחֲיוֹת אֶת הַשְּׁמָמָה וּלְהָפְכָהּ לְאֶרֶץ פּוֹרִיָּה לְטוֹבָתֵנוּ וּלְטוֹבַת כָּל תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ. וְזֹאת הֵן הוֹכַחְנוּ. מַצַּב תּוֹשָׁבֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הָעֲרָבִים טוֹב יוֹתֵר מִמַּצָּבָם שֶׁל הֲמוֹנֵי הָעֲרָבִים בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, בְּעִירָק, בְּסוּרְיָה וּבְמִצְרַיִם. הַחַקְלַאי וְהַפּוֹעֵל הָעֲרָבִי חַיִּים כָּאן בִּרְוָחָה יְתֵרָה מֵאֲשֶׁר בָּאֲרָצוֹת הַשְּׁכֵנוֹת.
אָנוּ הוֹכַחְנוּ כִּי יֵשׁ בִּיכֹלְתֵּנוּ לְהַחֲיוֹת אַדְמַת שְׁמָמָה וּלְהָפְכָהּ לְאֶרֶץ בְּרָכָה, אֲשֶׁר בְּחַקְלָאוּתָהּ אֶפְשָׁר לְהִתְפָּאֵר בְּאַרְצוֹת חַקְלָאוּת מְפֻתַּחַת. וְכָךְ יָצַרְנוּ חֲרֹשֶׁת וְתַעֲשִׂיָּה הַמְּפַרְנְסוֹת רִבְבוֹת אֲנָשִׁים, שֶׁבִּלְעָדֵינוּ לֹא הָיוּ קָמוֹת כְּלָל בְּאֶרֶץ זוֹ.
וְכָל שֶׁיָּצַרְנוּ עַד עַתָּה הִיא אַךְ דֻּגְמָה מָה אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת בְּאֶרֶץ זוֹ לְטוֹבָתֵנוּ וּלְטוֹבַת כָּל תּוֹשָׁבֶיהָ. וּנְכוֹנִים דְּבָרָיו שֶׁל אַחַד הָאַנְגְּלִים הַיְשָׁרִים וְדוֹרְשֵׁי הַצֶּדֶק, כִּי אֵין לַעֲרָבִים זְכוּת לְהִתְנַגֵּד לְשׁוּבֵנוּ לָאָרֶץ מֵאַחַר שֶׁבְּמֶשֶׁךְ אֶלֶף וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנִים לְשִׁבְתָּם בְּאֶרֶץ זוֹ יָרַד פִּרְיוֹנָהּ שֶׁל הָאֲדָמָה, עַד שֶׁאֵין הִיא מְסֻגֶּלֶת לְכַלְכֵּל מִשְׁפָּחָה אַחַת בְּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ חָיוּ לְפָנִים מִשְׁפָּחוֹת אֲחָדוֹת בִּרְוָחָה.
אַךְ מֵאָז יְמֵי הַכְרָזַת בַּלְפוּר וְעַד הַיָּמִים הָאֵלֶּה לֹא גָּבַר רֶגֶשׁ הַצֶּדֶק בָּעוֹלָם וְהַשִּׁלְטוֹן הַבְּרִיטִי בָּאָרֶץ רוֹצֶה כַּנִּרְאֶה לַחֲזֹור בּוֹ מֵהַצְהָרָתוֹ, הַצְהָרַת הַצֶּדֶק – וַיְפַרְסֵם אֶת “הַסֵּפֶר הַלָּבָן”. אָנוּ קוֹרְאִים לוֹ “סֵפֶר הַמַּעַל” – כִּי הוּא מוֹעֵל בַּשְּׁלִיחוּת שֶׁהֻטְּלָה עַל בְּרִיטַנְיָה לַעֲשׂוֹת פֹּה. הוּא מִתְכַּחֵשׁ לְרֶגֶשׁ הַצֶּדֶק, שֶׁהִתְעוֹרֵר אָז בְּלִבּוֹת הָעַמִּים לְהַחֲזִיר לְעַמֵּנוּ אֶת אַרְצוֹ שֶׁנִּגְזְלָה מִמֶנּוּ. “הַסֵּפֶר הַלָּבָן” רוֹצֶה לְהַגְבִּיל אֶת עֲלִיַּת הַיְּהוּדִים לָאָרֶץ וְאוֹסֵר עָלֵינוּ לְהִתְיַשֵּׁב בַּחֲלָקִים שׁוֹנִים מִן הָאָרֶץ.
“הַסֵּפֶר הַלָּבָן” נִתְפַּרְסֵם בְּיָמִים שֶׁבָּרֹאשׁ מֶמְשֶׁלֶת בְּרִיטַנְיָה עָמַד צֶ’מְבֶּרְלֵין, שֶׁנִּהֵל אֶת מְדִינִיּוּתָהּ שֶׁל בְּרִיטַנְיָה בְּרוּחַ “הַפַּיְּסָנוּת”, הֲלֹא הִיא הָרוּחַ הָרָפָה לְלֹא אֹמֶץ לְהִתְקוֹמֵם נֶגֶד הָרֶשַׁע שֶׁל הִיטְלֶר שֶׁהִתְרַחֵב בְּאֵרוֹפָּה וְשֶׁלְּבַסּוֹף הֵבִיא אֶת שׁוֹאַת הַמִּלְחָמָה הָאַחֲרוֹנָה עַל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.
יְהוּדֵי כָּל הָעוֹלָם וְהַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי בָּאָרֶץ לֹא הוֹדוּ בַּ“סֵּפֶר הַלָּבָן” וְהִכְרִיזוּ עָלָיו כְּעַל סֵפֶר לֹא חֻקִּי. הִתְנַגַּדְנוּ לוֹ בְּכָל כֹּחֵנוּ, אֲבָל בֵּינְתַיִם פָּרְצָה הַמִּלְחָמָה. אֶת כָּל הַכֹּחוֹת צָרִיךְ הָיָה לִמְסֹר לַמִּלְחָמָה נֶגֶד הִיטְלֶר. וְהִנֵּה נִגְמְרָה הַמִּלְחָמָה בְּנִצָּחוֹן עַל הַנַּצִּים. הִגִּיעָה אֵפוֹא הַשָּׁעָה לְבַטֵּל אֶת “הַסֵּפֶר הַלָּבָן”, שֶׁגַּם הוּא אֵינוֹ אֶלָּא תְּעוּדָה שֶׁל הַגְבָּלוֹת נַצִּיּוֹת עַל הַיְּהוּדִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.
וְאוּלָם נִרְאֶה הַדָּבָר – כִּי גַּם לְאַחַר שֶׁאֻמּוֹת הַבְּרִית הִתְגַּבְּרוּ עַל צִבְאוֹת הַנַצִּים עֲדַיִן לֹא הִשְׁתַּחְרְרוּ מִן הָרַעַל הַנַּצִּי שֶׁהוֹתִיר הִיטְלֶר בָּעוֹלָם. וְאַף מֶמְשֶׁלֶת הַפּוֹעֲלִים בִּבְּרִיטַנְיָה אֵין לָהּ כַּנִּרְאֶה הָעֹז לְסַלֵּק בְּבַת אַחַת אֶת כָּל הַגְּזֵרוֹת שֶׁנֶּעֶרְמוּ בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן בְּרוּחַ הַנַּצִּיוּת.
(חשון תש"ו)
חַג הָאוּרִים
מאתיצחק יציב
יָפִים הַיָּמִים בֵּין גֶּשֶׁם לְגֶּשֶׁם בְּחֹדֶשׁ כִּסְלֵו בְּאַרְצֵנוּ. בְּיָמִים כָּאֵלֶּה טוֹב לְקַבֵּל פְּנֵי חָג. בְּקֶרֶב הַתַּלְמִידִים רַבָּה הַתְּכוּנָה לִקְרַאת חַג הַמַּכַּבִּים. מִבַּעַד לְכָתְלֵי בָּתֵּי־הַסֵּפֶר בּוֹקַעַת וְעוֹלָה שִׁירַת נִצְחוֹן הַחַשְׁמוֹנָאִים בְּמִלְחַמְתָּם לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים נֶגֶד הַיְּוָנִים, שֶׁבָּאוּ לְטַמֵּא אֶת קֳדָשֵׁינוּ. שִׁירָה עַלִּיזָה, מְלֵאָה בִּטָּחוֹן וָעֹז, מַגִּיעָה לְאָזְנַי. הִיא יוֹצֵאת מִגְּרוֹנָם שֶׁל בְּנֵי הַנֹּעַר הַגְּדֵלִים בָּאָרֶץ, בָּהּ נִלְחַם עַמֵּנוּ עַל אֱמוּנָתוֹ וְהֵקִים מִתּוֹכוֹ גִּבּוֹרִים, אֲשֶׁר אַף בִּהְיוֹתָם מְעַטִּים לֹא נִרְתְּעוּ מִפְּנֵי רַבִּים.
חַג הָאוּרִים. מִי אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת סֵמֶל הָאוֹר שֶׁל “הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ” שֶׁאָנוּ מַדְלִיקִים בִּימֵי חֲנֻכָּה? יָפֶה אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ – “קֹדֶשׁ הֵם”. וְאָמְנָם, רַבִּים גַּם רַבִּים הָרְשָׁעִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לִסְבֹּל אֶת נֵר הַקֹּדֶשׁ וְהֵם קָמִים לְכַבּוֹת אֶת אוֹרוֹ וּלְהַרְבּוֹת חֹשֶׁךְ. עוֹד לִפְנֵי שָׁנִים קִדֵּשׁ עַמֵּנוּ מִלְחָמָה בְּעַד הָאוֹר וְהוּא עוֹמֵד בַּמַּעֲרָכָה עַד הַיּוֹם, אַף אִם קָשָׁה הִיא. כְּרוּחוֹת רָעוֹת פּוֹרְצִים מִתְּקוּפָה לִתְקוּפָה הַכֹּחוֹת הַשְּׁחוֹרִים לְהַחֲשִׁיךְ אֶת הָעוֹלָם, עוֹלָמֵנוּ, וַאֲנַחְנוּ נוֹפְלִים וְקָמִים וְנֵר הַקֹּדֶשׁ לֹא יִכְבֶּה, יֵשׁ וְיִגְבַּר הַחשֶׁךְ וְנִשְׁאָר אַךְ שְׁבִיב אוֹר קָטָן, וְנִדְמֶה – הִנֵּה הוּעַם כֻּלּוֹ, אַךְ הוּא שָׁב וּמִתְלַבֶּה לַשַּׁלְהֶבֶת וּמֵאִיר לָנוּ וּלְמֵיטַב בָּנֶיהָ שֶׁל הָאֱנוֹשׁוּת כֻּלָּהּ וְהִיא הוֹלֶכֶת לְאוֹרוֹ. אֲנַחְנוּ שׁוֹמְרִים עַל הַזִּיק הַזֶּה. עַל כֵּן שָׂמַחְתִּי בְּיָמִים אֲפֵלִים אֵלֶּה לִשְׁמֹעַ שִׁירַת הַתַּלְמִידִים בְּהִתְכּוֹנְנָם לִקְרַאת חַג הַחֲנֻכָּה.
יָפִים הַיָּמִים בֵּין גֶּשֶׁם לְגֶשֶׁם בְּחֹדֶשׁ כִּסְלֵו בְּאַרְצֵנוּ. עָמַד נַעַר עַל גַּג בֵּיתוֹ בְּעִיר חוֹף וּפָנָיו אֶל הַיָּם. הַיָּם שָׁקֵט. אֳנִיָּה בָּאָה מִמֶּרְחַקִּים וְהִשְׁלִיכָה עָגְנָהּ אֶל הַנָּמָל. סִירַת־מָנוֹעַ הַנּוֹשֵׂאת דֶּגֶל תְּכֵלֶת־לָבָן נִגְּשָׁה אֶל הָאֳנִיָּה וְהֶעֶלְתָה נוֹסְעִים אֶל הַיַּבָּשָׁה.
– אַחִים, בָּאתֶם בְּשַׁעַר צִיּוֹן! בָּאתֶּם – וְלָמָּה קוֹדְרִים פְּנֵיכֶם?
– אֲנַחְנוּ מְאֻשָּׁרִים, הִגַּעְנוּ אֱלֵי חוֹף, אֲבָל עַל אֵלֶּה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ שָׁם יִדְאַב לִבֵּנוּ.
– מַה תְּסַפְּרוּ, אַחִים, עַל גּוֹרָל הַנִּשְׁאָרִים?
– רָעָה הַבְּשׂוֹרָה אֲשֶׁר בְּפִינוּ, רָעָה מְאֹד.
– לִפְנֵי כַּמָּה יָמִים – מְסַפֵּר אֶחָד – בִּקַּרְתִּי אֵצֶל קְבוּצָה שֶׁל נֹעַר מִפְּלִיטֵי גֶרְמַנְיָה הַנִּמְצָאִים בְּאַנְגְּלִיָּה וּמִתְכּוֹנְנִים לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ. הָיָה הַדָּבָר בַּתְּשִׁיעִי בְּחֹדֶשׁ נוֹבֶמְבֶּר. מָצָאתִי אֶת הַנְּעָרִים וְהַנְּעָרוֹת עֲצוּבִים וַעֲצוּרִים בְּדִבְרֵיהֶם. שְׁאִלְתִּים לְפֵשֶׁר הַדָּבָר וַיַּעֲנוּ:
– יוֹם זִכְרוֹן־פֻּרְעָנוּת הוּא לָנוּ הַיּוֹם הַזֶּה. לִפְנֵי שָׁנָה עָשׂוּ הַנַּצִּים הֶרֶג רַב בַּיְּהוּדִים בְּגֶרְמַנְיָה, רִבְבוֹת יְהוּדִים הוּבְאוּ אֶל מַחֲנוֹת־הַהֶסְגֵּר. רְכוּשָׁם נִשְׁדַּד, בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת הֹעֲלוּ בְּאֵשׁ – עַל כֵּן קָרָאנוּ צוֹם בַּיּוֹם הַזֶּה וְאֹכֶל לֹא בָּא אֶל פִּינוּ. זוֹכְרִים אֲנַחְנוּ אֶת אֲשֶׁר עוֹלְלוּ לָנוּ הָרְשָׁעִים וְשׁוֹמְרִים זֹאת בְּלִבֵּנוּ.
לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִתְעוֹרֵר אַחֵר וְאָמַר:
– וַאֲנִי הֵן זֶה בָּאתִי מִן הַתֹּפֶת אֲשֶׁר עָרְכוּ לָנוּ הַנַצִים בְּפּוֹלִין. הַצָּרוֹת אֲשֶׁר עָבְרוּ עַל יְהוּדֵי גֶרְמַנְיָה לִפְנֵי שָׁנָה – הֵן עַתָּה עוֹבֶרֶת כּוֹס זוֹ גַּם עַל יְהוּדֵי פּוֹלִין. יַהֲדוּת פּוֹלִין הַגְּדוֹלָה נִמְצֵאת בְּצִפָּרְנֵי הִיטְלֶר וּמְרֵעָיו. אַלְלַי לִי שֶׁעֵינַי רָאוּ אֶת אֲשֶׁר רָאוּ אַךְ לִפְנֵי יָמִים מִסְפָּר. אָמְנָם מִלַּטְתִּי אֶת נַפְשִׁי מִכַּף הַחַיָּה הַנַצִית, אַךְ אֶנְקַת אַחַי הַזּוֹעֲקִים מִיִּסּוּרֵיהֶם עֲדַיִן הוֹמֶה בְּאָזְנַי…
הַבָּאִים יָצְאוּ אֶת הַנָּמָל וְעָבְרוּ בָּרְחוֹב וּלְאָזְנָם הִגִּיעָה שִׁירַת הַתַּלְמִידִים – שִׁירֵי חֲנֻכָּה. קַו אוֹר עָלָה בִּפְנֵיהֶם הַקּוֹדְרִים. נִשְׁאֲרוּ עוֹמְדִים וְאָזְנָם קַשּׁוּבָה.
– הַאֻמְנָם אָזְנַי שׁוֹמְעוֹת אֶת שִׁיר הָאוֹר בִּימֵי הָאֲפֵלָה הַלָּלוּ? – שָׁאַל אֶחָד כְּאִלּוּ אֶת עַצְמוֹ. – מַה מְּאֻשָּׁרִים הֵם הַיְּלָדִים הָאֵלֶּה, מָה שָּׁפַר חֶלְקָם. הַיּוֹדְעִים הֵם מָה רַב אָשְׁרָם?
וְאַחַד הַבָּאִים הֵרִים עֵינָיו אֶל בֵּית־הַסֵּפֶר אֲשֶׁר מִשָּׁם עָלְתָה הַשִּׁירָה וְאָמַר: – גַּם אֲנִי בָּא מִפּוֹלִין הַמְּדִינָה, אַךְ מִשֶּׁטַח זֶה שֶׁל פּוֹלִין הַנִּמְצָא לֹא בִּידֵי הַנַצִים כִּי אִם בִּידֵי רוּסְיָה הַמּוֹעַצְתִּית. רְדִיפוֹת עַל יְהוּדִים אֵין שָׁם. יְהוּדִי הַנִּמְצָא כָּאן – אֵין סַכָּנָה צְפוּיָה לוֹ. אֶת חַיָּיו הִצִּיל. וְאָמְנָם רַבִּים הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בָּרְחוּ מִפּוֹלִין הַנַצִית וְעָבְרוּ הֵנָּה. אַךְ הַהִצִּילוּ גַּם אֶת נַפְשָׁם? הֲיוּכְלוּ לַעֲמֹד בְּיַהֲדוּתָם?
כָּזֹאת וְכָזֹאת שָׁאַל הַפָּלִיט וְהוֹסִיף:
– בַּת אֲחִי, נַעֲרָה שֶׁהִתְכּוֹנְנָה לַעֲלוֹת לָאָרֶץ. לָמְדָה עִבְרִית וְיוֹדַעַת לְדַבֵּר עִבְרִית יָפָה. הִיא הָיְתָה בַּתְּנוּעָה. וְהִנֵּה אַחֲרֵי שֶׁהָעֲיָרָה עָבְרָה אֶל תַּחַת שִׁלְטוֹן רוּסְיָה הָלְכוּ רֻבָּם שֶׁל בְּנֵי הַנֹּעַר אֶל הָאִרְגּוּן שֶׁסִדְּרָה הַמֶּמְשָׁלָה הַחֲדָשָׁה. גַּם הַנַּעֲרָה, בַּת אָחִי, הָלְכָה אַף הִיא לָאִרְגּוּן הֶחָדָשׁ. כָּל הַנְּעָרִים וְהַנְּעָרוֹת הוֹלְכִים לְשָׁם. וְהִנֵּה כַּעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים שָׁבָה מִן הַמּוֹעֲדוֹן וּבְעֵינֶיהָ דְּמָעוֹת וּפוֹנָה אֶל אִמָּהּ:
– לֹא אוֹסִיף לֶכֶת לַמּוֹעֲדוֹן. אֵינִי יְכוֹלָה לִשְׁמֹעַ אֶת הַנְּאוּמִים נֶגֶד כָּל זֶה שֶׁהָיִיתִי מַאֲמִינָה בּוֹ עַד כֹּה. עִבְרִית אֵין מַרְשִׁים לְדַבֵּר…
וְהַאֵם שׁוֹמַעַת וְאֵינָהּ יוֹדַעַת מַה לְּהַגִּיד לְבִתָּהּ. חוֹשֶׁשֶׁת הִיא שֶׁאִם בִּתָּהּ לֹא תֵלֵךְ לַמּוֹעֲדוֹן יֵרַע לָהּ, כִּי הֵן הַשִּׁלְטוֹן דּוֹרֵשׁ זֹאת.
וְהָאִישׁ מוֹסִיף וְשׁוֹאֵל:
־ הַיוֹדְעִים תַּלְמִידֵי בָּתֵּי־הַסֵּפֶר הַמְּאֻשָּׁרִים כָּאן מָה עוֹבֵר עַל יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֵרוֹפָּה?
־ יוֹדְעִים, יוֹדְעִים – עָנִיתִי. – הֵם גַּם יוֹדְעִים כִּי עֲלֵיהֶם לִשְׁמֹר עַל הָאוֹר, אוֹר יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִכְבֶּה. וְאִם גַּם רַבִּים הַקָּמִים עָלֵינוּ וַאֲנַחְנוּ הַמְּעַטִּים – לֹא נֵרָתַע. יָדַעְנוּ גַּם יָדַעְנוּ שֶׁהַמְּעַטִּים נִצְּחוּ אֶת הָרַבִּים וְחַג־הָאוּרִים יוֹכִיחַ.
(כסלו ת"ש)
עִם הָאַזְעָקָה
מאתיצחק יציב
– רָעַם אוֹ הַפְצָצָה – הִתְעוֹרֵר אַחַד הַחוֹלִים עַל עַרְשׂוֹ בְּבֵית־הַחוֹלִים בֵּילִינְסוֹן לְשֵׁמַע הַחֲבָטָה, שֶׁבָּאָה פִּתְאֹם אֵי־שָׁם וְהִרְעִידָה אֶת קִירוֹת הַבַּיִת וְאֶת חַלּוֹנוֹתָיו.
– הַפְצָצָה כַּנִּרְאֶה – עָנָה הַשָּׁכֵן, כִּי עַד מְהֵרָה הִשְׁמִיעַ הַצּוֹפָר אֶת צְפִירַת הָאַזְעָקָה.
– צְפִירָה בַּלַּיְלָה, אַזְעָקָה בַּלַּיְלָה, זוֹ חֲדָשָׁה אִתָּנוּ, – הוֹסִיף – הַמִּלְחָמָה לֹא תַּמָּה עוֹד, צָרִיךְ לִהְיוֹת מוּכָן לְכָל צָרָה.
עַד מְהֵרָה הֶחֱשִׁיךְ הַמָּאוֹר הַקָּטָן בַּמִּסְדְּרוֹן. הָאֲפָלָה גְּמוּרָה. הָאָחוֹת, שׁוֹמֶרֶת הַלַּיְלָה, נִכְנְסָה אֶל הַחוֹלִים, הִזְהִירָה אוֹתָם לְהִשָּׁאֵר בִּמְנוּחָה עַל מִשְׁכְּבוֹתֵיהֶם. בָּדְקָה אֶת דָּפְקוֹ שֶׁל כָּל חוֹלֶה, בִּקְשָׁה לֹא לְהִתְרַגֵּשׁ וְדִלְּגָה מִמִּטָּה לְמִּטָּה וּמֵחֶדֶר לְחֶדֶר כְּאַיָּלָה שְׁלוּחָה. נִחֲמָה, הִרְגִיעָה וְהִגִּישָׁה עֶזְרָה לְכָל דּוֹרֵשׁ. הָרוֹפְאִים הֵכִינוּ אֶת בֵּית־הַחוֹלִים בְּשֶׁקֶט, וְעָמְדוּ מוּכָנִים לְכָל מִקְרֶה. עָמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם לְהַגִּישׁ עֶזְרָה רְפוּאִית לְכָל חוֹלֶה וּלְכָל אֲשֶׁר יֶחֱלֶה.
שֶׁקֶט הִשְׂתָּרֵר בְּכָל הַבַּיִת, כָּל הָאָזְנַיִם קַשּׁוּבוֹת לַמִּתְרַחֵשׁ מִחוּץ לִכְתָלָיו, הִרְעִיד מַשֶּׁהוּ עוֹד אֶת הָאָרֶץ? כָּל אִוְשָׁה קַלָּה הַמַּגִּיעָה לָאֹזֶן מְעוֹרֶרֶת אֶת הַמַּקְשִׁיבִים לְהַשְׁעָרוֹת שׁוֹנוֹת. אַךְ עַד מְהֵרָה נוֹכְחוּ לָדַעַת כִּי הַדִּמְיוֹן פּוֹעֵל בְּלִי הֶרֶף. כָּאן דָּפְקָה דֶּלֶת, שָׁם הִסְתּוֹבֵב מִי עַל מִשְׁכָּבוֹ וְהַמִּטָּה חָרְקָה חֲרִיקָה קַלָּה, וּבְאָזְנֵי הַמַּקְשִׁיבִים נִשְׁמָעִים דְּבָרִים אֵלֶּה כְּקוֹלוֹת רַעַם מִן הַשָּׁמַיִם אוֹ מִן הַמַּפְצִיץ. אַךְ לְאַט לְאַט מִתְרַגְּלִים לַחְשֹׁב עַל עִנְיָנִים רְגִילִים. בָּנִים מַקְשִׁיבִים הֵם הַחוֹלִים וּמְצַיְּתִים לַעֲצַת הַמְּמֻנִּים עֲלֵיהֶם – הָרוֹפְאִים, דּוֹרְשֵׁי טוֹבָתָם, וְהָאֲחָיוֹת הַמְּטַפְּלוֹת בָּהֶם. הָאֲנָשִׁים מַעֲבִירִים אֶת מַחֲשַׁבְתָּם מֵעַצְמָם אֶל קְרוֹבֵיהֶם, אֶל אֵלֶּה שֶׁהָלְכוּ לַמִּקְלָטִים, בֶּעָרִים הַשּׁוֹנוֹת, וּמְחַכִּים לְאוֹת אַרְגָּעָה.
– כֵּן, כֵּן, – הִמְשִׁיךְ לִלְחֹשׁ הַחוֹלֶה אֶל שְׁכֵנוֹ בַּמִּטָּה הַסְּמוּכָה – הַמִּלְחָמָה, כָּל עוֹד לֹא נִסְתַּיְּמָה, מַעַרְכוֹתֶיהָ עֲלוּלוֹת לְהִשְׁתַּנּוֹת. הַנִּצְחוֹנוֹת שֶׁנָּחַלְנוּ בְּלוּב, “לְאַחַר שֶׁשְּׁמוֹנִים אֶלֶף אִיטַלְקִים נִלְקְחוּ בַּשְּׁבִי וְעוֹד יוֹתֵר עֲתִידִים לִפּוֹל בַּשֶּׁבִי” – כְּדִבְרֵי מַר צֶ’רְצִ’יל – הִטּוּ אֶת לִבֵּנוּ לַחְשֹׁב, כִּי אָכֵן רָחֲקָה, רָחֲקָה הַמַּעֲרָכָה מֵאִתָּנוּ. אוּלָם נִרְאֶה הַדָּבָר, כִּי יוֹדְעֵי תַּכְסִיסֵי־מִלְחָמָה אֵינָם עוֹשִׂים אֶת הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁל מַעֲרָכָה אַחַת, כִּי אַחֲרֶיהָ עֲלוּלָה לָבוֹא שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית. וְגַם אֲנַחְנוּ – הוֹסִיף בְּלַחַשׁ – צְרִיכִים לְהִכּוֹן לְיָמִים שֶׁל מַעֲרָכוֹת שׁוֹנוֹת.
הַלְּחִישׁוֹת הִגִּיעוּ, כַּנִּרְאֶה, לְאָזְנֵי הָאָחוֹת וְשׁוּב נִכְנְסָה וּבִקְשָׁה לִישֹׁן, לֹא לִשְׁעוֹת לָאַזְעָקָה וּלְכָל הַכָּרוּךְ בָּהּ. בְּבֵית־הַחוֹלִים הָשְׁלַךְ הָס. דְּמָמָה וָחֹשֶׁךְ מִסָּבִיב. וְהִנֵּה פִּתְאֹם קוֹל קוֹרֵא בַּדְּמָמָה:
־ אוּ־חָה, אוּ־חָה – אָדָם חָדָשׁ הִתְפָּרֵץ בְּמֶחָאָה לְעוֹלָמֵנוּ. מִמַּחְלְקַת הַיּוֹלְדוֹת בָּא הַקּוֹל. לְרֶגֶל הָאַזְעָקָה הִקְדִּים אָדָם קָטָן לָבוֹא אֵלֵינוּ וְהוּא מְדַבֵּר בִּלְשׁוֹנוֹ הַחֲדָשָׁה דִּבְרֵי תּוֹכֵחָה נֶגֶד סִדְרֵי אַזְעָקָה וּמַפְצִיצִים.
– אָדָם חָדָשׁ, כְּשֶׁתִּשְׁלַט אַתָּה בָּעוֹלָם – הֲיַעֲמֹד שִׁלְטוֹנְךָ עַל צֶדֶק, רַחֲמִים וְחֶסֶד וְלֹא עַל הַפְצָצוֹת?
– אוּ־חָה, אוּ־חָה– – –
הוּא מַמְשִׁיךְ בְּקוֹלוֹ הֶחָדָשׁ, הַמִּסְתָּעֵר וּמְמַלֵּא אֶת הַלְּבָבוֹת חֲמִימוּת וְתִקְוָה:
– אוּ־חָה – אוּ־חָה…
אַחֲרֵי הָאַזְעָקָה שָׁבוּ הַחַיִּים לְסִדְרָם. הֶעֱלוּ אוֹר בַּמִּסְדְּרוֹן. הָרוֹפְאִים שָׁבוּ לִמְנוּחַת לַיְלָה. הָאֲחָיוֹת שׁוֹמְרוֹת־הַלַּיְלָה יְדֵיהֶן מָלְאוּ עַתָּה עֲבוֹדָה, כִּגְמוּל לִשְׁעַת הַהַפְסָקָה שֶׁל הָאַזְעָקָה. לָזֶה תֵּה וְלָזֶה תְּרוּפָה לְשֵּׁנָה וּלְאַחֵר מַשֶּׁהוּ אַחֵר. בַּקַּלּוּת מַחֲזִיקָה הָאָחוֹת בְּיָדוֹ שֶׁל חוֹלֶה וּמוֹנָה אֶת הַדֹּפֶק שֶׁלּוֹ, מְשַׁדֶּלֶת וּמְפַיֶּסֶת וּמְקִלָּה אֶת שְׁעוֹת הַלַּיְלָה, הָאֲרֻכּוֹת־אֲרֻכּוֹת אֵצֶל הַחוֹלֶה, שֶׁשְּׁנָתוֹ אֵינָהּ עֲמֻקָּה וְגוּפוֹ סוֹבֵל יִסּוּרִים. אָכֵן תַּפְקִיד גָּדוֹל וְרַב־עֵרֶךְ מְמַלְאָה הָאָחוֹת הָרַחְמָנִיָּה בַּחַיִּים.
(תש"א)
הִסְתַּדְּרוּת הָעוֹבְדִים
מאתיצחק יציב
– סַפֵּר, סַפֵּר… בִּקְשׁוּהוּ הַנַּעַר וְהַנַּעֲרָה שֶׁעָמְדוּ עַל יָדוֹ – סַפֵּר עַל מָה שֶּׁהָיָה לִפְנֵי שֶׁאֲנַחְנוּ הָיִינוּ
– טוֹב, – אָמַר הָאִישׁ – אֲסַפֵּר לָכֶם הַפַּעַם עַל עִנְיָן אֶחָד, שֶׁהַיּוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל חֲנֻכָּה הוּא יוֹם מְלֹאת לוֹ עֶשְׂרִים שָׁנָה. אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הֱיִיתֶם בָּעוֹלָם. מָה אַתְּ חוֹשֶׁבֶת?
– מָה אֲנִי חוֹשֶׁבֶת? – נִבְהֲלָה בְּמִקְצָת הַנַּעֲרָה וְחָשְׁבָה רֶגַע וְהִצְטַחֲקָה וְאָמְרָה בְּבִטָּחוֹן: – עוֹד לֹא הָיִיתִי בָּעוֹלָם.
– וְאוּלַי אַתָּה יוֹדֵעַ – פָּנָה הָאִישׁ אֶל הַנַּעַר – לְאֵיזֶה יוֹבֵל אֲנִי מִתְכַּוֵּן?
הַנַּעַר עָנָה:
– בַּקְּבוּצָה שֶׁלָּנוּ אֲנַחְנוּ מִתְכּוֹנְנִים לְחַג יוֹבֵל עֶשְׂרִים שָׁנָה לְיִסּוּד הַהִסְתַּדְּרוּת.
– כִּוַּנְתָּ לְדַעְתִּי – עָנַה הָאִישׁ. – הָבָה וַאֲסַפֵּר לָכֶם מַשֶּׁהוּ מִן הַיָּמִים הָהֵם. אַתֶּם יוֹדְעִים, שֶׁגַּם אָז הָיְתָה מִלְחֶמֶת עוֹלָם, שֶׁהִגִּיעָה עַד לְשַׁעֲרֵי אַרְצֵנוּ. אֲנַחְנוּ הָיִינוּ אָז יְהוּדִים מְעַטִּים בָּאָרֶץ תַּחַת שִׁלְטוֹן תֻּרְכִּיָּה. תֵּל־אָבִיב הָיְתָה עִיר קְטַנָּה וְהַחוֹלוֹת הִבְהִיקוּ בְּלֵיל יָרֵחַ כְּעַרְבַת שֶׁלֶג, בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל זִמְזְמוּ יַתּוּשִׁים לָרֹב בַּבִּצּוֹת הַשּׁוֹמְמוֹת וְיִשּׁוּב עִבְרִי לֹא הָיָה. הַאֹמַר לָכֶם שֶׁהָיָה לָנוּ טוֹב אָז? לֹא. כִּי בֶּאֱמֶת הָיָה לָנוּ רַע מְאֹד. מִשֶּׁפָּרְצָה הַמִּלְחָמָה רָדְפָה הַמֶּמְשָׁלָה הַתֻּרְכִּית אֶת הַיְּהוּדִים, גֵּרְשָׁה רַבִּים מִן הָאֶרֶץ, גָּזְרָה גְּזֵרוֹת עַל הַצִּיּוֹנִים וְעַל מִי שֶׁיִּמָּצֵא אֶצְלוֹ בּוּל הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת אִיְּמוּ אֲפִלּוּ בַּמִּשְׁפַּט מָוֶת. נְמַלֵּי הַיָּם שׁוֹמְמוּ, אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא. מִצְּפוֹן הָאָרֶץ בָּאוּ גְּיָסוֹת תֻּרְכִּיִּים וְהָלְכוּ לַדָּרוֹם לִכְבֹּשׁ אֶת תְּעָלַת סוּאֶץ. בְּמִצְרַיִם עָמְדוּ גְּדוּדִים בְּרִיטִיִּים. אֲנַחְנוּ פֹּה חִכִּינוּ לְבוֹאָם. שָׁמַעְנוּ יְרִיּוֹת בָּאוֹת מֵרָחוֹק וְיָצָאנוּ מִבָּתֵּינוּ לִרְאוֹת: הֲבָאוּ כְּבָר? כַּדּוּר פּוֹרֵחַ גָּדוֹל הָיָה תָּלוּי בַּשָּׁמַיִם, בִּשְׁמֵי עַזָּה, וְהוּא כְּאִלּוּ צוֹפֶה אֵלֵינוּ וְאֵינוֹ מִתְקָרֵב. אֲוִירוֹנִים לֹא נִרְאוּ עוֹד. אַךְ יוֹם אֶחָד הִתְקָרְבוּ קוֹלוֹת הַנֶּפֶץ, הַצָּבָא הַתֻּרְכִּי הִתְחִיל נָס צָפוֹנָה וְאַחֲרָיו הֵגִיחוּ מִכָּל הָעֲבָרִים צִבְאוֹת בְּרִיטַנְיָה וּפָרָשֵׁי אוֹסְטְרַלְיָה. אֶרֶץ יְהוּדָה נִכְבְּשָׁה בִּידֵי צִבְאוֹת בְּרִיטַנְיָה. הִגִּיעָה אֵלֵינוּ הַבְּשׂוֹרָה עַל הַצְהָרַת בַּלְפוּר. הִתְחִילָה תְּנוּעָה שֶׁל מִתְנַדְּבִים לַצָּבָא. הַצְּעִירִים שֶׁהָיוּ אָז בָּאָרֶץ אָמְרוּ: גַּם אֲנַחְנוּ רוֹצִים לְהִשְׁתַּתֵּף יַחַד עִם צְבָא בְּרִיטַנְיָה בְּכִבּוּשׁ הַגָּלִיל. וַיָּקוּמוּ וַיִּתְנַדְּבוּ. עָבְרוּ כַּמָּה חֳדָשִׁים עַד שֶׁהַמִּפְקָדָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הַצָּבָא הַבְּרִיטִי פָּתְחָה מִשְׂרְדֵי־גִּיּוּס וַאֲנַחְנוּ הָלַכְנוּ לַצָּבָא.
מִשֶּׁנִּכְנַסְנוּ לַצָּבָא הֶעֱבִירוּ אוֹתָנוּ לְמִצְרַיִם, לְאַמֵּן אוֹתָנוּ כְּחַיָּלִים. כִּי פֹּה בָּאָרֶץ לֹא הָיָה מַחֲנֶה־אִמּוּנִים לַצָּבָא הַבְּרִיטִי. לָמַדְנוּ אֶת תּוֹרַת הָרוֹבֶה, לְהִסְתַּדֵּר בְּטוּרִים אֲרֻכִּים, וְחִכִּינוּ בְּכִלְיוֹן־עֵינַיִם לַיּוֹם שֶׁנּוּכַל לָשׁוּב לָאָרֶץ. בֵּינָתַיִם נִפְגַּשְׁנוּ עִם חֲבֵרִים חֲדָשִׁים, עִם הַמִּתְנַדְּבִים הַיְּהוּדִים שֶׁבָּאוּ אֵלֵינוּ מֵאֲמֵרִיקָה וּמֵאַנְגְּלִיָה. אַחֲרֵי שֶׁהָיִינוּ סְגוּרִים וּמְסֻגָּרִים בָּאָרֶץ כְּשָׁלשׁ־אַרְבַּע שָׁנִים, מְנֻתָּקִים מִן הָעוֹלָם וּמִבְּלִי לָדַעַת מַה נַּעֲשֶׂה אֵצֶל הַיְּהוּדִים בְּכָל הָאֲרָצוֹת הַנִּלְחָמוֹת נֶגֶד תֻּרְכִּיָּה בַּעֲלַת בְּרִיתָהּ שֶׁל גֶּרְמַנְיָה – שָׂמַחְנוּ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַל הַפְּגִישָׁה הַזֹּאת. נִפְגַּשְׁנוּ עִם גְּדוּדִים שְׁלֵמִים הַבָּאִים לְהִלָּחֵם עַל שִׁחְרוּר הָאָרֶץ וְלִבְנוֹתָהּ אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה. וְכָךְ עָבְרוּ שָׁבוּעוֹת, עָבְרוּ חֳדָשִׁים. לָמַדְנוּ אֶת תַּרְגִּילֵי הַסֵּדֶר וְתַכְסִיסֵי מִלְחָמָה וְיָשַׁבְנוּ בְּאֹהָלִים בְּחוֹלוֹת הַמִּדְבָּר שֶׁל מִצְרַיִם.
אוּלָם מֶה עָשִׂינוּ אַחֲרֵי הַתַּרְגִּילִים, בַּשָּׁעוֹת הַפְּנוּיוֹת יוֹם יוֹם? לֹא נַחְנוּ, מַחְשְׁבוֹתֵינוּ הָיוּ נְתוּנוֹת לְתָכְנִיּוֹת, כֵּיצַד נִבְנֶה אֶת הָאֶרֶץ. הֵן הַמִּלְחָמָה תִּגָּמֵר וַאֲנַחְנוּ נַתְחִיל בְּבִנְיָן, וּבְכֵן אֵיךְ נְקַבֵּל אֶת הָעוֹלִים הַחֲדָשִׁים? אֵיךְ נְלַמְּדֵם עֲבוֹדָה וְאֵיךְ נִמְסֹר לָהֶם אֶת כָּל הַנִּסָּיוֹן שֶׁרָכַשְׁנוּ לָנוּ בִּיְמֵי שִׁבְתֵּנוּ בָּאָרֶץ וְאֵיךְ נְאַרְגֵּן אוֹתָם לְעֶזְרָה הֲדָדִית וְלִפְעֻלָּה עַצְמִית, אֲשֶׁר בִּלְעֲדֵיהֶן לֹא יִכַּוֹן הַפּוֹעֵל בָּאָרֶץ וְלֹא יָקוּם הַבִּנְיָן? כֵּיצַד עוֹשִׂים זֹאת? שְׁאֵלוֹת אֵלּוּ הֶעֱסִיקוּ אֶת מֹחוֹתֵינוּ כְּשֶׁיָּשַׁבְנוּ בָּאֹהָלִים בְּמִצְרַיִם.
אָז נוֹלַד הָרַעְיוֹן לִיצוּר הִסְתַּדְּרוּת אַחַת שֶׁל כָּל הָעוֹבְדִים. הַוְּתִיקִים יַדְרִיכוּ אֶת הַחֲדָשִׁים בָּעֲבוֹדָה וּבַחַיִּים, בַּלָּשׁוֹן וּבַתַּרְבּוּת הָעִבְרִית.
אֲבָל אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁקַּל הָיָה לְהָקִים הִסְתַּדְּרוּת אַחַת. גַּם אָז הָיוּ קַיָּמוֹת בֵּין הַפּוֹעֲלִים מִפְלָגוֹת: פּוֹעֲלֵי־צִיּוֹן, הַפּוֹעֵל־הַצָּעִיר וְגַם אֲנָשִׁים בִּלְתִּי־מִפְלַגְתִּיִּים. וְאִם כִּי הָיִינוּ פּוֹעֲלִים מְעַטִּים בָּאָרֶץ וְשָׁאַפְנוּ לְמַטָּרָה אַחַת – לִבְנוֹת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל יְסוֹדוֹת שֶׁל צֶדֶק וָישֶׁר, הָיִינוּ מְפֻלָּגִים בְּדֵעוֹתֵינוּ כֵּיצַד לְהוֹצִיא לַפֹּעַל אֶת רַעְיוֹן הַבִּנְיָן, בְּאֵיזוֹ דֶּרֶך לַעֲשׂוֹת זֹאת. כָּל אַחַת הַמִּפְלָגוֹת חָשְׁבָה, כִּי הָעוֹלִים הַחֲדָשִׁים שֶׁיָּבוֹאוּ לָאָרֶץ יִהְיוּ חֲבֵרֶיהָ. אַתֶּם יוֹדְעִים אֶת הָעִנְיָן הַזֶּה. גַּם כַּיּוֹם אֵין הַכֹּל כַּשּׁוּרָה. גַּם הַנֹּעַר מְפֻלָּג, אִם כִּי כֻּלָּנוּ שׁוֹאֲפִים לִבְנוֹת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל יְסוֹדוֹת שֶׁל עֲבוֹדָה וְסִדְרֵי חַיִּים שֶׁל ישֶׁר וָצֶדֶק.
־ כֵּן, כֵּן, – אָמְרָה הַנַּעֲרָה – אֶחָד הוֹלֵךְ אֶל הַחוּגִים וְאֶחָד אֶל הַנֹּעַר הָעוֹבֵד וְאֶחָד אֶל הַקֵּן שֶׁל הַשּׁוֹמֵר־הַצָּעִיר וְאֶחָד אֶל גּוֹרְדוֹנְיָה…
־ הוּא אֲשֶׁר אָמַרְתִּי – הוֹסִיף הָאִישׁ – הַפֵּרוּדִים נִמְשָׁכִים עַד הַיּוֹם, אֲבָל אָז הָיָה הַדָּבָר הַרְבֵּה יוֹתֵר רַע. אָז לֹא הָיְתָה עֲדַיִן הִסְתַּדְּרוּת הָעוֹבְדִים, וּבְכֵן הָיוּ שִׂיחוֹת וּוִכּוּחִים עַל אִחוּד כָּל הַמִּפְלָגוֹת לְשֵׁם מַטָּרָה אַחַת. וְאָז הֶחְלַטְנוּ – מִשֶּׁנָּשׁוּב לָאָרֶץ נִגַּשׁ וּנְכַנֵּס וְעִידָה שֶׁל כָּל הַחֲבֵרִים – אֵלֶּה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בָּאָרֶץ וְאֵלֶּה הַנִּמְצָאִים בַּגְּדוּד וְנִיצֹר הִתְאַחֲדוּת אַחַת שֶׁל כָּל פּוֹעֲלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְלֹא מִפְלָגוֹת.
עַד שֶׁיָּצָאנוּ מִמִּצְרַיִם אֵרְעוּ מְאֹרָעוֹת גְּדוֹלִים בָּאָרֶץ וּבָעוֹלָם. צִבְאוֹת בְּרִיטַנְיָה עָרְכוּ הַתְקָפָה וְכָבְשׁוּ אֶת הַשֹּׁמְרוֹן וְהַגָּלִיל. לֹא עָבַר זְמַן רַב וְגַם בְּאֵרוֹפָּה הֻכְרָעָה הַמִּלְחָמָה: גֶּרְמַנְיָה נָחֲלָה תְּבוּסָה – וְהֻכְרַז עַל שְׁבִיתַת־נֶשֶׁק. כְּשֶׁבָּאוּ הַגְּדוּדִים הָעִבְרִים לָאָרֶץ מִלְאוּ אַךְ תַּפְקִידֵי שְׁמִירָה, כִּי הָאָרֶץ כְּבָר נִכְבְּשָׁה. מוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁעַתָּה מִלֵּא אֶת הַלְּבָבוֹת אַךְ רַעְיוֹן אֶחָד: כֵּיצַד לְהַתְחִיל בְּבִנְיַן הַבַּיִת הַלְּאֻמִּי? לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וּבְפֶתַח־תִּקְוָה נִתְכַּנְסָה וְעִידַת־הָאִחוּד.
וְאָמְנָם, נוֹצְרָה אָז הִתְאַחֲדוּת גְּדוֹלָה שֶׁל כָּל חַבְרֵי “פּוֹעֲלֵי־צִיּוֹן” וְהַבִּלְתִּי־מִפְלַגְתִּיִּים וְחֵלֶק מֵחַבְרֵי “הַפּוֹעֵל־הַצָּעִיר” בְּשֵׁם “אַחְדוּת־הָעֲבוֹדָה”. אֲבָל “הַפּוֹעֵל־הַצָּעִיר” נִשְׁאַר כְּמִפְלָגָה וְלֹא נִתְבַּטֵּל. וְעִידַת הָאִחוּד לֹא הִצְלִיחָה לְבַטֵּל אֶת הַמִּפְלָגוֹת בְּקֶרֶב הַפּוֹעֲלִים וְשׁוּב נִשְׁאֲרוּ מִפְלָגָה אַחַת, גְּדוֹלָה, “אַחְדוּת הָעֲבוֹדָה”, וּמִפְלֶגֶת “הַפּוֹעֵל הַצָּעִיר” – קְטַנָּה מִמֶּנָּה.
אֲבָל בֵּינָתַיִם הִתְחִילָה הָעֲלִיָּה הַשְּׁלִישִׁית לָבוֹא אֶל הָאָרֶץ. חֲבֵרִים חֲדָשִׁים בָּאוּ, וְהָיוּ שֶׁהִצְטָרְפוּ לְ“אַחְדוּת הָעֲבוֹדָה” וְהָיוּ שֶׁהָלְכוּ אֶל “הַפֹּועֵל הַצָּעִיר”. כְּשֶׁיֵּשׁ מִפְלָגוֹת הֲרֵי הֵן מִתְחָרוֹת בֵּינֵיהֶן: זוֹ דוֹאֶגֶת לַחֲבֵרֶיהָ וְזוֹ – לַחֲבֵרֶיהָ, זוֹ מְחַפֶּשֶׂת עֲבוֹדָה לַחֲבֵרֶיהָ וְזוֹ – לַחֲבֵרֶיהָ. כָּל אַחַת מְקִימָה קֻפַּת־חוֹלִים לְעַצְמָהּ, וּוַעֲדַת תַּרְבּוּת לְעַצְמָהּ, מוֹצִיאָה עִתּוֹן מִשֶּׁלָּהּ, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל אוֹתָהּ מַטָּרָה עַצְמָהּ – יְצִירַת עַם עוֹבֵד בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְהִנֵּה מִמִּצְרַיִם יָצָאנוּ. אַךְ לֹא נִגְאַלְנוּ מִן הַפֵּרוּד בְּתוֹכֵנוּ וּמֵרֹב הַמִּפְלָגוֹת בֵּינֵינוּ. וּבִמְקוֹם לֶאֱגֹר כָּל טִפָּה מִכֹּחֵנוּ הַמְּעַט, הַדָּרוּשׁ לַבִּנְיָן הַגָּדוֹל, בִּזְבַּזְנוּ מֶרֶץ וּמַחְשָׁבָה לִמְרִיבוֹת פְּנִימִיּוֹת.
כָּל אָדָם בַּעַל נֶפֶשׁ בְּקִרְבֵּנוּ הִתְעַצֵּב עַל הַמַּצָּב הַזֶּה וְעִם כָּל אֳנִיָּה שֶׁהֵבִיאָה עוֹלִים חֲדָשִׁים נַעֲשָׂה קָשֶׁה יוֹתֵר. אַךְ רַעְיוֹן הָאִחוּד לֹא פָּסַק מִפְּעֹל בְּלִבּוֹת הָאֲנָשִׁים וְכַעֲבֹר שָׁנָה וָחֵצִי בָּא נִסָּיוֹן שֶׁל אִחוּד, הֲלֹא הוּא הַנִּסָּיוֹן שֶׁל יְצִירַת הִסְתַּדְּרוּת הָעוֹבְדִים הַכְּלָלִית, שֶׁהִנְנוּ חוֹגְגִים עַתָּה אֶת יוֹם מְלֹאת לָהּ עֶשְׂרִים שָׁנָה.
בֵּינָתַיִם הִסְפִּיקוּ חֲלוּצִים לָבוֹא אֶל הָאָרֶץ. הָעֲלִיָּה הַשְּׁלִישִׁית פָּרְצָה לָהּ דֶּרֶךְ – גַּם אָז פְּלִיטֵי חֶרֶב מֵאֲרָצוֹת שׁוֹנוֹת. בְּסִירוֹת מִפְרָשׂ בַּיָּם וּבְרֶגֶל, דֶּרֶךְ הָרֵי קַוְקַז וּפָרַס. אָמְנָם, גַּם אָז לֹא נִפְתְּחוּ עוֹד שַׁעֲרֵי הָאָרֶץ לָרְוָחָה, אֲבָל חֲלוּצִים בָּאוּ – שְׁלִיחִים שֶׁל אַרְבַּעַת אֲלָפִים חָבֵר. אָז נִדְמֶה הָיָה לָנוּ, כִּי זֶהוּ צִבּוּר גָּדוֹל, כִּי עַל כֵּן מִסְפָּרֵנוּ לֹא הָיָה אֶלָּא מֵאוֹת וְעַתָּה הָיִינוּ לַאֲלָפִים.
לֹא בְּלֵב קַל הָלַכְנוּ לַוְּעִידָה, – הִנְמִיךְ הַמְּסַפֵּר אֶת קוֹלוֹ – רַבִּים הָיוּ הַסְּפֵקוֹת הֲנַצְלִיחַ עַתָּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הִצְלַחְנוּ בִּוְעִידַת פֶּתַח־תִּקְוָה? הֲנַשְׂכִּיל לְהָסִיר אֶת הַמַּעֲקָשִּׁים. וְנֵצֵא לְדֶרֶךְ הַיְצִירָה מְאֻחָדִים וּמְלֻכָּדִים לִקְרַאת בִּנְיָן?
זָכוּר לִי אַחַד הָאֲנָשִׁים הַבִּלְתִּי רְגִילִים בֵּינֵינוּ שֶׁהָלַךְ אִתָּנוּ לַוְּעִידָה בְּחֵיפָה, הֲלֹא הוּא יוֹסֵף חַיִּים בְּרֶנֶר. גַּם אַתָּה וְגַם אַתְּ וַדַּאי שְׁמַעְתֶּם אֶת הַשֵּׁם הַזֶּה וּקְרָאתֶם בִּכְתָבָיו הַמְּרֻבִּים. לֵב יְהוּדִי דּוֹאֵב פָּעַם בָּאָדָם הַמְּיֻחָד הַזֶּה. הוּא נָשָׂא בְּסֵבֶל עַמּוֹ כָּל הַיָּמִים בְּכָל לִבּוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ. וְהִנֵּה הִתְכַּנְּסוּ שְׁלִיחֵי פּוֹעֲלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לַוְּעִידָה עַל הַר הַכַּרְמֶל. הַפְּגִישָׁה הַזֹּאת שֶׁל מֵאוֹת אֲנָשִׁים חֲדָשִׁים, צְעִירִים רוֹגְשִׁים, נִלְהָבִים לְמִפְעַל הַבִּנְיָן בָּאָרֶץ – הַפְּגִישָׁה עַצְמָה עוֹדְדָה אֶת הָרוּחוֹת. אוּלָם בְּרֶנֶר לֹא שָׁעָה לְכָל זֶה, הוּא יָשַׁב כָּל הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת בַּוְּעִידָה וְהִקְשִׁיב לְדִבְרֵי הַוִּכּוּחַ, אִם מִישֶׁהוּ דִּבֵּר דְּבָרִים שֶׁיָּכְלוּ לְהַזִּיק לָאִחוּד הָיָה מִתְרַגֵּשׁ, אִם כִּי לֹא דִּבֵּר, אַךְ לִפְעָמִים רְחוֹקוֹת מְאֹד הִתְפָּרֵץ בִּקְרִיאָה נֶגֶד הַמַּפְרִיעַ לָאִחוּד. בְּאֵיזוֹ מְתִיחוּת יָשַׁב כָּל הַזְּמַן וְחִכָּה לַתּוֹצָאוֹת. הֲיַעַמְדוּ בַּמִּבְחָן? הֲיִמְצְאוּ אֶת הַדֶּרֶךְ לְאַחֵד אֶת הַלְּבָבוֹת? וְאָמְנָם, אַחֲרֵי וִכּוּחִים מְמֻשָּׁכִים נִמְצָא הַדֶּרֶךְ וְנֻסְּחוּ הַהַחְלָטוֹת עַל הֲקָמַת הִסְתַּדְּרוּת עוֹבְדִים כְּלָלִית.
עֶרֶב אַחֲרוֹן שֶׁל הַוְּעִידָה. עוֹד מְעַט תִּהְיֶה יְשִׁיבַת הַנְּעִילָה וְיִקְרְאוּ אֶת הַהַחְלָטוֹת. אֲבָל כֻּלָּם יוֹדְעִים שֶׁנִּמְצְאָה הַדֶּרֶךְ. וְהִנֵּה פָּרְצָה “הוֹרָה” בָּאוּלָם, כִּפְרֹץ זֶרֶם מַיִם אַדִּירִים גַּל שֶׁל שִׂמְחָה הֵצִיף אֶת כֻּלָּם, נִפְתְּחוּ הַלְּבָבוֹת וְשִׁירָה וּמָחוֹל שֶׁל הִתְלַכְּדוּת גְּמוּרָה הֵצִיפוּ אֶת הַכֹּל.
הַהִסְתַּדְּרוּת נוֹצְרָה.
מַהִי הַהִסְתַּדְּרוּת כַּיּוֹם? – אֵינִי צָרִיךְ לְסַפֵּר לָכֶם. אַתֶּם רוֹאִים אוֹתָהּ, אֶת מוֹסְדוֹתֶיהָ וּמְשָׁקֶיהָ עַל כָּל צַעַד וָשַׁעַל. מִסְפַּר חֲבֵרֶיהָ וַחֲבֵרוֹתֶיהָ כַּיּוֹם כְּמֵאָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף. אוּלָם אִם תִּשְׁאֲלוּ אוֹתִי: הַאִם עָשִׂינוּ כְּבָר הַכֹּל? הַהֲקִימוֹנוּ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל עַל מְכוֹנוֹ? אַזְכִּיר לָכֶם: שׁוּב אָנוּ חַיִּים בִּימֵי מִלְחָמָה. מַצָּבוֹ שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל בְּמִלְחָמָה זוֹ רַע מֵאֲשֶׁר בַּמִּלְחָמָה הַקּוֹדֶמֶת. עָצְמוּ צָרוֹתָיו וְשׁוּב אָנוּ עוֹמְדִים, כְּמוֹ לִפְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה, לִפְנֵי תַּפְקִידִים גְּדוֹלִים וְעָלֵינוּ לִהְיוֹת נְכוֹנִים. עָלֵינוּ לְהִלָּחֵם נֶגֶד הָאוֹיֵב הַנּוֹרָא שֶׁקָּם לְעַם יִשְׂרָאֵל וּלְהִתְכּוֹנֵן לִקְרַאת הַיָּמִים אַחֲרֵי שֶׁהָאוֹיֵב יֻכְרַע וְיִפֹּל.
שׁוּב נִצְטָרֵךְ לְהַתְחִיל הַכֹּל מֵחָדָשׁ. אַךְ בְּכֹחוֹת מֻגְבָּרִים.
(כסלו תש"א)
הַהִסְתַּדְרוּת בַּת כ"ה
מאתיצחק יציב
חַג.
לַהִסְתַּדְּרוּת הַכְּלָלִית שֶׁל הָעוֹבְדִים הָעִבְרִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מָלְאו עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים. הִיא נוֹסְדָה בְּכ“ג בְּכִסְלֵו תּרפּ”א. וְעִדַּת הַיִּסּוּד נֶעֶרְכָה בְּחֵיפָה.
חַג – אַךְ דְּבַר הַהִסְתַּדְּרוּת לְצִבּוּר הַפּוֹעֲלִים, לַנֹּעַר וְלַהֲמוֹנִי הַיְּהוּדִים בַּגּוֹלָה מַתְחִיל לֹא בַּחֲגִיגִיּוֹת:
“רִגְשִׁי גָּאוֹן וְתוּגָה, חֶרְדַת־לֵב וְאֹמֶץ רוּחַ יְלַוּוּ אֶת הַפּוֹעֵל הָעִבְרִי בַּחֲנֻכָּה תּשׁ”ו עֵת יָחֹג אֶת חֲצִי הַיּוֹבֵל לְקִיּוּמָהּ שֶׁל הַהִסְתַּדְּרוּת הַכְּלָלִית וּפָעֳלָהּ".
גָּאוֹן וְתוּגָה. כִּי רֶגֶשׁ שֶׁל גָּאוֹן יְמַלֵּא אֶת לִבּוֹ שֶׁל כָּל יְהוּדִי, הַמְיַחֵל לִתְקוּמַת יִשְׂרָאֵל עַל אַדְמָתוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, – לְמַרְאֶה הַחַיִל הָרַב שֶׁעָשְׂתָה הִסְתַּדְּרוּת הָעוֹבְדִים, בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שְׁנוֹת קִיּוּמָהּ. כִּי אָמְנָם גְּדוֹלוֹת נוֹצְרוּ. יִשּׁוּבִי כְּפָר גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, חַקְלָאִים טוֹבִים, מְשָׁקִים פּוֹרְחִים, תּוֹצֶרֶת נִפְלָאָה, פֵּרוֹת גַּן יָרָק, תּוֹצֶרֶת רֶפֶת, לוּל וְכַוֶּרֶת. רֶשֶׁת שֶׁל קִבּוּצִים וּמוֹשְׁבֵי־עוֹבְדִים, הַחַיִּים חַיֵּי חֶבְרֶה שִׁתּוּפִיִּים, עֶזְרָה הֲדָדִית, וְעַל הַכֹּל – מְקוֹמוֹת קְלִיטָה לְאַחִים עוֹלִים מִן הַגּוֹלָה.
אַרְבַּעַת אֲלָפִים וְאַרְבַּע מֵאוֹת פּוֹעֲלִים וּפוֹעֲלוֹת נִתְלַקְּטוּ בָּאָרֶץ עִם רֵאשִׁיתָהּ שֶׁל הָעֲלִיָּה הַשְּׁלִישִׁית וְהֵקִימוּ אֶת הַהִסְתַּדְּרוּת. עַתָּה מַגִּיעַ מִסְפַּר חַבְרֵי הַהִסְתַּדְּרוּת וְנַפְשׁוֹת בֵּיתָם לְרֶבַע מִילְיוֹן. חֲבֵרֶיהָ מְאֻרְגָּנִים בַּאֲגֻדּוֹת מִקְצוֹעִיּוֹת וּבְקוֹאוֹפֶּרָטִיבִים, וְהֵם הַמַּכְנִיסִים רוּחַ חַיִּים בְּכָל הַיְּצִירָה הָעִבְרִית בָּאָרֶץ: בְּבָתֵּי הַחֲרשֶׁת וּבַסַּדְנָאוֹת, בְּבָתֵּי הַמְּלָאכָה וּבַתְּנוּעָה בַּדְּרָכִים.
גָּאוֹן וְתוּגָה. רֶגֶשׁ שֶׁל תּוּגָה מְמַלֵּא אֶת הַלֵּב אַף בְּיוֹם חַג, וְאוּלַי דַּוְקָא בְּיוֹם חַג. כִּי לֹא רַק לִשְׂמֹחַ עַל מַה שֶּׁהִשַּׂגְנוּ בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים אֵלֶּה אֲנַחְנוּ מְצֻוִּים בְּיוֹם זֶה, כִּי אִם לִפְקֹד וְלִרְאוֹת אַף מַה שֶּׁלֹּא הִשַּׂגְנוּ.
בִּנְאוּם הַתָּכְנִית שֶׁנָּשָׂא הֶחָבֵר שׁ. יַבְנְאֵלִי בִּוְעִידַת הַיִּסּוּד שֶׁל הַהִסְתַּדְּרוּת נֶאֱמַר:
“תְּעוּדַת הַפּוֹעֵל הָעִבְרִי וּתְעוּדַת הַדּוֹר כֻּלּוֹ – לֹא הַמְשָׁכַת הַקִּיּוּם, כִּי אִם הַצָּלַת הָעָם. בִּנְיַן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּבְעִקְבוֹתָיו גְּאֻלַת רֹב גָּדוֹל מִיִּשְׂרָאֵל מִן הַגָּלֻיּוֹת – זֶה הוּא תַּפְקִיד הַדּוֹר, וְאִם זֶה לֹא יֵעָשֶׂה – לֹא מִלֵּא הָדּוֹר הַזֶּה אֶת תַּפְקִידוֹ”.
תּוּגָה. לֹא הִצְלַחְנוּ לְרַכֵּז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל רֹב גָּדוֹל מִיִּשְׂרָאֵל. כְּשִׁשָּׂה מִילְיוֹנִים יְהוּדִים הֻשְׁמְדוּ בַּשּׁוֹאָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבָּאָה עַל יְהוּדֵי אֵרוֹפָּה.
גְּדוֹלָה אֵפוֹא הַתּוּגָה.
כֵּיצַד הָיָה הַדָּבָר?
רֵאשִׁית כָּל – הִתְאַחֲזוּת בְּאַדְמַת הָאָרֶץ, הִתְיַשְּׁבוּת. מִתֵּל־חַי וְעַד רְבִיבִים בְּעַסְלוּג'. הַיָּד הַיְּהוּדִית אָחֲזָה בַּמַּעְדֵּר וּבַמַּחֲרֵשָׁה, בָּאֵת וּבַטְּרַקְטוֹר וַתַּהֲפֹךְ אֶת רִגְבֵי הַיְּשִׁימוֹן וְהַבִּצָּה לְאַדְמַת בְּרָכָה. וְאוּלָם בִּנְיַן עַם זָקוּק לְעוֹבֵד וּלְפוֹעֵל בְּכָל עֲבוֹדָה וּבְכָל מְלָאכָה. הַהִסְתַּדְּרוּת הִיא שֶׁהִדְרִיכָה וּמַדְרִיכָה אֶת הָעוֹלֶה בְּדַרְכּוֹ לִהְיוֹת פּוֹעֵל וְאַחֲרֵי שֶׁהוּא כְּבָר פּוֹעֵל וְעוֹבֵד. הִיא גַּם דּוֹאֶגֶת לִמְזוֹנוֹ הָרוּחָנִי – לְעִתּוֹן וְסֵפֶר וְלִדְבַר אֳמָנוּת. הַהִסְתַּדְּרוּת הִיא שֶׁלִּכְּדָה אֶת כָּל הָעוֹבְדִים לְבִנְיַן הָעָם. הִיא הַמְּאַגֶּדֶת אֶת כָּל חֲבֵרֶיהָ לְעֶזְרָה הֲדָדִית. בְּכֹחוֹת מְלֻכָּדִים הוּקַם הַבִּנְיָן הַמְּשַׁמֵּשׁ יְסוֹד לַעֲלִיָּה. רַבִּים כַּיּוֹם הַמִּכְשׁוֹלִים הָעוֹמְדִים עַל דַּרְכּוֹ שֶׁל הָעוֹלֶה וְהַמַּעְפִּיל לַעֲלוֹת. אַךְ בְּכֹחוֹת מְאֻחָדִים נִתְגַבֵּר עֲלֵיהֶם.
וּבְיוֹם הֶחָג שֶׁל עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים לְקִיּוּם הַהִסְתַּדְּרוּת אֲנַחְנוּ חוֹזְרִים עַל הַדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ בִּוְעִידַת הַיִּסּוּד שֶׁל הַהִסְתַּדְּרוּת: תְּעוּדַת הַדּוֹר הִיא הַצָּלַת הָעָם. מַה שֶּׁלֹּא נַעֲשָׂה עַד עַתָּה צָרִיךְ לְהֵעָשׂוֹת בַּשָּׁנִים הַבָּאוֹת. הַדּוֹר הַצָּעִיר הָעוֹלֶה עַל הַבַּמָה צָרִיךְ לְהִתְכּוֹנֵן לִקְרַאת הַתְּעוּדָה הַזֹּאת.
זֶה צַו הַהִסְתַּדְּרוּת לַדּוֹר הַצָּעִיר בְּיוֹם חָג.
(טבת תש"ו)
מִלְחֶמֶת הַשָּׂפוֹת
מאתיצחק יציב
לִפְנֵי שְׁלֹשִׁים שָׁנָה הָיָה הַדָּבָר. מְעַטִּים הָיוּ אָז הַבִּנְיָנִים הַגְּדוֹלִים לְצַלְעֵי הַכַּרְמֶל בְּחֵיפָה. סְלָעִים, טְרָשִׁים, אֲבָנִים הָיוּ רְבוּצִים וּמוּטָלִים בְּכָל אוֹתָם הַמְּקוֹמוֹת שֶׁכַּיּוֹם בְּנוּיִים שָׁם לְתִפְאֶרֶת טוּרֵי הַבָּתִּים הַגְּדוֹלִים, בִּרְחוֹבוֹת הֲדַר־הַכַּרְמֶל. וְהִנֵּה הוּקַם בִּנְיָן נֶהְדָּר בַּסְּבִיבָה הָרֵיקָה. זֶה הָיָה בִּנְיַן הַתֶּכְנִיּוֹן, הוּא בֵּית־הַסֵּפֶר הַגָּבוֹהַּ הָרִאשׁוֹן בָּאָרֶץ. כִּי הָאוּנִיבֶרְסִיטָה הָעִבְרִית עַל הַר־הַצּוֹפִים טֶרֶם הָיְתָה.
נִסְתַּיֵּם בִּנְיָנוֹ שֶׁל הַתֶּכְנִיּוֹן וְהַכֹּל מְחַכִּים לִפְּתִיחַת בֵּית־הַסֵּפֶר הַגָּבוֹהַּ לְטֶכְנִיקָה וּלְהַתְחָלַת הַלִּמּוּדִים.
מַה תִּהְיֶה שְׂפַת הַלִּמּוּדִים בַּתֶּכְנִיּוֹן?
מָה הַשְּׁאֵלָה? – עִבְרִית.
כָּךְ אַתָּה חוֹשֵׁב כַּיּוֹם, וְהַתְּשׁוּבָה בְּרוּרָה לְךָ. אוּלָם לֹא כֵן הָיָה הַדָּבָר אָז, לִפְנֵי שְׁלֹשִׁים שָׁנָה.
קָטָן הָיָה הַיִּשּׁוּב בַּזְּמַן הַהוּא. בֵּית־הַסֵּפֶר הָעִבְרִי אַךְ הִתְחִיל לְהִתְפַּתֵּחַ. לֹא הָיְתָה עֲדַיִן מַחְלְקַת חִנּוּךְ וְלֹא וַעַד לְאֻמִּי שֶׁיְּטַפְּלוּ בְּבָתֵּי־הַסֵּפֶר. חֶבְרוֹת יְהוּדִיּוֹת שׁוֹנוֹת מִחוּץ לָאָרֶץ – הַוַּעַד הָאוֹדֶסָאִי שֶׁל “חוֹבְבֵי צִיּוֹן”, חֶבְרַת “כָּל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים” (“אַלְיַנְס”) וְכֵן חֶבְרַת “עֶזְרָה” שֶׁל יְהוּדֵי גֶּרְמַנְיָה – כִּלְכְּלוּ אֶת בָּתֵּי־הַסֵּפֶר בֶּעָרִים וּבַמּוֹשָׁבוֹת.
חֶבְרַת “עֶזְרָה” שֶׁל יְהוּדֵי גֶּרְמַנְיָה פָּתְחָה שׁוּרָה שֶׁל בָּתֵּי־סֵפֶר בִּירוּשָׁלַיִם, בְּיָפוֹ – תֵּל־אָבִיב וּבְכַמָּה מוֹשָׁבוֹת בִּיהוּדָה. בִּירוּשָׁלַיִם הֵקִימָה גַּם בֵּית־מִדְרָשׁ לְמוֹרִים וּבֵית־סֵפֶר תִּיכוֹנִי לְמִסְחָר. הַלִּמּוּדִים בְּבָתֵּי־הַסֵּפֶר הָאֵלֶּה הָיוּ חֶלְקָם עִבְרִית וְחֶלְקָם – גֶּרְמָנִית. אָמְנָם, תַּלְמִידֵי בָּתֵּי־הַסֵּפֶר שֶׁל “עֶזְרָה” יְדִיעָתָם בַּשָּׂפָה הָעִבְרִית הָיְתָה מְרֻבָּה מִשֶּׁל תַּלְמִידֵי בָּתֵּי־הַסֵּפֶר שֶׁל “אַלְיַנְס”. לָמְדוּ עִבְרִית, אַךְ אֶת לִמּוּדֵי הַמַּתֵּמָטִיקָה, פִיסִיקָה, חִימִיָּה, תּוֹרַת־הַחַי וְתוֹרַת־הַצּוֹמֵחַ הוֹרוּ בַּשָּׂפָה הַגֶּרְמָנִית. הַתַּלְמִידִים בִּקְּשׁוּ מִפַּעַם לְפַעַם שֶׁיּוֹרוּם גַּם אֶת הַמִּקְצוֹעוֹת הָאֵלֶּה בַּשָּׂפָה הָעִבְרִית, אַךְ הַהַנְהָלָה לֹא שָׁעֲתָה לִדְרִישָׁתָם.
וְחֶבְרַת “עֶזְרָה” רָצְתָה לְהַרְחִיב אֶת פְּעֻלָּתָהּ הַחִנּוּכִית בָּאָרֶץ וְהִתְעַנְיְנָה גַּם בִּפְתִיחַת בֵּית־סֵפֶר גָּבוֹהַּ –
הַתֶּכְנִיּוֹן. בְּיִסּוּד הַתֶּכְנִיּוֹן עָסְקָה הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית וְחֶבְרַת “עֶזְרָה” הִשְׁתַּתְּפָה גַּם הִיא בַּהֲקָמָתוֹ. מִכֵּוָן שֶׁלְּחֶבְרָה זוֹ הָיְתָה רֶשֶׁת שֶׁל בָּתֵּי־סֵפֶר בָּאָרֶץ וְהַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית לֹא עָסְקָה עֲדַיִן בְּחִנּוּךְ – נִמְסְרָה לִידֵי “עֶזְרָה” הַנְהָלַת הַתֶּכְנִיּוֹן. כִּמְנַהֵל נִשְׁלַח לָאָרֶץ מְהַנְדֵּס שֶׁלֹּא יָדַע מִלָּה עִבְרִית.
תַּלְמִידֵי בָּתֵּי־הַסֵּפֶר שֶׁל “עֶזְרָה”, שֶׁיָּדְעוּ יָפֶה יָפֶה אֶת דַּרְכָּהּ שֶׁל חֶבְרָה זוֹ, עוֹרְרוּ אֶת הַשְּׁאֵלָה: וּמַה תִּהְיֶה שְׂפַת־הַלִּמּוּדִים בַּתֶּכְנִיּוֹן? כִּי יָדוֹעַ יָדְעוּ שֶׁחֶבְרַת “עֶזְרָה” אָמְנָם מְעֻנְיֶנֶת בְּחִנּוּךְ יַלְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּבוֹגְרֶיהָּ, אֲבָל מַטְּרָתָהּ הִיא גַּם לְהָפִיץ אֶת הַשְׁפָּעַת גֶּרְמַנְיָה בַּמִּזְרָח. עַל כֵּן הָיָה בָּרוּר לָהֶם, כִּי בַּתֶּכְנִיּוֹן וַדַּאי יְלַמְּדוּ אֶת כָּל הַמִּקְצוֹעוֹת הַמַּדָּעִיִּים בַּשָּׂפָה הַגֶּרְמָנִית, וְתַחַת בֵּית־סֵפֶר גָּבוֹהַּ עִבְרִי יִהְיֶה לָנוּ תֶּכְנִיּוֹן גֶּרְמָנִי.
– לֹא יִהְיֶה כַּדָּבָר הַזֶּה! – אָמְרוּ הַתַּלְמִידִים. – אֲנַחְנוּ רוֹצִים בְּבֵית־סֵפֶר עִבְרִי, שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה נִלְמָד בַּשָּׂפָה הָעִבְרִית. אֵין אָנוּ רוֹצִים לְהַמְשִׁיךְ בְּלִמּוּדִים גֶּרְמָנִיִּים.
וְכָךְ פָּרְצָה מִלְחֶמֶת הַשָּׂפוֹת.
תַּלְמִידֵי בָּתֵּי־הַסֵּפֶר שֶׁל חֶבְרַת “עֶזְרָה” פָּנוּ לַמְּנַהֵל בִּדְרִישָׁה לְשַׁנּוֹת אֶת תָּכְנִית הַלִּמּוּדִים וְכִי כָּל הַלִּמּוּדִים יִלָּמְדוּ בַּשָּׂפָה הָעִבְרִית, כִּי גַּם בַּכִּתּוֹת הַגְּבוֹהוֹת שֶׁל בָּתֵּי־הַסֵּפֶר הָעֲמָמִיִּים הוֹרוּ חֶשְׁבּוֹן וּמִקְצוֹעוֹת אֲחֵרִים בְּגֶרְמָנִית.
הַמְּנַהֵל לֹא שָׂם לֵב לִדְרִישַׁת הַתַּלְמִידִים, כְּדַרְכּוֹ. אָז הִכְרִיזוּ הַתַּלְמִידִים יַחַד עִם מוֹרֵיהֶם שְׁבִיתָה – בְּכָל בָּתֵּי־הַסֵּפֶר בְּיָפוֹ וּבִירוּשָׁלַיִם.
תַּלְמִידֵי בֵּית־הַמִּדְרָשׁ לְמוֹרִים וּבֵית־הַסֵּפֶר לְמִסְחָר יִסְּדוּ וַעַד שֶׁל תַּלְמִידִים, אֵלָיו הִצְטָרְפוּ גַּם תַּלְמִידֵי הַגִּמְנַסְיָה “הֶרְצְלִיָּה” בְּתֵל־אָבִיב וְיַחַד הִגִּישׁוּ תַּזְכִּיר לְהַנְהָלַת חֶבְרַת “עֶזְרָה” וּלְהַנְהָלַת הַתֶּכְנִיּוֹן, כִּי מֵעַתָּה תֻּנְהַג הַשָּׂפָה הָעִבְרִית כִּשְׂפַת־הַהוֹרָאָה בְּכָל הַלִּמּוּדִים בְּכָל בָּתֵּי־הַסֵּפֶר הַקַּיָּמִים שֶׁל הַחֶבְרֶה וְתֻבְטַח הָעִבְרִית גַּם בַּתֶּכְנִיּוֹן.
שָׁבוּעוֹת נִמְשְׁכָה הַשְּׁבִיתָה. חֶבְרַת “עֶזְרָה” לֹא רָצְתָה לְוַתֵּר. רֹאשׁ הַחֶבְרָה מִבֶּרְלִין, ד"ר פָּאוּל נָתָן, בָּא לָאָרֶץ לַעֲשׂוֹת סְדָרִים וּלְדַכֵּא אֶת הַמֶּרֶד. אַךְ הוּא לֹא הִשְׁפִּיעַ. רֹב הַמּוֹרִים וְהַתַּלְמִידִים עָמַד אֵיתָן עַל דְּרִישַׁת הָעִבְרִית. בְּתֵל־אָבִיב נִפְתַּח מִיָּד בֵּית־סֵפֶר עִירוֹנִי, וְהוּא עִבְרִי כֻּלּוֹ וְהוּא פָּטוּר מֵאַפּוֹטְרוֹפְּסוּתָהּ שֶׁל חֶבְרַת “עֶזְרָה”.
הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי עָמַד לְצַד הַשּׁוֹבְתִים, וְהַכֹּל אָמְרוּ: עַתָּה הִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁהַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית תְּקַבֵּל עָלֶיהָ אֶת הַחִנּוּךְ בָּאָרֶץ, לְמַעַן יִהְיֶה עִבְרִי בִּשְׂפָתוֹ וְצִיּוֹנִי בְּרוּחוֹ.
וְאָמְנָם, לְאַחַר שָׁבוּעוֹת מִסְפָּר נִפְתְּחוּ בָּתֵּי־סֵפֶר עִבְרִיִּים חֲדָשִׁים עַל יְדֵי הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית, וְאַף בֵּית־הַמִּדְרָשׁ לְמוֹרִים, וּבְרֹאשׁוֹ ר' דָּוִד יֶלִין.
הַתַּלְמִידִים יַחַד עִם מוֹרֵיהֶם יָצְאוּ מֵחֶבְרַת “עֶזְרָה” וּמִמּוֹסְדוֹתֶיהָ וְהֵקִימוּ בָּתֵּי־סֵפֶר חֲדָשִׁים. חֶבְרַת “עֶזְרָה” נִלְחֲמָה עַל קִיּוּמָהּ. מוֹרִים רַכֵּי־לֵב אֲחָדִים נִשְׁאֲרוּ אֶצְלָהּ וּבְפִתּוּיִים שׁוֹנִים שִׁדְּלָה גַּם תַּלְמִידִים כָּאֵלֶּה, וּבְיִחוּד הוֹרִים, שֶׁנִתְפַּתּוּ לְשִׁדּוּלָיו שֶׁל מְנַהֵל חֶבְרַת “עֶזְרָה”. אוּלָם הָרֹב הַגָּדוֹל בַּיִּשּׁוּב עָמַד לִימִין
דּוֹרְשֵׁי הָעִבְרִית וְלִוּוּ בִּבְרָכָה אֶת הַמּוֹרִים וְהַתַּלְמִידִים הָעִבְרִיִּים.
וַאֲשֶׁר לַתֶּכְנִיּוֹן, – נִדְחֲתָה לְעֵת עַתָּה פְּתִיחָתוֹ, אֲבָל בָּרוּר הָיָה, כִּי אִם לֹא יִהְיֶה עִבְרִי בִּשְׂפָתוֹ וּבְרוּחוֹ לֹא יִפָּתַּח.
קָשָׁה הָיְתָה הַמִּלְחָמָה הַזֹּאת. חֶבְרַת “עֶזְרָה” הָיְתָה עֲשִׁירָה בְּכֶסֶף וְרַבִּים מִתַּלְמִידֵי בָּתֵּי־הַסֵּפֶר קִבְּלוּ תְּמִיכָה מִן הַהַנְהָלָה לְמִחְיָתָם. הָיָה גַּם בֵּית־יְתוֹמוֹת בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁהַחֶבְרָה הַזֹּאת כִּלְכְּלָה אוֹתוֹ עַל חֶשְׁבּוֹנָהּ וּבוֹ הִתְחַנְּכוּ קָרוֹב לְמֵאָה יְלָדוֹת מִגִּילִים שׁוֹנִים. כָּל אֵלֶּה הָיוּ נֶאֱמָנִים לִשְׂפָתֵנוּ וְסִכְּנוּ אֶת קִיּוּמָם וְיָצְאוּ לְמִלְחָמָה עַל הָעִבְרִית.
רַבִּים מֵאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם לֹא הֶאֱמִינוּ, כִּי הַנְּעָרִים וְהַנְּעָרוֹת הַלָּלוּ יוּכְלוּ לַעֲמֹד בִּפְנֵי חֶבְרָה עֲשִּׁירָה, הַנִּתְמֶכֶת בִּידֵי הַמֶּמְשָׁלָה הַגֶּרְמָנִית, שֶׁהַשְׁפָּעָתָהּ הַמְּדִינִית בָּאָרֶץ הָיְתָה גְּדוֹלָה. כִּי בַּעֲלַת־בְּרִית הָיְתָה מֶמְשֶׁלֶת גֶּרְמַנְיָה לַמֶּמְשֶׁלֶת תֻּרְכִּיָּה, שֶׁשָּׁלְטָה אָז בְּאַרְצֵנוּ.
בִּימֵי חֲנֻכָּה, לִפְנֵי שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, חָגְגוּ הָעִבְרִים אֶת נִצְחוֹנָם – הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית פָּתְחָה בָּתֵּי־סֵפֶר עִבְרִיִּים וּפָרְשָׁה אֶת כְּנָפֶיהָ עַל הַחִנּוּךְ בָּאָרֶץ. וְיָדַע הַיֶּלֶד הָעִבְרִי כִּי הוּא מִתְחַנֵּךְ בְּבֵית־הַסֵּפֶר לִהְיוֹת בֵּן נֶאֱמָן לְעַמּוֹ בִּשְׂפָתוֹ וּבְרוּחוֹ.
אַךְ לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וּפָרְצָה מִלְחֶמֶת־הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה. עַל הַיִּשּׁוּב בָּאוּ יָמִים קָשִׁים. הִתְחִילוּ הָרְדִיפוֹת עַל הַצִּיּוֹנִים וְעַל כָּל סִמָּן צִיּוֹנִי, וְרַבִּים מִן הַיְּהוּדִים הֻכְרְחוּ לָצֵאת אֶת הָאָרֶץ כִּנְתִינֵי אַרְצוֹת הָאוֹיֵב.
אַךְ בֵּית־הַסֵּפֶר הָעִבְרִי נִשְׁאַר עוֹמֵד עַל תִּלּוֹ. הַמּוֹרֶה הָעִבְרִי יַחַד עִם תַּלְמִידָיו שָׁמְרוּ עָלָיו גַּם בִּימֵי הָרְדִיפוֹת הַקָּשׁוֹת בְּיוֹתֵר – שְׁמָרוּהוּ וְקִיְּמוּהוּ אַף כְּשֶׁנֶּעֶקְרוּ מִמְּקוֹם מוֹשָׁבָם, אַחֲרֵי הַגֵּרוּשׁ מִתֵּל־אָבִיב, וּלְכָל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ גָּלָה בֵּית־הַסֵּפֶר אִתָּם. וּבְאֵין בִּנְיָנִים וְחַדְרֵי־כִּתּוֹת לָמְדוּ בְּחֻרִשַׁת כְּפַר־סַבָא וּבַיַּעַר לְיַד זִכְרוֹן־יַעֲקֹב בְּכָל חָדְשֵׁי הַקַּיִץ, וּבִימוֹת הַחֹרֶף – בְּבִנְיָנִים אַרְעִיִּים.
בָּאוּ יָמִים אֲחֵרִים. מִלְחֶמֶת־הָעוֹלָם הַהִיא נִסְתַּיְּמָה בְּהַצְהָרַת בַּלְפוּר עַל הֲקָמַת בַּיִת לְאֻמִּי לְעַם יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. הַגַּרְעִין הָעִבְרִי שֶׁל בֵּית־הַסֵּפֶר הָעִבְרִי מֵאָז נָתַן פְּרִי.
מֵאָז הַיָּמִים הָהֵם, לִפְנֵי שְׁלשִׁים שָׁנָה, גָּדַל בֵּית־הַסֵּפֶר הָעִבְרִי – לְמִן בֵּית־הַסֵּפֶר הָעֲמָמִי וְעַד הַתֶּכְנִיּוֹן וְהָאוּנִיבֶרְסִיטָה הָעִבְרִית עַל הַר־הַצּוֹפִים.
(כסלו תש"ד)
יְשִׁיבַת ווֹלוֹזִ'ין
מאתיצחק יציב
אִם־יֵשׁ אֶת־נַפְשְׁךָ לָדַעַת אֶת־הַמַּעְיָן
מִמֶּנּוּ שָׁאֲבוּ אַחֶיךָ הַמּוּמָתִים
בִּימֵי הָרָעָה עֹז כָּזֶה, תַּעֲצוּמוֹת נֵֶפֶשׁ,
צֵאת שְׂמֵחִים לִקְרַאת מָוֶת, לִפְשֹׁט אֶת־הַצַּוָּאר
אֶל כָּל־מַאֲכֶלֶת מְרוּטָה, אֶל־כָּל־קַרְדֹּם נָטוּי, לַעֲלוֹת עַל־הַמּוֹקֵד, לִקְפֹּץ אֶל הַמְדוּרָה,
וּבְ“אֶחָד” לָמוּת מוֹת קְדוֹשִׁים –
- – – – – – – – – – – –
הוֹי, אָח נַעֲנֶה! אִם לֹא תֵדַע לְךָ כָּל אֵלֶּה –
אֶל בֵּית־הַמִּדְרָשׁ סוּר, הַיָּשָׁן וְהַנּוֹשָׁן…
ח. נ. בּיאליק
שׁוּרוֹת אֵלּוּ כָּתַב ח. נ. בְּיַאלִיק, תַּלְמִיד ווֹלוֹזִ’ין. אַךְ בְּעִקָּר תֵּאֵר אֶת הַלּוֹמֵד תּוֹרָה בְּשִׁיר אַחֵר, בְּשִׁיר “הַמַּתְמִיד”. שָׁמַר הַמְשׁוֹרֵר אַהֲבָה לַמְּקוֹרוֹת אֲשֶׁר מֵהֶם שָׁאַב, לְרַבּוֹתָיו וְלִמְקוֹם הַתּוֹרָה אֲשֶׁר בְּצִלּוֹ הִסְתּוֹפֵף. “הוֹי, תָּנוּ רַבָּנָן” – בּוֹקְעִים וְעוֹלִים קוֹלוֹת תַּלְמִידֵי הַיְשִׁיבָה מִתּוֹךְ שִׁירוֹ שֶׁל בְּיַאלִיק “הַמַּתְמִיד” וְאוֹרָם מַגִּיהַּ עָלֵינוּ בְּדַרְכֵי שֶׁפַע שׁוֹנִים.
בִּגְאוֹן רוּחוֹ הָלַךְ חַיִּים נַחְמָן ביאליק לִמְקוֹרוֹת יְצִירָה בִּדְרָכִים אֲחֵרוֹת מִכְּפִי שֶׁאָמְרוּ לְהַנְחוֹתוֹ רַבּוֹתָיו מִוּוֹלוֹזִ’ין, אֲבָל עַל הַמַּעֻיָן שָׁמַר, מִמֶּנּוּ שָׁאַב וְעָלָיו שָׁר:
הָעִתִּים הִשְׁתַּנּוּ, וְהַרְחֵק מִגְּבוּלְכֶם
הִצַּבְתִּי מִזְבְּחִי, נָתַתִּי אֶת סִפִּי –
אַךְ זוֹכֵר עוֹדֶנִּי אֶת כֻּלְּכֶם, אֶת כֻּלְּכֶם,
תְּמוּנַתְכֶם תְּלַוֵּנִי, לֹא תָמוּשׁ מִלִּבִּי.
(הַמַּתְמִיד)
ה' בִּשְׁבָט לִפְנֵי חֲמִשִּׁים שָׁנָה. בַּיְּשִׁיבָה הַגְּדוֹלָה, יְשִׁיבַת “עֵץ חַיִּים”, בָּעֲיָרָה הַלִּיטָאִית ווֹלוֹזִ’ין, סוֹאֲנִים הַחַיִּים כְּמִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ. חַיִּים מְיֻחָדִים כָּאן. חֲמֵשׁ מֵאוֹת בָּחוּרִים לוֹמְדִים תּוֹרָה, סִפְרֵי הַתַּלְמוּד פְּתוּחִים לִפְנֵיהֶם וְרוּחָם – בְּעוֹלָם הַתַּנָּאִים וְהָאֲמוֹרָאִים. בַּיִת זֶה שֶׁל הַיְּשִׁיבָה עַל לוֹמְדֶיהָ הוּא עוֹלָם לְעַצְמוֹ. הָאֲנָשִׁים הַצְּעִירִים אֲשֶׁר בָּאוּ הֵנָּה מִקַּצְוֵי אֶרֶץ שׁוֹנִים – לִבָּם וְנַפְשָׁם אַךְ לְלִמוּד הַתּוֹרָה.
וְהִנֵּה בְּאוֹתוֹ בֹּקֶר שֶׁל ה' בִּשְׁבָט פָּרְצוּ אֶל בֵּית הַיְשִׁיבָה מְפַקֵּד מִשְׁטָרָה וְשׁוֹטְרִים וְאִכָּרִים מִן הַסְּבִיבָה שֶׁהֻזְמְנוּ לְעֶזְרַת הַמִּשְׁטָרָה.
קוֹלוֹת לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה נִפְסְקוּ לְפֶתַּע. בַּבַּיִת הָשְׁלַך הָס. הַמְּפַקֵּד הוֹצִיא גִּלְיוֹן נְיָר מִתִּיקוֹ וְקָרָא: בְּשֵׁם הַצַּאר הָרוּסִי וּמֶמְשַׁלְתּוֹ גּוֹזְרִים עַל סְגִירַת הַבַּיִת הַזֶּה. עַל הַלּוֹמְדִים בּוֹ לָצֵאת מִן הָעִיר ווֹלוֹזִ’ין בְּמֶשֶׁךְ שְׁלשָׁה יָמִים וְאַף עַל הָרַבָּנִים הָעוֹמְדִים בְּרֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה לָצֵאת מִן הָעִיר.
כָּלָה וְנֶחֱרָצָה.
כְּהֶלֶם רַעַם בָּאָה הַגְּזֵרָה עַל רָאשֵׁיהֶם שֶׁל תַּלְמִידֵי הַיְשִׁיבָה. סָגְרוּ אֶת סִפְרֵיהֶם וּבְרֹאשׁ מוּרָד וְשָׁחוֹחַ יָצְאוּ מִן הַבַּיִת. גּוֹלִים שֶׁגֹּרְשׁוּ מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלָתָם.
יְשִׁיבַת ווֹלוֹזִ’ין נִסְגְּרָה עַל בָּרִיחַ וּמַסְגֵּר וְחוֹתֶמֶת שַׁעֲוָה שֶׁל הַשּׁוֹטֵר הִתְנוֹסְסָה עַל מַנְעוּלָהּ כְּזוֹעֶקֶת עַל מִשְׁבַּתָּהּ, עַל קוֹל תּוֹרָה שֶׁדָּמַם.
יְשִׁיבַת ווֹלוֹזִ’ין יָצָא שְׁמָהּ לִתְהִלָּה בְּכָל תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל. תַּלְמִיד יְשִׁיבַת ווֹלוֹזִ’ין עוֹרֵר כָּבוֹד בְּכָל מְקוֹם בּוֹאוֹ. כִּי הֵרִימוּ מְיַסְּדִי הַיְּשִׁיבָה הַזֹּאת אֶת קֶרֶן לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה בַּיַּהֲדוּת.
בַּמֶּה הָיָה כֹּחָהּ שֶׁל יְשִׁיבָה זוֹ? בַּדֶּרֶךְ הַחֲדָשָׁה שֶׁל לִמּוּד הַתּוֹרָה כְּפִי שֶׁהוֹרָה הַגָּאוֹן ר' אֵלִיָּהוּ (הַגְּרָ"א) מִוִּילְנָא. הוּא הֶעֱמִיד אֶת הַלִּמּוּד בַּתַּלְמוּד עַל יְדִיעָה רְחָבָה עַל בְּקִיאוּת גְּדוֹלָה “בְּיָם הַתַּלְמוּד”, בְּנִגּוּד לְפִּלְפּוּל שֶׁל חֲרִיפֵי מֹחַ. הַיְּדִיעָה הָרְחָבָה וְהַהִגָּיוֹן הַיָּשָׁר בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, זוֹ הָיְתָה הַדֶּרֶךְ הַחֲדָשָׁה שֶׁנָּחַל ר' חַיִּים מִוּוֹלוֹזִ’ין מֵאֵת רַבּוֹ הַגְּרָ"א. וְהוּא עֲשָׂאָהּ לְדֶרֶךְ יְשִׁיבַת ווֹלוֹזִ’ין. מִכָּאן הִתְפַּתְּחָה הַלַּמְדָּנוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁל יְהוּדֵי לִיטָא, שֶׁעָבְרָה גַּם לִישִׁיבוֹת אֲחֵרוֹת.
יְשִׁיבַת ווֹלוֹזִ’ין מָשְׁכָה אֵלֶיהָ אֶת הַצְּעִירִים בַּעֲלֵי הַכִּשְׁרוֹנוֹת מִמְּקוֹמוֹת רְחוֹקִים. שְׁמָהּ יָצָא לִתְהִלָּה בְּכָל תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל. קְהִלָּה אֲשֶׁר רָצְתָה בְּרַב, לַמְדָּן גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, הָיְתָה פּוֹנָה לִישִׁיבַת “עֵץ־חַיִּים”. וְאָמְנָם, הֶעֱמִידָה זוֹ רַבָּנִים רַבִּים לִקְהִלּוֹת רַבּוֹת בְּיִשְׂרָאֵל.
שְׁלשָׁה דּוֹרוֹת עָמְדָה יְשִׁיבַת ווֹלוֹזִ’ין עַל מְכוֹנָהּ וְלֹא פָּסַק בָּהּ קוֹל תּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה. רָאשֵׁי הַיְּשִׁיבָה הִשְׂכִּילוּ לְהָרִים אֶת כְּבוֹד הַתּוֹרָה וְלוֹמְדֶיהָ עַד שֶׁהֵחֵלּוּ מִתְהַלְּכוֹת אַגָּדוֹת שׁוֹנוֹת עַל תִּפְאַרְתָּהּ, תִּפְאֶרֶת מַלְכוּת. הַדְּבָרִים הִגִּיעוּ עַד לְאָזְנֵי הַמֶּמְשָׁלָה הָרוּסִית. צָרָה עֵינוֹ שֶׁל שִׁלְטוֹן הַצַּאר בִּמְקוֹם־תּוֹרָה זֶה, שֶׁהָיָה לְגַאֲוַת יִשְׂרָאֵל – וְגָזַר עַל סְגִירַת הַיְּשִׁיבָה.
חַכְמֵי הַתּוֹרָה לֹא הִשְׁלִימוּ עִם הַגְּזֵרָה. לֹא הָיוּ שָׁנִים מוּעָטוֹת וְהַיְּשִׁיבָה נִפְתְּחָה שׁוּב, שֶׁלֹּא עַל דַּעַת הַשִּׁלְטוֹן וְשֶׁלֹּא בְּאִשּׁוּרוֹ, אֲבָל מִתּוֹךְ שְׁתִיקָה מְכֻוֶּנֶת וּמִתּוֹךְ כָּבוֹד נִסְתָּר. הַיְּשִׁיבָה שִׁמְּשָׁה מֶרְכָּז גָּדוֹל לַתּוֹרָה, עַד שֶׁהוּנְפָה הַחֶרֶב עַל יַהֲדוּת פּוֹלִין.
אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים בִּימֵי־חֻרְבָּן אֲיֻמִּים אֲשֶׁר לֹא הָיוּ כְּמוֹתָם לְיִשְׂרָאֵל בִּימֵי גָּלוּתוֹ. אַךְ אֵין אָנוּ מַסִּיחִים אֶת דַּעְתֵּנוּ מִמְּאֹרָעוֹת הַנִּרְאִים לָנוּ קְטַנִּים עַתָּה וּבַיָּמִים הָהֵם הִכּוּ גַּלִּים סוֹעֲרִים בְּחַיֵּי הָעָם וְעוֹרְרוּ צַעַר וְיִסּוּרִים. בְּיִסּוּרִים אֵלֶּה חֻשַּׁל רְצוֹן הָעָם לְהִתְגַּבֵּר עַל הַכֹּל וּלְצַפּוֹת לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה.
(שבט תש"ב)
לוֹחֲמֵי הַגֶּטוֹ
מאתיצחק יציב
הַט אֹזֶן וּשְׁמַע: מִמַּעֲמַקֵּי הָאֲדָמָה בּוֹקְעִים קוֹלוֹת רַעַם וְזַעֲקוֹת חֵמָה שְׁפוּכָה, זַעַם נוֹאָשִׁים בְּמִלְחַמְתָּם הָאַחֲרוֹנָה נֶגֶד אוֹיֵב אַכְזָר וּפִרְאִי. קוֹלוֹת לוֹחֲמֵי הַגֶּטוֹ בְּוַרְשָׁה וּבְגֶטָאוֹת אֲחֵרִים בְּפּוֹלִין הֵם אֵלֶּה. יְהוּדִים אַמִּיצֵי־לֵב לוֹבְשִׁים רוּחַ גְּבוּרָה וְיוֹצְאִים לַקְּרָב נֶגֶד נַצִּים פִּרְאִיִּים, חֲזָקִים מֵהֶם לְאֵין שִׁעוֹר. אֶת שְׁאוֹן הִסְתָּעֲרוּתָם מַשְׁתִּיקִים כְּלֵי־הַמַּשְׁחִית הַגְּדוֹלִים שֶׁל הָאוֹיֵב. אוּלָם מִן הַמַּחְתֶּרֶת עוֹלֶה הַקּוֹל וְאַף מַגִּיעַ אֵלֵינוּ.
מִבַּעַד לְחוֹמָה וּבָרִיחַ, מִתּוֹךְ הַמִּכְלָאוֹת הַסְּגוּרוֹת פּוֹרֵץ לוֹ דֶּרֶךְ הַקּוֹל הַזֶּה וְהוֹלֵךְ וְנִשָּׂא מֵעֵבֶר לְיַבָּשׁוֹת וְיָמִּים בַּחֲלַל הָעוֹלָם.
מָה הַקּוֹל הַזֶּה? – קוֹל יִשְׂרָאֵל בַּגֶּטוֹ, הַנִּלְחָם מִלְחָמָה אַחֲרוֹנָה לְעַצְמוֹ וּמִלְחֶמֶת גְּבוּרָה לְעַמּוֹ וּלְרוּחוֹ.
הֲמִלְחֶמֶת יֵאוּשׁ הִיא זוֹ? הֲנוֹאֲשׁוּ לוֹחֲמֵי־גֶטוֹ אֵלֶּה מֵחָזוֹן עַמָּם, הֲפָסְקָה אֱמוּנָתָם בְּנִצְחוֹן רוּחַ יִשְׂרָאֵל עַל הַכֹּחוֹת הָאֲפֵלִים שֶׁל הַנַצִים שֶׁהִשְׁתַּלְּטוּ עֲלֵיהֶם לְכַלּוֹתָם וּלְהַכְרִיתָם?
לֹא. רַק אֲנָשִׁים הַמַּאֲמִינִים בְּכֹחַ נַעֲלֶה מִן הַכֹּחַ הָאָפֵל הַמְדַכֵּא אוֹתָם – יְכוֹלִים לְהִתְאַזֵּר גְּבוּרָה וְלָצֵאת לִקְרָב נֶגֶד אוֹיֵב פּוֹשֵׁעַ אַכְזָר וְלַעֲמֹד נֶגְדּוֹ בַּמַּעֲרָכָה. רַק אֲנָשִׁים שֶׁבְּנַפְשָׁם לוֹהֶטֶת אֵשׁ אֱמוּנָה גְדוֹלָה בְּנִצְחוֹן הַצֶּדֶק עַל הָרֶשַׁע מַרְהִיבִים עֹז בְּנַפְשָׁם לְהִתְגָּרוֹת מִלְחָמָה בְּעָרִיצִים וּלְהוֹצִיא אֶת נַפְשָׁם עַל קְדֻּשַּׁת אֱמוּנָתָם, עַל קִדּוּשׁ שֵׁם עַמָּם. מָה הֵם כָּל מַעֲשֵׂי הַהֶרֶג וְהָעִנּוּיִים שֶׁל הָרְשָׁעִים הַלָּלוּ לְעֻמַּת אֱמוּנָתָם שֶׁל יְהוּדֵי הַגֶּטוֹ כִּי הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כְּעָשָׁן תִּכְלֶה, אֱמוּנַת דּוֹרוֹת רַבִּים שֶׁל אֲבוֹתֵיהֶם וַאֲבוֹת אֲבוֹתֵיהֶם? וְיוֹדְעִים הֵם, לוֹחֲמֵי הַגֶּטוֹ, כִּי אָמְנָם הָרוֹג יֵהָרְגוּ בִּקְרָב זֶה שֶׁהֵם נִלְחָמִים. יוֹדְעִים הֵם יָדוֹעַ כִּי לְיַד גִּדְרֵי־הַתַּיִל וְחוֹמוֹת־הַגֶּטוֹ אֵין עֶזְרָה מוּכָנָה לָהֶם. אַךְ מַאֲמִינִים הֵם, כִּי בְּמוֹת־הַגְּבוּרָה שֶׁלָּהֶם הֵם מְקַרְקְרִים קִירוֹת־הַהֶסְגֵּר שֶׁשָּׂמוּ עֲלֵיהֶם וְקוֹלָם פּוֹרֵץ וְחוֹדֵר בְּלִבּוֹת טוֹבֵי הָאֱנוֹשׁוּת לִכְבוֹד יִשְׂרָאֵל וּמְעוֹרֵר אֶת מַצְפּוּן הָעוֹלָם לְבַעֵר אֶת הָרַע וּלְהִתְעוֹרֵר לַטּוֹב.
הֵם גַּם קוֹרְאִים לְעֶזְרָה. וְרֵאשִׁית כָּל עֶזְרַת־אַחִים. אֶת מִלְחֶמֶת עַמֵּנוּ הֵם נִלְחָמִים.
עַל כְּבוֹד עַם יִשְׂרָאֵל הֵם נֶהֱרָגִים. אֲנַחְנוּ כָּאן לֹא יָדַעְנוּ עַד מָה הֵם נִלְחָמִים. אֲנַחְנוּ מִהַרְנוּ לְהִתְיָאֵשׁ מֵהֶם, וְאוּלָם הֵם לֹא הִתְיָאֲשׁוּ, עַל אַף הָעִנּוּיִים הַגְּדוֹלִים וְהַהֶרֶג הָרַב שֶׁעָשׂוּ בָּהֶם אוֹיְבִים. הֵם גַּם לֹא נִכְנְעוּ. בְּמִלְחַמְתָּם הֵם מוֹרִים לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ בָּהּ עָלֵינוּ לָלֶכֶת, מִלְחָמָה לְלֹא כְּנִיעָה.
רְבָבוֹת מִבָּנֵינוּ וּמִבְּנוֹתֵינוּ שֶׁלָּבְשׁוּ מַדֵּי צָבָא וְנוֹטְרִים הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ שֶׁהוֹרוּ לָנוּ לוֹחֲמֵי הַגֶּטוֹ. כָּל הָעוֹבֵד לְמַאֲמַץ הַמִּלְחָמָה מְסַיֵּעַ לְקָרֵב אֶת קִצָּם שֶׁל הַנַצִים. זוֹהִי הָעֶזְרָה הַכְּלָלִית שֶׁאֲנַחְנוּ מַגִּישִׁים לָהֶם וּלְעַצְמֵנוּ.
וְאוּלָם יֵשׁ לְהַגִּישׁ לָהֶם גַּם עֶזְרָה יְשָׁרָה. לֹא קַל לָבוֹא לְעֶזְרָתָם. אַךְ גַּם לֹא נִבְצַּר, כַּנִּרְאֶה, מִתֵּת לָהֶם עֶזְרָה כָּלְשֶׁהִי, וְאִם בִּדְרָכִים עֲקַלְקַלּוֹת.
בְּיָמִים אֵלֶּה נִקְרָא כִּנּוּס שֶׁל פּוֹעֲלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. הִסְתַּדְּרוּת הָעוֹבְדִים כִּנְּסָה אֶת שְׁלִיחֵי הָאַגֻּדּוֹת הַמִּקְצוֹעִיּוֹת, שְׁלִיחֵי הַמֶּשֶׁק הַחַקְלָאִי הָעוֹבֵד, שְׁלִיחֵי תְּנוּעוֹת הַנֹּעַר הַהִסְתַּדְּרוּתִי וּשְׁלִיחֵי הַמּוֹסָדוֹת – כִּנּוּס לְעֶזְרַת לוֹחֲמֵי הַגֶּטוֹ. שְׁלִיחֵי הַהִסְתַּדְּרוּת הִכְרִיזוּ עַל נְכוֹנוּתֵנוּ לְקַבֵּל אֶת אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵנוּ הַנִּצּוֹלִים.
בִּמְגִלַּת הַכִּנּוּס נֶאֱמַר:
"בְּשִׁבְרֵנוּ הַגָּדוֹל, הָאַכְזָרִי מִכָּל אֲשֶׁר בָּא עָלֵינוּ מֵאָז חֻרְבַּן מוֹלַדְתֵּנוּ וְאָבְדַן חֵרוּתֵנוּ וְּפזּוּרֵנוּ בֵּין הַגּוֹיִים, אָנוּ מִתְלַכְּדִים בְּנַפְשֵׁנוּ עִם אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵינוּ בַּשִּׁעְבּוּד וּבַשִּׁבְיָה אֲשֶׁר מָצְאָה אוֹתָם יָד הַגּוֹרָל הַיְּהוּדִי.
עִם אַחֵינוּ הַבּוֹחֲרִים מָוֶת מִקָּלוֹן, עִם נְעָרֵינוּ הַחוֹזִים בַּאֲפֵלָה אֶת חֲזוֹן שִׁיבַת־צִיּוֹן, עִם מוֹרֵינוּ הַנִּלְוִים אֶל תַּלְמִידֵיהֶם הַמּוּבָלִים לִקְרוֹנוֹת הַחֶנֶק – אַל יָמוּשׁוּ מִנֶּגֶד עֵינֵינוּ.
נִזְכֹּר וְאַל נִשְׁכַּח, כִּי רַק בִּזְכוּתָם, בִּזְכוּת הֲמוֹן בֵּית יִשְׂרָאֵל הִגַּעְנוּ הֲלוֹם.
נִזְרַע אֶת נֶאֱמָנוּתָם עַל תַּלְמֵי לִבּוֹתֵינוּ. אַל יִקְשֶׁה מֵאִתָּנוּ כָּל מַאֲמָץ וְכָל קָרְבָּן לְמַעַן הַצָּלָתָם – שֶׁהִיא הַצָּלָתֵנוּ."
(תש"ג)
בְּרוּכִים הַבָּאִים!
מאתיצחק יציב
הֵם בָּאוּ.
שָׁבוּעוֹת וִירָחִים צִפִּינוּ לְבוֹאָם. בִּצְעָדִים אִטִּיִּים קָרְבוּ אֶל הָאָרֶץ, מַשָּׂא נַפְשָׁם, עַד הַגִּיעָם אֵלֶיהָ.
וְהִנֵּה בָּאוּ.
יוֹם גָּדוֹל הָיָה לָנוּ יוֹם הַשִּׁשִּׁי שֶׁעָבָר, יוֹם דְּרֹךְ רַגְלָם שֶׁל שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וְתִשְׁעָה פְּלִיטֵי־חֶרֶב, רַכִּים וּצְעִירִים, עַל אַדְמַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעֵינֵינוּ רוֹאוֹת אוֹתָם בְּתוֹכֵנוּ.
הָמָה הַלֵּב וְרָעַד בִּפְגִישָׁה זוֹ. אַחִים וַאֲחָיוֹת, אִתָּנוּ אַתֶּם – בְּרוּכִים הֱיוּ!
יַלְדֵי טֶהֶרָן – קֹרָא לָהֶם. וְאוּלָם זוֹ הָיְתָה אַךְ אַחַת הַתַּחֲנוֹת בְּדֶרֶךְ נְדוּדֵיהֶם הָאֲרֻכָּה וְרַבַּת הַתְּלָאוֹת, הַתַּחֲנָה אֲשֶׁר מִמֶּנָּה נִתְּנָה לָהֶם הָאֶפְשָׁרוּת לָבוֹא לְאֶרֶץ אָבוֹת. נְתִיב יִסּוּרֵיהֶם עַד טֶהֶרָן הִתְפַּתֵּל וְנִמְשַׁךְ מֵעָרֵי פּוֹלִין וַעֲיָרוֹתֶיהָ מֵאָז הִמְטְיר הַפּוֹלֵשׁ הַנַצִי אֶת אֵשׁ מַפְצִיצָיו לִפְנֵי שָׁלֹשׁ שָׁנִים וָחֵצִי, מֵאָז רֵאשִׁית הַמִּלְחָמָה. בַּמְּנוּסָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל רִבְבוֹת וּמֵאוֹת אֲלָפִים יְהוּדִים מִפְּנֵי הַנַצִים, נִגְרְפוּ רִבְבוֹת יְלָדִים וִילָדוֹת. נָסוּ וּבָרְחוּ אֶל מֵעֵבֶר לִגְבוּלוֹת פּוֹלִין, לִיטָא וְלַטְבִיָּה אֶל רוּסְיָה, לְהַצִּיל אֶת נַפְשָׁם מִכַּף הָרָשָׁע הַנַצִי. הֵם נָסוּ וְהָאוֹיֵב רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶם. מְטוֹסָיו יוֹרִים אֵשׁ וּמְמִיתִים רַבִּים מֵהַבּוֹרְחִים הָרָצִים בְּכָל הַדְּרָכִים וּבְכָל הַשְּׁבִילִים.
הַמִּלְחָמָה בְּאֵרוֹפָּה הִתְלַקְּחָה. מוֹרְאוֹתֶיהָ נִרְאוּ גַּם בָּעֹרֶף. רוּסְיָה לֹא הָיְתָה מוּכָנָה לְקַבֵּל אֶת כָּל אֵלֶּה שֶׁנָּהֲרוּ אֵלֶיהָ מִן הַשְּׁטָחִים שֶׁכָּבְשׁוּ הַנַצִים וְאַף בַּשֶּׁטַח שֶׁנִּכְבַּשׁ בְּיָדֶיהָ בְּפּוֹלִין. בְּרִית הַמּוֹעֵצוֹת הָיְתָה כְּבָר שְׁקוּעָה בַּהֲכָנוֹת לַמִּלְחָמָה הַגְּדוֹלָה וּבִקְרָבוֹת חֶלְקִיִּים וְלֹא מָצְאוּ הַפְּלִיטִים שֶׁנִּמְלְטוּ לְכָאן לֹא בַּיִת וְלֹא מָזוֹן וְהֻכְרְחוּ לְהוֹסִיף וְלָנוּד עַל פְּנֵי רַחֲבֵי רוּסְיָה וְעַד לְיַעֲרוֹת סִבִּיר הָרְחוֹקִים.
קָשִׁים וַאֲיֻמִּים נְדוּדִים לְעֵת כָּזֹאת. סוּפוֹת חֹרֶף, קוֹר וּכְפוֹר, רָעָב וְתַחֲלוּאִים הָיוּ מְנַת חֶלְקָם שֶׁל נוֹדְדִים אֵלֶּה. יְלָדִים נֻתְּקוּ מֵעַל הוֹרֵיהֶם, הוֹרִים שִׁכְּלוּ אֶת יַלְדֵיהֶם וִילָדִים נִתְיַתְּמוּ מֵהוֹרֵיהֶם.
בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּפוֹלִין הֻכָּה לִרְסִיסִים וְאַף הַחֵלֶק שֶׁנִּמְלַט מִידֵי הַנַצִים.
וְהִנֵּה הִגִּיעוּ אֵלֵינוּ מְעַטִּים מִיַּלְדֵי יִשְׂרָאֵל, הַנִּשְׁמָדִים בְּאֵרוֹפָּה, בְּדֶרֶךְ עֲקַלְקַלּוֹת, דֶּרֶךְ בְּרִית הַמּוֹעֵצוֹת לְטֶהֶרָן, וּמִכָּאן, בִּדְרָכִים עֲקַלְקַלּוֹת בַּיַּבָּשָׁה וּבַיָּם, לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.
עוֹד בְּשִׁבְתָּם בְּטֶהֶרָן דָּאַג הַיִּשּׁוּב לְאָחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵנוּ הַצְּעִירִים. נִשְׁלְחָה לָהֶם עֶזְרָה, מַדְרִיכִים וּמְטַפְּלוֹת יָצְאוּ אֲלֵיהֶם לְסַיֵּעַ לָהֶם בְּסִבְלָם. אַךְ רֹאשׁ דַּאֲגָתֵנוּ הָיָה לַהֲבִיאָם אֶל הָאָרֶץ, כִּי עַל כֵּן כָּל שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹשִׂים כַּיּוֹם בָּאָרֶץ הוּא אַךְ הֲכָנָה לִקְלֹט אֶת אַחֵינוּ שֶׁיָּבוֹאוּ לִבְנוֹת אִתָּנוּ יַחַד אֶת הָאָרֶץ.
בּוֹאָם שֶׁל יַלְדֵי טֶהֶרָן מִלֵּא אֶת לִבֵּנוּ שִׂמְחָה. אַחֲרֵי הַפְסָקָה שׁוּב רָאִינוּ שַׁיָּרָה גְּדוֹלָה שֶׁל יְהוּדִים בָּאָה אֵלֵינוּ. קִבַּלְנוּ אֶת פְּנֵי הַבָּאִים בִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת. שׁוּרַת הַקְּרוֹנוֹת שֶׁל הָרַכֶּבֶת שֶׁעָבְרָה אֶת הַיִּשּׁוּבִים הָעִבְרִים מֵרְחֹבוֹת עַד עַתְלִית נִפְגְּשָׁה בְּשִׁירָה וּבְזִמְרָה. הַיְּלָדִים שֶׁלֹּא פָּסְקוּ מִדְאֹג לְיַלְדֵי טֶהֶרָן זֶה חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים רָצוּ לִקְרַאת אֲחֵיהֶם בִּתְשׁוּרוֹת, הֵבִיאוּ לָהֶם “דְּבָרִים טוֹבִים” וּפְרָחִים אֶל הָרַכֶּבֶת, כָּל יַלְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּאֶחָד הֶרְאוּ בָּזֶה כִּי בְּלֵב כָּל אֶחָד מֵהֶם חֲזָקָה הַתְּשׁוּקָה לִרְאוֹת אֶת חַבְרֵיהֶם, הַפְּזוּרִים בַּגָּלוּת וְהַנִּרְדָּפִים בִּיְדֵי רְשָׁעִים – יוֹשְׁבִים יַחַד אִתָּנוּ. כָּל בַּת־צְחוֹק שֶׁל יֶלֶד מִיַּלְדֵי טֶהֶרָן מִלְאָה אֶת לֵב חֲבֵרָיו בָּאָרֶץ שִׂמְחָה וּבִטָּחוֹן כִּי עַתָּה בָּא הַקֵּץ לִנְדוּדֵיהֶם, עִנּוּיֵיהֶם וְסִבְלָם.
וְאוּלָם עָלֵינוּ לָדַעַת, כִּי הַדָּבָר הַזֶּה מַטִּיל חוֹבָה עַל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ, חוֹבַת חָבֵר לַחֲבֵרוֹ. אַחֲרֵי הַפְּגִישָׁה הָרִאשׁוֹנָה וְקַבָּלַת הַפָּנִים יָבוֹאוּ יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. חֲבֵרֵינוּ הַחֲדָשִׁים יִכָּנְסוּ לְבָתֵּי־סֵפֶר וְיַתְחִילוּ לִלְמֹד וְיַתְחִילוּ לְמַלֵּא אֶת אֲשֶׁר הֶחְסִירוּ בִּימֵי נְדוּדֵיהֶם הַמָּרִים. רַק מְעַטִּים מֵהֶם יוֹדְעִים אֶת שְׂפָתֵנוּ. וַדַּאי גַּם בַּלִּמּוּדִים הֵם מְפַגְּרִים. הֵן לֹא הָיְתָה לָהֶם אֶפְשָׁרוּת לִלְמֹד. הֵם זְקוּקִים אֵפוֹא לְעֶזְרָתֵנוּ. וְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ חָיַב לַחְשֹׁב כֵּיצַד יַנְעִים לָהֶם אֶת יְשִׁיבָתָם בְּתוֹכֵנוּ בְּבֵית־הַסֵּפֶר וּמִחוּצָה לוֹ וְיָקֵל עֲלֵיהֶם לְהִקָּלֵט מַהֵר בָּאָרֶץ. לְכָךְ דְרוּשָׁה אַהֲבָה. עָלֵינוּ לְטַפֵּל בַּחֲבֵרֵינוּ הַחֲדָשִׁים בְּסַבְלָנוּת, בְּאַהֲבָה וּבִיְדִידוּת.
לֹא הִתְלַהֲבוּת שֶׁל קַבָּלַת־פָּנִים חַמָּה, אֶלָּא מְסִירוּת אֲמִתִּית יוֹם יוֹם, שָׁבוּעַ שָׁבוּעַ, עַד שֶׁיַּגִּיעוּ לִידֵי כָּךְ שֶׁיּוּכְלוּ לְקַבֵּל פְּלִיטִים חֲדָשִׁים וְלִגְמֹל לָהֶם אֶת הַטּוֹב אֲשֶׁר הֶעֱנִיקוּ חַבְרֵיהֶם לָהֶם.
(תש"ג)
נַשְׁמִיעַ אֶת קוֹלֵנוּ
מאתיצחק יציב
אַתֶּם, יַלְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִנְּכֶם הַמְאֻשָּׁרִים בְּיַלְדֵי יִשְׂרָאֵל כַּיּוֹם. עֲלֵיכֶם לָדַעַת זֹאת. אַתֶּם נִמְצָאִים בְּבֵיתְכֶם, בְּאַרְצְכֶם וְכִמְעַט שֶׁלֹּא סְבַלְתֶּם מִפֻּרְעָנִיּוֹת הַמִּלְחָמָה. אַתֶּם מְדַבְּרִים בִּשְׂפַתְכֶם וְחַיִּים אֶת חַיֵּיכֶם הָעִבְרִיִּים שְׁקֵטִים וְשַׁאֲנַנִּים. לוֹמְדִים אַתֶּם אֶת לִמּוּדֵיכֶם בְּבָתֵּי־הַסֵּפֶר, וּמְשַׂחֲקִים אֶת מִשְׂחֲקֵיכֶם בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת בְּאֵין מַפְרִיעַ, עֵין הָרַחֲמִים שֶׁל אֲבוֹתֵיכֶם וּמוֹרֵיכֶם פְּקוּחָה עֲלֵיכֶם לְטַפְּחֲכֶם וּלְשָׁמְרְכֶם.
רוֹאֶה אֲנִי זֹאת וּמְלַוֶּה אֶתְכֶם תָּמִיד בִּתְפִלָּה: הַלְוַאי וְלֹא תֶאֱרַע כָּל תַּקָּלָה בְּמַהֲלַךְ חַיֵּיכֶם־חָיֵּינוּ גַּם בַּיָּמִים הַבָּאִים, עַד יַעֲבֹר זַעַם הַמִּלְחָמָה וְהָעוֹלָם יָשׁוּב לְחַיִּים שֶׁל שָׁלוֹם, בְּמִשְׁטָר הַמְּיֻסָּד עַל אַדְנֵי הַצֶּדֶק.
וְאוּלָם רוֹאֶה אֲנִי חוֹבָה לְעַצְמִי לְהַרְעִיף גַּם טִפָּה מָרָה בְּכוֹס חַיֵּיכֶם. אַתֶּם חַיָּבִים לָדַעַת וּלְהַרְגִּישׁ אֶת הַנַּעֲשֶׂה בְּחַיֵּי יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם בְּיָמִים נוֹרָאִים אֵלֶּה. חָלִילָה לָכֶם לְהַסִּיחַ מִלִּבְּכֶם אֶת אֵימַת הַמְּאֹרָעוֹת הָאַכְזָרִיִּים הָעוֹבְרִים עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל. עֲלֵיכֶם לָחוּשׁ בַּכְּאֵבִים וּבַיִּסּוּרִים שֶׁבָּהֶם מְפַרְפְּרִים יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל וְהוֹרֵיהֶם בְּכָל אֵרוֹפָּה הַנַצִית.
עַמֵּנוּ הַמְּנֻסֶּה בְּיִסּוּרִים, עֲדַיִן לֹא הָיוּ לוֹ יָמִים שְׁחוֹרִים בְּתוֹלְדוֹתָיו כַּיָּמִים הָאֵלֶּה. גֵּיא הַהֲרֵגָה הִיא פּוֹלִין. הַקִּבּוּץ הַיְהוּדִי הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר בְּכָל הָעוֹלָם נִשְׁמָד וְיוֹם יוֹם נַעֲשֵׂית מְלֶאכֶת הַכִּלָּיוֹן בִּידֵי הָרוֹצְחִים הַנַצִים בְּקֹר רוּחַ וּבְשִׁיטָה. מִכָּל מְדִינוֹת אֵרוֹפָּה מְבִיאִים אֶת הַיְּהוּדִים לְפוֹלִין וּפֹה טוֹבְחִים אוֹתָם, הוֹרְגִים בִּמְכוֹנוֹת־יְרִיָּה וּמַחְנִיקִים בְּאֵדֵי־רַעַל.
זֶה חֳדָשִׁים נִמְשֶׁכֶת הַהֲרִיגָה הַבִּלְתִּי פּוֹסֶקֶת. בְּ־22 בְּיוּלִי הִתְחִילוּ לְהַעֲבִיר אֶת הַיְּהוּדִים שֶׁהָיוּ כְּלוּאִים בְּגֶטוֹ וַרְשָׁה לְשִׁטְחֵי הַמִּזְרָח. זוֹהִי הַשִּׁיטָה. תְּחִלָּה מוֹצִיאִים הַשִּׁלְטוֹנוֹת הַנַצִיִּים פְּקֻדָּה כִּי הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּמָקוֹם אֶחָד יַעַבְרוּ לְמָקוֹם אַחֵר. אֲלָפִים מוּצָאִים מִבָּתֵּיהֶם וּמָעֳבָרִים לְמָקוֹם בִּלְתִּי יָדוּעַ. בַּדֶּרֶךְ הֵם מְמִיתִים אוֹתָם בִּקְרוֹנוֹת סְפוּגִים אֵדֵי־רַעַל וְאֵלֶּה הַמַּגִּיעִים לְאֵיזֶה מָקוֹם – יוֹרִים בָּהֶם בּוֹ בַּמָּקוֹם. כָּךְ הֵם מַעֲבִירִים גַּם אֶת הַיְּהוּדִים מִן הַמְּדִינוֹת שֶׁכָּבְשׁוּ אֶל פּוֹלִין וּמַסִּיעִים אוֹתָם אֱלֵי מָוֶת.
חֳדָשִׁים עַל חֳדָשִׁים נִמְשֶׁכֶת הַהַשְׁמָדָה, כִּי הֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָמִית מִילְיוֹנֵי אֲנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד. אֲבָל רַבִּים גַּם רַבִּים כְּבָר הוּמְתוּ. עַתָּה נִתְקַבְּלוּ יְדִיעוֹת כִּי הַשִּׁלְטוֹנוֹת שֶׁל אוֹכְלֵי־אָדָם אֵלֶּה גָּזְרוּ גְּזֵרָה חֲדָשָׁה לְהַעֲבִיר אֶת כָּל הַיְּהוּדִים שֶׁנּוֹתְרוּ עוֹד לִפְלֵיטָה לַחֲמִשִּׁים וְשָׁלשׁ עָרִים וַעֲיָרוֹת. הַיְּהוּדִים שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בְּאֶלֶף עָרִים וַעֲיָרוֹת מָעֳבָרִים לַחֲמִשִּׁים וּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת. פֹּה תְּרֻכַּז שְׁאֵרִית הַפְּלֵיטָה – לַטֶּבַח הֶחָדָשׁ.
כֵּן, כֵּן, יְלָדִים, עֲלֵיכֶם לָדַעַת זֹאת: אַחֵינוּ מוּמָתִים בְּכָל רֶגַע מֵרִגְעֵי הַיּוֹם שֶׁאֲנַחְנוּ נֶהֱנִים כָּאן מֵאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הַנִּפְלָא, הַמַּצְמִיחַ אֶת פִּרְחֵי הַחֹרֶף הָרִאשׁוֹנִים וּמַדְשִׁיא אֶת הָאֲדָמָה דְּשָׁאִים חֲדָשִׁים. עָלֵינוּ לָחוּשׁ בְּיִסּוּרֵיהֶם וּלְהָרִים אֶת קוֹלֵנוּ יַחַד עִם כָּל הַנֶּאֱבָקִים עִם מַר הַמָּוֶת.
הַסּוֹכְנוּת הַיְּהוּדִית בְּלוֹנְדוֹן פִּרְסְמָה הַצְהָרָה וּבָהּ נֶאֱמַר:
“אָנוּ פּוֹנִים אֶל כָּל הָאֻמּוֹת בְּנוֹת־הַחוֹרִין לָתֵת מִקְלָט לְעַם מְשׁוּלָל בַּיִת. אָנוּ פּוֹנִים לַמֶּמְשָׁלָה הַבְּרִיטִית, כְּאַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁל בֵּיתֵנוּ הַלְּאֻמִּי: תִּנָּתֵן הָאֶפְשָׁרוּת לַחֲצִי מִילְיוֹן הַיְּהוּדִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְמַלֵּא אֶת חוֹבָתָם וּתְעוּדָתָם עַל יְדֵי קַבָּלַת אֲחֵיהֶם וְאַחְיוֹתֵיהֶם בַּמָּקוֹם הַיְּחִידִי אֲשֶׁר בּוֹ חֲדֵלִים הַיְּהוּדִים לִהְיוֹת זָרִים”. וְהַוַּעַד הַלְּאֻמִּי הִכְרִיז קֳבָל הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת: “פִּתְחוּ שְׁעָרִים, שַׁעֲרֵי יְצִיאָה, פִּתְחוּ שְׁעָרִים, שַׁעֲרֵי כְּנִיסָה וּמִפְלָט”.
זֶה שָׁבוּעוֹת וִירָחִים נִמְצָאִים קָרוֹב לְאֶלֶף יְלָדִים פְּלִיטִים בְּטֶהֶרָן. אֵלֶּה הֵם יְלָדִים שֶׁנִּצְּלוּ מֵחֶרֶב הַכִּלָּיוֹן שֶׁל הַנַצִים בְּפּוֹלִין דֶּרֶךְ רוּסְיָה וְהִגִּיעוּ לְטֶהֶרָן. מַדּוּעַ בּוֹשְׁשׁוּ פַּעֲמֵיהֶם לָבוֹא לָאָרֶץ?
“נַרְעִים קוֹלֵנוּ בְּזַעֲקַת “הַצִּילוּ!” וּ”פִתְחוּ שְׁעָרִים!"
(תש"ג)
י"א אֲדָר
מאתיצחק יציב
אֶת שִׂיא הַחֶרְמוֹן רָאֹה רָאִינוּ. מֵעַל כָּל גִּבְעָה נִשָּׂאָה בָּאָרֶץ חָזֹה חָזִינוּ בְּמוֹ עֵינֵינוּ אֶת רֹאשׁוֹ הַשָּׂב. אַךְ אֶל מַרְגְלוֹתָיו לֹא הִגַּעְנוּ. כְּעוֹבְרֵי אֹרַח דָּרְכוּ רַגְלֵינוּ בִּמְקוֹרוֹת הַיַּרְדֵּן, – הַחַצְבָּנִי וּנְהַר דָּן. הוֹשַׁטְנוּ כַּף יָדֵנוּ וַנָּלֹק מִמֵּימֵיהֶם הַקָּרִים, רִוִּינוּ אֶת צִמְאוֹנֵנוּ וְנַמְשִׁיךְ דַּרְכֵּנוּ. וְאִם הָמְתָה נֶפֶשׁ הַהֵלֶךְ וַתְּבַקֵּשׁ פְּדוּת – שָׁקְעָה בִּפְסוּקֵי הַתְּהִלִּים:
אֱלֹהַי, עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח,
עַל־כֵּן אֶזְכָּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים,
מֵהַר מִצְעָר…
אוֹ בִּקְשָׁה נֶחָמָה לְעַצְמָהּ:
כְּטַל־חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל־הַרְרֵי צִיּוֹן,
כִּי שָׁם צִוָּה ה' אֶת־הַבְּרָכָה,
חַיִּים עַד־הָעוֹלָם…
אַךְ מְקוֹם חֲנָיָה לֹא הָיָה לָנוּ שָׁם. עָבְרוּ שָׁנִים עַד תָּקְעֵנוּ יָתֵד בַּאֲדָמָה זוֹ בִּצְפוֹן הָאָרֶץ. עַתָּה מִתְפַּשְּׁטִים וְהוֹלְכִים כְּפָרֵינוּ הָעִבְרִים עַל נְהַר דָּן וְעַל חַצְבָּנִי, לְמַרְגְּלוֹת הַחֶרְמוֹן. הַמַּיִם הַחַיִּים מַשְׁקִים שָׂדוֹת פּוֹרִים וּמְחַיִּים אַנְשֵׁי עֲבוֹדָה.
הֲתֵדַע מִי סָלַל הַדֶּרֶךְ? וּמֵאַיִן הַלַּהַט בְּרוּחַ הַבּוֹנִים?
– תֵּל־חַי!
מֶה הָיָה בְּתֵל־חַי?
הָיֹה הָיָה דָבָר. הַיָּמִים – אַחֲרֵי מִלְחֶמֶת־הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִכְבְּשָׁה בִּידֵי צִבְאוֹת בְּרִיטַנְיָה. כָּל אִישׁ מִיּוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ רָאָה אֶת הַגְּדוּדִים הָרַבִּים, חֵיל רַגְלִי בְּרִיטִי וּגְדוּדִים יְהוּדִים בֵּינֵיהֶם, פָּרָשִׁים אוֹסְטְרַלִים וְצִבְאוֹת הֹדּוּ – נוֹהֲרִים לְאֹרֶךְ הָאָרֶץ, מִדָּרוֹם לְצָפוֹן, בְּמַסָּע נִצָּחוֹן אַדִּיר. הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים וּכְבֻדָּה רַבָּה, תַּחְמשֶׁת וְאַסְפָּקָה בְּשֶׁפַע רַב. כְּמוֹ בִּדְהָרָה עָבְרוּ אֶת הָאָרֶץ וְעַד דַּמֶּשֶׁק וַאֲרַם־צוֹבָא הִגִּיעוּ.
וְהִנֵּה תָּמָּה הַמַּעֲרָכָה. אַנְשֵׁי הַצָּבָא הַכּוֹבֵשׁ עֲיֵפִים מִן הַמִּלְחָמָה, מַתְחִילִים חוֹזְרִים אִישׁ אִישׁ לְאַרְצוֹ
וּלְחַיָּיו הָרְגִילִים. צְפוֹן אַרְצֵנוּ נִשְׁאַר עָזוּב לְנַפְשׁוֹ. שְׁנֵי הַשֻּׁתָּפִים – אַנְגְּלִיָּה וְצָרְפַת – טֶרֶם בָּאוּ לִידֵי הֶסְכֵּם הֵיכָן יִהְיוּ הַגְּבוּלוֹת בֵּין אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, סוּרְיָה וְהַלְּבָנוֹן, הֵיכָן יַתְחִיל תְּחוּם הַשִּׁלְטוֹן הַצָּרְפָתִי וְהֵיכָן הַבְּרִיטִי. שִׁבְטֵי הַבֶּדְוִים הַמֻּסְלְמִים רוֹאִים לְעַצְמָם שְׁעַת כּשֶׁר לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּתּוֹשָׁבִים הַנּוֹצָרִים בִּתְחוּם הֶפְקֵר זֶה לְלֹא שִׁלְטוֹן – וְהֵם מִתְנַפְּלִים עַל עָרִים וּכְפָרִים. שׁוֹדְדִים, בּוֹזְזִים וְרוֹצְחִים. הֵם אוֹמְרִים כִּי הֵם נִלְחָמִים בַּצָּרְפָתִים. בְּדַרְכָּם הֵם פּוֹגְשִׁים בְּיִשּׁוּבִים עִבְרִים בּוֹדְדִים: תֵּל־חַי, כְּפָר־גִּלְעָדִי וּמְתוּלָה. הַשְּׁבָטִים הַבֶּדְוִים עֵינָם לְשֹׁד, וְכָל גַּג רְעָפִים אֲדֻמִּים מְגָרֶה אֶת יִצְרָם וְהֵם מִתְנַפְּלִים עֲלֵיהֶם. הֵם מְזֻיָּנִים בְּנֶשֶׁק רַב, כִּי עַל כֵּן רַב הַנֶּשֶׁק הַמִּתְגּוֹלֵל בַּדְּרָכִים אַחֲרֵי שֶׁהַצָּבָא הַנָּס מַשְׁאִיר וְהַצָּבָא הָרוֹדֵף אֵינוֹ מְאַסֵּף. הֵם אֲסָפוּהוּ וְהִשְׁתַּמְּשׁוּ בּוֹ אַף נֶגֶד הַיִּשּׁוּבִים הַיְּהוּדִים הַמְּעַטִּים, הַבּוֹדְדִים, בַּגָּלִיל הָעֶלְיוֹן.
מַה יַּעֲשׂוּ הַמְעַטִּים נֶגֶד הָרַבִּים? מַה תַּעֲשֶׂה הַקְּבוּצָה הַקְּטַנָּה שֶׁל בַּחוּרִים וּבַחוּרוֹת, הַשּׁוֹכֶנֶת לְצֵלַע הַר, בּוֹדְדָה וּמְבֻדֶּדֶת, לְעֻמַּת שְׁבָטִים רַבִּים, שֶׁפְּנֵיהֶם לְהֶרֶס וּלְשֹׁד? מַה תַּעֲשֶׂה תֵּל־חַי? מַה יַּעֲשֶׂה הֶחָבֵר מֵחֲבְרֵי תֵּל־חַי?
הֵם עָמְדוּ עַל מִשָׁמַרְתָּם. הֵם לֹא זָזוּ, אַף כִּי מְעַטִּים נֶגֶד רַבִּים הָיוּ. הֵם עָמְדוּ כֻּלָּם כְּאֶחָד. וְזֶה הַדָּבָר הַגָּדוֹל, גָּדוֹל גַּם בְּיָמֵינוּ אֵלֶּה, בְּיָמִים שֶׁל יְדִיעוֹת עַל מַעֲרָכוֹת גְּדוֹלוֹת וּכְבֵדוֹת וְרִבְבוֹת שְׁבוּיִים.
בַּמֶּה? – בְּכֹחַ הַהַחְלָטָה לֹא לָזוּז מִן הַנְּקֻדָּה הַבּוֹדְדָה בִּקְצֵה צְפוֹן־הָאָרֶץ; בַּמַּאֲמָץ הַגָּדוֹל שֶׁל כָּל אִישׁ וָאִישׁ מִמְּגִנֵּי תֵּל־חַי לְהַחְלִיט בְּנַפְשׁוֹ לְהִשָּׁאֵר וְלַעֲמֹד עַל עֶמְדָּתוֹ. הַחְלָטָה מֵרָצוֹן. אִישׁ לֹא כָּפָה אוֹתוֹ. כָּל אֶחָד רָאָה אֶת הַסַּכָּנָה הַצְּפוּיָה לוֹ כָּאן. הַנְּקֻדָּה הָיְתָה מְנֻתֶּקֶת מִן הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי. הַתִּקְוָה לְעֶזְרָה הָיְתָה קְטַנָּה. כִּי גַּם בְּתוֹךְ הַיִּשּׁוּב עַצְמוֹ הָיוּ רַבִּים שֶׁדָּרְשׁוּ מֵאֵת הַמְּגִנִּים בַּגָּלִיל הָעֶלְיוֹן שֶׁיַּעַזְבוּ אֶת הַמָּקוֹם. כִּי הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי כֻּלּוֹ – קָטָן הָיָה, וּמִסְפָּרוֹ לֹא הִגִּיעַ אַף לְמֵאָה אֶלֶף נֶפֶשׁ.
אַךְ הֵם, אַנְשֵׁי תֵּל־חַי, שֶׁגֶּדֶר־אֲבָנִים שִׁמְּשָׁה לָהֶם חוֹמָה וּמִבְצָר – אָמְרוּ, כִּי אֵין לַעֲזֹב נְקֻדָּה עִבְרִית אַף אִם הִיא מְנֻתֶּקֶת וּרְחוֹקָה מִיִּשׁוּבִים עִבְרִים אֲחֵרִים וּמְגִנֶּיהָ מְעַטִּים, יְחִידִים וּבוֹדְדִים. רוּחַ גְּבוּרָה פָּעֲמָה בָּהֶם, רוּחַ גְּבוּרָה אֲמִתִּית. אָמְנָם, זוֹ הָיְתָה מַעֲרָכָה קְטַנָּה לְעֻמַּת הַמַּעֲרָכוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁל יָמֵינוּ. אֲבָל בְּמַעֲרָכָה קְטַנָּה זוֹ נִתְגַּלָּה לִמְגִנֵּי תֵּל־חַי וּמְגִנּוֹתֶיהָ סוֹד הַגְּבוּרָה אֲשֶׁר בְּנַפְשָׁם, בְּנֶפֶשׁ כָּל אֶחָד שֶׁעָמַד עַל מִשְׁמַר הַנְּקֻדָּה הָעִבְרִית מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר אוֹ מֵאֲחוֹרֵי הַקִּיר שֶׁל הָרֶפֶת וְצֵלַע־הָהָר.
הָאָדָם הַזּוֹכֶה לְגִלּוּי גְּבוּרָה בְּנַפְשׁוֹ – הוּא הוּא הַמְּחוֹלֵל פְּלָאִים. אוּלָם אֵין גִּלּוּי זֶה בָּא לוֹ אֶלָּא אִם הוּא נוֹשֵׂא נַפְשׁוֹ לִדְבַר־מָה רָם וְנִשָּׂא, לְאִידֵיאַל עֶלְיוֹן. עַל גְּבוּרָה זוֹ אָמַר הַסּוֹפֵר י. ח. בְּרֶנֶר בְּדִבְרֵי הַהֶסְפֵּד עַל אֶחָד מִמְּגִנֵּי תֵּל־חַי שֶׁנָּפַל:
אֲשְׁרֵי מִי שֶׁמֵּת וְתֵל־חַי לִמְרַאֲשׁוֹתָיו!
שָׁנָה שָׁנָה עוֹלֶה הַנֹּעַר לְתֵל־חַי. הוּא פּוֹקֵד אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה וְשׁוֹאֵב מִמֶּנּוּ עֹז וָמֶרֶץ לִפְעֻלָּה וּלְבִנְיָן. לִפְנֵי שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָלְתָה קְבוּצָה שֶׁל נֹעַר עוֹבֵד לְתֵל־חַי לְהָקִים אֶת שְׂרִידֵי הֶחֳרָבוֹת בַּמָּקוֹם, לְתַקֵּן אֶת הַבָּתִּים הַקַּיָּמִים, לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם בִּנְיָנִים חֲדָשִׁים, וּלְהָקִים יִשּׁוּב הַכְשָׁרָה לַנֹּעַר. אַחֲרֵיהֶם בָּאוּ חֶבְרוֹת הַנֹּעַר. וְתֵל־חַי שִׁמְּשָׁה לָהֶן מְקוֹם הַכְשָׁרָה, וְיַחַד יָצְרוּ אֶת הַגַּרְעִינִים לְהִתְיַשְּׁבוּת בַּגָּלִיל הָעֶלְיוֹן. אַחֲרֵי שָׁנִים שֶׁל יְשִׁיבָה בְּתֵל־חַי יָצְאָה הַקְּבוּצָה וְיִסְּדָה אֶת חוּלָתָה – הֲלֹא הוּא יִשּׁוּב הַדַּיָּגִים לְתִּפְאֶרֶת עַל שְׂפַת יַמָּהּ שֶׁל סוּמְכִי. אֵלֶּה יָצְאוּ – וּבָאָה חֶבְרַת־נֹעַר אַחֶרֶת, נֹעַר אֶרֶצְיִשְׂרְאֵלִי לוֹמֵד, וַעֲלֵיהֶם נוֹסְפוּ חַבְרֵי נֹעַר עוֹבֵד וְיִסְּדוּ אֶת רָמִים – הֲלֹא הִיא מְנָרָה הַשּׁוֹכֶנֶת עַל צוּק הָרִים.
גַּם כַּיּוֹם יוֹשֶׁבֶת בְּתֵל־חַי חֶבְרַת נֹעַר צְעִירָה, רֻבָּהּ בְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם מִבְּנֵי עֲדוֹת הַמִּזְרָח, וּמַכְשִׁירָה עַצְמָהּ לְהִתְיַשְּׁבוּת. בְּנֵי הַחֶבְרָה מִתְלַכְּדִים לְגַרְעִין הִתְיַשְּׁבוּתִי – הֵם רוֹקְמִים אֶת חֲלוֹמָם לִיצֹר מִפְעָל הִתְיַשְּׁבוּתִי חָדָשׁ.
תֵּל־חַי הִיא מַעְיָן מִמֶּנּוּ שׁוֹאֲבִים בְּנֵי הַנֹּעַר כֹּחַ וָעֹז – לְהָקִים נְקֻדּוֹת חֲדָשׁוֹת בִּשְׁבִיל אַחֵינוּ הָעוֹמְדִים לָבוֹא אֵלֵינוּ, הַמֻּכְרָחִים לָבוֹא.
לְהָקִים נְקֻדּוֹת, לְהָפְכָן לְיִשּׁוּבִים גְּדוֹלִים וְלַעֲמֹד בְּעֹז בִּפְנֵי כָּל סַכָּנָה, לִבְלִי לָזוּז.
(תש"ד)
הָאוּנִיבֶרְסִיטָה הָעִבְרִית עַל הַר הַצּוֹפִים
מאתיצחק יציב
בְּיָמִים אֵלֶּה מָלְאוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה לִפְתִיחַת הָאוּנִיבֶרְסִיטָה הָעִבְרִית.
הַיְלָדִים עֲדַיִן רְחוֹקִים מַהֲלַּךְ כַּמָּה שָׁנִים מִן הָאוּנִיבֶרְסִיטָה – הֵם לוֹמְדִים בְּעִקָּר בְּבֵית־הַסֵּפֶר הָעֲמָמִי. כָּל הַמַּרְגִּישׁ כִּי בְּכֹחוֹ לְהַמְשִׁיךְ בַּלִּמּוּדִים, עָלָיו לַעֲבֹר אֶת שְׁלַבֵּי בֵּית־הַסֵּפֶר הַתִּיכוֹן וּמִכָּאן יַעֲלֶה לַהַר־הַצּוֹפִים – לָאוּנִיבֶרְסִיטָה הָעִבְרִית. וְאוּלָם הָאוּנִיבֶרְסִיטָה מַאֲצִילָה מִידִיעוֹתֶיהָ וּמֵחֲקִירוֹתֶיהָ לֹא אַךְ עַל הַתַּלְמִיד הַלּוֹמֵד בֵּין כָּתְלֵי בֵּיתָהּ בִּלְבָד. מִתּוֹצְאוֹת הַחֲקִירוֹת שֶׁל הַמְּלֻמָּדִים, הָעוֹבְדִים בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה לְמַחְלְקוֹתֶיהָ הַשּׁוֹנוֹת, נֶהֱנִים גַּם אֵלֶּה שֶׁאֵינָם לוֹמְדִים בָּהּ כְּתַלְמִידִים.
בָּחוּר אוֹ בַּחוּרָה הַחוֹרְשִׁים, שׁוֹתְלִים וְנוֹטְעִים בִּמְנָרָה בַּצָּפוֹן אוֹ בִּרְבִיבִים־עַסְלוּג' בַּנֶּגֶב, מִשְׁתַּמְּשִׁים כְּבָר כַּיּוֹם בִּפְרִי הַחֲקִירוֹת שֶׁל הָאוּנִיבֶרְסִיטָה. חֲקִירַת הַקַּרְקַע וּמְקוֹרוֹת הַמַּיִם, הֲגָנָה מִפְּנֵי הַמַּזִּיקִים בְּתוֹךְ הַקַּרְקַע, בְּשָׁרְשֵׁי עֵצִים אוֹ חֲרָקִים וּרְמָשִׂים עַל פְּנֵי הַקַּרְקַע, טִיּוּב הַקַּרְקַע וְהַשְׁבַּחַת זְנֵי הַפְּרִי, הַיְּרָקוֹת וְהַתְּבוּאָה – כָּל אֵלֶּה הֵן תּוֹצְאוֹת הַחֲקִירָה וְהַלִּמּוּד, אֲשֶׁר הָעוֹבֵד מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בַּעֲבוֹדָתוֹ יוֹם יוֹם.
כֵּן הַדָּבָר גַּם בְּכַמָּה וְכַמָּה מִמִּקְצוֹעוֹת חַיֵּינוּ הָרוּחָנִיִּים. דִּבְרֵי יְמֵי יִשְׂרָאֵל, דִּבְרֵי יְמֵי הָעוֹלָם, סִפְרוּתֵנוּ הָעַתִּיקָה וְהַחֲדָשָׁה, חֲקִירַת הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית וְדִקְדּוּקָהּ, חֲקִירַת הַלְּשׁוֹנוֹת הַשֵּׁמִיּוֹת הַקְּרוֹבוֹת לִשְׂפָתֵנוּ הָעִבְרִית – כָּל אֵלֶּה הֵם דְּבָרִים אֲשֶׁר פִּרְיָם נֹאכַל גַּם מִחוּץ לָאוּנִיבֶרְסִיטָה, מִתּוֹךְ הַסְּפָרִים וְהַמַּאֲמָרִים אֲשֶׁר הַמְּלֻמָּדִים מְפַרְסְמִים מִזְּמַן לִזְמַן.
כֵּן עוֹסְקִים רוֹפְאִים בַּחֲקִירוֹת הַמַּחֲלוֹת הַמְּצוּיוֹת בָּאָרֶץ וְדַרְכֵי הַמִּלְחָמָה בָּהֶן. הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁצָּבְרוּ הָרוֹפְאִים הַחוֹקְרִים בְּמַחֲלוֹת הָאָרֶץ מְבִיאִים בְּרָכָה לְהַרְבֵּה חוֹלִים. הַצְּבָאוֹת שֶׁל עַמֵּי הַבְּרִית בַּמִּזְרָח הַתִּיכוֹן הֵפִיקוּ בִּימֵי הַמִּלְחָמָה תּוֹעֶלֶת רַבָּה מִן הָאוּנִיבֶרְסִיטָה הָעִבְרִית בָּעִנְיְנֵי הַבְּרִיאוּת שֶׁל הַחַיָּלִים וּבְהַגָּשַׁת נַסְיוֹבִים שׁוֹנִים לְצָרְכֵי רְפוּאָה לַצָּבָא.
אַף בִּשְׂדֵה הַתַּעֲשִׂיָּה וְהַחֲרשֶׁת מְסַיַּעַת הָאוּנִיבֶרְסִיטָה בַּחֲקִירוֹתֶיהָ בַּמּוּצָרִים הַשּׁוֹנִים.
פְּתִיחַת הָאוּנִיבֶרְסִיטָה עַל הַר־הַצּוֹפִים לְפָנַי עֶשְׂרִים שָׁנָה הִכְּתָה גַּלִּים בְּחַיֵּי הַיְּהוּדִים בְּכָל אַרְצוֹת תֵּבֵל. הָיָה זֶה יוֹם שִׂמְחָה לְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל. הַרְבֵּה תִּקְווֹת תָּלוּ בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה. בִּנְאוּם הַפְּתִיחָה אֲשֶׁר נָשָׂא מְשׁוֹרְרֵנוּ חַיִּים נַחְמָן בְּיַאלִיק עַל הַר־הַצּוֹפִים בְּיוֹם פְּתִיחַת הָאוּנִיבֶרְסִיטָה אָמַר: “בָּרֶגַע הַזֶּה הִדְלִיק יִשְׂרָאֵל עַל הַר־הַצּוֹפִים אֶת הַנֵּר הָרִאשׁוֹן לַחֲנֻכַּת חַיֵּי רוּחוֹ. הַיּוֹם תָּבוֹא הַבְּשׂוֹרָה אֶל כָּל תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל בַּאֲשֶׁר הֵם, כִּי הַיָּתֵד הָרִאשׁוֹנָה לְבִנְיַן יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה נִתְקְעָה וְלֹא תָּמוּשׁ עוֹד”.
ד"ר חַיִּים וַיְצְמַן נָשָׂא אֶת נַפְשׁוֹ מֵאָז יְמֵי עֲלוּמָיו לְהָקִים הֵיכַל מַדָּע עִבְרִי בְּאַרְצֵנוּ. הוּא אָמַר אָז בְּיוֹם הַפְּתִיחָה, “כִּי מַטְּרַת הָאוּנִיבֶרְסִיטָה הַזֹּאת הִיא לְהַבִּיעַ אֶת רוּחֵנוּ וּלְהַשְׁקִיף עַל פְּנֵי תֵּבֵל מִתּוֹךְ נְקֻדַּת מַבָּטֵנוּ אָנוּ”.
וְלוֹרְד גֵ’מְס בְּלפוּר, שֶׁהִשְׁתַּתֵּף גַּם הוּא בִּפְתִיחַת הָאוּנִיבֶרְסִיטָה אָמַר: “לִפְנֵי רְגָעִים אֲחָדִים הִזְכִּיר לִי אֶחָד מִידִידַי, כִּי מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתֶּם יוֹשְׁבִים עָלָיו, יְכוֹלִים אַתֶּם לִרְאוֹת אֶת הַמָּקוֹם הַמְּדֻיָּק שֶׁבּוֹ נִכְנְסוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לָאָרֶץ הַמֻּבְטָחָה לָהֶם. סִפַּרְתִּי דָּבָר זֶה לִידִיד שֵׁנִי וְהוּא מִצִּדּוֹ הֵעִיר, כִּי מִן הָהָר הַזֶּה, הַר־הַצּוֹפִים, נִהֵל מְהָרְסָהּ הָרוֹמָאִי שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם אֶת הַמָּצוֹר, שֶׁשָּׂם קֵץ לְאוֹתוֹ פֶּרֶק גָּדוֹל בְּדִבְרֵי יְמֵי הָעָם הַיְּהוּדִי. כְּלוּם יְכוֹלִים לִבְחֹר מָקוֹם נָאֶה מִזֶּה? מַאֲמָץ תַּרְבּוּתִי כַּבִּיר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵקִיץ עָלָיו הַקֵּץ לִפְנֵי מֵאוֹת שָׁנִים עוֹמֵד לְהִתְחַדֵּשׁ בְּבֵיתָהּ הַקַּדְמוֹן שֶׁל הָאֻמָּה”.
בַּהַדְגָּשָׁה מְיֻחֶדֶת הִדְגִּישׁ מְשׁוֹרְרֵנוּ אֶת עֶרְכָּהּ שֶׁל “תּוֹרָה” בַּמַּעֲמָד הַחֲגִיגִי שֶׁל טֶקֶס פְּתִיחַת הָאוּנִיבֶרְסִיטָה לֵאמֹר:
“הַמֻּשָּׂג ‘תּוֹרָה’, הִתְרוֹמֵם בְּעֵינֵי הָעָם אֶל גֹּבַהּ אֵין חֵקֶר לוֹ. הַתּוֹרָה נִקְבְּעָה בְּמֶרְכַּז שְׁאִיפוֹתֶיהָ וּמַאֲוַיֶּיהָ הַכְּמוּסִים וְהַגְּלוּיִים שֶׁל הָאֻמָּה בְּגָלוּתָהּ”.
עַתָּה, עִם הַשִּׁיבָה לָאָרֶץ, יְחַדֵּשׁ הָעָם אֶת מַאֲמַצָּיו לְהָבִיא לִידֵי גִּלּוּי אֶת מַאֲוַיָּיו בַּעֲמַל כַּפָּיו וּבַעֲמַל רוּחוֹ בִּרְשׁוּתוֹ הוּא, רְשׁוּת הַיָּחִיד.
בְּעֶשְׂרִים שְׁנוֹת קִיּוּמָהּ שֶׁל הָאוּנִיבֶרְסִיטָה הָעִבְרִית עַל הַר־הַצּוֹפִים הוּקְמוּ כַּמָּה מַחְלְקוֹת שֶׁהוֹצִיאוּ מַחֲזוֹרֵי תַּלְמִידִים מֻסְמָכִים – בְּמַדָּעֵי הָרוּחַ וּבְמַדָּעֵי הַטֶּבַע וּבַחַקְלָאוּת. מוֹרֵי הָאוּנִיבֶרְסִיטָה מַרְצִים בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים בָּאָרֶץ – בֶּעָרִים וּבַכְּפָרִים – לִפְנֵי כָּל הָרוֹצֶה לִלְמֹד וְשׁוֹאֵף דַּעַת.
עִם חֻרְבָּנָם שֶׁל יְהוּדֵי אֵרוֹפָּה וְהַשְׁמַדָתָם אֵין לָנוּ מִן הַמּוּכָן בַּגּוֹלָה אֲנָשִׁים מְלֻמָּדִים. הַשְּׂרִידִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ יְנִצְּלוּ וְלֹא יָכְלוּ זֶה שָׁנִים לִלְמֹד בְּשׁוּם בֵּית־סֵפֶר בְּאֵרוֹפָּה.
עַל כֵּן גָּדוֹל בְּיוֹתֵר עֶרְכָּהּ שֶׁל הָאוּנִיבֶרְסִיטָה כַּיּוֹם. וּבִמְלֹאת עֶשְׂרִים שָׁנָה לִפְתִיחָתָהּ אֲנַחְנוּ מַבִּיטִים בְּגָאוֹן אֶל הַר־הַצּוֹפִים וְרוֹאִים כִּי אָמְנָם הַשְׂכֵּל הִשְׂכִּילוּ מְקִימֵי הָאוּנִיבֶרְסִיטָה לַחֲזוֹת מֵרֹאשׁ מֶה חָשׁוּב הוּא
מְקוֹם תּוֹרָה זֶה בְּאַרְצֵנוּ, הָעֲתִידָה לְשַׁמֵּשׁ מִקְלָט לִפְזוּרֵי יִשְׂרָאֵל וְלִפְזוּרֵי רוּחוֹ.
מִשָּׁנָה לְשָׁנָה מִתְרַבִּים הַבִּנְיָנִים עַל הַר־הַצּוֹפִים, מַחְלְקוֹת חֲדָשׁוֹת נִפְתָּחוֹת וְרֶשֶׁת הַלִּמּוּדִים וְהַמֶּחְקָרִים מִתְרַחֶבֶת וְהוֹלֶכֶת. אוֹצַר הַסְּפָרִים בְּבֵית־הַסְּפָרִים הַלְּאֻמִּי וְהָאוּנִיבֶרְסִיטָאִי מִתְעַשֵּׁר בִּסְפָרִים חֲדָשִׁים וִישָׁנִים. וַאֲנַחְנוּ מְקַוִּים, כִּי אָמְנָם יִהְיֶה מָקוֹם זֶה מְקוֹם תּוֹרָה, כְּפִי שֶׁחָזָה אוֹתוֹ מְשׁוֹרְרֵנוּ ח. נ. בְּיַאלִיק, וְאוֹרוֹ יַגִּיהַּ לְתֵבֵל כֻּלָּהּ.
(ניסן תש"ה)
חַג חֵרוּתֵנוּ
מאתיצחק יציב
הַסְּנֶה בּוֹעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל – לָמָּה הֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא
לְמֹשֶׁה כְּעִנְיָן זֶה? לְפִי שֶׁמּשֶׁה הָיָה מְחַשֵּׁב בְּלִבּוֹ וְאוֹמֵר: שֶׁמָּא יִהְיוּ
הַמִּצְרִים מְכַלִּים אֶת יִשְׂרָאֵל? לְפִיכָךְ הֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵשׁ
בּוֹעֶרֶת (וּסְנֶה) אֵינֶנּוּ אֻכָּל. אָמַר לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁהַסְּנֶה בּוֹעֵר בָּאֵשׁ וְאֵינֶנּוּ אֻכָּל, כָּךְ הַמִּצְרִים אֵינָם יְכוֹלִים לְכַלּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל.
(מִדְרָשׁ רַבָּה, שְׁמוֹת)
א
אֵשׁ זוֹ, אֵשׁ הַסְּנֶה הַבּוֹעֵר וְאֵינֶנּוּ אֻכָּל – לוֹהֶבֶת מֵרֵאשִׁית דִּבְרֵי יָמֵינוּ, בִּצְעָדֵינוּ הָרִאשׁוֹנִים לִהְיוֹת לְעָם. אֵשׁ זוֹ הִיא שֶׁהֵאִירָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַדֶּרֶךְ לְחֵרוּת, אֶת הַמַּאֲבָק לְהִשְׁתַּחְרֵר מִן הַשִּׁעְבּוּד, לִיצִיאַת מִצְרַיִם וְלִכְנִיסָה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.
חַג הַפֶּסַח הוּא חַג יְצִיאַת מִצְרַיִם וְחַג כְּנִיסָתֵנוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. כִּי בְּחֹדֶשׁ נִיסָן עָבְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן וְנִכְנְסוּ לָאָרֶץ. בְּנֵי חוֹרִין בָּאנוּ לָאָרֶץ. עַם בֶּן חוֹרִין.
“מֹשֶׁה הָיָה מְחַשֵּׁב בְּלִבּוֹ וְאוֹמֵר: שֶׁמָּא יִהְיוּ הַמִּצְרִים מְכַלִּים אֶת יִשְׂרָאֵל” – כָּךְ מְסַפֶּרֶת לָנוּ הָאַגָּדָה. בְּלִבּוֹ שֶׁל משֶׁה, הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, קִנֵּן הַחֲשָׁשׁ, שֶׁמָּא יְכַלּוּ הַמִּצְרִים אֶת יִשְׂרָאֵל. עַם קָטָן הָיִינוּ בֵּין עַמִּים גְּדוֹלִים מִמֶנּוּ. טִבְעִי הָיָה הַדָּבָר שֶׁהַגְּדוֹלִים יִבְלְעוּ אֶת הַקָּטָן. כָּךְ נָהוּג אֵצֶל בַּעֲלֵי־הַחַיִּים, הֶחָזָק טוֹרֵף אֶת הַחַלָּשׁ מִמֶּנּוּ. אַךְ הָעָם הַקָּטָן הַזֶּה מִיּוֹם הֱיוֹתוֹ לֹא נָתַן לִבְלֹעַ אֶת עַצְמוֹ. הָיָה בּוֹ אֵיזֶה כֹּחַ מִיֻחָד לַעֲמֹד עַל נַפְשׁוֹ בִּפְנֵי גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים מִמֶּנּוּ – הֲלֹּא הִיא רוּחוֹ, רוּחַ יִשְׂרָאֵל. אֵשׁ לוֹהֶבֶת שֶׁל אֱמוּנָה חֲדָשָׁה, אֱמוּנָה בֵּאלֹהִים לֹא נִרְאִים לְעַיִן, בְּכֹחַ עֶלְיוֹן, אֵל אֶחָד וְלֹא אֱלִילִים מַעֲשֵׂי יְדֵי אָדָם – אֵשׁ הָאֱמוּנָה הַזֹּאת חִשְּׁלָה אֶת רוּחוֹ כְּעָם. וַאֲנַחְנוּ עוֹמְדִים עַם קָטָן בֵּין עַמֵּי־עוֹלָם גְּדוֹלִים עַד הַיּוֹם הַזֶּה. עַם לְבָדָד.
וְשׁוֹנֶה הָיָה עַם זֶה בְּרוּחוֹ מִן הָעַמִּים הָאֲחֵרִים. אֱמוּנָתוֹ וְדָתוֹ לֹא אֱמוּנָתָם וְדָתָם הֵן. וְהָעַמִּים הָאֲחֵרִים אֵינָם אוֹהֲבִים אֶת הָעָם הַשּׁוֹנֶה מֵהֶם, וְעַל כֵּן חָשַׁשׁ גַּם משֶׁה רַבֵּנוּ – כִּי הָאֲחֵרִים יְכַלּוּ אוֹתוֹ. וְהַחֲשָׁשׁ הַזֶּה מְקַנֵּן בְּלִבּוֹ שֶׁל כָּל מַנְהִיג, שֶׁל רוֹעֶה נֶאֱמָן עַד הַיּוֹם. אֲנַחְנוּ מַפְנִים אֶת עֵינֵינוּ אֶל הַסְּנֶה שֶׁאֵינֶנּוּ אֻכָּל וּמַאֲמִינִים, כִּי שׁוּם מִצְרִים לֹא יוּכְלוּ לְכַלוֹתֵנוּ.
חַג חֵרוּתֵנוּ. כָּל דּוֹר וְדוֹר חַיָּב לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, כְּאִלּוּ הוּא עַצְמוֹ אַךְ יָצָא מִשִּׁעְבּוּד לְחֵרוּת. חֵרוּת זוֹ שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל נָטְלוּ לְעַצְמָם בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם וּבִכְנִיסָתָם לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא שֶׁהֵטִילָה עֲלֵיהֶם חוֹבוֹת רַבִּים וַחֲדָשִׁים. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נַעֲשׂוּ בְּנֵי חוֹרִין לָשֵׂאת בְּעֹל הַבִּנְיָן שֶׁל הַחַיִּים הַחֲדָשִׁים שֶׁהָלְכוּ לִבְנוֹת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. זוֹהִי חֵרוּת לְבִנְיָן, לִיצִירָה, לְהָקִים מְדִינָה שֶׁבָּהּ יִשְׁלְטוּ צֶדֶק וְישֶׁר. חַיִּים חֲדָשִׁים וְשׁוֹנִים מֵאֵלֶּה הַחַיִּים שֶׁרָאוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁל מוֹשְׁלִים מְשַׁעְבְּדִים, הַמַּעֲבִידִים בְּחֹמֶר וּלְבֵנִים וּבוֹנִים לְעַצְמָם פִּתוֹם וְרַעַמְסֵס, עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה, לַמֶּלֶךְ וְלְמְקֹרָבָיו.
בְּדֶרֶךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הָיָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעֲמָד גָּדוֹל, מַעֲמַד הַר סִינִי. הֵם קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה וְהָלְכוּ לָאָרֶץ לִבְנוֹת אוֹתָהּ בְּרוּחַ הַתּוֹרָה אֲשֶׁר קִבְּלוּ. זוֹהִי הַחֵרוּת הָעִלָּאִית שֶׁבְּנֵי־חוֹרִין אֵלֶּה בָּאוּ לֵהָנוֹת מִמֶּנָּה בָּאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת. הַחֵרוּת לִחְיוֹת כְּרוּחָם וּכְנַפְשָׁם.
עַל הַחֵרוּת הַזֹּאת אָנוּ נֶאֱבָקִים כָּל יְמֵי הֱיוֹתֵנוּ עֲלֵי אֲדָמוֹת כְּעָם. עַל כֵּן חַיֵּינוּ קָשִׁים. חוֹזֵינוּ וּנְבִיאֵינוּ, גְּאוֹנֵינוּ וְאַנְשֵׁי הֶחָזוֹן שֶׁלָּנוּ בְּכָל הַזְּמַנִּים, נָשְׂאוּ אֶת נַפְשָׁם לִגְדוֹלוֹת. מֵעוֹלָם לֹא הִסְתַּפְּקוּ בַּמֶּה שֶׁהָיָה לָהֶם וּבַמֶּה שֶׁהִשִּׂיגָה הָאֱנוֹשׁוּת. הָרָצוֹן וְהַשְּׁאִיפָה לִגְדוֹלוֹת יוֹתֵר הֵבִיאוּ לָנוּ בְּקֶרֶב הָעַמִּים כָּל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת. זֶהוּ הַגּוֹרָל, גּוֹרָלֵנוּ הַקָּשֶׁה. הַשְּׁאִיפָה הַנִּצְחִית לְתִקּוּן הַחַיִּים וּמַשָּׂא הַנֶּפֶשׁ לְשַׁנּוֹת אֶת פְּנֵי הָעוֹלָם – הֵבִיאוּ לָנוּ אֶת הַסֵּבֶל וְאֶת אִי־הַהֲבָנָה שֶׁל הָעַמִּים בְּיַחַס אֵלֵינוּ.
אֲבָל אֲנַחְנוּ לֹא נִיעַף וְלֹא נִלְאֶה מִשְּׁאֹף לַנַּעֲלֶה וּלְהִתְעַלּוֹת וְלִחְיוֹת חַיֵּי חֵרוּת כְּעַם בֶּן־חוֹרִין.
חַג הַחֵרוּת הוּא חַג הַהִתְגַּבְּרוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁל רוּחֵנוּ, נִזְכֹּר זֹאת אַף בַּיָּמִים הַקָּשִׁים.
ב
רוֹאֶה אֲנִי אֶת לֵיל הַסֵּדֶר הַשָּׁנָה כְּאִלּוּ אַרְצֵנוּ כֻּלָּהּ – שֻׁלְחָן אֶחָד עָרוּךְ וְקָצֵהוּ לְצַד מַעֲרָב וּלְיָדוֹ כִּסְּאוֹת פְּנוּיִים הַמְּחַכִּים לַמְּסֻבִּים, לְאַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַנִּמְצָאִים עֲדַיִן מֵעֵבֶר לַיָּם. רוֹאֶה אֲנִי אוֹתָם יוֹשְׁבִים וְעוֹמְדִים עַל צְרוֹרוֹתֵיהֶם, יְשִׁיבַת עֲרַאי וַעֲמִידַת חִפָּזוֹן, בְּדַרְכָּם לָצֵאת מֵעֵמֶק הַבָּכָא, לָצֵאת מֵאֵרוֹפָּה – מֵעֵין יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁל יָמֵינוּ לָאָרֶץ הַמֻּבְטָחָה.
יְצִיאַת מִצְרַיִם. הַשָּׁנָה אֲנַחְנוּ מֵיטִיבִים לְהָבִין מָה רַב הָיָה הָרשֶׁם שֶׁנֶּחֱרַת בְּזִכְרוֹן עַמֵּנוּ בְּכָל הַדּוֹרוֹת – זֶה הַנֵּס הַגָּדוֹל שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם. בְּיָמֵינוּ אֲנַחְנוּ רוֹאִים אֶת הַנֵּס הַגָּדוֹל הַזֶּה בְּאוֹרָהּ הַמְיֻחָד שֶׁל הַשּׁוֹאָה הַגְּדוֹלָה שֶׁמָּצְאָה אֶת עַמֵּנוּ. יְצִיאַת מִצְרַיִם! – מְשַׁוַּעַת נַפְשֵׁנוּ מִתּוֹךְ כִּסּוּפֵי גְּאֻלָּה עַזִּים וַעֲמֻקִּים, גְּאֻלָּה וּפְדוּת לְעַמֵּנוּ, שִׁיבַת יִשְׂרָאֵל לְאַרְצוֹ. הַשָּׁנָה אֲנַחְנוּ מַרְגִּישִׁים וּמְבִינִים בְּיֶתֶר רֶגֶשׁ וּבְיֶתֶר הֲבָנָה מָה רַב הַהֶכְרֵחַ לְעַמֵּנוּ לָצֵאת מִמִּדְבַּר הַגָּלוּת וְלָבוֹא לְאֶרֶץ הַבְּחִירָה.
הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, שְׂפָתֵינוּ מְדוֹבְבוֹת: בּוֹא, עַמִּי! קוֹלֵנוּ רוֹעֵם: שַׁלַּח עַמִּי!
הַשָּׁנָה אֲנַחְנוּ חוֹגְגִים אֶת חַג הַפֶּסַח לְאַחַר שֶׁמִּלְחֶמֶת הָעוֹלָם נִגְמְרָה. שִׁלְטוֹן הָרֶשַׁע הַנַצִי – נִשְׁבַּר. שִׁלְטוֹן הָאֻמּוֹת הַמְאֻחָדוֹת בָּא בִּמְקוֹמוֹ. עָרִים רַבּוֹת בְּגֶרְמַנְיָה הָפְכוּ עִיֵּי חֳרָבוֹת, רַבִּים מֵרָאשֵׁי הַנַצִים נַעֲשׂוּ בָּהֶם שְׁפָטִים וְהוּצְאוּ לַהוֹרֵג.
הַמִּפְלֶצֶת הַנַצִית כְּשֶׁהִיא מַחֲזֶקֶת בַּשִּׁלְטוֹן – בִּדְמוּתָהּ הַשְּׂטָנִית שֶׁל “גֶּסְטַפּוֹ” וְכָל מִינֵי מַלְאֲכֵי חַבָּלָה גֶּרְמָנִים אֲחֵרִים – אֵינֶנָּהּ עוֹד. וְאוּלָם הָרוּחַ הָרָעָה, הָעֲכוּרָה, שֶׁהֵבִיאוּ הַנַצִים לָעוֹלָם, עֲדַיִן לֹא נִכְחֲדָה. גַּם רַבִּים מֵאֵלֶּה שֶׁנִּלְחֲמוּ נֶגֶד הַנַצִים וְנָחֲלוּ נִצָּחוֹן עֲלֵיהֶם נִדְבְּקָה בָּהֶם הָרוּחַ הָרָעָה הַזֹּאת. בְּקֶרֶב רַבִּים מִבְּנֵי הָאֻמּוֹת שֶׁנִּלְחֲמוּ בַּנַצִים נִדְבְּקָה הַטֻּמְאָה הַנַצִית, הֲלֹא הִיא הָרוּחַ הָרָעָה שֶׁל שִׂנְאָה וְאֵיבָה לַזּוּלַת, רוּחַ הַחֲשָׁד וְאִי הָאֵמוּן בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבֵין עַם לְעָם. עַל כֵּן אֲנַחְנוּ רוֹאִים כִּי זֶה חֳדָשִׁים רַבִּים אַחֲרֵי הַנִּצָּחוֹן עַל גֶּרְמַנְיָה, אַחֲרֵי הַנִּצָּחוֹן עַל הַנַצִים – עֲדַיִן לֹא בָּא הַשָּׁלוֹם לָעוֹלָם. רִיבוֹת וּמְדָנִים בֵּין הָאֻמּוֹת שֶׁאַךְ תְּמוֹל שָׁפְכוּ אֶת דָּמָן יַחַד בַּמִלְחָמָה נֶגֶד הָאוֹיֵב הַמְּשֻׁתָּף. קָשִׁים חֶבְלֵי הַשָּׁלוֹם. וְשׁוּב הִנְנוּ אֲנַחְנוּ הַיְּהוּדִים הָרִאשׁוֹנִים הַסּוֹבְלִים מִן הַטֻּמְאָה הַזֹּאת שֶׁנִּדְבְּקָה בָּאֻמּוֹת.
וְשׁוּב עוֹמֵד הָעוֹלָם שֶׁלְאַחַר הַמִּלְחָמָה בַּמִּבְחָן – הֲיִתְגַּבֵּר עַל הָרוּחַ הָרָעָה הַמְּהַלֶּכֶת אֵימִים בֵּין הָעַמִּים וּבֵין הַמְּדִינוֹת?
וְשׁוּב הִנְנוּ אֲנַחְנוּ אֶבֶן־הַבֹּחַן. אֲנַחְנוּ הַיְּהוּדִים. הָרוּחַ הָרָעָה עוֹשָׂה רֵאשִׁית כֹּל רָעוֹת בָּנוּ. כָּךְ עָשׂוּ הַנַצִים. כָּךְ עוֹשִׂים גַּם הָאֲחֵרִים שֶׁטֻּמְּאַת הַנַצִים דָּבְקָה בָּהֶם. אַךְ הָרוּחַ הָרָעָה הַזֹּאת מִתְנַקֶּמֶת בְּעוֹשֵׂי הָעַוְלָה. הִיא הִתְנַקְּמָה גַּם בַּנַצִים. הִיא תִּתְנַקֵּם גַּם בָּאֲחֵרִים.
גַּלֵּי הָאֵיבָה לַיְּהוּדִים הַזּוֹרְמִים בָּעוֹלָם וְהַמַּעֲלָלִים הָרָעִים שֶׁעֲדַיִן מְעוֹלְלִים בָּנוּ – סוֹפָם לְהִתְנַקֵּם. וְאוּלָם עַתָּה אֲנַחְנוּ מְרִימִים אֶת קוֹלֵנוּ וּמַזְהִירִים אֶת הָעוֹלָם:
תַּקְנוּ אֶת הֶעָוֶל שֶׁנַּעֲשָׂה לָהֶם הַיְּהוּדִי, וְהָיְתָה זֹאת רֵאשִׁית הַדֶּרֶךְ לְבַעֵר אֶת הַטֻּמְאָה, אֶת הָרוּחַ הָרָעָה – מוֹרֶשֶׁת הִיטְלֶר וְכָל עָרִיצֵי עוֹלָם.
זְמַן חֵרוּתֵנוּ – גְּאֻלָּה לְעַמֵּנוּ וּפְדוּת לְכָל הָעַמִּים.
(תש"ו)
יוֹם הַיָּם
מאתיצחק יציב
שׁוּטִי, סִירָה,
שׁוּטִי חִישׁ
סִירָתִי!
הֶאְדִּים הַמַּעֲרָב. הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת יָמָּה. הִנֵּה נִרְאֶה קְצֵה הַדִּיסְקוּס הָאָדֹם בָּאֹפֶק, שׁוֹקֵעַ וְנֶעְלָם. הַשָּׁמַיִם וְהַיָּם נָשְׁקוּ. וָרֹד וְסָגֹל מִתְעָרְבִים וְשׁוֹקְעִים. מִקְּצֵה הַשָּׁמַיִם וּמִפְּאַת הַיָּם בְּמַעֲרָב עוֹלֶה חֲלוֹם רַךְ וְנוּגֶה, בְּעַד הָעֲנָנִים הַקַּלִּים, הַכְּחַלְחַלִּים־סְגֻלִּים נִרְאֶה כֶּתֶם נָע, מִתְקָרֵב וְהוֹלֵךְ – תֹּרֶן, מִפְרָשׂ וְסִירָה:
שׁוּטִי, סִירָה,
שׁוּטִי חִישׁ…
הֲסִירָתִי הִיא זֹאת? מִי חוֹתֵר שָׂם בִּקְצֵה הָאֹפֶק וּבָא אֵלֵינוּ?
יְמֵי הַקַּיִץ בָּאִים. יְלָדִים, יוֹשְׁבֵי הַחוֹפִים יֵלְכוּ אֶל הַיָּם לֵהָנוֹת מִקְּרִירוּתוֹ הַנְּעִימָה. מִּקּוּנְכִיּוֹתָיו הָרַבּוֹת, מֵהַצְּדָפִים הַקְּטַנִּים וְהָאַצּוֹת הַשׁוֹנוֹת. עַזֵּי־נֶפֶשׁ וּבַעֲלֵי־מֶרֶץ יֶחֱצוּ מֵימָיו בִּשְׂחִיָּה עַל הַבֶּטֶן, עַל הַגַּב. בִּצְלִילָה וּבִקְפִיצָה. זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב־יָדַיִם.
זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן. אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבֵי הַחוֹף כְּשֵׁבֶט זְבוּלֻן אָנוּ. הַיָּם הֶמְשֵׁךְ־הַיַּבָּשָׁה הוּא לָנוּ.
לִמַּדְנוּ אֶת יָדֵנוּ וְהוֹגַעְנוּ אֶת מֹחֵנוּ לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאֲדָמָה הַצְּחִיחָה וְהַשּׁוֹמֵמָה. עֲשָׂרוֹת שָׁנִים עָבַדְנוּ בְּכָל כֹּחוֹתֵינוּ, עַד שֶׁיָּדְעָה יָדֵנוּ לַחֲרֹשׁ בַּתֶּלֶם, לַעֲדֹר וְלִנְטֹעַ – וְהָיוּ מַטָּעֵינוּ וּשְׂדוֹתֵינוּ לְאוֹת וּלְמוֹפֵת. אַךְ הֲיָדַעְנוּ גַּם אָרְחוֹת יַמִּים, לְהוֹצִיא לֶחֶם מִמֶּרְחָבָיו וּמִמְּצוּלוֹתָיו?
הַיָּם כַּיַּבָּשָׁה – מֶרְחַב מִחְיָה הוּא.
אָכֵן, אַךְ הַיּוֹדֵעַ לָבוֹא בְּסוֹדוֹ יוּכַל לְהָפִיק מִמֶּנּוּ אֶת עָשְׁרוֹ וְלִחְיוֹת עַל הָאוֹצָרוֹת, הַטְּמוּנִים בּוֹ לְמִחְיַת־הָאָדָם.
הַיָּם סוֹעֵר וְהַיָּם נָח מִזַּעְפּוֹ, יֶחְמְרוּ מֵימָיו וְשָׁבוּ וְיִהְיוּ חֲלָקִים כִּרְאִי מְלֻטָּשׁ – אַךְ רַק הַיּוֹדֵעַ אֶת סַעֲרוֹ וְאֶת זַעְפּוֹ יֵדַע גַּם אֶת הַנֹּעַם בְּשִׁקְטוֹ.
וּמָה רַבִּים הַדְּבָרִים שֶׁצָּרִיךְ לָדַעַת. אַף לְהָשִׁיט סִירָה קְטַנָּה בַּנָּהָר דְּרוּשׁוֹת יְדִיעוֹת רַבּוֹת וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה הַפְלָגָה בְּמֶרְחֲבֵי יַמִּים.
נִזְדַּמַּנְתִּי לַמּוֹעֲדוֹן שֶׁל “הַחוֹתְרִים” עַל שְׂפַת הַיַּרְקוֹן. אוֹתוֹ בֹּקֶר שֶׁל שַׁבָּת הָיוּ בְּחִינוֹת לַחֲבֵרִים חֲדָשִׁים. רָאִיתִי כִּי רַבִּים הַדְּבָרִים אֲשֶׁר עַל הֶחָבֵר לָדַעַת אִם הוּא רוֹצֶה לֶאֱחֹז בְּמָשׁוֹט שֶׁל סִירָה. רַבִּים הַדְּבָרִים וּמְעַנְיְנִים. זֶהוּ סְפּוֹרְט, אָמַרְתִּי לְעַצְמִי, זֶהוּ סְפּוֹרְט הַמַּרְחִיב אֶת דַּעַת הַסְּפּוֹרְטַאי.
רַב הָעֹנֶג וְרַבָּה הַתּוֹעֶלֶת. אֶל הַיָּם!
אַתָּה שׁוֹאֵל:
וּמַהוּ יוֹם הַיָּם? וְלָמָּה כ“ג בְּאִיָּר? הֵיטַבְתָּ לִשְׁאֹל. בְּכ”ג בְּאִיָּר, לִפְנֵי שְׁמוֹנֶה שָׁנִים, פָּתַחְנוּ צֹהַר עִבְרִי קָטָן בַּיָּם הַגָּדוֹל – פָּתַחְנוּ אֶת הַנָּמָל בְּתֵל־אָבִיב.
הָיוּ לָנוּ יָמִים קָשִׁים אָז בָּאָרֶץ. נְמַל יָפוֹ נִסְגַר בִּשְׁבִילֵנוּ, וִיהוּדִי לֹא יָכֹל לָבוֹא אֵלָיו וְכָל הַנּוֹסְעִים וְהַסְּחוֹרוֹת שֶׁנּוֹעֲדוּ לְתֵל־אָבִיב לֹא נִתַּן לָהֶם לַעֲלוֹת אֶל הַחוֹף. וְהִנֵּה עָגְנוּ אֳנִיּוֹת בְּחוֹפָהּ שֶׁל תֵּל־אָבִיב. מֵזַח הוּקַם וּבַחוּרֵינוּ פָּרְקוּ אֶת הַמִּטְעָן וַתְּהִי הָרְוָחָה. אֳנִיּוֹת בָּאוֹת וָאֳנִיּוֹת הוֹלְכוֹת – נוֹסְעִים בָּאִים וְנוֹסְעִים יוֹצְאִים מִנְּמַלָּהּ שֶׁל תֵּל־אָבִיב פּוֹרְקִים סְחוֹרוֹת מִן הָאֳנִיּוֹת וּמַטְעִינִים וְשׁוֹלְחִים מִתּוֹצַרְתֵּנוּ לִמְדִינוֹת קְרוֹבוֹת וּרְחוֹקוֹת – וּנְמַל תֵּל־אָבִיב שׁוֹקֵק עֲבוֹדָה עִבְרִית וּמֶרֶץ עִבְרִי.
הִנֵּה נִתְפַּשֵּׁט מֶרְחַב־הַמִּחְיָּה מִן הַיַּבָּשָׁה אֶל הַיָּם, וְאַלְפֵי יְהוּדִים עוֹבְדִים וְחַיִּים מִן הָעֲבוֹדָה בַּנָּמָל. אַחֲרֵיהֶם בָּאוּ מִיָּד הַבַּחוּרִים הַיּוֹצְאִים לָדוּג דַּיִג.
מֵאָז עָבְרוּ שְׁמוֹנֶה שָׁנִים. בֵּינָתַיִם בָּאוּ שְׁנוֹת הַמִּלְחָמָה. הַיָּם וּנְמַלָּיו עָבְרוּ לִידֵי הָרָשׁוּת הַצְּבָאִית. הָאֳנִיּוֹת הַמַּפְלִיגוֹת בַּיַּמִּים עֲסוּקוֹת בְּהוֹבָלַת צָרְכֵי מִלְחָמָה, הַכֹּל לַמַּעַן הַנִּצָּחוֹן עַל הִיטְלֶר. רַבִּים מִבַּחוּרֵינוּ הִתְנַדְּבוּ לַצִּי הַבְּרִיטִי וְהֵם פְּזוּרִים עַל יַמִּים רַבִּים וּמִשְׁתַּתְּפִים בַּמִּלְחָמָה. הָעֲבוֹדָה בַּנְּמַלִּים הִיא לֹא כְּבִימֵי שָׁלוֹם. וְאוּלָם אֲנַחְנוּ מְקַוִּים כִּי לֹא יִרְחֲקוּ יְמֵי הַשָּׁלוֹם וְשׁוּב יֶהֱמֶה הַנָּמָל הָעִבְרִי מֵרֹב עוֹבְדִים עִבְרִים. סְפִינוֹת הַדַּיִג הַמְעַטּוֹת הַיּוֹצְאוֹת עַתָּה לַיָּם תִּרְבֶּינָה וָאֳנִיּוֹת גְּדוֹלוֹת תַּפְלֵגְנָה לְכָל רַחֲבֵי הַיַּמִּים וְהַמַּלָּח הַיְּהוּדִי עוֹמֵד עַל הַהֶגֶה וּמוֹלִיךְ גְּאוּלִים לְאֶרֶץ פְּדוּתָם.
לָזֹאת אָנוּ מִתְכּוֹנְנִים וּמְחַכִּים.
(אייר תש"ד)
אֶחָד בְּמַאי
מאתיצחק יציב
אֲנַחְנוּ נָרִים אֶת עֵינֵינוּ אֶל פְּנֵי הַמָּחָר וְנֹאמַר בְּבִטָּחוֹן מִתּוֹךְ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה: עוֹלָם טוֹב יִבָּנֶה. נֹאמַר לְעַצְמֵנוּ: אֲנַחְנוּ נוֹשְׂאִים אֶת נַפְשֵׁנוּ לְסִדְרֵי־חַיִּים טוֹבִים, יָמִים שֶׁלֹּא יִשָּׂא גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה. הַאֲמֵן נַאֲמִין, כִּי יוֹם יָבוֹא וְהַיְחָסִים בֵּין מְדִינָה לַמְּדִינָה, בֵּין עַם לָעַם וּבֵין אִישׁ לְרֵעֵהוּ יִהְיוּ טוֹבִים יוֹתֵר.
עוֹלָם אֶחָד. בְּשִׁבְעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת וַחֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ דַּקּוֹת טָס טַיָּס אֲמֵרִיקָאִי סְבִיב כָּל כַּדּוּר הָאָרֶץ. הָאָדָם לָמַד לְהִתְגַּבֵּר עַל הַמֶּרְחַקִּים בִּמְהִירוּת מַפְלִיאָה. יַמִּים, יַבָּשׁוֹת, מִדְבָּרִיוֹת וְקַרְחוֹנִים אֵינָם יְכוֹלִים לְהַפְרִיד עוֹד בֵּין הָאֲנָשִׁים הַחַיִּים בְּחֶלְקֵי־תֵּבֵל שׁוֹנִים. בְּשִׂכְלוֹ הִתְגַּבֵּר הָאָדָם עַל מִכְשׁוֹלֵי־טֶבַע כַּבִּירִים. וְאוּלָם דָּבָר אֶחָד לֹא לָמַד עֲדַיִן: לְהִתְגַּבֵּר עַל הַמֶּרְחָק בֵּין הַלְּבָבוֹת שֶׁל בְּנֵי־הָאָדָם.
הַכֹּל מְדַבְּרִים עַל עוֹלָם אֶחָד. הַמִּלְחָמָה הָאַחֲרוֹנָה הוֹכִיחָה, כִּי אֵין הָאֲנָשִׁים הַחַיִּים בְּחֵלֶק אֶחָד מִן הָעוֹלָם יְכוֹלִים לַחְשֹׁב כִּי הָרָעָה הַמּוֹצֵאת חֵלֶק אַחֵר אֵינָהּ נוֹגַעַת לָהֶם. הָעוֹלָם אֶחָד פֻּרְעָנוּת שֶׁל מִלְחָמָה, לְמָשָׁל, הַפּוֹרֶצֶת בְּאֵרוֹפָּה מִן הַהֶכְרַח שֶׁתִּפְגַּע גַּם בַּאֲמֶרִיקָה וּבְחֶלְקֵי־תֵּבֵל אֲחֵרִים.
זֶה כִּשְׁנָתַיִם מֵאָז נֻצְּחוּ גֶּרְמַנְיָה הַנַּצִית וְכָל גְּרוּרֶיהָ הַפַשִׁיסְטִיִּים. וְאוּלָם הָרוּחַ הָרָעָה שֶׁהֵבִיאָה אֶת הַנַּצִיּוּת לָעוֹלָם עֲדַיִן לֹא נֻצְּחָה. הַכֹּל רָאוּ עַיִן בְּעַיִן אֶת הָרָעָה הַצְּפוּנָה בְּכָל הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת שֶׁל שִׁעְבּוּד עַמִּים, דִּכּוּי מְדִינוֹת וְכִבּוּשׁ אֲרָצוֹת. הַכֹּל חָשִׁים אֶת תּוֹצְאוֹת הַמִּלְחָמָה הָעוֹלָמִית הָאַחֲרוֹנָה. וּבְכָל זֹאת לֹא לָקְחוּ הָעַמִּים מוּסָר.
הַמְּנַצְּחִים מִתְנַצְּחִים בֵּינֵיהֶם עַל הַשָּׁלוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְהַשְׁכִּין בָּעוֹלָם. אַךְ בִּמְקוֹם שָׁלוֹם מְדַיְּנִים מִינִיסְטְרֵי הַחוּץ שֶׁל הַמַּעֲצָמוֹת הַגְּדוֹלוֹת עַל עִנְיָנֶיהָ הַפְּרָטִיִּים שֶׁל כָּל מְדִינָה וּמְדִינָה. פַּחַד וַחֲשָׁד הִשְׂתָּרְרוּ בְּלִבּוֹת הַמְּנַצְּחִים, בַּעֲלֵי־הַבְּרִית, אֶחָד כְּלַפֵּי חֲבֵרוֹ. פַּחַד הַמִּזְרָח נָפַל עַל הַמַּעֲרָב וּפַחַד הַמַּעֲרָב עַל הַמִּזְרָח.
קוֹדְרִים הַיָּמִים. לָנוּ הַיְּהוּדִים חֶשְׁבּוֹן מִשֶּׁלָּנוּ. סָבַלְנוּ מִן הַמִּלְחָמָה הָאַחֲרוֹנָה יוֹתֵר מִכָּל עַם בְּעַמֵּי הָעוֹלָם. מִדָּת הַצֶּדֶק מְחַיֶּבֶת לָשִׁים קֵץ לְסִבְלֵנוּ וּלְהָשִׁיב אֶת שְׁאֵרִית הַפְּלֵיטָה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְכוֹנֵן אֶת בֵּיתֵנוּ כָּאן. וְאוּלָם אֵין שׁוֹעֶה לְצֶדֶק. אֶת מַעֲפִּילֵינוּ מְגָרְשִׁים בְּאַכְזָרִיּוֹת מֵחוֹפֵי אַרְצֵנוּ וּמַעֲבִירִים לְקַפְרִיסִין וְהַסֵּפֶר הַלָּבָן עֲדַיִן בְּתָקְפּוֹ עוֹמֵד.
רִבְבוֹת יְהוּדִים, שְׂרִידֵי הַשּׁוֹאָה בְּאֵרוֹפָּה מִתְגּוֹלְלִים בְּמַחֲנוֹת, בֵּינֵיהֶם יְלָדִים יְתוֹמִים וְאֵין נוֹתְנִים לָהֶם לַעֲלוֹת לָאָרֶץ. רוֹצִים לְהַכְרִיחַ אוֹתָם לָשׁוּב לְאַרְצוֹת־הַדָּמִים שֶׁמֵּהֶן בָּרְחוּ.
כָּזֶה הוּא מַצָּבֵנוּ בַּיָּמִים הָאֵלֶּה.
וְאַף עַל פִּי כֵן. לֹא נָמִיר אֶת אֱמוּנָתֵנוּ. לֹא נַשְׁמִיט מִיָּדֵנוּ אֶת לַפִּיד אֵשׁ הָאֱמוּנָה אַף בַּיָמִים קוֹדְרִים אֵלֶּה.
זֶה שְׁמוֹנֶה וְאַרְבָּעִים שָׁנָה חוֹגְגִים הַפּוֹעֲלִים, אֶת יוֹם הָאֶחָד בְּמַאי כְּחַג, הַמְּסַמֵּל אֶת הַשְּׁאִיפָה לְמַגֵּר אֶת מִשְׁטַר הָרֶשַׁע בָּעוֹלָם וּלְהָקִים מִשְׁטַר צֶדֶק. עֲדַיִן לֹא חָדְרָה הַשְּׁאִיפָה לְלִבּוֹת כָּל פּוֹעֲלֵי הָעוֹלָם, שֶׁיִּתְאַחֲדוּ לְמַטָּרָה נַעֲלָה זוֹ, אוּלָם יוֹם יָבוֹא וְהַשְּׁאִיפָה הַזֹּאת תִּהְיֶה נַחֲלַת כָּל הָאֱנוֹשׁוּת.
זוֹהִי אֱמוּנָתֵנוּ, וּבְאֶחָד בְּמַאי אֲנַחְנוּ מְרִימִים אֶת קוֹלֵנוּ נֶגֶד הֶעָוֶל הַנַּעֲשֶׂה לָנוּ יוֹם יוֹם. אֲנַחְנוּ דּוֹרְשִׁים מֵאֵת כָּל אָדָם אֲשֶׁר רֶגֶשׁ הַצֶּדֶק פּוֹעֵם בְּלִבּוֹ, כִּי יִתֵּן יָדוֹ לָנוּ, בְּמַאֲמַצֵּינוּ הַגְּדוֹלִים לָשׁוּב לְמוֹלַדְתֵּנוּ וְלִחְיוֹת בָּהּ כְּעַם בֶּן־חוֹרִין, בְּחֶבְרֶה אֲשֶׁר שִׁוְיוֹן וְצֶדֶק הֵם יְסוֹדוֹת חַיֶּיהָ.
( תש"ו)
לְאוֹר הַמְּדוּרָה
מאתיצחק יציב
עָרַכְנוּ מְדוּרָה וְהִדְלַקְנוּ אֶת הָאֵשׁ, רוּחַ קַלָּה נוֹשֶׁבֶת מִן הַיָּם. לַהֲבוֹת הַמְּדוּרָה נוֹטוֹת מִזְרָחָה וְשָׁבוֹת וּמַיְשִׁירוֹת וְעוֹלוֹת הַשָּׁמַיְמָה, גִּצִּים נִתָּזִים לִצְדָדִים. יָשַׁבְנוּ סְבִיב הַמְּדוּרָה, וְגִלְגַּלְנוּ שִׂיחָה מֵעִנְיְנֵי הַיּוֹם.
… עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף מִבֵּין אַרְבָּעִים אֶלֶף תַּלְמִידָיו שֶׁל ר' עֲקִיבָא נִסְפּוּ בַּיָּמִים שֶׁבֵּין פֶּסַח לְלַ“ג בָּעֹמֶר. י”ב זוּגוֹת אֶלֶף תַּלְמִידִים מֵתוּ – מְסַפֶּרֶת הָאַגָּדָה – וְאֵין אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים בְּאֵיזוֹ מִלְחָמָה מֵתוּ. אֲנַחְנוּ מְשַׁעֲרִים כִּי הֵם נִסְפּוּ בְּמֶרֶד בַּר־כּוֹכְבָא, שֶׁר' עֲקִיבָא הָיָה אֶחָד מֵרָאשָׁיו. עַל כֵּן נוֹהֲגִים מִנְהֲגֵי אֲבֵלוֹת בִּימֵי סְפִירַת הָעֹמֶר. בְּלַ"ג בָּעֹמֶר פָּסְקָה תְּמוּתָתָם, וְעַל כֵּן מַפְסִיקִים אֶת הָאֲבֵלוֹת בְּיוֹם זֶה.
מִנְהָג הוּא, וְטוֹב שֶׁנֵּדַע מִנְהֲגֵי יִשְׂרָאֵל, וְאִם תִּשְׁמְעוּ כִּי בְּיּוֹם לג בָּעֹמֶר יָבוֹאוּ זוּגוֹת רַבִּים בִּבְרִית הַנִּשּׂוּאִין וְהָרַבָּנִים יְדֵיהֶם מְלֵאוֹת עֲבוֹדָה בְּסִדּוּר קִדּוּשִׁין – הֲרֵי זֶה מִשּׁוּם שֶׁבַּשָּׁבוּעוֹת שֶׁבֵּין פֶּסַח לְלַ"ג בָּעֹמֶר לֹא הָיוּ חֲתֻנּוֹת כְּלָל, בִּגְלַל הָאֲבֵלוֹת עַל תַּלְמִידָיו שֶׁל ר' עֲקִיבָא.
אֲנַחְנוּ מְגַלְגְּלִים שִׂיחָה לְאוֹר הַמְּדוּרָה. וּמַהִי הַהַדְלָקָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת שֶׁמַּדְלִיקִים בְּלַ"ג בָּעֹמֶר עַל קִבְרוֹ שֶׁל ר' שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, בְּמִירוֹן – לְיַד צְפַת?
אַף זֶה מִנְהָג הַיָּדוּעַ זֶה כַּמָּה מֵאוֹת שָׁנִים, וְנִתְפַּשֵּׁט וְנִתְקַבֵּל בַּיִּשּׁוּב. גַּם לוֹ יְסוֹד בָּאַגָּדָה שֶׁל הַמְּקֻבָּלִים. הָאַגָּדָה מְסַפֶּרֶת, כִּי לְאַחַר שֶׁנִּקְבַּר ר' שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי יָצְאָה אֵשׁ מִקִּבְרוֹ וְהֵאִירָה לָעוֹלָם כֻּלּוֹ. וְכָךְ נַעֲשָׂה מִנְהָג לְכַבֵּד אֶת זִכְרוֹ שֶׁל ר' שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי בְּהַדְלָקָה עַל קִבְרוֹ. וּמִנְהָג הוּא שֶׁיְּהוּדִים בָּאִים מֵאַפְסֵי אֶרֶץ לְהִשְׁתַּתֵּף בַּהַדְלָקָה וּלְהִתְפַּלֵּל עַל הַקֶּבֶר.
וְכָךְ עוֹרְכִים אֲנַחְנוּ מְדוּרוֹת בְּכָל הָאָרֶץ. וּמִכֵּוָן שֶׁשּׂוֹחַחְנוּ בְּמִנְהָגִים יְשָׁנִים וּבִדְבָרִים מִן הֶעָבָר הָרָחוֹק הָבָה וּנְשׂוֹחֵחַ לְאוֹר הַמְּדוּרָה גַּם עַל עִנְיָנִים שֶׁבְּיָמֵינוּ.
הִזְכַּרְנוּ תְּחִלָּה אֶת מֶרֶד בַּר־כּוֹכְבָא וּדְבַר מוֹתָם שֶׁל תַּלְמִידֵי ר' עֲקִיבָא. הֵם מֵתוּ מוֹת גִּבּוֹרִים בַּמֶּרֶד הַזֶּה. אַף כִּי לֹא הֵבִיאוּ נִצָּחוֹן לָעָם. רוֹמִי הָיְתָה יוֹתֵר חֲזָקָה וְדִכְּאָה אֶת הַמֶּרֶד. וְאוּלָם אֵין הַגְּבוּרָה אַךְ בְּמִלְחָמָה, בִּשְׂדֵה הַקְּרָב. אֶת רוּחַ יִשְׂרָאֵל לֹא נִצְּחָה רוֹמִי. וּפֶלֶא עַל כָּל פֶּלֶא: עַם יִשְׂרָאֵל חַי. פֻּרְעָנוּת בָּאָה וּפֻרְעָנוּת הוֹלֶכֶת וְיִשְׂרָאֵל קַיָּם. אֲנַחְנוּ עַם מְלֻמָּד נִסְיוֹנוֹת מָרִים. וְאַף אַחֲרֵי תְּבוּסָה יוֹדְעִים אֲנַחְנוּ לְהִתְאוֹשֵׁשׁ וּלְחַשֵּׁל אֶת רוּחֵנוּ. הָעִקָּר שֶׁלֹּא נִפֹּל בְּרוּחֵנוּ. הַגְּבוּרָה אֵינָהּ רַק בִּשְׂדֵה הַקְּרָב, בַּמַּעֲרָכָה שֶׁל כֹּחוֹת מְזֻיָּנִים. יֵשׁ גְּבוּרָה אַחֶרֶת וְהִיא הַגְּבוּרָה הָאֲמִתִּית שֶׁל רוּחַ הָאָדָם, רוּחַ הָאָדָם מִיִּשְׂרָאֵל. לֹא לְחֻרְבָּן אֶלָּא לְבִנְיָן.
וּכְשֶׁאֲנִי מְהַרְהֵר בִּגְבוּרָה אֲנִי בָּא לִידֵי הִתְפָּעֲלוּת מֵרוּחוֹ שֶׁל הָאָדָם הַבָּאָה לִידֵי גִּלּוּי בְּמַעֲשִׂים שֶׁל יוֹם־יוֹם, הַנַּעֲשִׂים בִּידֵי אֲנָשִׁים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אִידֵאַל גָּדוֹל, נֹאמַר אִידֵיאַל שֶׁל בִּנְיַן מוֹלֶדֶת לְעַם חֲסַר־מוֹלֶדֶת. וּבִנְיַן מוֹלֶדֶת – פֵּרוּשׁוֹ לֹא מַעֲשֶׂה אֶחָד בְּיוֹם אֶחָד, בְּמָקוֹם אֶחָד. וְאִם הוֹגֶה אֲנִי בְּגִבּוֹרִים הָעוֹשִׂים מַעֲשִׂים קְטַנִּים שֶׁהֵם מַעֲשֵׂי־גְבוּרָה גְּדוֹלִים בֶּאֱמֶת – אֲנִי מְשַׁוֶּה לְנֶגֶד עֵינַי אֶת הַבּוֹנִים שֶׁלָּנוּ בַּנֶּגֶב. אֵלֶּה הַנְּעָרִים וְהַנְּעָרוֹת, הַצְּעִירִים וְהַצְּעִירוֹת, חֲנִיכֵי הַתְּנוּעוֹת שֶׁלָּנוּ, שֶׁהָלְכוּ לַמִּדְבָּר, וְנָעֲצוּ יְתֵדוֹת לְבִנְיַן יִשּׁוּבִים חֲדָשִׁים.
הֵם עוֹשִׂים מַעֲשֵׂי גְּבוּרָה יוֹם יוֹם. הֵם חוֹרְשִׁים, זוֹרְעִים, שׁוֹתְלִים, נוֹטְעִים וּבוֹנִים בָּתִּים, מְגַדְּלִים בְּהֵמָה וְעוֹף בַּמִּדְבָּר. סוּפוֹת חוֹל, מַחְסוֹר בְּמַיִם, הִתְנַזְּרוּת מִכָּל הַתַּעֲנוּגוֹת שֶׁל הָעִיר, שֶׁל בֵּית אַבָּא וְאִמָּא, חַיֵּי דֹּחַק, כְּשֶׁהֵם מְנֻתָּקִים מִן הַיִּשּׁוּבִים הַבְּנוּיִים עַל תִּלָּם – בְּכָל זֶה יֵשׁ מִן הַגְּבוּרָה שֶׁל רוּחַ אָדָם. אֵין זֶה מַעֲשֵׂה גְּבוּרָה חַד־פְּעָמִי. הֵם חַיִּים חַיִּים כָּאֵלֶּה יוֹם יוֹם, שָׁבוּעַ שָׁבוּעַ, חֹדֶשׁ חֹדֶשׁ, שָׁנָה שָׁנָה עַד שֶׁיָּקִימוּ יִשּׁוּבִים פּוֹרְחִים – מוֹלֶדֶת לְעַם חֲסַר־מוֹלֶדֶת. זוֹהִי גְּבוּרָה חֲרִישִׁית, שְׁקֵטָה בְּלִי מְלִיצוֹת וַאֲמָרוֹת מְפוֹצְצוֹת, הַמֻּדְבָּקוֹת עַל הַקִּירוֹת בְּאוֹתִיּוֹת שְׁמֵנוֹת. לֹא בִּכְרוּזִים תִּבָּנֶה הָאָרֶץ אֶלָּא בִּידֵי הַגִּבּוֹרִים הַשְּׁקֵטִים, הַבּוֹנִים בִּיגִיעַ אַפַּיִם, וְהוֹפְכִים מִדְבַּר שְׁמָמָה בְּסַבְלָנוּת, בְּאֹרֶךְ רוּחַ, שָׁעָה שָׁעָה וְיוֹם יוֹם.
הָאִירִי לַהֶבֶת הַמְּדוּרָה, וְנִרְאֶה אֶת הַגְּבוּרָה הָאֲמִתִּית!
רוּחַ נוֹשֶׁבֶת, אֵשׁ הַמְּדוּרָה נוֹטָה לִצְדָדִים. אַחַד הַמְּסֻבִּים מִסָּבִיב לַמְּדוּרָה מְבַקֵּשׁ שֶׁנַּמְשִׁיךְ בַּשִּׂיחָה.
סָח לִי חָבֵר אֶחָד: בֵּין הַמִּשְׁתַּתְּפִים בַּחֲגִיגַת אֶחָד בַּמַּאי בָּאַמְפִיתֵיאַטְרוֹן בְּחֵיפָה עָמַד בְּשׁוּרַת הַחוֹגְגִים שֶׁבָּאוּ מִיָּגוּר גַּם הֶחָבֵר יִצְחָק צוּקֶרְמַן, הַמְּכֻנֶּה אַנְטֶק. הֶחָבֵר אַנְטֶק יָדוּעַ כְּאֶחָד מֵרָאשֵׁי הַלּוֹחֲמִים בְּמֶרֶד וַרְשָׁה, הוּא וְהַחֲבֵרָה צִבְיָה לוּבֶּטְקִין עַל יָדוֹ. הֶחָבֵר יִצְחָק צוּקֶרְמַן זֶה אַךְ בָּא לָאָרֶץ. בַּיָּמִים הַמָּרִים שֶׁל הַהַשְׁמָדָה הַנַּצִית בְּגֶטוֹ וַרְשָׁה הִתְלַקְּטָה חֲבוּרָה קְטַנָּה שֶׁל עַזֵּי־נֶפֶשׁ וְהֵרִימוּ אֶת הַמֶּרֶד וְהִתְקוֹמְמוּ נֶגֶד מַשְׁמִידֵיהֶם. לֹא הָיְתָה כָּל תִּקְוָה לְהִתְגַּבֵּר עַל הָאוֹיֵב הַגָּדוֹל וְהֶחָזָק, הַמְזֻיָּן בְּכָל כְּלֵי־מַשְׁחִית. אַךְ רוּחַ הָאָדָם הַגֵּאֶה, הַנּוֹעָז, הַנִּלְחָם עַל כְּבוֹדוֹ מִלְחָמָה נוֹאֶשֶׁת – הִתְלַקְּחָה בְּלֵב הַקְּבוּצָה הַקְּטַנָּה וַתְּהִי לְאֵשׁ אוֹכֶלֶת. הַמֶּרֶד פָּרַץ. אַנְשֵׁי הַגֶּסְטַפּוֹ וְצִבְאוֹת הַנַּצִים הָחְרְדוּ מִפְּנֵי הַהִתְקוֹמְמוּת הַזֹּאת. הַקְּבוּצָה הַקְּטַנָּה עִם הַנֶּשֶׁק הַמְּעַט הִסְתַּעֲרָה עַל הָאוֹיֵב הֶעָצוּם וְהִפִּילָה בּוֹ חֲלָלִים וְהָפְכוּ אֶת הַגֶּטוֹ בְּוַרְשָׁה לִשְׂדֵה מַעֲרָכָה שֶׁל גִּבּוֹרִים. זוֹ הָיְתָה אַחַת הַהִתְקוֹמְמֻיּוֹת הַמְּעַטּוֹת שֶׁנֶּעֶרְכוּ נֶגֶד הַנַצִים בִּמְקוֹם שִׁלְטוֹנָם. יִצְחַק צוּקֶרְמַן הָיָה אַחַד הַמִּתְקוֹמְמִים הָרָאשִׁיִּים.
וְהִנֵּה הוּא עוֹמֵד בְּשׁוּרוֹת הָעוֹבְדִים בֵּין חֲבֵרָיו בְּיָגוּר, בַּשַּׁבָּתוֹן שֶׁל הָאֶחָד בְּמַאי – וּמַפְגִּין אֶת הִצְטָרְפוּתוֹ לְבוֹנֵי הָאָרֶץ, שֶׁמַּעֲשֵׂי גְּבוּרָתָם הֵם מַעֲשֵׂי יוֹם יוֹם וּבְיוֹם פְּקֻדָּה הֵם עַל הַמִּשְׁמָר וּבַשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה.
הֵי, חֶבְרַיָה, הוֹסִיפוּ עֵצִים לַמְּדוּרָה, שִׂיחָתֵנוּ עוֹד לֹא תַּמָּה.
הָאוֹר הַשּׁוֹפֵעַ לָנוּ הוּא מִבִּפְנִים. מִתּוֹכֵנוּ נַחְצֹב אוֹתוֹ. עַל כֵּן לֹא יִדְעַךְ. עִנְיָנֵנוּ, עִנְיַן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עוֹמֵד לְמִשְׁפָּט לִפְנֵי הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת. עֲצֶרֶת מְיֻחֶדֶת שֶׁל בָּאֵי־כֹּחַ הַמְּדִינוֹת נֶעֱרֶכֶת בַּיָּמִים הָאֵלֶּה בְּקִרְיַת אִרְגּוּן הָאֻמּוֹת, לְיַד נְיוּ־יוֹרְק. הַפַּעַם לֹא מֶמְשֶׁלֶת בְּרִיטַנְיָה הִיא הַחוֹרֶצֶת אֶת הַמִּשְׁפָּט אֶלָּא הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת.
עֲצֶרֶת גְּדוֹלָה הִיא זוֹ. רַבִּים הַנּוֹשְׂאִים אֶת דִּבְרֵיהֶם שָׁם, אַךְ הָעָם הַיְּהוּדִי לֹא זָכָה עֲדַיִן לִהְיוֹת נִמְנָה בֵּין הַמְּדַבְּרִים. בָּאֵי־כֹּחַ מְדִינוֹת הֵם הַמְּדַבְּרִים וַאֲנַחְנוּ – עֲדַיִן לֹא הִכִּירוּ בִּנְצִיגֵינוּ כִּנְצִיגֵי מְדִינָה.
רַבִּים הֵם הַגּוֹרְמִים הַמַּשְׁפִּיעִים שָׁם. וַדַּאי מְאֹד יִפָּגַע רֶגֶשׁ הַצֶּדֶק הַפּוֹעֵם בָּנוּ לְמַרְאֵה הַמִּתְרַחֵשׁ שָׁם. קְבוּצוֹת קְבוּצוֹת מְחֻלָּקוֹת הַמְּדִינוֹת גַּם בְּאִרְגּוּן הָאֻמּוֹת וְהָעִנְיָנִים הַפְּרָטִיִּים שֶׁל קְבוּצוֹת־מְדִינוֹת הֵם הַקּוֹבְעִים בְּעִקָּר. נֶאֱבָקוֹת הַקְּבוּצוֹת בֵּינֵיהֶן וּלְפִי הַמַּאֲבָק הַזֶּה הֵן מַצְבִּיעוֹת עַל עִנְיָנֵנוּ. אֵין לָדַעַת מַה תַּחְלִיט עֲצֶרֶת זוֹ. קָרוֹב לְוַדַּאי שֶׁוַּעֲדַת חֲקִירָה חֲדָשָׁה תַּתְחִיל לַחֲקֹר אֶת הַבְּעָיָה, תִּגְבֶּה עֵדוּת וְתִבְדֹק אֶת הָעֻבְדוֹת. שׁוּב עָלֵינוּ לְהוֹכִיחַ אֶת צִדְקַת דְּרִישָׁתֵנוּ – לְהוֹכִיחַ לְאֻמּוֹת רַבּוֹת. אַל יִדְעַך הָאוֹר!
(תש"ו)
כֵּיצַד נְקַבֵּל אֶת הָעוֹלִים?
מאתיצחק יציב
הַמְאֹרָע הֶחָשׁוּב בְּחַיֵינוּ בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן הוּא בּוֹאָן שֶׁל שְׁלשׁ הָאֳנִיּוֹת – “מַכְּס נוֹרְדוֹי”, “דֹב הוֹז” וְ“אֵלִיָּהוּ גוֹלוֹמְבּ”. כִּמְעַט שְׁלשֶׁת אֲלָפִים עוֹלִים הִגִּיעוּ לְחוֹפֵי אַרְצֵנוּ בְּשָׁבוּעַ אֶחָד. עִם בּוֹאָה שֶׁל הָאֳנִיָּה “מַכְּס נוֹרְדוֹי” מֵרוּמַנְיָה קָרָאנוּ בַּכְּרוֹנִיקָה שֶׁל הָעִתּוֹנִים, כִּי הָיָה צֹרֶךְ בְּסִדּוּרִים מְיֻחָדִים – תּוֹסֶפֶת רָהִיטִים, מִטּוֹת, כְּלֵי־בִּשּׁוּל וְאַף דְּאָגָה לְצָרְכֵי מָזוֹן בְּעַתְלִית. בַּאֲשֶׁר מִסְפָּר שֶׁל 1800 עוֹלִים בָּאֳנִיָּה אַחַת מַצְרִיךְ סִדּוּרִים מְיֻחָדִים לִקְלִיטָתָם.
אָמַרְתִּי – קְלִיטָתָם, וְהִתְכַּוַּנְתִּי אַף לְקַבָּלַת פְּנֵי הָעוֹלִים עִם רַדְתָּם מִן הָאֲנִיָה וְסִדּוּרִים רָאשׁוֹנִים בִּשְׁבִילָם – הֵיכָן יַנִּיחוּ רֹאשָׁם וְאֵיפֹה יֹאכְלוּ אֲרוּחָתָם הָרִאשׁוֹנָה? וְהַדְּבָרִים אֲמוּרִים בָּאֲנִיָה שֶׁנִּתְפְּסָה בִּידֵי מִשְׁמַר הַחוֹפִים הַבְּרִיטִי וְהוּבְאָה לִנְמַל חֵיפָה, וְהָעוֹלִים הָעָבְרוּ לְעַתְלִית, לֵאמֹר – הָעוֹלִים נִמְצָאִים עֲדַיִן בְּמַחֲנֶה מֶמְשַׁלְתִּי וּבוֹ סִדּוּרִים אַרְעִיִּים לְקַבָּלַת עוֹלִים וְלִשְׁהִיָּתָם יָמִים אֲחָדִים.
אַחֲרֵי הָאֲנִיָה “מַכְּס נוֹרְדוֹי” בָּאוּ אַנְשֵׁי לַה־סְפֶּצְיָה, שֶׁדְּבַר רִדְתָּם בָּאֲנִיָה “פֶדֶה” הִכָּה גַלִים בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ וּבָעוֹלָם הַיְהוּדִי בְּיִחוּד, הָרִשְׁיוֹנוֹת לַעֲלִיָּתָם לָאָרֶץ נִקְנוּ בְּצוֹם הָעוֹלִים בְּתוֹךְ הָאֲנִיָּה וּבְצוֹם הַיִּשׁוּב וּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר נִבְחֲרֵי הַוַּעַד הַלְּאֻמִּי בָּאָרֶץ. וְהִנֵּה הֵם בָּאוּ וְהֵם אִתָּנוּ.
בְּצֶדֶק אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִרְאוֹת בִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים עוֹלִים אֵלֶּה בְּשָׁבוּעַ אֶחָד הַתְחָלָה שֶׁל עֲלִיָּה מֻגְדֶּלֶת. כִּי אֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים אֲמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁמְּאַת אֶלֶף הָיְּהוּדִים הַנִּדָּחִים שֶׁהַוַּעֲדָה הָאַנְגְלִית־אֲמֶרִיקָאִית הִמְלִיצָה עַל דְּחִיפות עֲלִיָּתָם – בּוֹא יָבוֹאוּ בְּקָרוֹב, וְעָלֵינוּ לִהְיוֹת מוּכָנִים לְקַבֵּל אֶת פְּנֵיהֶם.
אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵינוּ הַבָּאִים אֵלֵינוּ מִמַחֲנוֹת, שְׂרִידִים מִן הַתֹּפֶת הַנַצִית, עָשׂוּ דֶרֶךְ מְיֻחֶדֶת בְּחַיֵיהֶם בְּשֵׁשׁ הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת. אֲנַחְנוּ שֶׁחָיִינוּ בָּאָרֶץ – אֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל וּכְלָל מַה הִתְחוֹלֵל בְּנַפְשָׁם שֶׁל שְׂרִידִים אֵלֶה בְּכָל אוֹתָן הַשָּׁנִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לְהִלָּחֵם בָּאוֹיֵב שֶׁבִּקֵּשׁ אֶת נַפְשָׁם. הֵן בְּלוֹעַ הַמָּוֶת יָשְׁבוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה וּבִגְבוּרָה הָצִילוּ אֶת חַיֵּיהֶם. אֲנָשִׁים שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם כָּל הַתְּלָאוֹת הַלָּלוּ, תְּלָאוֹת הַמִּלְחָמָה וּפֻרְעָנוּת הַנַצִיזְם – אֵין לִמְדֹד אוֹתָם בַּמִּדּוֹת הַמְקֻבָּלוֹת בְּחַיֵּינוּ אָנוּ, שֶׁחָיִינוּ חַיִים תְּקִינִים בְּיַחַס, לְלֹא מַחֲסוֹר וּלְלֹא מוֹרָא וָפַחַד.
הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶה נִצְרְפוּ בְּכָל מִינֵי יִסּוּרִים, רְדִיפוֹת, סַכָּנוֹת, וְעָמְדוּ בָּהֶם, וְאוּלָם כָּל זֶה הִטְבִּיעַ חוֹתָם מְיֻחָד בְּרוּחָם וּבְנַפְשָׁם. הֵם בָּאִים אֵלֵינוּ לֹא כָּאֲנָשִׁים אֲשֶׁר מַרְאֵה פְּנֵיהֶם מְעוֹרֵר רַחֲמִים. הֵם נִתְחַשְׁלוּ בְּאֵשׁ הֶחָזִית הַקָּשָׁה וְהָיָה בָּהֶם הַכֹּחַ לַעֲמֹד בַּזְוָעָה הַזֹּאת. וְאוּלָם רָשְׁמָם שֶׁל הַפְּגָעִים הַלָּלוּ שָׁמוּר בְּנַפְשָׁם. וּבְצֶדֶק אָמְרָה הַמַּדְרִיכָה וְהַמְלַוָּה אֶת הַיְלָדִים: יָצָאנוּ מִמַּחֲנוֹת הָרִכּוּז אוֹ טוֹבִים יוֹתֵר אוֹ רָעִים יוֹתֵר מִשֶׁנִּכְנַסְנוּ. חֵלֶק טוֹבִים מְאֹד, חֵלֶק רָעִים מְאֹד. לֹא יָצָא אִישׁ כְּמוֹ שֶׁנִּכְנַס. לֵאמֹר, מִי שֶׁעָבַר אֶת מַחֲנוֹת הָרִכּוּז אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת נִמְדָּד בַּמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת וְהָרָעוֹת שֶׁל הָאָדָם שֶׁלֹּא עָבַר אֶת מְדוֹרֵי גֵיהִנּוֹם אֵלֶּה.
אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְהִתְכּוֹנֵן לִקְרַאת הַבָּאִים, בְּמִלִים טוֹבוֹת בִּלְבַד לֹא דַי, כְּשֶׁאַתָּה עוֹבֵר בָּרְחוֹב, נוֹסֵעַ בַּמְכוֹנִית וּפוֹגֵשׁ אֲנָשִׁים, בְּנֵי נֹעַר וִילָדִים, עָלֶיךָ לַחְשֹׁב – אוּלַי יֵשׁ בֵּינֵיהֶם אֲנָשִׁים אֲשֶׁר אַךְ מִקָּרוֹב בָּאוּ, וְשֶׁאִם תַּפְשִׁיל אֶת שַׁרְווּל בִּגְדָּם תִּמְצָא אֶת כְּתֹבֶת הַקַּעֲקַע שֶׁל הַמִּסְפָּר אֲשֶׁר הַנַצִים עָשׂוּ בּוֹ. חֲשֹׁב וּנְהַג זְהִירוּת, שֶׁלֹּא לְהַעֲלִיב אֶת הָאִישׁ הַבָּא בִּמְחִיצָתְךָ, הֱיֵה נָכוֹן לִשְׁמֹעַ מִפִּיו דְּבָרִים שֶׁלֹא הִסְכַּנְתָּ לְשָׁמְעָם מִפִּי אֲנָשִׁים שֶׁחָיִיתָ אִתָּם בָּאָרֶץ בְּכָל יְמֵי הַמִּלְחָמָה. עָלֶיךָ לִהְיוֹת מוּכָן לִסְבֹּל דְּבָרִים שֶׁאֵינָם נִרְאִים בְּעֵינֶיךָ מֵאֵת חֲבֵרֶיךָ הָעוֹלִים הַחֲדָשִׁים, בַּאֲשֶׁר הֵם הֵבִיאוּ אִתָּם מֻשָּׂגִים אֲחֵרִים וְהֶרְגָלִים אֲחֵרִים מִמֻּשָׂגֶיךָ וּמֵהֶרְגֵלֶיךָ.
וְאִם אֲנַחְנוּ רוֹצִים בַּעֲלִיַּת אַחֵינוּ הָרֵי עָלֵינוּ לְהִתְכּוֹנֵן לְקַבֵּל אֶת פְּנֵיהֶם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, אֲבָל בְּעִקָּר לִהְיוֹת אִתָּם מִתּוֹךְ אוֹתוֹ סֵבֶר טוֹב לֹא רַק בְּרִגְעֵי עֲלִיָּתָם מִן הָאֳנִיָּה, אֶלָּא בְּעִקָּר בְּחַיֵי יוֹם־יוֹם, בְּבֵית־הַסֵפֶר, בַּבַּיִת, בָּרְחוֹב וּבְכָל מָקוֹם, אֵלּוּ הֵן הַהֲכָנוֹת לִקְרַאת הָעֲלִיָּה הַנִדְרָשׁוֹת בְּיִחוּד מִן הַתַּלְמִיד וְהַתַּלְמִידָה.
(תש"ו)
חַג הַבִּכּוּרִים וְחַג מַתַּן תּוֹרָה
מאתיצחק יציב
חַג הַשָּׁבוּעוֹת בָּא – חַג הַבִּכּוּרִים בַּשָּׂדֶה, בַּכֶּרֶם וּבַגַּן. מַבְשִׁילִים פֵּרוֹת הַקַּיִץ וּתְבוּאוֹתָיו וְהַיּוֹגֵב וְהַכּוֹרֵם יָצְאוּ לַקָּצִיר וְלַבָּצִיר. שִׂמְחַת בִכּוּרִים בַּטֶּבַע לָאָדָם הָעוֹבֵד אַדְמָתוֹ. וּבְטֶרֶם תַּתְחִיל הָעֲבוֹדָה הַבּוֹעֶרֶת שֶׁל קָצִיר וּבָצִיר מְצֻוֶּה אִישׁ־הָאֲדָמָה מִיִּשְׂרָאֵל לַחְשֹׁב רֶגַע עַל סְבִיבוֹ, עַל הָאָרֶץ שֶׁבָּהּ הוּא יוֹשֵׁב וְכֵיצַד בָּא אֵלֶיהָ. הָעוֹבֵד נֶהֱנָה כְּשֶׁהוּא רוֹאֶה בְּרָכָה בַּעֲמָלוֹ, הָאָרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.
וְאוּלָם הֲנָאָה שְׁלֵמָה יֵהָנֶה הָעוֹבֵד מִפְּרִי עֲבוֹדָתוֹ אִם רוּחוֹ תֵּדַע לְצָרֵף זִכְרוֹנוֹת וּמַעֲשִׂים שֶׁל דּוֹרוֹת שֶׁקָּדְמוּ לוֹ. אִם יֵדַע הָעוֹבֵד יְדִיעָה נְכוֹנָה עַד מָה הוּא מְשֻׁלָּב בַּכְּלָל, בְּעַמּוֹ, בְּתַרְבּוּתוֹ, בַּעֲבָרוֹ. כִּי רַק אָז יִהְיֶה עוֹבֵד בֶּן־חוֹרִין, הַיּוֹדֵעַ אֶת עֶרְכּוֹ וְעֵרֶךְ פָּעֳלוֹ. אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ – וְאוּלָם עָלֶיךָ לָדַעַת אֵיךְ הִגַּעַתְּ לָאָרֶץ הַזֹּאת וּמַה קָּדַם בְּחַיֵּי עַמְּךָ לִפְנֵי בּוֹאֲךְ לָאָרֶץ הַזֹּאת. זְכֹר אֵפוֹא אֶת יְצִיאַת מִצְרַיִם – אֶת יְצִיאָתְךָ מִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, אֶת דְבַר הֱיוֹתֵךְ עֶבֶד בְּבַיִת פַּרְעֹה. וְהִנֵּה עַתָּה אַתָּה יוֹשֵׁב עַל אַדְמָתְךָ, אִישׁ חָפְשִׂי בְּאַרְצְךָ, וְאֵין לְךָ שָׁעָה טוֹבָה לְהַחֲיוֹת זִכְרוֹנוֹת כָּאֵלֶּה מִתּוֹךְ רוּחַ טוֹבָה כִּימֵי רֵאשִׁית הַבִּכּוּרִים, הֲלֹא הוּא חַג הַבִּכּוּרִים.
חַגֵּי יִשְׂרָאֵל אֵינָם רַק חַגֵּי הַטֶּבַע בִּלְבָד. וְחַג הַבִּכּוּרִים הוּא חַג מַתָּן תּוֹרָה. וְאָנוּ מוֹנִים אֶת יְמֵי חֹדֶשׁ סִיוָן הָרִאשׁוֹנִים, שְׁלֹשֶׁת יְמֵי הַהַגְבָּלָה – אוֹתָם שְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הִתְכּוֹנְנוּ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּהַר סִינַי, וּבְיוֹם ו' סִיוָן – הוּא חַג הַשָּׁבוּעוֹת, קִבְּלוּהָ. בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד וְקוֹל שׁוֹפָר חָזָק מְאֹד וּמִתּוֹךְ חֲרָדָה רַבָּה קִבֵּל הָעָם אֶת הַתּוֹרָה. אֲנַחְנוּ נִרְעָשִׁים לְמִקְרָא הַתֵּאוּר הֶחָזָק שֶׁל קַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּסֵפֶר “שְׁמוֹת”, וּבְיָמֵינוֹ אֵלֶּה אֲנַחְנוּ מְבִינִים הֲבָנָה חֲדָשָׁה מֶה הָיָה בַּחֲרָדָה הַזֹּאת שֶׁבְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה. מֵאָז הַיָּמִים הָהֵם שֶׁל מַעֲמָד הַר סִינַי וְעַד הַיּוֹם לֹא פָּסְקָה הַחֲרָדָה.
בְּפָרָשַׁת הָעִנּוּיִים שֶׁעָבְרוּ אַךְ עַתָּה עַל אַחֵינוּ בְּאֵרוֹפָּה אֲנַחְנוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַסִּפּוּרִים הַשּׁוֹנִים וְהַמְּשֻׁנִּים, בְּאֵיזוֹ מְסִירוּת־נֶפֶשׁ חָרְדוּ יְהוּדִים לְהַצִּיל אֶת גְּוִילֵי הַתּוֹרָה שֶׁהַנַצִים חִלְלוּם. אֲנַחְנוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַסִּפּוּרִים הַמַּחֲרִידִים – אֵיךְ קָפְצוּ יְהוּדִים אֶל תּוֹךְ הָאֵשׁ לְהַצִּיל אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה אֵיךְ סִכְּנוּ אֶת חַיֵּיהֶם לְהוֹצִיא אֶת הַסֵּפֶר הַיָּקָר לָהֶם מִכָּל יְקָר מִידֵי טְמֵאִים וּמְטַמְּאִים נַצִים שׁוֹנִים. חֲרָדָה זוֹ הִיא הִיא הַבִּטּוּי לַקֶּשֶׁר הֶעָמֹק שֶׁל הַיְּהוּדִי אֶל הֶחָקוּק בְּלוּחוֹת הַבְּרִית: לֹא תִּרְצָח! עַל כֵּן הֹרַגְנוּ. אַתָּה שׁוֹמֵעַ אֶת הַסִּפּוּרִים הָאֵלֶּה וּמֵבִין אֶת הַמַּאֲמָר: יִשְׂרָאֵל וְאוֹרַיְתָא חַד הוּא – יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה אֶחָד הֵם.
הָאָסוֹן שֶׁהֵבִיא הָרָשָׁע הַנַצִי עַל הָעוֹלָם הִתְחִיל בָּנוּ. אֲנַחְנוּ הָיִינוּ קָרְבְּנוֹתָיו הָרִאשׁוֹנִים, אֲנַחְנוּ, הַיְּהוּדִים. בָּנוּ שִׁלַּח אֶת חִצָּיו הָרִאשׁוֹנִים. וּמַדּוּעַ?
הָרָשָׁע הַגָּדוֹל, הוּא עַצְמוֹ אָמַר מַדּוּעַ יְבַקֵּשׁ לְכַלּוֹת אֶת הַיְּהוּדִים. הָרָשָׁע, יִמַּח שְׁמוֹ, אָמַר: הַיְּהוּדִים הֵם הֵם הַמְעוֹרְרִים אֶת הַמַּצְפּוּן בָּעוֹלָם. זֹאת אוֹמֶרֶת: הַיְּהוּדִים הֵם הַמַּתְרִיעִים עַל כָּל מַעֲשֵׂה עַוְלָה הַנַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם. הַיְּהוּדִים מוֹקִיעִים אֶת מַעֲשֵׂי הָרֶצַח, מַעֲשֵׂי הֶחָמָס, תַּעֲלוּלֵי הָאֵיבָה בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, בֵּין עַם לְעַם. הַיְּהוּדִים מְעוֹרְרִים אֶת הַמַּצְפּוּן, אֶת רֶגֶשׁ הַנֹּחַם וְהַחֲרָטָה בָּאָדָם עַל הַחֵטְא וְהַפֶּשַׁע שֶׁהוּא עוֹשֶׂה. עַל כֵּן אָמַר הָרָשָׁע הַגָּדוֹל לְהַשְׁמִיד רֵאשִׁית כֹּל אֶת הַיְּהוּדִים, הַשּׁוֹמְרִים עַל רֶגֶשׁ הַצֶּדֶק וְהַיּשֶׁר בָּעוֹלָם, וְאָז יוּכַל לְהַשְׁלִיט אֶת עַצְמוּ, לְשַׁעְבֵּד עַמִּים, לְדַכֵּא אֶת הָאָדָם.
אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לִשְׁאֹל אֶת עַצְמֵנוּ: מֵאַיִן בָּא לוֹ, לְעַם יִשְׂרָאֵל, הָרֶגֶשׁ הַזֶּה לִדְרֹשׁ צֶדֶק וְלִזְעֹק חָמָס עַל כָּל מַרְשִׁיעַ רֶשַׁע?
עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁנִּתְּנוּ בְּהַר סִינִי – לָנוּ נִתְּנוּ. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם לִהְיוֹת בְּנֵי־חוֹרִין בְּאַרְצָם, אֶרֶץ כְּנַעַן. בְּדַרְכָּם קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה, אֵלֶּה לוּחוֹת הַבְּרִית, שֶׁלְּפִי דִּבְרֵי הָאַגָּדָה – הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה לְמֹשֶׁה כְּתוּבָה בְּאֵשׁ שְׁחוֹרָה עַל גַּבֵּי אֵשׁ לְבָנָה וַחֲתוּמָה בְּאֵשׁ וּמְלֻפֶּפֶת (עֲטוּפָה) בְּאֵשׁ. זוֹהִי אֵשׁ תָּמִיד.
אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת קִבַּלְנוּ אֲנַחְנוּ וְשָׁמַרְנוּ עָלֶיהָ כְּשֶׁעַמִּים רַבִּים הָיוּ שְׁקוּעִים בַּעֲבוֹדַת אֱלִילִים. אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת הוֹרֵינוּ לָעַמִּים – וְעַמֵּי תַּרְבּוּת רַבִּים קִבְּלוּהָ מִיָּדֵינוּ. וּמִדֵּי פַּעַם, כְּשֶׁמִּתְעוֹרְרִים הַיְּצָרִים הָרָעִים בָּעַמִּים וְהָרְשָׁעִים מִשְׁתַּלְּטִים בָּעוֹלָם, הֲרֵי הֵם רוֹצִים לַעֲקֹר אוֹתָנוּ עַל שׁוּם הַתּוֹרָה אֲשֶׁר בְּיָדֵינוּ.
בְּחַג מַתַּן־תּוֹרָה, הֲלֹא הוּא חַג הַשָּׁבוּעוֹת, עָלֵינוּ לִזְכֹּר זָכוֹר הֵיטֵב עַל מָה הֹרַגְנוּ, עַל מָה מִּתְנַכְּלִים הָרְשָׁעִים אֵלֵינוּ בְּכָל הַדּוֹרוֹת.
מִן הַתּוֹרָה בָּא לָנוּ הַמַּצְפּוּן – זֶה הַמַּצְפּוּן אֲשֶׁר הָרָשָׁע הַגָּדוֹל רָצָה לְהַשְׁתִּיק בָּעוֹלָם, לְבַל יִשָּׁמַע קוֹלוֹ עוֹד בְּלֵב הָאֲנָשִׁים, וְלֹא רָאָה דֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֶלָּא לְכַלּוֹת בְּרֹאשׁ וְרִאשׁוֹנָה אֶת הַיְּהוּדִים.
בְּחַג מַתַּן־תּוֹרָה הַשָּׁנָה נִשְׂמַח אֵפוֹא בַּנִּצָּחוֹן, הֲלֹא הוּא נִצְחוֹן הַמַּצְפּוּן הָאֱנוֹשִׁי.
(אייר תש"ו)
הַוַּעַד הָאוֹדֶסָאִי
מאתיצחק יציב
לִפְנֵי יָמִים אֲחָדִים הִתְכַּנְּסוּ כַּמָּה וְכַמָּה אֲנָשִׁים בָּאִים בְּיָּמִים וְהֶעֱלוּ בְּזִכְרוֹנָם מְאֹרָע מִלִּפְנֵי חֲמִשִּׁים שָׁנָה.
מַהוּ הַמְּאֹרָע, שֶׁהַתַּאֲרִיךְ שֶׁל יוֹבֵל שָׁנִים נוֹדַעַת לוֹ חֲשִׁיבוּת בִּשְׁבִילֵנוּ?
הַמֶּמְשָׁלָה הַצַרִית בְּרוּסְיָה אִשְּׁרָה אָז בְּאֹפֶן רִשְׁמִי אֶת “הַוַּעַד הָאוֹדֶסָאִי” שֶׁל חוֹבְבֵי־צִיּוֹן בְּשֵּׁם “חֶבְרַת הָעֶזְרָה לִיהוּדִים חַקְלָאִים וּבַעֲלֵי מְלָאכָה בְּסוּרְיָה וּבְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל”.
זֶהוּ פֶּרֶק חָשׁוּב בְּיִשּׁוּב אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעָלֵינוּ לָדַעַת אוֹתוֹ. כִּי הָרַעְיוֹן לָשׁוּב לְצִיּוֹן וּלְהַתְחִיל לִבְנוֹת יִשּׁוּב עִבְרִי חַקְלָאִי, לְהָקִים בַּיִת לְאֻמִּי לְעַם יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל – רַעְיוֹן פָּשׁוּט זֶה וּמוּבָן לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ – לֹא נוֹלַד בְּיוֹם אֶחָד וְלֹא נִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת בִּזְמַן קָצָר.
יוֹדְעִים אֲנַחְנוּ יָפֶה, כִּי מֵאָז גָּלָה יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ שָׁאַף לָשׁוּב אֵלֶיהָ. אֲבָל בִּרְבוֹת הַיָּמִים, כַּאֲשֶׁר עָבְרוּ מֵאוֹת שָׁנִים שֶׁל חַיֵּי גָּלוּת, קָצְרָה יָדָם שֶׁל הַיְּהוּדִים מֵעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה גָּדוֹל וְלָבוֹא לָאָרֶץ וּלְהִתְיַשֵּׁב בָּהּ. אֲבָל בַּמֵּאָה הַקּוֹדֶמֶת הִתְחִילוּ לְהִתְעוֹרֵר יְהוּדִים שׁוֹנִים לַחְשֹׁב כֵּיצַד לְהַתְחִיל לִבְנוֹת יִשּׁוּב יְהוּדִי בָּאָרֶץ, לָבוֹא לָאָרֶץ, לִקְנוֹת אֲדָמָה, לְעַבֵּד אוֹתָהּ – לִבְנוֹת מוֹשָׁבוֹת. כָּךְ עָשָׂה משֶׁה מוֹנְטִיפְיוֹרִי נִסָּיוֹן לְחַזֵּק אֶת הַיִּשּׁוּב בָּאָרֶץ, אַחַר כָּךְ יָצְאוּ מֵאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם וְיִסְּדוּ אֶת הַמּוֹשָׁבָה פֶּתַח־תִּקְוָה, וְכֵן נַעֲשׂוּ עוֹד כַּמָּה נִסְּיוֹנוֹת לְהָקִים יִשּׁוּב יְהוּדִי. גַּם בְּחוּץ־לָאָרֶץ הִתְעוֹרְרוּ אֲנָשִׁים לְרַעְיוֹן חִבַּת־צִיּוֹן וְאַף יָסְדוּ כַּמָּה אַגֻדּוֹת קְטַנּוֹת לִקְנוֹת אֲדָמָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְהִתְיַשֵּׁב עָלֶיהָ.
אֲבִי הָרַעְיוֹן שֶׁל חִבַּת־צִיּוֹן הָיָה ד“ר לֵיאוֹן פִּינְסְקֶר, אֲשֶׁר כַּתָב חוֹבֶרֶת בְּשֵׁם “אוֹטוֹאֶמַנְצִיפַּצִּיָּה”. בָּהּ הוֹכִיחַ, כִּי אֵין תְּקוּמָה לַיְּהוּדִים בְּאַרְצוֹת גָּלוּתָם וְהֵם צְרִיכִים לָבוֹא לָאָרֶץ לְהִתְיַשֵּׁב בָּהּ וְלִחְיוֹת בָּהּ כְּכָל הָעַמִּים. ד”ר לֵיאוֹן פִּינְסְקֶר נִסָּה לֶאֱסֹף אֶת הָאֲגֻדּוֹת הַשּׁוֹנוֹת אֲשֶׁר לֵב חַבְרֵיהֶן הָיָה לְצִיּוֹן בַּאֲסֵפָה כְּלָלִית בְּקַטוֹבִיץ. וְכָךְ נוֹסַד הָאִרְגּוּן הָרִאשׁוֹן שֶׁל חוֹבְבֵי־צִיּוֹן, שֶׁבְּרֹאשׁוֹ עָמַד ד"ר לֵיאוֹן פִּינְסְקֶר. מֵאָז שְׁנַת 1884 נוֹצְרָה הִסְתַּדְּרוּת שֶׁל חוֹבְבֵי־צִיּוֹן שֶׁהָיוּ לָהּ אַגֻדּוֹת בְּעָרִים שׁוֹנוֹת בְּרוּסְיָה, שֶׁדָּאֲגוּ לְיִשּׁוּב אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.
הִסְתַּדְּרוּת צִיּוֹנִית עֲדַיִן לֹא הָיְתָה, כַּמּוּבָן. הִיא נוֹצְרָה עַל יְדֵי ד"ר הֶרְצֵל רַק בִּשְׁנַת 1898 וַאֲגֻדּוֹת חוֹבְבֵי־צִיּוֹן שֶׁהָיוּ תַּחַת הַנְהָלָתוֹ שֶׁל פִּינְסְקֶר הִתְחִילוּ לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה לֹא גְּדוֹלָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אֲבָל בַּעֲבוֹדוֹת קְטַנּוֹת אֵלֶּה הָיְתָה בְּרָכָה גְּדוֹלָה, הֵן עוֹדְדוּ אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחִילוּ בִּפְעֻלּוֹת וְהָיוּ כּוֹשְׁלִים אִלְמָלֵא בָּאָה הָעֶזְרָה הַקְּטַנָּה שֶׁל חוֹבְבֵי־צִיּוֹן. גַּם פֶּתַח־תִּקְוָה הַגְּדוֹלָה – הָיוּ יָמִים שֶׁהָיְתָה זְקוּקָה לְעֶזְרָה שֶׁל חוֹבְבֵי־צִיּוֹן. וְעֶקְרוֹן וּבְאֵר־טוּבְיָּה, גְּדֵרָה, עֵין־גַּנִּים, נַחֲלַת־יְהוּדָה – כָּל אֵלֶּה נֶהֱנוּ מִתְּמִיכַת חוֹבְבֵי־צִיּוֹן. וּבֵית־הַסֵּפֶר לְבָנוֹת – זֶה בֵּית־הַסֵּפֶר הָעִבְרִי הַיָּפֶה וְהַמֻּשְׁלָם הָרִאשׁוֹן – הֵן אַךְ הוֹדוֹת לְחוֹבְבֵי־צִיּוֹן יָכוֹל הָיָה לְהִתְקַיֵּם וּלְהִתְפַּתֵּחַ וְלָטַעַת אֶת הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בְּפִי הַרְבֵּה אִמָּהוֹת.
וְהִנֵּה בְּדֶרֶךְ הָעֲבוֹדָה שֶׁל חוֹבְבֵי־צִיּוֹן בְּרוּסְיָה שֶׁל יְמֵי הַצַּאר – הָיָה מִכְשׁוֹל, וְהוּא שֶׁפְּעֻלַּת חוֹבְבֵי־צִיּוֹן לֹא הָיְתָה מְאֻשֶּׁרֶת מִטַּעַם הַשִּׁלְטוֹן וְהִיא הָיְתָה בִּלְתִּי־חֻקִּית. עַל כֵּן צִפּוּ בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם לְאִשּׁוּר הַחֶבְרָה. מֵאָז הָאֲסֵפָה בְּקַטוֹבִיץ עָבְרוּ כְּחָמֵשׁ שָׁנִים עַד שֶׁנִּתְקַבֵּל הָאִשּׁוּר שֶׁל הַמֶּמְשָׁלָה הָרוּסִית לַ“וַּעַד הָאוֹדֶסָאִי”, וְהוּא הָיָה רַשַּׁאי לַעֲרֹךְ אֶת אֹסֶף הַכְּסָפִים לַהִתְיַשְּׁבוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּאֹפֶן גָּלוּי.
זֶה הָיָה לִפְנֵי יוֹבֵל שָׁנִים, וְהַתַּאֲרִיךְ הַזֶּה הוּחַג בִּמְסִבָּה צְנוּעָה שֶׁל אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הִשְׁתַּתְּפוּ בַּפְּעֻלָּה הַזֹּאת בַּיָּמִים הָהֵם.
וְכָךְ הָיְתָה תְּנוּעַת חִבַּת־צִיּוֹן וְחוֹבְבֵי־צִיּוֹן הַיְסוֹד לַתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית אַחֲרֵי הוֹפָעָתוֹ שֶׁל ד"ר הֶרְצֵל. וּבַתְּנוּעָה הַזֹּאת הָיוּ כַּמָּה וְכַמָּה אִישִׁים חֲשׁוּבִים, סוֹפְרִים וְהוֹגֵי־דֵּעוֹת שֶׁהֶעֱמִיקוּ אֶת הַמַּחֲשָׁבָה הַלְֹאֻמִּית, וְאַנְשֵׁי־מַעֲשֶׂה בְּכָל שִׁטְחֵי הַחַיִּים הַצִּבּוּרִיִּים שֶׁל הָעָם בַּחֲמִשִּׁים הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת. לְמִן פִּינְסְקֶר, לִילְיֶנְבְּלוּם, אַחַד־הָעָם וַאֲחֵרִים וְעַד מ. אוּסִישְׁקִין, שֶׁהָיָה רֹאשׁ “הַוַּעַד הָאוֹדֶסָאִי” אַחֲרֵי פִּינְסְקֶר.
בֵּינָתַיִם עָבְרוּ כַּמָּה שָׁנִים שֶׁל פְּעֻלַּת חוֹבְבֵי־צִיּוֹן אַחֲרֵי הָאִשּׁוּר וְדָרַך כּוֹכָבוֹ שֶׁל הֶרְצֵל, הַנַּחַל הַקָּטָן שֶׁל חוֹבְבֵי־צִיּוֹן נִשְׁפַּךְ לְיָם הַצִּיּוֹנוּת. אַךְ גַּם בְּתוֹךְ הַתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית לֹא פָּסַק זֶרֶם חִבַּת־צִיּוֹן. זֶרֶם זֶה דָּחַף תָּמִיד לִפְעֻלּוֹת בִּנְיָן בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְהֵן כָּךְ הוּא הַדָּבָר מֵאָז וּמֵעוֹלָם: הָרַעְיוֹנוֹת הַגְּדוֹלִים יוֹצְאִים לְפֹעַל אַךְ וְרַק עַל יְדֵי מַעֲשֵׂי יוֹם יוֹם שֶׁל אֲנָשִׁים הָעוֹשִׂים אֶת מְלַאכְתָּם, מַעֲשִׂים לֹא גְדוֹלִים הַמִּצְטָרְפִים לְמִפְעָל גָּדוֹל.
(אייר ת"ש)
אַרְבָּעָה עָשָׂר בְּיוּלִי
מאתיצחק יציב
הָיָה הַדָּבָר בְּ־14 בְּיוּלִי, לִפְנֵי מֵאָה חֲמִשִּׁים וְאַחַת שָׁנָה, בָּעִיר פָּרִיס.
זְמַן רַב נֶאֱנַח הָעָם הַצָּרְפַתִּי תַּחַת עֹל מַלְכּוֹ וְשַׁלִּיטָיו הַקְּרוֹבִים לַמֶּלֶךְ, אַךְ לֹא הִסְתַּפֵּק בַּאֲנָחוֹת בִּלְבַד. רַעְיוֹנוֹת שֶׁל חֹפֶשׁ חָדְרוּ אֶל לִבּוֹ, רַעְיוֹנוֹת שֶׁל שִׁחְרוּר מֵעֹל הַשַּׁלִּיטִים הֶעָרִיצִים וַהֲקָמַת מִשְׁטָר אַחֵר. אוּלָם הַמֶּלֶךְ לוּאִי הַשִּׁשָּׁה־עָשָׂר הִכְבִּיד אֶת יָדוֹ עַל הָעָם וְדִכֵּא כָּל נִסָּיוֹן שֶׁל הִתְקוֹמְמוּת בִּגְדוּדֵי פָּרָשָׁיו, וְהָיָה מַעֲשֶׂה: כַּמָּה חַיָּלִים בִּגְדוּדֵי “הַמִּשְׁמָר הַצָּרְפַתִּי” הִכְרִיזוּ יוֹם אֶחָד כִּי הֵם לֹא יִירוּ “בִּידִידֵיהֶם וַאֲחֵיהֶם”. הַחַיָּלִים הַלָּלוּ נִכְלְאוּ מִיָּד בְּבֵית הַסֹּהַר. אוּלָם הָעָם הִתְקוֹמֵם וְשִׁחְרֵר אֶת הַחַיָּלִים הָאֲסִירִים מִן הַכֶּלֶא. הַמַּעֲשֶׂה עוֹרֵר תְּנוּעָה בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים בְּצָרְפַת וּבְיִחוּד בְּפָּרִיס. הַמֶּלֶךְ רָאָה סַכָּנָה מִתְקָרֶבֶת לְשִׁלְטוֹנוֹ וְגִיֵּס צָבָא רַב לְפַרְבְּרֵי פָּרִיס, לְהַטִּיל אֶת פַּחֲדּוֹ עַל יוֹשְׁבֵי הָעִיר הַסּוֹאֶנֶת וּלְרַסֵּן אוֹתָהּ. אַךְ בַּיָּמִים הָהֵם הָיְתָה פָּרִיס מְלֵאָה כֹּחוֹת עֲלוּמִים, רַעֲנַנִּים, שְׁאִיפוֹת הַחֹפֶשׁ פִּעֲמוּ אֶת רוּחַ הָאֲנָשִׁים וְהַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה שֶׁל הַמֶּלֶךְ עוֹרֵר אֶת יוֹשׁבֵי פָּרִיס לַהִתְקוֹמְמוּת. “תְּחִי הָאֻמָּה!” – קְרִיאָה זוֹ מִלְאָה אֶת הָרְחוֹבוֹת וְהִיא בָּאָה בִּמְקוֹם הַקְּרִיאָה “יְחִי הַמֶּלֶךְ”. זוֹ הָיְתָה סִסְמָה חֲדָשָׁה נֶגֶד הַמֶּלֶךְ, לְהוֹצִיא אֶת הַשִּׁלְטוֹן מִיָּדָיו וּלְהַעֲבִירוֹ לִידֵי הָעָם.
בָּזֶה הָיְתָה כַּוָּנָה לָשִׂים קֵץ לַשִּׁלְטוֹן הַבִּלְתִּי מֻגְבָּל שֶׁל הַמֶּלֶךְ וּבַעֲלֵי הָאֲחֻזּוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהָאֲצִילִים, אֲשֶׁר רָדוּ בָּעָם לְלֹא רַחֲמִים וְלֹא הִתְחַשְּׁבוּ בְּעָנְיוֹ וּבְמַצָּבוֹ הַקָּשֶׁה. אַחֲרֵי הַסִּסְמָה הַחֲדָשָׁה “תְּחִי הָאֻמָּה” בָּאָה הַקְּרִיאָה הַשְּׁנִיָּה: “אֶל הַנֶּשֶׁק!” אוֹתוֹ לַיְלָה, הוּא אוֹר לְ־14 בְּיוּלִי, קָרוּ כַּמָּה מִקְרִים שֶׁל הִתְנַגְּשֻׁיּוֹת בֵּין הֲמוֹן יוֹשְׁבֵי פָּרִיס וּבֵין מִשְׁמְרוֹת הַצָּבָא. הִתְנַגְּשֻׁיּוֹת אֵלֶּה עוֹד הִגְדִּילוּ אֶת הַכַּעַס וְהַמֶּרִי בְּקֶרֶב הָעָם. נִבְחֲרֵי הָעָם, בְּנֵי “הַמַּעֲמָד הַשְּׁלִישִׁי”, הִתְאַסְּפוּ וּבָחֲרוּ מִבֵּינֵיהֶם מוֹעֵצָה שֶׁהִכְרִיזָה עַל עַצְמָהּ כְּעוֹמֶדֶת מֵעַל לְכָל מוֹסְדוֹת הַשִּׁלְטוֹן הַקַּיָּמִים וְיָצְרָה מִשְׁמָר אֶזְרָחִי. עַם פָּרִיס לָקַח אֶת גּוֹרָלוֹ בְּיָדָיו וּפָתַח אַחַד הַמַּחְסָנִים שֶׁל נֶשֶׁק שֶׁהָיָה בָּעִיר וְחִלֵּק אוֹתוֹ בֵּין הַתּוֹשָׁבִים. שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם אֶלֶף כְּלֵי נֶשֶׁק וְכַמָּה תּוֹתָחִים עָבְרוּ לִידֵי אֶזְרְחֵי פָּרִיס.
בְּ־14 בְּיוּלִי בַּבֹּקֶר קִבֵּל מְפַקֵּד הַמְּצוּדָה “בַּסְטִילָה” שֶׁלְּיַד פָּרִיס אֶת הַתַּפְקִיד לְהַשְׁקִיט אֶת פָּרִיס, וְהוּא הֶעֱמִיד אַרְבָּעָה תּוֹתָחִים וְלוֹעֵיהֶם מְכֻוָּנִים לִקְרַאת הָעִיר וְהַמְּצוּדָה “בַּסְטִילָה” יְדוּעָה כְּכֶלֶא אֲשֶׁר בּוֹ אֲסוּרִים כָּל שׁוֹאֲפֵי חֹפֶשׁ וְחֵרוּת. בֵּין כְּתָלֶיהָ מִתְעַנִּים יְדִידֵי הָעָם אֲשֶׁר הֵעֵזּוּ לְהִתְקוֹמֵם נֶגֶד שִׁלְטוֹן הַמֶּלֶךְ וּמְקֹרָבָיו, וְהָיְתָה הַמְּצוּדָה כְּסֵמֶל לְשִׁלְטוֹן הַזָּדוֹן שֶׁל הַמֶּלֶךְ בְּעֵינֵי הָעָם.
עַתָּה רָאוּ אַנְשֵׁי פָּרִיס הַמִּתְקוֹמְמִים כִּי הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לִנְתֹּץ אֶת הַמְּצוּדָה, לְהַחֲרִיב אֶת הַכֶּלֶא וּלְשַׁחְרֵר אֶת יוֹשְׁבָיו. נִשְׁקוֹ בְּיָדוֹ יָצָא הָעָם אֶל “הַבַּסְטִילָה” וְכָבַשׁ אוֹתָהּ, הָרַס אֶת הַמְּצוּדָה וְשִׁחְרֵר אֶת הָאֲסִירִים. שְׁמוֹנִים וּשְׁלשָׁה אִישׁ נָפְלוּ בַּקְרָב הַזֶּה וְתִשְׁעִים נִפְצְעוּ. בָּזֶה נִתַּן הָאוֹת לַמֶּרֶד נֶגֶד הַמֶּלֶךְ וְיוֹעֲצָיו. הַצַּעַד הָרִאשׁוֹן נַעֲשָׂה. מֵעַתָּה לֹא עָבְרוּ אֶלָּא יָמִים מְעַטִּים עַד שֶׁבָּאָה הַמַּהְפֵּכָה הַגְּדוֹלָה, הֲלֹא הִיא הַמַּהְפֵּכָה הַצָּרְפַתִית הַיְּדוּעָה, הַפּוֹתַחַת תְּקוּפָה חֲדָשָׁה בְּדִבְרֵי יְמֵי הָאֱנוֹשׁוּת. כִּי הַמַּהְפֵּכָה הַזֹּאת לֹא הָיְתָה בְּצָרְפַת בִּלְבַד. הִיא שִׁנְּתָה וְהָפְכָה אֶת הַמַּחֲשָׁבָה הַמְּדִינִית בְּכָל אַרְצוֹת אֵרוֹפָּה וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ, הִיא הִשְׁמִיעָה אֶת הַסִּסְמָה: חֹפֶשׁ, שִׁוְיוֹן, אַחֲוָה.
וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה חַג לָעָם הַצָּרְפָתִי שָׁנָה שָׁנָה.
(תמוז ת"ש)
כ' תַמּוּז
מאתיצחק יציב
הֲתִזְכֹּר אֶת שִׁירוֹ שֶׁל חַיִּים נַחְמָן בְּיַאלִיק “מֵאֲחוֹרֵי הַשָּׁעַר”?
הֵן כֹּה יֹאמַר בַּבַּיִת הַשֵּׁנִי:
הוֹי, אִמְרוּ הַגַּלִּים,
הַדָּגִים בַּמְּצוּלָה,
אֵיךְ אָבֹא בְּשַׁעֲרֵי
אֶרֶץ הַסְּגֻלָּה,
וּמַפְתְּחִי שָׁבוּר,
וְהַדֶּלֶת נְעוּלָה?
אֶת הַדֶּרֶךְ לַעֲבֹר בַּשַּׁעַר אֶל אֶרֶץ הַסְּגֻלָּה – אָמַר הֶרְצֵל לְהַרְאוֹת לְעַמּוֹ. הוּא אָמַר לְתַקֵּן אֶת הַמַּפְתֵּחַ הַשָּׁבוּר וְאָז קָם וְכָתַב אֶת סִפְרוֹ “מְדִינַת הַיְּהוּדִים”.
נוֹעַ תָּנוּעַ הַסִּירָה בַּיָּם הַסּוֹעֵר וְחוֹתֶרֶת לְאֶרֶץ הַבְּחִירָה. הָעָם הַיְּהוּדִי פּוֹרֵץ לוֹ נְתִיבָה. הָעָם הַיְּהוּדִי אַף פָּתַח לוֹ פֶּתַח קָטָן בְּתוֹךְ הַשַּׁעַר הַנָּעוּל וְיַעֲלֶה אַרְצָה. דִּבְרֵי הֶרְצֵל נִכְנְסוּ לְלִבּוֹ. הוּא הִתְחִיל בְּבִנְיָן מְדִינַת הַיְּהוּדִים. הוּא מְחַשֵּׁל אֶת הַמְּפַתֵּחַ לְשַׁעֲרֵי הָאָרֶץ בִּשְׁבִיל כָּל פְּזוּרֵי הָעָם. דָּבַק הָעָם בַּחֲזוֹנוֹ שֶׁל הֶרְצֵל וְרָאָה אֶת תְּקוּמָתוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּפִי שֶׁחָזָה הֶרְצֵל.
וְאוּלָם מֵאָז אָמַר הֶרְצֵל אֶת דְּבָרוֹ: “אִם תִּרְצוּ אֵין זוֹ אַגָּדָה” עָבְרוּ שָׁנִים רַבּוֹת. עַד שֶׁהֵבִין הָעָם, כִּי עָלָיו לֶאֱסֹף אֶת כָּל כֹּחוֹתָיו וְלַהֲבִיאָם לְאֶרֶץ הַסְּגֻלָּה – אֵרְעוּ מְאֹרָעוֹת רַבִּים וְקָשִׁים בָּעוֹלָם וְלָנוּ בְּיִחוּד. אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים אַחֲרֵי הַשּׁוֹאָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר מָצְאָה אֶת עַמֵּנוּ בְּאַרְצוֹת אֵרוֹפָּה. הַשְּׂרִידִים חוֹתְרִים בְּצִי הַמַּעְפִּילִים אֶל הָאָרֶץ, וְאוּלָם עַמֵּי תֵּבֵל אֵינָם נְדִיבִים בְּיוֹתֵר. אֵינָם נְדִיבִים בְּיַחַס אֵלֵינוּ, הַיְּהוּדִים. הֵם מַחֲזִיקִים אֶת הַשַּׁעַר סָגוּר. וַאֲנַחְנוּ שֶׁזָּכִינוּ לְהִכָּנֵס אֶל הָאָרֶץ וּלְהָכִין מִקְלָט לְאַחֵינוּ – נֶאֱבָקִים קָשֶׁה עַל הַמְּפַתֵּחַ לַשַּׁעַר.
קָשֶׁה הוּא הַמַּאֲבָק. קָשֶׁה מְאֹד. אַךְ בַּיּוֹם הַזִּכָּרוֹן לְהֶרְצֶל זָכוֹר נִזְכֹּר, כִּי חֲזוֹנוֹ שֶל הֶרְצֵל – יְסוֹדוֹ בְּצֶדֶק, בְּצִדְקָתֵנוּ לִחְיוֹת בְּאַרְצֵנוּ. עַם כְּכָל הָעַמִּים. עַל כֵּן לֹא יִשָּׁבֵר רוּחֵנוּ. וְאַף אִם רַבִּים הַמִּכְשׁוֹלִים, הִתְגַבֵּר נִתְגַבֵּר עֲלֵיהֶם. עַל כֵּן נָשׁוּב וְנִקְרָא בְּשִׁירֵי בַּר־כּוֹכְבָא אֲשֶׁר לִבְּיַאלִיק וְנִשְׁאַב עֹז וְיַחַד אִתּוֹ נֹאמַר לָעוֹלָם:
אַתֶּם בְּרֶכֶב וּבְפָרָשִׁים,
אַתֶּם בְּסוּסִים וּבְשֶׁנְהַבִּים;
אִתָּנוּ מְתֵי מְעַט נוֹאָשִׁים –
אַךְ בָּנִים הֵמָּה לַמַּכַּבִּים!
(תמוז תש"ו)
הַקּוֹנְגְרֶס הַצִּיּוֹנִי
מאתיצחק יציב
לִפְנֵי אַרְבָּעִים שָׁנָה כִּנֵּס ד"ר הֶרְצֵל בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֶת בָּאֵי־כֹּחַ הָעָם הַיְּהוּדִי, הַמְּפֻזָּר בְּכָל הָאֲרָצוֹת, לַקּוֹנְגְרֶס הָרִאשׁוֹן בְּבַּזֶל, וְיָצַר אֶת הַקּוֹנְגְרֶס הַצִּיּוֹנִי.
– אֵיךְ הָיָה הַדָּבָר?
– כָּךְ הָיָה. ד"ר הֶרְצֵל פָּקַח אֶת עֵינָיו וְרָאָה אֶת מַצָּבוֹ הֶעָלוּב שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל בֵּין הַגּוֹיִים וְאָמַר: אֵין תְּרוּפָה לָעָם הַנִּרְדָּף הַזֶּה אֶלָּא בִּמְדִינַת הַיְּהוּדִים. יָשַׁב וְכָתַב אֶת סִפְרוֹ: מְדִינַת הַיְּהוּדִים, בּוֹ תֵּאֵר כֵּיצַד יָשׁוּב עַמֵּנוּ לִחְיוֹת חַיִּים שְׁלֵמִים בִּמְדִינָתוֹ. אַךְ לֹא הִסְתַּפֵּק בָּזֶה שֶׁהִצִּיעַ תָּכְנִית שֶׁל מְדִינָה אֶלָּא בִּקֵשׁ דְּרָכִים כֵּיצַד לְהוֹצִיא לַפֹּעַל אֶת תָּכְנִיתוֹ.
אַךְ הַשְּׁאֵלָה הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה: מִי יְדַבֵּר בְּשֵׁם הָעָם? מִי רַשַּׁאי לָבוֹא לִפְנֵי רָאשֵׁי מְדִינוֹת, מְלָכִים וְרוֹזְנִים וְלִתְבֹּעַ מְדִינָה בִּשְׁבִיל הָעָם?
– הָעָם עַצְמוֹ.
כֵּיצַד מְדַבֵּר עַם? הַאִם כָּל הַבָּא וְנוֹטֵל עֲטֶרֶת הָעָם מְדַבֵּר בֶּאֱמֶת בְּשֵׁם הָעָם?
הָעָם בּוֹחֵר בָּאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יְדַבְּרוּ בִּשְׁמוֹ וִימַלְאוּ אַחֲרֵי הוֹרָאוֹתָיו כֵּיצַד לְמַלֵּא אֶת רְצוֹנוֹ וּמְבֻקָּשׁוֹ.
ד"ר הֶרְצֵל קָרָא לְנִבְחֲרֵי הָעָם מִכָּל הָאֲרָצוֹת, רָאשֵׁי קְהִלּוֹת וְנִבְחֲרֵי הִסְתַּדְּרֻיוֹת וֶהֱבִיאָם לְבַּזֶל לַקּוֹנְגְרֶס הַצִּיּוֹנִי הָרִאשׁוֹן וְיָצַר אֶת הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית. צִירֵי הַקּוֹנְגְרֶס בָּחֲרוּ בְּוַעַד פּוֹעֵל, וְהַוַּעַד הַזֶּה הוּא שֶׁדִּבֵּר בְּשֵׁם הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית וּבְשֵׁם עַם יִשְׂרָאֵל. בַּקּוֹנְגְרֶס הַצִּיּוֹנִי הָרִאשׁוֹן – לִפְנֵי אַרְבָּעִים שָׁנָה – הֵרִימוּ בָּאִי־כֹּחַ הָעָם הַיְּהוּדִי קוֹלָם כְּלַפֵּי כָּל הָעוֹלָם וְסִפְּרוּ עַל צָרוֹתֵיהֶם וְעַל הַדֶּרֶךְ הַחֲדָשָׁה לָצֵאת מִן הַמַּצָּב הַנּוֹרָא הַזֶּה – יְצִירַת מִקְלָט בָּטוּחַ לְעַם יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.
זֶה הָיָה קוֹל חָדָשׁ, אֲשֶׁר לֹא הִשְׁמִיעָהוּ הָעָם בְּכָל שְׁנוֹת גָּלוּתוֹ מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, קוֹל חָדָשׁ גַּם לַיְּהוּדִים וְגַם לַגּוֹיִים, כִּי עַד הַקוֹנְגְרֶס הָרִאשׁוֹן לֹא הָיְתָה לִיהוּדִים בִּימָה אֲשֶׁר מֵעָלֶיהָ יַשְׁמִיעוּ אֶת דְּרִישׁוֹתֵיהֶם וְיִמְחוּ נֶגֶד מְצִיקֵיהֶם. עִם הַקּוֹנְגְרֶס נוֹצְרָה הַבִּימָה – הֶרְצֵל יָצַר אוֹתָהּ. וְאַחֲרֵי הַקּוֹנְגְרֶס הָרִאשׁוֹן אָמַר הֶרְצֵל:
“בְּבַּזֶל יִסַּדְתִּי אֶת הַמְּדִינָה הַיְּהוּדִית”.
מֵאָז הִתְכַּנֵּס הַקּוֹנְגְרֶס הַצִּיּוֹנִי הָרִאשׁוֹן יֵשׁ לְעַם יִשְׂרָאֵל בָּאֵי־כֹּחַ נִבְחָרִים, הָרַשָּׁאִים לְדַבֵּר בִּשְׁמוֹ, כָּל אִישׁ מִבֶּן שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה וָמַעְלָה, הַשּׁוֹקֵל שֶׁקֶל, בּוֹחֵר בְּשָׁלִיחַ לַקּוֹנְגְרֶס הַצִּיּוֹנִי. פַּעַם בִּשְׁתֵּי שָׁנִים מִתְאַסֵּף הַקּוֹנְגְרֶס וּלְפָנָיו מְבִיאִים אֶת כָּל הַשְּׁאֵלוֹת בִּדְבַר בִּנְיַן הַמְּדִינָה הַיְּהוּדִית.
(אב תרצ"ז)
פַּטִּישׁ הַקּוֹנְגְרֶסִים
מאתיצחק יציב
(מַעֲשֶׂה מֻפְלָא כֵּיצַד נִתְגַּלְגֵּל הַפַּטִּישׁ לִידֵי הֶרְצֵל וּבוֹ פָּתַח אֶת הַקּוֹנְגְרֶס הַצִּיּוֹנִי הָרִאשׁוֹן בְּבַּזֶל)
עֶרֶב בְּאַרְזֹה. הָרַדְיוֹ סִפֵּר אֶת הַיְדִיעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת. הַמַּבְרִיאִים מִהֲרוּ אֶל פִּנַּת טוֹסְקַנִינִי. הָרָקִיעַ שָׁחוֹר כִּבְסוֹף חֹדֶשׁ. הַכּוֹכָבִים הַנּוֹצְצִים אֵינָם יְכוֹלִים לְפַזֵּר אֶת הָעֲלָטָה בֵּין עֲצֵי הָאֹרֶן הַיְרוּשַׁלְמִי, שֶׁרֵיחַ הַשָּׂרָף כָּאִלּוּ מְעַבֶּה אוֹתָהּ. קֶרֶן שֶׁל פַּנַס־כִּיס מַפְצִיעָה מִפַּעַם לְפַעַם אֶת הַחֲשֵׁכָה, וְהָעַיִן רוֹאָה בַּתְּחוּם הַמּוּאָר אֲנָשִׁים צְפוּפִים יוֹשְׁבִים וְעוֹמְדִים בְּצִפִּיָּה. וְהִנֵּה מוֹסֵר מִי: – הוּא כְּבָר הוֹלֵךְ. וְשׁוּב מַפְצִיעָה קֶרֶן וְהָעַיִן רוֹאָה אִישׁ גְּבַהּ־קוֹמָה – בְּרוֹשׁ בֵּין אֳרָנִים – עוֹמֵד נִשְׁעָן עַל מַקֵּל וְהוּא כְּאִלּוּ מְחַפֵּשׂ נְקֻדַּת מִשְׁעָן עֲלֵי קַרְקַע זוֹ. חשֶׁךְ.
כְּמִבַּעַד לְצַמְּרוֹת הָעֵצִים נִשְׁמַע קוֹל לֹא בָּטוּחַ, מִתְחַטֵּא בְּמִקְצָת, מִפִּי מַזְכִּירוֹ שֶׁל הֶרְצֵל, ד"ר שַׁלִּיט. הוּא מִתְנַצֵּל בְּהוּמוֹר וִינָאִי עַל הַלָּשׁוֹן שֶׁל הַבַּרְבַּרִים, שֶׁנִּשְׁאֲרָה בְּפִיו, אָדָם בָּא בַּיָּמִים הַמְּדַפְדֵּף בְּסֵפֶר עֲבָרוֹ, וְהַסֵּפֶר הוּא וִינָה שֶׁל שְׁנוֹת הַשְּׁמוֹנִים בַּמֵּאָה שֶׁעָבְרָה, אַגֻדַּת הַסְּטוּדֶנְטִים הַיְּהוּדִים הַלְּאֻמִּיִּים, “קָדִימָה”, דּוּ־קְרָבוֹת בְּסַיִף כִּתְשׁוּבָה לְדִבְרֵי נְאָצָה שֶׁל סְטוּדֶנְטִים אַנְטִישֵׁמִיִּים, תֵּאוּר הַיַּהֲדוּת הַוִּינָאִית בַּיָּמִים הָהֵם. הַכֹּל מְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת, רִקְמָה דַּקָּה, נוֹצֶצֶת. קַוִּים קַוִּים הַמִּצְטָרְפִים לְפִרְחֵי נוֹי. וְהִנֵּה אֲוִירַת וִינָה, אֲוִירַת יַהֲדוּתָהּ, אֶפִּיזוֹדוֹת קַלּוֹת הַמְעַצְּבוֹת אֶת קַלִילוּתָהּ שֶׁל רוּחַ וִינָה הַיְּהוּדִית וְהַגּוֹיִית כְּאֶחָת.
וְהִנֵּה פְּרָטִים רַבֵּי־עִנְיָן, כֵּיצַד הִגִּיעַ הֶרְצֵל לְמַגָּע עִם אַגֻדַּת הַסְּטוּדֶנְטִים “קָדִימָה”. זֶהוּ מַעֲשֶׂה בְּתוֹךְ מַעֲשֶׂה. הַמְסַפֵּר אָץ לְמִלְחֶמֶת־סַיִף אַחַת, וְהִנֵּה הוּא נִתְקָל בְּאֶחָד מֵרָאשֵׁי הַמִּתְבּוֹלְלִים וּמַפִּיל אוֹתוֹ
בִּשְׁגָגָה, וּמֵקִים אוֹתוֹ וּמְנַקֶּה אֶת מְעִילוֹ אַגַּב הִתְנַצְּלוּת, וְהַלָּה מוֹצִיא מִכִּיסוֹ הַגָּהוֹת רִאשׁוֹנוֹת שֶׁל “מְדִינַת הַיְּהוּדִים” וּמוֹסְרָן לוֹ, וְהוּא אָץ לְדַרְכּוֹ אֶל הַסִּיּוּף. רַק אַחֲרֵי הַנִּצָּחוֹן עַל יְרִיבוֹ הוּא מוֹצִיא אֶת חֲבִילַת הַ“הַגָּהוֹת” וְקוֹרֵא בָּהֶן, וּמִיָּד מַחְלִיטִים הוּא וַחֲבֵרָיו – “זֶה הָאִישׁ לוֹ קִוִּינוּ”, וְרָץ מְחֻמָּם מִן הַסִּיּוּף וּמִן הַנִּצָּחוֹן יָשָׁר לְהֶרְצֵל, מִתְפָּרֵץ לְבֵיתוֹ וּמוֹסֵר לְהֶרְצֵל אֶת רִגְשֵׁי הַנֹּעַר הַסְּטוּדֶנְטִי, הַמּוּכָן לַעֲמֹד לְצִדּוֹ, וּמַזְמִין אוֹתוֹ לִהְיוֹת “זְקַן” הָאֲגֻדָּה “קָדִימָה.”
תֵּאוּר הַפְּגִישָׁה הָרִאשׁוֹנָה עִם הֶרְצֵל וּתְמוּנָתוֹ – מְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת. וְהִנֵּה בָּא תֵּאוּר הַשַּׁיָּכוֹת בֵּין “מְדִינַת הַיְּהוּדִים” וַאֲגֻדַּת “קָדִימָה” – מַעֲשֶׂה מֻפְלָא בְּחָבִית יַיִן מִיִּקְבֵי רִאשׁוֹן־לְצִיּוֹן, שֶׁאֶחָד מִבַּקְבּוּקָיו נִתְגַּלְגֵּל וּבָא מִוִּינָה לְפָּרִיס לְבֵית הֶרְצֵל, וְהֶרְצֵל פְּתָחוֹ בְּאוֹתוֹ לַיְלָה שֶׁפָּרִיס סָעֲרָה מִשִּׂמְחָה עַל הָעֹנֶשׁ שֶׁהֻטַּל עַל דְּרֵיפוּס כְּבוֹגֵד. מֵאוֹת אֲלָפִים צָרְפַתִים מְרִיעִים בְּשִׂנְאָה לַיְּהוּדִים וְהֶרְצֵל, שֶׁהָיָה אָז קוֹרֶסְפּוֹנְדֶנְט שֶׁל הַ“נוֹיאֶ פְרַיְאֶ פְּרֶסֶה”, מִתְהַלֵּךְ בְּחוּצוֹת פָּרִיס כִּנְשׁוּךְ נְחַשׁ־הָאַנְטִישֵׁמִיּוּת וְשָׁב לְבֵיתוֹ עָיֵף וְצָמֵא וּמוֹצֵא אֶת בַּקְבּוּק הַיַּיִן מֵרִאשׁוֹן, וְשׁוֹתֶה מִמֶּנּוּ וְרוֹקֵם אֶת חֲזוֹן “מְדִינַת הַיְּהוּדִים”.
וּמֵעִנְיָן לְעִנְיָן – אֶל פַּטִּישׁ הַקּוֹנְגְּרֶסִים. הֶרְצֵל שָׁלַח אֶת הַמְּסַפֵּר, ד“ר שַׁלִּיט, לְבַּזֶל, לְהָכִין אֶת הַקּוֹנְגְרֶס. כְּסָפִים רַבִּים לֹא הָיוּ בְּיָדוֹ. עִם מֵאָה פְרַנְק בַּכִּיס נָסַע שַׁלִּיט לְבַּזֶל לִשְׂכֹּר אוּלָם לַקּוֹנְגְרֶס, לְהָקִים מִשְׂרָד, לְהָכִין אֶת הָעִתּוֹנוּת וּלְהִתְקַיֵּם כַּמָּה שָׁבוּעוֹת עַד פְּתִיחַת הַקּוֹנְגְרֶס. מִשְׂרַד הַקּוֹנְגְרֶס הִשְׁתַּכֵּן בַּחֲנוּת שֶׁל חַיָּט, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ בַּמֶּה לְשַׁלֵּם שְׂכַר־דִּירָה וְהִשְׂכִּיר לִזְּמַן־מָה אֶת חֲנוּתוֹ לְמִשְׂרָד. צָרִיךְ הָיָה לְכַסּוֹת אֶת הַשֶּׁלֶט שֶׁל הַחַיָּט וּלְהַתְקִין עָלָיו טַבְלָה כִּי זֶהוּ מִשְׂרַד הַקּוֹנְגְרֶס. כָּאן הָיְתָה גַּם דִּירָתוֹ שֶׁל ד”ר שַׁלִּיט, וְכָאן עָשָׂה אֶת הַהֲכָנוֹת, וְאַף הֵכִין פַּעֲמוֹן בִּשְׁבִיל הַיּוֹשֵׁב רֹאשׁ. מִשֶּׁבָּא הֶרְצֵל לְבַּזֶל וְרָאָה אֶת הַפַּעֲמוֹן אָמַר כִּי זֶה לֹא יִצְלַח בִּשְׁבִיל יוֹשֵׁב רֹאשׁ לַקּוֹנְגְרֶס. הוּא דָּרַשׁ פַּטִּישׁ עֵץ, כַּנָּהוּג בַּפַּרְלַמֶנְט הָאַנְגְּלִי וּבַקּוֹנְגְרֶס הָאֲמֵרִיקָאִי. הָלַךְ שַׁלִּיט לְחַפֵּשׂ בְּבַּזֶל פַּטִּישׁ־עֵץ, חִפֵּשׂ וְלֹא מָצָא.
בְּאוֹתָם יְמֵי הַהֲכָנָה קָרָה מִקְרֶה מְשֻׁנֶּה. יוֹם אֶחָד נִכְנַס לְמִשְׂרַד־הַחַיָּט, הוּא מִשְׂרַד הַקּוֹנְגְרֶס הַצִּיּוֹנִי, אִישׁ אֶחָד וְשָׁאַל לִפְרָטֵי הַדְּבָרִים שֶׁל הַקּוֹנְגְרֶס. הָאִישׁ, קַבּוֹרְט שְׁמוֹ, אֶזְרַח שְׁוֵיץ, הַיּוֹדֵעַ לְכַבֵּד אֶת כָּל הָעַמִּים הַנִּלְחָמִים לְחֹפֶשׁ אֻמָּתָם וְרוֹאֶה בְּשַׁלִּיט לוֹחֵם לְשִׁחְרוּר עַם יִשְׂרָאֵל הַמְּדֻכָּא. הוּא מַזְמִין אוֹתוֹ לְהִתְאַכְסֵן בְּבֵיתוֹ. מִשֶּׁסִּפֵּר ד"ר שַׁלִּיט בְּאָזְנֵי מְאַכְסְנוֹ אֶת דַּאֲגָתוֹ לְפַטִּישׁ־עֵץ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִמְצֹא בְּבַּזֶל, אָמְרָה מָרַת קַבּוֹרְט: “חַכֵּה רֶגַע, הָבָה וְאֶרְאֶה בֵּין הַגְּרוּטָאוֹת שֶׁבַּעֲלִיַּת הַגַּג, אוּלַי אֶמְצָא כְּלִי שֶׁיִּצְלַח לְךָ”.
וְעָלְתָה הָאִשָּׁה לַעֲלִיַּת־הַגַּג וְשָׁבָה וּבְיָדָהּ פַּטִּישׁ־עֵץ, פַּטִּישׁ מַמָּשׁ. שָׂמַח ד"ר שַׁלִּיט עַל הַמְּצִיאָה. הִנֵּה נִפְטַר מִדְּאָגָה גְּדוֹלָה, וְהֵבִיא אֶת הַפַּטִּישׁ לְהֶרְצֵל.
מֵהֵיכָן בָּא הַפַּטִּישׁ לַעֲלִיָּה זוֹ?
הַמְּאַכְסֵן, מַר קַבּוֹרְט, הַנִּלְהָב לַצִּיּוֹנוּת – חוֹתְנוֹ שִׁמֵּשׁ בִּכְהֻנַּת בִּישׁוֹף בִּירוּשָׁלַיִם שָׁנִים רַבּוֹת. כְּשֶׁנִּפְטַר הוּבְאָה הַיְּרֻשָּׁה לְבַּזֶל, לְבֵית בִּתּוֹ וַחֲתָנוֹ, וּבֵין הַמִּטַּלְטְלִים הַפַּטִּישׁ, פַּטִּישׁ עֵץ, עָשׂוּי בִּירוּשָׁלַיִם. וְהָיָה הַפַּטִּישׁ מֻנָּח בַּעֲלִיַּת־הַגַּג בֵּין שְׁאָר חֲפָצִים שֶׁלֹּא יִצְלְחוּ לַשִּׁמּוּשׁ, וְהִנֵּה הִגִּיעָה שְׁעָתוֹ. וְכָךְ הִתְגַּלְגֵּל פַּטִּישׁ־הָעֵץ הַיְרוּשַׁלְמִי עַד שֶׁהִתְכַּנֵס הַקּוֹנְגְרֶס הַצִּיּוֹנִי הָרִאשׁוֹן בְּבַּזֶל, וְהוּא בָּא לִידֵי יוֹצְרוֹ שֶׁל הַקּוֹנְגְרֶס, הַמְּעוֹרֵר אֶת עַם יִשְׂרָאֵל לָשׁוּב לְצִיּוֹן. בְּשָׁלשׁ דְּפִיקוֹתָיו פָּתַח פַּטִּישׁ־הָעֵץ הַיְרוּשַׁלְמִי אֶת הַקְּרִיאָה הַמְּדִינִית לְצִיּוֹן.
מִנִּי אָז נֶעֶרְכוּ עֶשְׂרִים קוֹנְגְרֶסִים צִיּוֹנִיִּים, וּדְפִיקוֹת אוֹתוֹ הַפַּטִּישׁ הַיְרוּשַׁלְמִי הֵן הַפּוֹתְחוֹת אוֹתָם. וּבְהִתְכַּנֵּס הַקּוֹנְגְרֶס הָעֶשְׂרִים לִישִׁיבַת־הַיּוֹבֵל הַחֲגִיגִית, בְּאוֹתוֹ “קַזִּינוֹ” שֶׁבּוֹ נִפְתַּח הַקּוֹנְגְרֶס הָרִאשׁוֹן – ד"ר שַׁלִּיט הוּא שֶׁפָּתַח אֶת הַיְשִׁיבָה, וְדָפַק שָׁלֹשׁ דְּפִיקוֹת בְּאוֹתוֹ פַּטִּישׁ־עֵץ.
בֵּינָתַיִם פָּרְצָה הַמִּלְחָמָה. תַּשְׁמִישֵׁי הַקּוֹנְגְרֶס וְהַפְּרוֹטוֹקוֹלִים שֶׁל אוֹתָהּ יְשִׁיבָה נֶאֶסְפוּ בִּידֵי הָאֲנָשִׁים שֶׁרְגִילִים הָיוּ לְאַרְגֵּן אֶת הַקּוֹנְגְרֶסִים הַצִּיּוֹנִיִּים בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת, וְהֵם שֶׁשָּׁמְרוּ עַל תַּשְׁמִישֵׁי הַקּוֹנְגְרֶס וְהֶעֱבִירוּם אַחַר־כָּךְ לְצֶ’כוֹסְלוֹבַקְיָה, וּמִשֶּׁכָּבְשׁוּ הַנַצִים אֶת מֶהְרִישׁ אוֹסְטְרָאוּ, וְעָשׂוּ אֶת שֶׁעָשׂוּ בַּיְּהוּדִים וְהֶחֱרִימוּ אֶת כָּל הָאַרְכִיּוֹן הַצִּיּוֹנִי שָׁם – שָׁדְדוּ גַּם אֶת הַפַּטִּישׁ הַזֶּה וְהֶעֱבִירוּהוּ לְבֵית הַנְּכוֹת הָאַנְטִי־יְהוּדִי.
וְהַמְּסַפֵּר מְסַפֵּר, וְהַשּׁוֹמְעִים מַאֲזִינִים, בּוֹלְעִים כָּל הֶגֶה. נֶהֱנִים מִן הַקַּלִּילוּת שֶׁבְּהַרְצָאָה, נִרְגָּשִׁים מִן הַתֹּכֶן, מְצֻמָּדִים לַדְּבֵקוּת שֶׁל הַמְּסַפֵּר. שֶׁהַחִיּוּךְ אֵינוֹ פּוֹסֵק מִדְּבָרָיו, חִיּוּךְ שֶׁל תְּבוּנָה וְדַעַת זְקֵנִים.
(אלול תש"ג)
בִּיל"וּ
מאתיצחק יציב
(שִׁשִּׁים שָׁנָה לְבוֹאָהּ שֶׁל קְבוּצַת בִּיל"וּ הָרִאשׁוֹנָה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל)
מְדַפְדֵּף הָיִיתִי בַּעֲלֵי הַ“לּוּחַ” וּמְעַיֵּן בַּתַּאֲרִיכִים הַשּׁוֹנִים, הָרְשׁוּמִים לִימֵי הַשָּׁנָה וְהִשְׁהֵיתִי עֵינַי אֵצֶל י“ט בְּתַמּוּז: יוֹם בּוֹאָהּ שֶׁל קְבוּצַת בִּיל”וּ רִאשׁוֹנָה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה. אָמַרְתִּי בְּלִבִּי – אַךְ מְעַטִּים מְאֹד נִשְׁאֲרוּ בַּחַיִּים מִן הַיָּמִים הָהֵם וַעֲדַיִן מִתְהַלְּכִים אִתָּנוּ שְׁנַיִם שְׁלֹשָה, מִן הַדִּין לָלֶכֶת וְלִרְאוֹת אֶת פְּנֵיהֶם וְלִשְׁמֹעַ מִפִּיהֶם כֵּיצַד בָּאוּ אֶל הָרַעְיוֹן לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכֵיצַד עָלוּ עַל אַדְמַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.
מִתּוֹךְ מַחֲשָׁבָה זוֹ פָּנִיתִי אֶל מַר מְנַשֶּׁה מֵאִירוֹבִיץ, אֶחָד מֵחַבְרֵי הַקְּבוּצָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל בִּיל"וּ שֶׁבָּאָה לָאָרֶץ. מִשֶּׁנִּזְדַּמַּנְתִּי אִתּוֹ בְּתֵל־אָבִיב שׂוֹחַחְנוּ קְצָת עַל יָמִים רִאשׁוֹנִים. זֶה עִנְיָן לֹא פָּשׁוּט כָּל־כָּךְ לְסַפֵּר דְּבָרִים שֶׁעָבְרוּ עַל אָדָם לִפְנֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה. מִי שֶׁזּוֹכֶה לְסַפֵּר עַל עֲלִיָּה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה וְהוּא אָז בֶּן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם – תַּלְמִיד בֵּית־סֵפֶר גָּבוֹהַּ בְּרוּסְיָה – הֲרֵי שֶׁהוּא כַּיּוֹם בֶּן שְׁמוֹנִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה – הֲנָקֵל לְהַגִּיד שְׁמוֹנִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. מִי שֶׁמַּגִּיעַ לְיָמִים כָּאֵלֶּה, יְמֵי גְּבוּרוֹת, – הֲלֹא כָּךְ יֹאמַר בַּעַל הַתְּהִלִּים: “יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָּהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרוֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה” – וּבְכֵן מִי שֶׁמַּגִּיעַ לִימֵי גְּבוּרוֹת זְכוּת גְּדוֹלָה הִיא לוֹ. וְאָמְנָם יוֹדֵעַ הַזָּקֵן עֶרְכָּן שֶׁל שָׁנִים.
– עָלִיתִי עַל אַדְמַת יָפוֹ – סָח לִי זְקַן עֲדַת הַבִּיל"וּיִים – וּמַקְלִי בְּיָדִי, וְהִנֵּה עָבְרוּ שִׁשִּׁים שָׁנָה וְלִי בָּנִים וּבָנוֹת, נְכָדִים וּנְכָדוֹת וְאַף נִין לִי…
עַל פָּנָיו עָבְרָה בַּת־צְחוֹק שֶׁל הֲנָאָה וְשֶׁל גָּאוֹן וְהוֹסִיף:
– אֵינִי יוֹדֵעַ בַּמֶּה זָכִיתִי לְכָךְ יוֹתֵר מֵחֲבֵרַי, אֲבָל זָכִיתִי. וְלַיְלָדִים, יְלָדֵינוּ, נָכוֹן אֲנִי לְסַפֵּר אִם הֵם יָבוֹאוּ אֵלַי לִשְׁמֹעַ מִפִּי אֶת אֲשֶׁר אֲסַפֵּר.
– טוֹב, אָמַרְתִּי. בֹּוא יָבוֹאוּ.
וְכָךְ הָיָה. הַמַּחְלָקָה הַגּוֹמֶרֶת שֶׁל בֵּית־הַחִנּוּךְ בְּתֵל־אָבִיב בָּאָה לְבֵית מַר מְנַשֶּׁה מֵאִירוֹבִיץ בְּרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן וְהוּא הִשְׁמִיעַ אֶת דְּבָרָיו.
הַזָּקֵן – הוּא רָגִיל לַחְתֹּם עַל מַאֲמָרָיו בָּעִתּוֹנִים “מִזִּקְנֵי הַיִּשּׁוּב” – קִבֵּל אוֹתָנוּ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. בַּחֲדַר עֲבוֹדָתוֹ הַמְרֻוָּח יָשְׁבוּ הָאוֹרְחִים עַל רִצְפַּת הָעֵץ בַּחֲצִי־גֹּרֶן עֲגֻלָּה וְהוּא עוֹמֵד לְיַד שֻׁלְחָן וְנוֹשֵׂא אֶת דְּבָרָיו:
– בְּי“ט בְּתַמּוּז תּרמ”בּ בָּאָה קְבוּצָה שֶׁל חֲלוּצֵי הַנֹּעַר לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. לֹא רַבִּים הָיִינוּ. אֶת שֵׁם הַקְּבוּצָה שְׁמַעְתֶּם, הֲלֹּא הִיא קְבוּצַת בִּיל"וּ.
– מַהוּ שֵׁם זֶה? – רָאשֵׁי תֵּיבוֹת: בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה.
– מַה פִּתְאֹם? מִי אָמַר וּמִי יַעֲנֶה? מָה הֵבִיא אוֹתָם לַשֵּׁם הַזֶּה וּמֶה עָשׂוּ אַחֲרֵי שֶׁקִּבְּלוּהוּ?
– וַדַאי שְׁמַעְתֶּם, כִּי לִפְנֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה בָּאוּ לְפֶתַע רְדִיפוֹת עַל הַיְּהוּדִים בְּרוּסְיָה, פָּרְצוּ פְּרָעוֹת. מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע שֶׁכָּל אִישׁ רוֹצֶה לְהַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ וְנַפְשׁוֹת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ וְהִתְחִילוּ לָרוּץ וְלִבְרֹחַ. לְאָן? רֻבָּם שֶׁל הַיְּהוּדִים אָמְרוּ: אֵין מָקוֹם טוֹב לְהַצָּלָה כַּמְּדִינָה הָעֲשִׁירָה בַּאֲמֶרִיקָה הַצְּפוֹנִית. קְבוּצָה שֶׁל צְעִירִים הֶעֱמִידָה אֶת עַצְמָה בְּרֹאשׁ הַבּוֹרְחִים וְקָרְאָה לְעַצְמָהּ “עַם עוֹלָם”. עַם יִשְׂרָאֵל הוּא עַם עוֹלָם וְהוּא יִמְצָא לוֹ דֶּרֶךְ לִחְיוֹת בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת מִחוּץ לְרוּסְיָה. חַבְרֵי קְבוּצָה זוֹ הֵם שֶׁהֶרְאוּ אֶת הַדֶּרֶךְ מֵרוּסְיָה לַאֲמֶרִיקָה. אֲבָל קָמָה קְבוּצָה שְׁנִיָּה וְאָמְרָה: לֹא זוֹ הַדֶּרֶךְ. זוֹ הָיְתָה קְבוּצָה שֶׁל תַּלְמִידִים גּוֹמְרֵי בָּתֵּי־סֵפֶר תִּיכוֹנִיִּים וְתַלְמִידֵי אוּנִיבֶרְסִיטָה. עַל הַשְּׁאֵלָה: לְאָן? יֵשׁ לַעֲנוֹת תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה. הֵן בְּשִבְתֵּנוּ בְּקֶרֶב הָעָם הָרוּסִי חָשַׁבְנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת כְּמוֹהֶם – וְהִנֵּה הָפְכוּ לָנוּ עֹרֶף. הֲנָשׁוּב וְנֵלֵךְ לְאֶרֶץ אַחֶרֶת אֲשֶׁר גַּם בָּהּ נִשָּׁאֵר גֵּרִים וְזָרִים?
עָלֵינוּ לַחֲזֹר לְאַרְצֵנוּ. הַקֵּץ לַנְּדִידָה, עָלֵינוּ לָשׁוּב וְלִבְנוֹת אֶרֶץ אֲבוֹת. “דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ” – זוֹ הָיְתָה הַסִּסְמָה. וַיִּסְעוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.
אֲבָל קְרִיאָה זוֹ לֹא מָצְאָה אֹזֶן קַשֶּׁבֶת. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לֹא מָשְׁכָה אֶת הַלְּבָבוֹת. לֹא הָיְתָה תֵּל־אָבִיב, לֹא הָיוּ מוֹשָׁבוֹת, לֹא הָיוּ כְּבִישִׁים. וְאָז פָּנְתָה הַקְּבוּצָה אֶל בֵּית־יַעֲקֹב. אִם לֹא כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֲרֵי מְעַטִּים מִבֵּית־יַעֲקֹב יָקוּמוּ וְיֵלְכוּ. וְזוֹ הָיְתָה הַקְרִיאָה:
בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה – בִּיל"וּ.
אַרְבָּעָה עָשָׂר בָּחוּר וּבַחוּרָה אַחַת הָיִינוּ בַּעֲלוֹתֵנוּ עַל חוֹף יָפוֹ בְּאוֹתוֹ י"ט בְּתַמּוּז לִפְנֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה. לִפְנֵי עֵינַי – כִּתְמוּנַת סֶרֶט בָּרְאִינוֹעַ.
יָפוֹ. הֲמוֹן אֲנָשִׁים זָרִים וּמְשֻׁנִּים. יְהוּדִים בּוֹדְדִים, הַמַּצִּיעִים לָנוּ לִפְרֹט אֶת הַכֶּסֶף הָרוּסִי בְּמַטְבֵּעַ תֻּרְכִּי. מוֹסָד עִבְרִי יְחִידִי – בֵּית־סֵפֶר לְחַקְלָאוּת מִקְוֵה־יִשְׂרָאֵל. הַמָּקוֹם הַיָּחִיד אֲשֶׁר אֵלָיו אֶפְשָׁר לִפְנוֹת. מִשֶּׁבָּאוּ חַבְרֵי קְבוּצָתֵנוּ אֶל מְנַהֵל מִקְוֵה־יִשְׂרָאֵל לְבַקֵּשׁ עֲבוֹדָה וּלִלְמֹד חַקְלָאוּת – הֵרִים אֶת עֵינָיו וְהִבִּיט עֲלֵיהֶם כְּעַל מְשֻׁגָּעִים:
– מַה בָּאתֶם הֵנָּה לְאֶרֶץ הַבַּקְשִׁישׁ1, שֶׁבָּהּ אֲנַחְנוּ הֶפְקֵר בִּידֵי פְּקִידִים תֻּרְכִּים וַעֲרָבִים? הֵן אֲנָשִׁים אִינְטֶלִיגֶנְטִים אַתֶּם, לְמַדְתֶּם בְּבָתֵּי־סֵפֶר וְלָמָּה נְטַשְׁתֶּם בֵּית הוֹרִים וּמִשְׁפָּחָה לָבוֹא לְאֶרֶץ צִיָּה?
– זוֹ דַּרְכֵּנוּ, אֲדֹנִי, וְאֵין אַחֶרֶת – עָנוּ חַבְרֵי הַקְּבוּצָה.
הוּא הֵרַךְ לִבּוֹ וְקִבֵּל אוֹתָנוּ לַעֲבוֹדָה. שְׁמוֹנֶה שְׁעוֹת עֲבוֹדָה בִּשְׂכַר פְרַנְק לְיוֹם. אַךְ הָיְתָה לוֹ גַּם מַחֲשָׁבָה נִסְתֶּרֶת. מַה שֶּׁלֹּא הִצְלִיחַ לְהַשְׁפִּיעַ עַל הַבִּיל"וּיִים בִּדְבָרָיו תַּצְלִיחַ הָעֲבוֹדָה. הוּא הֶעֱמִיד אוֹתָם לַעֲבוֹדַת בַּחַר – עִדּוּר לַעֲקִירַת הַיַּבְּלִית בְּמַעְדְּרִים גְּדוֹלִים. עַרְבִי זָקֵן הֶעֱמִיד עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת נוֹגֵשׂ וּמַשְׁגִּיחַ עַל הַפּוֹעֲלִים הַחֲדָשִׁים, שֶׁמֵעוֹלָם לֹא הֶחֱזִיקוּ כְּלֵי עֲבוֹדָה בְּיָדָם. הַיָּמִים יְמֵי תַּמּוּז, הַשֶּׁמֶשׁ לוֹהֶטֶת בְּלִי רַחֲמִים וְהַנּוֹגֵשׂ אֵינוֹ מַרְפֶּה.
הֵן תָּבִינוּ מֶה הָיָה מַצָּבָם שֶׁל הָעוֹבְדִים. כַּמָּה מֵהֶם חָלוּ מִיָּד בְּקַדַּחַת, וְאַךְ מְעַטִּים נִשְׁאֲרוּ בָּעֲבוֹדָה. הַקְּבוּצָה חָיְתָה חַיִּים מְשֻׁתָּפִים, אֲבָל הַדֹּחַק הָיָה גָּדוֹל. הַפְרַנְק לְיוֹם שֶׁקִּבֵּל הָעוֹבֵד לֹא יָכֹל לְסַפֵּק אֶת הַצְּרָכִים. בֵּינָתַיִם בָּאוּ עוֹד חֲבֵרִים. קְבוּצָה שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית, כְּשִׁשִּׁים אִישׁ בְּמִסְפָּר, בֵּינֵיהֶם שָׁלשׁ בַּחוּרוֹת. הַמַּצָּב לֹא נִשְׁתַּנָּה לְטוֹבָה. הַחֲלוֹמוֹת לְהִתְיַשְּׁבוּת עַל אֲדָמָה – לֹא נִרְאוּ קְרוֹבִים לְהִתְגַּשֵּם. הַמַּצָּב הָרוּחָנִי נַעֲשָׂה קָשֶׁה, הָאַכְזָבָה גְּדוֹלָה.
אַנְשֵׁי הַיִּשּׁוּב בַּיָּמִים הָהֵם לֹא גִּלּוּ הֲבָנָה לְנַפְשׁוֹת הַצְּעִירִים. וּמִשֶּבָּאוּ כַּמָּה חַבְרֵי בִּיל"וּ לִירוּשָׁלַיִם יָצְאוּ מִן הַבָּתִּים לְהַבִּיט אַחֲרֵיהֶם:
– רְאוּ אֶת הַשְּׁקָצִים וְהַשְּׁקָצוֹת, אֶפִּיקוֹרְסִים…
לֹא הַכֹּל יָכְלוּ לַעֲמֹד בַּשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבְּעוּ בְּצֵאתָם לָאָרֶץ. נִשְׁאֲרוּ אַךְ כִּשְׁמוֹנָה־עָשָׂר אִישׁ שֶׁלֹּא יָצְאוּ אֶת הָאֶרֶץ. נִשְׁאַרְנוּ נֶאֱמָנִים לִשְׁבוּעָתֵנוּ. אָמַרְנוּ אָז – אֲשֶׁר קָרָה בְּרוּסְיָה עָלוּל לִקְרוֹת גַּם בִּמְדִינוֹת אֲחֵרוֹת. וְזֶה נִתְקַיֵּם.
יְלָדִים. וַדַּאי יָדוּעַ לָכֶם הַפָּסוּק: “דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא”. נִשְׁאַרְנוּ שְׁנַיִם, שְׁלשָׁה. וַאֲנִי הַגִּבּוֹר בֵּינֵיהֶם, כִּי יָכוֹל אֲנִי לַעֲמֹד לִפְנֵיכֶם וּלְדַבֵּר אֲלֵיכֶם. בְּבוֹאִי אַרְצָה לֹא יָכֹלְתִּי לְתָאֵר לְעַצְמִי אֶת שֶׁעֵינַי רוֹאוֹת כַּיּוֹם. אַךְ זֶה בָּא לָנוּ מִשּׁוּם שֶׁהָיָה הֶמְשֵׁךְ. הַדּוֹר הַצָּעִיר חַיָּב לְהַמְשִׁיךְ. הוּא מֻכְרָח לְהַמְשִׁיךְ אֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁהִתְחַלְנוּ אֲנַחְנוּ לִפְנֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה. עֶשְׂרִים שָׁנָה אַחֲרֵי עֲלִיָּתֵנוּ בָּאָה הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה. בָּאוּ אֲנָשִׁים שׁוֹנִים. אֲנַחְנוּ שָׂמַחְנוּ לִקְרַאת כָּל יְהוּדִי שֶׁבָּא לָאָרֶץ. אֲבָל אָמַרְנוּ לָהֶם, כִּי לֹא דַּי לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְנוֹת כָּאן גָּלוּת חֲדָשָׁה. עָלֵינוּ לִבְנוֹת חַיִּים אֲחֵרִים, חַיִּים חֶבְרָתִיִּים אֲחֵרִים. עָלֵינוּ לִבְנוֹת כָּאן עַם אֲשֶׁר קַרְקַע תַּחַת רַגְלָיו.
מוּבָן, יְרוּשָׁלַיִם, חֵיפָה, תֵּל־אָבִיב – הֵן עָרִים חֲשׁוּבוֹת וְאֶפְשָׁר לְהִסְתַּדֵּר וְלִחְיוֹת בָּהֶן. אֲבָל לֹא זֶה הָעִקָּר. פָּרִיס הִיא בַּת מִילְיוֹנִים – אֲבָל פָּרִיס אֵינָהּ צָרְפַת, צָרְפַת הִיא הַכְּפָר הַצָּרְפַתִּי. עַל כֵּן אִם מְדַבְּרִים עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. הֲרֵי זוֹ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַחַקְלָאִית.
אַתֶּם גּוֹמְרֵי בֵּית־סֵפֶר עֲמָמִי. גּוֹמְרֵי בָּתֵּי־הַסֵּפֶר רְגִילִים לִשְׁאֹל: מַה לַּעֲשׂוֹת? – יֵשׁ לָנוּ דֵי רוֹפְאִים, עוֹרְכֵי־דִּין וְאַף מוֹרִים, וּנְחוּצִים לָנוּ אַנְשֵׁי עֲבוֹדָה – וּבְעִקָּר עֲבוֹדָה חַקְלָאִית. תִּגְמְרוּ אֶת בֵּית־הַסֵּפֶר בְּהַצְלָחָה וְתֵצְאוּ לַעֲבוֹדָה – הִיא הַדֶּרֶךְ הַיְּחִידָה הַמּוֹלִיכָה לְהַצְלָחָתֵנוּ. תֵּלְכוּ בְּדַרְכֵּנוּ, וְהַלְוַאי שֶׁתַּצְלִיחוּ יוֹתֵר. אִם יִהְיֶה לָכֶם הָרָצוֹן תִּהְיֶה גַּם הַיְּכֹלֶת, וְאָז תַּעַבְדוּ לֹא רַק לְעַצְמְכֶם אֶלָּא גַּם לְאַרְצְכֶם וּלְעַמְּכֶם.
לִפְנֵי כְּחָמֵשׁ שָׁנִים הִזְמִינוּנִי לְהַרְצוֹת עַל בִּיל“וּ בַּסֶּמִינַרְיוֹן שֶׁל הַקִּבּוּץ הַמְּאֻחָד בְּעֵין־חֲרוֹד. אַחֲרֵי הַהַרְצָאָה נִשְׁאַלְתִּי: הֲנִשְׁאֲרוּ הַבִּיל”וּיִים שֶׁבָּאוּ לָאָרֶץ נֶאֱמָנִים לָאִידֵיאַל שֶׁהֵבִיא אוֹתָם הֵנָּה? עָנִיתִי:
אַתֶּם אַךְ מַתְחִילִים לִחְיוֹת וּלְהָכִין אֶת עַצְמְכֶם לְבִנְיַן הָאָרֶץ. וְהָיָה אִם יְזַכֵּנִי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אַחֲרֵי כַּמָּה עֲשָׂרוֹת שָׁנִים לְהִפָּגֵשׁ אִתְּכֶם וְשׁוּב נֵשֵׁב בְּעֵין־חֲרוֹד אֶשְׁאַל אֲנִי אֶתְכֶם: הֲנִשְׁאַרְתֶּם כְּמוֹ שֶׁהֱיִיתֶם אָז?
הַחַיִּים אַכְזָרִיִּים הֵם וְצָרִיךְ אָדָם לִהְיוֹת גִּבּוֹר לְהִשָּׁאֵר נֶאֱמָן לְעַצְמוֹ וְלָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הִתְוָה לְעַצְמוֹ בִּימֵי עֲלוּמָיו.
דִּבַּרְתִּי מִלִּבִּי אֲלֵיכֶם וּמְקַוֶּה שֶׁדְּבָרַי נִכְנְסוּ לְלִבְּכֶם. אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁנִּפָּגֵשׁ שֵׁנִית וְאַתֶּם תְּסַפְּרוּ זִכְרוֹנוֹת. נְקַוֶּה שֶׁאֵלֶּה יִהְיוּ רַק זִכְרוֹנוֹת טוֹבִים, שֶׁכָּל אֶחָד מִכֶּם הִצְלִיחַ בְּדַרְכּוֹ, לְטוֹבָתוֹ וּלְטוֹבַת עַם יִשְׂרָאֵל.
לְהִתְרָאוֹת, יְלָדִים!
בָּזֶה תַּמָּה הַשִּׂיחָה. הַחֲבֵרִים שָׁאֲלוּ כַּמָּה שְׁאֵלוֹת. וּמַר מְנַשֶּׁה מֵאִירוֹבִיץ הוֹדִיעַ, כִּי בַּיָּמִים הָאֵלֶּה הוֹצִיאָה הַקֶּרֶן־הַקַּיֶּמֶת חוֹבֶרֶת מִזִּכְרוֹנוֹתָיו וְהַדְּבָרִים כְּתוּבִים. וְגַם זֹאת לָדַעַת, כִּי הַזָּקֵן שֶׁלָּנוּ פִּרְסֵם הַרְבֵּה מִכְתָּבִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעִתּוֹנֵי חוּץ־לָאָרֶץ, וְכֵן כָּתַב בְּעִתּוֹנֵי הָאָרֶץ. אַף הוֹצִיא סְפָרִים אֲחָדִים שֶׁבָּהֶם מִדִּבְרֵי יְמֵי הַיִּשּׁוּב בְּשִׁשִּׁים הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת.
נִפְרַדְנוּ מֵאֵת אִישׁ בִּיל"וּ בִּידִידוּת וּבְתוֹדָה.
(תמוז תש"ב)
-
בַּקְשִׁישׁ – בְּתֻרְכִּית: מַתַּת־יָד, שֹׁחַד. ↩
קֶרֶן הַיְסוֹד
מאתיצחק יציב
יוֹם הֻלֶּדֶת לָנוּ הַיּוֹם – יוֹם הֻלַּדְתָּהּ שֶׁל קֶרֶן הַיְסוֹד.
שׁוּב קֶרֶן? – אֲנִי שׁוֹמֵעַ לַחַשׁ־תְּמִיהָה, וַאֲנִי מְמַהֵר לַעֲנוֹת: אַל תִּתְמַהּ, יְדִידִי, יֵשׁ דְּבָרִים רַבִּים שֶׁאָנוּ דָשִׁים בָּהֶם יוֹם יוֹם וְאֵין אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים עַל חֲשִׁיבוּתָם הָאֲמִתִּית. פָּשׁוּט לֹא חָשַׁבְנוּ עֲלֵיהֶם הַרְבֵּה. קִבַּלְנוּ אוֹתָם מִן הַמּוּכָן. קֶרֶן הַיְסוֹד וְהַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת, אֲנַחְנוּ עוֹסְקִים בָּהֶן תָּמִיד, וְאַף עַל פִּי כֵן – עֲמֹד רֶגַע וַחֲשֹׁב גַּם בְּעִנְיָן זֶה הַקָּרוּי “קֶרֶן הַיְסוֹד” – וּמַה גַּם בְּיוֹם הֻלַּדְתָּהּ שֶׁל קֶרֶן זוֹ.
הַכֹּל יוֹדְעִים מָה אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים בָּאָרֶץ. אֵין אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים כָּאן כְּשֵׁם שֶׁיּוֹשְׁבִים יְהוּדִים בְּסוּרְיָה, אוֹ בְּמִצְרַיִם, אוֹ אֲפִלּוּ בְּאַנְגְּלִיָּה אוֹ בַּאֲמֵרִיקָה. אֲנַחְנוּ שָׁבִים לְאֶרֶץ אָבוֹת. אֲנַחְנוּ שׁוֹאֲפִים לִחְיוֹת כָּאן כַּאֲשֶׁר חָיוּ אֲבוֹתֵינוּ, חַיִּים עַצְמִיִּים, שְׁלֵמִים. אֲנַחְנוּ בּוֹנִים אֶת הַבַּיִת הַלְּאֻמִּי לְעַמֵּנוּ הַמְפֻזָּר בָּעוֹלָם. אֲנַחְנוּ שׁוֹאֲפִים לִהְיוֹת כָּאן עַם כְּכָל הָעַמִּים.
וְאוּלָם אֵין אֲנַחְנוּ עַם כְּכָל הָעַמִּים בְּעִנְיָן זֶה, כִּי הָעַמִּים הָאֲחֵרִים – כָּל עַם יוֹשֵׁב עַל אַדְמָתוֹ, וְאִלּוּ אֲנַחְנוּ הֻרְחַקְנוּ מֵאַדְמָתֵנוּ וַאֲנַחְנוּ חוֹזְרִים אֵלֶיהָ. אֶצְלֵנוּ הַמַּצָּב הוּא כִּמְעַט כְּמוֹ בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, אֲנַחְנוּ בַּדֶּרֶךְ מִמִּצְרַיִם לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אֶלָּא שֶׁלֹּא עַמּוּד עָנָן וְלֹא עַמּוּד אֵשׁ הוֹלְכִים לְפָנֵינוּ, וְאַף מָן אֵינוֹ נוֹפֵל מִן הַשָּׁמַיִם. עָלֵינוּ לִמְצֹא לְעַצְמֵנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ לָאָרֶץ וְאַף לִבְנוֹתָהּ. אֵין אֲנַחְנוּ עַם הַיּוֹשֵׁב בִּמְדִינָתוֹ, שֶׁהַשִּׁלְטוֹן בְּיָדוֹ וְהוּא מוֹצִיא פְּקֻדָּה לְאֶזְרָחָיו לְשַׁלֵּם מַס רְכוּשׁ וּמַס הַכְנָסָה וַהֲרֵי הֵם מְחֻיָּבִים לְשַׁלֵּם, וְאִם לֹא – לוֹקְחִים מֵהֶם אֶת רְכוּשָׁם בְּעֶזְרַת הַמִּשְׁטָרָה וְהַחֹק. אֶצְלֵנוּ אֵין הַדָּבָר כָּךְ.
אֵין לָנוּ שִׁלְטוֹן הַגּוֹבֶה אֶת הַמִּסִּים לְבִנְיַן הָאָרֶץ. אֵין לָנוּ קֻפָּה שֶׁל מֶמְשָׁלָה הַנּוֹתֶנֶת אֶת הַמִּילְיוֹנִים הַדְּרוּשִׁים לְבִנְיַן הָאָרֶץ. וְאוּלָם הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית הִצְלִיחָה לִיצֹר שְׁתֵּי קְרָנוֹת שֶׁהֵן כְּמוֹ אוֹצָר שֶׁל מֶמְשָׁלָה – הֲלֹא הֵן הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת וְקֶרֶן הַיְּסוֹד.
הִנֵּה גָּאֲלָה הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת שֶׁטַח אֲדָמָה. טוֹב. אֲבָל אֶת הָאֲדָמָה צָרִיךְ לְעַבֵּד, צָרִיךְ לְהִתְיַשֵּׁב עָלֶיהָ, צָרִיךְ לְהָקִים בִּנְיָנִים. בִּנְיְנֵי דִּירָה לָעוֹבְדִים וּבִנְיְנֵי מֶשֶׁק: רֶפֶת, אֻרְוָה, לוּל וְכַוֶּרֶת. וּלְכָךְ שׁוּב דְּרוּשִׁים כְּסָפִים גְּדוֹלִים. צָעִיר הַבָּא לְהִתְיַשֵּׁב עַל הַקַּרְקַע מַשְׁקִיעַ אֶת כֹּחוֹ וְאוֹנוֹ, אֲבָל כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַפְרוֹת אֶת הָאֲדָמָה וּלְהַחֲיוֹתָהּ הוּא צָרִיךְ כֵּלִים, מַחֲרֵשָׁה וּטְרַקְטוֹר, צִנּוֹר־הַשְׁקָאָה וּשְׁתִילִים – וְהַכֶּסֶף מֵאַיִן יִמָּצֵא?
קֶרֶן הַיְּסוֹד הִיא הַנּוֹתֶנֶת לַמִּתְיַשֵּׁב עַל הַקַּרְקַע אֶת הַבִּנְיָנִים וְאֶת מַכְשִׁירֵי הָעֲבוֹדָה. בְּעֶזְרָתָהּ הוֹפֶכֶת הַקַּרְקַע הַנִּגְאֶלֶת קַרְקַע פּוֹרִיָּה.
אַךְ אַל תַּחֲשֹׁב, כִּי הַמִּתְיַשֵּׁב מְקַבֵּל אֶת כָּל זֶה בְּמַתָּנָה, הוּא חַיָּב לְהַחֲזִיר אֶת הַכֶּסֶף הַזֶּה בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים, לְאַחַר שֶׁבָּנָה אֶת מִשְׁקוֹ. בְּלִי קֶרֶן הַיְסוֹד לֹא הָיָה נִבְנֶה הַמֶּשֶׁק וְלֹא הַכְּפָר הָעִבְרִי.
וְחָשׁוּב לָנוּ לָדַעַת – שֶׁקֶּרֶן הַיְסוֹד אָסְפָה בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ שְׁנוֹת קִיּוּמָהּ עֲשָׂרוֹת מִילְיוֹנִים לִירוֹת וְהִשְׁקִיעָה אוֹתָם בְּכָל עַנְפֵי הַמֶּשֶׁק הָעִבְרִי בָּאָרֶץ – לְמִן הַמַּדְגֵּרָה וְהַטְּרַקְטוֹר בַּמֶּשֶׁק הַחַקְלָאִי וְעַד לְמִפְעֲלֵי חֲרֹשֶת, חֶבְרַת הָאַשְׁלָג וְחֶבְרַת הַחַשְׁמַל.
כַּסְפֵּי קֶרֶן הַיְּסוֹד מָשְׁכוּ גַּם כְּסָפִים שֶׁל אֲנָשִׁים פְּרָטִיִּים; קֶרֶן הַיְסוֹד סָלְלָה אֶת הַדֶּרֶךְ וְאָז בָּאוּ גַּם אַנְשֵׁי מָמוֹן וְהִשְׁקִיעוּ אֶת כַּסְפָּם בְּבִנְיַן הָאָרֶץ.
קֶרֶן הַיְסוֹד הִיא אֵפוֹא הַקֶּרֶן הַבּוֹנָה, כְּשֵׁם שֶׁהַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת הִיא הַקֶּרֶן הַגּוֹאֶלֶת.
(תמוז תש"ו)
הָאֲנוּסִים הָרַכִּים
מאתיצחק יציב
סוּג מְיֻחָד שֶׁל אֲנוּסִים רַכִּים בְּשָׁנִים יֵשׁ כַּיּוֹם בְּאֵרוֹפָּה, אַחֲרֵי הַמַּבּוּל הַהִיטְלֶרִי שֶׁהֵצִיף אֶת הָעוֹלָם. אַלְפֵי יְלָדִים יְהוּדִים נִצְלוּ מֵהַשְׁמָדָה עַל יְדֵי מִשְׁפָּחוֹת נוֹצְרִיּוֹת שֶׁסִּפְּחוּ אוֹתָם אֶל בָּתֵּיהֶם. וְהָיוּ מִקְרִים רַבִּים שֶׁנּוֹצְרִים סִכְּנוּ אֶת מַעֲמָדָם וְאַף אֶת חַיֵּיהֶם בְּמַעֲשֵׂי הַצָּלָה אֵלֶּה. בֵּין הַמַּצִּילִים כֹּהֲנֵי־דָת שׁוֹנִים קַתּוֹלִיּים וּפְּרוֹטֶסְטַנְטִיִּים, נְזִירִים וּנְזִירוֹת. וְהָיוּ הוֹרִים שֶׁהִפְקִידוּ אֶת יַלְדֵיהֶם בִּידֵי נוֹצְרִים וְשִׁלְּמוּ לָהֶם כֶּסֶף רַב שֶׁיַּחְזִיקוּם עַד יַעֲבֹר זַעַם. וְכָךְ נִצְּלוּ יְלָדִים יְהוּדִים בִּמְדִינוֹת שׁוֹנוֹת: בְּפּוֹלִין, בְּצָרְפַת, בְּבֶּלְגִּיָּה, בְּהוֹלַנְד, בִּשְׁוֵיץ וּבְצֶ’כוֹסְלוֹבַקְיָה.
הַיְּלָדִים הֻכְרְחוּ לְהִסְתַּגֵּל לְמִנְהֲגֵי מַצִּילֵיהֶם, וְאַף לְקַבֵּל אֶת הַדָּת הַנּוֹצְרִית. שִׁנּוּ אֶת שְׁמוֹתֵיהֶם, וְתַחַת אֵימַת הַנַצִים לָמְדוּ לְהַסְתִּיר כָּל דָּבָר הַיָּכוֹל לְעוֹרֵר חֲשַׁד כִּי יַלְדֵי יְהוּדִים הֵם. בֵּינֵיהֶם וַדַּאי גַּם כָּאֵלֶּה שֶׁכְּבָר שָׁכְחוּ אֶת מוֹצָאָם הַיְּהוּדִי וְאַף הִסְפִּיקוּ לִסְפֹּג אֶת הָאֶרֶס שֶׁל שִׂנְאָה לַיְהוּדִים. הוֹרֵיהֶם וּקְרוֹבֵיהֶם נִשְׁמְדוּ וְאֵין יְהוּדִי יוֹדֵעַ עֲלֵיהֶם מִי הֵם וְהֵיכָן הֵם.
אַךְ יֵשׁ גַּם אַלְפֵי יְלָדִים הַחַיִּים בְּבָתִּים נוֹצְרִיִּים וּבְבָתֵּי־יְלָדִים בְּמִנְזָרִים וּמוֹצָאָם הַיְּהוּדִי יָדוּעַ, וְאֵין קָרוֹב שֶׁיִּתְבַּע אוֹתָם לְהַחֲזִירָם לְעַמָּם.
מִי יִגְאַל אֶת אַלְפֵי הַיְּלָדִים הַלָּלוּ וְיַחֲזִירֵם לָנוּ, לְעַמֵּנוּ, וִיבִיאֵם לְאַרְצֵנוּ?
וְאֵין זֶה עִנְיָן פָּשׁוּט. יֵשׁ גַּם מִקְרִים רַבִּים שֶׁהוֹרִים נוֹצְרִים אִמְּצוּ לָהֶם יְלָדִים יְהוּדִים וְהִתְקַשְּׁרוּ אֲלֵיהֶם בְּיַחֲסֵי אַהֲבָה וְקָשֶׁה לָהֶם לְוַתֵּר עַל הַיֶּלֶד שֶׁחִנְּכוּהוּ בְּבֵיתָם וְרָאוּהוּ כְּבֶן הַמִּשְׁפָּחָה – וְהִנֵּה בָּאִים וּלְקַחְתּוֹ מִזְּרוֹעוֹתֵיהֶם.
אֲבָל בְּעִקָּר יֵשׁ מִקְרִים אֲחֵרִים: נְזִירִים וּנְזִירוֹת חֵרְפוּ אֶת נַפְשָׁם לְהַצִּיל יְלָדִים יְהוּדִים, וְעָשׂוּ זֹאת בְּכַוָּנָה תְּחִלָּה לְהַכְנִיסָם תַּחַת כַּנְפֵי הַדָּת הַנּוֹצְרִית, וְחִנְּכוּ אוֹתָם כְּנוֹצְרִים. כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הֲבָנָה כָּלְשֶהִי לְסוֹבְלָנוּת דָּתִית, יוֹדֶה כִּי יְלָדִים אֵלֶּה הָעָבְרוּ עַל דָּתָם מֵאֹנֶּס. לֹא הֵם בָּחֲרוּ לָהֶם אֶת הַדָּת הַחֲדָשָׁה. כָּל מַעֲשֶׂה הַהַצָּלָה שֶׁל הַמַּצִּילִים לֹא יְהֵא בּוֹ מֵאֲצִילוּת רוּחַ אִם יִשְׁתַּמְּשׁוּ בַּנֶּפֶשׁ הָרַכָּה שֶׁנָּפְלָה לְיָדָם לְעָקְרָהּ מֵחֵיק הָעָם הַיְּהוּדִי.
לִגְאֻלַּת יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל אֵלֶּה מִידֵי הַגּוֹיִים טִלְטֵל עַצְמוֹ הָרַב הֶרְצוֹג מִמְּדִינָה לִמְדִינָה חֳדָשִׁים רַבִּים. הוּא בָּא בִּדְבָרִים עִם רָאשֵׁי־הַמֶּמְשָׁלוֹת וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי הָאַפִּיפְיוֹר וְלִפְנֵי בָּא כֹּחוֹ בְּצָרְפַת וּבִקֵּשׁ מֵהֶם אֶת עֶזְרָתָם. כִּי לְשֵּׁם הַחֲזָרַת הַיְּלָדִים הָאֵלֶּה לָעָם הַיְּהוּדִי דְּרוּשִׁים גַּם חֻקִּים מְיֻחָדִים מִטַּעַם הַמֶּמְשָׁלָה וְסִיּוּעַ מֵאֵת רָאשֵׁי הַדָּת. וְאָמְנָם הִצְלִיחַ הָרַב הֶרְצוֹג לְקַבֵּל הַבְטָחָה מֵאֵת רֹאשׁ מִמְשֶׁלֶת צָרְפַת שֶׁיְּסַיֵּעַ בְּעִנְיָן זֶה וְאַף יַרְשֶׁה לַ־5000 יְלָדִים לְהִתְגוֹרֵר בְּצָרְפַת עַד שֶׁיּוּכְלוּ לַעֲלוֹת לָאָרֶץ; וְכֵן מֵאֵת מֶמְשֶׁלֶת בֶּלְגִיָה וְצֶ’כְיָה.
הַפְּעֻלָּה הַזֹּאת דּוֹרֶשֶׁת שֶׁיִּהְיֶה אִרְגּוּן יְהוּדִי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם שֶׁיַּעֲסֹק בָּזֶה וִיטַפֵּל בְּכָל יֶלֶד וָיֶלֶד. הָרַב אַרְגֵּן וְעָדִים כָּאֵלֶּה בְּכָל מְדִינוֹת אֵרוֹפָּה וְאַף אָסַף אֶת הַכְּסָפִים הַדְּרוּשִׁים לְכָךְ.
רַבִּים מִקֶּרֶב הַנֹּעַר בָּאָרֶץ וַדַּאי כְּבָר נִפְגְּשׁוּ עִם יְלָדִים שֶׁבָּאוּ אֵלֵינוּ מִמְּקוֹמוֹת הַשְּׁמָד וְהֵם שָׁבוּ לְחֵיק עַמָּם. וְאוּלָם עוֹד אֲלָפִים נִמְצָאִים שְׁבוּיִים בִּידֵי הַגּוֹיִים וְלִבָּם מְשַׁוֵעַ לְהַצָּלָה, הַנִּיצוֹץ הַיְּהוּדִי מְחַכֶּה שֶׁיְּלַבּוּהוּ, וְשָׁבוּ בָּנִים לְחֵיק עַמָּם וּלְאַרְצָם.
(תש"ו)
"אִיגְלוּ"
מאתיצחק יציב
זֶה הָיָה שֵׁם הַפְּעֻלָּה הַצְּבָאִית שֶׁעָשָׂה הַצִּי הַבְּרִיטִי בִּנְמַל חֵיפָה וּבְאִי קַפְרִיסִין בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר. פְּעֻלָּה צְבָאִית בִּימֵי מִלְחָמָה נוֹשֵׂאת שֵׁם בִּלְשׁוֹן סְתָרִים, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא תִּתְגַּלֶה לָאוֹיֵב. מְפַקְּדִי הַצִּי דִּבְּרוּ בֵּינֵיהֶם עַל “אִיגְלוּ” וְהַכַּוָּנָה הָיְתָה פְּעֻלָּה לְהַעֲבִיר בְּחֹזֶק־יָד אֶת הַמַּעְפִּילִים שֶׁנִּמְצְאוּ בַּסְּפִינוֹת “יָגוּר” וְ“הֶנְרִיֶּטָה סָאלְד” מִנְּמַל חֵיפָה לְקַפְרִיסִין.
צִי הַמַּעְפִּילִים הָעִבְרִים עוֹשֶׂה דַּרְכּוֹ בַּיָּם, בִּצְפִיפוּת, בְּמַחְסוֹר, בִּתְנָאֵי־נְסִיעָה אֲיֻמִּים. הֲיִשְׁאַל הַנָּס מְנוּסַת־חֶרֶב מִמְּקוֹמוֹת הַהַשְׁמָדָה בְּאֵרוֹפָּה לִתְנָאֵי נְסִיעָה? הֲיִשְׁאַל אִם טוֹבָה וּמְרֻוָּחָה הַסְּפִינָה, וְאִם תַּעֲמֹד בִּפְנֵי סְעָרָה בַּיָּם? הֵן לְפָנָיו אַךְ מַטָּרָה אַחַת: לְהַגִּיעַ לְחוֹף מִבְטָחִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּבִלְבַד שֶׁיַּרְגִּישׁ אֶת אַדְמַת מוֹלַדְתּוֹ תַּחַת רַגְלָיו.
וְהִנֵּה מַפְלִיגִים הַיְּהוּדִים הַנִּדָּחִים בַּיָּם בִּסְפִינָה רְעוּעָה וְנֶאֱחָזִים בִּדְפָנֶיהָ, לֶחֶם צַר וּמַיִם לַחַץ וְתִקְוָה אַךְ אַחַת – לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, “הָמוּ גַּלִּים בְּרוּץ גַּלְגַּלִים”, הַסְּפִינָה עוֹשָׂה דַּרְכָּה בְּמַיִם עַזִּים.
מַלָּחִים וְרַבֵּי־חוֹבְלִים שֶׁלִּבָּם מָלֵא אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, אַהֲבָה גְּדוֹלָה לִשְׁאֵרִית הַפְּלֵיטָה בְּאֵרוֹפָּה, מְאַמְּצִים אֶת כָּל כֹּחוֹתֵיהֶם לְהָבִיא אֶת הַמַּעְפִּילִים לַחוֹף. וְהִנֵּה בָּאוּ. הַכַּרְמֶל נִרְאֶה לָהֶם כְּמַבְטִיחַ מִקְלָט. אוֹרוֹתָיו בַּלַּיְלָה מַגִּיהִים לְרֶגַע אֶת חֶשְכַת חַיֵּיהֶם בִּשְׁנוֹת הַשּׁוֹאָה.
־ הִנֵּה, הִנֵּה – מַצְבִּיעַ הַיֶּלֶד הַיְּהוּדִי מִפּוֹלִין אוֹ מֵהוּנְגַרְיָה – זֶה הַיָּתוֹם הֶ“עָגֹל” יָתוֹם מֵאָב וּמֵאֵם – הִנֵּה הָאָרֶץ אֲשֶׁר זְרוֹעוֹת אַחִים פְּשׁוּטוֹת לִקְרָאתוֹ. כִּי צָמוֹא תִּצְמָא נַפְשׁוֹ לִמְעַט אַהֲבַת־אַחִים, לִמְעַט רֹךְ, לְסֵבֶר־פָּנִים, וְהֵן כָּל תִּקְוָתוֹ הִיא לִמְצֹא זֹאת כָּאן, בָּאָרֶץ.
וְהִנֵּה “אִיגְלוּ”. הַצִּי הַבְּרִיטִי מְקַבֵּל אֶת פָּנָיו וּמַכְרִיז עָלָיו, כִּי הוּא “בִּלְתִּי־חֻקִּי”. הוּא גּוֹזֵר עָלָיו לָשׁוּב לְמַחֲנוֹת כְּלוּאִים, הַרְחֵק מִן הָאָרֶץ, לָאִי קַפְרִיסִין. “אִיגְלוּ” – צִי בְּרִיטִי אַדִּיר עוֹמֵד נֹכַח הַיֶּלֶד הַיְּהוּדִי הַנִּדָּח, הַנִּצּוֹל, וְקוֹרֵעַ אֶת כָּל תִּקְווֹתָיו בְּבַת אַחַת.
“אִיגְלוּ”… לֵךְ לְקַפְרִיסִין. עַתָּה מַפְלִיגִים הַמַּעְפִּילִים בָּאֳנִיָּה גְּדוֹלָה, אֳנִיַּת הוֹד מַלְכוּתוֹ, אֳנִיָּה מְרֻוָּחָה, אַךְ דָּבָר אֶחָד דּוֹקֵר בְּתוֹךְ הָאֳנִיָּה הַזֹּאת: גֶּדֶר תַּיִל.
הַיֶּלֶד, הָאִישׁ, הָאִשָּׁה, הַנַּעַר, הַנַּעֲרָה – מָה רַב הַתַּיִל הַדּוֹקְרָנִי שֶׁרָאוּ עֵינֵיכֶם בִּשְׁנוֹת הַזְּוָעָה הַלָּלוּ. וְעֲדַיִן לֹא דַי. הַצִּי הַבְּרִיטִי מוֹסִיף לָכֶם מִשֶּׁלּוֹ.
“אִיגְלוּ” – פְּעֻלָּה צְבָאִית זוֹ זָכוֹר נִזְכֹּר.
בַּמֶּה נְנַחֵם אֶתְכֶם, גּוֹלִים, שֶׁנֻּתַּקְתֶּם בְּכֹחַ מֵחוֹף תִּקְוַתְכֶם?
לֹא נִשְׁקֹט וְלֹא נָנוּחַ עַד שׁוּבְכֶם. וְשׁוֹב תָּשׁוּבוּ. אֲנַחְנוּ מְחַכִּים לָכֶם, וְאֵין מָקוֹם אַחֵר בִּשְׁבִילְכֶם. גִּדְרֵי־תַּיִל יֵהָרְסוּ וְאַתֶּם תָּבוֹאוּ. בְּדַם שְׁלשֶׁת הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁנָּפְלוּ בַּמַּעֲרָכָה בְּחֵיפָה בַּיּוֹם הִנָּתֶקְכֶם מִן הָאָרֶץ נִשְׁבַּעְנוּ כִּי תָּבוֹאוּ.
(תש"ו)
הַיְלָדִים בְּקַפְרִיסִין
מאתיצחק יציב
הָאוֹרְחִים הַבָּאִים אֵלֵינוּ בַּיָּמִים הָאֵלֶּה מִקַּפְרִיסִין – קְטַנִּים וּגְדוֹלִים – רָאוּ אֶת הָאָרֶץ מִנֶּגֶד וְאֵלֶיהָ לֹא בָּאוּ.
חָבֵר שֶׁרָאָה אֶת הַמַּעְפִּילִים לְאַחַר שֶׁגֹּרְשׁוּ מֵחוֹפֵי הָאֶרֶץ וְהוּבְאוּ בְּכֹחַ לְקַפְרִיסִין, סִפֵּר עַל חַיֵּיהֶם שָׁם, בְּעִקָּר עַל הַנֹּעַר וְהַיְּלָדִים, הַמְּסֻדָּרִים בַּמַּחֲנֶה בְּקָרָאוֹלוֹס לֹא רָחוֹק מִפַּמַגּוּסְטָה. הַמַּחֲנֶה הָפַךְ “כְּפַר הַנֹּעַר”.
תְּחִלָּה חָיוּ יַחַד: הַמְּבֻגָּרִים, הַקְּשִׁישִׁים וְהַיְּלָדִים. וְאוּלָם אַחֲרֵי זְמַן־מָה הִפְרִידוּ בֵּינֵיהֶם וְסִדְּרוּ מַחֲנֶה מִיֻחָד לַיְלָדִים וְלַנֹּעַר.
בְּ“צִי הַמַּעְפִּילִים” שֶׁלָּנוּ, הָעוֹגֵן בַּשְּׁבִי בְּחֵיפָה, נִמְצֵאת סְפִינָה אַחַת הַנּוֹשֵׂאת אֶת שֵׁם “הֶנְרִיֶטָה סָאלְד”. רֹב הַיְּלָדִים וְהַנֹּעַר הַנִּמְצָא בְּקַפְרִיסִין – וּמִסְפָּרוֹ לְמַעְלָה מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת, עַד גִּיל חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה – בִּסְפִינָה זוֹ בָּא. חֵלֶק מֵהֶם – יְתוֹמִים לְלֹא אָב וָאֵם, עֲשָׂרוֹת מֵהֶם גָּדְלוּ כְּיַלְדֵי רְחוֹב בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים תַּחַת שִׁלְטוֹן הַנַצִים, וְהָרְחוֹב הוּא שֶׁהִצִּיל אוֹתָם מִתָּאֵי־הַגַּזִים וְהַכִּבְשָׁנִים.
מוּבָן, כִּי רַבִּים מֵהֶם לֹא יָדְעוּ אַף מִלָּה עִבְרִית. אוּלָם נִמְצָא מוֹרֶה מִירוּשָׁלַיִם, שֶׁהֵקִים אֶת “כְּפַר הַנֹּעַר”, וְהַיְּלָדִים הִתְחִילוּ לִלְמֹד עִבְרִית וְהֵם לוֹמְדִים יָפֶה וְעוֹשִׂים חַיִל. יַלְדֵי “כְּפָר הַנֹּעַר” חַיִּים אֶת חַיֵּיהֶם הַנִּפְרָדִים מִן הַמְּבֻגָּרִים. הֵם עַצְמָם מְנַהֲלִים אֶת מִשְׁקָם וּמַשְׁגִּיחִים עַל הַסֵּדֶר בָּאֲכִילָה, עַל הַנִּקָּיוֹן בַּצְּרִיפִים וּבַחֲצַר הַמַּחֲנֶה, וְהֵן גַּם דּוֹאֲגִים לְצָרְכֵי הַתַּרְבּוּת שֶׁלָּהֶם עַצְמָם – לִמּוּד עִבְרִית וְשַׁעֲשׁוּעֵי תַּרְבּוּת. הֵם הִצִּיגוּ הַצָּגָה רִאשׁוֹנָה בַּמַּחֲנֶה – מַחֲזֶה מֵאֵת שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם. סִדְּרוּ מַקְהֵלוֹת, סִפְרִיּוֹת, וְעוֹרְכִים עִתּוֹן־קִיר. בְּכָל אֵלֶּה הַדְּבָרִים מְשַׁמְּשִׁים הַיְּלָדִים אַף מוֹפֵת לַקְּשִׁישִׁים. וְיֵשׁ שֶׁהַמְּבֻגָּרִים בָּאִים אֶל מַחֲנֶה הַנֹּעַר לְהִסְתַּכֵּל בְּסִדְרֵי הַנִּקָּיוֹן וְלִשְׁמֹעַ עֵצָה מִפִּיהֶם.
וְאַף עַל פִּי כֵן, – אוֹמֵר לִי יְדִידִי, – עָצוּב לָהֶם לִילָדֵינוּ שָׁם. כִּי מֵעַל סִפּוּנֵי הַסְּפִינוֹת “הֶנְרִיֶטָה סָאלְד” וְ“יָגוּר” רָאֹה רָאוּ בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה יָמִים אֶת חֵיפָה, וְאֶת הַר הַכַּרְמֶל, וְהֵם הִקְסִימוּ אוֹתָם וְלִבָּם נִקְרַע בְּקִרְבָּם בְּיוֹם שֶׁנִּתְּקוּ אוֹתָם בְּחָזְקָה מִן הַנָּמָל וְהֶעֱבִירוּ אוֹתָם לְקַפְרִיסִין.
וַחֲבֵרִי מְסַפֵּר לִי עַל שִׁיר אֶחָד הַשָּׁגוּר מְאֹד בְּפִי יַלְדֵי “כְּפַר הַנֹּעַר” בְּמַחֲנֶה קַפְרִיסִין.
שִׁיר, שֶׁהִגִּיעַ אֲלֵיהֶם בְּמִקְרֶה, מִפִּי חַיָּל עִבְרִי, – שִׁיר לֶכֶת, אַךְ הֵם לְמָדוּהוּ וְשָׁרִים אוֹתוֹ:
צְאֶינָה צְאֶינָה, בְּנוֹת הַכְּפָר,
וּרְאֶינָה חַיָּלִים בַּמּוֹשָׁבָה,
אַל־נָא, אַל־נָא תִּתְחַבֶּאנָה,
מִי בֶּן־חַיִל כְּאִישׁ־צָבָא.
אֶת הַשִּׁיר הַזֶּה הֵם שָׁרִים הַרְבֵּה, הוּא הָיָה לָהֶם הַשִּׁיר הָרִאשׁוֹן שֶׁלָּמְדוּ מִפִּי הַחַיָּל הָעִבְרִי, שֶׁפָּגַשׁ אוֹתָם בְּאִיטַלְיָה. הֵם שָׁרִים אוֹתוֹ כְּשֶׁהֵם שְׂמֵחִים וְהֵם שָׁרִים אוֹתוֹ כְּשֶׁהֵם עֲצוּבִים. הֵם שָׁרוּהוּ בְּהִתְרַגְּשׁוּת כְּשֶׁרָאוּ אֶת חוֹפֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּבְעָמְדָם מוּל הַכַּרְמֶל, וְאַף כְּשֶׁהֶעֱבִירוּ אוֹתָם אֶל הָאֳנִיָּה הַצְּבָאִית שֶׁהוֹלִיכָה אוֹתָם לְקַפְרִיסִין, וְגַם כְּשֶׁהִפְגִּינוּ כַּאֲשֶׁר הִכְנִיסוּ אוֹתָם אֶל הַמַּחֲנֶה הַמֻּקָּף גִּדְרֵי תַּיִל.
וַחֲבֵרִי מוֹסִיף וּמְסַפֵּר כֵּיצַד יִשְׁלְחוּ רַבִּים מֵהֶם שְׁאֵלוֹתֵיהֶם אַל יַלְדֵי אַנְגְּלִיָּה.
־ וְלָמָּה הוֹשִׁיבוּ אוֹתָנוּ בְּמַחֲנוֹת מֻקָּפִים גִּדְרֵי־תַּיִל? וְהֵיכָן יֵשׁ חֹק בָּעוֹלָם הַמַּתִּיר לְהוֹשִׁיב יְלָדִים בַּכֶּלֶא וּלְהַעֲמִיד עֲלֵיהֶם שׁוֹמְרִים, חַיָּלִים מְזֻיָּנִים בִּמְכוֹנוֹת־יְרִיָּה? וְהֵן אֵין כּוֹלְאִים יְלָדִים בַּכֶּלֶא גַּם אִם פָּשְׁעוּ, וַאֲנַחְנוּ מָה חָטָאנוּ? הַאֵין חֹק בָּעוֹלָם הַמֵּגֵן עַל יְלָדִים?
כָּזֹאת וְכָזֹאת שָׁאוֹל יִשְׁאֲלוּ הַיְּלָדִים אֶת הָאַנְגְּלִים וְאֶת הַפְּקִידִים הַבְּרִיטִים.
רַבּוֹת הַשְּׁאֵלוֹת. אַךְ מִי שֶׁחַיָּב לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה נְכוֹנָה – אֵינוֹ עוֹנֶה. יַלְדֵי “כְּפַר הַנֹּעַר” יוֹדְעִים אַךְ אַחַת: רַק מֹחַ מְעֻקָּם שֶׁל מְבֻגָּר יָכֹל לִגְזֹר גְּזֵרוֹת כָּאֵלּוּ לִכְלֹא יְלָדִים וְהוֹרֵיהֶם בְּמַחֲנוֹת. הַשֵּכֶל הַיָּשָׁר שֶׁל יֶלֶד אֵינוֹ יָכוֹל לִתְפֹּס דְּבָרִים כָּאֵלֶּה.
וְהַמְּשֻׁנֶּה בַּדָּבָר – בֵּין הַחַיָּלִים הַבְּרִיטִים הַשּׁוֹמְרִים עַל הַמַּחֲנֶה יֵשׁ גַּם כָּאֵלֶּה הַדּוֹאֲגִים לְיַלְדֵי “כְּפַר הַנֹּעַר” כַּחֲבֵרִים טוֹבִים, כִּידִידִים. וְהַיְּלָדִים אֲסִירֵי תּוֹדָה לָהֶם, וּוַדַּאי גַּם יַלְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שׁוֹלְחִים לָהֶם תּוֹדַת־אַחִים, אַף כִּי אֵין מֹחַ שֶׁל שׁוּם יֶלֶד יָכוֹל לִתְפֹּס, לָמָּה עוֹשִׂים הָאַנְגְּלִים הַמְּבֻגָּרִים מַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה – לְשַׁלֵּחַ אֳנִיּוֹת מַעְפִּילִים מִן הָאָרֶץ. אָכֵן אַךְ מֹחוֹת שֶׁל זְקֵנִים מֻשְׁחָתִים יָכְלוּ לְהַמְצִיא מַחֲנוֹת כָּאֵלֶּה.
כָּךְ סָח לִי הֶחָבֵר עַל חַיֵּיהֶם שֶׁל יַלְדֵי קַפְרִיסִין וּמָסַר אֶת מִשְׁאֲלוֹתֵיהֶם.
חֵלֶק מִן הַיְלָדִים הַלָּלוּ עוֹמְדִים לָבוֹא לָאָרֶץ. נְקַבֵּל אוֹתָם בְּאַהֲבָה לֹא רַק בְּיוֹם בּוֹאָם לָאָרֶץ אֶלָּא כָּל הַיָּמִים. הֵם זְקוּקִים לְאַהֲבָתֵנוּ. הֵם הִרְגִּישׁוּ בְּכָל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ אַךְ אַכְזְרִיּוּת וְשִׂנְאָה, וְעָלֵינוּ לִגְמֹל לָהֶם אַהֲבָה כֵּפֶל כִּפְלַיִם עַל סִבְלָם.
יְחַפֵּשׂ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ בְּלִבּוֹ כֵּיצַד לְהַבִּיעַ לָהֶם אֶת רֶגֶשׁ אַהֲבָתוֹ. וְאִם נַחְשֹׁב עַל כָּךְ, נַגִּיעַ אֲלֵיהֶם.
(תש"ז)
בִּשְׁבִילֵי יִשּׁוּבֵינוּ
מאתיצחק יציב
עַל סְפָרִים
מאתיצחק יציב
יְמֵי הַחֹפֶשׁ
מאתיצחק יציב
יְמֵי הַחֹפֶשׁ מַתְחִילִים. רְאִיתִיכֶם מִתְאַמְּצִים בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים, יוֹשְׁבִים וְחוֹזְרִים עַל לִמּוּדֵיכֶם מִכָּל הַשָׁנָה, לִהְיוֹת רְאוּיִים לַעֲלוֹת מִכִּתָּה לְכִתָּה. וְהִנֵּה בָּאוּ לָכֶם יְמֵי נֹפֶשׁ. אֵין עֹל בֵּית-סֵפֶר בַּבֹּקֶר וְאֵין עֹל הֲכָנַת שִׁעוּרִים אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם. אֶפְשָׁר לָנוּחַ וּלְהַחֲלִיף כֹּחַ.
וְאוּלָם צָרִיךְ לָדַעַת כֵּיצַד לֵהָנוֹת מִן הַחֹפֶשׁ. רַבִּים מִכֶּם וַדַאי יֵצְאוּ מִן הָעִיר אֶל הַכְּפָר, רַבִּים יֵלְכוּ לְקַיְטָנוֹת, אֲבָל הָאֱמֶת הִיא שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד יָכוֹל לְסַדֵּר לוֹ אֶת חַיָּיו בִּימֵי הַחֹפֶשׁ שֶׁגַּם יָנוּחַ, גַּם יִלְמַד וְגַם יַעֲבֹד וְיֵהָנֶה מִכָּל זֶה, וְאַף יַחֲלִיף כֹּחַ.
כִּי חֹפֶשׁ אֵינוֹ בַּטָּלָה. הַבַּטָּלָה מְעַיֶּפֶת וּמְשַׁעֲמֶמֶת. רַק מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לִקְבֹּעַ לְעַצְמוֹ עִתּוֹתָיו בַּחֹפֶשׁ יָכוֹל לָנוּחַ וּלְהָפִיק תּוֹעֶלֶת מִמֶּנּוּ. טוֹב לְהִתְרַחֵץ בַּיָּם בַּחֹפֶשׁ, וְטוֹב לַעֲבֹד בַּכֶּרֶם, וְטוֹב לִקְרֹא סֵפֶר וּלְנַגֵּן וּלְזַמֵּר. אִם לָאו אֵין טַעַם לַחֹפֶשׁ, וְהוּא מְעַיֵּף יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בֵּית-הַסֵּפֶר. עַל כֵּן טוֹב שֶׁתֵּדְעוּ וְתִזְכְּרוּ, כִּי הַחֹפֶשׁ מִן הַלִּמּוּדִים בְּבֵית-הַסֵּפֶר נִתָּן לָכֶם כְּדֵי שֶׁתּוּכְלוּ לְמַלֵּא אֶת הֶחָסֵר לָכֶם בִּימֵי הַלִּמּוּדִים. וְרֵאשִׁית כֹּל – הַקְּרִיאָה בִּסְפָרִים.
בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה אֵין דֵּי זְמַן פָּנוּי לִקְרִיאָה בִּסְפָרִים. וְעֲלֵיכֶם לָדַעַת וְלִזְכֹּר, כִּי רַבִּים הַסְּפָרִים הַטּוֹבִים אֲשֶׁר כָּל אָדָם צָרִיךְ לִקְרוֹא בָּהֶם וְלִלְמֹד מֵהֶם, כִּי כָל הַלִּמּוּדִים שֶׁאֲנַחְנוּ לוֹמְדִים בְּבֵית-הַסֵּפֶר הֵם אַךְ הֲכָנָה שֶׁנוּכַל לִלְמֹד בְּעַצְמֵנוּ מִן הַסֵּפֶר. כִּי עָלֵינוּ לִלְמֹד וְלָדַעַת הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁבֵּית-הַסֵּפֶר יָכוֹל לָתֵת לָנוּ, וְאֶת הַיְדִיעוֹת הַלָּלוּ אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִלְמֹד בְּעַצְמֵנוּ מִן הַסֵּפֶר, מִתּוֹךְ קְרִיאָה מְרֻבָּה.
וְאֵיזוֹ קְרִיאָה מְבִיאָה תּוֹעֶלֶת לַקּוֹרֵא? קְרִיאָה שֶׁאַחֲרֶיהָ בָּאָה מַחֲשָׁבָה. מִשֶּׁגָּמַרְתָּ לִקְרֹא בַּסֵּפֶר רָאוּי לְךָ לַחְשֹׁב עַל הַדְּבָרִים שֶׁקָּרָאתָ בּוֹ, לִשְׁקֹל מַה טּוֹב וּמַה מָּצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ וְעַל מַה זֶּה טוֹב וּמִשּׁוּם מַה זֶּה מָצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ.
טוֹב גַּם לְשׂוֹחֵחַ עִם חָבֵר עַל הַסֵּפֶר שֶׁקָּרָאתָ, לְסַפֵּר לוֹ אֶת תָּכְנוֹ וּלְהַרְאוֹת לוֹ מָה הֵם הַדְּבָרִים הַנָּאִים שֶׁמָּצָאתָ בּוֹ. הַשִּׁיחָה הַזֹּאת תְּבָרֵר לְךָ לְעַצְמְךָ, בָּרֵר הֵיטֵב, מָה הָרַעְיוֹנוֹת שֶׁמָּצָאתָ בַּסֵּפֶר וּמָה הָרְגָשׁוֹת שֶׁעוֹרֵר בְּלִבְּךָ. וְטוֹב גַּם לִשְׁמֹעַ אֶת הֶעָרָתוֹ שֶׁל הֶחָבֵר. כָּךְ מַחֲלִיפִים דֵּעוֹת.
וְיֵשׁ גַּם קוֹרְאִים טוֹבִים הָרוֹשְׁמִים לָהֶם בַּמַּחְבֶּרֶת אֶת הַפְּסוּקִים הַנָּאִים שֶׁמָּצְאוּ בַּסֵּפֶר, אוֹ אֶת הָרַעְיוֹנוֹת הַקְּרוֹבִים לְלִבָּם. וְטוֹב לוֹ לָאָדָם שֶׁיֵשׁ לוֹ מַחְבֶּרֶת-רְשִׁימוֹת כָּזֹאת. כַּעֲבֹר כַּמָּה שָׁנִים, כְּשֶׁהוּא חוֹזֵר וּמְדַפְדֵּף בָּהּ, הוּא מַעֲלֶה בְּזִכְרוֹנוֹ כָּל מַה שֶּׁקָּרָא וּמְחַדֵּשׁ אוֹתוֹ וְרוֹאֶה מַה טּוֹב וְרָאוּי לוֹ עַתָּה וּמֶה חָסֵר לוֹ וִימַלֵא עַל יְדֵי קְרִיאָה וְלִמּוּד נוֹסָפִים.
כִּי כָל תַּלְמִיד וְתַלְמִידָה שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעוּ לְגִיל הָעֲבוֹדָה, צְרִיכִים לָדַעַת שֶׁעֲלֵיהֶם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּחֹפֶשׁ לְטוֹבָתָם, אַחַר כָּךְ יִהְיֶה מְאֻחָר.
וְעוֹד דָּבָר: אַתֶּם, יַלְדֵי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הַמְאֻשָּׁרִים, לִמּוּדֵיכֶם בְּבֵית-הַסֵּפֶר כְּסִדְרָם וְחֻפְשְׁכֶם בְּעִתּוֹ. רַבִּים הֵם יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁבַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת הֻפְרַע סֵדֶר חַיֵּיהֶם – אִם בִּגְלַל הָרְדִיפוֹת שֶׁל שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל וְאִם לְרֶגֶל הַמִּלְחָמָה בִּכְלָל. זְכוּת יְתֵרָה הִיא זֹאת לָכֶם בִּימֵי רָעָה אֵלֶה, שֶׁאַתֵּם מַמְשִׁיכִים לִמּוּדֵיכֶם כְּסִדְרָם, זְכוּת שֶׁעָמְדָה לָכֶם וְיֵשׁ לְהוֹקִיר אוֹתָהּ.
(תש"ג)
מִי הִתְוַדַּע אֶל יָקְטָן?
מאתיצחק יציב
אֲנִי הִתְוַדַּעְתִּי אֵלָיו. קָרָאתִי אֶת הַסִּפּוּר “יָקְטָן בְּתֵל-אָבִיב”, הַכָּתוּב בִּידֵי יַעֲקֹב פִיכְמַן. קָרָאתִי וְנֶהֱנֵיתִי. הָיָה לִי עֹנֶג לִקְרֹא אֵיךְ הִתְחַבֵּב זֶה הַכְּלַבְלַב מִשְׂפַת הַיַּרְקוֹן עַל הַיֶּלֶד מָנוֹחַ וְעַל אָבִיו וְאִמּוֹ וְעַל כָּל דָּרֵי הַבַּיִת בִּרְחוֹב הֶס, לְמִן דָּרֵי הַקּוֹמָה הַתַּחְתּוֹנָה וְעַד הָעֶלְיוֹנָה.
בְּבֵית אָבִיו שֶׁל מָנוֹחַ לֹא הָיוּ רְגִילִים לֹא בִּכְלָבִים וְלֹא בְּבַעַל-חַיִּים אַחֵר. אוּלָם מִשֶׁבָּא יָקְטָן הָפַךְ אֶת לִבּוֹתֵיהֶם. כָּל אַנְשֵׁי הַבַּיִת הִתְחִילוּ לְהִתְעַנְיֵן בּוֹ, בַּיְצוּר הַפָּעוּט הַזֶּה, וְלֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וְהוּא הָיָה כְּאֶחָד מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה.
יָקְטָן הוּא כְּלַבְלַב שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן בְּנֵי הָאָדָם, אֲבָל קִרְאוּ נָא בַּסֵּפֶר וְתִשְׁמְעוּ, כֵּיצַד הֵבִינוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, יָקְטָן אֶת בְּנֵי הַבַּיִת וּבְנֵי הַבַּיִת אֶת יָקְטָן. כָּל מַבַּט עַיִן, כָּל תְּנוּעָה, כָּל נְבִיחָה וְכִשְׁכּוּשׁ-זָנָב דִבְּרוּ בְּלָשׁוֹן מוּבֶנֶת.
אַךְ לֹא אֶת יָקְטָן בִּלְבַד אֲנַחְנוּ רוֹאִים בַּסִּפּוּר הַזֶּה, כִּי אִם גַּם אֶת כָּל הַבַּיִת אֲשֶׁר אֵלָיו לֻקַּח. מָנוֹחַ, אָבִיו, אִמּוֹ וְאָחִיו – כֻּלָּם עוֹמְדִים חַיִּים לְפָנֵינוּ, וַאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים אֵיזֶה אֲנָשִׁים הֵם. אֲנַחְנוּ לוֹמְדִים לָדַעַת אוֹתָם לְפִי חִבָּתָם אֶל יָקְטָן. הָאֵם, כְּדַרְכָּהּ, תְּחִלָּה רָגְזָה בְּמִקְצָת עַל מָנוֹחַ בְּנָהּ שֶׁהֵבִיא אֶת הַכְּלַבְלַב. הִנֵּה הוּא מַשְׁאִיר שְׁלוּלִית עַל הַרִצְפָּה וְהִיא גוֹעֶרֶת בּוֹ. יָקְטָן מִתְבַּיֵּשׁ. נִבְהָל בְּמִקְצָת וּמִתְחַבֵּא. אֲבָל עַד מְהֵרָה מְבִינָה הָאֵם, שֶׁגָּרְמָה צַעַר לַיְצוּר הַנֶּחְמָד הַזֶּה, וְהִיא מְפַיֶּסֶת אוֹתוֹ, מְלַטֶּפֶת אוֹתוֹ וּמְחַנֶּכֶת אוֹתוֹ. וְהָאָב – גְַם הוּא יֵשׁ שֶׁהוּא מַפְסִיק בְּאֶמְצַע עֲבוֹדָתוֹ וּמְשַׂחֵק עִם יָקְטָן, הַמִּשְׁתַּעְמֵם בָּדָד בְּפִנָּתוֹ.
יָקְטָן יְלִיד הַפַּרְבָּר הוּא. מֵעַל שְׂפַת הַיַּרְקוֹן לְקָחוּהוּ לִרְחוֹב הֶס. וְהוּא כְּבֶן-כְּפָר שֶׁבָּא לָעִיר וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְרַגֵּל אֵלֶיהָ. טוֹב לוֹ לְיָקְטָן בַּבַּיִת אֲשֶׁר בִּרְחוֹב הֶס. הַכֹּל אוֹהֲבִים אוֹתוֹ, אַךְ הוּא סוֹבֵל מִגַּעְגּוּעִים אֶל מְקוֹם מוֹלַדְתּוֹ, אֶל שְׂפַת הַיַּרְקוֹן, מָקוֹם שָׁקֵט, שֶׁאֵין שׁוֹמְעִים שָׁם אֶת שְׁאוֹן הָאוֹטוֹמוֹבִּילִים. רַעַשׁ הָעִיר מַרְגִּיז אוֹתוֹ, וְלִפְרָקִים הוּא בּוֹרֵחַ.
וְגַם עַל בְּרִיחָה מִן הַבַּיִת מְסֻפָּר בַּסֵּפֶר. בָּרַח וְלֹא שָׁב כָּל הָעֶרֶב וְכָל הַלַּיְלָה. אָכֵן, זֶה הָיָה לֵיל-נְדוּדִים לְכָל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה. צַעַר גָּדוֹל יָרַד עָלֶיהָ, עַל שֶׁלֹא בָּא הַכְּלַבְלַב הַבַּיְתָה לָלוּן. חִפְּשׁוּהוּ בָּרְחוֹבוֹת וְלֹא מְצָאוּהוּ. לְעֻמַּת זֹאת – מַה גָּדְלָה הַשִּׂמְחָה כְּשֶׁדָּפַק פִּתְאֹם בַּדֶּלֶת וּבָא.
סִפּוּר נָעִים הוּא זֶה. יָפָה מְסַפֵּר פִיכְמַן עַל הַיְצוּר הַזָּר שֶׁבָּא לַבַּיִת בְּהֶסַח-הַדַּעַת וְהָיָה כְּאֶחָד מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה מַמָּשׁ – בְּבַת צְחוֹק וּבְכֹבֶד-רֹאשׁ גַּם יַחַד הוּא מְסַפֵּר. סִפּוּר נָעִים אַף יָפֶה.
(תרצ"ו)
"הַלּוֹחֲמִים בַּמָּוֶת"
מאתיצחק יציב
מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? אָדָם יָרַד בְּסִירָה בַּנָּהָר, בָּאוּ גַלִּים זֵידוֹנִים וּסְחָפוּהוּ אֶל הַיָּם. מְעַט הַצֵּידָה אֲשֶׁר אִתּוֹ אוֹזֵל. הַסְּעָרָה לֹא שָׁכְכָה וְהוּא תּוֹעֶה לְלֹא נְתִיבָה. וְהִנֵּה נִרְאֶה לְעֵינֵיו אִי בְּלֵב יָם. בְּכָל מַאֲמַצֵי כֹּחוֹ חוֹתֵר הוּא בַּמְּשׁוֹטִים וּמַגִּיעַ אֵלָיו. אִי קָטָן, חוֹפָיו שׁוֹמְמִים. הַתּוֹעֶה עוֹלֶה עַל הָאֲדָמָה וְרַגְלָיו דוֹרְכוֹת בְּבִטָּחוֹן. הִנֵּה יַבָּשָׁה.
כָּרֶגֶשׁ שֶׁיִתְעוֹרֵר בְּלִבּוֹ שֶׁל הַדּוֹרֵךְ עַל אִי אַחֲרֵי תְּעִיָּה בַּיַּמִּים יַרְגִּישׁ הַקּוֹרֵא בַּסֵּפֶר הַזֶּה “הַלּוֹחֲמִים בַּמָּוֶת”.
יוֹם יוֹם אָנוּ קוֹרְאִים עַתָּה עַל הַמַּוֶת הַנִּזְרָע בִּידֵי אָדָם בְּכָל אַרְצוֹת תֵּבֵל. פְּצָצוֹת, מוֹקְשִׁים, פְּגָזִים, פִּצְצוֹת-בְּעֵרָה – מְבִיאִים כְּלָיָה עַל הָאֲנָשִׁים וּמִפְעַל כַּפֵּיהֶם. יָם שֶׁל כִּלָּיוֹן, וּאַתָּה שׁוֹאֵל:
– הֲזֶהוּ הָאָדָם? כָּל הָאָדָם?
וְהִנֵּה שְׁבִיב תִּקְוָה. אַתָּה קוֹרֵא עַל בְּנֵי אָדָם אֲחֵרִים, עַל לוֹחֲמִים אַמִּיצִים שֶׁהִקְרִיבוּ אֶת חַיֵּיהֶם לַמִּלְחָמָה בִּמְחוֹלְלֵי הַמָּוֶת. אֲנָשִׁים אֲשֶׁר לִפְנֵיהֶם הָיְתָה אַךְ מַטָּרָה נִשְׂגָּבָה אַחַת: לְהָקֵל מֵעַל הָאָדָם אֶת סִבְלוֹ, לְהַמְעִיט אֶת הַפְּגָעִים הָרָעִים, הַגּוֹרְמִים מַחֲלוֹת וְיִסּוּרִים, לְרַפֵּא וּלְהַגִּיהַּ מָזוֹר, לְהַגִּישׁ עֶזְרָה לָאָדָם הָאֻמְלָל וּלְחַלְּצוֹ מִצָּרָה.
הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה נִלְחֲמוּ בִּמְחוֹלְלֵי הַמָּוֶת בְּנֶשֶׁק הַמַּדָּע. הֵם חָקְרוּ לְסִבּוֹת הַמַּחֲלוֹת וְחִפְּשּׂו אַחֲרֵי גוֹרְמֵי הַפֻּרְעָנוּת; כַּיּוֹם אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים מַה גָּדוֹל כֹּחוֹ שֶׁל הַחַיְדַּק, זֶה הַיְצוּר הַזָּעִיר, אֲשֶׁר אַךְ בַּמִּשְׁקֶפֶת הַמַּגְדִּילָה אוֹתוֹ אַלְפֵי מוֹנִים רוֹאִים אוֹתוֹ כְּמֶתֶג אוֹ פְּסִיק. וְאֵיךְ לִמְצוֹא אוֹתוֹ? אֵיךְ לְהַגִּיעַ אֵלָיו? שָׁנִים עַל שָׁנִים יָגְעוּ טוֹבֵי הָאֲנָשִׁים לְגַלּוֹת אֶת הַחַיְדַּקִים, נוֹשְׂאֵי-הַמַּחֲלוֹת הַמַּמְאִירוֹת. יָמִים וְלֵילוֹת חִפְּשׂוּ וּבָדְקוּ, חָקְרוּ וְעָשׂוּ נִסְיוֹנוֹת – עִנּוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיהֶם עַד שֶׁגִּלּוּ מַה שֶׁגִּלּוּ.
הַסֵּפֶר הַזֶּה שֶׁל פּוֹל דֶּה-קְרִיף, שֶׁיָּצָא בַּסִּפְרִיָּה “שַׁחֲרוּת”, הוֹצָאַת “עַם עוֹבֵד”, נוֹתֵן לָנוּ אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לְהָצִיץ בְּחַיֵּיהֶם שֶׁל טוֹבֵי הָאֱנוֹשׁוּת, כֵּיצַד עָמְלוּ וְיָגְעוּ עַד שְׁגִּלּוּ כַּמָּה וְכַמָּה מִמְחוֹלְלֵי הַמַּחֲלוֹת. אַתָּה קוֹרֵא וּמִתְפָּעֵל מֵאֹמֶץ רוּחָם, מִמְּסִירוּתָם שֶׁל הַגִּבּוֹרִים הַלָּלוּ בְּמִלְחַמְתָּם, מִלְחֶמֶת הַמַּדָע. בֵּינָתַיִם מִתְגַּלִּים לְפָנֶיךָ כַּמָּה וְכַמָּה סוֹדוֹת מִן הַטֶּבַע. עִם קְרִיאָה כֵּיצַד הִגִּיעוּ לְתַגְלִיּוֹתֵיהֶם – אַתָּה מַעֲשִׁיר אֶת יְדִיעוֹתֶיךָ וְאַתָּה נוֹכָח לָדַעַת מָה רַבִּים הַסּוֹדוֹת הַנַּעֲלָמִים מֵאִתָּנוּ. מַה מְעַט אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים מִן הַמִּתְרַחֵשׁ סְבִיבֵינוּ. וּמִצַּד שֵׁנִי אַתָּה מִתְמַלֵּא אֱמוּנָה בִּיכָלְתוֹ שֶׁל הָאָדָם לְהַגִּיעַ בְּשִׂכְלוֹ אֶל תַּעֲלוּמוֹת הַטֶּבַע.
אַתָּה קוֹרֵא – וּמִתְעוֹרֵר בְּךָ הָרֶגֶשׁ כִּי לֹא בַּשָּׁמַיִם הִיא. הִנֵּה הוֹגִיעוּ הָאֲנָשִׁים אֶת מֹחָם וְהִגִּיעוּ לְתוֹצָאוֹת חֲשׁוּבוֹת.
בַּסֵּפֶר הוּבְאוּ גַם תְּמוּנוֹתֵיהֶם שֶׁל הַלּוֹחֲמִים בַּמָּוֶת. אֵצֶל כַּמָּה מֵהֶם אַתָּה רוֹאֶה פָּנִים נִפְלָאִים, אֲנָשִׁים צְנוּעִים, הַסּוֹבְלִים אֶת סִבְלוֹ שְׁל זוּלָתָם וְרוֹצִים לַעֲזֹר לוֹ.
וְאַף זֹאת עָלֵינוּ לָדַעַת. גַּם בְּיָמִים קוֹדְרִים אֵלֶּה שֶׁל מִלְחֶמֶת הַשְׁמֵד לֹא פַּסּוּ הַחוֹקְרִים הַצְּנוּעִים, הַנִּלְחָמִים בַּמָּוֶת. וְיָדוּעַ כִּי דַוְקָא בִּימֵי מִלְחָמָה, עֵת הָאֲנָשִׁים הוֹרְגִים אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, מְגַלִּים הַחוֹקְרִים הָעוֹסְקִים בִּרְפוּאָה גַם אֶמְצְעֵי-רִפּוּי גְּדוֹלִים וַחֲשׁוּבִים. וְאֵין אֶמְצְעֵי-רִפּוּי בְּלִי תַּגְלִית בִּמְחוֹלְלֵי הַמַּחֲלָה.
וְהוּא הַדִּין בְּאַמְצָאוֹת אֲחֵרוֹת.
וּלְפִיכָךְ אֵין לִשְׁכֹּחַ: בַּד בְּבַד עִם הַמִּלְחָמָה הָאַכְזָרִית שֶׁל הָאָדָם בְּרֵעֵהוּ שׁוֹקְדִים אַנְשֵׁי מַדָּע גְּדוֹלִים כֵּיצַד לְהָבִיא תְּרוּפָה לְחוֹלִים וּפְצוּעִים, וְיוֹם יוֹם מֵבִיא תַּגְלִיּוֹת חֲדָשׁוֹת, שֶׁיִּהְיוּ לִבְרָכָה לָאָדָם.
(תש"ב)
"טִיּוּל בַּבַּיִת"
מאתיצחק יציב
הַדְּבָרִים הַנִּפְלָאִים אֵינָם רְחוֹקִים מֵאִתָּנוּ. אֵין צֹרֶךְ לַעֲרֹךְ מַסָּע אָרֹךְ מֵעֵבֶר לַיַּמִּים וְלַמִּדְבָּרוֹת כְּדֵי לְגַלּוֹת פְּלָאִים. הֵם כֹּה קְרוֹבִים לָנוּ! הוֹשֵׁט יָדְךָ וְגַע בָּהֶם. וְאַף אִם יָדְךָ קְצָרֳה, הַשֵּׂג תַּשִּׂיגֵם.
אַתָּה שׁוֹאֵל: הֵיכָן הֵם? אֶעֱנֶה לְךָ: בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה עוֹמֵד וְהוֹלֵךְ.
– וּמַדּוּעַ אֵינִי רוֹאֶה אוֹתָם?
יְדִידִי, צָרִיךְ אַתָּה לְאַלֵּף אֶת עֵינֶיךָ לִרְאוֹת, וְאָז יִתְגַּלּוּ לְפָנֶיךָ פִּלְאֵי פְּלָאִים. אַתָּה יוֹשֵׁב בְּבֵיתְךָ, רוֹאֶה יוֹם יוֹם מָה אַבָּא וְאִמָּא עוֹשִׂים, כֵּיצַד הֵם מְכִינִים אֶת מַאֲכָלְךָ, כֵּיצַד הֵם מְאִירִים אֶת חַדְרְךָ, וְאֵינְךָ חוֹשֵׁב כְּלָל עַל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ. אֲבָל אִם תַּתְחִיל לִשְׁאֹל כֵּיצַד כָּל זֶה נַעֲשֶׂה וְלָמָּה, יִתְגַּלּוּ לְפָנֶיךָ סוֹדוֹת מִסּוֹדוֹת שׁוֹנִים. אַתָּה נוֹכָח לָדַעַת, כִּי הַדְּבָרִים הַפְּשׁוּטִים בְּיוֹתֵר, לְמִן הַגַּפְרוּר וְעַד מְנוֹרַת הַחַשְׁמַל, לְמִן הַכִּירַיִם וְעַד הַצַּלַחַת שֶׁמִּמֶּנָּה אַתָּה אוֹכֵל אֶת תַּבְשִׁילְךָ – כָּל אֵלֶּה הֵם פִּלְאֵי פְּלָאִים שֶׁל שֵׂכֶל הָאָדָם. כַּמָּה נִסְתָּרוֹת מִתְגַּלִּים לְפָנֶיךָ.
וַהֲרֵי לְפָנֶיךָ סֵפֶר חָדָשׁ – “טִיּוּל בַּבַּיִת”, למ. אִילִין, שֶׁיָצָא בְּהוֹצָאַת “עַם עוֹבֵד”, סִפְרִיַּת “שַׁחֲרוּת”. אַתָּה חוֹשֵׁב – “טִיּוּל”? וּבַבַּיִת? כְּלוּם אֶפְשָׁר לְטַיֵּל בַּבַּיִת הַקָּטָן? אֲבָל פְּתַח נָא אֶת הַסֵּפֶר וְתִרְאֶה כַּמָּה דְבָרִים חֲדָשִׁים מִתְגַּלִּים לְפָנֶיךָ, אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא חָשַׁבְתָּ עֲלֵיהֶם וְלֹא נִגַּשְׁתָּ כְּלָל לִבְחֹן אוֹתָם. כְּכָל שֶׁאַתָּה מַפְלִיג בָּעִנְיָנִים הַקְּטַנִּים שֶׁל הַבַּיִת אַתָּה נוֹכָח לָדַּעַת, כִּי אַתָּה עוֹרֵךְ מַסָּע גָּדוֹל וְרַב-עִנְיָן בֵּין הַכְּתָלִים. הַמַּסָּע הַקָּטָן מַרְחִיב אֶת דַּעְתְּךָ, כְּאִלּוּ גִמֵּאתָ מֶרְחָקִים. וְאָמְנָם, הִפְלַגְתָּ לִדְבָרִים שׁלֹּא יָדַעְתָּ קֹדֶם וְעַתָּה הֵם יְדוּעִים לְךָ. הַדְּבָרִים הַכְּתוּבִים בַּסֵּפֶר מְעַנְיְנִים מְאֹד, וְרַבִּים הַחִדוּשִׁים שֶׁיִּוָּדְעוּ לְךָ מִמֶּנּוּ, אַךְ הוּא יְלַמֶּדְךָ עוֹד דָּבָר חָשׁוּב מְאֹד: לִשְׁאֹל וְלַחֲקֹר אַחֲרֵי הַקָּרוֹב לְךָ, אַחֲרֵי הַמִּתְרַחֵשׁ מִסְּבִיבְךָ בַּבַּיִת וּמִחוּצָה לוֹ, וְלָדַעַת כֵּיצַד הִגִּיעַ הָאָדָם אֶל אֲשֶׁר הִגִּיעַ.
(תש"ב)
"בִּיאַטְרִיצָ'ה"
מאתיצחק יציב
סֵפֶר חָדָשׁ בְּסִפְרִיַּת “לַיֶּלֶד”, הוֹצָאַת “עַם עוֹבֵד”. קוֹרְאִים וְתִיקִים שֶׁל “דָּבָר לִילָדִים” יוֹדְעִים אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה שֶׁנִדְפַּס בְּהֶמְשְׁכִים, וְיוֹדְעִים יָפֶה אֶת מְחַבְּרוֹ – הֲלֹא הוּא נַחוּם גּוּטְמַן הַצַּיָּר, הַמְפָאֵר אֶת עִתּוֹנֵנוּ שָׁבוּעַ שָׁבוּעַ בְּצִיּוּרָיו.
נָעִים הָיָה לִי מְאֹד לְהִפָּגֵשׁ עִם גִּבּוֹרֵי הַסִּפּוּר כְּשֶׁהֵם כֻּלָּם יַחַד בְּסֵפֶר אֶחָד. הָיְתָה לִי זוֹ פְּגִישָׁה שְׁלִישִׁית אִתָּם. כִּי לָרִאשׁוֹנָה רְאִיתִים בִּכְתָב-יָד מֵעַל דַּפִּים דַּפִּים כְּתוּבִים בְּאוֹתִיּוֹת כְּתָב מָאֳרָכוֹת, וְלִפְעָמִים לֹא בְּרוּרוֹת, וַאֲנִי מַתְקִינָם לִדְפוּס, לְמַעַן יָרוּץ הַסַּדָּר בָּהֶם.
פְּגִישָׁה שְׁנִיָּה – מִשֶּׁהוֹפִיעָה הַחוֹבֶרֶת “דָּבָר לִילָדִים” וַאֲנִי קוֹרֵא וְרוֹאֶה אֶת הַדְּבָרִים בְּאוֹר הָאוֹתִיּוֹת הַמְרֻבָּעוֹת. וְאָמְנָם, עָלַי לְהַגִּיד לָכֶם, כִּי לִפְעָמִים קְרוֹבוֹת מוֹפִיעִים הַגִּבּוֹרִים, אוֹתָם הַגִּבּוֹרִים עַצְמָם שֶׁבַּסִּפּוּר – בְּאוֹר חָדָשׁ לְגַמְרֵי, מֵעַל דַּפִּים מֻדְפָּסִים וּבְאוֹתִיּוֹת מְנֻקָּדוֹת וּבְרוּרוֹת.
וְהִנֵּה פְּגִישָׁה שְׁלִישִׁית – כְּשֶׁהַקְּטָעִים שֶׁל הַסִּפּוּר מְחֻבָּרִים יַחַד. פֶּרֶק אַחֲֵרי פֶּרֶק, צִיּוּר אַחֲרֵי צִיּוּר. כְּמוֹ בְּנֵי מִשְׁפָּחָה אַחַת, שֶׁהָיוּ פְּזוּרִים בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים וְנִזְדַּמְּנוּ יַחַד לַחַג וְיוֹשְׁבִים לְיַד שֻלְחָן אֶחָד – נִדְמוּ לִי עַתָּה הַפְּרָקִים הַלָּלוּ בַּסֵּפֶר בִּיאַטְרִיצָ’ה. אֹמַר אֶת הָאֱמֶת: קָרָאתִי דַף אַחַר דַּף, וְהָלַכְתִּי שֶׁבִי אַחֲרֵי צַיָּרֵנוּ שֶׁהֵבִיא אֶת חֲמוֹרוֹ לְרוֹפֵא שִׁנַּיִם וְנִתְגַלְגֵּל עַל יְדֵי כָּךְ לַבַּיִת הַמְשֻׁנֶּה בְּבִירַת צָרפַת. תַּיָּר מְשֻׁנֶּה הוּא צַיָּרֵנוּ-סוֹפְרֵנוּ. לִבּוֹ מוֹשְׁכוֹ אַחֲרֵי מַסָּעוֹת וְהַרְפַּתְקָאוֹת וְהוּא הוֹלֵךְ לְאַפְרִיקָה וְנִפְגָּשׁ עִם חַיּוֹת טֶרֶף, אֲרָיוֹת וּנְמֵרִים, הַנּוֹטִים לוֹ חֶסֶד, וְהִנֵּה הוּא מְגַלֶּה אוֹצָרוֹת אֵצֶל מֶלֶךְ זוּלוּ בְּאֶרֶץ לוֹבֶּנְגוּלוּ. וְאִם הוּא נוֹסֵעַ לְפָּרִיס גַּם פֹּה הוּא נִמְשָׁךְ אַחֲרֵי חַיּוֹת וְנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה לַכַּלְבָּה בִּיאַטְרִיצָ’ה, שְׁהָיְתָה לְמֵינִיקָה לְבֶן-מֶלֶךְ – הֲלֹא הוּא גוּר אַרְיֵה שֶׁנִּתְיַתֵּם מֵאִמּוֹ הַלְּבִיאָה.
כַּמָּה פְּעָמִים צָחַקְתִּי לְעַצְמִי בִּשְׁעַת קְרִיאָה בַּסֵּפֶר בִּיאַטְרִיצָ’ה – פָּשוּט דְּבָרִים הַמְבַדְּחִים אֶת הַדַּעַת. אוּלָם לֹא פַּעַם נִשְׁאַרְתִּי עוֹמֵד בְּמָקוֹם אֶחָד וְהִרְהַרְתִּי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ כָּאן, דִּבְרֵי חָכְמָה שֶׁל אָדָם שֶׁהִתְבּוֹנֵן בַּחַיִּים וְחָשַׁב עֲלֵיהֶם. כֵּן הִפְתִּיעוּ אוֹתִי מִפַּעַם לְפַעַם הַהַשְׁוָאוֹת הַיָּפוֹת שֶׁהוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן כְּשֶׁהוּא מַסְבִּיר אֵיזֶה רֶגֶשׁ אוֹ עִנְיָן. כָּךְ הוּא אוֹמֵר, לְמָשָׁל: “הַיּוֹם עָבַר בְּלִי כָּל תּוֹעֶלֶת. אֲבַטִּיחַ רָקוּב!” אוֹ בְּבוֹאוֹ לְפָּרִיס וְאֵין הוּא יוֹדֵעַ לְאָן לִפְנוֹת: “הָיִיתִי עָלוּב כְּנַעַל בּוֹדֶדֶת שֶׁנִּשְׁמְטָה מִן הַרֶגֶל וְאָבְדָה בַּשָּׂדֶה”. הַשְׁוָאוֹת כָּאֵלּוּ אַתָּה מוֹצֵא בְּכָל דַּף מִדַּפֵּי הֲסֵּפֶר.
אֲבָל יָפִים בְּיִחוּד רִגְשׁוֹתָיו לַכַּלְבָּה בִּיאַטְרִיצָ’ה. אֲנַחְנוּ רוֹאִים אֶת הָאֵם הַשַּׁכּוּלָה, הֲלֹא הִיא הַכַּלְבָּה בִּיאַטְרִיצָ’ה, “שֶׁכָּל גּוּרֶיהָ מֵתוּ בְּצַעֲרָהּ וּבִבְדִידוּתָהּ”. וְהִנֵּה הִיא מוֹצֵאת נֶחָמָה בְּחַיֶּיהָ. הִיא מֵינִיקָה אֶת גּוּר הָאַרְיֵה. אֲנַחְנוּ רוֹאִים אוֹתָהּ מְאֻשֶּׁרֶת אַחֲרֵי שֶׁמָּצְאָה יְצוּר וְעָלָיו הִיא שׁוֹפֶכֶת אֶת רַחֲמֶיהָ, רַחֲמֵי אֵם. הַיְּצוּר גָּדֵל לְחַיַּת-טֶרֶף וְהָאֵם הַקְּטַנָּה נוֹפֶלֶת קָרְבָּן לִלְטִיפַת “הַיּוֹנֵק” שֶׁלָהּ, וְהַמְחַבֵּר אוֹמֵר: “אֲבָל אַהֲבַת אֵם קְטַנָּה שָׁוָה לְאַהֲבַת אֵם גְּדוֹלָה”. עָצוּב לָנוּ מְאֹד לְמִקְרָא הַסּוֹף הַמַּר שֶׁל הָאֵם. אֲנַחְנוּ רוֹאִים אֵיךְ בְּצַד אֶחָד שֶׁל גַּן-הַחַיּוֹת חוֹגְגִים הָאֲנָשִׁים אֶת מַעֲשֵׂה מְסִירוּתָהּ שֶׁל הַכַּלְבָּה בִּיאַטְרִיצָ’ה בְּרֹב פְּאֵר וְהָדָר, וְאוֹתָהּ שָׁעָה עוֹסֵק הַשּׁוֹמֵר פְרַנְסוּאָה הַזָּקֵן בְּאַחַת הַפִּנּוֹת שֶׁל הַגַּן בִּקְבוּרַת הַכַּלְבָּה הַמְסוּרָה שֶׁנִטְרְפָה בִּידֵי הָאַרְיֵה יוֹנְקָהּ.
הַיָּפֶה שֶׁבַּסִּפּוּר הוּא שֶׁגַּם הַדְּבָרִים הַמַּצְחִיקִים וְהַמְבַדְּחִים יֵשׁ בָּהֶם תֹּכֶן וּמַחֲשָׁבָה, אַתָּה צוֹחֵק וְחוֹשֵׁב בְּעֵת אַחַת. אֵין זֶה צְחוֹק רֵיק. כִּי עַל כֵּן זֶהוּ סִפּוּר מָלֵא עִנְיָן לִקְטַנִּים וְלִגְדוֹלִים.
(תש"ג)
"יוֹנִים לְבָנוֹת"
מאתיצחק יציב
אָחִי הַגָּדוֹל אָמַר לִי:
“אֵין שׁבִילִים בַּשְּׁחָקִים הַגְּבוֹהִים”
מָה אִכְפַּת? אֲנִי רוֹאֶה.
הַגְּדוֹלִים אֵינָם רוֹאִים,
לַגְּדוֹלִים אֵין זְמַן.
(זאב)
לָכֶם יֵשׁ זְמַן. בִּימֵי הַחֹפֶש אַתֶּם פְּנוּיִים. וְטוֹב טוֹב יִהְיֶה אִם תֵּדַע לִמְצֹא שָׁעָה פְּנוּיָה לְעַצְמְךָ, יְדִידִי, שָׁעָה לְנַפְשְׁךָ. תֵּשֵׁב עַל דַרְגָּשׁ, תַּבִּיט אֶל הַשָּׁמַיִם. תַּאֲזִין אֶל רִנַּת צִפּוֹר, תִּקַּח סֵפֶר שִׁירִים בַּיָּד, נֹאמַר “יוֹנִים לְבָנוֹת”, סֵפֶר הַשִּׁירִים לִזְאֵב, וְתִקְרָא.
יְדִידִי, אֵין פֹּה סִפּוּרִים וְאֵין כָּאן הַרְפַּתְקָאוֹת וַעֲלִילוֹת גְּדוֹלוֹת. אָנָּא, שְׁקֹט רֶגַע קָט, הַקְשֵׁב לְהַלְמוּת לִבְּךָ וּפְתַח אֶת הַסֵּפֶר וְאַל תְּמַהֵר! קְרָא שׁוּרָה קְצָרָה וְעוֹד שׁוּרָה קְצָרָה וְתֵן לְרוּחֲךָ לַהֲלֹךְ בִּמְתִינוּת. אֵין אַתָּה צָרִיךְ לְעַלְעֵל וְלִגְמֹר אֶת הַדַּף.
שִׁירִים, יְדִידִי, אֵין קוֹרְאִים מַהֵר. אִם מְמַהֲרִים אֵין מַרְגִּישִׁים בָּהֶם כְּלוּם. אֵין בָּהֶם טַעַם. מִי שֶׁחֵךְ טוֹעֵם לוֹ אֵינוֹ שׁוֹתֶה אֶת הַמַּשְׁקֶה הַטּוֹב בִּמְלוֹא לֻגְמָה, אֶלָא יִגְמַע גְּמִיעָה בְּנַחַת.
אֶת הַשִּׁיר הַטּוֹב קוֹרְאִים בְּקֶצֶב, מְרִימִים אֶת הַקּוֹל, מַנְמִיכִים אֶת הַקּוֹל, הַכֹּל לְפִי הַמִּשְׁקָל. אַתָּה קוֹרֵא בַּיִת אֶחָד, מַפְסִיק לְרֶגַע, חוֹשֵׁב עַל הַקָּרוּא וְאַחַר מוֹסִיף וְקוֹרֵא אֶת הַבַּיִת הַשֵּׁנִי, וְכֵן הָלְאָה. וְאִם תִּשְׁהֶה יוֹתֵר מֵרֶגַע אֵצֶל אַחַד הַבָּתִים מִן הַשִּׁיר, לֹא אָבוֹא לְזָרֵז אוֹתְךָ. וְאִם תִּשָּׁאֵר שָׁקוּעַ כְּאִלּוּ בַּחֲלוֹם – לֹא אֶגְעַר בְּךָ: “אַל תַּחֲלוֹם!” אַדְרַבָּא, אֹמַר: הִנֵּה יוֹדֵעַ אַתָּה לִקְרֹא שִׁיר וְחוֹלֵם בְּהָקִיץ כְּמוֹ זְאֵב בְּ“יוֹנִים הַלְּבָנוֹת” שֶׁלוֹ.
אוֹ אֹמַר: אַתָּה יוֹדֵעַ לְהַקְשִׁיב לְהֶמְיַת גַּלֵּי הַיָּם וְלִרְאוֹת “גַּלֵּי גַלִּים, קַלֵּי קַלִּים” אוֹ “גַּל זוֹעֵף, גַּל רוֹדֵף” וְלֶאֱהֹב אֶת שְׁנֵיהֶם.
יָפֶה הוּא סֵפֶר הַשִּׁירִים “יוֹנִים לְבָנות” לִזְאֵב, יָפִים גַּם צִיּוּרָיו שֶׁל נַחוּם גּוּטְמַן. שִׂים אֶל לִבְּךָ, יְדִידִי, הַצִּיּוּרִים כַּשִּׁירִים – אֵד הַחֲלוֹם פָּרוּשׂ עֲלֵיהֶם. וְיֵשׁ שֶׁאַתָּה מְהַלֵּךְ יָמִים עַל יָמִים וְאַתָּה מְחַפֵּשׂ אֵיזֶה דָּבָר, לִבְּךָ נוֹהֶה אַחֲרֵי מַשֶׁהוּ וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מָה. רוּחֲךָ מְסֹעֶרֶת. וְהִנֵּה לָקַחְתָּ סֵפרֶ שִׁירִים בַּיָּד. שִׁירִים שְׁקֵטִים כְּשִׁירֵי זְאֵב וְקָרָאתָ לְאַט לְאַט, וְחָלַמְתָּ בְּהַקִיץ כָּמוֹהוּ וְהִרְגַּשְׁתָּ בְּ“סוֹפוֹ שֶׁל קַיִץ” וּבַתְּמוּרוֹת הַמִּתְרַחֲשׁוֹת בַּטֶּבַע וְנֶהֱנֵיתָ מִן הַיּוֹרֶה וּמִן הַנְּבִיטָה בַּגָּן – וְרָאִיתָ כִּי טַעַם אַחֵר לַדְּבָרִים, וְאַף לִבְּךָ בְּקִרְבְּךָ יָרֹן.
(תש"ג)
"מַרְאוֹת גִּלְבֹּעַ"
מאתיצחק יציב
קוֹרְאֵי “דָּבָר לִילָדִים” זוֹכְרִים אֶת רְשִׁימוֹתָיו שֶׁל זְרֻבָּבֶל מֵעֵמֶק יִזְרְעֶאל. בְּכָל עִתּוֹת הַשָּׁנָה שָׁמַעְנוּ אֶת קוֹלוֹתֵיהֶם שֶׁל צִפֳּרֵי הָרְנָנָה אֲשֶׁר לְרֶגֶל הַגִּלְבֹּעַ, שֶׁהֶעֱבִיר אֵלֵינוּ אֶל הֶעָרִים וְהַכְּפָרִים. כּוֹתֵב הָרְשִׁימוֹת אָזְנוֹ פְּתוּחָה לְכָל צְלִיל וּלְכָל צִיּוּץ, וְאִם סָר אוֹרֵחַ נוֹטֶה לָלוּן מֵעוֹפוֹת הַנּוֹד, מִיָּד קָלְטָה אָזְנוֹ אֶת צִיּוּצוֹ הַמְיֻחָד בִּלְשׁוֹנוֹ הַמְיֻּחֶדֶת. – אִם הַשָּׁרוֹנִים הִגִּיעוּ לָעֵמֶק בְּכִסְלֵו הֲרֵי מִיָּד אֲנַחְנוּ שׁוֹמְעִים יַחַד עִם זְרֻבָּבֶל אֶת הַ“קִיוִי, קִיוִי” שֶׁלָהֶם וְאֶת “פִּינְק פִּינְק” שֶׁל הַפְּרוּשִׁים, אוֹ כְּפִי שֶׁיְתָאֵר בַּעֲדִינוּת אֶת נְגִינָתוֹ שֶׁל אֲדֹם-הֶחָזֶה: “טַבָּעוֹת טַבָּעוֹת וּסְלִילִים רוֹטְטִים עֲנֻגִּים, צַחִים, תְּפַךְ נְגִינָתוֹ שֶׁל אֲדֹם-הֶחָזֶה. נִיק-נִיק-נִיק – –”. רַק מִי שֶׁמַּאֲזִין וּמַקְשִׁיב לְקוֹלוֹת וּבְנוֹת הַקּוֹלוֹת שֶׁבַּעֲלֵי-הַחַיִּים הַשּׁוֹנִים מוֹצִיאִים מֵגְּרוֹנוֹתֵיהֶם, מַאֲזִין וְנֶהֱנָה מִן הַנְּגִינָה הַנִּפְלָאָה אֲשֶׁר בַּטֶּבַע – הוּא יָכוֹל אַחַר כָּךְ לְהַעֲלוֹתָם עַל הַכְּתָב וְהֵם רוֹטְטִים בְּאָזְנֵינוּ וַאֲנַחְנוּ רוֹצִים לִשְׁמֹעַ וּלְהַאֲזִין כָּמוֹהוּ.
אַךְ גַּם עֵינוֹ שֶׁל זְרֻבָּבֶל פְּקוּחָה וְרוֹאָה כָּל שִׁנּוּי בַּצְּבָעִים שֶׁל הַטֶּבַע בִּמְקוֹם-מוֹשָׁבוֹ בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל. הוּא עוֹקֵב אַחֲרֵי תְּבוּאַת הַשָּׂדֶה וְלִבְלוּב הָעֵץ וּפְרִיחַת הַשִּׂיחַ. עֵינוֹ רוֹאָה וְלִֵבּוֹ שָׂמֵחַ לַפְּרִיחָה וְנֶהֱנֶה מִן הַפְּרִי וְנֶעֱצָב עַל הַכְּמִישָׁה וְהַשַּׁלֶּכֶת וּמְחַכֶּה לָאָבִיב וּלְלִבְלוּב חָדָשׁ. מָה רַבִּים הַדְּבָרִים הַמִּתְרַחֲשִׁים בִּכְפָרוֹ הַקָּטָן. מָה רַבִּים הַדְּרָכִים הַמְעַנְיְנִים בַּפַּרְדֵּס, בַּכֶּרֶם, בַּגֹּרֶן וּבָאָסָם. עוֹלָם גָּדוֹל הוּא – הַכְּפָר הַקָּטָן לְרֶגֶל הַגִּלְבֹּעַ, כֹּה מְרֻבִּים בּוֹ הַשִּׁנּוּיִים וְהַתְּמוּרוֹת. הִנֵּה מְטַרְטֵר הַטְרַקְטוֹר וְהַמַּחֲרֵשָׁה וְהִנֵה שְׁאוֹן הַקּוֹמְבַּיְן הָאוֹסֵף אֶת הַיְבוּל – מַרְאוֹת וְקוֹלוֹת מִתְחַלְּפִים בְּכָל יוֹם. גַּם שְׂשׂוֹנוֹת וְגַם יְגוֹנוֹת מְמַלְאִים חֲלִיפוֹת אֶת הַלֵּב. וְהַנֶּפֶשׁ סוֹעֲרָה וְחַיָּה מֵחָדָשׁ אֶת כָּל הַמִּתְחַדֵּשׁ בַּטֶּבַע וּבַעֲבוֹדָה יוֹם יוֹם. מִי שֶׁאָזְנַיִם לוֹ לְהַאֲזִין וּמִי שֶׁעֵינַיִם לוֹ לִרְאוֹת מָה רַבִּים הַדְּבָרִים הַמְעַנְיְנִים הָרוֹחֲשִׁים בְּאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הַסְּבִיבָה הַקְּרוֹבָה, מִי שְׁיּוֹדֵעַ לְהַקְשִׁיב לִרְחָשִׁים אֵלֶּה
– לֹא יֹאמַר: “מְשַׁעֲמֵם לִי!”
זְרֻבָּבֶל אָסַף אֶת רְשִׁימוֹתָיו אֵלֶּה בְּסֵפֶר קָטָן בְּשֵׁם “מַרְאוֹת גִּלְבֹּעַ”, וְא. גִּלְעָדִי הוֹסִיף עֲלֵיהֶן צִיּוּרִים עֲדִינִים, וּכְשֶׁאֲנַחְנוּ קוֹרְאִים בַּסֵּפֶר הַקָּטָן הַזֶּה מִתְעוֹרֵר בָּנוּ הָרֶגֶשׁ:
הֵן אָזְנַיִם וְעֵינַיִם לָנוּ, וְלָמָּה לֹא נַקְשִׁיב גַּם אֲנַחְנוּ אִישׁ בִּמְקוֹמוֹ לַמַּנְגִּינוֹת הַנִּפְלָאוֹת שֶׁל הַטֶּבַע וְשֶׁל הָאָדָם הָעוֹבֵד וּנְצָרְפֵן לְמַנְגִּינַת לִבֵּנוּ שֶׁתַּעֲשִׁיר אֶת נַפְשֵׁנוּ?
(תש"ג)
"מִ שָּׁ ם"
מאתיצחק יציב
הִנֵּה יָצָא בְּהוֹצָאַת “עַם עוֹבֵד” סִפְרִיַּת “שַׁחֲרוּת” סֵפֶר אֶחָד הַנּוֹשֵׂא אֶת הַשֵּׁם הַצָּנוּעַ “מִשָּׁם” – לִדְבוֹרָה בַּארוֹן. הַשֵּׁם מְרַמֵּז, כִּי בַּסֵּפֶר הַזֶּה מְסַפֶּרֶת הַסּוֹפֶרֶת עַל הַחַיִּים מִשָּׁם, מִן הַגּוֹלָה, מֵחַיֵּי הַקִּבּוּץ הַיְּהוּדִי בְּלִיטָא. אֲנִי אוֹמֵר כִּי אֵלֶּה הֵם סִפּוּרִים מֻפְלָאִים. אֲבָל אֵין לִי הַבִּטָּחוֹן שֶׁבְּמַבָּט רִאשׁוֹן, כְּשֶׁהִנְּךָ מֵעִיף עַיִן בְּדַפֵּי הַסֵּפֶר וְקוֹפֵץ מִשּׁוּרָה לְשׁוּרָה – תִּתְפֹּס אֶת הַמֻּפְלָא שֶׁבְּסִפּוּרִים אֵלֶּה. אֵין אֵלֶּה סִפּוּרֵי הַרְפַּתְקָאוֹת וַעֲלִילוֹת שֶׁל גִּבּוֹרִים טָסִים, אָצִים וְרָצִים, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה קוֹרֵא עֲלֵיהֶם אַתָּה מְחַכֶּה:
וּבְכֵן מֶה הָיָה הַסּוֹף?
לֹא. אֵין אֵלֶּה סִפּוּרִים מִסּוּג זֶה. אוּלָם מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵךְ טוֹעֵם, מִי שֶׁלָּמַד וְיוֹדֵעַ לְהַבְחִין מַהִי שׁוּרָה כְּתוּבָה יָפֶה וְתָכְנָהּ רַב – זֶה לֹא יְמַהֵר לְדַפְדֵּף בַּסֵּפֶר הַזֶּה. הוּא יִקְרָא מִלָּה אַחֲרֵי מִלָּה, שׁוּרָה אַחֲרֵי שׁוּרָה, לְאַט, וְיִנְשֹׁם אֶת הָאֲוִיר הַמְיֻחָד שֶׁל הַחַיִּים הַיְּהוּדִיִּים הֲלָּלוּ וְיִרְאֶה בְּמוֹ עֵינָיו אֶת הָאֲנָשִׁים, וְיִוָּכַח כִּי אָכֵן חַיִּים מְיֻחָדִים הֵם חַיִּים אֵלֶּה שֶׁל יְהוּדֵי לִיטָא. רַחֲשֵׁי-נֶפֶשׁ גְּדוֹלִים מִתַּחַת לַקְּלִפָּה הַדַּלָּה וְהָעֲלוּבָה מִתְרַחֲשִׁים בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה.
רַק סוֹפֶרֶת גְּדוֹלָה, שֶׁיָּדְעָה לְהִתְבּוֹנֵן עָמֹק עָמֹק בַּחַיִּים הַלָּלוּ, הִצְלִיחָה לְהַעֲלוֹת אֶת תַּמְצִיתָם שֶׁל הַחַיִּים הַלָּלוּ עַל סֵפֶר. אָכֵן, רַק מִי שֶׁנֵּחַן בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה יוֹדֵעַ לִרְאוֹת כָּךְ וּלְסַפֵּר כָּךְ כַּאֲשֶׁר תְּסַפֵּר דְּבוֹרָה בַּארוֹן.
נַחוּם גּוּטְמַן לִוָּה אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה בְּכַמָּה צִיוּרִים. וַהֲרֵי לְפָנֶיךָ דֻּגְמָה נָאָה כֵּיצַד לְהִסְתַּכֵּל וְלִרְאוֹת אֶת הַדְּמֻיּוֹת שֶׁבַּסֵּפֶר, וְאַתָּה רוֹאֶה אוֹתָן רְאִיָּה נוֹסֶפֶת.
(תש"ו)
"בֵּיבָרוֹ שֶׁל עוֹלָם"
מאתיצחק יציב
מִירִי – שֵׁם זֶה הָיָה מָצוּי עַל דַפֵּי “דָּבָר לִילָדִים”, חָתוּם תַּחַת רְשִׁימוֹת: “בֵּיבָרוֹ שֶׁל עוֹלָם”. בְּחֵן רַב וּבִזְרִיזוּת הָיְתֳה מִירִי כּוֹתֶבֶת עַל חַיּוֹת שׁוֹנוֹת. הָיְתָה כּוֹתֶבֶת וְלֹא תִכְתֹּב עוֹד. כִּי מִירִי מֵתָה.
צְעִירָה, דַּקַּת גֵּו וּזְקוּפַת קוֹמָה הָיְתָה מִירִי דוֹר-הַלְפֶּרְן וּנְעִימָה בַּהֲלִיכוֹתֶיהָ. בְּחִבָּה רַבָּה עָסְקָה בְּעוֹלָם הַחַי, לָמְדָה אֶת דַּרְכֵי הַחַי, וְעָקְבָה בְּדִמְיוֹנָהּ אַחֲרֵי כָּל תְּנוּעָה וְשָׁמְרָה בְּזִכְרוֹנָהּ כָּל פְּרָט מִפְּרָטֵי הֶחָי. כְּאִלּוּ הִתְהַלְּכָה בְּיַעֲרוֹת-עַד וְצָעֲדָה בְּעִקְּבוֹת הַחַיָּה, וְאַחַר שֶׁלָּמְדָה לְהַכִּיר הַכֹּל הָיְתָה כּוֹתֶבֶת עַל בֵּיבָרוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל עוֹלָם.
בִּרְשִׁימוֹתֶיהָ, “בֵּיבָרוֹ שֶׁל עוֹלָם”, אַתָּה קוֹרֵא וְרוֹאֶה מָה רַבּוֹת הָיוּ יְדִיעוֹתֶיהָ וּמַה יָפֶה יָדְעָה לְסַפֵּר אֶת שֶׁלָּמְדָה וְחָקְרָה.
יֵשׁ לוֹמְדִים וְיוֹדְעִים הַרְבֵּה, אַךְ לֹא כָּל הַיּוֹדְעִים יוֹדְעִים לְסַפֵּר בְּשָׂפָה יָפָה וּבְחֵן כָּזֶה כַּאֲשֶׁר סִפְּרָה מִירִי. וְזֶהוּ הַדָּבָר הַמְיֻחָד שְׁבִּרְשִׁימוֹתֶיהָ. הִיא שָׁמְרָה עַל כָּל פְּרָט לְמָסְרוֹ בְּדִיוּק, וְיַחַד עִם זֶה נִדְמֶה לְךָ, כִּי הִנֵּה הִיא מְסַפֶּרֶת עַל חַיֵּי הַדֹּב וּמְשַׂחֶקֶת בְּגוּרָיו כְּמוֹ עִם הַסְּנָאִי שֶׁהִיא מְתָאֶרֶת וְכִמְעַט הוֹלֶכֶת שֶׁבִי אַחֲרֵי יְפִי תְנוּעוֹתָיו. וְאַגַּב קְרִיאָה אַתָּה מְהַרְהֵר: מִירִי כַּנִּרְאֶה טִפְּסָה יַחַד עִם הַסְּנָאִי וְקָפְצָה בְּקַלּוּת מֵעָנָף לְעָנָף וּבָדְקָה אֶת קִנֵּי הַצִּפֳּרִים יַחַד אִתּוֹ.
וּכְשֶׁהִיא מְסַפֶּרֶת אֵין בַּת-צְחוֹק חֲבִיבָה יוֹרֶדֶת מֵעַל שְׂפָתֶיהָ. כִּי עַל כֵּן יָדְעָה לְסַפֵּר מִתּוֹךְ חִיּוּךְ נָעִים גַּם עַל מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים וְגַם עַל מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים שֶׁל בַּעֲלֵי-הַחַיִּים. וְהִיא מִתְפָּעֶלֶת אֵיךְ הַלָּה יוֹדֵעַ לִבְנוֹת קִנּוֹ וְאֵיךְ זֶה יוֹדֵעַ לְהִתְגַּנֵב אֶל הַקֵּן וְלִגְמֹעַ אֶת הַבֵּיצָה שֶׁהוּא מוֹצֵא בּוֹ – וְהַכֹּל מִתּוֹךְ רְאִיָּה טוֹבָה.
כָּךְ כּוֹתְבִים אַךְ מְעַטִּים עַל הֶחָי. אַתָּה קוֹרֵא אֶת רְשִׁימָתָהּ הַקְּצָרָה וְעוֹצֵם אֶת הַעֵינַיִם וְרוֹאֶה אֶת הַחַיָּה בְּעֵינֶיהָ שֶׁלָהּ, שֶׁל מִירִי, כִּי הִיא עוֹרְרָה בְּךָ אֶת הַדִּמְיוֹן לִרְאוֹת אֶת הַדְּבָרִים כְּפִי שֶׁלָּמְדָה לְדַעְתָּם וּלְהַחֲיוֹתָם בְּדִמְיוֹנָהּ הִיא.
מִירִי בָּאָה לָאָרֶץ בִּהְיוֹתָהּ יַלְדָּה קְטַנָּה, אַךְ עִבְרִית הָיְתָה שְׂפָתָהּ מִיּוֹם הֻלַּדְתָּהּ, כִּי עַל כֵּן נוֹלְדָה לַהוֹרִים יְחִיאֵל וּפְנִינָה הַלְפֶּרְן – שְׁנֵיהֶם מוֹרִים עִבְרִים. בְּשַׁחַר נְעוּרֶיהָ כָּתְבָה שִׁירִים עִבְרִים. שַׁקְדָּנִית הָיְתָה בְּלִמּוּדֶיהָ, אַךְ בְּעִקָּר אָהֲבָה אֶת הַקְּרִיאָה בִּסְפָרִים. מִשֶּׁגָּדְלָה תִּרְגְּמָה כַּמָּה סְפָרִים מִשָּׂפוֹת לוֹעֲזִיוֹת לְעִבְרִית. אַךְ בְּעִקָּר הִתְעַנְיְנָה בְּעוֹלַם הֶחָי וְאֶת אַהֲבָתָהּ זוֹ שָׁאֲפָה לִמְסֹר בַּסְּפָרִים עַל הַחַי שֶׁכָּתְבָה בְּעַצְמָהּ, וְטִפְּלָה בְּהוֹצָאַת סְפָרִים עַל הַחַי בְּשְׁבִיל יְלָדִים. וְהִנֵּה נִקְטְפָה בִּשְׁנַת הַשְּׁלשִׁים וְחָמֵשׁ לְחַיֶּיהָ.
צַר, צַר מְאֹד עַל חַיִים צְעִירִים אֵלֶּה שֶׁנִּקְטְפוּ בַּאֲבִיב יְמֵיהֶם.
(תש"ו)
"תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם"
מאתיצחק יציב
זֶה שֵׁם סִפְרוֹ שֶׁל הַסוֹפֵר שׁ"י עַגְנוֹן, שֶׁזָכָה בַּפְּרָס עַל שֵׁם מְנַחֵם אוּסִישְׁקִין.
סֵפֶר הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה הוּא. עַגְנוֹן מְתָאֵר לְפָנֵינוּ עַל פְּנֵי יְרִיעָה רְחָבָה אֶת צַעֲדֵיהֶם הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל בְּנֵי הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה שֶׁבָּאוּ לָאָרֶץ לִפְנֵי אַרְבָּעִים שָׁנָה.
רוֹצֶה אַתָּה – הֲרֵי זֶה סֵפֶר שֶׁכָּל הַמְסֻפָּר בּוֹ כְּאִלּוּ בֶּאֱמֶת כָּךְ הָיָה. אַתָּה רוֹאֶה אֶת גִּבּוֹרֵי הַסִּפּוּר, וְהֵם לֹא בְּדוּיִים וְלֹא נַעֲלָמִים. אַתָּה מוֹצֵא שָׁם שֵׁמוֹת הַיְדוּעִים לְךָ יָפֶה יָפֶה, כְּמוֹ דִיזֶנְגוֹף, הַסּוֹפְרִים ש. בֶּן-צִיוֹן, י. ח. בְּרֶנֶר, א. ד. גוֹרְדוֹן, יוֹסֵף אַהֲרֹנוֹבִיץ וְעוֹד, מוֹרִים וְעַסְקָנִים מִן הַיָּמִים הָהֵם. וְאוּלָם זֶהוּ סִפּוּר שֶׁהַמְסַפֵּר רָקַם אוֹתוֹ מִדִּמְיוֹנוֹ, יָצַר עֲלִילָה וְהֶעֱמִיד אֶת הַגִּבּוֹרִים שֶׁיִּפְעֲלוּ בְּתוֹךְ הָעֲלִילָה הַזֹּאת שֶׁהוֹצֵיא מִלִּבּוֹ. לֵאמֹר – סֵפֶר שֶׁחָזוֹן וּמְצִיאוּת מְשַׁמְּשִׁים בְוֹ יַחַד.
הֶחָזוֹן מַגִּיהַּ מֵאוֹרוֹ עַל הָאֲנָשִׁים וְהַמַּעֲשִׂים, עַל פְּעֻלּוֹתֵיהֶם וְאֹרַח חַיֵּיהֶם, עַל הָאָרֶץ וְעַל יוֹשְׁבֶיהָ. לְאוֹר הֶחָזוֹן אַתָּה רוֹאֶה הֵיטֵב אֶת שֶׁהִתְרַחֵשׁ בְּנַפְשׁוֹת הָאֲנָשִׁים, שְׁאִיפוֹתֵיהֶם, מַאֲוַיֵיהֶם בִּדְרֹךְ כַּף רַגְלָם עַל אַדְמַת הָאָרֶץ וּבַשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת לְהִתְאַחֲזוּתָם בָּהּ. אַתָּה קוֹרֵא בִּ“תְמוֹל שִׁלְשׁוֹם” וְרוֹאֶה כֵּיצַד נוֹצַר מוֹשַׁב עוֹבְדִים רִאשׁוֹן בָּאָרֶץ – הֲלֹא הוּא עֵין-גַּנִים לְיַד פֶּתַח-תִּקְוָה, אַתָּה רוֹאֶה כֵּיצַד נִגָּשִׁים יְהוּדִים לִבְנוֹת פַּרְבָּר לְיַד יָפוֹ וּמִמֶּנּוּ צָמְחָה הָעִיר תֵּל-אָבִיב. אָתַּה רוֹאֶה אֶת הַקְּשָׁיִים הַגְּדוֹלִים שְׁהָיוּ עַל דַרְכּוֹ שֶׁל הַפּוֹעֵל הָעִבְרִי בְּלֶכְתוֹ לִכְבֹּשׁ לוֹ יוֹם עֲבוֹדָה בַּמּוֹשָׁבָה הָעִבְרִית.
וּלְאַחַר שֶׁגִּבּוֹרוֹ הָרָאשִׁי עוֹבֵר מִיָּפוֹ לָגוּר בִּירוּשָׁלַיִם, קָמָה לְפָנֶיךָ יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל הַיָּמִים הָהֵם. הַיִּשּׁוּב הַיָּשָׁן וְרֵאשִׁיתוֹ שֶׁל הַיִּשּׁוּב הֶחָדָשׁ. אַךְ מִחוּץ לְכָל אֵלֶּה הֲרֵי לְפָנֶיךָ סִפּוּר מָלֵא חָכְמָה וְאַמְצָאוֹת, הַמְשַׁעֲשֵׁעַ אֶת הַקּוֹרֵא וּמְעוֹרֵר בּוֹ רִגְשֵׁי עֲלִיצוּת וּמְרַתֵּק אֶת הַקּוֹרֵא בְּרִגְעֵי הָעֶצֶב וְהַצַּעַר, שֶׁהֵם לֹא מְעַטִּים – לֵאמֹר: סֵפֶר הָרָאוּי לִפְרָס.
זֶה כְּאַרְבָּעִים שָׁנָה יוֹשֵׁב שׁ"י עַגְנוֹן בָּאָרֶץ וְכוֹתֵב אֶת סִפּוּרָיו הַנִּפְלָאִים בְּסִגְנוֹנוֹ הַמְיֻחָד, הָרָווּי מִכָּל הַטּוֹב שֶׁבְּאוֹצְרוֹת סִפְרוּתֵנוּ הַיְשָׁנָה וְהַחֲדָשָׁה.
סִפְרוֹ “תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם” הוּא הַכֶּרֶךְ הַתְּשִׁיעִי מִכְּתָבָיו. זוֹ לֹא הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁעַגְנוֹן מְקַבֵּל פְּרָס, וְאוּלָם חָשׁוּב בְּיִחוּד הַסֵפֶר הַזֶּה הַחוֹשֵׂף לְפָנֵינוּ אֶת הַתְּקוּפָה הַיָּפָה שֶׁבְּתוֹלְדוֹת הַיִּשּׁוּב – הֲרֵיהִי תְּקוּפַת הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה, שֶׁשִּׁמְּשָׁה יְסוֹד לְהִתְפַּתְחוּת חַיֵּינוּ הַיּוֹם.
בְּסוֹף סִפְרוֹ מַבְטִיחַ הַסּוֹפֵר כִּי בְּהֶמְשְׁכוֹ יְתָאֵר כֵּיצַד הִתְחִילָה הַהִתְיַשְּׁבוּת הָעוֹבֶדֶת – הַקְּבוּצָה, הַקִּבּוּץ וּמוֹשַׁב הָעוֹבְדִים – וַאֲנַחְנוּ מְחַכִּים לַהֶמְשֵׁךְ.
(תש"ו)
"שָׂרֵי הַמֵּאָה"
מאתיצחק יציב
(שִׂיחָה בֶּרַדְיוֹ)
הִנֵּה בָּאוּ יְמֵי מַסָּה קָשִׁים מְאֹד. אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים בְּנִסָּיוֹן לֹא לְהִתְיָאֵשׁ. תִּקְוָתֵנוּ חֲזָקָה כִּי יְמֵי רָעָה אֵלֶּה יַחְלְפוּ חִישׁ. עָלֵינוּ לִהְיוֹת חֲזָקִים בְּרוּחֵנוּ. וְאֵין מָקוֹר לְחִזּוּק הַנֶּפֶשׁ כְּמוֹ הָעִיּוּן בַּסֵּפֶר הַטּוֹב, בְּשְׁעַת הַפְּנַאי. אֲנִי אוֹמֵר עִיּוּן, וְלֹא קְרִיאָה קַלָּה, וּמִשּׁוּם כָּךְ אֲנִי מְיַחֵד אֶת שִׂיחָתִי זוֹ לֹא לַסֵּפֶר הֶחָדָשׁ דַּוְקָא, אֶלָּא לְסֵפֶר טוֹב, הַיָּכוֹל לְשַׁמֵּשׁ מְקוֹר עִדּוּד וֶאֱמוּנָה בְּיָמִים קָשִׁים. וְאַף שֶׁהַסֵּפֶר הַזֶּה לֹא נִכְתַּב בִּשְׁבִיל יְלָדִים, מַמְלִיץ אֲנִי עָלָיו גַּם בִּפְנֵי תַּלְמִידִים. שֵׁם הַסֵּפֶר: “שָׂרֵי הַמֵּאָה”. כָּתוּב בִּידֵי הָרַב ר' יְהוּדָה לֵיבּ הַכֹּהֵן פִישְׁמַן, חֲבֵר הַנְהָלַת הַסּוֹכְנוּת הַיְּהוּדִית. הָרַב פִישְׁמַן, הָעַסְקָן הַצִּיּוֹנִי, הוּא גָדוֹל בְּתוֹרָה וְסוֹפֵר. הוּא כָּתַב סְפָרִים רַבִּים בְּמֶחְקְרֵי הַתּוֹרָה וּבְדִבְרֵי יְמֵי יִשְׂרָאֵל וְהַצִּיּוֹנוּת, וְאוּלָם בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת הוּא מְפַרְסֵם סֵפֶר מְיֻחָד בְּמִינֹו – “שָׂרֵי הַמֵּאָה”, שְׁאַרְבָּעָה חֲלָקָיו כְּבָר הוֹפִיעוּ וַעֲדַיִן לֹא נִשְׁלַם.
כְּפִי שֶׁמֵּעִיד הַשֵּׁם “שָׂרֵי הַמֵּאָה” – כַּוָּנַת הַמְחַבֵּר לְתָאֵר לְפָנֵינוּ אֶת גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה שֶׁקָּמוּ לְיִשְׂרָאֵל בִּתְקוּפָה שֶׁל מֵאָה שָּׁנָה מִשְּׁנַת ת“ר עַד שְׁנַת ת”שׁ, שֶׁהִיא הַמֵּאָה הַשְּׁבִיעִית לָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי לְמִנְיָנֵנוּ. בַּהַקְּדָּמָה לְסִפְרוֹ אוֹמֵר הָרַב, כִּי “תְּקוּפַת הַמֵּאָה הַשְּׁבִיעִית הָיְתָה אַחַת הַתְּקוּפוֹת הַיּוֹתֵר חֲשׁוּבוֹת בְּחַיֵּי עַמֵּנוּ עַל יְדֵי הַמִּסְפָּר הָרַב שֶׁל גְּדוֹלֵי תּוֹרָה שֶׁהָיוּ וְחָיוּ בְּמֶשֶׁךְ הַמֵּאָה הָאַחֲרוֹנָה”.
לְתֵאוּר חַיֵּיהֶם, אָפְיָם, חָכְמָתָם שֶׁל גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה בְּנֵי הַמֵּאָה הַשְּׁבִיעִית מַקְדִּישׁ הָרַב פִישְׁמַן אֶת סִפְרוֹ. הוּא בָּחַר לוֹ דֶרֶךְ מְיֻחֶדֶת לְסַפֵּר עַל הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה. אֵין הוּא כּוֹתֵב בִּיּוֹגְרַפְיוֹת. הוּא אַךְ מְסַפֵּר פְּרָטִים מְעַנְיְנִים מֵחַיֵּיהֶם, הַמְּאִירִים אֶת הֲלָךְ רוּחָם שֶׁל הָרַבָּנִים, הַגְּאוֹנִים וְרָאשֵׁי הַחֲסִידוּת, הֲלָךְ מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם, אִמְרֵי חָכְמָה וּמַעֲשִׂים יָפִים.
וְאוּלָם עָלַי לְהַקְדִּים וּלְהַגִּיד לְךָ, קוֹרֵא יָקָר, מִשֶּׁתִּקַּח אֶת הַסֵּפֶר בְּיָדְךָ וּבַשּׁוּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת יִהְיֶה נִדְמֶה לְךָ, כִּי הָרַב עוֹסֵק בְּמֶחְקָרִים שֶׁאֵינָם מוּבָנִים לְךָ כָּל צָרְכָּם – אַל תֵּרָתַע. כִּי אִם יִהְיֶה לְךָ אַךְ מְעַט סַבְלָנוּת וְעֵינְךָ תִּהְיֶה תָּרָה מִפִּסְקָה לְפִסְקָה, מִיָּד תִּתָּקֵל בְּאֵיזֶה סִפּוּר, בְּאֵיזוֹ מַעֲשִׂיָּה, בְּאֵיזֶה מְאֹרָע שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עִנְיָן רַב, וְאַף נוֹתֵן תְּמוּנָה מֵחַיֵּי הָאִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מְדֻבָּר. וְהַסִּפּוּר הוּא סִפּוּר קַל, מְעַנְיֵן וְשָׁוֶה לְכָל נֶפֶשׁ.
וּמִכֵּוָן שֶׁהָרַב עוֹסֵק בְּסִפְרוֹ בִּגְדוֹלֵי הַתּוֹרָה, פַּרְנָסִים, רַבָּנִים, רַבִּיִּים וְרָאשֵׁי עֵדָה שֶׁל הַמֵּאָה הַזֹּאת – הֲרֵי שֶׁבְּאַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁלָּהֶם אַתָּה רוֹאֶה אֶת חַיֵּי הָעָם וְאֶת רוּחוֹ בְּכָל הַתְּקוּפָה הַזֹּאת.
וְהַדְּבָרִים כְּתוּבִים כְּדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, סִפּוּר פָּשׁוּט, מְתֻבָּל בְּדִבְרֵי חָכְמָה וּבְדִיחָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מִשּׁוּם פִּקְחוּת וַחֲרִיפוּת הַשֵּׂכֶל. לְפָנֶיךָ עוֹבְרִים מֵאוֹת פַּרְצוּפִים שֶׁל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל וְכָל אֶחָד בְּחִנּוֹ הַמְיֻחָד. כִּי עַל כֵּן אִישׁ עֲמָמִי הוּא הָרַב פִישְׁמַן וְלַמְדָּנוּתוֹ הָרַבָּה לֹא הִרְחִיקָה אוֹתוֹ מִן הַפַּשְׁטוּת הַתְּמִימָה שֶׁל פְּשׁוּטֵי הָעָם.
וַאֲנִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר – אַל תִּירָא מִפּנֵי הַ“שּׁוּרוֹת” הַקָּשׁוֹת כִּבְיָכוֹל שֶׁבְּמַבָּט רִאשׁוֹן. לְפָנֶיךָ סֵפֶר זִכְרוֹנוֹת נִפְלָא, שֶׁיָּכוֹל לִפְקֹחַ אֶת עֵינֶיךָ לִרְאוֹת עוֹלָם יִשְׂרְאֵלִי מְיֻחָד. וְנַפְשְׁךָ תְּבָרֵךְ אֶת הַמְחַבֵּר, שֶׁיּוּכַל לָשֵׂאת בִּתְלָאוֹת הַיָּמִים וִיסַיֵּם אֶת שְׁאָר חֲלָקָיו מִתּוֹךְ בְּרִיאוּת הַגּוּף וְשַׁלְוַת הַנֶּפֶשׁ.
(תש"ו)
"עַל שְׁנֵי סִפְרֵי שִׁירָה"
מאתיצחק יציב
(שִׂיחָה בָּרַדְיוֹ)
רַבִּים מֵאִתָּנוּ, רַבִּים מְאֹד נִסּוּ אֶת כֹּחָם בִּימֵי יַלְדוּתָם לִכְתֹּב שִּׁירִים. אֲנִי אוֹמֵר שִׁירִים, אֲבָל הָאֱמֶת הִיא שֶׁאֵלֶּה לֹא שִׁירִים כְּלָל אֶלָא שׁוּרוֹת מְחֹרָזוֹת קְצָת. וְאוּלָם מִשֶּׁבָּגְרוּ בְּמִקְצָת וְהִפְסִיקוּ לִכְתֹּב שִׁירִים, אֵינָם מַרְפִּים גַּם בִּקְרִיאַת שִׁירִים. וְאִם מְמַעֲטִים לִקְרֹא בְּסֵפֶר שִׁירָה – מַה פֶּלֶא שֶׁהַטַּעַם לָקוּי? קִשְׁקוּשׁ מְחֹרָז מוֹצֵא חֵן וְשִׁיר אֲמִתִּי וְטוֹב נִשְׁאָר סָתוּם וְחָבוּי בֵּין דַּפֵּי הַסֵּפֶר, וּמְעַטִּים נֶהֱנִים מִמֶּנּוּ – הַמְעַטִּים שֶׁאָזְנָם פְּתוּחָה לְמִשְׁקָל, לְצִלְצוּל, לִנְגִינָה, שֶׁנַּפְשָׁם פְּתוּחָה לִקְלֹט דְּבָרִים הַמִּתְרַחֲשִׁים בִּפְנִים, בְּנִשְׁמַת הָאָדָם.
כְּשֶׁאֲנַחְנוּ צְעִירִים אָנוּ עֲסוּקִים מְאֹד לִסְפֹּג אֶל תּוֹכֵנוּ אֶת הַנַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם הַחִיצוֹנִי. בְּגִיל הַנְּעוּרִים אָנוּ מִתְרַשְּׁמִים מִמַּרְאֵה עֵינַיִם וּמִמִשְׁמַע אָזְנַיִם וּשְׁאָר הַחוּשִׁים, וְאִין לָנוּ שְׁהוּת וּזְמַן פָּנוּי לְהַאֲזִין לִבְנוֹת-קוֹלוֹת, לִדְבָרִים הַנִּשְׁמָעִים לָאֹזֶן מִתּוֹךְ הַקְשָׁבָה מְיֻחֶדֶת, לִצְלִילִים דַּקִּים, הַמֻּבְלָעִים בְּשְׁאוֹן הֲמוֹן קוֹלוֹת. וְכֵן הַדָּבָר בְּמַרְאוֹת וּבְנוֹפִים: הָעַיִן הַבִּלְתִּי מְאֻמֶּנֶת רוֹאָה צְבָעִים בּוֹלְטִים בְּיוֹתֵר, וְאֵינָהּ מַבְחִינָה בַּגּוֹנִים; הַמְשׁוֹרֵר עֵינוֹ חַדָּה לִרְאוֹת גּוֹנִים וּבְנוֹת-גּוֹנִים שֶׁבַּטֶּבַע וְלִשְׁמֹעַ קוֹל וּבַת-קוֹל וְאַף הֵדִים רְחוֹקִים. וְלֹא זוֹ בִּלְבָד. הַמְשׁוֹרֵר רוֹאֶה גַּם אֶת שֶׁאֵינוֹ גָלוּי לָעַיִן וּמַאֲזִין לְהֶמְיָה פְּנִימִית. וְאֶת כָּל זֶה הוּא מוֹסֵר לָנוּ בְּמַרְאוֹת וּבְחֶזְיוֹנוֹת שֶׁל נַפְשׁוֹ שֶׁלּוֹ, וְעַל כֵּן בִּצְבָעִים וּבְקוֹלוֹת שֶׁלוֹ, בְּמִדָּה וּבְמִשְׁקָל, בְּקֶצֶב וּבִנְגִינָה מִשֶּׁלוֹ. אֵין זֶה דִבּוּר פָּשׁוּט – אֶלָּא מַחֲשָׁבָה, רֶגֶשׁ וְחָזוֹן שְׁקוּלִים, קְצוּבִים וּמְנֻגָּנִים בְּרוּחוֹ שֶׁל הַמְשׁוֹרֵר.
וְאוּלָם שׁוֹנִים הֵם דַּרְכֵי הַשִּׁירָה. הַמְשׁוֹרֵר הוּא עוֹלָם בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְשִׁירָתוֹ הִיא הָאַסְפַּקְלַרְיָה לְעוֹלָמוֹ.
אָמַרְתִּי לְהָבִיא לִפְנֵיכֶם שְׁנֵי סִפְרֵי שִׁירָה שֶׁהוֹפִיעוּ זֶה עַתָּה, לְמַעַן תִּרְאוּ אֶת הַשּׁוֹנִי. שְׁנֵי סִפְרֵי הַשִּׁירִים שֶׁמְחַבְּרֵיהֶם הִתְכַּוְּנוּ לְקוֹרְאִים צְעִירִים, לִבְנֵי הַנֹּעַר וְאַף לִילָדִים, הָאֶחָד: “בִּרְכַּת בֹּקֶר” – לְיַעֲקֹב כֹּהֵן, וְהַשֵּׁנִי “פְּעוּטִים הָיִינוּ” לא. א. מִילֶן, מְתֻרְגָּם מֵאַנְגְּלִית בִּידֵי יַעֲקֹב אוֹרְלַנְד.
כָּל תַלְמִיד יוֹדֵע אֶת הַמְשׁוֹרֵר יַעֲקֹב כֹּהֵן – כְּרָכִים רַבִּים מִכְּתָבָיו הוֹפִיעוּ וּמוֹפִיעִים וְאִלּוּ “בִּרְכַּת בֹּקֶר” הוּא סֵפֶר שִׁירִים לַנֹּעַר וְלַיֶּלֶד. רָצָה יַעֲקֹב כֹּהֵן לִמְסֹר מֵרִגְשׁוֹתָיו אַף לְיֶּלֶד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ קְרוֹא וְשׁוֹמֵעַ שִׁיר מִפִּי אִמּוֹ; וְאַף לַנַּעַר וְלַנַּעֲרָה, תַּלְמִידֵי בֵּית-הַסֵּפֶר. לְשׁוֹנוֹ בְּרוּרָה, חֲרוּזָיו מְהֻקְּצָעִים וּפְשׁוּטִים. הַיַּלְדָּה יוֹשֶׁבֶת עַל בִּרְכֵּי אַבָּא וְרוֹכֶבֶת וְאַבָּא שָׁר לָהּ:
הַיָּא, הַּי! רָץ הַסּוּס,
עַל פְּנֵי גַיְא וָהָר יָטוּס;
בַּיַּרְדֵּן שׁוֹתֶה הוּא מַיִם,
רָץ וְטָס לִירוּשָׁלַיִם.
אוֹ הוּא מְסַפֵּר אַגָּדָה עַל יְהוּדִים מֵעֵבֶר לַסַּמְבַּטְיוֹן, הַמִּתְגַּעְגְּעִים לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. לְאַט יְתָאֵר הַמְשׁוֹרֵר אֶת מַרְאֵה אֶרֶץ סַמְבַּטְיוֹן כְּפִי שֶׁהוּא חָזָה אוֹתָה בְּדִמְיוֹנוֹ, וַהֲרֵי לְפָנֶיךָ – זָקֵן, אִשָּׁה צְעִירָה, בַּחוּרִים שֶׁשִּׁרְיוֹן-בַּרְזֶל לְבוּשָׁם וְהוּא שׁוֹאֵל:
מַה זוֹ הַתְּכוּנָה, בַּחוּרִים,
וְקֶשֶׁת וַחֲנִית לְשֵׁם מָה,
וְהָאָרֶץ סָבִיב סְגוּרָה הִיא,
וְאֵין פַּחַד שֶׁל מִלְחָמָה?
וְהֵם עוֹנִים:
לִהְיוֹת נְכוֹנִים תָּמִיד
כִּי נָשׁוּב אֶל הָאָרֶץ
בְּצַעֲדֵי אוֹן וּבְשִׁירָה,
וְנָקִים אֶת חָרְבוֹתֶיהָ
וְנִבְנֶה אֶת בֵּית הַבְּחִירָה.
כְּפִי שֶׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים כָּל בַּיִת מְחֹרָז וּבָנוּי – לְלֹא כָּל קִשּׁוּטִים – לֵאמֹר: בִּרְצִינוּת, בְּכֹבֶד רֹאשׁ.
וְהִנֵּה לְעֻמַּת זֶה סֵפֶר שִׁירִים מִסּוּג אַחֵר לְגַמְרֵי: הַמְשׁוֹרֵר הָאַנְגְּלִי מִילֶן וּמְתַרְגְּמוֹ הָעִבְרִי אוֹרְלַנְד כְּאִלּוּ רָצוּ לִדְלוֹת אֶת הַשִּׁירָה שֶׁהָיְתָה בְּחַיֵּיהֶם בְּעוֹדָם יְלָדִים קְטַנִּים, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים אֶת כְּלָלֵי הַדִּקְדּוּק בַּשָּׂפָה, וְעוֹד פָּחוֹת – אֶת הַכְּלָלִים כֵּיצַד כּוֹתְבִים שִׁיר, וְאוּלָם רֶגֶשׁ הַשִּׁירָה מְפָעֵם אֶת לִבָּם כִּי הַשִּׁירָה מְצוּיָה בְּלֵב כָּל יֶלֶד, בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל כָּל יֶלֶד. יֶתֶר עַל כֵּן. הוּא גַּם מְחַפֵּשׂ לוֹ דֶרֶךְ לְהַבִּיעַ אֶת הַשִּׁירָה הַמְמַלְאָה אֶת נַפְשׁוֹ הַקְטַנָּה בְּאֶמְצָעִים שֶׁלּוֹ, לְפִי הַיְכֹלֶת שֶׁלּוֹ. אֶפְשָׁר שֶׁהוּא עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ לִכְתֹּב אֶת זֶה, אֲבָל יֵשׁ שִׁירָה רַבָּה בּוֹ.
וּבְלִבּוֹ הַקְּטַנְטַן שֶׁל הַנַּעַר הַקָּט יֵשׁ צַעַר גָּדוֹל, הוּא רוֹצֶה לִקְנוֹת לוֹ אַרְנֶבֶת כָּזֹאת כְּפִי שֶׁתֵּאֵר לְעַצְמוֹ בְּדִמְיוֹנוֹ, וְהוּא סוֹבֵב בְּכִכַּר הַשּׁוּק וּמְחַפֵּשׂ וְאֵינוֹ מוֹצֵא.
וְהֵן כָּךְ יָשִׁיר וִיסַפֵּר:
הָיָה לִי כָּזֶה מִילִים,
כָּזֶה נוֹצֵץ מִין מִילִים,
לָקַחְתִּי אֶת הַמִילִים
אֶל כִּכַּר הַשּׁוּק.
בִּקַּשְׁתִּי לִי אַרְנֶבֶת
קְטַנָּה וּמְאֻזְנֶבֶת,
אֲבָל כָּזֹאת אַרְנֶבֶת
אֵין שָׁם בְּדִיּוּּק.
אֵין זֶה שִׁיר רְצִינִי, כְּפִי שֶׁרְגִילִים לְהַגִּיד, אֲבָל אַתָּה סוֹבֵב אִתּוֹ בְּכִכַּר הַשּׁוּק וְאַתָּה הִנְּךָ יַחַד אִתּוֹ בְּכִכַּר הַשּׁוּק וְאַתָּה מְחַפֵּשׂ יַחַד אִתּוֹ אֶת הָאַרְנֶבֶת שֶׁבְּדִמְיוֹן וְאֵין לִמְצֹא אוֹתָהּ בְּדִיּוּק, וְכָךְ אַתָּה מוֹצֵא בַּשִּׁיר גַּם דְּבָרִים מְבַדְּחִים וְאַף מַצְחִיקִים, בִּלְשׁוֹן יְלָדִים, בִּשְׁגִיאוֹת בְּדִקְדּוּק וּבְגִמְגּוּם – אֲבָל הַשִּׁירָה הַיַּלְדוּתִית הוֹמָה בְּלִבְּךָ.
אָכֵן סֵפֶר וָסֵפֶר – יֵשׁ אוֹהֵב שִׁירִים רְצִינִיּים וְיֵשׁ אוֹהֵב שִׁירִים לֹא רְצִינִיּים – אֲבָל לִבְחֹר יוּכַל רַק מִתּוֹךְ קְרִיאָה.
אִם תִּקְרָא אֵין סָפֵק, כִּי תֵדַע בַּמֶּה לִבְחֹר.
(תש"ו)
סוֹלְלֵי הַדֶּרֶךְ
מאתיצחק יציב
חַיִּים וַיְצְמַן
מאתיצחק יציב
בֶּן הָעָם וְאִישׁ הָעָם הוּא חַיִּים וַיְצְמַן. לֹא מִגַּפֵּי מְרוֹמִים יָרַד אֶל עַמּוֹ; מִתּוֹכוֹ יָצָא וּלְמַעֲנוֹ הוּא פּוֹעֵל וְעוֹשֶׂה.
חַיִּים וַיְצְמַן נוֹלַד בָּעֲיָרָה הַיְּהוּדִית מוֹטֶלֶה, לְיַד פִּינְסְק הָעִיר אֲשֶר בְּפּוֹלֶסְיָה. הוּא בֵּן לְמִשְׁפָּחָה גְּדוֹלָה. לְהוֹרָיו ר' עוֹזֵר וַיְצְמַן וּלְרַעְיָתוֹ רָחֵל הָיוּ הַרְבֵּה בָּנִים וּבָנוֹת וְהֵם חִנְּכוּ אֶת כֻּלָּם לְתוֹרָה וּלְמִצְווֹת וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, כְּדֶרֶךְ הַחִנּוּךְ בַּיָּמִים הָהֵם, לִפְנֵי שִׁשִּׁים־שִׁבְעִים שָׁנָה. בֶּן אַרְבַּע הִתְחִיל הַיֶּלֶד חַיִּים לִלְמֹד בַּ“חֶדֶר” וְכִשְׁרוֹנוֹתָיו נִתְגַּלּוּ עוֹד אֵצֶל הַמְלַמֵּד דַּרְדְּקֵי. בִּהְיוֹתוֹ בֶּן עֶשֶׂר הִפְלִיא אֶת בְּנֵי הָעֲיָרָה בִּידִיעוֹתָיו בְּתַנַּ"ךְ. אָבִיו ר' עוֹזֵר שָׁאַף לָתֵת לִילָדָיו חִנּוּךְ מְסֻדָּר יוֹתֵר וְהֶעֱבִיר אֶת בְּנוֹ הַמְחוֹנָן לְבֵית הַסֵּפֶר הָרֵיאַלִי בְּפִּינְסְק.
אַהֲבָתוֹ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הָיְתָה נְטוּעָה בְּלִבּוֹ מִשַּׁחַר יַלְדוּתוֹ. סִפְרֵי הַתַּנַּ“ךְ שֶׁהָיָה בָּקִי בָּהֶם שִׁמְּשׁוּ יְסוֹד, וַעֲלֵיהֶם נוֹסְפוּ סִפּוּרֵי אַבְרָהָם מַאפּוּ: “אַהֲבַת צִיּוֹן” וְ”אַשְׁמַת שֹׁמְרוֹן", שֶׁהִלְהִיבוּ אֶת דִּמְיוֹנוֹ. הוּא חַי אֵפוֹא אֶת יַלְדוּתוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. תְּמוּנוֹת הַנּוֹף שֶל אַרְצֵנוּ חָיוּ בְּדִמְיוֹנוֹ עוֹד לִפְנֵי שֶׁעֵינוֹ רָאֲתָה אֶת הָאָרֶץ.
חַיִּים וַיְצְמַן עָשָׂה אֶת דַרְכּוֹ כְּתַלְמִיד בְּהַצְלָחָה. סִיֵּם אֶת בֵּית־הַסֵּפֶר הָרֵיאַלִי בְּפִּינְסְק וְהָלַךְ לִלְמֹד בְּבֵית־סֵפֶר גָּבוֹהַּ. אַךְ מִסְפַּר הַתַּלְמִידִים הַיְּהוּדִים שֶׁנִּתְקַבְּלוּ בְּבָתֵּי־הַסֵּפֶר הַגְּבוֹהִים בְּרוּסְיָה בַּיָּמִים הָהֵם – הָיָה מֻגְבָּל מְאֹד וְחַיִּים וַיְצְמַן הָלַךְ מֵרְצוֹנוֹ לִלְמֹד בְּפּוֹלִיטֶכְנִיּוֹן בְּגֶרְמַנְיָה. הוּא לָמַד מַדָּעֵי הַטֶּבַע וְעָסַק בְּיִחוּד בְּחִימִיָּה. עוֹד בִּהְיוֹתוֹ תַּלְמִיד הַמַּחְלְקָה הַשְּׁלִישִׁית פָּעֲמָה רוּחוֹ לְגַלּוֹת מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ. וְאָמְנָם, הִצְלִיחַ הַתַּלְמִיד לְגַלּוֹת אַמְצָאָה חֲשׁוּבָה בְּמִקְצוֹעַ הַחִימִיָּה שֶׁהִפְלִיאָה אֶת מוֹרָיו. אַךְ הוּא לֹא הִסְתַּפֵּק בְּכָךְ וְהוֹסִיף לִלְמֹד וְלַחֲקֹר. אַחֲרֵי שֶׁגָּמַר אֶת הַפּוֹלִיטֶכְנִיּוֹן בְּבֶּרְלִין כְּאִינְגִ’ינֶר לְחִימִיָּה עָבַר לִפְרַיְבּוּרְג לְהַמְשִׁיךְ בַּלִּמּוּדִים. בְּאוּנִיבֶרְסִיטַת פְרַיְבּוּרְג סִיֵּם אֶת לִמּוּדָיו בְּתֹאַר דּוֹקְטוֹר וְעָבַר לָגוּר בְּגֶ’נֶבָה אֲשֶר בִּשְׁוַיְץ. הָאוּנִיבֶרְסִיטָה שֶׁל גֶ’נֶבָה הִזְמִינָה אוֹתוֹ כְּמַרְצֶה לְחִימִיָּה אוֹרְגָנִית וְכִהֵן בְּמִשְׂרָה זוֹ כְּשָׁלֹש שָׁנִים, עַד 1904. בְּשָׁנָה זוֹ הֻזְמַן וַיְצְמַן כִּפְּרוֹפֶסוֹר לְחִימִיָּה בִּיּוֹלוֹגִית לְאוּנִיבֶרְסִיטַת מַנְצֶ’סְטֶר אֲשֶׁר בְּאַנְגְּלִיָּה.
כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ לֹא הִתְרַחֵק חַיִּים וַיְצְמַן, אִישׁ הַמַּדָּע, מֵעִנְיְנֵי הַצִּבּוּר, וּבְעִקָּר מֵעִנְיְנֵי הַצִּיּוֹנוּת. עוֹד בִּימֵי שִׁבְתּוֹ בְּבֶּרְלִין כְּתַלְמִיד הָיָה פָּעִיל בָּאֲגֻדָּה הַצִּיּוֹנִית. בִּשְׁנַת 1901 יִסֵּד וַיְצְמִַן יַחַד עִם כַּמָּה מֵחֲבֵרָיו, בֵּינֵיהֶם ד“ר ל. מוֹצְקִין, אֶת “הַסִּיעָה הַדֶּמוֹקְרָטִית” בַּהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית. הַסִּיעָה הַזֹּאת שָׁאֲפָה לְהָרִים אֶת רוּחַ הָעָם וּלְהַחֲיוֹת אֶת הַתַּרְבּוּת הָעִבְרִית. אַנְשֵׁי הַסִּיעָה הַדֶּמוֹקְרָטִית שָׁאֲפוּ לְהַכְנִיס רוּחַ דֶּמוֹקְרָטִית יוֹתֵר בְּהַנְהָלַת עִנְיְנֵי הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית. ד”ר וַיְצְמַן הִשְׁתַּתֵּף בְּכָל הַקּוֹנְגְרֶסִים הַצִּיּוֹנִיִּים וְהָיָה קוֹרֵא וּמְעוֹרֵר אֶת הַצִּיּוֹנִים לִפְעֻלָּה תַּרְבּוּתִית בְּקֶרֶב הָעָם. וְגַם בְּשִׁבְתּוֹ בְּמַנְצֶ’סְטֶר הָיָה יָדוּעַ כְּצִיּוֹנִי נִלְהָב. כָּאן גַּם נִפְגַּשׁ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה עִם רֹאשׁ מֶמְשֶׁלֶת בְּרִיטַנְיָה בַּיָּמִים הָהֵם, אַרְתּוּר גֵּ’ימְס בַּלְפוּר.
וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה: בְּסוֹף שְׁנַת 1905 נֶעֶרְכוּ בְּאַנְגְּלִיָה בְּחִירוֹת לַפַּרְלַמֶנְט. רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה הַבְּרִיטִית, א. ג'. בַּלְפוּר, בָּא אָז לְמַנְצֶ’סְטֶר לְמִלְחֶמֶת־הַבְּחִירוֹת שֶׁהִתְנַהֲלָה בֵּין הַמִּפְלָגוֹת הַפּוֹלִיטִיּוֹת. בַּלְפוּר לֹא יָדַע אָז עַל הַצִּיּוֹנוּת וְלֹא כְלוּם. וְאוּלָם דָּבָר אֶחָד עִנְיֵן אוֹתוֹ. לִפְנֵי זְמַן מָה הִצִיעָה מֶמְשֶׁלֶת בְּרִיטַנְיָה עַל־יְדֵי הַמִּינִיסְטֶר שֶׁלָהּ יוֹסֵף צֶ’מְבֶּרְלֶן לַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית תָּכְנִית לְיַסֵּד מְדִינָה יְהוּדִית בְּאוּגַנְדָּה אֲשֶׁר בְּאַפְרִיקָה. זֶה הָיָה בְּסוֹף שְׁנַת 1903. הַצִּיּוֹנִים דָּחוּ אֶת הַהַצָּעָה. בַּלְפוּר לֹא יָכוֹל הָיָה לְהָבִין מַדּוּעַ דָּחוּ הַצִּיּוֹנִים אֶת הַהַצָּעָה הַזֹּאת. הֲיִתָּכֵן – מֶמְשֶׁלֶת בְּרִיטַנְיָה מַצִּיעָה הַצָּעָה נִכְבָּדָה כָּזֹאת וְהַצִּיּוֹנִים דּוֹחִים אוֹתָהּ? הוּא בִּקֵּשׁ לָדַעַת אֶת סִבַּת הַדָּבָר. בְּכָל פְּגִישָׁה עִם יְהוּדִים נִסָּה לַחֲקֹר אֶת הַדָּבָר וְלִשְׁמֹעַ מִפִּיהֶם הֶסְבֵּר. אֲבָל כָּל הַהַסְבָּרוֹת שׁנָּתְנוּ לוֹ לֹא הֵנִיחוּ אֶת דַעְתּוֹ. וְהִנֵּה עַתָּה, בְּבוֹאוֹ לְמַנְצֶ’סְטֶר, נִפְגַּשׁ בַּיְּהוּדִי מַר דְּרַיְפוּס, יוֹשֵב־רֹאשׁ אֲסֵפַת הַבְּחִירוֹת, שֶׁבָּהּ הָיָה צָרִיךְ לִנְאֹם. הוּא פָּנָה גַּם אֵלָיו בַּשְּׁאֵלָה מַדּוּעַ דָּחוּ הַצִּיּוֹנִים אֶת הַצָּעַת אוּגַנְדָּה. אַךְ גַּם הַפַּעַם לֹא קִבֵּל תְּשׁוּבָה הַמְּנִיחָה אֶת הַדַּעַת. אָז אָמַר מַר דְּרַיְפוּס, כִּי בָּעִיר הַזֹּאת נִמְצָא פְּרוֹפֶסוֹר צָעִיר, צִיּוֹנִי נִלְהָב, וְהוּא וַדַּאי יַעֲנֶה תְּשׁוּבָה רְאוּיָה.
וְאָמְנָם, הִזְמִין רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה אֶת הַפְּרוֹפֶסוֹר הַצָּעִיר, הוּא ד"ר חַיִּים וַיְצְמַן, לְשִׂיחָה בְּעִנְיָן זֶה. הַשִּׂיחָה אָרְכָה לֹא רֶבַע שָׁעָה, כְּפִי שֶׁנִּקְבַּע, אֵלָּא שָׁעָה וָרֶבַע. וְרַק בְּסוֹפָהּ שֶׁל הַשִּׂיחָה הִצְלִיחַ וַיְצְמַן לָתֵת אֶת הַמַּעֲנֶה הַנָּכוֹן. לְאַחַר שֶׁוַיְצְמַן הִרְצָה לְפָנָיו אֶת כָּל הַטְּעָמִים שֶׁהֵנִיעוּ אֶת הַצִּיּוֹנִים לִדְחוֹת אֶת הַצָּעַת אוּגַנְדָּה וְאַף הֵם לֹא עָשׂוּ רשֶׁם עַל רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה – עָלְתָה מַחֲשָׁבָה חֲדָשָׁה בְּמֹחוֹ שֶׁל וַיְצְמַן וְהוּא פָּנָה אֵלָיו בִּשְׁאֵלָה:
– מַר בַּלְפוּר, אִלּוּ בָּאוּ וְהִצִּיעוּ לְפָנֶיךָ אֶת פָּרִיס בִּמְקוֹם לוֹנְדוֹן, הַמְקַבֵּל הָיִיתָ אֶת הַהַצָּעָה הַזֹּאת?
בַּלְפוּר הִבִּיט בְּתִמָּהוֹן עַל הַשּׁוֹאֵל וְאָמַר:
– הֲיִתָּכֵן, הֲלֹא לוֹנְדוֹן הִיא לוֹנְדוֹן שֶׁלָּנוּ?
עַל כַּךְ עָנָה וַיְצְמַן מִיָּד:
ירוּשָׁלַיִם כְּבָר הָיְתָה שֶׁלָּנוּ בְּעוֹד לוֹנְדוֹן בִּצָּה אַחַת גְּדוֹלָה.
– נָכוֹן מְאֹד, – אָמַר בַּלְפוּר. תְּשׁוּבָה זוֹ הֵנִיחָה אֶת דַעְתּוֹ וְנִשְׁמְרָה בְּזִכְרוֹנוֹ יָמִים רַבִּים. וּמְשֶׁנִּפְגַּשׁ בַּלְפוּר עִם ד"ר וַיְצְמַן שֵׁנִית אַחֲרֵי אַחַת־עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּ־1916, זָכַר אֶת עֶמְדָּתוֹ הַבְּרוּרָה שֶׁל וַיְצְמַן, שֶׁאֵין לְהָמִיר אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת כִּמְדִינָה לְעַם יִשְׂרָאֵל.
ד“ר חַיִּים וַיְצְמַן עָסַק בְּעִנְיְנֵי הַצִּיּוֹנוּת כָּל הַשָּׁנִים. בַּקּוֹנְגְרֶס הַצִּיּוֹנִי שֶׁנֶּעֱרַךְ לִפְנֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה בְּוִינָה הִרְצָה ד”ר וַיְצְמַן הַרְצָאָה עַל יִסּוּד אוּנִיבְרְסִיטָה עִבְרִית בִּירוּשָׁלַיִם. וְאוּלָם בִּימֵי הַמִּלְחָמָה הַהִיא רִכֵּז ד“ר וַיְצְמַן אֶת עִנְיְנֵי הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית בְּלוֹנְדוֹן, נַחוּם סוֹקוֹלוֹב וְד”ר יְחִיאֵל צְ’לֶנוֹב גַּם הֵם יָשְׁבוּ בְּלוֹנְדוֹן, וּשְׁלָשְׁתָּם יַחַד פָּעֲלוּ לְטוֹבַת הַצִּיּוֹנוּת – עַד שֶׁהֻכְרְזָה הַצְהָרַת בַּלְפוּר בִּשְׁנַת 1917.
וְאוּלָם גַּם פֹּה יֵשׁ לְסַפֵּר מַשֶּׁהוּ עַל אִישׁ הַמַּדָּע וַיְצְמַן, שֶׁפְּעֻלָּתוֹ הַמַּדָּעִית סִיְּעָה בְּיָדוֹ לִפְעֻלָּתוֹ הַמְּדִינִית הַצִּיּוֹנִית.
הַמִּלְחָמָה בְּאֵרוֹפָּה נִמְשְׁכָה שְׁנָתַיִם. אַנְגְּלִיָה עֲדַיִן לֹא הִסְפִּיקָה לְשַׁכְלֵל אֶת תַּעֲשִׂיַּת הַתַּחְמשֶׁת שֶׁלָּהּ. הַמַּצָּב הָיָה קָשֶׁה. הַגֶּרְמָנִים הָיוּ מְזֻיָּנִים יָפֶה. אָז הִטְרִידָה אֶת רֹאשׁ מֶמְשֶׁלֶת בְּרִיטַנְיָה הַשְּׁאֵלָה כֵּיצַד לְשַׁכְלֵל אֶת הַתַּעֲשִׂיָּה הַחִימִית לְצָרְכֵי הַמִּלְחָמָה. דָרוּשׁ הָיָה אֵיזֶה חֹמֶר נֵפֶץ חִימִי מְשֻׁכְלָל.
וְהִנֵּה מְסַפֵּר לוֹיד ג’וֹרְג' בְּזִכְרוֹנוֹתָיו, כִּי בְּאַחַת מִשִּׂיחוֹתָיו עִם עוֹרֵךְ הָעִתּוֹן הָאַנְגְּלִי “מַנְצֶ’סְטֶר גַּרְדְּיֶן”, מַר סְקוֹט, אָמַר אֵלָיו:
– מַה טּוֹב הָיָה אִלּוּ מָצָאנוּ בְּאַנְגְּלִיָה חִימַאי גָּדוֹל, שֶׁיוּכַל לַעֲזֹר לָנוּ בְּתַעֲשִׂיַּת הַתַּחְמשֶׁת לְנִצָּחוֹן עַל הַגֶּרְמָנִים.
עַל כָּךְ עָנָה מַר סְקוֹט, כִּי הוּא יוֹדֵעַ חִימַאי בַּעַל כִּשְׁרוֹן, פְּרוֹפֶסוֹר בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה “וִיקְטוֹרִיָה” בְּמַנְצֶ’סְטֶר, שֶׁאָמְנָם אֵינוֹ יְלִיד אַנְגְּלִיָה, אֲבָל הוּא אֶזְרָח אַנְגְּלִי וְהוּא מָסוּר לִבְּרִיטַנְיָה.
“אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ הֵיכָן נוֹלַד – אָמַר מַר סְקוֹט – דּוֹמַנִי לְיַד הַוִּיסְלָה, אֲבָל אֵין זֶה חָשׁוּב. הָעִקָּר הוּא, שֶׁאָדָם זֶה חִימַאי גָּדוֹל, וְהָעִנְיָן הַמְּדִינִי הַיָּחִיד שֶׁהַפְּרוֹפֶסוֹר הַזֶּה שָׁקוּעַ בּוֹ הוּא הַצִּיּוֹנוּת”.
וְכָךְ נִקְרָא וַיְצְמַן אֶל רֹאשׁ מֶמְשֶׁלֶת בְּרִיטַנְיָה, לוֹיד ג’וֹרְג', וְהוּא נִגַּשׁ מִיָּד לְשִׁכְלוּל חֹמֶר־הַנֵפֶץ, שֶׁדָּרוּשׁ הָיָה לַנִּצָּחוֹן עַל גֶרְמַנְיָה. וְאָ נִפְגַּשׁ שֵׁנִית עִם לוֹרְד בַּלְפוּר וּבְמֶרֶץ נוֹסָף עָסַק בַּצִּיּוֹנוּת עַד שֶׁמֶּמְשֶׁלֶת בְּרִיטַנְיָה נָתְנָה אֶת הַצְהָרָתָהּ, שֶׁתְּסַיֵּעַ לְהָקִים אֶת הַבַּיִת הַלְּאֻמִּי בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.
בִּשְׁנַת 1918 בָּא ד"ר חַיִּים וַיְצְמַן לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּרֹאשׁ “וַעַד הַצִּירִים”, שֶׁהֻכַּר מִטַּעַם הַמֶּמְשָׁלָה הַבְּרִיטִית כְּבָא־כֹּחָם שֶׁל הַיְּהוּדִים כְּלַפֵּי הַשִּׁלְטוֹנוֹת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. בְּאוֹתָהּ שָׁנָה הִנִּיחַ וַיְצְמַן אֶת אֶבֶן־הַפִּנָּה לָאוּנִיבֶרְסִיטָה הָעִבְרִית עַל הַר־הַצּוֹפִים בְּמַעֲמַד לוֹרְד בַּלְפוּר.
בִּשְׁנַת 1919 הִשְׁתַּתְּפוּ ד"ר חַיִּים וַיְצְמַן וְנַחוּם סוֹקוֹלוֹב בִּוְעִידַת־הַשָּׁלוֹם בְּפָּרִיס כְּבָאֵי־כֹּחַ הַצִּיּוֹנִים.
בַּוְּעִידָה הַצִּיוֹנִית בְּלוֹנְדוֹן בִּשְׁנַת 1920 נִבְחַר ד"ר חַיִּים וַיְצְמַן כִּנְשִׂיא הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית, וְאַחַר כָּךְ, מִשֶּׁנוֹסְדָה הַסּוֹכְנוּת הַיְּהוּדִית, עָמַ בְּרֹאשָׁהּ.
(תשׁ"ה)
מְנַחֵם אוּסִישְׁקִין
מאתיצחק יציב
(תרכ"ג–תש”ב)
א
מְנַחֵם אוּסִישְׁקִין נוֹלַד בְּא' בֶּאֱלוּל שְׁנַת תּרכּ“ג בָּעִיר דּוּבְּרוֹבְנָה אֲשֶׁר בְּפֶלֶךְ מוֹהִילוֹב, רוּסְיָה הַלְּבָנָה. בֶּן אַרְבַּע נִכְנַס לַ”חֶדֶר" וְעַד הַגִּיעוֹ לִשְׁנָתוֹ הַשְּׁמִינִית יָדַע הַרְבֵּה תַּנַּ"ךְ וּכְבָר לָמַד כַּמָּה מִמַּסֶּכְתּוֹת הַתַּלְמוּד. כִּי עַל כֵּן שָׁקַד סָבוֹ אֲשֶׁר עַל בִּרְכָּיו נִתְחַנֵּךְ, כִּי נֶכְדּוֹ יִלְמַד הַרְבֵּה מִשַּׁחַר יַלְדוּתוֹ.
בֶּן שְׁמוֹנֶה בָּא הַיֶּלֶד מְנַחֵם יַחַד עִם הוֹרָיו לְמוֹסְקְבָה. גַּם בְּמוֹסְקְבָה מָצָא אָבִיו מְלַמְּדִים טוֹבִים לִבְנוֹ וְהוּא לוֹמֵד תּוֹרָה מִפִּיהֶם. בִּשְׁנַת הַי"ג, לְאַחַר חַג בַּר־הַמִּצְוָה, מַחְלִיט אָבִיו לְהַכְנִיס אֶת בְּנוֹ לְבֵית־הַסֵּפֶר הָרֵיאַלִי. בְּבֵית־הַסֵּפֶר הַזֶּה הוּא יְהוּדִי יְחִידִי בֵּין תַּלְמִידִים רוּסִיִּים. הוּא לוֹמֵד כָּאן אֶת הַלִּמּוּדִים הַכְּלָלִיִּים כְּאַחַד הַתַּלְמִידִים הָרוּסִיִּים, וּבְשׁוּבוֹ הַבַּיְתָה הוּא מוֹסִיף וְלוֹמֵד לִמּוּדִים עִבְרִים, אֶת הַשָּׂפָה הָעִבְרִית וְדִקְדּוּקָהּ, סִפְרוּת עִבְרִית וְתוֹלְדוֹת יִשְׂרָאֵל, אֵצֶל מוֹרִים עִבְרִים. בַּשַּׁבָּתוֹת וּבַמּוֹעֲדִים הַיְּהוּדִים אֵין הַתַּלְמִיד מְנַחֵם מְבַקֵּר בְּבֵית־הַסֵּפֶר הָרֵיאַלִי הָרוּסִי, לְפִי רִשְׁיוֹן מְיֻחָד לְכָךְ שֶׁקִּבֵּל אָבִיו מֵאֵת שַׂר הַהַשְׂכָּלָה. הִנֵּה כִּי כֵן מִתְחַנֵּךְ הַנַּעַר בְּמוֹסְקְבָה הָרוּסִית הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר יְהוּדֶיהָ מְעַטִּים, וְהוּא לוֹמֵד לִמּוּדֵי בֵּית־הַסֵּפֶר הָרֵיאַלִי וְלִמּוּדִים עִבְרִים בְּבֵית אָבִיו, עוֹלֶה מִמַּחְלָקָה לְמַחְלָקָה כְּתַלְמִיד טוֹב, בַּעַל כִּשְׁרוֹנוֹת, וְנַפְשׁוֹ לֹא תֵּדַע דְּאָגָה. הוּא גָמַר אֶת חֹק־לִמּוּדָיו בְּתוֹר אִינְגֶ’נֶר־טֶכְנוֹלוֹג.
“סוּפוֹת בַּנֶּגֶב” – כָּךְ קוֹרְאִים לַמְאֹרָעוֹת שֶׁאֵרְעוּ לַיְּהוּדִים בִּדְרוֹם־רוּסְיָה בִּשְׁנַת 1881. בַּיָּמִים הָהֵם, כְּשֶׁיְּהוּדֵי רוּסְיָה הָיוּ שְׁרוּיִים בְּתִקְוָה לְיָמִים טוֹבִים יוֹתֵר וְחָלְמוּ עַל שִׁוּוּי־זְכֻיּוֹת, כַּאֲשֵׁר זָכוּ הַיְּהוּדִים בְּאַרְצוֹת־אֵרוֹפָּה אֲחֵרוֹת – נִתַּךְ עַל רֹאשָׁם גַּל שֶׁל פְּרָעוֹת בְּכַמָּה מֵעָרֵי רוּסְיָה. הַמְאֹרָעוֹת הַלָּלוּ זִעְזְעוּ בַּיָּמִים הָהֵם אֶת יְהוּדֵי רוּסְיָה – הִכְרִיזוּ צוֹם בְּכָל קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל בְּרוּסְיָה וְגַם קְהִלַּת מוֹסְקְבָה הִכְרִיזָה צוֹם. הָעֶלֶם מְנַחֵם אוּסִישְׁקִין הֵקִיץ יַחַד עִם אֲחֵרִים מֵחֲלוֹם־נְעוּרָיו וְהִתְחִיל לַחְשֹׁב עַל עַמּוֹ וְעַל גּוֹרָלוֹ.
בְּאוֹתָם הַיָּמִים כָּתַב דוֹקְטוֹר ל. פִּינְסְקֶר אֶת מַחְבַּרְתּוֹ הַיְדוּעָה “אוֹטוֹאֶמַנְצִיפַּצִיָה”. בְּחוֹבֶרֶת זוֹ קָרָא לַהֲמוֹנֵי־יִשְׂרָאֵל שֶׁיִתְעוֹרְרוּ לָקַחַת גּוֹרָלָם בִּידֵי עַצְמָם וִיסַדְּרוּ אֶת חַיֵּיהֶם כְּכָל עַם וָעָם בְּאַרְצָם שֶׁלָּהֶם. עִם קְרִיאָה זוֹ נִתְעוֹרְרוּ אֲנָשִׁים רַבִּים, שֶׁהִתְחִילוּ לַחְשֹׁב עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לָבוֹא וּלְהִתְיַשֵּׁב בָּהּ. תְּנוּעַת חִבַּת־צִיּוֹן בִּקְשָׁה אֶמְצָעִים לְסַיֵּעַ לַהִתְיַשְׁבוּת. הַצְּעִירִים שֶׁבַּיָּמִים הָהֵם מִבֵּין תַּלְמִידֵי הָאוּנִיבֶרְסִיטָאוֹת יִסְּדוּ אֲגֻּדָּה בְּשֵׁם “בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה” – אוֹ בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת: בִּיל"וּ.
מ. אוּסִישְׁקִין וַחֲבֵרוֹ יְחִיאֵל צְ’לֶנוֹב, שֶׁגָּר אִתּוֹ בְּבַיִת אֶחָד בְּמוֹסְקְבָה, הִתְחִילוּ לַחְשֹׁב גַּם הֵם עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְנִצְטָרְפוּ לָאֲגֻדָּה הַזֹּאת. אוּלָם מִשֶׁהִפִּילוּ גוֹרָלוֹת מִי וָמִי מֵחַבְרֵי הָאֲגֻדָּה יִסַּע לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לֹא זָכָה מ. אוּסִישְׁקִין בַּגּוֹרָל וְהוּא נִשְׁאַר בְּרוּסְיָה. אוּסִישְׁקִין פָּרַץ בִּבְכִי וְהוּא אָז בֶּן תְּשַׁע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה, אֲבָל מִיָּד הִתְאוֹשֵׁשׁ בְּרוּחוֹ וְהִתְחִיל לַעֲבֹד לְטוֹבַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בָּאֲגֻדָּה הַמְּקוֹמִית שֶׁל מוֹסְקְבָה, בְּנֵי־צִיּוֹן. הוּא הִרְצָה הַרְצָאוֹת בְּקֶרֶב הַנֹּעַר בְּדִבְרֵי יְמֵי יִשְׂרָאֵל, וְהָיָה גַם סַפְרָן בַּסִּפְרִיָּה שֶׁל הָאֲגֻדָּה. גַּם הִתְחִיל אוֹסֵף כְּסָפִים לְטוֹבַת הַיִּשּׁוּב בָּאָרֶץ בִּשְׁבִיל תְּנוּעַת חִבַּת־צִיּוֹן.
לֹא עָבְרוּ שָׁנִים מְעַטּוֹת וְהַצָּעִיר הֶחָרוּץ נַעֲשָׂה לְמַזְכִּיר חֶבְרַת חוֹבְבֵי צִיּוֹן וְהוּא עוֹשֵׂה לְטוֹבַת יִשּׁוּב אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל רוּסְיָה.
ב
הַצָעִיר מ. אוּסִישְׁקִין נִכְנַס רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בְּעִנְיְנֵי תְּנוּעַת חִבַּת־צִיּוֹן וְעַד מְהֵרָה עָמַד בְּרֹאשָׁהּ. בִּקֵּר בָּאָרֶץ, רָאָה בְּמוֹ עֵינָיו מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת לְיִשּׁוּבָהּ שֶׁל הָאָרֶץ וּמָה הֵם צָרְכֵי הַיִּשּׁוּב. אַחֲרֵי הַבִּקּוּר בָּאָרֶץ הִגְבִּיר אֶת פְּעֻלָתוֹ בְּמֶרֶץ חָדָשׁ. וְהִנֵּה פִּרְסֵם ד“ר תֵּיאוֹדוֹר הֶרְצֵל אֶת מַחְבַּרְתּוֹ הַיְדוּעָה “מְדִינַת הַיְּהוּדִים”. מ. אוּסִישְׁקִין נָסַע מִיָּד לְוִינָה, לִרְאוֹת אֶת יוֹצֵר הַתָּכְנִית הַצִּיּוֹנִית וּלְהִתְוַדַּע אֵלָיו מִקָּרוֹב. אוּסִישְׁקִין דָּבַק בְּהֶרְצֵל וְסִיַּע בְּיָדוֹ לְהָפִיץ אֶת דְּבַר הַצִּיּוֹנוּת בְּרוּסְיָה. אֶל הַקּוֹנְגְרֶס הַצִּיּוֹנִי הָרִאשׁוֹן בְּבַּזֶל בָּאוּ עִם אוּסִישְׁקִין מֵרָאשֵׁי חוֹבְבֵי־צִיּוֹן. מִשֶּׁנוֹסְדָה הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית, אַחֲרֵי הַקּוֹנְגְרֶס בְּבַּזֶל, הִגְדִּיל אוּסִישְׁקִין לַעֲשׂוֹת לְמַעַן הַצִּיּוֹנוּת בְּרוּסְיָה. הוּא חִבֵּר תָּכְנִית לָעֲבוֹדָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְקָרָא לִבְנֵי הַנֹּעַר שֶׁיֵּלְכוּ בְּדֶרֶךְ בִּיל”וּ. מֵאָז מַתְחִילָה פָּרָשַׁת הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה לָאָרֶץ.
עִם הִתְרַחֲבוּת הַפְּעֻלָה הַצִּיּוֹנִית נָסַע אוּסִישְׁקִין שֵׁנִית לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. הַפַּעַם הוּא מְכַנֵּס אֶת בָּאֵי־כֹּחַ הַיִּשּׁוּב לַמּוֹשָׁבָה זִכְרוֹן־יַעֲקֹב וּמְיַסֵּד בָּאוּת־כֹּחַ עִבְרִית שֶׁל כָּל הַיִּשּׁוּב בָּאָרֶץ. כֵּן הוּא מְכַנֵּס אֶת כָּל הַמּוֹרִים הָעִבְרִים לִוְעִידָה, וְכָךְ נוֹסְדָה הִסְתַּדְּרוּת הַמּוֹרִים, אֲשֶׁר הִנִּיחָה יְסוֹד לְתָכְנִית־לִמּוּדִים עִבְרִית אַחַת בְּכָל בָּתֵּי־הַסֵּפֶר הָעִבְרִים בָּאָרֶץ.
בְּעוֹדוֹ נִמְצָא בָּאָרֶץ וְעוֹסֵק בְּעִנְיְנֵי הַיְּשּׁוּב הִגִיעָה אֵלָיו הַיְדִיעָה, כִּי לִפְנֵי הַוַּעַד הַפּוֹעֵל הַצִּיּוֹנִי הוּבְאָה הַצָּעָה חֲדָשָׁה בִּדְבַר יִסּוּד מְדִינַת־יְהוּדִים בְּאוּגַנְדָה אֲשֶׁר בְּאַפְרִיקָה. וְאָמְנָם, הָיוּ רַבִּים בְּקֶרֶב הַצִּיּוֹנִים אֲשֶׁר נָטוּ לְהַסְכִּים לְהַצָעָה זוֹ.
הַמַּשָּׂא וּמַתָּן שֶׁנִּהֵל ד"ר הֶרְצֵל עִם הַתֻּרְכִּים עַל יִשּׁוּב הַיְּהוּדִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לֹא נָתַן כָּל פְּרִי. עַל כֵּן הִתְיָאֲשׁוּ מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.
אוּסִישְׁקִין יָצָא לְמִלְחָמָה בְּכָל אֵלֶּה הַמִּתְיָאֲשִׁים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְרוֹצִים לְהֲמִירָה בְּאוּגַנְדָּה. הוּא נִלְחַם בְּעֹז רוּחַ נֶגֶד הָאוּגַנְדִּיסְטִים, עַד שֶׁיָּצְאוּ מִן הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית, שֶׁנִשְׁאֲרָה כֻּלָּהּ נֶאֱמָנָה לְצִיּוֹן. וְעִם זֶה הוֹסִיף לִפְעֹל בְּמֶרֶץ לְהַגְדָּלַת הַיִּשּׁוּב בָּאָרֶץ וּלְטוֹבַת בָּתֵּי־הַסֵּפֶר הָעִבְרִים.
ג
וְהִנֵּה בָּאָה מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם בִּשְׁנַת 1914. צָרוֹת הַיְּהוּדִים בְּרוּסְיָה גָּדְלוּ. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְנֻתֶּקֶת מִיהוּדֵי רוּסְיָה, וִיהוּדֵי אֵרוֹפָּה עוֹמְדִים בִּשְׁנֵי מַחֲנוֹת: אֵלֶּה נִלְחָמִים לְצַד רוּסְיָה וְאַנְגְּלִיָּה וְצָרְפַת, וְאֵלֶּה נִלְחָמִים לְצַד גֶּרְמַנְיָה וְתֻרְכִּיָּה. וְהִנֵּה בְּתוֹךְ רַעַם תּוֹתְחֵי הַמִּלְחָמָה נָתְנָה מֶמְשֶׁלֶת בְּרִיטַנְיָה עַל יְדֵי לוֹרד בַּלְפוּר אֶת הַהַצְהָרָה לְכוֹנֵן בַּיִת לְאֻמִּי יְהוּדִי בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. מִשֶּׁהִגִּיעָה הַיְדִיעָה לְאוּסִישְׁקִין בְּאוֹדֶסָה, אִרְגֵּן הַפְגָנָה גְּדוֹלָה שֶׁל מָאתַיִם אֶלֶף יְהוּדִים לִכְבוֹד הַמְאֹרָע הַכַּבִּיר.
כַּעֲבֹר זְמַן־מָה נָסַע לְפָּרִיס, לְהִשְׁתַּתֵּף בִּישִׁיבַת “וְעִידַת הַשָּׁלוֹם” שֶׁדָנָה בִּשְׁאֵלַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. בַּיְשִׁיבָה הַהִיא נָשָׂא אוּסִישְׁקִין אֶת דְּבָרוֹ עַל הַצִּיּוֹנוּת וּדְרִישׁוֹתֶיהָ בְּאָזְנֵי בָּאֵי־כֹּחַ הַמֶּמְשָׁלוֹת, וּלְשׁוֹן נְאוּמוֹ עִבְרִית.
זְמַן מֻעָט אַחֲרֵי הַיְשִׁיבָה הַזֹּאת בָּא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּרֹאשׁ הַהַנְהָלָה הַצִּיּוֹנִית וְאַחַר כָּךְ נִבְחַר כִּנְשִׂיא הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת.
יַלְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל יוֹדְעִים מֶה עָשְׂתָה הַקֶּרֶן הַקַּיֶמֶת לִגְאֻלַּת הַקַּרְקַע. שָׁנָה שָׁנָה קָנְתָה אֲדָמָה וְנִבְנוּ כְּפָרִים חֲדָשִׁים. אוּסִישְׁקִין הוּא שֶׁעָמַד עַל הַמִּשְׁמָר כָּל הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה וּבְכָל קוֹנְגְרֶס צִיּוֹנִי חָזַר וְדָרַשׁ מֵאֵת עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּגְאַל אֲדָמָה. הַכֹּל הֶאֱזִינוּ לִדְבָרָיו, הַכֹּל כִּבְּדוּ אֶת מַעֲשָׂיו לְמַעַן הָאָרֶץ, וְעַד יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן הָיָה נַעֲרָץ עַל הַכֹּל.
אוּסִישְׁקִין יָדַע אֶת דַּרְכּוֹ מֵאָז הֱיוֹתוֹ תַּלְמִיד בֵּית־הַסֵּפֶר הָרֵיאַלִי, וּבְדֶרֶךְ זוֹ הָלַךְ עַד אַחֲרוֹן יוֹמוֹ.
(תש"ב)
שְׁמַרְיָהוּ לֶוִין
מאתיצחק יציב
(1935־1867)
מְפֻזָּר הוּא עַם יִשְׂרָאֵל עַל פְּנֵי תֵּבֵל רַבָּה.
מֵאָז הֻגְלָה מֵאַרְצוֹ הוּא נוֹדֵד מֵאוֹת בַּשָּׁנִים בֵּין הָאֻמּוֹת וְאֶת הַדֶּרֶךְ לָשׁוּב לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לֹא מָצָא. לִפְנֵי כִּשְׁנֵי דּוֹרוֹת קָמוּ הַמְבַשְּׂרִים וְהֶרְאוּ אֶת הַדֶּרֶךְ צִיּוֹנָה.
אֲבָל אַךְ יְחִידִים, בּוֹדְדִים, הָלְכוּ בְּדֶרֶךְ זוֹ. הָעָם כֻּלּוֹ עֲדַיִן לֹא הֵבִין אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. קָמוּ מְעוֹרְרִים לְעוֹרֵר אֶת בֵּית־יִשְׂרָאֵל. אַחַד הַטּוֹבִים בֵּינֵיהֶם הָיָה שְׁמַרְיָהוּ לֶוִין.
יְשָׁרָה הָיְתָה דַּרְכּוֹ שֶׁל שְׁמַרְיָהוּ לֶוִין, בֶּן הָעֲיָרָה סְבִיסְלוֹבִיץ אֲשֶׁר בְּרוּסְיָה. לָמַד תּוֹרָה וְקָנָה דַּעַת, לָמַד בַּ“חֶדֶר” וְלָמַד בַּגִּמְנַסְיָה וּבָאוּנִיבֶרְסִיטָה, בְּעָרֵי רוּסְיָה וּבְבֶּרְלִין, שָׁאַב מֵאוֹצְרוֹת הַיַּהֲדוּת וְהַתַּרְבּוּת הַכְּלָלִית. אַךְ כְּבָר בִּימֵי עֲלוּמָיו הִרְגִּישׁ בְּקִרְבּוֹ אֶת הַכֹּחַ לְעוֹרֵר אֶת הָעָם לְחַיִּים שְׁלֵמִים, לְחַיֵּי גְּאֻלָּה, כְּכָל עַם בְּאַרְצוֹ – לָשׁוּב לְצִיּוֹן.
מֵאָז הִכִּיר דַּרְכּוֹ זוֹ לֹא נָח וְלֹא שָׁקַט וְעָבַר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּבְשׂוֹרַת הַצִּיּוֹנוּת בְּפִיו.
תְּחִלָּה כְּ“רַב מִטַּעַם” בִּגְרוֹדְנָה, בְּיֶקַטֶרִינוֹסְלַב. “רַב מִטַּעַם הַמֶּמְשָׁלָה” – זֶה הָיָה סוּג מְיֻחָד שֶׁל רַבָּנִים. לֹא הַיְּהוּדִים רָאוּ אוֹתָם רְאוּיִים לְתַפְקִיד שֶׁל רַבָּנוּת, אֶלָּא הַמֶּמְשָׁלָה. הִיא דָּרְשָׁה מֵאֵת הַקְּהִלּוֹת הַיְּהוּדִיּוֹת שֶׁיְּמַנּוּ רַבָּנִים פְּקִידִים, יוֹדְעֵי שְׂפַת־הַמְּדִינָה, וְהֵם יְנַהֲלוּ אֶת פִּנְקְסֵי הַלֵּדוֹת וְיִּנְאֲמוּ נְאוּמִים לִכְבוֹד חַגֵּי הַמֶּלֶךְ וְכַדּוֹמֶה. הַמֶּמְשָׁלָה לֹא הִקְפִּידָה עַל כָּךְ שֶׁ“הָרַבָּנִים”, כִּבְיָכוֹל, שֶׁהִיא מַרְכִּיבָה לְרֹאשׁ הַיְּהוּדִים, יִהְיוּ תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים וְשׁוֹקְדִים עַל תַּקָּנַת עַמָּם. “הָרַבָּנִים מִטַּעַם” הָיוּ לָרֹב עַמֵּי־הָאֲרָצוֹת, דּוֹאֲגִים רַק לְעוֹרָם וּלְמִשְׂרָתָם. וּמֵהֶם גַּם שֶׁבָּזוּ וְהִבִּיטוּ מִגָּבוֹהַּ עַל הַיַּהֲדוּת וְהַיְּהוּדִים וְהָיוּ מְשַׁמְּשִׁים אֶת הַמֶּמְשָׁלָה לְרָעַת בְּנֵי קְהִלָּתָם. אוּלָם הָיוּ יְחִידִים שֶׁקִּבְּלוּ עַל עַצְמָם תַּפְקִיד זֶה בְּכַוָּנָה מֵרֹאש: לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לְטוֹבַת הָעָם. שְׁמַרְיָהוּ לֶוִין הָיָה מֵאֵלֶּה. בְּרוּסְיָה שֶׁבִּימֵי הַצַּאר לֹא קַל הָיָה לְאָדָם כִּשְׁמַרְיָהוּ לֶוִין לְהַבִּיעַ אֶת דֵּעוֹתָיו, לְהָבִיא אֶת בְּשׂוֹרַת הַגְּאֻלָּה, לְעוֹרֵר אֶת הַלְּבָבוֹת לְצִיּוֹנוּת. כָּל זֶה הָיָה אָסוּר וְאַךְ כְּרַב מִטַּעַם הַמֶּמְשָׁלָה נִתְנָה לוֹ הָאֶפְשָׁרוּת לְהוֹפִיעַ לִפְנֵי הֲמוֹנֵי־הָעָם בְּבָתֵּי־הַכְּנֵסִיּוֹת, לְהַגִּיד לָהֶם אֶת אֲשֶׁר עִם לִבּוֹ. שְׁמַרְיָהוּ לֶוִין כִּבֵּד אֶת הַ“מַּגִּידוּת” וְרָאָה כָּבוֹד לְעַצְמוֹ לִהְיוֹת מַמְשִׁיךְ אֶת הַמָּסֹרֶת שֶׁל “מַגִּיד” לִבְנֵי עַמּוֹ. וַהֲמוֹנִים הֲמוֹנִים הָיוּ נוֹהֲרִים לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרָיו שֶׁהוֹכָחָה וּמַרְפֵּא בָּהֶם.
כַּעֲשָׂרָה יָמִים לִפְנֵי מוֹתוֹ עָמַד שְׁמַרְיָהוּ לֶוִין עַל בָּמַת הַתַּעֲרוּכָה בְּתֵל־אָבִיב וְנָשָׂא אֶת דְּבָרוֹ עַל בְּיַאלִיק. בִּדְבָרָיו הַמְפֻקָּחִים, הַמְתֻבָּלִים מָשָׁל וְחִדּוּד, דִּבְרֵי תּוֹרָה וְדִבְרֵי פִילוֹסוֹפְיָה, הִסְבִּיר לִפְנֵי שׁוֹמְעָיו אֶת הַנְּבוּאָה בְּיִשְׂרָאֵל, אֶת הֶמְשֵׁכָהּ שֶׁל הַנְּבוּאָה בְּאַגָּדָה וּבְמִדְרָשׁ, קָבַע אֶת בְּיַאלִיק כְּמַמְשִׁיךְ הַנְּבוּאָה, כְּבַעַל אַגָּדָה, וְאֶת הֶמְשֵׁכָהּ שֶׁל הָאַגָּדָה – בַּמַּגִּידוּת.
מִבְּלִי שֶׁפֵּרֵשׁ אֶת הַדְּבָרִים אֶפְשָׁר הָיָה לְהָבִין, כִּי שְׁמַרְיָהוּ לֶוִין רָאָה אֶת עַצְמוֹ קָרוֹב לִבְּיַאלִיק.
וְאָמְנָם, יְדִיד נֶפֶשׁ הָיָה שְׁמַרְיָהוּ לֶוִין לִבְּיַאלִיק מֵאָז שָׁנִים רַבּוֹת, שְׁנוֹת רָעָה לִיהוּדֵי רוּסְיָה בְּרֵאשִׁית הַמֵּאָה הָעֶשְׂרִים. אַחֲרֵי הַפְּרָעוֹת בַּיְּהוּדִים בִּשְׁנַת 1905 כָּתַב ח. נ. בּיַאלִיק אֶת שִׁירֵי הַזַּעַם שֶׁלוֹ, אֶת “בְּעִיר הַהֲרֵגָה” – שִׁירִים שֶׁהֶחֱרִידוּ אֶת לִבּוֹת יִשְׂרָאֵל.
גַּם שְׁמַרְיָהוּ לֶוִין שֶׁנִּבְחַר מִטַּעַם יְהוּדֵי וִילְנָה כְּצִיר לַ“דּוּמָה” – הוּא בֵּית־הַנִּבְחָרִים שֶׁל עַמֵּי רוּסְיָה – הִבִּיעַ אֶת זַעַם הָעָם הַיְּהוּדִי נֶגֶד הַמֶּמְשָׁלָה הָרוּסִית, שֶׁעָרְכָה בִּידֵי שׁוטְרֶיהָ פּוֹגְרוֹמִים בַּיְּהוּדִים, וְהוֹקִיעַ אֶת קְלוֹנָהּ בִּפְנֵי הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. הָ“רַב מִטַּעַם” הֵעֵז לְדַבֵּר נֶגֶד הַמֶּמְשָׁלָה הֶעָרִיצָה, הָרוֹצָה לְהַטְבִּיעַ אֶת מִלְחֶמֶת הַשִּׁחְרוּר שֶׁל עַמֵּי רוּסְיָה בְּדַם יְהוּדִים. “לֹא רַחֲמִים בָּאתִי לְעוֹרֵר – אָמַר שְׁמַרְיָהוּ לֶוִין בַּ”דּוּמָה" – אֶלָּא צֶדֶק וְישֶׁר אֲנִי דּוֹרֵשׁ".
אוּלָם פְּעֻלָּתוֹ כִּמְעוֹרֵר לֶחָזוֹן הַצִּיּוֹנִי, כִּמְקָרֵב רְחוֹקִים אֶל הַיַּהֲדוּת, הִתְפַּשְּׁטָה הַרְחֵק מִחוּץ לִתְחוּמֵי רוּסְיָה. אֶת יְהוּדֵי גֶּרְמַנְיָה, אֲמֵרִיקָה, דְּרוֹם־אַפְרִיקָה, – כָּל הַקִּבּוּצִים הַיְּהוּדִיִּים הָאֵלֶּה שֶׁנִתְרַחֲקוּ מִן הַיַּהֲדוּת – עוֹרֵר שְׁמַרְיָהוּ לֶוִין וְלִבָּה בָּהֶם אֶת הַנִּיצוֹץ הַיְּהוּדִי שֶׁהוּעַם. מֵאֶרֶץ לְאֶרֶץ וּמֵעִיר לָעִיר נָדַד שְׁמַרְיָהוּ לֶוִין בִּתְפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל, לַפִּיד הַתִּקְוָה בְּיָדוֹ וַחֲזוֹן הַגְּאֻלָּה בְּפִיו.
אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְתַרְבּוּת עִבְרִית הָיּו יְסוֹדוֹת נַפְשׁוֹ. הוּא הִשְׁקִיעַ עַצְמוֹ בִּיצִירַת בֵּית־סֵפֶר עִבְרִי גָּבוֹהַ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהוּא בֵּין מְיַסְּדֵי הַתֶּכְנִיּוֹן בְּחֵיפָה. אוּלָם הַתֶּכְנִיּוֹן נִבְנָה בְּכַסְפֵּי חֶבְרַת “עֶזְרָה” שֶׁל יְהוּדֵי גֶּרְמַנִּיָה, שֶׁמְּנַהֲלֶיהָ הֶחְלִיטוּ כִּי שְׂפַת הַלִּמּוּד בַּתֶּכְנִיּוֹן תִּהְיֶה הַשָּׂפָה הַגֶּרְמַנִית. הַדָּבָר עוֹרֵר הִתְמַרְמְרוּת בְּקֶרֶב הַיִּשּׁוּב וְתַלְמִידֵי בָּתֵּי־הַסֵּפֶר שֶׁל חֶבְרַת “עֶזְרָה” בִּירוּשָׁלַיִם וּבְתֵל־אָבִיב הִכְרִיזוּ שְׁבִיתָה וְדָרְשׁוּ שֶׁהַנְהָלַת הַתֶּכְנִיּוֹן תְּשַׁנֶּה אֶת הַחְלָטָתָהּ וְתַבְטִיחַ שֶׁהַלִּמּוּדִים הַתֶּכְנִיִּים יִהְיוּ בְּעִבְרִית. שְׁמַרְיָהוּ לֶוִין עוֹדֵד אֶת הַלּוֹחֲמִים לַשָּׂפָה וְהוּא עָמַד בְּמִלְחָמָה גְּלוּיָה נֶגֶד הַנְהָלַת הַתֶּכְנִיּוֹן – עַד שֶׁנִּצְּחָה הָעִבְרִית.
פְּעֻלּוֹתָיו שֶׁל שְׁמַרְיָהוּ לֶוִין הָיוּ גַּם בִּשְׂדֵה הַסִּפְרוּת וְהַסֵּפֶר. בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַיַּרְחוֹן “הַשִּׁלֹּחַ”, שֶׁיָּצָא בְּאוֹדֶסָה בַּעֲרִיכָתוֹ שֶׁל אַחַד־הָעָם, כָּתַב שְׁמַרְיָהוּ לֶוִין בְּכָל חֹדֶשׁ אֶת הַהַשְׁקָפָה עַל חַיֵּי הַיְּהוּדִים. הוּא גַּם כָּתַב מַאֲמָרִים שׁוֹנִים. יַחַד עִם ח. נ. בְּיַאלִיק יִסֵּד אֶת הוֹצָאַת הַסְּפָרִים “דְּבִיר”, וְהַרְבֵּה עָמָל הִשְׁקִיעַ בַּהוֹצָאָה שֶׁבְּיַאלִיק עָבַד וְטָרַח לְהַחֲזִיקָהּ.
בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת הִרְבָּה שְׁמַרְיָהוּ לֶוִין לִכְתֹּב. הוּא כָּתַב אֶת זִכְרוֹנוֹת־חַיָּיו. מִן הַסֵּפֶר הַזֶּה אֶפְשָׁר לִרְאוֹת מַה גְּדוֹלָה אַהֲבָתוֹ לְכָל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל. הַסֵּפֶר תֻּרְגַּם לְכַמָּה שָׂפוֹת וְעָשָׂה רשֶׁם גָּדוֹל. עַל אַף מַחֲלָתוֹ הַקָּשָׁה, מַחֲלַת הַלֵּב, בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת לְשִׁבְתּוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל – שָׁקַד עַל כְּתִיבַת זִכְרוֹנוֹתָיו וְהִגִּיעַ עַד לְסֵפֶר רְבִיעִי. יוֹם יוֹם כָּתַב, אַךְ הַמָּוֶת בָּא פִּתְאֹם וּבִרְגָעִים מְעַטִּים קִפֵּד אֶת חַיָּיו – וַעֲבוֹדָתוֹ לֹא נִגְמְרָה…
רַבִּים גַּם רַבִּים יְדִידָיו וּמוֹקִירָיו בְּכָל אַרְצוֹת תֵּבֵל, הָרוֹאִים בּוֹ אֶת מוֹרָם וְרַבָּם, כִּי הוּא הֶחֱזִירָם לְעַמָּם וְהוּא הֶרְאָה לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ צִיּוֹנָה. וְרַבִּים אֲהֵבוּהוּ עַל חָכְמָתוֹ הָרַבָּה, עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר בְּנַפְשׁוֹ וְעַל הַחֵן אֲשֶׁר בִּשְׂפָתָיו וּבַהֲלִיכוֹתָיו. חֲכַם־לֵב הָיָה.
וְהִנֵּה נֶאֱסַף גַּם הוּא אֶל עַמָּיו וְהוּבָא לִקְבוּרוֹת בְּתֵל־אָבִיב לְיַד יְדִידָיו אַחַד־הָעָם וְח. נ. בְּיַאלִיק.
(תרצ"ה)
חַיִּים חִיסִין
מאתיצחק יציב
(1932־1865)
יָמִים רִאשׁוֹנִים בַּמּוֹשָׁבָה רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן, לִפְנֵי חֲמִשִּׁים שָׁנָה. הַמִּתְיַשְּׁבִים אַךְ מַתְחִילִים לִתְקֹעַ יָתֵד בְּאַדְמַת הַחוֹל שֶׁל “עֵין־הַקּוֹרֵא”. שְׁמָמָה מִסָּבִיב.
הֲיַעֲלֶה בִּידֵי הַמִּתְאַחֲזִים לְהִשָּׁאֵר כָּאן? הַכֹּל תָּלוּי בַּבְּאֵר. אִם יִמָּצְאוּ מַיִם חַיִּים בַּמָּקוֹם הַזֶּה יֵשְׁבוּ הָאֲנָשִׁים פֹּה, וָלֹא – מִי יוֹדֵעַ. חוֹפְרִים בְּאֵר. הֶעֱמִיקוּ חֲפֹר, כְּבָר הִגִּיעוּ עַד שְׁלשִׁים מֶטֶר – וּמַיִם אָיִן. הַפּוֹעֲלִים הָעַרְבִים אֲשֶׁר הֵחֵלּוּ בַּחֲפִירָה מְפַחֲדִים לִצְלֹל בַּבּוֹר הֶעָמֹק. גַּם בֵּין הַמִּתְנַחֲלִים בַּמּוֹשָׁבָה אֵין אִישׁ אֲשֶׁר יִצְלָח לַמְּלָאכָה. אֲחָדִים מִן הָאִכָּרִים אֲשֶׁר רָצוּ לָרֶדֶת, מִשֶּׁנִּתְלוּ עַל פִּי־הַבְּאֵר הַפָּעוּר, הִתְחִיל רֹאשָׁם סוֹבֵב וְכִמְעַט שֶׁהִתְעַלְּפוּ. עָבְדוּ בְּמַכְשִׁירִים פְּשׁוּטִים. הַיּוֹרֵד אֶל הַבְּאֵר קוֹשְׁרִים אוֹתוֹ בְּחֶבֶל הַמִּסְתּוֹבֵב עַל גַּלְגַּל וּמוֹרִידִים אוֹתוֹ. הָאָדָם הַקָּשׁוּר אֶל הַחֶבֶל מִסְתּוֹבֵב כִּסְבִיבוֹן וְנִפְגָע בְּדָפְנֵי הַבְּאֵר, עַד הַגִּיעוֹ לַמָּקוֹם אֲשֶׁר יוּכַל לְהַעֲמִיד אֶת כַּפּוֹת רַגְלָיו. שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים דְּרוּשִׁים לַעֲבוֹדַת הַקְּדִיחָה לְמַטָּה. וְהִנֵּה נִמְצְאוּ שְׁלשָׁה מִתְנַדְּבִים מִפּוֹעֲלֵי הַמּוֹשָׁבָה.
עוֹבְרִים יָמִים וְשָׁבוּעוֹת וְהַקְּדִיחָה נִמְשֶׁכֶת. כָּל בְּנֵי הַמּוֹשָׁבָה עוֹמְדִים לְיַד הַבְּאֵר וּמְצַפִּים לִבְשׂוֹרַת הַמַּיִם.
יוֹם אֶחָד, אַחֲרֵי תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה שֶׁל קְדִיחָה בְּאֶבֶן־סִיד, שָׁקַע הַמַּקְדֵּחַ בְּקַלּוּת. מִמְּצוּלוֹת הַבְּאֵר נִשְׁמְעָה הַקְּרִיאָה:
– מַיִם!
הַבְּשׂוֹרָה עָלְתָה לַמָּרוֹם מִפִּי הַחוֹפֵר הַצָּעִיר: חַיִּים חִיסִין.
אֶרֶץ רוּסְיָה בְּרֵאשִׁית שְׁנוֹת הַשְּׁמוֹנִים לַמֵּאָה שֶׁעָבְרָה. הַנֹּעַר הַיְּהוּדִי הִתְחִיל לִלְמֹד אֶת לְשׁוֹן הָאָרֶץ, לְבַקֵּר בְּבָתֵּי־הַסֵּפֶר הָרוּסִים, לְקַבֵּל אֶת הַמִּנְהָגִים שֶׁל עַם־הָאָרֶץ, וְנָשָׂא אֶת נַפְשׁוֹ לִהְיוֹת אֶזְרַח הָאָרֶץ הַגְּדוֹלָה, אֶזְרָחִים גְּמוּרִים בַּכֹּל. גָּבְרָה הַשְּׁאִיפָה לְהַשְׂכָּלָה, וְהַשְׂכָּלָה לְפִי הַמּוּבָן שֶׁל הַיָּמִים הָהֵם הִיא רוּסִית, סִפְרוּת וְשִׁירָה רוּסִית וּדְאָגָה לַהֲמוֹנֵי הָעָם הָרוּסִי הַמְדֻכָּאִים תַּחַת שֵׁבֶט מוֹשְׁלִים עָרִיצִים. רַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵחֵלוּ שׁוֹכְחִים אֶת מוֹצָאָם הַיְּהוּדִי וְהִסִּיחוּ אֶת דַּעְתָּם מֵעֱנוּת עַמָּם, וְכָל מַעְיָנָם וְשִׂיחָם בַּתַּרְבּוּת הָרוּסִית וּבְחַיֵּי הָעָם הָרוּסִי.
בַּיָּמִים הָהֵם הֶאֱמִינוּ גַם מַשְׂכִּילֵי הַיְּהוּדִים בָּאֲרָצוֹת הָאֲחֵרוֹת, כִּי בַּעֲלוֹת שֶׁמֶשׁ הַהַשְׂכָּלָה לְהָאִיר לָעוֹלָם, יָגוֹזוּ גַם מַחֲשַׁכֵי חַיָּיו שֶׁל הַיְּהוּדִי. אוֹר הַהַשְׂכָּלָה יְפַזֵּר אֶת כָּל הָעֲנָנִים שֶׁל אֱמוּנוֹת־הֶבֶל, שֶׁל שִׂנְאַת־עַמִּים, שֶׁל קִנְאַת־דָּת, שֶׁל גְּזֵרוֹת וּרְדִיפוֹת. וּבְעוֹלָם מְתֻקָּן זֶה יֵקַל גַּם לַיְּהוּדִים לִחְיוֹת בֵּין הָעַמִּים וְיִהְיוּ אֶזְרְחֵי הָאָרֶץ בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה.
אַךְ לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת נִתְבַּדְּתָה. שִׂנְאַת יִשְׂרָאֵל הֵרִימָה רֹאשׁ. בְּרוּסְיָה גָבְרָה הָרָעָה. גַּל שֶׁל פְּרָעוֹת הֵצִיף יוֹתֵר מִמָּאתַיִם יִשּׁוּבִים שֶׁל יְהוּדִים. הֲרוּגִים וּפְצוּעִים, שׁוֹד וְחָמָס – וְהַמֶּמְשָׁלָה הָרוּסִית הַתַּקִּיפָה עוֹשָׂה אֶת עַצְמָהּ כְּלֹא רוֹאָה. אֵינָהּ עוֹצֶרֶת. הַמַּכָּה הָיְתָה קָשָׁה וּבִלְתִּי צְפוּיָה. בְּבַת אַחַת נָגוֹזוּ הַחֲלוֹמוֹת עַל הִתְעָרוּת בְּאַרְצוֹת הַגּוֹיִים.
“מִי אַתָּה?” זוֹ הַשְּׁאֵלָה נָקְבָה אֶת הַלְּבָבוֹת. וּמִמַּעֲמַקִּים פָּרְצָה הַתְּשׁוּבָה: “יְהוּדִי אֲנִי”… וּצְעִירִים בַּעֲלֵי נֶפֶשׁ, שֶׁהֵעֵזוּ לַחְשֹׁב אֶת מַחֲשַׁבְתָּם בְּעַצְמָם, אָמְרוּ לְעַצְמָם: אֵינֶנּוּ רוֹצִים לִחְיוֹת בְּחֶסֶד זָרִים. אָנוּ רוֹצִים לִהְיוֹת יְהוּדִים בְּנֵי חוֹרִין. נֵצֵא מִתּוֹךְ הַגָּלוּת.
בֵּין הַתּוֹעִים שֶׁמָּצְאוּ אֶת דַּרְכָּם – גַם הַצָּעִיר חַיִּים חִיסִין, בֶּן שְׁבַע־עֶשְׂרֵה, תַּלְמִיד הַגִּמְנַסְיָה בְּמוֹסְקְבָה. הוּא יָדַע אֶת הַקַּו הַיָּשָׁר, מִן הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַמַּעֲשֶׂה. “בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה” – לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל!
בְּחַרְקוֹב נוֹצְרָה הָאֲגֻדָּה הָרִאשׁוֹנָה בְּשֵׁם בִּיל"וּ. מֵאוֹת צְעִירִים מֵעָרִים שׁוֹנוֹת, מִתַּלְמִידֵי הָאוּנִיבֶרְסִיטָאוֹת בְּקִיּוֹב, וַרְשָׁה, מוֹסְקְבָה וּפֶּטֶרְבּוּרְג נִסְפְּחוּ עָלֶיהָ. הֵחֵלּוּ מְתַכְּנִים תָּכְנִיּוֹת עַל עֲלִיָּה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעַל חַיֵּי עֲבוֹדָה. וּבַקְּבוּצָה הַקְּטַנָּה אֲשֶׁר בְּמוֹסְקְבָה הָיוּ חַיִּים חִיסִין, יְחִיאֵל צְ’לֶנוֹב וּמ. אוּסִישְׁקִין. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מַרְבִּים לְהִתְוַכֵּחַ: מַה יִהְיוּ סִדְרֵי הַמְּדִינָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַבְּנוּיָה? הֲיִמְלֹךְ בָּהּ מֶלֶךְ אוֹ רֶפּוּבְּלִיקָה תָּקוּם? אַחַר כָּךְ הִתְחִילוּ לָדוּן בַּשְׁאֵלָה: מִי וָמִי יַעֲלֶה בָּרִאשׁוֹנָה לָאָרֶץ? חִיסִין, הַצָּעִיר, הַצָּנוּם, בַּעַל הַמִּשְׁקָפַיִם, לָבוּשׁ חֻלְצָה אֲדֻמָּה – הָיָה מֵגֵן בְּתֹקֶף עַל דַּעְתּוֹ: רַק צְעִירִים פְּשׁוּטִים, לֹא מְפֻנָּקִים, שֶׁכְּבָר הֻרְגְּלוּ לְחַיִּים קָשִׁים, הֵם־הֵם שֶׁצְּרִיכִים לִנְסֹעַ לָאָרֶץ. רַק הֵם יוּכְלוּ לְשַׁמֵּשׁ מוֹפֵת בְּחַיֵּי עֲבוֹדָה וָסֵבֶל לִשְׁאָר חַבְרֵיהֶם שֶׁיָּבוֹאוּ אַחֲרֵיהֶם.
חִיסִין לֹא הָיָה נוֹאֵם, אוּלָם יָדַע לְהָגֵן בְּעֹז וּבְהִגָּיוֹן עַל דֵּעוֹתָיו. הוּא הִשְׁפִּיעַ עַל שׁוֹמְעָיו, דַּעְתּוֹ נִתְקַבְּלָה. בֵּין שִׁבְעַת הָעוֹלִים הָרִאשׁוֹנִים מִן הַקְּבוּצָה הַמּוֹסְקְבָאִית הָיוּ חַיִּים חִיסִין וַאֲרוּסָתוֹ פַנִי פַּרִיזֶר.
חֲלוֹמוֹת רַבִּים הָיוּ לִבְנֵי בִּיל“וּ עַל יִסּוּד מוֹשָׁבָה לְמוֹפֵת. אַךְ הַחֲלוֹמוֹת נֻפְּצוּ חִישׁ אֶל סֶלַע הַחַיִּים הַקָּשִׁים שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בַּיָּמִים הָהֵם. רַבִּים נוֹאֲשׁוּ מַהֵר וְנִפְזְרוּ לְכָל רוּחַ. אַךְ עַזֵּי הַנֶּפֶשׁ שֶׁבְּקֶרֶב הַבִּיל”וּיִים לֹא נִרְתְּעוּ אָחוֹר. בְּמִקְוֵה־יִשְׂרָאֵל מָצְאוּ הַבִּילוּ“יִים מְקוֹם עֲבוֹדָה. בְּאַחַד הַפַּרְדֵּסִים בְּיָפוֹ שָׂכְרוּ לָהֶם דִּירָה וּמִפֹּה הָלְכוּ יוֹם יוֹם לַעֲבוֹדָה. הָאָרֶץ לֹא הוֹשִׁיטָה לְבָנֶיהָ הַשָּׁבִים יַד אֵם חוֹמֶלֶת. עֲדַיִן לֹא הָיָה בָּאָרֶץ שׁוּם מָקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ יוּכְלוּ לִמְצֹא עֲבוֹדָה וּמִחְיָה, מִחוּץ לְמִקְוֵה־יִשְׂרָאֵל. וּמְנַהֵל מִקְוֵה־יִשְׂרָאֵל, הִירְשׁ, לֹא הֵבִין לְמַשְׂאַת נַפְשָׁם שֶׁל הַבִּיל”וּיִים, הָרוֹצִים לִחְיוֹת חַיֵּי עֲבוֹדָה. בְּעַד עֲבוֹדָתָם קָבַע שָׂכָר מֻעָט. נוֹגְשִׂים עַרְבִיִּים הִפְקִיד עֲלֵיהֶם לְזָרְזָם, וְהֶעֱבִידָם בְּכָל עֲבוֹדָה קָשָׁה. הִירְשׁ נִתְכַּוֵּן לְהַכְבִּיד עֲלֵיהֶם אֶת הָעֲבוֹדָה, לְמַעַן יַעַזְבוּ אֶת “חֲלוֹמוֹתֵיהֶם”.
הַתַּלְמִיד הַצָּעִיר הִפְשִׁיל אֶת שַׁרְווּלֵי כֻּתָֻנְתּוֹ, הֵנִיף אֶת הַמַּעְדֵּר וְהוֹרִידוֹ, הֵנִיף וְהוֹרִיד בְּכָל מֶרֶץ עֲלוּמָיו וְחֹם נַפְשׁוֹ. לֹא עָבְרָה שָׁעָה אֲרֻכָּה וְהַיָּדַיִם הַבִּלְתִּי אֲמוּנוֹת שֶׁל הַצָּעִיר “הַפָּשׁוּט וְהַבִּלְתִּי מְפֻנָק” הֶעֱלוּ אֲבַעְבּוּעוֹת, הָאֲבַעְבּוּעוֹת נִתְפַּקְעוּ וְזָבוּ דָם. הַכְּאֵב גָּדַל מְאֹד וְהוּא הֻכְרַח לְהַנִּיחַ אֶת הַמַּעְדֵּר. אֲבָל מִיָּד הִתְעוֹרֵר בְּקִרְבּוֹ רֶגֶשׁ הַנֹּחַם עַל “קַטְנוּת נַפְשׁוֹ”: “וְכִי כָּךְ אַתָּה רוֹצֶה לְהוֹכִיחַ שֶׁהַיְּהוּדִים מְסֻגָּלִים לַעֲבוֹדָה גוּפָנִית?” וְשׁוּב לֹא הוֹצִיא אֶת מַעְדְּרוֹ מִיָּדוֹ עַד צִלְצוּל הַפַּעֲמוֹן. הַגַב כָּאַב, חֻלְיוֹתָיו כְּאִלּוּ נִתְפַּקְּקוּ, אַךְ הַצָּעִיר לֹא רִחֵם עַל עַצְמוֹ – הוּא נָטַל עָלָיו חוֹבַת הַמַּעְדֵּר וַיְקַיְּמֶנָּה.
כָּךְ עָבַד חִיסִין שֶׁבַע שָׁנִים. חוֹפֵר בְּאֵר בְּרִאשׁוֹן, עוֹבֵד כְּעֶגְלוֹן בַּדֶּרֶךְ לִירוּשָׁלַיִם, עוֹשֶׂה כָּל עֲבוֹדָה בַּשָּׂדֶה בִּגְדֵרָה, בּוֹנֶה בָּהּ אֶת הָרֶפֶת הָרִאשׁוֹנָה, עוֹמֵד בַּמַּעֲרָכָה בְּכָל הִתְנַפְּלוּת מִצַּד הַשְּׁכֵנִים מֵהַכְּפָר הָעֲרָבִי קַטְרָה, סוֹפֵג מַכּוֹת וּמֵגֵן עַל כְּבוֹד מוֹשַׁבְתּוֹ בְּעֹז רוּחַ. בִּשְׁעוֹת הַמְּנוּחָה וּבִימוֹת חַג יוֹדֵעַ חִיסִין גַּם לִשְׂמֹחַ וּלְשַׂמֵּחַ. הוּא הָרוּחַ הַחַיָּה בַּחֶבְרָה. הוּא נוֹתֵן בְּשִׁיר קוֹלוֹ. חוֹרֵז חֲרוּזִים מְבַדְּחִים, מְנַצֵּחַ עַל מַקְהֵלַת הַמְסֻבִּים, שָׁר וּמַצִּיג “אוֹפֶּרוֹת”, לְשִׂמְחַת לֵב חֲבֵרָיו וּמַכָּרָיו.
וְהַצָּעִיר הָעַלִּיז הַזֶּה יוֹדֵעַ עוֹד דָּבָר: הוּא מִתְיַחֵד לִפְרָקִים עִם נַפְשׁוֹ וּמַעֲלֶה עַל גַבֵּי הַנְּיָר אֶת רִשְׁמֵי חַיָּיו בָּאָרֶץ. כָּל אֲשֶׁר הוּא רוֹאֶה הוּא רוֹשֵׁם, כָּל פְּרָט – חָשׁוּב, וְכָךְ נוֹצְרָה אַחַת הַתְּעוּדוֹת הַיָּפוֹת בְּיוֹתֵר מֵהַתְּקוּפָה הַזֹּאת, רֵאשִׁית הַהִתְיַשְּׁבוּת בָּאָרֶץ מִלִּפְנֵי חֲמִשִּׁים שָׁנָה – “יוֹמַן אַחַד הַבִּיל”וּיִים". דְּבָרָיו אֵלֶּה נִתְפַּרְסְמוּ לְאַחַר שָׁנִים בָּעִתּוֹנִים הַיְּהוּדִיִּים הָרוּסִים, וְרַבִּים גַּם רַבִּים מִן הַחֲלוּצִים הָעֲתִידִים שָׁאֲבוּ אֶת יְדִיעוֹתֵיהֶם עַל הָאָרֶץ וְהַמִּתְרַחֵשׁ בָּהּ מִן הָרְשִׁימוֹת הַלָּלוּ. חִיסִין הָיָה, אֵפוֹא, אַחַד הַסּוֹפְרִים הַחֲשׁוּבִים וְהָרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר סִפְּרוּ לְדוֹרָם עַל הַמִּתְרַחֵשׁ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהִשְׁאִירוּ לָנוּ זִכְרוֹנוֹת מִן הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים.
בִּנְיַן גְּדֵרָה הִתְנַהֵל בִּכְבֵדוּת. הַבִּילוּ"יִים עָבְדוּ, רָעֲבוּ, סִכְּנוּ אֶת נַפְשָׁם, גָּרוּ בִּצְרִיף רָעוּעַ, שָׁתוּ מַיִם מְרֻפָּשִׁים, וְהַמֶּשֶׁק לֹא נִבְנָה. הָיוּ זְקוּקִים לִתְמִיכָה מֵאֵת וַעַד חוֹבְבֵי צִיּוֹן, וְאַחֲרֵי כָּל הֶעָמָל וְהַתְּלָאָה כְּאִלּוּ אָכְלוּ לֶחֶם חֶסֶד. בַּיָּמִים הָהֵם סִדֵּר לוֹ חִיסִין עֶגְלַת־נוֹסְעִים וְהָיָה לְעֶגְלוֹן הַמַּסִּיעַ נוֹסְעִים לִירוּשָׁלַיִם. בִּמְלַאכְתּוֹ זוֹ לֹא הֵאִירָה לוֹ הַהַצְלָחָה פָּנִים. מְלָאכָה אַחֶרֶת לֹא יָדַע.
יָדָיו רָפוּ, אַךְ הָאֱמוּנָה כִּי לְעַם יִשְׂרָאֵל מַטָּרָה נִשְׂגָּבָה בָּאָרֶץ עוֹד הִתְגַּבְּרָה בְּלִבּוֹ. אָז הֶחְלִיט בְּנַפְשׁוֹ לָצֵאת אֶת הָאָרֶץ, לִלְמֹד אֵיזוֹ מְלָאכָה וְלָשׁוּב אֵלֶיהָ מוּכָן יוֹתֵר מֵאֲשֶר בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה. וְהוּא בַּעַל מִשְׁפָּחָה – אָב לִילָדִים.
עָבְרוּ שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה שָׁנִים.
אִישׁ לֹא צָעִיר, רָכוּב עַל חֲמוֹר, וְהַמִּקְטֶרֶת אֲשֶׁר בְּפִיו מַעֲלָה עָשָׁן. הַחֲמוֹר מְשָׂרֵךְ אֶת דַּרְכּוֹ בִּשְׁעָטָה קַלָּה – רוֹכְבוֹ מֵאִיץ בּוֹ רַכּוֹת. מִבַּעַד לַמִּשְׁקָפַיִם נִבָּטוֹת עֵינַיִם עֵרוֹת, הָרוֹאוֹת הַכֹּל מִסָּבִיב, אַךְ מְרֻכָּזוֹת כְּלַפֵּי פְּנִים. הִנֵּה יָרַד הָרוֹכֵב, קָשַׁר אֶת הַחֲמוֹר אֶל סוֹרֵג־הַבַּרְזֶל אֲשֶׁר בַּחַלּוֹן וְנִכְנַס הַבַּיְתָה. הוּא בָּא לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה, הוּא מוֹצִיא אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת מִכִּיסוֹ, מַנִּיחָהּ עַל חָזֵהוּ שֶׁל הַחוֹלֶה, מַאֲזִין, מַקְשִׁיב, מוֹדֵד אֶת הַחֹם, מְנַחֵם, מַשְׁקִיט, רוֹשֵׁם תְּרוּפָה – הוּקַל.
זֶהוּ חִיסִין הָרוֹפֵא.
מִסָּבִיב לוֹ חֲלוּצִים חֲדָשִׁים, בְּנֵי הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה. בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּמוֹ הַחֲלוּצִים הָרִאשׁוֹנִים, הַבִּיל"וּיִים, עִם אוֹתָם הָרְצוֹנוֹת וְאוֹתָם הַחֲלוֹמוֹת. חִיסִין הוּא הָרוֹפֵא שֶׁלָּהֶם. אַךְ הוּא לֹא רַק מְרַפֵּא חוֹלִים. הוּא גַּם בָּא־כֹּחַ חוֹבְבֵי צִיּוֹן בָּאָרֶץ. יוֹדֵעַ אֶת נֶפֶשׁ הָעוֹבֵד. יוֹדֵעַ אֶת דַּרְכֵי־הַיִּשּׁוּב. אֵינֶנּוּ נוֹהֵג שְׂרָרָה. מַחֲשַׁבְתּוֹ נְתוּנָה לְיִסּוּד מוֹשָׁבֵי עוֹבְדִים.
אָז נוֹסְדוּ שְׁנֵי מוֹשָׁבֵי עוֹבְדִים: עֵין־גַּנִּים וְנַחֲלַת־יְהוּדָה. בִּפְרֹץ מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם עוֹמֵד חִיסִין עַל הַמִּשְׁמָר. הוּא, אֶזְרַח הָאָרֶץ, קִבֵּל עַל עַצְמוֹ חוֹבוֹת הַמְּדִינָה. בִּהְיוֹתוֹ בֶּן חֲמִשִּׁים וְשָׁלֹש שָׁנִים גֻּיַּס לַצָּבָא הַתֻּרְכִּי; הָרוֹפֵא יָרַד מֵעַל חֲמוֹרוֹ, לָבַשׁ מַדֵּי קָצִין תֻּרְכִּי וְחֶרֶב חֲגוּרָה לְמָתְנָיו. הוּא עוֹבֵד בְּבֵית־הַחוֹלִים הַצְּבָאִי.
יָמִים קָשִׁים בָּאוּ אָז עַל הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי, שֶׁהָיָה מְנֻתָּק מִכָּל הָעוֹלָם הַיְּהוּדִי. הַמֶּמְשָׁלָה הַתֻּרְכִּית רוֹדֶפֶת אֶת הַצִּיּוֹנוּת, עַל כָּל חָשׁוּד בְּצִיּוֹנוּת מַבִּיטִים בְּשֶׁבַע עֵינַיִם, וְרַבִּים נִשְׁלָחִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְתֻרְכִּיָּה. חִיסִין אֵינוֹ נוֹפֵל בְּרוּחוֹ, הַ“קָּצִין הַתֻּרְכִּי” יוֹדֵעַ לְהִתְלוֹצֵץ עַל צָרוֹת הָרֶגַע וּלְעוֹדֵד אֶת חֲבֵרָיו וִידִידָיו.
אַחֲרֵי שֶׁכָּבְשׁוּ הָאַנְגְּלִים אֶת הָאָרֶץ חָזַר חִיסִין לְתֵל־אָבִיב, שֶׁיּוֹשְׁבֶיהָ גֹּרְשׁוּ עַל יְדֵי הַמֶּמְשָׁלָה הַתֻּרְכִּית. הִנֵּה הוּא עוֹמֵד בַּגִּנָּה אֲשֶׁר עַל יַד בֵּיתוֹ, עוֹדֵר אֶת הָעֵצִים, מְזַמֵּר אֶת הַשִּׂיחִים, מַשְׁקֶה אוֹתָם. כָּל תְּנוּעָה אוֹמֶרֶת אַהֲבָה לַעֲבוֹדָה זוֹ. קַו זֹהַר מִן הַיָּמִים הָהֵם, יְמֵי בִּיל"וּ הָרִאשׁוֹנִים, קוֹרֵן לוֹ מִבַּעַד לְעַנְפֵי הָעֵצִים לְיַד בֵּיתוֹ. הוּא מַמְשִׁיךְ.
וְכָךְ עַד שְׁנוֹתָיו הָאַחֲרוֹנוֹת – שְׁנַת הַשִּׁשִּׁים וָשֶׁבַע לִימֵי חַיָּיו.
(תרצ"ג)
יְהוֹשֻׁעַ חַנְקִין
מאתיצחק יציב
(1865–1945)
בְּעוֹד יְדִידָיו וּמַעֲרִיצָיו מִתְכּוֹנְנִים לָחֹג אֶת יוֹם הַשְּׁמוֹנִים לְהֻלַּדְתּוֹ וּלְפָאֵר אֶת יוֹם הַגְּבוּרוֹת בְּחַיָּיו, כְּיָאוּת לְאִישׁ רַב־פְּעָלִים, אִישׁ הַהוֹלֵךְ בִּגְדוֹלוֹת כָּל יְמֵי חַיָּיו עֲלֵי אֲדָמוֹת – עָצַם אֶת עֵינָיו וְהוֹצִיא אֶת נִשְׁמָתוֹ.
נִפְטַר וְהָלַךְ מֵאִתָּנוּ אִישׁ מֻפְלָא, אִישׁ אֲשֶׁר כָּל חַיָּיו לֹא הָיוּ אֶלָּא חֲלוֹם אֶחָד – הֲלֹא הוּא חֲלוֹם גְּאֻלַּת הַקַּרְקַע, הַיְסוֹד לִגְאֻלַּת הָעָם.
לֹא בְּחַיִל וְלֹא בְּכֹחַ אָמַר יְהוֹשֻעַ חַנְקִין לִגְאֹל אֶת אַדְמַת אַרְצֵנוּ. אַף לֹא בְּכֹחַ הַכֶּסֶף בִּלְבַד. הוּא הֶאֱמִין אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כִּי לָנוּ הָאָרֶץ הַזֹּאת. אַךְ מִפְּנֵי שֶׁגָּלִינוּ מִמֶּנָּה וַאֲחֵרִים נֹאחֲזוּ בָּהּ וְהֵם לֹא יָדְעוּ לִשְׁמֹר עַל הַבְּרָכָה הָאֲצוּרָה בְּתוֹכָהּ – הֶאֱמִין יְהוֹשֻׁעַ חַנְקִין כִּי עַלֵינוּ לְהַחֲזִירָהּ לִבְעָלֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים, לְיָדַיִם עוֹבְדוֹת וְחָרוּצוֹת שֶׁיַּהַפְכוּהָ לִבְרָכָה לִשְׁנֵי הָעַמִּים הַיּוֹשְׁבִים עָלֶיהָ.
וְהוּא עָשָׂה אֶת כָּל חַיָּיו אַךְ דָּבָר אֶחָד – גְאֻלַּת הָאֲדָמָה. הוּא עָבַר אֶת הָאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ, לָמַד וְחָקַר כָּל רֶגֶב – לָדַעַת מִי הֵם הָאוֹחֲזִים בּוֹ, מִי הֵם בְּעָלָיו. וְאַחֲרֵי שֶׁיָּדַע אֶת הָאֲדָמָה וְאֶת בְּעָלֶיהָ, בִּקֵּש דֶּרֶךְ כֵּיצַד לְהֵיטִיב לָאֲדָמָה הַזֹּאת, לְהַחֲיוֹתָהּ וּלְהַפְרִיחָה בִּידֵי יְהוּדִים מִבְּלִי לְהָבִיא נֵזֶק לְאֵלֶּה שֶׁהָיוּ בְּעָלֶיהָ עַד כֹּה. יְהוֹשֻׁעַ חַנְקִין עָסַק בִּקְנִיַּת קַרְקָעוֹת לְעַם יִשְׂרָאֵל. אֲבָל אֵינָהּ דּוֹמָה קְנִיַת קַרְקַע לִקְנִיַּת אֵיזֶה חֵפֶץ בְּבֵית־מִסְחָר, שֶׁאַתָּה מְשַׁלֵּם אֶת מְחִירוֹ וְלוֹקֵחַ אֶת הַסְּחוֹרָה.
יְהוֹשֻׁעַ חַנְקִין קָנָה אֲדָמָה אֵצֶל בְּעָלִים עַרְבִים. אֲבָל הַמּוֹכֵר לֹא הָיְתָה לוֹ טִינָה בְּלִבּוֹ עַל חַנְקִין הַקּוֹנֶה, כִּי יָדַע חַנְקִין לֹא רַק לִקְנוֹת וְלָקַחַת אֶת שֶׁקָּנָה, אֶלָּא גַּם לְהִתְחַשֵּׁב בְּמַצָּבוֹ שֶׁל הַמּוֹכֵר, שֶׁתִּצְמַח טוֹבָה גַּם לוֹ מִן הַמְּכִירָה הַזֹּאת. כִּי בַּעַל־הַקַּרְקַע לֹא יָכֹל לְעַבֵּד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר בְּיָדוֹ, וְעַל יְדֵי כָךְ הָפְכָה שְׁמָמָה. אֲבָל בַּכֶּסֶף שֶׁהוּא מְקַבֵּל הוּא מְסַדֵּר לוֹ נַחֲלָה וְהוּא מְעַבֵּד אוֹתָהּ, וְהַחֵלֶק הָעוֹבֵר לִידֵי הַיְּהוּדִים הוֹפֵךְ לְאֶרֶץ בְּרָכָה, הַמְחַיָּה אֲנָשִׁים רַבִּים.
עַל כֵּן הָיוּ לוֹ לְחַנְקִין יְדִידִים רַבִּים בֵּין הָעַרְבִים, יְדִידוּת שֶׁנִּמְסְרָה מֵהוֹרִים לְבָנִים וּלִבְנֵי בָנִים.
יְהוֹשֻׁעַ חַנְקִין הָלַךְ בִּגְדוֹלוֹת. לְנֶגֶד עֵינָיו עָמְדָה תָּמִיד הַשְּׁאִיפָה הַגְּדוֹלָה לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל אַדְמַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּידֵי הַיְּהוּדִים. צָעִיר לְיָמִים בָּא יְהוֹשֻׁעַ חַנְקִין לָאָרֶץ, וְהוּא תַּלְמִיד הַמַּחְלְקָה הַשְּׁבִיעִית שֶׁל הַגְִּמְנַסְיָה בְּרוּסְיָה. הוֹרָיו, חוֹבְבֵי־צִיּוֹן, בָּאוּ לָאָרֶץ וְהִתְיַשְּׁבוּ בְּרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן. צְעָדָיו הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ הַצָּעִיר הָיוּ עַל אַדְמַת רִאשׁוֹן וּבִכְרָמֶיהָ. אַךְ לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וּמִשְׁפַּחַת חַנְקִין הֻכְרְחָה לַעֲזֹב אֶת רִאשׁוֹן־לְצִיּוֹן. פְּקִידֵי הַבָּרוֹן רוֹטְשִׁילְד, שֶׁלְּיָדָם נִמְסְרָה הַנְהָלַת הַמּוֹשָׁבָה, רָדוּ בָּאִכָּרִים וְשָׁלְטוּ בָּהֶם כְּבִמְשֻׁעְבָּדִים. מִשְׁפַּחַת חַנְקִין הָיְתָה בֵּין הַמִּתְמָרְדִים נֶגֶד הַמְשַׁעְבְּדִים, פְּקִידֵי הַבָּרוֹן, וְעַל כֵּן אֲנוּסָה הָיְתָה לָצֵאת אֶת רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן, וְהָלְכָה לְהִתְיַשֵּׁב בִּגְדֵרָה.
וְאוּלָם יְהוֹשֻׁעַ חַנְקִין הַצָּעִיר לֹא רָצָה לְהִסְתַּפֵּק בַּעֲבוֹדַת הַהִתְיַשְּׁבוּת הַקְּטַנָּה שֶׁנֶעֶשְׂתָה אָז בָּאָרֶץ בִּידֵי פְּקִידֵי הַבָּרוֹן. הוּא נִמְשַׁךְ לִגְדוֹלוֹת. אַךְ אֶת הַגְּדוֹלוֹת לֹא בִּקֵּשׁ בַּשָּׁמַיִם, אֶלָּא בָּאֲדָמָה. מַעֲשֵׂהוּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר עָשָׂה – קְנִיַּת אַדְמַת דּוֹרָן, שֶׁהָפְכָה אַחַר כָּךְ הַמּוֹשָׁבָה רְחֹבוֹת.
מֵאַיִן הָיָה לוֹ לַצָּעִיר חַנְקִין הָעֹז הַזֶּה לָגֶשֶׁת לִקְנִיַּת גוּשׁ אֲדָמָה, וּמֵאַחֲרָיו אֵין לֹא תְּנוּעַת חֲלוּצִים שֶׁיָּבוֹאוּ לְהִתְיַשֵּׁב וְלֹא בַּעֲלֵי־כֶּסֶף שֶׁיְּשַׁלְמוּ אֶת מְחִיר הַקַּרְקַע? אָכֵן, רוּחַ אֱמוּנָה הָיְתָה זֹאת שֶׁפָּעֲמָה בּוֹ.
וְאָמְנָם, אַחֲרֵי שֶׁקָּנָה אֶת אַדְמַת דּוֹרָן נִמְצְאוּ יְהוּדִים שֶׁהִתְאַרְגְּנוּ בְּחֶבְרָה שֶׁנִּקְרְאָה “מְנוּחָה וְנַחֲלָה” וְהֵם בָּאוּ וְהִתְיַשְּׁבוּ עַל חוֹלוֹת דּוֹרָן, וְלֹא עָבְרוּ אֶלָּא שָׁנִים מוּעָטוֹת וְהִתְנוֹסְסָה שָׁם הַמּוֹשָׁבָה הַיָּפָה רְחֹבוֹת.
בָּזֶה פָּתַח חַנְקִין אֶת מִפְעָלוֹ, מִפְעָל גְּאֻלַּת הַקַּרְקַע.
וְכָךְ הָלַךְ מֵחַיִל אֶל חַיִל. מִדּוֹרָן לַחֲדֵרָה. אַדְמַת בִּצּוֹת וְקַדַּחַת זוֹ, אֲשֶׁר גַּם בֶּדְוִים לֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת בָּהּ, נִרְאֲתָה בְּעֵינָיו כַּאֲדָמָה בְּרוּכָה. הוּא חָזָה בְּעֵינֵי רוּחוֹ מַה יוּכַל הַגָּאוֹן הַיְּהוּדִי לַעֲשׂוֹת אַף בְּבִצּוֹת אֵלּוּ, וְהוּא גָּאַל אֵת הָאֲדָמָה הַזֹּאת. לֹא הָיָה לוֹ לֹא כֶּסֶף וְלֹא אֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים מֵאֲחוֹרֵי גַבּוֹ וְהָרוֹצִים לְהִתְיַשֵּׁב, וְאוּלָם שׁוּב – אֱמוּנָתוֹ הַגְּדוֹלָה בָּעָם הִיא שֶׁנָּתְנָה לוֹ אֶת הַבִּטָּחוֹן לִגְאֹל אֶת הָאֲדָמָה. וְכָךְ הָיָה בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל וְכָךְ הָיָה בְּעֵמֶק חֵפֶר. אָמְנָם, כָּאן כְּבָר רָאָה בְּמוֹ עֵינָיו כִּי אָכֵן, יֵשׁ תְּנוּעָה צִיּוֹנִית, יֵשׁ חֲלוּצִים הַשּׁוֹאֲפִים לְהֵאָחֵז בָּאֲדָמָה – וְהוּא גָּאַל אֶת הָאֲדָמָה.
חֲלוֹמוֹת גְּדוֹלִים הָיוּ לוֹ, אַךְ הָיָה לוֹ גַּם הַמֶּרֶץ וְגַם הָעֹז לָגֶשֶׁת לְהַגְשָׁמָתָם.
שִׁשִּׁים שָׁנָה עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ חַנְקִין לִגְאֻלַּת אַדְמַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. הַשְּׂעָרוֹת הָאֲרֻכּוֹת שֶׁעָטְרוּ אֶת רֹאשׁוֹ שִׁוּוּ לוֹ מַרְאֵה נָזִיר. כְּאִלּוּ הִתְנַזֵּר מִכָּל אֲשֶׁר מִסָּבִיב, וְלִבּוֹ וְרוּחוֹ אַךְ לִגְאֻלַּת הָאֲדָמָה. בִּצְנִיעוּת, לְלֹא דִּבּוּרִים יְתֵרִים וּלְלֹא הִתְפָּאֲרוּת עָשָׂה כָּל יָמָיו אֶת מְלַאכְתּוֹ הָאַחַת. מְמַעֵט בְּדִבּוּר וּמְקַמֵּץ בְּשִׂיחָה. עַד יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן הָיָה נָתוּן אַךְ וְרַק לִגְאֻלַּת הָאֲדָמָה.
יְדִידָיו בִּקְשׁוּהוּ שֶׁיִּרְשֹׁם אֶת זִכְרוֹנוֹתָיו, וְהוּא אָמַר כִּי לְאַחַר שְׁמוֹנִים יַפְנֶה דַּעְתּוֹ לְזִכְרוֹנוֹת הֶעָבָר. לְעֵת עַתָּה יֵשׁ לִפְעֹל וְלִגְאֹל. וְהִנֵּה יָמִים מְעַטִּים לִפְנֵי הַגִּיעוֹ לִשְׁמוֹנִים הָלַךְ מֵאִתָּנוּ.
הָלְכָה מֵאִתָּנוּ דְּמוּת נֶהְדֶּרֶת – הָאִישׁ עֲטוּר הַשְּׂעָרוֹת, רַב הַמֶּרֶץ וְרַב הַפְּעֻלּוֹת, שֶׁכָּל חַיָּיו הָיוּ קֹדֶשׁ לִגְאֻלַּת הָאֲדָמָה.
מִבֵּיתוֹ בְּתֵל־אָבִיב הָעָבְרָה גְּוִיָּתוֹ לְבֵית הַקֶּרֶן־הַקַּיֶּמֶת. יְדִידָיו לִוּוּהוּ בְּכָבוֹד וּבְהַעֲרָצָה. מִכָּאן יָצְאָה הַלְּוָיָה לְעֵמֶק יִזְרְעֶאל – אֶל קֶבֶר הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁעַל הַגִּלְבֹּעַ.
(תשׁ"ו)
מֹשֶׁה סְמִילַנְסְקִי
מאתיצחק יציב
א
עֶלֶם, כִּמְעַט נַעַר, בָּא משֶׁה סְמִילַנְסְקִי לָאָרֶץ. לִבּוֹ מָשַׁךְ אוֹתוֹ אֶל אַדְמַת הָאָבוֹת וְהוּא בָּא וְהֵבִיא אִתּוֹ אֶת אַהֲבָתוֹ הַגְּדוֹלָה לָאֲדָמָה הַזֹּאת וְהוּא אוֹהֵב אוֹתָהּ אַהֲבַת־נְעוּרִים עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
הוּא עָלָה לָאָרֶץ לֹא כַּחֲנִיך תְּנוּעָה, וְלֹא כְּחָבֵר לְאִרְגּוּן. מֵאָז דָּרְכָה רַגְלוֹ עַל אַדְמַת הָאָרֶץ בִּקֵּשׁ לְהֵאָחֵז בָּהּ, בִּקֵּשׁ לְהֵאָחֵז בְּאַדְמַת הַשְּׁמָמָה וּלְהָפְכָה פּוֹרִיָּה. כָּל מַחֲשָׁבְתּוֹ וְכָל שְׁאִיפָתוֹ הָיוּ אַךְ בִּנְקֻּדָּה אַחַת: לְהַגְדִּיל אֶת שֶׁטַח הָאֲדָמָה, עָלָיו יוֹשְׁבִים יְהוּדִים.
נַפְשׁוֹ שֶׁל הָעֶלֶם סְמִילַנְסְקִי הָיְתָה פְּתוּחָה לְמַרְאוֹת הָאָרֶץ, לְהָרֶיהָ וַעֲמָקֶיהָ, חוֹלוֹתֶיהָ וּבִצּוֹתֶיהָ, לִזְרִיחַת שִׁמְשָׁהּ וּלְהִלַּת יְרֵחָהּ – נֶפֶשׁ פִּיּוּטִית. אַךְ הָעֶלֶם הַחוֹלֵם בִּקֵּשׁ גַּם פְּעֻלָּה לְכַפָּיו. וְהוּא אַמִּיץ בְּרוּחוֹ וְאֵינֹו חָת מִפְּנֵי קְשִׁי הָעֲבוֹדָה וְהָאַקְלִים וְהוֹלֵךְ אֶל כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר יִרְאֶה בּוֹ אֶפְשָׁרוּת לִיצֹר יִשּׁוּב עִבְרִי. הוּא בֵּין רִאשׁוֹנֵי הַבּוֹנִים בַּחֲדֵרָה, בֵּין בּוֹנֵי רִאשׁוֹן־לְצִיּוֹן וּבֵין רִאשׁוֹנֵי רְחֹבוֹת.
רִגְשֵׁי הָאַהֲבָה לַמְּכוֹרָה, לַמּוֹלֶדֶת, מְעוֹרְרִים אוֹתוֹ לַעֲבֹר אֶת הָאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ, לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל שְׁבִיל, לְהִתְבּוֹנֵן בְּכָל מִשְׁעוֹל וּלְהַכִּיר אֶת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, וְהוּא סוֹפֵג אֶת הַנּוֹף, נוֹפָהּ שֶׁל הָאָרֶץ, וְנַפְשׁוֹ הַצְּמֵאָה לֹא תֵּדַע רְוָיָה.
כָּל נְקֻדָּה עִבְרִית חֲדָשָׁה יְקָרָה לוֹ וְהוּא עוֹקֵב אַחֲרֶיהָ. כָּל שַׁעַל אֲדָמָה שֶׁיְּהוּדִים רוֹכְשִׁים אוֹתוֹ מֵבִיא שִׂמְחָה בְּלִבּוֹ. הוּא עוֹזֵר בִּרְכִישָׁתוֹ, מְסַיֵּעַ לַמִּתְיַשְּׁבִים כְּכָל אֲשֶׁר יִהְיֶה לְאֵל יָדוֹ וּמְאַמֵּץ אֶת רוּחָם.
וְהוּא אִכָּר, בַּעַל פַּרְדֵּס בִּרְחֹבוֹת, וְיוֹצֵא יוֹם יוֹם אֶל פַּרְדֵּסוֹ וְאֶל כַּרְמוֹ לַעֲבוֹדָה וְאַף לִשְׁמִירָה בַּלֵּילוֹת.
ב
אַהֲבָתוֹ לָאֲדָמָה וּלְמִתְיַשְּׁבֶיהָ מְמַלְאָה אוֹתוֹ כֻּלּוֹ, פּוֹרֶצֶת אֶת קִירוֹת לִבּוֹ, וְהוּא מְתַנֶּה אוֹתָהּ גַּם בְּאָזְנֵי אֲחֵרִים. הוּא מְתַנֶּה אֶת אַהֲבָתוֹ בְּסִפּוּרִים וּבִרְשִׁימוֹת. הוּא מְתָאֵר אֶת יְפִי הָאָרֶץ וְיוֹשְׁבֶיהָ כְּפִי שֶׁתֶּחֱזֶה עֵינוֹ וּבְרֹב רֶגֶשׁ וְאַף בְּהִתְרַגְּשׁוּת. הָאוֹר הָרַב הַשּׁוֹפֵעַ תַּחַת שְׁמֵי אַרְצֵנוּ כְּאִלּוּ הִגִּיהַ עַל סִפּוּרָיו מֵחַיֵּי הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי וּמֵחַיֵּי הָעֲרָבִים. סִפּוּרָיו הֵם מְרֻבֵּי אוֹר וּמְעוּטֵי צֵל. עֲלִילוֹת הָאֲנָשִׁים וְתַעֲלוּלֵיהֶם צִבְעֵיהֶם בְּהִירִים וַחֲזָקִים וְהַדִּמְיוֹן הַמִּזְרָחִי מַפְלִיג בָּהֶם. סִפּוּרָיו מֵחַיֵּי הַיִּשּׁוּב הֶחָדָשׁ וְכֵן סִפּוּרָיו מֵחַיֵּי הָעֲרָבִים (עֲלֵיהֶם הָיָה חוֹתֵם: חַוַּגָּ’ה מוּסָה) גִּלּוּ לִפְנֵי הַקּוֹרֵא הָעִבְרִי אֶת עוֹלַם־הַקְּסָמִים הַקַּיָּם וְהַמִּתְהַוֶּה וְקֵרְבוּ אֶת הָאָרֶץ לִלְבָבוֹת רְחוֹקִים וְהִטּוּ אוֹתָם אֶל הָאָרֶץ. סִפּוּרָיו מוֹשְׁכִים אֶת הַלֵּב.
וְאוּלָם גָּדוֹל בְּיִחוּד כֹּחוֹ שֶׁל משֶׁה סְמִילַנְסְקִי בְּסַפְּרוֹ עַל חַיֵּי הָאֲנָשִׁים שֶׁמָּסְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם לְבִנְיַן הָאָרֶץ. אַהֲבָתוֹ אֲלֵיהֶם הִיא אַהֲבָתוֹ שֶׁל אָדָם אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ, אֶל קְרוֹבָיו, וְהוּא מְסַפֵּר עֲלֵיהֶם בְּרֹב רֶגֶשׁ. וְהַמִּשְׁפָּחָה גְּדוֹלָה – כָּל “מִשְׁפַּחַת הָאֲדָמָה”, כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חָרַשׁ תֶּלֶם, נָטַע עֵץ, עָדַר סְבִיבוֹ וְשָֹמַר עָלָיו הוּא בֶּן הַמִּשְׁפָּחָה. כִּי עַל כֵּן הוּא מַעֲרִיץ אֶת הַחַקְלַאי, הַהוֹפֵךְ מִדְבָּר לְאֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת, בְּכָל נַפְשׁוֹ וְהוּא מִשְׁתַּדֵּל לָבוֹא אִתּוֹ בִּדְבָרִים, לְהַכִּיר אוֹתוֹ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו.
וְאָמְנָם, רַבִּים גַּם רַבִּים מְיֻדָּעָיו וּמַכָּרָיו מִמִּשְׁפַּחַת הָאֲדָמָה, עֲשָׂרוֹת בַּשָּׁנִים הוּא מִתְעַנְיֵן בָּהֶם, מְלַוֶּה אוֹתָם בַּיִּשּׁוּבִים הַחֲדָשִׁים, עוֹקֵב אַחֲרֵי הִתְפַּתְּחוּתָם וְשָׁר שִׁירֵי תְּהִלָּה לְכָל מִפְעָל חַקְלָאִי מְשַׂגְשֵׂג וּלְעוֹבְדָיו וּמֵצֵר בְּצָרַת הַיִּשּׁוּב שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ. בִּרְבוֹת הַיָּמִים עָבְרוּ לִפְנֵי עֵינָיו רַבִּים מִן הָעוֹשִׂים בַּהִתְיַשְּׁבוּת. רַבִּים פָּעֲלוּ וְנָפְלוּ עַל מִשְׁמַרְתָּם, רַבִּים עָשׂוּ בְּלִי לֵאוּת וּבְבוֹא עִתָּם הִסְתַּלְּקוּ לְעוֹלָמָם – אַךְ הוּא שׁוֹמֵר לָהֶם אַהֲבָה, מוֹקִיר זִכְרָם וּמַעֲמִיד לָהֶם “נֵר נְשָׁמָה”. לִשְׁנֵי סֲפָרָיו שֶׁיָצְאוּ בְּהוֹצָאַת “עַם עוֹבֵד” בְּשֵׁם “מִשְׁפַּחַת הָאֲדָמָה” הוּא מוֹסִיף כֹּתֶרֶת מִשְׁנֶה: “נֵרוֹת נְשָׁמָה”, כִּי קָדוֹשׁ זִכְרָם.
אַהֲבָתוֹ לְבוֹנֵי הָאָרֶץ נוֹדַעַת גַּם לְאַנְשֵׁי הָרוּחַ בַּיִּשׁוּב, סוֹפְרֵי וְחוֹקְרֵי הָאָרֶץ, שֶׁסִּיְּעוּ בַּעֲבוֹדָתָם הָרוּחָנִית לְבוֹנֵי הַיִּשּׁוּב, וְהוּא מַדְלִיק נֵר גַּם לְנִשְׁמוֹתֵיהֶם.
וּמַעֲלָה גְּדוֹלָה לְסִפּוּרָיו וּרְשִׁימוֹתָיו שֶׁל סְמִילַנְסְקִי – הֵם כְּתוּבִים בְּלָשׁוֹן קַלָּה וּפְשׁוּטָה וְכָל הַיּוֹדֵעַ לִקְרֹא “בְּלִי נְקֻדּוֹת” יָכוֹל לַהֲבִינָם, לֵהָנוֹת מֵהֶם וּלְהַעֲשִׁיר אֶת יְדִיעוֹתָיו עַל בִּנְיַן הָאָרֶץ בְּשִׁשִּׁים הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת.
ג
כְּאִישׁ פְּעֻלּוֹת עוֹסֵק סְמִילַנְסְקִי גַּם בְּצָרְכֵי צִבּוּר. תְּחִלָּה כַּחֲבֵר וַעַד מוֹשַׁבְתּוֹ רְחֹבוֹת, וְאַחֲרֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה עָמַד בְּרֹאש הִתְאַחֲדוּת הָאִכָּרִים. הוּא יִסֵּד וְעָרַךְ אֶת הַשָּׁבוּעוֹן “בּוּסְתְנַּאי”, שֶׁהָיָה לְפֶה לָאִכָּרִים (זְמַן יָדוּעַ יָצָא גַּם “בּוּסְתְּנַאי לַנֹּעַר”).
בִּפְעֻלָּתוֹ כְּרֹאשׁ הִתְאַחֲדוּת הָאִכָּרִים וּכְעוֹרֵךְ “בּוּסְתְּנַאי” הָיוּ וִכּוּחִים קָשִׁים בֵּינוֹ וּבֵין הִסְתַּדְּרוּת הָעוֹבְדִים. בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת הִסְתַּלֵּק סְמִילַנְסְקִי מִפְּעֻלָּתוֹ כְּעַסְקָנָהּ שֶׁל הִתְאַחֲדוּת הָאִכָּרִים וְשִׁנָּה אֶת יַחֲסוֹ לַהִסְתַּדְּרוּת וְלַהִתְיַשְּׁבוּת הָעוֹבֶדֶת.
ד
כְּאִישׁ הָאֲדָמָה הוּא נָכוֹן תָּמִיד גַּם לְהָגֵן עָלֶיהָ. רַעְיוֹן הַשְּׁמִירָה הָעִבְרִית בַּמּוֹשָׁבָה הָעִבְרִית מָצָא בּוֹ תּוֹמֵךְ וְעוֹזֵר מִיָּמֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הִסְתַּדְּרוּת “הַשּׁוֹמֵר”. מִשֶּׁנִּכְנְסוּ צִבְאוֹת בְּרִיטַנְיָה לְאֶרֶץ יְהוּדָה וְשִׁחְרְרוּהָ מֵעֹל הַתֻּרְכִּים וְהֵבִיאוּ אִתָּם אֶת הַצְהָרַת בַּלְפוּר, וּבָאָרֶץ קָמָה תְּנוּעַת הִתְנַדְּבוּת לִגְדוּדִים עִבְרִים כְּדֵי לְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׁחְרוּר הַגָּלִיל – הָיָה משֶׁה סְמִילַנְסְקִי אַחַד הַמִּתְנַדְּבִים הַפְּעִילִים וְהָרִאשׁוֹנִים, וְאַף כִּי הָיָה כְּבָר בֶּן אַרְבָּעִים וָמַעְלָה עָמַד בַּשּׁוּרָה, חַיָּל פָּשׁוּט בֵּין חַיָּלִים וְנוֹשֵׂא אֶת הַנֶּשֶׁק הָעִבְרִי בְּיָדוֹ בְּהִתְלַהֲבוּת וּבְהַתְמָדָה, כְּאַחַד הַצְּעִירִים.
וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה שָׁמַר משֶׁה סְמִילַנְסְקִי עַל הִתְלַהֲבוּת נְעוּרִים. גַּם עַתָּה הוּא עוֹבֵר מִיִּשּׁוּב לְיִשּׁוּב, כְּשֶׁהוּא נֶהֱנֶה וְשָׂמֵח לְכָל הֶשֵּׂג בַּמֶּשֶׁק הַחַקְלָאִי הָעִבְרִי.
(תש"ד)
ד"ר יִצְחָק (מַכְּס) בּוֹדֶנְהַיְמֶר
מאתיצחק יציב
(1940־1865)
ד"ר בּוֹדֶנְהַיְמֶר הָיָה אַחַד הַמְעַטִּים שֶׁעָמַד לִימִין הֶרְצֵל בְּיָמֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַצִּיּוֹנוּת.
מִשֶּׁהִגִּיעָה אֵלָיו בְּשׂוֹרָתוֹ שֶׁל הֶרְצֵל כְּבָר עָמַד מוּכָן וּמְזֻמָּן לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה צִיּוֹנִית.
ד"ר בּוֹדֶנְהַיְמֶר עָסַק בְּצִיּוֹנוּת עוֹד לִפְנֵי שֶׁהִגִּיעָה אֵלָיו קְרִיאָתוֹ שֶׁל הֶרְצֵל; חָשׁוֹב חָשַׁב עַל פִּתְרוֹן שְׁאֵלַת הַיְּהוּדִים חָמֵשׁ שָׁנִים לִפְנֵי שֶׁפִּרְסֵם הֶרְצֵל אֶת “מְדִינַת הַיְּהוּדִים”. בִּשְׁנַת 1891 כָּתַב בּוֹדֶנְהַיְמֶר חוֹבֶרֶת בְּשֵׁם “סוּרְיָה וְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמִקְלָט לִיהוּדֵי רוּסְיָה”, וְשָׁלשׁ שָׁנִים לִפְנֵי הַקּוֹנְגְרֶס הַצִּיּוֹנִי הָרִאשׁוֹן יִסְּדוּ בּוֹדֶנְהַיְמֶר וְדָוִד ווֹלְפְסוֹן – נְשִׂיא הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית אַחֲרֵי מוֹתוֹ שֶׁל הֶרְצֵל – אֶת הָאֲגֻדָּה הַצִּיּוֹנִית הַרִאשׁוֹנָה בְּגֶרְמַנְיָה. שְׁמָהּ שֶׁל הַחוֹבֶרֶת שֶׁכָּתַב בּוֹדֶנְהַיְמֶר אָז מֵעִיד, כִּי בַּיָּמִים הָהֵם הָיְתָה הַצִּיּוֹנוּת עִנְיָן בִּשְׁבִיל יְהוּדֵי רוּסְיָה שֶׁנִּרְדְּפוּ עַל יְדֵי שִׁלְטוֹן הַצַאר. יְהוּדֵי גֶרְמַנְיָה נִמְצְאוּ אָז בְּמַצָּב שֶׁל פְּרִיחָה וְנֶהֱנוּ מִן הַזְּכֻיּוֹת שֶׁהָיוּ לָהֶם, וְכָל מַחֲשַׁבְתָּם הָיְתָה אֵיךְ לְהִטָּמַע בֵּין הַגֶּרְמַנִּים וּלְטַשְׁטֵשׁ אֶת יַהֲדוּתָם. אֲבָל הָעוֹרֵךְ־דִין הַצָּעִיר, מַכְּס בּוֹדֶנְהַיְמֶר, לֹא הִסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ מֵעִנְיְנֵי הַיַּהֲדוּת, וּבְעוֹדוֹ בֶּן עֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ שָׁנִים כָּתַב אֶת הַחוֹבֶרֶת עַל יִשּׁוּב אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁבִיל יְהוּדֵי רוּסְיָה וְלִבּוֹ הָיָה נָתוּן לְיִסּוּד אֲגֻדָּה צִיּוֹנִית. לֵאמֹר, גַּם בִּסְבִיבָה שֶׁל מִתְבּוֹלְלִים וְהִתְבּוֹלְלוּת הִבְהֵב בְּלִבּוֹ שֶׁל הַצָּעִיר בּוֹדֶנְהַיְמֶר זִיק יְהוּדִי גָדוֹל, שֶׁעִם הוֹפָעָתוֹ שֶׁל הֶרְצֵל הָיְתָה לְשַׁלְהֶבֶת.
מִשֶּׁהִתְחִיל הֶרְצֵל בַּהֲכָנוֹת לַקּוֹנְגְרֶס הָרִאשׁוֹן הִתְעוֹרֵר בּוֹדֶנְהַיְמֶר מִיָּד וְנָתַן יָדוֹ לְהֶרְצֵל, וְהוּא אֶחָד מֵחֲבְרֵי הַוַּעֲדָה הַמְאַרְגֶּנֶת אֶת הַקּוֹנְגְרֶס הָרִאשׁוֹן, וְאֶל הַקּוֹנְגְרֶס בָּא כִּשְׁלִיחַ הָאֲגֻדָּה הַצִּיּוֹנִית אֲשֶׁר הָיְתָה קַיֶּמֶת בְּקֶלְן. הוּא דָּבַק בְּהֶרְצֵל מִן הָרֶגַע הָרִאשׁוֹן וְעָמַד עַל יָדוֹ עַד רִגְעוֹ הָאַחֲרוֹן. וּמֵאָז הַקּוֹנְגְרֶס הָרִאשׁוֹן הוּא עוֹשֶׂה בַּהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית כְּאֶחָד מֵעוֹזְרָיו הַנֶּאֱמָנִים שֶׁל הֶרְצֵל, הַקּוֹרֵא לוֹ “חַיָּלִי הַטּוֹב”. וּכְבָר בַּקּוֹנְגְרֶס הָרִאשׁוֹן מַרְצֶה בּוֹדֶנְהַיְמֶר עַל הַשְּׁאֵלוֹת כֵּיצַד לְאַרְגֵּן הִסְתַּדְּרוּת צִיּוֹנִית, כֵּיצַד לִיצוֹר הוֹן לְהִתְיַשְּׁבוּת עַל יְדֵי יִסּוּד בַּנְק לְאֻמִּי וְקֶרֶן קַיֶּמֶת, וְהוּא נִבְחַר לַוַּעַד הַפּוֹעֵל הַצִּיּוֹנִי כִּנְצִיג יְהוּדֵי גֶרְמַנְיָה. מֵעַתָּה הִתְנוֹסֵס שְׁמוֹ שֶׁל בּוֹדֶנְהַיְמֶר בְּכָל פְּעֻלָּה שֶׁעָשָׂה הֶרְצֵל. בּוֹדֶנְהַיְמֶר לִוָּה אֶת הֶרְצֵל בִּנְסִיעָתוֹ לְקֻשְׁטָא אֶל הַשֻּׂלְטָן הַתֻּרְכִּי, הוּא גַּם לִוָּה אֶת הֶרְצֵל בִּנְסִיעָתוֹ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִפְגּשׁ שָׁם אֶת הַקֵיסָר וִילְהֶלְם מִגֶּרְמַנְיָה, לְשֵׁם שִׂיחָה עַל הִתְיַשְּׁבוּת הַיְּהוּדִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.
בּוֹדֶנְהַיְמֶר הָיָה אִישׁ פְּעֻלּוֹת. מֵאָז נִבְחַר כִּנְצִיג יְהוּדֵי גֶּרְמַנְיָה בַּוַּעַד הַפּוֹעֵל הַצִּיּוֹנִי יִסֵּד אֲגֻדּוֹת צִיּוֹנִיּוֹת רַבּוֹת בְּכָל רַחֲבֵי גֶרְמַנְיָה וְהָיָה הַנָּשִׂיא הָרִאשׁוֹן שֶׁל הִסְתַּדְּרוּת צִיּוֹנֵי גֶרְמַנְיָה. בַּקּוֹנְגְרֶס הַצִּיּוֹנִי הָרְבִיעִי עָזַר הַרְבֵּה לִפְּרוֹפ' הֶרְמַן שַׁפִּירָא בְּנִסּוּחַ הַהַחְלָטוֹת עַל הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת וְנִכְנַס לַדִּירֶקְטוֹרְיוֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁלָּהּ, וּזְמַן יָדוּעַ הָיָה נְשִׂיא הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת. בִּימֵי נְשִׂיאוּתוֹ בַּקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת הֵחֵלּוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבוּל שֶׁל הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת וְהֵפִיצוּ אֶת הַקֻּפְסָה הַכְּחֻלָּה וְהֵחֵלּוּ בְּהַרְשָׁמָה בְּסֵפֶר־הַזָּהָב.
בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת יָשַׁב בּוֹדֶנְהַיְמֶר בִּירוּשָׁלַיִם. מִפַּעַם לְפַעַם הָיָה מְפַרְסֵם מִזִּכְרוֹנוֹתָיו עַל הַתְּקוּפָה הָרִאשׁוֹנָה בַּצִּיּוֹנוּת. וְהִנֵּה בַּשָּׁבוּעַ שֶׁמָּלְאוּ שְׁלשִׁים וְשֵׁשׁ שָׁנִים לְמוֹתוֹ שֶׁל הֶרְצֵל – נִפְטַר מֵאִתָּנוּ וְהוּא בֶּן שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים.
בְּצַוָּאָתוֹ נֶאֱמַר: “בְּרוּכָה אֶרֶץ זוֹ וּבָרוּךְ עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁלִּי. לְכוּ מֵחַיִל אֶל חַיִל. תִּרְאוּ אֶת הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ”.
(ת"ש)
אוֹטוֹ וַרְבּוּרְג
מאתיצחק יציב
(1938־1859)
זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים מֵת בְּבֶּרְלִין פְּרוֹפֶסוֹר אוֹטוֹ וַרְבּוּרְג, בִּשְׁנַת הַשִּׁבְעִים וָשֵׁשׁ לִימֵי חַיָּיו.
חוֹקֵר צְמָחִים הָיָה. בְּשַׁחַר עֲלוּמָיו הִתְמַסֵּר לְתוֹרַת הַצְּמָחִים, עָרַךְ מַסָּעוֹת בְּאַפְרִיקָה הַדְּרוֹמִית וְהַמִּזְרָחִית לְשֵׁם חֲקִירַת הַצְּמָחִים הַגְּדֵלִים בָּאֲרָצוֹת הַחַמּוֹת, הַטְּרוֹפִּיּוֹת, וְרָכַשׁ לוֹ יְדִיעוֹת מְרֻבּוֹת, עַד שֶׁהָיָה לְמַרְצֶה בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה בְּבֶּרְלִין וְאַחַר נִתְמַנָּה לִפְּרוֹפֶסוֹר. זֶה הָיָה בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים. גֶּרְמַנְיָה הָיְתָה אַחֶרֶת מִשֶּׁהִיא עַתָּה. לְאִישׁ־מַדָּע יְהוּדִי, חוֹקֵר וּבָקִי בְּמִקְצוֹעוֹ, נִתְּנָה הָאֶפְשָׁרוּת לְהַרְבִּיץ תּוֹרָה בְּאוּנִיבֶרְסִיטָאוֹת גֶּרְמַנְיָה.
אוּלָם אוֹטוֹ וַרְבּוּרְג לֹא עָסַק בְּתוֹרַת הַצְּמָחִים בִּלְבַד. רוּחוֹ הָיְתָה נְתוּנָה לְגוֹרַל בְּנֵי עַמּוֹ וְרָצָה לְקָרְבָם לַעֲבוֹדַת־הָאֲדָמָה, וְאַחַר שֶׁיָּצַר ד"ר הֶרְצֵל אֶת הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית הָיָה אוֹטוֹ וַרְבּוּרְג אַחַד הָאֲנָשִׁים הַמְּסוּרִים בְּיוֹתֵר לָרַעְיוֹן הַצִּיּוֹנִי וְלַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית.
אַךְ וַרְבּוּרְג הָיָה מָסוּר לֹא רַק לָרַעְיוֹן הַצִּיּוֹנִי, אֶלָּא הִקְדִּישׁ אֶת כֹּחוֹ וּמִרְצוֹ לַפְּעֻלָּה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. בִּשְׁנוֹתֶיהָ הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית נִתְעוֹרְרָה הַשְּׁאֵלָה, אִם עָלֶיהָ לְהַתְחִיל מִיָּד בְּבִנְיַן מוֹשָׁבוֹת וּמְשָׁקִים אוֹ שֶׁהִיא צְרִיכָה לַעֲסֹק בְּעִקָּר בְּהַשָּׂגַת הַסְכָּמָה מִשַּׁלִּיטֵי הַמְּדִינוֹת בָּעוֹלָם עַל יִסּוּד מְדִינָה יְהוּדִית בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַד שֶׁתְּקַבֵּל אֶת הַהַסְכָּמָה הַזֹּאת לֹא תַּעֲשֶׂה בָּאָרֶץ וְלֹא כְלוּם. הָיוּ אֵפוֹא שְׁנֵי זְרָמִים – הַזֶּרֶם הָאֶחָד חָשַׁב שֶׁמַּנְהִיגֵי הַצִּיּוֹנוּת צְרִיכִים לַעֲסֹק אַךְ בְּמַשָּׂא וּמַתָּן עִם מַלְכֵי עוֹלָם וּמִינִיסְטְרִים בִּדְבַר הַסְכָּמָתָם לַמְּדִינָה הַיְּהוּדִית; וְהַזֶּרֶם הַשֵּׁנִי דָּרַשׁ שֶׁהַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית תַּתְחִיל בִּפְעֻלָּה מַעֲשִׂית בָּאָרֶץ מִיָּד וְלֹא תְּחַכֶּה לְהַסְכָּמָה. אַדְּרַבָּה – טָעֲנוּ הַלָּלוּ – נִיצֹר נָא בָּאָרֶץ יִשּׁוּב עִבְרִי גָּדוֹל וְהוּא יַעֲזֹר לָנוּ גַּם בִּדְרִישָׁתֵנוּ מִן הָעַמִּים שֶׁיְּסַיְּעוּ לָנוּ לִיצוֹר מְדִינָה יְהוּדִית. הַוִּכּוּחַ הַזֶּה הָיָה לִפְנֵי שְׁלשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה, וְאַחֲרֵי שֶׁנִּצְחוּ הַמַּעֲשִׂיִּים וְהָחְלַט לָגֶשֶׁת מִיָּד לַעֲבוֹדַת הַהִתְיַשְּׁבוּת, נִקְרָא הַפְּרוֹפֶסוֹר וַרְבּוּרְג לַעֲמֹד בְּרֹאשׁ הַוַּעַד הַפּוֹעֵל הַמְצֻמְצָם שֶׁל הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית, וְהוּא שֶׁנִבְחַר אַחַר כָּךְ לָשֶׁבֶת עַל כִּסְאוֹ שֶׁל ד“ר הֶרְצֵל. בִּשְׁנוֹת נְשִׂיאוּתוֹ נוֹצַר הַמִּשְׂרָד הָאֶרֶצְיִשְׂרְאֵלִי, מִשְׂרָדָהּ שֶׁל הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית לַהִתְיַשְּׁבוּת הַלְּאֻמִּית בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְהוּא שֶׁשָּׁלַח אֶת ד”ר י. טוֹן וְאֶת ד"ר אַרְטוּר רוּפִּין לְנַהֵל אֶת הַמִּשְׂרָד הַזֶּה.
וַרְבּוּרְג, שֶׁלְּפִי תְּכוּנוֹת רוּחוֹ הָיָה חוֹקֵר וְאִישׁ מַדָּע, הִתְחִיל גַּם לַעֲסֹק בְּחֵקֶר הַשְּׁאֵלוֹת הַכַּלְכָּלִיּוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְיִסֵּד אֶת הַיַּרְחוֹן “אַלְטְנוֹילַנְד” – הַבָּמָה הַמַּדָּעִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית, שֶׁהָיְתָה מֻקְדֶּשֶׁת לַחֲקִירַת הָאָרֶץ וּתְנָאֵי הַהִתְיַשְּׁבוּת בְּקִרְבָּהּ, לְמַעַן דַּעַת מַה יוּכְלוּ הַיְּהוּדִים לַעֲשׂוֹת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּמִרְצָם וּבְכַסְפָּם וְכֵיצַד אֶפְשָׁר לִיצֹר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כֹּחוֹת קְלִיטָה לַהֲמוֹנֵי הָעוֹלִים הָעִבְרִים. אֲבָל גַּם בִּפְעֻלָּתוֹ הַצִּיּוֹנִית לֹא הִסְתַּפֵּק וַרְבּוּרְג אַךְ בְּמֶחְקָר בִּלְבַד. הוּא יִסֵּד חֶבְרוֹת שׁוֹנוֹת לִרְכִישַׁת קַרְקָעוֹת בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים בָּאָרֶץ. הוּא הָיָה מִמְּיַסְּדֵי חֶבְרַת “הַכְשָׁרַת הַיִּשּׁוּב”, זוֹ הַחֶבְרָה הַקּוֹנָה גַּם אֶת הַקַּרְקָעוֹת בִּשְׁבִיל הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת וְהוּא שֶׁסִּיֵַּע בִּידֵי פְּרוֹפֶסוֹר בּוֹרִיס שַׁץ לְהָקִים אֶת בֵּית־הַסֵּפֶר לִמְלָאכָה וְלָאֳמָנוּת “בְּצַלְאֵל”, בִּירוּשָׁלַיִם. וּמִלְּבַד כָּל אֵלֶּה עָסַק בְּיִחוּד בִּיצִירַת תַּחֲנַת־הַנִּסְיוֹנוֹת הַחַקְלָאִית – תְּחִלָּה בְּבֶן־שֶׁמֶן, בְּתֵל־אָבִיב וְעַתָּה בִּרְחוֹבוֹת. כָּל יָמָיו דָּאַג לַתַּחֲנָה הַזֹּאת שֶׁתּוֹרֶה אֶת הַחַקְלַאי הַיְּהוּדִי, הַבָּא הֵנָּה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת סְגֻלּוֹת הָאָרֶץ וְאַקְלִימָהּ, כֵּיצַד לְהוֹצִיא פְּרִי מִן הָאֲדָמָה.
הוּא הָיָה נִכְבָּד וְאָהוּב עַל הַכֹּל, כִּי טוֹב לֵב הָיָה, אִישׁ יָשָׁר וְעָדִין וְצָנוּעַ בְּכָל הֲלִיכוֹתָיו.
עִם כָּל פְּעֻלּוֹתָיו הַמְרֻבּוֹת לֹא הִזְנִיחַ אֶת מֶחְקָרָיו בַּצְּמָחִים, וּבְכָל בִּקּוּרָיו בָּאָרֶץ – הוּא הָיָה מְבַקֵּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁנָה שָׁנָה – הָיוּ רוֹאִים אֶת הָאִישׁ גְּבַהּ הַקּוֹמָה מְהַלֵּךְ בַּשָּׂדוֹת וּבַחוֹלוֹת וְאוֹסֵף אֶת צִמְחֵי־הָאָרֶץ, לַחֲקֹר אוֹתָם.
וְהִנֵּה מֵת הָאִישׁ בְּבֶּרְלִין הָרְשָׁעָה, הַרְחֵק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, מַשְׂאַת חַיָּיו.
(תרצ"ח)
ד"ר א. רוּפִּין
מאתיצחק יציב
(1876–1943)
בְּבֹקֶר כּ“ד בְּטֵבֵת תשׁ”ג לָבַשׁ ד"ר א. רוּפִּין בִּגְדֵי עֲבוֹדָה, לָקַח אֶת הַמַּעְדֵּר וְהָאֵת וְיָצָא אֶל גִּנָּתוֹ, בַּחֲצַר־בֵּיתוֹ בִּרְחַבְיָה שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, לַעֲדֹר אֶת הָאֲדָמָה כְּדַרְכּוֹ יוֹם יוֹם. הוּא עָדַר בַּעֲרוּגָה, וְאַגַּב עִדּוּר שׂוֹחַח עִם שְׁכֵנוֹ עַל חַדְשׁוֹת הַיּוֹם וְעַל שְׁתִילִים חֲדָשִׁים. שְׁכֵנוֹ הָלַךְ וְהוּא הִמְשִׁיךְ בַּעֲבוֹדָתוֹ. כַּעֲבֹר שָׁעָה קְצָרָה צִלְצֵל הַטֶּלֶפוֹן בַּבַּיִת. בָּאוּ אֶל הַגִּנָּה לִקְרֹא לוֹ וּמָצְאוּ אוֹתוֹ שׁוֹכֵב עַל הָאָרֶץ וְגַבּוֹ עַל הָאֵת…
שָׁכַב וְלֹא קָם. הֶעֱבִירוּהוּ אֶל הַבַּיִת וּלְעֵת הַצָּהֳרַיִם הוֹצִיא אֶת נִשְׁמָתוֹ וָמֵת.
הַיְדִיעָה עַל מוֹתוֹ פָּשְׁטָה חִישׁ בְּכָל הָאָרֶץ. בְּמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה וְהַיּוֹם עָמְדוּ לְיַד הַמֵּת בְּמִשְׁמַר כָּבוֹד אַנְשֵׁי כִּנֶּרֶת, דְּגָנִיָּה, נַהֲלָל וּכְפָר־רוּפִּין.
בְּיוֹם א' יָצְאָה הַלְּוָיָה מִבֵּיתוֹ לַחֲצַר הַמּוֹסָדוֹת הַלְּאֻמִּיִּים, וּמִשָּׁם לִדְגָנִיָּה אֲשֶׁר בְּעֵמֶק־הַיַּרְדֵּן. הַקֶּבֶר נֶחְצַב בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת בִּדְגָנִיָּה.
אֵבֶל כָּבֵד יָרַד עַל כָּל מוֹקִירָיו וּמַעֲרִיצָיו הָרַבִּים בְּכָל פִּנּוֹת הַיִּשּׁוּב.
מִי הָיָה ד"ר רוּפִּין? – אַחַד הָאֲנָשִׁים הַיָּפִים בְּיוֹתֵר בַּתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית.
מֶה הָיָה ד"ר רוּפִּין? – אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל. מִדָּה גְּדוֹלָה שֶׁל אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל הָיְתָה נְטוּעָה בְּלִבּוֹ. הוּא אָהַב אֶת הָעָם וּמָסַר לוֹ אֶת כָּל חַיָּיו.
מֶה עָשָׂה ד"ר רוּפִּין? – הוּא בָּא לָאָרֶץ לִפְנֵי שְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנִים כִּשְׁלִיחַ הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית, לִרְאוֹת מַה יֵּשׁ לַעֲשׂוֹת לְהַגְשָׁמַת הַצִּיּוֹנוּת. בָּא וְרָאָה וְאָמַר לְשׁוֹלְחָיו: צָרִיךְ לִבְנוֹת אֶת הַכְּפָר הָעִבְרִי. וְהִתְחִיל.
הוּא בָּא וְיִסֵּד אֶת “הַמִּשְׂרָד הָאֶרֶצְיִשְׂרְאֵלִי”. זֶה הָיָה הַמּוֹסָד הַצִּיּוֹנִי הָרִאשׁוֹן שֶׁפָּתְחָה הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וַאֲשֶׁר בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים הָיָה לַ“סּוֹכְנוּת הַיְּהוּדִית” בִּירוּשָׁלַיִם, עַל מַחְלְקוֹתֶיהָ וּסְנִיפֶיהָ.
גַּם לִפְנֵי בּוֹא ד“ר רוּפִּין לָאָרֶץ הָיוּ חֶבְרוֹת וּמוֹסָדוֹת אֲשֶׁר טִפְּלוּ בְּיִשּׁוּב אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְיִסְּדוּ מוֹשָׁבוֹת – חוֹבְבֵי־צִיּוֹן, הַבָּרוֹן רוֹטְשִׁילְד וְחֶבְרוֹת קְטַנּוֹת אֲחֵרוֹת אֲבָל ד”ר רוּפִּין הִתְחִיל בִּדְרָכִים חֲדָשׁוֹת, וּבָזֶה כֹּחוֹ.
בִּימֵי הַנְהָלָתוֹ שֶׁל ד"ר רוּפִּין נוֹצְרוּ הַיִּשּׁוּבִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַפּוֹעֲלִים, בְּעֵמֶק הַיַּרְדֵּן. הוּא יָצַר אֶת חַוּוֹת הַלִּמּוּד בְּבֶן־שֶׁמֶן וּבְכִנֶּרֶת, אֲשֶׁר בָּהֶן לָמַד הַפּוֹעֵל הָעִבְרִי עֲבוֹדָה חַקְלָאִית. הוּא יָדַע לִקְשֹׁר יַחֲסֵי יְדִידוּת עִם הַפּוֹעֲלִים וְהֶאֱמִין בְּכֹחָם. וּבָזֶה הָיָה אַחַד הַמְעַטִּים בֵּין הָעַסְקָנִים הַצִּיּוֹנִים. הוּא הִבִּיט בְּעַיִן יָפָה עַל הַצְּעִירִים הָאֵלֶּה, הַנִּלְהָבִים, בְּנֵי הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה, שֶׁבָּאוּ לִבְנוֹת אֶת הָאָרֶץ עַל יְסוֹדוֹת חֲדָשִׁים – לֹא עַל עֲבוֹדָה זָרָה, כִּי אִם עַל עֲבוֹדָה עַצְמִית. מִתּוֹךְ אֱמוּנָה זוֹ בְּכֹחָם שֶׁל הַפּוֹעֲלִים נָתַן אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לַחֲלוּצִים הָרִאשׁוֹנִים בִּדְגָנִיָּה לִבְנוֹת מֶשֶׁק לְפִי שְׁאִיפוֹתֵיהֶם וְלִחְיוֹת חַיֵּי קְבוּצָה. וּמֵאָז נַעֲשָׂה הַנִּסָּיוֹן הָרִאשׁוֹן בִּדְגָנִיָּה נוֹצְרָה כָּל הַהִתְיַשְּׁבוּת הָעוֹבֶדֶת בְּעֵמֶק־הַיַּרְדֵּן וּבְעֵמֶק־יִזְרְעֶאל וּבְיֶתֶר הַנְּקֻדּוֹת בָּאָרֶץ – קְבוּצוֹת וּמוֹשְׁבֵי־עוֹבְדִים.
אַךְ רוּפִּין שָׂם לִבּוֹ גַּם לְהִתְפַּתְּחוּת הָעִיר. הוּא שֶׁתָּמַךְ בַּהֲקָמַת הַשְּׁכוּנָה הָעִבְרִית הַחֲדָשָׁה לְיַד יָפוֹ, הֲלֹא הִיא “אֲחֻזַּת בַּיִת” וְכַיּוֹם תֵּל־אָבִיב, הָעִיר הַגְּדוֹלָה בְּכָל עָרֵי הָאָרֶץ.
וּמֵאָז בּוֹאוֹ לָאָרֶץ לֹא חָדַל רוּפִּין מִלְּחַפֵּשׂ דֶּרֶךְ כֵּיצַד לִבְנוֹת אֶת הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי בָּאָרֶץ, אֶת הַכְּפָר וְאֶת הָעִיר. בְּכָל הַקּוֹנְגְרֶסִים הַצִּיּוֹנִיִּים הָיָה הוּא הַמַּרְצֶה עַל הַבִּנְיָן, כֵּיצַד צָרִיךְ לַהֲקִימוֹ, בְּאֵילוּ דְּרָכִים לִבְנוֹתוֹ וּלְפִי אֵיזוֹ תָּכְנִית. וְכָךְ עֲשָׂרוֹת בַּשָּׁנִים. כָּל שֶׁעָשְׂתָה הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית בָּאָרֶץ – לְפִי תָּכְנִיּוֹתָיו שֶׁל רוּפִּין עָשְׂתָה.
וְּרֵאה זֶה פֶּלֶא: הָאִישׁ הַשָּׁקוּעַ בְּעִנְיְנֵי יוֹם יוֹם בַּמִּשְׂרָד הָאֶרֶצְיִשְׂרְאֵלִי, בַּהַנְהָלָה הַצִּיּוֹנִית וּבַסּוֹכְנוּת הַיְּהוּדִית, הָעוֹסֵק בַּתָּכְנִיּוֹת וּבְהוֹצָאָתָן לַפֹּעַל, הָאִישׁ הַזֶּה מָצָא לוֹ פְּנַאי וִקָבַע לְעַצְמוֹ עִתִּים לְתוֹרָה. הוּא חָקַר אֶת חַיֵּי הָעָם הַיְּהוּדִי. אָמְנָם, עִקַּר חֲקִירוֹתָיו הָיָה – חַיֵּי הַיְּהוּדִים בַּזְּמַן הַזֶּה, אֲבָל אֵין לְהָבִין אֶת הַהֹוֶה בְּלִי לָדַעַת אֶת הֶעָבָר. ד"ר רוּּפִּין כָּתַב כַּמָּה סְפָרִים, וּבַהַקְדָּמָה לְסִפְרוֹ הָאַחֲרוֹן הוּא אוֹמֵר: “כָּל הַסְּפָרִים הָאֵלֶּה מַטָּרָה אַחַת לָהֶם – לָתֵת סְקִירָה מַקִּיפָה עַל חַיֵּי הַיְּהוּדִים בְּדוֹר זֶה”.
כְּרוֹפֵא אוֹהֵב־אָדָם נִגַּשׁ רוּפִּין לְחֵקֶר חַיֵּי הַיְהוּדִים בַּדּוֹר הַזֶּּה בְּכָל פִּזּוּרֵיהֶם, לְהִתְחַקּוֹת עַל שָׁרְשֵׁי הַמַּחֲלָה שֶׁבַּחַיִּים הַלָּלוּ וּלְרַפֵּא אוֹתָם.
מֵאָז יְמֵי עֲלוּמָיו וְעַד יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן לֹא הִפְסִיק רוּפִּין מִמֶּחְקָרָיו בְּחַיֵּי הַיְּהוּדִים. מָנָה אֶת מִסְפַּר נַפְשׁוֹתֵיהֶם, חֲלֻקָּתָם לְפִי הָאֲרָצֹות, הַמִּקְצוֹעוֹת שֶׁבָּהֶם הֵם עוֹסְקִים, מִלְחֲמוֹתֵיהֶם לְשִׁוּוּי זְכֻיּוֹת, הָאַנְטִישֵׁמִיּוּת, הַהִתְבּוֹלְלוּת, הַתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית וּבִנְיַן הָאָרֶץ.
בְּסִפְרוֹ הָאַחֲרוֹן (שֶׁנִּכְתַּב בְּסוֹף שְׁנַת 1940) הוּא אוֹמֵר: “מִסְפָּרָם שֶׁל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם גָּדוֹל כַּיּוֹם מִבְּכָל תְּקוּפָה שֶׁהִיא בְּדִבְרֵי יְמֵיהֶם – קָרוֹב לְשִׁבְעָה־עָשָׂר מִילְיוֹנִים. אוּלָם הַסַכָּנוֹת הַמְאַיְּמוֹת עַל קִיּוּמָם גָּדְלוּ עוֹד יוֹתֵר”.
מִפְּנֵי הַסַּכָּנוֹת הַלָּלוּ הוּא מְחַפֵּשׂ מָגֵן כָּל יָמָיו. הַתְּרוּפָה הָעִקָּרִית הִיא – “יִשּׁוּב עִבְרִי בָּאָרֶץ, שֶׁיִּתְפַּרְנֵס רֻבּוֹ עַל הַחַקְלָאוּת, הַתַּעֲשִׂיָּה וְהַמְּלָאכָה, וְשֶׁחֵלֶק הַפּוֹעֲלִים בּוֹ יִהְיֶה גָּדוֹל יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּקֶרֶב הַיְּהוּדִים בְּאַרְצוֹת הַגּוֹלָה. עַל יְדֵי כָּךְ יַבְרִיא הַמִּבְנֶה הַכַּלְכָּלִי שֶׁל הַיְּהוּדִים”.
יֶתֶר עַל כֵּן. רוּפִּין מַאֲמִין, כִּי יִשּׁוּב עִבְרִי בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עָתִיד לְחַדֵּשׁ אֶת כֹּחוֹת הַיְּצִירָה בָּעָם. “כָּאן יוּכְלוּ כִּשְׁרוֹנוֹתֵיהֶם הַמַּדָּעִיִּים לְהִתְגַּלּוֹת בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּאַרְצוֹת הַגָּלוּת”.
רוּפִּין גֵּאֶה עַל יַהֲדוּתוֹ. “הַיְהוּדִים עָשׂוּ הַרְבֵּה לְטוֹבַת תַּרְבּוּת הָעוֹלָם, – – דָּתָם וְרוּחַ נְבִיאֵיהֶם שִׁמְּשׁוּ בָּסִיס וִיסוֹד הֶכְרָחִי לַנַּצְרוּת וְלָאִסְלָם. הַשְׁפָּעַת הַתַּנַּ”ךְ, סֵפֶר הַסְּפָרִים, עַל הַסִּפְרוּת וְהָאֳמָנוּת גְּדוֹלָה מְאֹד עַד הַיּוֹם". הוּא מַעֲרִיץ אֶת רוּחָנִיּוּתָם שֶׁל הַיְּהוּדִים. עַל כֵּן הוּא כֹּה חָרֵד לְגוֹרַל הַיְּהוּדִים, שֶׁלֹּא יִתַּמּוּ מִן הָאָרֶץ. עַל כֵּן הוּא דּוֹרֵשׁ מִבְּנֵי הַדּוֹר הַזֶּה “לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִתְאַזֵּר בֶּאֱמוּנָה שֶׁעֲלֵיהֶם לְהָגֵן עַל דָּבָר קָדוֹשׁ, שֶׁבִּגְלָלוֹ כָּל קָרְבָּן אֵינוֹ גָדוֹל מִדַּי”.
מֶחְקָרָיו עַל חַיֵּי הָעָם הֵם פְּרִי אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּנְּנָה בְּלִבּוֹ.
בְּיוֹם מְלֹאת עֶשְׂרִים שָׁנָה לְמוֹתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן דָּוִד גּוֹרְדוֹן, רְאִיתִיו בָּא לָאַזְכָּרָה לִדְגָנִיָּה. כְּאֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַמָּקוֹם הִתְהַלֵּךְ רוּפִּין בִּדְגָנִיָה, בְּאוֹתוֹ עֶרֶב־שַׁבָּת אַחֲרֵי־הַצָּהֳרַיִם, מַבִּיט מִסְּבִיבוֹ וְעֵינָיו בּוֹחֲנוֹת כָּל דָּבָר. מִפַּעַם לְפַעַם נִשְׁתַּנָּה מַשֶּׁהוּ בְּפָנָיו הָרְצִינִיִּים, הַנּוּגִים, הַקַּפְּדָּנִיִּים בְּמִקְצָת, וְקַו־אוֹר נָגַהּ מֵהֶן. מִשֶּׁהִגְבִּיהַּ אֶת עֵינָיו וּמִצְחוֹ נֶחֱרַשׁ קְמָטִים, אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין מִבַּעַד לְמִשְׁקָפָיו אֶת הַמַּרְאוֹת אֲשֶׁר לִפְנֵי עֵינֵי־רוּחוֹ. עִם כָּל צַעַד בַּבַּיִת וּבֶחָצֵר הִשְׁוָה מֶה הָיָה פֹּה לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת בְּרֵאשִׁית בִּנְיָנָהּ שֶׁל דְּגָנִיָּה, בַּשָּׁנִים שֶׁאַחֲרֵי כֵן וְכַיּוֹם. כְּאִלוּ שִׂחֲקוּ הַמַּרְאוֹת לְפָנָיו עַל שִׁנּוּיֶיהֶם הָרַבִּים. בְּמִלִּים מְעַטּוֹת הֵעִיר עַל כָּל שִׁנּוּי. יָצָאנוּ מִבֵּין הַשְּׂדֵרוֹת וְקָרַבְנוּ אֶל הַגָּן הַבּוֹטַנִי הַנִּקְרָא גַּן־רוּפִּין. בַּגָּן הַזֶּה מְנַסִּים לְגַדֵּל עֵצִים טְרוֹפִּיִּים נוֹשְׂאֵי פְּרִי. לֹא חִכִּינוּ לְבוֹאוֹ שֶׁל הַמְטַפֵּל בַּעֲצֵי הַגָּן. רוּפִּין עַצְמוֹ הִתְהַלֵּךְ בֵּין הַתְּלָמִים וְהִסְתַּכֵּל בְּכָל עֵץ, קָרָא אוֹתוֹ בִּשְׁמוֹ וְהֵעִיר עַד מָה הִסְתַּגֵּל הָעֵץ שֶׁהוּבָא מֵאֲרָצוֹת חַמּוֹת אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה. בְּהֶעָרוֹתָיו גִּלָּה אֶת יְדִיעוֹתָיו בִּצְמָחִים וְגַם חָקַר לִפְרָטִים.
– קַר לוֹ, כַּנִּרְאֶה, אֶצְלְכֶם בִּדְגָנִיָּה – אָמַר עַל אַחַד הַשִּׂיחִים שֶׁעָלָיו נִתְכַּסּוּ כְּתָמִים חוּמִים – אַתֶּם וַדַּאי אֵינְכֶם מִתְאוֹנְנִים עַל הַקָּרָה בְּעֵמֶק הַיַּרְדֵּן…
וְכָךְ נָבְעָה שִׂיחָתוֹ בְּקַלּוּת עַל כָּל עִנְיָן, בִּידִיעָה וּבְרוּחַ טוֹבָה. דִּבֵּר עַל דַּרְכֵי הָעִבּוּד שֶׁל הָעֵצִים, הִצְטָעֵר עַל עֵץ פְּלוֹנִי שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ וְשָׂמַח עַל עֵץ אַלְמוֹנִי שֶׁיֵּשׁ תִּקְוָה לְהִתְפַּתְּחוּתוֹ וּלְהִתְאַזְרְחוּתוֹ בָּאָרֶץ.
לֹא הַרְחֵק מִגַּנּוֹ זֶה, לְיַד קִבְרוֹ שֶׁל א.ד. גוֹרְדוֹן, יָנוּחַ מְנוּחַת־עוֹלָמִים.
(תש"ג)
לוּאִיס דֶמְבִּיץ בְּרַנְדַיְס
מאתיצחק יציב
(1856–1942)
יְהוּדֵי אֲמֵרִיקָה וְאִתָּם יְהוּדֵי כָּל הָעוֹלָם שִׁכְּלוּ אַחַד הַמְעֻלִּים מִבְּנֵיהֶם.
שְׂבַע יָמִים וּשְׂבַע פְּעֻלּוֹת נִסְתַּלֵּק לוּאִיס ד. בְּרַנְדַיְס – בִּשְׁנַת הַשְּׁמוֹנִים וָשֵׁשׁ לְחַיָּיו.
אִישִׁיּוּת מֻפְלָאָה הָלְכָה לְעוֹלָמָהּ.
לוּאִיס ד. בְּרַנְדַיְס הִנְחִיל כָּבוֹד רַב לְאֶחָיו, בְּנֵי עַמּוֹ בַּאֲמֵרִיקָה. נְשִׂיא מֶמְשֶׁלֶת אַרְצוֹת הַבְּרִית ווּדְרוֹ וִילְסוֹן הֶעֱלָה אוֹתוֹ בִּימֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַקּוֹדֶמֶת לְמַעֲלַת שׁוֹפֵט עֶלְיוֹן. יְהוּדִי רִאשׁוֹן שֶׁנִּתְעַלָּה לִכְהֻנָּה גְבוֹהָה זוֹ בַּאֲמֵרִיקָה. עַל כֵּן הָיְתָה גַּאֲוַת יְהוּדֵי אֲמֵרִיקָה עָלָיו. וְאָמְנָם, הָיָה בְּרַנְדַיְס תִּפְאֶרֶת לִבְנֵי עַמּוֹ וְלִבְנֵי אֲמֵרִיקָה כְּאֶחָד. עִתּוֹן נוֹצְרִי אֶחָד בְּבּוֹסְטוֹן כָּתַב בְּיוֹם מוֹתוֹ: “פְּטִירָתוֹ שֶׁל בְּרַנְדַיְס הִדְהִימָה אֶת שְׁנֵי הָעַמִּים הַגְּדוֹלִים בְּתֵבֵל, אֶת הָאֻמָּה הָאֲמֵרִיקָאִית וְאֶת הָאֻמָּה הַיְּהוּדִית”. וְעִתּוֹן אַחֵר כָּתַב: “הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ אֲמֵרִיקָאִי גָדוֹל, יְהוּדִי גָּדוֹל וְרוֹדֵף צֶדֶק גָּדוֹל – זוֹהִי אֲבֵדָה גְּדוֹלָה לַאֲמֵרִיקָה, לְיִשְׂרָאֵל וּלְכָל רוֹדְפֵי הַצֶּדֶק בָּעוֹלָם”.
וְאָמְנָם, לֹא בִּכְדִי הִפְלִיגוּ בְּשִׁבְחוֹ, כִּי עַל מַעֲשָׂיו יְהַלְלוּהוּ.
לוּאִיס דֶּמְבִּיץ בְּרַנְדַיְס נוֹלַד בִּ־13 בְּנוֹבֶמְבֶּר 1856, בְּלוּאִיסְוִיל שֶׁבִּמְדִינַת קֶנטוּקִי. הוֹרָיו שֶׁל לוּאִיס הִגְּרוּ לַאֲמֵרִיקָה מִפְּרַג. מִשְׁפַּחַת בְּרַנְדַיְס נוֹדַעַת מִדּוֹרֵי דּוֹרוֹת בִּקְהִלּוֹת בֵּיהם (צֶ’כְיָה) בְּרַבָּנֶיהָ וְסוֹחֲרֶיהָ, בֵּינֵיהֶם שֶׁהוֹצִיאוּ אֶת נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ־הַשֵּׁם.
לוּאִיס הַיֶּלֶד קִבֵּל חִנּוּךְ אֲמֵרִיקָאִי כְּלָלִי וְאֶת דְּבַר יַהֲדוּתוֹ יָדַע אַךְ מְעַט מְאֹד. מִשֶּׁגָּדַל שְׁלָחוּהוּ הוֹרָיו לְאֵרוֹפָּה וְהוּא לָמַד תּוֹלְדוֹת הָאֳמָנוּת בִּדְרֶזְדֶּן, בְּגֶרְמַנְיָה. בְּשׁוּבוֹ מֵאֵרוֹפָּה נִכְנַס לָאוּנִיבֶרְסִיטָה בְּהַרְוַרְד וְלָמַד מִשְׁפָּטִים. מִשֶּׁגָּמַר אֶת לִמּוּדָיו וְהִתְחִיל עוֹסֵק בַּעֲבוֹדָה כְּעוֹרֵךְ־דִּין, נִתְפַּרְסֵם מַהֵר כְּבַעַל־כִּשְׁרוֹן יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, כִּפְרַקְלִיט חֲרִיף־מֹחַ וּבַעַל זִכָּרוֹן בִּלְתִּי רָגִיל.
אוּלָם שְׁמוֹ נוֹדַע לִתְהִלָּה בִּגְלַל רֶגֶשׁ הַיּשֶׁר הֶעָמֹק שֶּׁקִּנֵּן בְּלִבּוֹ, וְכָל מַעֲשָׂיו כְּעוֹרֵךְ־דִּין הָיוּ שְׁקוּלִים בְּמֹאזְנֵי הַצֶּדֶק. וְהָיָה מַעֲשֶׂה – פַּעַם אַחַת קִבֵּל עַל עַצְמוֹ לְנַהֵל מִשְׁפָּט גָּדוֹל וְכָרָגִיל הִשְׁקִיעַ בּוֹ אֶת כָּל כֹּחוֹ וְכָל כִּשְׁרוֹנוֹ; וְהִנֵּה נִתְבָּרֵר לוֹ כִּי הַצַּד שֶׁהוּא מֵגֵן עָלָיו אֵינוֹ צוֹדֵק – וְהוּא הִסְתַּלֵּק מִן הַסַּנֵיגוֹרְיָה וְעָבַר לַצַּד שֶׁכְּנֶגֶד לְהִלָּחֵם אֶת מִלְחֶמֶת הַצֶּדֶק. כְּעוֹרֵךְ־דִּין מְפֻרְסָם הֵבִיאָה לוֹ עֲבוֹדָתוֹ הַכְנָסוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲבָל הוּא לֹא הוֹצִיא אֶת כַּסְפּוֹ לְעַצְמוֹ. הוּא חַי חַיִּים פְּשׁוּטִים וּצְנוּעִים, כְּנָזִיר, וְהִקְדִּישׁ אֶת הוֹנוֹ, כֹּחוֹ וְכִשְׁרוֹנוֹ לְטוֹבַת הַכְּלָל. עָמַד לִימִין הַחַלָּשׁ וְנִלְחַם בְּעֹז רוּחַ שֶׁלֹּא יְעֻוַּת דִּינוֹ בַּמִּשְׁפָּט. הוּא נִלְחַם בְּחֶבְרוֹת־הַהוֹן הַגְּדוֹלוֹת לְטוֹבַת הֲמוֹנֵי הָעָם, נִלְחַם לְצַד הִסְתַּדְּרֻיּוֹת־הָעוֹבְדִים בְּנוֹתְנֵי־עֲבוֹדָה הַמְנַצְלִים פּוֹעֲלִים. בְּמִלְחַמְתּוֹ לַצֶּדֶק נָשָׂא אֶת נַפְשׁוֹ לְהָרִים אֶת קַרְנוֹ שֶׁל “הָאָדָם הַקָּטָן”, זֶה הָאִישׁ שֶׁאֵינוֹ חָזָק בַּחֶבְרָה, הַפּוֹעֵל, בַּעַל־הַמְּלָאכָה וְהַחֶנְוָנִי הַזָּעִיר – שֶׁבַּעֲלֵי־הַהוֹן מְדַכְּאִים אוֹתָם, מִתְעַשְּׁרִים עַל חֶשְׁבּוֹנָם וּמִתְנַשְּׂאִים לִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם. הוּא דָרַשׁ מִן הַחֶבְרָה שֶׁתַּבְטִיחַ בֵּית־דִּירָה לְכָל אָדָם, לְבוּשׁ וּמִחְיָה בַּעֲבוֹדָה, אַף לִימֵי זִקְנָתוֹ. עַל כֵּן זָכָה לְכִנּוּי־הַכָּבוֹד: פְּרַקְלִיט הָעָם.
עֲשָׂרוֹת בַּשָּׁנִים פָּעַל בְּרַנְדַיְס בְּמַעְגְּלֵי צֶדֶק וָיֹשֶׁר עַד הַגִּיעוֹ לְמַעֲלַת שׁוֹפֵט עֶלְיוֹן. וּמִשֶּׁהִתְנַגְּדוּ שׁוֹפְטִים אֲחֵרִים לְהַעֲלוֹתוֹ לִכְהֻנָּה גְּבוֹהָה זוֹ, אָמַר עָלָיו הַנָּשִׂיא וִילְסוֹן: “יְדִיד הוּא לְכָל אַנְשֵׁי הַיּשֶׁר וְאוֹהֲבֵי הַצֶּדֶק, וְיוֹדֵעַ הוּא לֹא רַק לְדַבֵּר עַל הַצֶּדֶק – יוֹדֵעַ הוּא כֵּיצַד לְקַדְּמוֹ, עַל אַף מִתְנַגְּדָיו”..
זוֹהִי דַּרְכּוֹ בַּאֲמֵרִיקָה. דֶּרֶךְ הָאֶזְרָח הָאֲמֵרִיקָאִי הַחָפְשִׁי. עֲשָׂרוֹת בַּשָּׁנִים עָבַד וּפָעַל בְּדֶרֶךְ זוֹ בְּלִי לִרְאוֹת אֶת אֶחָיו בְּנֵי עַמּוֹ כִּרְאוֹת כָּל נִדְכָּא וּמְעֻוָּל.
וְהִנֵּה בָּאָה הַיְקִיצָה. בְּמִלְחַמְתּוֹ בְּנוֹתְנֵי־הָעֲבוֹדָה הַגְּדוֹלִים לִימִין הִסְתַּדְּרֻיּוֹת הַפּוֹעֲלִים נִתְקַל בְּהִסְתַּדְּרוּת הַחַיָּטִים שֶׁהָיְתָה, רֻבָּהּ כְּכֻלָּהּ פּוֹעֲלִים יְהוּדִים. וְאֵילוּ יְהוּדִים? יוֹצְאֵי אַרְצוֹת מִזְרַח־אֵרוֹפָּה. מְהַגְּרִים אֲשֶׁר מִקָּרוֹב בָּאוּ וְהֵבִיאוּ אִתָּם אֶת הָרֶגֶשׁ הַיְּהוּדִי הַחַי, הַתּוֹסֵס, שֶׁגַּם הַצָּרוֹת הַמְרֻבּוֹת הָעוֹבְרוֹת עַל הַמְהַגֵּר בַּשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת בָּאָרֶץ הַחֲדָשָׁה לֹא צִנְנוּהוּ וְלֹא עִמְמוּהוּ. הַמַּגָּע עִם אֶחָיו מִמִּזְרַח־אֵרוֹפָּה עוֹרֵר אֶת רִגְשׁוֹת הַיְּהוּדִי שֶׁרָדְמוּ בְּקִרְבּוֹ – וְלִבּוֹ שָׁב אֶל עַמּוֹ. בְּרַנְדַיְס הִתְחִיל לִלְמֹד אֶת תּוֹלְדוֹת עַם יִשְׂרָאֵל וּלְהִתְבּוֹנֵן בְּחַיֵּי אֶחָיו בַּאֲמֵרִיקָה וּבְכָל תְּפוּצוֹת הַגּוֹלָה. וְהִנֵּה הֵחֵל חֲזוֹן שִׁיבַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְרָאֵל לְפַעֵם אֶת רוּחוֹ וְנִכְנַס לַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית בַּאֲמֵרִיקָה, וְהוּא אָז קָרוֹב לְשִׁשִּׁים שָׁנָה.
נִפְתְּחוּ מַעְיָנוֹת חֲתוּמִים בְּנַפְשׁוֹ, שֶׁהֵחֵלּוּ מְפַכִּים בְּעֹז. הוּא נִכְנַס לִפְנַי וְלִפְנִים שֶׁל חַיֵּי הַצִּבּוּר הַיְּהוּדִי. בִּפְרֹץ מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַקּוֹדֶמֶת, בִּשְׁנַת 1914, נַעֲשָׂה בְּרַנְדַיְס מַנְהִיגָהּ שֶׁל הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיוֹנִית בַּאֲמֵרִיקָה. הַוַּעַד הַפּוֹעֵל הַצִּיּוֹנִי, שֶׁנִּמְצָא בַּאֲרָצוֹת לוֹחֲמוֹת שׁוֹנוֹת, לֹא יָכֹל לִפְעֹל בַּיָמִים הָהֵם, וּבְאַרְצוֹת־הַבְּרִית נוֹסַד “וַעַד צִיּוֹנִי זְמַנִּי” וּבְּרַנְדַיְס עָמַד בְּרֹאשׁוֹ. יְמֵי הַמִּלְחָמָה הַהִיא הָיוּ יְמֵי הִתְעוֹרְרוּת לִיהוּדֵי אֲמֵרִיקָה, וִידוּעָה פְּעֻלַּת הָעֶזְרָה הַגְּדוֹלָה שֶׁעָזְרוּ לִיהוּדֵי מִזְרַח־אֵרוֹפָּה שֶׁנֶּחְרְבוּ בַּמִּלְחָמָה וּבַפְּרָעוֹת. בְּרַנְדַיְס הִשְׁתַּתֵּף בְּאִרְגּוּן יְהוּדֵי אֲמֵרִיקָה, וְגַם כָּאן נִלְחַם לְצַד “הָאִישׁ הַקָּטָן”, לְבַל תְּקֻפַּח הַשְׁפָּעָתוֹ עַל יְדֵי הַגְּבִירִים, הָעֲשִׁירִים וְהַמְיֻחָסִים.
כְּבוֹדוֹ שֶׁל בְּרַנְדַיְס עָלָה בַּיָּמִים הָהֵם. כִּי אָז נִתְמַנָּה לְשׁוֹפֵט־עֶלְיוֹן וְהַשְׁפָּעָתוֹ הַמְּדִינִית נִתְרַחֲבָה. נְשִׂיא אַרְצוֹת־הַבְּרִית ווּדְרוֹ וִילְסוֹן, פָּעַל אָז הַרְבֵּה לְסִדּוּר עִנְיְנֵי אֵרוֹפָּה אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה. בְּרַנְדַיְס, שֶׁהָיָה קָרוֹב לְוִילְסוֹן, רָכַשׁ אֶת אַהֲדָתוֹ לְעִנְיַן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהוּא שֶׁסִּיַּע לְפִרְסוּם הַצְהָרַת בַּלְפוּר.
אַחֲרֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם, מִשֶּׁנִּתְכַּנְּסוּ בָּאֵי־כֹּח הַצִּיּוֹנוּת לִוְעִידָה בְּלוֹנְדוֹן, הוֹפִיעַ בְּרַנְדַיְס כְּרֹאשׁ הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית בַּאֲמֵרִיקָה וְהָיָה יוֹשֵׁב רֹאשׁ הַכִּנּוּס הַצִּיּוֹנִי הָרִאשׁוֹן אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה. הוּא בָּא לִוְעִידָה זוֹ בְּתָכְנִית מְיֻחֶדֶת מִשֶּׁלּוֹ לִפְעֻלָּה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אוּלָם תָּכְנִית זוֹ לֹא נִתְקַבְּלָה עַל דַּעַת רֹב הַצִּירִים. אָז פָּרַשׁ מִן הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית וְהִתְחִיל לִפְעֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְפִי תָּכְנִיתוֹ. כַּמָּה וְכַמָּה דְּבָרִים נוֹצְרוּ עַל יָדוֹ בָּאָרֶץ. הוּא אָמְנָם לֹא הִשְׁתַּתֵּף עוֹד בַּהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית כְּמַנְהִיג רִשְׁמִי, אֲבָל נִשְׁאַר נֶאֱמָן לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּלֵב וָנֶפֶשׁ. הוּא הִתְעַנְיֵן בְּכָל מִפְעָל, בְּכָל נְקֻדָּה חֲדָשָׁה וּבְכָל קוֹאוֹפֶּרָטִיב חָדָשׁ וְהָיָה בָּקִי בַּכֹּל, יוֹדֵעַ וְזוֹכֵר הַכֹּל. וְאַף שֶׁלֹּא נָשָׂא מִשְׂרָה צִיּוֹנִית הִדְרִיךְ בְּעֵצָה אֶת כָּל הָעוֹסְקִים בְּבִנְיַן הָאָרֶץ, עָזַר וְסִיַּע לְכָל הַפּוֹנִים אֵלָיו – וְהַכּל פָּנוּ אֵלָיו.
גְּדוֹלָה הָיְתָה הָאַהֲבָה אֶל הַיָּשִׁישׁ בְּרַנְדַיְס בְּכָל רַחֲבֵי הַצִּיּוֹנוּת וְגָדוֹל הָאֵבֶל עַל הִסְתַּלְּקוּתוֹ.
(תש"ב)
פִּינְחָס רוּטֶנְבֶּרְג
מאתיצחק יציב
(1879–1942)
א
הֶעָמֵל בֵּין עֲמֵלִים.
“בִּרְצוֹנִי לְהֵאָסֵף אֶל עַמִּי בְּהַר־הַזֵּיתִים בִּירוּשָׁלַיִם וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁיִּנָּתֵן לִי הַכָּבוֹד לְהִטָּמֵן בֵּין שׁוּרוֹת הָעֲמֵלִים הַצְּנוּעִים” – בְּמִלִּים אֵלּוּ פָּתַח פִּינְחָס רוּטֶנְבֶּרְג אֶת צַוָּאָתוֹ.
וְלִבְנֵי אָחִיו הַקְּטַנִּים אֲשֶׁר אָהַב הוּא מְצַוֶּה:
“לִקְנוֹת דֵּעָה וְהַשְׂכֵּל כְּדֵי לִהְיוֹת בָּנִים נֶאֱמָנִים לְעַמָּם, מְשָׁרְתָיו הָעֲנָוִים וְהַצְּנוּעִים”.
מִי מִיּוֹשְבֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת שְׁמוֹ שֶׁל פִּינְחָס רוּטֶנְבֶּרְג עַל שְׂפָתָיו? אַף תִּינוֹק בַּעֲרִיסָה שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ. הִנֵּה הוֹשִׁיט הַתִּינוֹק אֶת יָדוֹ אֶל כַּפְתּוֹר הַחַשְׁמַל וַיְהִי אוֹר. לְחִיצַת אֶצְבָּעוֹ הַקְּטַנְטֹנֶת הֶעֶלְתָה אוֹתוֹ. צְחוֹק אֹשֶׁר הִשְׁתַּפֵּךְ עַל פָּנָיו וּּלְאָזְנוֹ מַגִּיעַ הַשֵּׁם פִּינְחָס רוּטֶנְבֶּרְג. אַחֲרֵי כַּמָּה שָׁנִים, אַחֲרֵי שֶׁהַתִּינוֹק יִגְּדַּל וְיִהְיֶה יֶלֶד, יָבִין מַה קֶּשֶׁר בֵּין קַו־אוֹר הַחַשְׁמַל הָרִאשׁוֹן שֶׁחָזָה בְּחַיָּיו וּבֵין שְׁמוֹ שֶׁל פִּינְחָס רוּטֶנְבֶּרְג. אִמָּא וְאַבָּא יְסַפְּרוּ לוֹ:
הָיֹה הָיָה אִישׁ אֲשֶׁר נָדַד בַּאֲרָצוֹת רַבּוֹת וְעָבַד בֵּין עַמִּים שׁוֹנִים וְאֶת עַמּוֹ לֹא יָדַע. וְהִנֵּה בָּאוּ יָמִים קָשִׁים לָעוֹלָם, יְמֵי מִלְחֶמֶת עוֹלָם, וְעַמּוֹ בֵּין הָרִאשׁוֹנִים בַּסּוֹבְלִים. וַיִּתְעוֹרֵר בְּלִבּוֹ זִיק הָאַהֲבָה לִבְנֵי עַמּוֹ. וַיֵּלֶךְ אֶל אֶחָיו וַיֹאמַר: הָבָה נַעֲבֹד יַחַד לְהַצִּיל אֶת עַמֵּנוּ מִסִּבְלוֹתָיו. אַל יִגָּרַע חֶלְקֵנוּ בֵּין הָעַמִּים. כָּל הָעַמִּים חַיִּים בְּאַרְצוֹתֵיהֶם עַל אַדְמָתָם. נִחְיֶה חַיֵּי כָּבוֹד כְּמוֹהֶם.
כָּךְ מָצָא אֶת הַדֶּרֶךְ לְצִיּוֹן. וּכְתֹם מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם בָּא אֶל הָאָרֶץ וְהֵבִיא לָהּ אוֹר וָכֹחַ.
שׁוּב תַּעֲלֶה בַּת־צְחוֹק בִּפְנֵי הַיֶּלֶד, כְּמוֹ אָז בִּפְנֵי הַתִּינוֹק:
– כֵּן, כֵּן, שָׁמוֹעַ שָׁמַע אֶת הַשֵּׁם פִּינְחָס רוּטֶנְבֶּרְג.
וְהִנֵּה נֶאֱסַף אֶל עַמָּיו. בַּקָּשָׁתוֹ הָאַחֲרוֹנָה: “יִנָּתֵן לִי הַכָּבוֹד לְהִטָּמֵן בֵּין שׁוּרוֹת הָעֲמֵלִים הַצְּנוּעִים”.
אֵין הוּא רוֹדֵף כָּבוֹד. בִּימֵי חַיָּיו הָאַחֲרוֹנִים נְתוּנָה רוּחוֹ לָעוֹבְדִים הַפְּשׁוּטִים וְהַצְּנוּעִים. בֵּינֵיהֶם יָנוּחַ מְנוּחַת עוֹלָמִים.
ב
אִישׁ קוֹמָה, רְחַב כְּתֵפַיִם, רֹאשׁ גָּדוֹל וּפָנִים רְחָבִים הַמַּבִּיעִים מֶרֶץ וָעֹז וְעֵינַיִם הַצּוֹפוֹת מִבַּעַד לַמִּשְׁקָפַיִם לִנְקֻדָּה אַחַת, צוֹפוֹת וְחוֹדְרוֹת. מִשֶּׁפָּתַח פִּיו לְדַבֵּר הִתְפַּלֵּאתָ לִשְׁמֹעַ קוֹל רַךְ וְנָמוּךְ יוֹצֵא מִגְּרוֹנוֹ שֶׁל אָדָם גְּבַרְתָּן כָּמוֹהוּ. וּבְדַבְּרוֹ – כְּמוֹנֶה אֶת הַמִּלִּים, כְּאִלּוּ הוּא מְבִיאָן מִמֶּרְחַקִּים, וְהַדֶּרֶךְ קָשָׁה.
לא אִישׁ דְּבָרִים הָיָה. אִישׁ הַמַּעֲשֶׂה. וּבְמַעֲשֶׂה הִתְחִיל עוֹד בִּימֵי עֲלוּמָיו.
יְלִיד אוּקְרַיְנָה הָיָה פִּינְחָס רוּטֶנְבֶּרְג. בֶּן אַחַת־עֶשְׂרֵה יָצָא מִן הַ“חֶדֶר” וְנִכְנַס לְבֵית־הַסֵּפֶר הַתִּיכוֹנִי הָרוּסִי. הַיָּמִים יְמֵי שִׁלְטוֹן הַצַאר בְּרוּסְיָה, הַמְדַכֵּא אֶת הָעָם. בַּמַּחְתֶּרֶת פָּעֲלוּ כֹּחוֹת לְשַׁחְרֵר אֶת הָעָם מִשִּׁלְטוֹן הַצַאר וְיוֹעֲצָיו. עוד בִּימֵי לִמּוּדָיו בְּבֵית־הַסֵּפֶר הַתִּיכוֹנִי הִתְחַבֵּר פִּינְחָס רוּטֶנְבֶּרְג אֶל הַמְהַפְּכָנִים וַיְהִי לִבּוֹ נוֹהֶה אַחֲרֵי שׁוֹאֲפֵי הַחֹפֶשׁ. אַךְזֶה לֹא מְנָעוֹ מֵהִצְטַיֵּן בְּלִמּוּדָיו, וְאַף עָמַד בְּתַחֲרוּת־בְּחִינוֹת וְנִכְנַס לַפּוֹלִיטֶכְנִיּוֹן. כִּי כֵן מִשְׁפַּט הַיָּמִים הָהֵם בְּרוּסְיָה: מִסְפַּר הַתַּלְמִידִים הַיְּהוּדִים הַמִּתְקַבְּלִים בְּבָתֵּי־הַסֵּפֶר הַגְּבוֹהִים מְצֻמְצָם מְאֹד, וְרַק מִי שֶׁמִּצְטַיֵּן בְּתַחֲרוּת־הַבְּחִינוֹת זוֹכֶה לְהִכָּנֵס לְבֵית־הַסֵּפֶר הַגָּבוֹהַּ. רוּטֶנְבֶּרְג גָּמַר אֶת הַפּוֹלִיטֶכְנִיּוֹן וְאַף קִבֵּל עֲבוֹדָה כִּמְהַנְדֵּס לְבֵית־הַחֲרשֶׁת הַפּוּטִילוֹבִי, הוּא בֵּית־הַחֲרשֶׁת הַגָּדוֹל לְנֶשֶׁק בְּפֶּטֶרְבּוּרְג – כַּיוֹם לֶנִינְגְרַד. פֹּה נִפְגָּשׁ עִם הַפּוֹעֲִּלים הַחֲדוּרִים רוּחַ הַמַּהְפֵּכָה, וְהוּא אֶחָד מֵרָאשֵׁי הַפְּּעִילִים בֵּינֵיהֶם.
אַחֲרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת לַהֲפֹךְ אֶת הַמִּשְׁטָר בְּרוּסְיָה בִּשְׁנַת 1905 – נִסְיוֹנוֹת מַהְפֵּכָה שֶׁדֻּכְּאוּ בְּאַכְזְרִיּוּת עַל יְדֵי הַצַאר – הֻכְרַח רוּטֶנְבֶּרְג לָצֵאת מֵרוּסְיָה. הוּא הִתְיַשֵּׁב בְּאִיטַלְיָה, כְּגוֹלִים פּוֹלִיטִיִּים רוּסִיִים אֲחֵרִים שֶׁלֹּא יָכְלוּ לִחְיוֹת בְּאַרְצָם, אַךְ פֹּה עָסַק בְּעִקָּר בַּעֲבוֹדָתוֹ, עֲבוֹדַת מְהַנְדֵּס. כַּעֲבֹר זְמַן מֻעָט נִתְפַּרְסֵם כְּמַמְצִיא שִׁיטוֹת חֲדָשׁוֹת בִּבְנִיָּת סְכָרִים וְנִצּוּל כֹּחַ מַפְּלֵי מַיִם לִיצִירַת חַשְׁמַל.
ג
אֵשׁ הַמַּהְפֵּכָה שֶׁבָּעֲרָה בְּלִבּוֹ שֶׁל רוּטֶנְבֶּרְג בִּימֵי עֲלוּמָיו בְּרוּסְיָה לֹא דָעֲכָה גַם בִּימֵי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלּוֹ כִּמְהַנְדֵּס בְּאִיטַלְיָה, אוּלָם חָל מִפְנֶה גָדוֹל בְּנַפְשׁוֹ. הַסּוֹצְיַל־רֶבוֹלוּצְיוֹנֶר הָרוּסִי – הַמִּפְלָגָה הַמְהַפְּכָנִית בְּרוּסְיָה שֶׁהוּא הָיָה אֶחָד מֵחֲבֵרֶיהָ נִקְרְאָה מִפְלֶגֶת הַסּוֹצְיַל־רֶבוֹלוּצְיוֹנֶרִים – הִתְחִיל לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן עַמּוֹ. הָרֶגֶשׁ הַיְּהוּדִי שֶׁעִמְעֵם בְּקִרְבּוֹ הִתְעוֹרֵר וְהִתְלַקַּח בּוֹ וְהוּא הִתְחִיל לַהֲגוֹת בְּגוֹרַל עַמּוֹ וּבַדְּרָכִים כֵּיצַד לְחַלְּצֵהוּ מִן הַמֵּצַר.
הַיָּמִים יְמֵי מִלְחֶמֶת־הָעוֹלָם בִּשְׁנַת 1914. יְהוּדֵי רוּסְיָה גַם אָז, כְּמוֹ בְּיָמֵינוּ אֵלֶּה, נִפְגָּעִים קָשֶׁה מִפֻּרְעָנוּת הַמִּלְחָמָה, כִּי גַּם אָז יָשְׁבוּ בַּהֲמוֹנֵיהֶם בִּתְחוּם שֶׁהָפַךְ חָזִית. נוֹסְפוּ עַל כָּךְ הַצָּרוֹת שֶׁל הַמְפַקְּדִים הָרוּסִיִּים קְרוֹבֵי הַצַאר, שֶׁגָּזְרוּ גְּזֵרוֹת גֵּרוּשִׁים עַל הַיְּהוּדִים מִן הַתְּחוּם הַקָּרוֹב לֶחָזִית. רִבְבוֹת מִשְׁפְּחוֹת יְהוּדִים נֶעֶקְרוּ מִמְּקוֹמוֹת מוֹשָׁבָם וְגֹרְשׁוּ לִפְנִים הָאָרֶץ. הַסֵּבֶל וְהַמְּצוּקָה הָיוּ גְּדוֹלִים. הֵד הַסֵּבֶל הַזֶּה הִגִּיעַ לְאָזְנֵי רוּטֶנְבֶּרְג וְהוּא הִתְמַסֵּר כֻּלּוֹ לָרַעְיוֹן כֵּיצַד לְהוֹצִיא מָתוֹק מֵעַז, כֵּיצַד לְהָפִיק תּוֹעֶלֶת מִן הַפֻּרְעָנוּת שֶׁבָּאָה עַל הַיְּהוּדִים עֵקֶב הַמִּלְחָמָה. כִּי בִּימֵי מִלְחָמָה, בְּעֵת שֶׁמְּדִינוֹת נִלְחָמוֹת בֵּינֵיהֶן וְחֶבְלֵי־אֶרֶץ עוֹבְרִים מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת – עֵת לַעֲשׂוֹת גַּם לְעַמֵּנוּ, אֲשֶׁר גַּם בָּנָיו עוֹמְדִים בַּמַּעֲרָכוֹת וְשׁוֹפְכִים אֶת דָּמָם. קוֹל דְּמֵי בָּנָיו צָרִיךְ שֶׁיִּשָּׁמַע בְּבוֹא יוֹם שְׁבִיתַת הַנֶּשֶׁק וּבִוְעִידַת הַשָּׁלוֹם.
פְּזוּרִים בִּמְדִינוֹת שׁוֹנוֹת עָבְדוּ טוֹבֵי הַצִּיּוֹנִים אִישׁ אִישׁ כְּפִי יְכָלְתּוֹ בְּדֶרֶךְ זוֹ. לֹא קַל הָיָה לָהֶם לָבוֹא בִּדְבָרִים אִישׁ עִם רֵעֵהוּ. דֹּאַר אֲוִיר לֹא הָיָה. אַף הָרַדְיוֹ עֲדַיִן לֹא פָּעַל. רוּטֶנְבֶּרְג שֶׁיָּשַׁב בְּאִיטַלְיָה רָאָה עַד מְהֵרָה כִּי עָלָיו לְהַגִּיעַ לְמָקוֹם שֶׁשָּׁם מְרֻכָּזִים יְהוּדִים רַבִּים – וְהָלַךְ לַאֲמֵרִיקָה. בָּא בִּדְבָרִים עִם רָאשֵׁי הַצִּיּוֹנִים וְעָסַק בִּיצִירַת הַקּוֹנְגְרֶס הַיְּהוּדִי. הוּא כָּתַב חוֹבֶרֶת בְּשֵׁם “תְּחִיַּת עַם יִשְׂרָאֵל” וְחָתַם אֶת שְׁמוֹ: פִּינְחָס בֶּן־עַמִּי. הוּא גַּם הִתְעַנְיֵן בִּיצִירַת גְּדוּדִים עִבְרִים וְשָׁאַף לְהָקִים כֹּחַ עִבְרִי מְזֻיָּן.
וּמֵאָז הִקְדִּישׁ אֶת חַיָּיו לְעִנְיְנֵי הַיְּהוּדִים וּכְתֹם מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם בָּא לָאָרֶץ.
וְהִנֵּה בָּא פִּינְחָס רוּטֶנְבֶּרְג לָאָרֶץ וְהַשְּׁמוּעָה אָמְרָה: הוּא מְתַכֵּן תָּכְנִיּוֹת. לֹא עָבְרוּ יָמִים הַרְבֵּה וְהִנֵּה פֹּה וְשָׁם בְּעֵמֶק הַיַּרְדֵּן הֻפְקְדוּ מוֹדְדִים שֶׁיִּמְדְּדוּ אֶת מֵימֵי הַיַּרְדֵּן וְהַנְּהָרוֹת הַנּוֹפְלִים אֵלָיו.
מָה עוֹשֶׂה רוּטֶנְבֶּרְג בָּאָרֶץ? – שָׁאֲלוּ וְחָזְרוּ וְשָׁאֲלוּ. אַךְ רוּטֶנְבֶּרְג לֹא מִהֵר לַעֲנוֹת. אָמְרוּ: רוּטֶנְבֶּרְג מְחַפֵּשׂ כֹּחַ בְּמֵימֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַרְצֵנוּ אֵינָהּ עֲשִׁירָה בְּאוֹצְרוֹת טֶבַע, מִכְרוֹת פֶּחָם אוֹ מַתָּכוֹת טֶרֶם נִתְגַּלּוּ וַעֲדַיִן לֹא נֶחְקְרָה הָאָרֶץ וְאֵין אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים מַה טָּמוּן בְּאַדְמָתָהּ. וְאָמְנָם, חִפֵּשׂ רוּטֶנְבֶּרְג כֹּחַ וְאוֹר בָּאָרֶץ – חִפֵּשׂ וּמָצָא, כִּי מַפְּלֵי מֵימֵי הַיַּרְדֵּן וְהַיַּרְמוֹךְ יְכוֹלִים לָתֵת כֹּחַ וָאוֹר, אִם נֵדַע לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם כְּפִי רְצוֹנֵנוּ. חִפֵּשׂ וּמָצָא.
שָׁנִים רַבּוֹת־רַבּוֹת זָרְמוּ מֵימֵי הַיַּרְדֵּן בְּבִקְעַת הַיַּרְדֵּן מִמַּרְגְּלוֹת הַחֶרְמוֹן לְמַעְלָה בַּצָּפוֹן עַד לְיָם הַמֶּלַח, מִבְּלִי שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ אִישׁ בְּמַפְּלֵיהֶם, עַד שֶׁבָּא רוּטֶנְבֶּרְג וְהָפַךְ אֶת כֹּחָם לְאוֹר וְחַשְׁמַל. בְּיָד חֲזָקָה בָּלַם אֶת אֵיתְנֵי הַטֶּבַע וְהִדְרִיךְ אוֹתָם לִרְצוֹנוֹ. חָסַם אֶת דַּרְכּוֹ שֶׁל הַיַּרְדֵּן בְּתוֹצְאוֹתָיו מִיַּם כִּנֶּרֶת, אָגַר אֶת מֵימֵי הַיַּרְמוֹךְ בַּאֲגָם קָטֹן בִּמְקוֹם צֵאתָם אֶל הַיַּרְדֵּן וּבָנָה אֶת תַּחֲנַת הַכֹּחַ וְהַחַשְׁמַל בְּנַהֲרַיִם – וַיְהִי אוֹר בָּאָרֶץ. “מִטָּה” חֲדָשָׁה הִצִּיעַ לְחֵלֶק מִן הַיַּרְדֵּן בְּדַרְכּוֹ לְיַד דְּגָנִיָּה, “מִטָּה” עֲשׂוּיָה בֶּטּוֹן וָמֶלֶט, וְהוֹלִיךְ אֶת מֵימָיו כְּפִי חֶפְצוֹ. תַּחֲנוֹת חַשְׁמַל בָּנָה בְּתֵל־אָבִיב, חֵיפָה, וְהֵקִים רֶשֶׁת שֶׁל עַמּוּדֵי חַשְׁמַל, הַפְּרוּשָׂה לְאָרְכָּה וּלְרָחְבָּהּ שֶׁל הָאָרֶץ. כָּל בָּתֵי הַחֲרשֶׁת בָּאָרֶץ מוּנָעִים בְּכֹחַ הַחַשְׁמַל שֶׁל “חֶבְרַת הַחַשְׁמַל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל”, הַמַּשְׁאֵבוֹת בַּפַּרְדֵּסִים כַּגַּלְגַּלִּים הַקְּטַנִּים בְּבָתֵּי־מְלָאכָה – הַכֹּל בְּכֹחַ הַחַשְׁמַל מִתַּחֲנוֹת הַכֹּחַ שֶׁנִּבְנוּ עַל יְדֵי פִּינְחָס רוּטֶנְבֶּרְג.
וְזוֹ דַרְכּוֹ שֶׁל רוּטֶנְבֶּרְג – מִשֶּׁהוּכְנוּ הַתָּכְנִיוֹת לְאֵיזֶה מִפְעַל־בִּנְיָן הֲרֵיהוּ מַתְחִיל בָּעֲבוֹדָה בְּקֶצֶב מָהִיר וְהִיא נַעֲשֵׂית בִּידֵי מֵאוֹת וַאֲלָפִים פּוֹעֲלִים. יוֹמָם וָלַיְלָה יַעַבְדוּ. וְהַבִּנְיָנִים בְּטַעַם רַב. יַחַד עִם הָאֶבֶן הָרִאשׁוֹנָה שֶׁמַּנִּיחִים בַּיְסוֹד לַבִּנְיָנִים מַתְחִילִים גַם בִּנְטִיעַת עֵצִים וְסִדוּר גַּנִּים סְבִיבָם. כָּל הַבִּנְיָנִים שֶׁהוּקְמוּ עַל יְדֵי חֶבְרַת הַחַשְׁמַל בָּאָרֶץ הֵם לְתִפְאֶרֶת לָאָרֶץ, לְמִן תֵּל־אוֹר בְּנַהֲרַיִם עַד תַּחֲנַת הַכֹּחַ בְּתֵל־אָבִיב עַל שֵׁם לוֹרְד רֶדִינְג.
ד
בֶּן שִׁשִּׁים וְשָׁלֹש הָיָה רוּטֶנְבֶּרְג בְּהֵאָסְפוֹ אֶל עַמָּיו. הָאִישׁ הֶחָסוֹן, הַשּׁוֹפֵעַ מֶרֶץ וָכֹחַ – חָלָה. שָׁנָה תְּמִימָה נֶאֱבַק בְּמַחֲלָתוֹ אֲשֶׁר מֵאֲנָה הֵרָפֵא. מִפַּעַם לְפַעַם הִתְאוֹשֵׁשׁ וְרוּחוֹ וְנַפְשׁוֹ נְתוּנִים לְדַאֲגוֹת עַמּוֹ וּבְיִחוּד לְעִנְיְנֵי הַיִּשּׁוּב בָּאָרֶץ.
מֵאָז הוּקַם וְהִתְבַּסֵּס מִפְעַל הַחַשְׁמַל בָּאָרֶץ נִסָּה פְּעָמִים אֲחָדוֹת לְהַקְדִּישׁ אֶת מִרְצוֹ לַוַּעַד הַלְּאֻמִּי שֶׁל יְהוּדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּנְשִׂיאוֹ. וְאַף שָׁנָה לִפְנֵי מַחֲלָתוֹ עָמַד בְּרֹאשׁ הַוַּעַד הַלְּאֻמִּי. הוּא בִּקֵּשׁ לְאַחֵד אֵת הַיִּשּׁוּב. זוֹ הָיְתָה מַשְׂאַת נַפְשׁוֹ עַד רִגְעֵי חַיָּיו הָאַחֲרוֹנִים, בְּשָׁכְבוֹ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי. זֶה הָיָה גַם דְּבָרוֹ הָאַחֲרוֹן לַיִּשּׁוּב:
"פִּלּוּג עַמֵּנוּ לְכִתּוֹת, עֵדוֹת וּמִפְלָגוֹת הָיָה תָּמִיד בְּעוֹכְרֵינוּ. מִלְחֶמֶת אַחִים הֵבִיאָה אוֹתָנוּ לְעֶבְרֵי פִּי פַּחַת, וְאִם לֹא תֶּחְדַּל – תַּחֲרִיבֵנוּ. לָכֵן בַּקָּשָׁתִי וְצַוָּאָתִי לַיִּשּׁוּב וְלַנֹּעַר הַגָּדֵל בְּתוֹכוֹ לִזְכֹּר תָּמִידשֶׁלֹּא יְהוּדִים שֶׁל כִּתָּה אוֹ מִפְלָגָה זוֹ אוֹ אַחֶרֶת נִרְדָּפִים וְנִדְרָסִים, כִּי אִם עַם יִשְׂרָאֵל בִּכְלָלוֹ. בֵּין אִם נִרְצֶה וּבֵין אִם לֹא נִרְצֶה, אַחִים לְצָרָה אֲנַחְנוּ – נָבִינָה זֹאת וְנִהְיֶה אַחִים לְחַיִּים, לִיצִירָה, לִפְעֻלָּה וּלְבִנְיָן.
"הַנֹּעַר שֶׁלָּנו –ּ תִּקְוַת עֲתִידֵנוּ, בְּחִנּוּכוֹ הָעִבְרִי הַנָּכוֹן – בִּטְחוֹן קִיּוּמֵנוּ.
"עֶקְרוֹנֵי חִנּוּכוֹ הַנָּכוֹן הֵם: שָׁרְשִׁיּוּת, בִּינָה וָדַעַת, אַחְדוּת וְאַחֲוָה, רְצִינוּת וְנֶאֱמָנוּת.
"לְחִנּוּךְ הַנֹּעַר בְּרוּחַ זוֹ אֲנִי מַקְדִּישׁ אֶת הַהַכְנָסוֹת מִכָּל רְכוּשִׁי שֶׁהָעֳבַר וְשֶׁיָּעֳבַר מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה לְאוֹצַר פִּנְחָס רוּטֶנְבֶּרְג. יְשַׁמֵּשׁ נָא הוֹן זֶה וְהַכְנָסוֹתָיו הַתְחָלָה שֶׁל קֶרֶן לְמַעַן חִנּוּךְ הַנֹּעַר בְּרוּחַ אַחְדוּת וְאַחֲוָה – רוּחַ יִשְׂרָאֵל.
אֲנִי מְבַקֵּשׁ אֶת מְנַהֲלֵי הָאוֹצָר לְהוֹצִיא לַפֹּעַל אֶת רְצוֹנִי".
ה
יוֹם שֶׁלֶג בָּאָרֶץ. הִלְבִּינוּ רָאשֵׁי הָרִים. לִוָיָה צְנוּעָה יָצְאָה מִבֵּית־הַחוֹלִים “הֲדַסָּה” שֶׁעַל הַר־הַצּוֹפִים אֶל בֵּית־הַקְּבָרוֹת בְּהַר־הַזֵּיתִים. קֶבֶר נֶחְצַב לוֹ בֵּין פְּשׁוּטֵי הָעָם, הֶסְפֵּדִים לֹא נִשְּׂאוּ עַל קִבְרוֹ. זֶה הָיָה רְצוֹנוֹ.
אַחֲרֵי שֶׁרָאָה הַרְבֵּה בְּחַיָּיו, פָּעַל וְעָשָׂה הַרְבֵּה, נוֹכַח כִּי מִשְׁכָּנוֹ יִכָּבֵד “בֵּין שׁוּרוֹת הָעֲמֵלִים הַצְּנוּעִים”. לִבּוֹ הָיָה לָעוֹבֵד הַנֶּאֱמָן לְעַמּוֹ וּלְאַרְצוֹ.
(תש"ב)
א. ד. גּוֹרְדוֹן
מאתיצחק יציב
(תרט“ז־תרפ”ד)
וְהָיָה, בֶּן אָדָם, כַּאֲשֶׁר תָּשׁוּב אֶל הַטֶּבַע – וּפָקַחְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת עֵינֶיךָ, וְהֵצַצְתָּ יָשָׁר לְתוֹךְ עֵינֵי הַטֶּבַע וְרָאִיתָ בָּהֶן אֶת תְּמוּנָתְךָ. וְיָדַעְתָּ כִּי אֶל עַצְמְךָ שַׁבְתָּ, כִּי בְּהִתְעַלֶּמְךָ מִן הַטֶּבַע הִתְעַלַּמְתָּ מֵעַצְמְךָ. וְשַׁבְתָּ וְרָאִיתָ, וְהִנֵּה מֵעָלֶיךָ, מֵעַל יָדֶיךָ וְרַגְלֶיךָ, מֵעַל כָּל גֵּוְךָ וְנַפְשְׁךָ, נִפְרָכִים וְנוֹשְׁרִים, נִפְרָכִים וְנוֹשְׁרִים שְׁבָרִים, שְׁבָרִים כְּבֵדִים, קָשִׁים מְעִיקִים, וְאַתָּה מִתְיַשֵּׁר, מִזְדַּקֵּף, גָּדֵל. וְיָדַעְתָּ כִּי אֵלֶּה שִׁבְרֵי קְלִפָּתְךָ, אֲשֶׁר הִתְכַּוַּצְתָּ בְּתוֹכָהּ בְּתִמְהוֹן לְבָבְךָ, וַאֲשֶׁר לָאַחֲרוֹנָה גָדַלְתָּ מִתּוֹכָהּ. וְהִכַּרְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא כִּי הַכֹּל הָיָה לֹא לְפִי מִדָּתְךָ, וְכִי אֶת הַכֹּל עָלֶיךָ לְחַדֵּשׁ: אֶת מַאֲכָלְךָ וְאֶת מִשְׁתְּךָ, אֶת תִּלְבָּשְׁתְּךָ וְאֶת מְעוֹנְךָ, אֶת אֹפֶן עֲבוֹדָתְךָ וְאֶת דֶּרֶךְ לִמּוּדְךָ – אֶת הַכֹּל…
(“הִגָּיוֹן לֶעָתִיד”, א. ד. גּוֹרְדוֹן)
א
בְּאַחַד הַיָּמִים בְּחֹדֶשׁ אֲדָר תּרס"ד, לֵאמֹר: לִפְנֵי אַרְבָּעִים שָׁנָה. עָלָה בִּנְמַל יָפוֹ יְהוּדִי גְבַהּ־קוֹמָה, עֵינָיו תְּכֵלֶת וּזְקַן־שֵׂיבָה יוֹרֵד לוֹ עַל חָזֵהוּ, וּשְׁמוֹ אַהֲרֹן דָּוִד גּוֹרְדוֹן.
מִמִּשְׁפָּחָה מְיֻחֶסֶת הָיָה אַהֲרֹן דָּוִד גּוֹרְדוֹן וְהוּא בֵּן יָחִיד לְהוֹרָיו. גָּדַל וְהִתְחַנֵּךְ עַל הַתּוֹרָה, כְּמִנְהַג הַיָּמִים הָהֵם, וְאֵצֶל מוֹרִים מְיֻחָדִים, הוֹרָיו נָתְנוּ לוֹ לִלְמֹד גַּם שָׂפוֹת זָרוֹת וְגַם דִּבְרֵי מַדָּע כִּרְצוֹנוֹ.
כְּבָר בְּשַׁחַר עֲלוּמָיו נִתְגַּלָּה אַהֲרֹן דָּוִד בְּאָפְיוֹ הַמּוּצָק וּבְישֶׁר הֲלִיכוֹתָיו עִם בְּנֵי אָדָם.
הוּא עָבַד כְּפָקִיד בַּאֲחֻזָּתוֹ שֶׁל הַבָּרוֹן יוֹסֵף גִּינְצְבּוּרְג, בְּרוּסְיָה, וְנִהֵל אֶת הָעֲסָקִים בְּישֶׁר וְשָׁמַר בְּתַקִּיפוּת עַל מִדַּת הַצֶּדֶק כְּלַפֵּי כָּל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ אִתּוֹ בְּמַגָּע וּמַשָּׂא. אַף אִם זֶה לֹא הָיָה לְרָצוֹן לַפְּקִידִים הַגְּבוֹהִים הַמְמֻנִּים עָלָיו.
בִּשְׁעוֹת הַפְּנַאי הָיָה מַדְרִיךְ וּמְחַנֵּךְ אֶת הַנֹּעַר בָּעֲיָרָה וְדוֹאֵג לַלִּמּוּדִים הָעִבְרִים וּבְהַשְׁפָּעָתוֹ אַף הִנְהִיגוּ לְדַבֵּר עִבְרִית. הַנֹּעַר אָהַב אוֹתוֹ מְאֹד.
וְהִנֵּה הֶחְלִיט אַהֲרֹן דָּוִד גּוֹרְדוֹן לַעֲלוֹת לָאָרֶץ וְהוּא אָז בֶּן אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים.
ב
א. ד. גּוֹרְדוֹן עָלָה אֶל חוֹפָהּ שֶׁל יָפוֹ וְשָׂם אֶת פְּעָמָיו לַמּוֹשָׁבָה פֶּתַח־תִּקְוָה, לְחַפֵּשׂ עֲבוֹדָה כְּפוֹעֵל חַקְלָאִי בְּאַחַד הַפַּרְדֵּסִים. בְּדַרְכּוֹ לָאָרֶץ גָּמְלָה בּוֹ הַמַּחֲשָׁבָה, כִּי שִׁיבָתוֹ שֶׁל יְהוּדִי לָאָרֶץ, שִׁיבָה שְׁלֵמָה אֶל הַמּוֹלֶדֶת, פֵּרוּשָׁהּ עֲבוֹדָה בְּחֵיק הַטֶּבַע. וּכְשֶׁהִצִּיעוּ לוֹ עֲבוֹדָה כְּפָקִיד בְּאֵיזֶה מוֹסָד דָּחָה אוֹתָהּ, כִּי רָצָה אַךְ בַּעֲבוֹדָה חַקְלָאִית.
מֶה הָיוּ חַיֵי הַפּוֹעֵל הָעִבְרִי בַּמּוֹשָׁבָה לִפְנֵי כְּאַרְבָּעִים שָׁנָה?
יְדוּעִים הַדְּבָרִים. הָאִכָּרִים בְּפֶתַח־תִּקְוָה וּבַמּוֹשָׁבוֹת הָאֲחֵרוֹת לֹא חִכּוּ לַפּוֹעֵל הָעִבְרִי וְלֹא בִּקְשׁוּהוּ. הָעֲבוֹדָה הָעַרְבִית הַזּוֹלָה וְהַשְּׁמִירָה הָעַרְבִית שָׁלְטוּ בַּמּוֹשָבָה. קָשֶׁה הָיָה לַפּוֹעֵל הָעִבְרִי לְקַבֵּל יוֹם עֲבוֹדָה וְקָשֶׁה הָיָה לוֹ לְהִתְקַיֵּם עַל הַשָּׂכָר הַזָּעוּם אַחֲרֵי שֶׁקִּבֵּל יוֹם עֲבוֹדָה. הַפּוֹעֵל הָעִבְרִי צָרִיךְ הָיָה לְהִלָּחֵם עַל זְכוּתוֹ בָּעֲבוֹדָה בַּמּוֹשָׁבָה וְלִכְבּשׁ לוֹ מָקוֹם בָּהּ. הָרַעְיוֹן לְיַהֵד אֶת הָעֲבוֹדָה בַּמּוֹשָׁבָה הָיָה מַשְׂאַת נַפְשָׁם שֶׁל בְּנֵי הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה. כִּי מָה עֵרֶךְ עִבְרִי לַכֶּרֶם וְלַשָּׂדֶה שֶׁבַּעֲלֵיהֶם יְהוּדִים אִם הָעֲבוֹדָה בָּהֶם זָרָה, לֹא עִבְרִית? הַאִם כָּךְ יִבָּנֶה יִשּׁוּב עִבְרִי?
כְּכָל פּוֹעֵל אַחֵר יָצָא גַם א. ד. גּוֹרְדוֹן בֹּקֶר בֹּקֶר אֶל הַשּׁוּק בְּפֶתַח־תִּקְוָה, אֲשֶׁר לְשָׁם בָּאוּ הָאִכָּרִים לִבְחֹר לָהֶם פּוֹעֵל לָעֲבוֹדָה. לִשְׁכַּת־עֲבוֹדָה וְהִסְתַּדְּרוּת־פּוֹעֲלִים עֲדַיִן לֹא הָיוּ. וְעָמַד הָאִישׁ הַגָּבֹהַּ בַּעַל הָעֵינַיִם הַתְּכֻלּוֹת וְהַזָּקָן הַגָּדוֹל אֲשֶׁר שֵׂיבָה זָרְקָה בּוֹ, סַלּוֹ עִם מְעַט הָאֹכֶל תַּחַת זְרוֹעוֹ, מוּכָן לְהַזְמָנַת הָאִכָּר. הוּא נַעֲשָׂה פּוֹעֵל. אוּלָם רְאֵה זֶה פֶּלֶא: הָעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה בַּפַּרְדֵּס עוֹדְדָה אֶת רוּחוֹ. הָעֲבוֹדָה הַמְפָרֶכֶת הָפְכָה מַעְיַן בְּרָכָה לְרוּחוֹ.
לֹא קַל הָיָה לְאִישׁ בֶּן חֲמִשִּׁים לְהִסְתַּגֵּל לָעֲבוֹדָה, אֲבָל מַחֲשַׁבְתּוֹ וְרַעְיוֹנוֹתָיו הִתְרַעַנְנוּ וְנַפְשׁוֹ הִתְעַשְּׁרָה עשֶׁר חָדָשׁ, אֲשֶׁר לֹא יְדָעָהוּ עַד עַתָּה. בִּרְצוֹנוֹ הֶחָזָק הִתְגַּבֵּר עַל הַקּשִׁי הַגָּדוֹל אֲשֶׁר הָיָה לוֹ בָּעֲבוֹדָה וְעָמַד בִּפְנֵי הַמִּכְשׁוֹלִים הָרַבִּים בְּאֹמֶץ־לֵב. עֵינָיו רָחֲבוּ וְאָזְנָיו נִפְתְּחוּ לַטֶּבַע, לִצְבָעָיו וְגוֹנָיו, לְקוֹלוֹת וּבְנוֹת־קוֹלוֹת, וְהוּא עָמַד כָּפוּף עַל הַמַּעְדֵּר וְסָפַג אֶל קִרְבּוֹ אֶת כָּל אֵלֶּה, כְּשֶׁטִּפּוֹת הַזֵּעָה נוֹטְפוֹת מִמִּצְחוֹ אֶל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הוּא עוֹדְרָהּ, עוֹבְדָהּ. גּוֹרְדוֹן הָיָה לְמוֹפֵת, כְּנוֹשֵׂא רַעְיוֹן הָעֲבוֹדָה וּמְקַיֵּם אוֹתוֹ בְּגוּפוֹ וּבְנַפְשׁוֹ.
בַּיָּמִים הָהֵם כָּתַב לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁנִּשְׁאֲרוּ עוֹד בְּחוּץ לָאָרֶץ לֵאמֹר:
“הַיְכָלְתֶּם לְהַעֲלוֹת עַל דַּעְתְּכֶם שֶׁאֲבִיכֶם יִהְיֶה לְפוֹעֵל? אֲנִי עַתָּה כְּתִינוֹק שֶׁנּוֹלָד, נוֹלַדְתִּי מֵחָדָשׁ. הָעֲבוֹדָה מְפָרֶכֶת אֶת הַגּוּף, אֲבָל הִיא נוֹתֶנֶת כָּל כָּךְ הַרְבֵּה לַנֶּפֶשׁ”.
כָּאן מַתְחִיל הַפֶּלֶא. הָאִישׁ הַזֶּה, אֲשֶׁר מִיָּמָיו לֹא נִתְנַסָּה בַּעֲבוֹדָה מְפָרֶכֶת אֶת הַגּוּף, עוֹבֵד בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹּחוֹתָיו, זֵעָתוֹ נִגֶּרֶת אֶל זְקָנוֹ הֶהָדוּר וְהוּא מִתְגַּבֵּר עַל הַכֹּל וְרוּחוֹ מִתְחַדֶּשֶׁת עָלָיו. הָעֲבוֹדָה נַעֲשֵׂית לוֹ מְקוֹר אשֶׁר לְרוּחוֹ. הִיא אֵינָהּ מְעַיֶּפֶת אוֹתוֹ, אַךְ מַעֲלָה אוֹתוֹ, מַפְרָה אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וְהוּא מַעֲמִיק חֲשֹׁב וּמַגִּיעַ לְמַדְרֵגָה שֶׁל אַחַד הַהוֹגִים הַגְּדוֹלִים בִּתְנוּעַת הָעֲבוֹדָה בְּדוֹר הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָה.
כֵּן, הָעֲבוֹדָה קָשָׁה, גַּם אֵינָה מְצוּיָה בְּשֶׁפַע. הוּא יוֹדֵעַ עֹנִי, הוּא סוֹבֵל רָעָב יַחַד עִם חֲבֵרָיו הַפּוֹעֲלִים, אַךְ גַּם בַּיָּמִים הַקָּשִׁים בְּיוֹתֵר הוּא מֵרִים אֶת רוּחַ חֲבֵרָיו בְּנִגּוּן עֲמָמִי עַלִּיז וּמְגָרֵשׁ אֶת הַתּוּגָה וְהַיִּאוּשׁ. עַל כֵּן יֶאֱהָבוּהוּ כָּל הַיּוֹדְעִים אוֹתוֹ. עַל כֵּן יְבַקְשׁוּ אֶת חֶבְרָתוֹ כָּל הַטּוֹבִים וְהַמְעֻלִּים שֶׁבֵּין בְּנֵי הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה.
מִשֶּׁבָּאָה מִשְׁפַּחְתּוֹ לָאָרֶץ – אִשְׁתּוֹ וּבִתּוֹ – הוּא מִתְיַשֵּׁב בְּעֵין־גַּנִּים.
בְּפֶתַח־תִּקְוָה עָבַד וּבְעֵין־גַּנִּים גָּר בְּחֶדֶר קָטָן בִּצְרִיף, אֲשֶׁר לְיָדוֹ “אוּלָם גָּדוֹל”. “הָאוּלָם הַגָּדוֹל” הָיָה מֶרְחַב הַשָּׂדוֹת אֲשֶׁר מִחוּץ לַבַּיִת: מַחְצֶלֶת לְיַד הַקִּיר עַל הָאָרֶץ וּשְׁמֵי־תְּכֵלֶת עֲמֻקִּים מִמַּעַל. כָּאן קִבֵּל גּוֹרְדוֹן אֶת אוֹרְחָיו, אֵלֶּה הַצְּעִירִים, פּוֹעֲלֵי הַמּוֹשָבָה אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ אֶת קִרְבָתוֹ. כָּאן הִבִּיעַ אֶת מַחְשְׁבוֹתָיו וְהִרְהוּרָיו, כָּאן הֶאֱזִין לְדִבְרֵי חֲבֵרָיו, כָּאן עוֹדֵד וְנִחֵם, הִתְוַכַּח וְאַף הִטִּיף אֶת דֵּעוֹתָיו.
הַיָּמִים הָהֵם, בְּרֵאשִׁית הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה, לֹא הָיוּ יְמֵי עֲלִיָּה לַצִּיּוֹנוּת. אָז עָלְתָה עַל הַפֶּרֶק הַהַצָּעָה לְחַפֵּשׂ אֶרֶץ אַחֶרֶת לְהִתְיַשְּׁבוּת בִּשְׁבִיל הַיְּהוּדִים. כִּי רַבִּים מִבֵּין מַנְהִיגֵי הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית נוֹאֲשׁוּ מִן הַמֶּמְשָׁלָה הַתֻּרְכִּית, שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהָנִיעַ אוֹתָהּ שֶׁתַּרְשֶׁה לַיְּהוּדִים לְהִתְיַשֵּׁב בָּאָרֶץ. וְכָךְ בָּאָה מֵאֵת הַמֶּמְשָׁלָה הַבְּרִיטִית הַהַצָּעָה לְיַסֵּד יִשּׁוּב יְהוּדִי בְּאוּגַנְדָה אֲשֶׁר בְּאַפְרִיקָה. בְּקֶרֶב הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי בָּאָרֶץ הָיוּ רַבִּים אֲשֶׁר נִמְשְׁכוּ אַחֲרֵי הַהַצָּעָה הַזֹּאת. הַפּוֹעֲלִים בְּנֵי הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה, הַמְעַטִּים בְּמִסְפָּר, בְּבוֹאָם לָאָרֶץ מִתּוֹךְ הִתְלַהֲבוּת לְצִיּוֹן וּלְצִיּוֹנוּת, אֲפָפָם “הַקֹּר הַצִּיּוֹנִי” אֲשֶׁר שָׂרַר כָּאן בֵּין בּוֹנֵי הַיִּשּׁוּב. לֹא פֶּלֶא כִּי רוּחַ שֶׁל עַצְבוּת וְדִכָּאוֹן יָרְדָה עֲלֵיהֶם. וְהִנֵּה נִמְצָא כָּאן הָאָח הַגָּדוֹל, גּוֹרְדוֹן, שֶׁיָּשַב בְּ“אוּלַמּוֹ הַגָּדוֹל”, בָּעֲרָבִים אַחֲרֵי הָעֲבוֹדָה וּבִימֵי שַׁבָּת וָחָג, וְחִזֵּק לְבָבוֹת רָפִים, עוֹדֵד אֶת הָאֱמוּנָה בְּקֶרֶב חֲבֵרָיו בְּדִבְרֵי תַּנְחוּמוֹת וּבְזֶמֶר עֲמָמִי, הוֹכִיחַ לָהֶם אֶת גֹּדֶל הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר הֵם עוֹשִׂים לְנַפְשָׁם, כִּבְנֵי אָדָם, וּלְעַמָּם. גּוֹרְדוֹן הָיָה לִמְקוֹר אֱמוּנָה לָעוֹבֵד וְרוֹמֵם אֶת הָעֲבוֹדָה לְמַשְׂאַת נֶפֶשׁ נֶאֱצָלָה לְכָל אָדָם.
הָאָדָם וְהַטֶּבַע – הָרַעְיוֹנוֹת הָאֵלֶּה הֶעֱסִיקוּ אֶת מֹחוֹ. וּמִכָּאן הִגִּיעַ לִשְׁאֵלוֹת פִּילוֹסוֹפִיּוֹת אֲחֵרוֹת. אֲבָל בְּעִקָּר הִטְרִידָה אוֹתוֹ הַשְּׁאֵלָה: כֵּיצַד יִחְיֶה הָאָדָם וְיִהְיֶה טוֹב, שָׁלֵם בְּנַפְשׁוֹ וְטוֹב לְזוּלָתוֹ? – לִשְׁאֵלָה זוֹ בִּקֵּשׁ פִּתְרוֹן – וּמָצָא אוֹתָהּ בָּעֲבוֹדָה בַּטֶּבַע.
וְכֹה יֹאמַר: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא וְנִתְּנָה בְּךָ, בֶּן אָדָם, רוּחַ חֲדָשָׁה, וְהִרְגַּשְׁתָּ רֶגֶשׁ חָדָשׁ, רָעָב חָדָשׁ – לֹא רָעָב לְלֶחֶם וְלֹא צָמָא לְכֶסֶף, כִּי אִם לָעֲבוֹדָה. וּמָצָאתָ עֹנֶג בְּכָל עֲבוֹדָה אֲשֶׁר תַּעֲבֹד וּבְכָל מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה, כָּעֹנֶג אֲשֶׁר אַתָּה מוֹצֵא בָּאֲכִילָה וּבַשְּׁתִיָּה. וְשַׂמְתָּ לִבְּךָ בַּיּוֹם הַהוּא לְהַנְעִים וּלְהַטְעִים אֶת עֲבוֹדָתְךָ, כַּאֲשֶׁר הִנְּךָ שָׂם לֵב הַיּוֹם לְהַנְעִים אֶת מַאֲכָלְךָ, וְכַאֲשֶׁר הִנְּךָ שָׂם לֵב הַיּוֹם לְהַרְבּוֹת פְּרִי עֲבוֹדָתְךָ – אֶת הַכֶּסֶף. וְיָדַעְתָּ לַעֲבֹד דֵי סִפּוּקְךָ בְּכָל יוֹם. לֹא תִגְרַע וְלֹא תוֹסִיף. אֲבָל יֶתֶר עַל כֹּל תָּשִׂים לֵב לַעֲבֹד כָּל עֲבוֹדָה וְכָל מַעֲשֶׂה בְּתוֹךְ הַטֶּבַע, בְּתוֹךְ הַמֶּרְחָב הָעוֹלָמִי. כֵּן תַּעֲשֶׂה אֶת עֲבוֹדָתְךָ בַּשָּׂדֶה וְכֵן תַּעֲשֶׂה אֶת עֲבוֹדָתְךָ בַּבַּיִת. כֵּן תִּבְנֶה אֶת הַבַּיִת.
הָאָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת יוֹתֵר טוֹב. הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת יוֹתֵר טוֹב. כֵּיצַד? בָּעֲבוֹדָה בַּטֶּבַע. אֵין אשֶׁר לָאָדָם כְּשֶׁהוּא מְקַבֵּל אֶת הַדָּרוּשׁ לוֹ לְחַיָּיו מִן הַמּוּכָן, שֶׁיְּדֵי אֲחֵרִים הֵכִינוּ לוֹ, אֶלָּא אִם הוּא עַצְמוֹ יוֹצֵר וּמִשְׁתַּתֵּף בַּיְצִירָה, בַּהֲכָנַת הַדְּבָרִים לַחַיִּים.
“אֵין חַיִּים בַּחַיִּים מִן הַמּוּכָן, אִם אֵין חַיִּים בַּהֲכָנָתָם”. אֶת תּוֹרָתוֹ זוֹ יָצַר לוֹ א. ד. גּוֹרְדוֹן מִתּוֹךְ חַיָּיו בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.
ג
וְהַפֶּלֶא גָדַל עִם עֲבוֹדָתוֹ.
עַד בּוֹאוֹ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לֹא פִּרְסֵם אַהֲרֹן דָּוִד גּוֹרְדוֹן אַף מַאֲמָר אֶחָד בְּעִתּוֹן. וַדַּאי הָגָה גּוֹרְדוֹן וְחָשַׁב אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ גַם עַד בּוֹאוֹ לָאָרֶץ. אֲבָל דַּוְקָא מֵאָז הִתְחִיל מְפָרֵךְ אֶת גּוּפוֹ בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה יוֹם יוֹם, מֵאָז נִכְנַס לְחַיִּים חֲדָשִׁים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְחַיֵּי עֲבוֹדָה – נִתְבַּהֲרָה מַחֲשַׁבְתּוֹ וְהוּא הֶעֱלָה אוֹתָה עַל הַנְּיָר. הוּא הִתְחִיל כּוֹתֵב.
גּוֹרְדוֹן הָיָה אוֹמֵר שֶׁהוּא כּוֹתֵב כְּדֵי לְבָרֵר לְעַצְמוֹ בְּיֶתֶר בֵּרוּר אֶת מַחְשְׁבוֹתָיו. וְהִנֵּה יָצָא כִּי בִּשְׁנוֹת עֲבוֹדָתוֹ בָּאָרֶץ הִסְפִּיק לִכְתֹּב כַּמָּה סְפָרִים. וְהוּא הָיָה כּוֹתֵב לָרֹב בִּשְׁעוֹת הַלַּיְלָה וְלִפְנוֹת בֹּקֶר. הוּא לֹא בִּקֵּשׁ לְעַצְמוֹ נוֹחוּת מְיֻחֶדֶת בַּקְּבוּצָה, אַף לֹא רָצָה בְּחֶדֶר מְיֻחָד. כְּכָל הַחֲבֵרִים הָאֲחֵרִים עָבַד גַּם הוּא בְּכָל מָקוֹם, בְּתֵל־עֲדָשִׁים, בְּכִנֶּרֶת אוֹ בִּדְגָנִיָּה, לְלֹא כָּל זְכוּת יְתֵרָה. וְהָיָה גָר יַחַד עִם עוֹד חֲבֵרִים בַּחֶדֶר וְהָיָה יָכוֹל לָשֶׁבֶת וְלִכְתֹּב אַךְ בַּשָּׁעוֹת שֶׁהַחֲבֵרִים יְשֵׁנִים. הַדָּבָר הָאֶחָד שֶׁהִסְכִּים לְקַבְּלוֹ בִּימֵי הַמִּלְחָמָה הֲלֹא הִיא מְנוֹרַת־נֵפְט לִכְתִיבָה, בְּעוֹד הַנֵּפְט הָיָה בְּצִמְצוּם אָזבָּאָרֶץ. וְכָךְ כָּתַב אֶת דְּבָרָיו עַד שֶׁהַחֲבֵרִים הָיוּ יוֹצְאִים לַעֲבֹד בַּשָּׂדֶה וְהוּא יוֹצֵא יַחַד אִתָּם.
בְּחָשְׁבוֹ עַל הַיְּהוּדִי הַשָּׁב לַמּוֹלֶדֶת הָיוּ נֶגֶד עֵינָיו שְׁנֵי דְּבָרִים: תְּחִיַּת הָעָם וּתְחִיַּת הָאָרֶץ. תְּחִיַּת הָעָם רָאָה בָּזֶה שֶׁכָּל יְהוּדִי וִיהוִּדי יִדְבַּק בָּאָרֶץ עַל יְדֵי עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה. הָעֲבוֹדָה בְּּחֵיק הַטֶּבַע מְרוֹמֶמֶת אֶת הָאָדָם. מַעֲלָה אוֹתוֹ. תְּחִיַּת הָעָם הַיְּהוּדִי תָּבוֹא אִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד הַבָּא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל יִשְׁתַּדֵּל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ עַל יְדֵי עֲבוֹדָה. עַל יְדֵי כָךְ יְחַיֶּה גַם אֶת הָאָרֶץ. וְכָךְ יַגִּיעַ לְאוֹתָהּ מַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה לְהָבִין וּלְהַרְגִּישׁ אֶת הַטֶּבַע וְלִחְיוֹת בּוֹ וְלִהְיוֹת חֵלֶק מִמֶּנּוּ. הוּא רָאָה בָּזֶה דֶרֶךְ לְרוֹמֵם אֶת הָאָדָם בִּכְלָל, וְאֶת הָאֱנוֹשׁוּת כֻּלָּהּ.
וְכָךְ הָיָה הַזָּקֵן הַפּוֹעֵל לְהוֹגֵה דֵעוֹת, וּמַרְצִים בְּעִנְיְנֵי פִּילוֹסוֹפְיָה מֵעַל קַתֶּדְרַת הָאוּנִיבֶרְסִיטָה עוֹסְקִים בְּעִיּוּן בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁל אַהֲרֹן דָּוִד גּוֹרְדוֹן, מַחֲשָׁבָה שֶׁהָגָה אוֹתָהּ מִתּוֹךְ הָעֲבוֹדָה.
ד
א. ד. גּוֹרְדוֹן הָיָה אִישׁ הַחֶבְרָה. בִּתְשׂוּמֶת לֵב הָיָה עוֹקֵב אַחֲרֵי כָּל הַמִּתְרַחֵשׁ בָּאָרֶץ. בְּכָל עִנְיָן הָיָה מְחַוֶּה אֶת דַּעְתּוֹ, אִם בִּמְסִבַּת חֲבֵרָיו הַקְּרוֹבִים וְאִם בִּכְתָב, בְּעִתּוֹנֵי הַפּוֹעֲלִים.
מִשֶּׁהִתְחִילָה הָעֲלִיָּה הַשְּׁלִישִׁית לָבוֹא לָאָרֶץ, אַחֲרֵי מִלְחֶמֶת־הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה, הָלַךְ גּוֹרְדוֹן מִקִּבּוּץ לְקִבּוּץ וּמִמַּחֲנֶה לְמַחֲנֶה, לְהִתְוַדַּע אֶל הַחֲבֵרִים הַחֲדָשִׁים, הַחֲלוּצִים שֶׁבָּאוּ לָאָרֶץ. כִּי עַל כֵּן אָהַב כָּל יָמָיו אֶת הַנֹּעַר וְהָיָה נָכוֹן לְהַדְרִיכוֹ בְּעֵצָה בְּכָל שָׁעָה.
אַךְ לֹא אָרְכוּ יָמָיו בְּקֶרֶב הָעֲלִיָּה הַשְּׁלִישִׁית.
שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה שָׁנָה מִשִּׁשִּׁים וָשֵׁשׁ שְׁנוֹת חַיָּיו עָשָׂה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וַיָּמָת בִּדְגָנִיָּה וַיִקָּבֵר שָׁם.
ה
עָמַד עַל שְׂפַת הַיָּם אָדָם וְהִסְתַּכֵּל בְּקֶצֶב הַגַּלִּים הַמִּתְרוֹמְמִים, עוֹלִים, וְיוֹרְדִים, גֵּאִים וּשְׁפֵלִים – וְהִנֵּה הִגִּיעַ לְאָזְנָיו קוֹל זִמְזוּם אַדִּיר מִמַּעַל. הֶאֱהִיל הָאָדָם בְּיָדוֹ עַל עֵינָיו, הֵרִים רֹאשׁוֹ לַמָּרוֹם וְרָאָה אֶת הַטַּיֶסֶת הַחוֹצָה אֶת הָאֲוִיר. קוֹל הַמְּטוֹסִים אַדִּיר, תְּנוּעָתָם קַלָּה וְנָאָה. הֵם עָבְרוּ מֵעַל לְרֹאשׁוֹ וְעַד קְצֵה הָאֹפֶק הִגִּיעוּ וְנֶעֶלְמוּ. לְאַט דָּמַם שְׁאוֹנָם. שׁוּב הִפְנָה אֶת עֵינָיו אֶל גַּלֵּי הַיָּם וְנִשְׁאַר תּוֹהֶה וְהוֹגֶה בְּיָם וְשָׁמַיִם וּבְצִפֳּרֵי הַפְּלָדָה אֲשֶׁר עָבְרוּ לְעֵינָיו.
הָאֲוִיר הַשָּׁקוּף, הָרוֹטֵט, גַּלֵּי הַיָּם הַמִּתְנוֹעֲעִים לְלֹא סְעָרָה, הַטַּיֶּסֶת שֶׁהוֹפִיעָה וְנֶעֶלְמָה – הַכֹּל יָפֶה, כֹּה יָפֶה, וְלָמָּה אֵין הַלֵּב שָׁקֵט? לָמָּה כֹּה נוּגָה הַנֶּפֶשׁ?
שָׁם, מֵאֲחוֹרֵי הָאֹפֶק מְהַלְּכוֹת אֳנִיּוֹת מַשְׁחִית וּבַשָּׁמַיִם מְעוֹפְפִים מַפְצִיצִים – מִלְחָמָה בָּעוֹלָם. אִישׁ נִלְחָם בְּרֵעֵהוּ, גּוֹי אֶל גּוֹי יִקְלַע חָמְרֵי הַשְׁמֵד, אֵיבָה הִתְפַּשְּׁטָה בְּלִבּוֹת הָאֲנָשִׁים בָּעוֹלָם וְהִיא עוֹשָׂה שַׁמּוֹת.
הֲכָזֶה יִהְיֶה הָאָדָם לְעוֹלָם? לֹא. הָאָדָם יִפְקַח אֶת עֵינָיו לִרְאוֹת אֶת דַּרְכּוֹ וּלְחַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ. דַּוְקָא בְּיָמִים כָּאֵלֶּה רוֹאֶה הָאָדָם כִּי עָלָיו לְשַׁנּוֹת אֶת סִדְרֵי חַיָּיו וְלַחְשֹׁב אֶת חֶשְׁבּוֹן נַפְשׁוֹ.
הוּא פּוֹנֶה יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה וּמְבַקֵּשׁ עֶזְרָה וָסַעַד אֵצֶל אֵלֶּה שֶׁנִּסּוּ לִמְצֹא דֶרֶךְ וְלַחְשֹׁב אֶת מַחֲשֶׁבֶתהָאָדָם. בֵּין אֵלֶּה – א. ד. גּוֹרְדוֹן.
קָרוֹב לָנוּ גּוֹרְדוֹן. בְּתוֹכֵנוּ יָשַׁב, בְּקִרְבֵּנוּ הָגָה אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ עַל אָדָם וָעָם, בְּאֹרַח חַיָּיו רָאוּי הוּא לְשַׁמֵּשׁ לָנוּ מוֹפֵת. עָלֵינוּ לְהַעֲלוֹת אֶת דְּמוּתוֹ לִפְנֵי עֵינֵי רוּחֵנוּ, לְמַעַן יִחְיֶה זִכְרוֹ בְּפֹעַל יָדֵינוּ וּבְמַחֲשַׁבְתֵּנוּ, וְאוּלַי נִמְצָא בּוֹ סַעַד לְרוּחֵנוּ הַמְסֹעֶרֶת.
(תשׁ"ז)
יוֹסֵף אַהֲרֹנוֹבִיץ
מאתיצחק יציב
(תרל“ז־תרצ”ז)
א
כָּזֹאת הָיְתָה דַרְכּוֹ: בֶּן־כְּפָר בְּאוּקְרָאִינָה, עָבַר עִם אָבִיו הַשּׁוֹחֵט לַעֲיָרָה, וְגָלָה לִמְקוֹם תּוֹרָה בְּאוֹדֶסָה, שָׁקַד לִקְנוֹת חָכְמָה וָדַעַת, עַד שֶׁהָיָה בְּעַצְמוֹ לְמוֹרֶה. יוֹצֵא אֶת רוּסְיָה וּבָא לִבְּרוֹדִי שֶׁבְּגַלִיצְיָה וּמְלַמֵּד אֶת הַנֹּעַר עִבְרִית. מְיַסֵּד אֲגֻדָּה “חֲלוּצֵי צִיּוֹן” וּמְחַנֵּךְ אֶת חֲבֵרֶיהָ לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. דּוֹרֵשׁ מֵאֲחֵרִים וּמְקַיֵּם בְּעַצְמוֹ – וְעוֹלֶה לָאָרֶץ. וְהוּא אָז כְּבֶן שְׁלשִׁים.
הַיָּמִים יְמֵי הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה. הַהִתְלַהֲבוּת שֶׁל יְמֵי בִּיל"וּ עָבְרָה. בַּמּוֹשָׁבוֹת הָעִבְרִיּוֹת אֵין נַחַת. אִכָּרִים יְהוּדִים וּפוֹעֲלִים זָרִים, עַרְבִים. בְּנֵי הָאִכָּרִים אֵינָם נִמְשָׁכִים אַחֲרֵי הָעֲבוֹדָה וְעוֹזְבִים אֶת הָאָרֶץ. בַּקּוֹנְגְרֶסִים הַצִּיּוֹנִים מְדַבְּרִים עַל יְצִירַת מִקְלָט בָּטוּחַ לְעַם יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כָּל עוֹד אֵין הַסְכָּמָה מֵאֵת מְלָכִים וּמֵאֵת הַשֻּׂלְטָן הַתֻּרְכִּי אֵין עוֹשִׂים כָּל פְּעֻלָה בָּאָרֶץ. הַמּוֹשָׁבוֹת הָעִבְרִיּוֹת הַמְעַטּוֹת אֵינָן גְּדֵלוֹת וְאֵינָן מִתְפַּתְּחוֹת, חֲדָשׁוֹת אֵינָן נִבְנוֹת – חֲלוֹם גָּדוֹל וּמְצִיאוּת קְטַנָּה.
ב
יוֹסֵף אַהֲרֹנוֹבִיץ כָּאַב אֶת מַכְאוֹב הָאָרֶץ בַּתְּקוּפָה הַהִיא. וְכָזֹאת הָיְתָה רֵאשִׁית דַרְכּוֹ בָּה: פּוֹעֵל בְּנֵס־צִיּוֹנָה, בִּרְחוֹבוֹת, עוֹבֵד בְּכֶרֶם וּבְפַרְדֵּס, מְבַשֵּׁל בְּמִטְבַּח הַפּוֹעֲלִים, מְנַהֵל צַרְכָּנִיָּה מְשֻׁתֶּפֶת שֶׁל הַפּוֹעֲלִים. עֲבוֹדָה, עֲבוֹדָה – זוֹ הָיְתָה סִסְמַת הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה. מֶשֶׁק עִבְרִי הוּא זֶה הַנִּבְנֶה בִּידֵי יְהוּדִים, בַּעֲבוֹדָה עִבְרִית, וְלֹא בְּמַשְׁגִּיחַ עִבְרִי וּבְפוֹעֲלִים לֹא עִבְרִים. עַל כֵּן – כִּבּוּשׁ הָעֲבוֹדָה בַּמּוֹשָבָה.
מְעַטִּים הָיוּ הַפּוֹעֲלִים בִּימֵי הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה. בּוֹדְדִים, לֹא קְרוּאִים. הָאִכָּרִים בַּמּוֹשָׁבוֹת לֹא רָצוּ בָּהֶם, בְּנֵי הַיִּשּׁוּב הַיָּשָׁן בֶּעָרִים הִבִּיטוּ עֲלֵיהֶם בְּעַיִן רָעָה. אֵיךְ יִחְיוּ בָּאָרֶץ? שְׂכַר־הָעֲבוֹדָה בַּמּוֹשָׁבָה יָרוּד מְאֹד. בְּנֵי־הַמִּדְבָּר, בְּנֵי הַשְּׁבָטִים הָעַרְבִיִּים הַבּוֹדְדִים, מוֹכְרִים אֶת עֲבוֹדָתָם בְּזִיל הַזּוֹל, צָרְכֵיהֶם מֻעָטִים, פַּת וְיָרָק, וְהָאִכָּרִים נוֹתְנֵי־הָעֲבוֹדָה לֹא רָצוּ לַהֲמִירָם בְּפוֹעֲלִים יְהוּדִים. וְהָעוֹלִים הַחֲדָשִׁים לֹא הָיוּ פּוֹעֲלִים חַקְלָאִים מֵעוֹדָם, וְאַף לֹא הִכְשִׁירוּ אֶת עַצְמָם לַעֲבוֹדָה לִפְנֵי עֲלוֹתָם לָאָרֶץ, כִּי מְקוֹמוֹת־הַכְשָׁרָה לַחֲלוּצִים, כְּמוֹ בְּיָמֵינוּ, עֲדַיִן לֹא הָיוּ. אִלּוּ הָיוּ הָאִכָּרִים מְקַבְּלִים אוֹתָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וּבָאִים לְעֶזְרָתָם לְהִסְתַּגֵּל לָאָרֶץ – הָיוּ מְקִלִּים עֲלֵיהֶם, אַךְ לְמַעֲשֶׂה הָיָה הַהֶפֶךְ מִזֶּה. רַק מְעַטִּים מִבֵּין הָאִכָּרִים הִתְרַצּוּ לְהַעֲסִיק פּוֹעֲלִים יְהוּדִים, רֻבָּם הִתְנַגְּדוּ לָהֶם, אַף לָעֲגוּ לָהֶם וְלִשְׁאִיפָתָם.
יוֹסֵף אַהֲרֹנוֹבִיץ הָיָה עַד מְהֵרָה אַחַד הַמַּבִּיעִים בִּבְהִירוּת יְתֵרָה אֶת רַעְיוֹן הָעֲבוֹדָה הָעִבְרִית, וּמִיָּד עָשׂוּהוּ חֲבֵרָיו נוֹשֵׂא דְבָרָם, הִטִּילוּ עָלָיו לַעֲרֹךְ אֶת “הַפּוֹעֵל הַצָּעִיר” – עִתּוֹן הַפּוֹעֲלִים הָעִבְרִי הָרִאשׁוֹן בָּאָרֶץ, וּבְחָרוּהוּ כְּצִיר לַקּוֹנְגְרֶסִים הַצִּיּוֹנִיִּים. הוּא הָיָה בֵּין אַרְבַּעַת הַצִּירִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁשָּׁלְחוּ הַפּוֹעֲלִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לַקּוֹנְגְרֶס הַצִּיּוֹנִי הַשְּׁמִינִי.
ג
מֶה הָיָה כֹּחָם שֶׁל בְּנֵי הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה? מַה נָּתַן לָהֶם אֶת הָעֹז לְהַחֲזִיק מַעֲמָד אַף בִּתְנָאֵי־עֲבוֹדָה קָשִׁים וּבִסְבִיבָה מִתְנַכֶּרֶת, לוֹעֶגֶת, וּבְחֶלְקָהּ אַף מַחֲרִימָה אֶת הַפּוֹעֵל הָעִבְרִי?
הָאֱמוּנָה בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּחֲרוּ לָהֶם – דֶּרֶךְ הָעֲבוֹדָה. הַכָּרָה עֲמֻקָּה חָדְרָה אֶל לִבָּם, כִּי עַם יִשְׂרָאֵל יִבָּנֶה בְּאַרְצוֹ רַק אִם בָּנָיו יִבְנוּהָ בִּידֵיהֶם מַמָּשׁ וְלֹא בִּידֵי אֲחֵרִים. הַכָּרָה עֲמֻקָּה קִנְנָה בְּנַפְשָׁם, כִּי אֲסוֹנוֹ שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַמִּים הוּא – שֶׁאֵין הוּא “עוֹשֶׂה אֶת חַיָּיו” בִּידֵי עַצְמוֹ, שֶׁאֵין הוּא עוֹמֵד לְיַד הַמְּקוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַכַּלְכָּלָה, שֶׁאֵין הוּא עוֹבֵד אֲדָמָה וְאֵינוֹ עוֹסֵק בְּגִלּוּי אוֹצְרוֹת הַטֶּבַע, אֶלָא מְתַוֵּךְ בְּמִמְכַּר הַתּוֹצֶרֶת שֶׁיְּדֵי אֲחֵרִים יִצְּרוּהָ.
אֲבָל בְּהַכָּרָה בִּלְבַד לֹא דַי. צָרִיךְ הָיָה לְהַתְחִיל בְּהַגְשָׁמָה – עַל אַף כָּל הַקְּשָׁיִים. הַפּוֹעֵל הָעִבְרִי מֻכְרָח לַחְדֹּר לַמֶּשֶׁק הָעִבְרִי וְלִבְנוֹתוֹ. וּבְנֵי הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה הֵחֵלּוּ בְּהַגְשָׁמָה, בְּכִבּוּשׁ הָעֲבוֹדָה בַּמֶּשֶׁק הָעִבְרִי לַפּוֹעֵל הָעִבְרִי. הַמִּלְחָמָה הַזֹּאת נִמְשֶׁכֶת עַד הַיּוֹם. וְיוֹסֵף אַהֲרֹנוֹבִיץ עָמַד בַּמִּלְחָמָה הַזֹּאת כָּל יָמָיו.
מֵאָז הִטִּילוּ עָלָיו חֲבֵרָיו לַעֲרֹךְ אֶת הָעִתּוֹן “הַפּוֹעֵל הַצָּעִיר” הִשְׂכִּיל אַהֲרֹנוֹבִיץ לְרַכֵּז סְבִיבוֹ אֶת מֵיטַב הַכֹּחוֹת הַשּׁוֹאֲפִים לְהַגְשָׁמָה. אַהֲרֹנוֹבִיץ כְּעוֹרֵךְ לֹא נָשָׂא פָּנִים לְאִישׁ. הוּא הִתְרִיעַ עַל כָּל תַּקָּלָה בְּחַיֵּי הַיִּשּׁוּב בְּעֹז רוּחַ וּלְלא הִסּוּסִים. הָיָה מְעוֹדֵד אֶת הַחֲבֵרִים מִבִּפְנִים, תּוֹבֵעַ מֵהֶם הַרְבֵּה וְשׁוֹמֵר עַל טֹהַר תְּנוּעַת הַפּוֹעֲלִים. הוּא גַם יָדַע לִמְשֹׁךְ סוֹפְרִים לְהִשְׁתַּתֵּף בָּעִתּוֹן: אֶת י. ח. בְּרֶנֶר, שׂ. בֶּן־צִיּוֹן, דָּוִד שִׁמְעוֹנוֹבִיץ, יַעֲקֹב פִיכְמַן, וְאֶת דְּבוֹרָה בַּארוֹן, רַעְיָתוֹ – שֶׁפִּרְסְמוּ אֶת יְצִירוֹתֵיהֶם בְּ“הַפּוֹעֵל הַצָּעִיר”.
בֵּינָתַיִם עָבְרָה מִלְחֶמֶת־הָעוֹלָם. זְמִירוֹת חֲדָשׁוֹת נִשְׁמְעוּ בָּאָרֶץ, בָּאָה הַצְהָרַת בַּלְפוּר לָעוֹלָם וְכָל מִפְעָלֵנוּ לָבַשׁ צוּרָה חֲדָשָׁה. בְּנֵי הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה הִתְכּוֹנְנוּ לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הָעֲלִיָּה הַשְּׁלִישִׁית. תְּנוּעַת הַפּוֹעֲלִים בָּאָרֶץ שֶׁעָמְדָה לִפְנֵי גִדּוּל, יָצְרָה כֵּלִים חֲדָשִׁים לִפְעֻלָּה. נוֹצַר גַּם בַּנְק הַפּוֹעֲלִים, וְיוֹסֵף אַהֲרֹנוֹבִיץ נִבְחַר אֶחָד מִמְּנַהֲלָיו. בַּנְק הַפּוֹעֲלִים אֵינוֹ בַּנְק רָגִיל, הָעוֹשֶׂה עֲסָקִים בִּכְסָפִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְשֵׁם רְוָחִים. בַּנְק הַפּוֹעֲלִים כִּשְׁמוֹ כֵּן הוּא – תַּפְקִידוֹ לַעֲזֹר לְפוֹעֲלִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מִפְעָלִים שִׁתּוּפִיִּים, אִם מֶשֶׁק מְשֻׁתָּף וְאִם קוֹאוֹפֶּרַטִיב.
וְיוֹסֵף אַהֲרֹנוֹבִיץ כִּמְנַהֵל בַּנְק יָדַע לְהַדְרִיךְ בְּעֵצָה אֶת הַחֲבֵרִים שֶׁהָיוּ זְקוּקִים לַבַּנְק, לַחְשֹׁב יַחַד אִתָּם כֵּיצַד לְסַדֵּר אֶת הָעִנְיָן שֶׁבִּשְׁבִילוֹ נִלְקְחָה הַלְוָאָה בַּבַּנְק, שֶׁהַמִּפְעָל יִבָּנֶה מִמֶּנָּה בֶּאֱמֶת, וְכֵיצַד לְפָרְעָהּ שֶׁלֹּא יְבֻלַּע לוֹ. וְכָךְ הָיָה מְעֹרֶה בְּכָל עִנְיְנֵי הַמֶּשֶׁק שֶׁל חַבְרֵי הַהִסְתַּדְּרוּת.
ד
אַךְ פְּעֻלָּתוֹ הַכַּלְכָּלִית, הַבַּנְקָאִית, שִׁמְּשָׁה אַךְ יְסוֹד לִפְעֻלָּתוֹ הָרוּחָנִית בִּתְנוּעַת הַפּוֹעֲלִים. כִּי עַל כֵּן הָיָה כָּל הַשָּׁנִים חָבֵר בְּמֶרְכַּז מִפְלֶגֶת “הַפּוֹעֵל הַצָעִיר”. וְאַחֲרֵי הָאִחוּד שֶׁל שְׁתֵּי מִפְלְגוֹת הַפּוֹעֲלִים “הַפּוֹעֵל הַצָעִיר” וְ“אַחְדוּת הָעֲבוֹדָה”, לְמִפְלָגָה אַחַת שֶׁשְּׁמָה “מִפְלֶגֶת פּוֹעֲלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל”, הָיָה כָּל הַזְּמַן חֲבֵר הַמֶּרְכָּז שֶׁל הַמִּפְלָגָה הַמְאֻחֶדֶת. וּכְשֶׁנּוֹסְדָה הִסְתַּדְּרוּת הָעוֹבְדִים הַכְּלָלִית – חֲבֵר הַוַּעַד הַפּוֹעֵל שֶׁל הַהִסְתַּדְּרוּת. מִתּוֹךְ יְדִיעָה מְרֻבָּה בְּכָל עִנְיְנֵי הָאָרֶץ עָמַד בִּבְהִירוּת שִׂכְלוֹ עַל כָּל הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁעָמְדוּ לִפְנֵי צִבּוּר הַפּּוֹעֲלִים. דַעְתּוֹ הַשְּׁקוּלָה הָיְתָה נִשְׁמַעַת בְּקֶשֶׁב מְיֻחָד בֵּין חֲבֵרָיו בְּהַנְהָגַת הַתְּנוּעָה וּבַצִּבּוּר כֻּלּוֹ, דְּבָרָיו נֶאֶמְרוּ בְּהִגָּיוֹן וּבְאֹמֶץ לֵב, מִתּוֹךְ מַחֲשָׁבָה וֶאֱמוּנָה. שְׁקִידָה וְדַיְקָנוּת הָיוּ מִמִּדּוֹתָיו הָעִקָּרִיּוֹת – אוֹמֵר וּמְקַיֵּם, מַבְטִיחַ וְעוֹשֶׂה, וְהַכֹּל בְּדִיּוּק וּבְקַפְּדָנוּת.
בְּכָל פְּעֻלַּת חַיָּיו בּוֹלְטוֹת מְסִירוּתוֹ לִתְנוּעַת הַפּוֹעֲלִים, אַהֲבָתוֹ אֶת הָאֱמֶת וְנֶאֶמְנוּתוֹ לְעִקָּרֵי הָעֲבוֹדָה וְהַצֶּדֶק, וּמִתּוֹךְ כָּךְ גָּדְלָה הַשְׁפָּעָתוֹ גַם בַּחוּגִים הָאֲחֵרִים שֶׁל הַיִּשּׁוּב וּלְדַעְתּוֹ הַשְּׁקוּלָה הִקְשִׁיבוּ גַם מִתְנַגְּדִים.
יוֹסֵף אַהֲרֹנוֹבִיץ הָיָה מִן הָרִאשׁוֹנִים בְּיוֹצְרֵי תְּנוּעַת הַפּוֹעֲלִים בָּאָרֶץ, וּלְמַעְלָה מִשָּׁלשׁ עֲשָׂרוֹת שָׁנִים עָמַד בַּמַּעֲרָכָה כְּלוֹחֵם וּבוֹנֶה.
(תרצ"ח)
בֶּרְל כַּצֶּנֶּלְסוֹן
מאתיצחק יציב
(1887 – 1944)
א
בֶּרְל אֵינֶנּוּ, יְלָדִים. יְדִידְכֶם הַגָּדוֹל – אֵינֶנּוּ.
זוֹ בַּת־הַצְּחוֹק אֲשֶׁר אַתֶּם רוֹאִים בִּתְמוּנַת בֶּרְל כַּצֶּנֶּלְסוֹן שֶׁלְּפָנֵינוּ – לָכֶם הִיא, יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל. הוּא אָהַב אֶתְכֶם. בְּחֶבְרַת יְלָדִים הָיָה הוּא תָּמִיד צְחוֹק וְשׁוֹבְבוּת. בְּחֶבְרַתְכֶם יָדַע אשֶׁר, אוּלַי הָאשֶׁר הַיָּחִיד אֲשֶׁר יָדַע בְּחַיָּיו.
אֶת יְדִידָיו וִידִידוֹתָיו מִקֶּרֶב הַיְלָדִים זָכַר בְּכָל אֲשֶׁר פָּנָה – בְּמַסָּעוֹת רְחוֹקִים מֵעֵבֶר לַיָּם כִּבְבִקּוּרָיו בַּיִּשּׁוּבִים בָּאָרֶץ. מִשֶּׁנִּתְקְלָה עֵינוֹ בְּאֵיזֶה סֵפֶר־יְלָדִים חָדָשׁ, מִשְׂחָק חָדָשׁ, מַכְשִׁיר־עֲבוֹדָה זָעִיר – מִיָּד עָלָה בְּזִכְרוֹנוֹ הַיְדִיד הַקָּטָן אוֹ הַיְדִידָה הַקְּטַנָּה אֲשֶׁר לוֹ אוֹ לָהּ נָאָה תְּשׁוּרָה זוֹ. הוּא הָיָה לָהֶם בֶּרְל טוֹב. אֲפִילוּ לֹא דוֹד, רַק בֶּרְל. אֶחָד כְּמוֹהֶם, כַּיְלָדִים, אַךְ חָכָם מֵהֶם וְשׁוֹבָב מֵהֶם בְּחֶבְרָתָם. עַל כֵּן אֲהֵבוּהוּ יְלָדִים. מְאֹד אֲהֵבוּהוּ.
אֲבָל גַּם גְּדוֹלִים אֲהֵבוּהוּ. וְרַבִּים גַּם רַבִּים כִּבְּדוּהוּ. כָּל אָדָם שֶׁנִּפְגַּשׁ עִם בֶּרְל כַּצֶּנֶּלְסוֹן וְשׂוֹחַח אִתּוֹ אַךְ שִׂיחָה אַחַת הָלַךְ מִמֶּנּוּ וּבְלִבּוֹ רֶגֶשׁ חִבָּה אֵלָיו, כָּבוֹד וְהַעֲרָצָה. כִּי גַם בְּשִׂיחָה אַחַת רָאָה הַמְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ שֶׁאָדָם חָכָם וְנָבוֹן לְפָנָיו. חָכְמָה וּתְבוּנָה הָיוּ דְבָרָיו. יָדַע הַרְבֵּה. לָמַד הַרְבֵּה. סְפָרִים רַבִּים קָרָא, וְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר קָרָא שָׁמַר בְּזִכְרוֹנוֹ. בַּעַל זִכָּרוֹן הָיָה. אַךְ גַּם בַּעַל עַיִן חַדָּה. הִסְתַּכֵּל וְרָאָה הַרְבֵּה, רָאָה אֶת הָעִקָּר, אֶת הַתּוֹךְ. וְאֶת אֲשֶׁר רָאָה לֹא שָׁכַח.
וְאֶת אֲשֶׁר לָמַד, קָרָא, רָאָה וְזָכַר – יָדַע לְצָרֵף לְרַעְיוֹן. וְהָרַעְיוֹן אֲשֶׁר הָגָה כָּל הַיָּמִים וְעָבַד לוֹ הוּא רַעְיוֹן הָאָדָם הַיְּהוּדִי, הַמְשֻׁחְרָר, הַחָפְשִׁי, הַחַי עַל יְגִיעוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּמִשְׁפַּחַת הָעַמִּים הַחָפְשִׁים בְּתֵבֵל רַבָּה, בְּחֶבְרָה שֶׁצֶּדֶק שׁוֹלֵט בָּהּ, לְלֹא עָנִי וְעָשִׁיר.
לְאוֹר הָרַעְיוֹן שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל עוֹבֵד, חָפְשִׁי בְּמוֹלַדְתּוֹ, בְּמִשְׁטָר שֶׁל צֶדֶק בָּעוֹלָם, חִנֵּךְ אֶת חֲבֵרָיו לַעֲבוֹדָה וְהוֹרָה אֶת הַדֶּרֶךְ לְפוֹעֲלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כֵּיצַד יִבְנוּ אֶת מוֹלַדְתָּם.
הוּא הָיָה הַמּוֹרֶה לִתְנוּעַת הָעֲבוֹדָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלֶחָלוּץ שֶׁהִכְשִׁיר אֶת עַצְמוֹ בְּחוּץ־לָאָרֶץ לַעֲבוֹדָה בָּאָרֶץ.
ב
יְלִיד בּוֹבּרוֹיסְק אֲשֶׁר בְּרוּסְיָה הָיָה בֶּרְל. יְמֵי יַלְדוּתוֹ וּנְעוּרָיו עָבְרוּ עָלָיו שָׁם, בַּגּוֹלָה, וּבִהְיוֹתוֹ בֶּן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם וָחֵצִי עָלָה לָאָרֶץ. וְהוּא מְסַפֵּר: “אֲנִי הִגַּעְתִּי לָאָרֶץ בֶּן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם וָחֵצִי, הָעֲלִיָּה שֶׁלִּי לָאָרֶץ אָרְכָה חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה – תַּעֲשׂוּ אֶת הַחֶשְׁבּוֹן מָתַי נוֹצַר אֶצְלִי הַקֶּשֶׁר עִם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל…”
וְאָמְנָם, מְעַנְיֵן הַדָּבָר כֵּיצַד נוֹצַא הַקֶּשֶׁר בֵּין הַיֶּלֶד בֶּרְל וּבֵין אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.
כְּכָל יֶלֶד מִיַּלְדֵי יִשְׂרָאֵל יָדַע גַּם בֶּרְל אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּסֵפֶר הַתּוֹרָה. אוּלָם זוֹ הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּעוֹלַם הָאַגָּדָה. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּדִמְיוֹן. אֲבָל כֵּיצַד הִתְקַשֵּׁר אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת, הַשּׁוֹכֶנֶת עַל שְׂפַת הַיָם הַגָּדוֹל, הוּא הַיָּם הַתִּיכוֹן, אֶל הָאָרֶץ מַמָּשׁ? בֶּרְל מְסַפֵּר עַל כָּךְ לֵאמֹר:
“בִּהְיוֹתִי בֶּן שֶׁבַע אוֹ שְׁמוֹנֶה קִבַּלְתִּי מַתָּנָה מֵאֵת אָבִי סֵפֶר קְרִיאָה לִילָדִים. זֶה הָיָה קֹבֶץ קָטָן שֶׁל סִפּוּרֵי יְלָדִים, שֶׁכָּל סִפּוּר הָיָה קָשׁוּר לְאַחַת מֵעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. וּבַקֹּבֶץ הַזֶּה הָיָה סִפּוּר אֶחָד עַל שַׁבָּת. מַעֲשֶׂה בְּצַדִּיק אֶחָד שֶׁהָלַךְ בַּמִּדְבָּר. הוּא הָלַךְ בְּשַׁיָּרָה עִם יִשְׁמְעֵאלִים, וְהִנֵּה הִגִּיעַ לֵיל שִׁשִּׁי עִם חֲשֵׁכָה. הֶחְלִיט הַצַּדִּיק שֶׁלֹּא יֵלֵךְ בְּשַׁבָּת, וְנִשְׁאַר לְבַדּוֹ בַּמִּדְבָּר. וְהִנֵּה בָּא אַרְיֵה. חָשַׁב הַצַּדִּיק שֶׁהָאַרְיֵה עוֹמֵד לִטְרֹף אוֹתוֹ, אֲבָל הָאַרְיֵה רָבַץ לְרַגְלָיו וְשָׁמַר עָלָיו כָּל הַלַּיְלָה. וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת קָם הַצַּדִּיק וְרָכַב עַל הָאַרְיֵה וְהִדְבִּיק אֶת הַשַׁיָּרָה. וּבְסוֹפוֹ שֶׁל אוֹתוֹ סִפּוּר הָיָה כָּתוּב: צֶאֱצָאָיו שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק יוֹשְׁבִים עַד הַיּוֹם בְּחֶבְרוֹן…” וּבֶּרְל מוֹסִיף וְאוֹמֵר:
“כְּשֶׁקָּרָאתִי אֶת הַמִּלִּים הָאֵלֶּה פָּרַצְתִּי בִּבְכִי נוֹרָא. וְעַד הַיּוֹם לֹא בָּרוּר לִי אִם זֶה הָיָה בְּכִי שֶׁל שִׂמְחָה אוֹ בְּכִי שֶׁל עֶצֶב. אֲבָל הֻבְרַר לִי שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ עִנְיָן שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, אֶלָּא שֶׁיֶּשְׁנָהּ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָמֵינוּ. זוֹ הָיְתָה בְּוַדַּאי שִׂמְחָה גְדוֹלָה. וְדָבָר שֵׁנִי הֻבְרַר לִי, שֶׁאִם צֶאֱצָאָיו שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק יְכוֹלִים לִהְיוֹת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל – מַדּוּעַ אֲנִי אֵינֶנִּי יָכוֹל לִהְיוֹת שָׁם?.. וַאֲנִי עוֹד זוֹכֵר הֵיטֵב כֵּיצַד הַסִּפּוּר הַזֶּה הֵבִיא מַהְפֵּכָה בְּעוֹלָמִי. הַקֶּשֶׁר הַמַּמָּשִׁי שֶׁלִּי עִם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַמַּמָּשִׁית הִתְחִיל מֵאוֹתוֹ יוֹם”.
זֶה הָיָה הַמִּקְרֶה הָרִאשׁוֹן שֶׁהֵבִיא אֶת הַיֶּלֶד לִידֵי מַחֲשָׁבָה שֶׁיַּעֲלֶה בְּעַצְמוֹ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.
ג
אֲנַחְנוּ, שֶׁהִכַּרְנוּ אֶת בֶּרְל מִקָּרוֹב, הִתְפַּלֵּאנוּ עַל יְדִיעוֹתָיו הַמְרֻבּוֹת בַּסִּפְרוּת הָעִבְרִית הַחֲדָשָׁה וְהַיְשָׁנָה וְגַם בְּסִפְרוּת הָעַמִּים. וּגְדוֹלָה הָיְתָה פְּלִיאָתֵנוּ בְּיָדְעֵנוּ כִּי הוּא נִתְיַתֵּם מֵאָבִיו בְּטֶרֶם מָלְאוּ לוֹ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה.
אָכֵן, יֶלֶד בִּלְתִּי רָגִיל הָיָה בֶּרְל. מִשַּׁחַר יַלְדוּתוֹ נִמְשַׁךְ אֶל הַסֵּפֶר. אָבִיו, הַמַּשְׂכִּיל הָעִבְרִי, נָטַע בְּלִבּוֹ אֶת הָאַהֲבָה לַשָּׂפָה הָעִבְרִית וְסִפְרוּתָהּ. תְּנַא הִתְנָה עִמּוֹ כִּי אֶת הַשָּׂפָה הָרוּסִית יְלַמְּדֵהוּ רַק אַחֲרֵי שֶׁיֵּדַע עִבְרִית. וְהַנַּעַר הָרַךְ קִבֵּל אֶת הַתְּנַאי וְלָמַד עִבְרִית בַּחֲרִיצוּת. אַךְ הַפֶּלֶא הַגָּדוֹל הוּא בָּזֶה שֶׁבְּעִקָּר לָמַד מֵעַצְמוֹ. לְרֶגֶל מַחֲלָה לֹא יָכֹל הַנַּעַר הָרַךְ לְבַקֵּר בְּבֵית־הַסֵּפֶר יַחַד עִם חֲבֵרָיו בְּנֵי־גִילוֹ. וְאוּלָם דָּבָר זֶה, שֶׁהָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת לְמִכְשׁוֹל גָּדוֹל בְּלִמּוּדָיו, נַעֲשָׂה לוֹ לְמָקוֹר שֶׁמִּמֶּנּוּ שָׁאַב אֶת יְדִיעוֹתָיו הָרַבּוֹת. כִּבְכָל בַּיִת יְהוּדִי עָמַד גַּם בְּבֵית־אָבִיו שֶׁל בֶּרְל אֲרוֹן סְפָרִים, אֲבָל אֲרוֹן סְפָרִים זֶה הָיָה מְצֻיָּן בָּזֶה שֶׁמִחוּץ לְסִפְרֵי דָת נִמְצְאוּ בּוֹ גַם סִפְרֵי־הַשְׂכָּלָה שׁוֹנִים. הַנַּעַר עָט עַל אֲרוֹן הַסְּפָרִים וְשָׁתָה בְּצָמָא מִכָּל סֵפֶר שֶׁבָּא לְיָדוֹ. בַּיָמִים הָהֵם הָיוּ הַסְּפָרִים הָעִבְרִים הַמְיֻחָדִים לִילָדִים מְעַטִּים. הַנַּעַר קָרָא בַּסְּפָרִים הַקָּשִׁים וְאִמֵּץ אֶת מֹחוֹ לְהָבִין אֶת הַכָּתוּב בָּהֶם. הוּא קָרָא וְשִׁנֵּן בַּסְּפָרִים הָרַבִּים וְשָׁמַר בְּזִכְרוֹנוֹ אֶת תָּכְנָם. וְכָךְ הִתְרַגֵּל לִקְרֹא הַרְבֵּה וְלִלְמֹד מֵעַצְמוֹ. צִמְאוֹנוֹ לִסְפָרִים לֹא חָדַל גַּם אַחֲרֵי שֶׁשָּׁב לְבֵית־הַסֵּפֶר וְהִתְחִיל לִלְמֹד כְּתַלְמִיד בֵּין תַּלְמִידִים. וְאוּלָם לְמַעַן יוּכַל לְרַוּוֹת אֶת צִמְאוֹנוֹ לִסְפָרִים נַעֲשָׂה סַפְרָן בְּאַחַת הַסִּפְרִיוֹת שֶׁל הָעִיר בּוֹבְּרוֹיְסְק, וְהוּא שׁוֹקֵד עַל הַקְּרִיאָה בְּעַצְמוֹ וְיוֹעֵץ לַקּוֹרֵא, כִּי יָדוֹעַ יָדַע אֶת תֹּכֶן הַסֵּפֶר שֶׁהוּא מַגִּישׁ לוֹ.
עוֹד בִּהְיוֹתוֹ נַעַר צָעִיר יָדַע פֶּרֶק בִּשְׁאֵלוֹת הַחֶבְרָה וּבִשְׁאֵלוֹת הַכַּלְכָּלָה וּגְדוֹלִים מִמֶּנּוּ בַּשָּׁנִים שָׂמוּ לֵב לִידִיעוֹתָיו וּמַחְשְׁבוֹתָיו. הוּא הָיָה לֹא רַק מַדְרִיךְ הַנֹּעַר, בָּאֵי הַסִּפְרִיָּה, אֶלָּא גַם מַשְׁמִיעַ אֶת דַּעְתּוֹ בַּחוּגִים הַפְּעִילִים שֶׁל הַנֹעַר הַמְבֻגָּר וְהַמְבֻגָּרִים, מַנְהִיגֵי מִפְלָגוֹת וְרָאשֵׁי תְּנוּעוֹת. גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ בַּשָּׁנִים הִקְשִׁיבוּ לִדְבָרָיו וְהֶחֱשִׁיבוּ אֶת יְדִיעוֹתָיו.
בַּתְּקוּפָה הַהִיא, הֲלֹא הִיא תְּקוּפַת רֵאשִׁית הַמֵּאָה הָעֶשְׂרִים, הָיָה הַנֹּעַר הַיְּהוּדִי בְּרוּסְיָה שְׂבַע אַכְזָבוֹת וְצַעַר. הַנִּסְיוֹנוֹת לְמַגֵּר אֶת שִׁלְטוֹן הַצַּאר בְּרוּסְיָה נִסְתַּיְּמוּ בִּפְרָעוֹת בַּיְּהוּדִים בְּעָרִים רַבּוֹת. הַשִּׁלְטוֹן הִכְבִּיד אֶת אַכְפּוֹ עַל הַמְּדִינָה. רַבִּים מִצְּעִירֵי יִשְׂרָאֵל, הַטּוֹבִים וְהַיְשָׁרִים, לֹא יָכְלוּ לְהַשְׁלִים עִם הַמַּצָּב הַזֶּה וּבִקְשׁוּ דֶּרֶךְ כֵּיצַד לְהַצִּיל אֶת הָעָם הַיְּהוּדִי וְהוֹסִיפוּ לְהִלָּחֵם עַל קִיוּמוֹ בְּרוּסְיָה עַצְמָהּ, וַאֲחֵרִים רָאוּ אֶת הַפִּתְרוֹן לַשְּׁאֵלָה הַיְּהוּדִית בַּהֲגִירָה וּבִיצִיאָה לִמְדִינוֹת אֲחֵרוֹת. בֵּין אֵלֶּה הָיוּ רַבִּים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ נֶאֱמָנִים לְצִיּוֹן וְהוֹרוּ אֶת הַדֶּרֶך לַעֲלוֹת לָאָרֶץ, וַאֲחֵרִים – שֶׁבִּקְשׁוּ פִּתְרוֹן אַחֵר.
בַּיָּמִים הָהֵם פָּתַר בֶּרְל לְעַצְמוֹ אֶת הַשְּׁאֵלָה – עָלָיו לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. הוּא הִתְחִיל לְהַכְשִׁיר אֶת עַצְמוֹ לִקְרַאת הָעֲלִיָּה וְלִלְמֹד אֵיזוֹ מְלָאכָה.
ד
בְּכ“א אֱלוּל תּרס”ט עָלָה בֶּרְל לָאָרֶץ. דַּרְכּוֹ בָּאָרֶץ – דֶּרֶךְ הַפּוֹעֵל בֶּן הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה. בּוֹדְדִים הֵם הַפּוֹעֲלִים הַמְבַקְשִׁים לָהֶם יוֹם עֲבוֹדָה. הַהִסְתַּדְּרוּת טֶרֶם תִּהְיֶה בָּאָרֶץ. לִשְׁכַּת עֲבוֹדָה גַם כֵּן כִּמְעַט לֹא הָיְתָה. עַל יָמָיו הָרִאשׁוֹנִים בְּיָפוֹ מְסַפֵּר בֶּרְל:
“עַד לְאַחַר רֹאשׁ־הַשָּׁנָה יָשַׁבְתִּי בְּיָפוֹ. הָיִיתִי קָם לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לַ”אֲחֻזַּת בַּיִת" (הִיא תֵּל־אָבִיב בְּרֵאשִׁיתָהּ), לְהִפָּגֵשׁ שָׁם עִם חֲבוּרַת מְבַקְשֵׁי עֲבוֹדָה כָּמוֹנִי, עוֹמֵד שָׁעָה – שְׁעָתַיִם, שׁוֹמֵעַ סִפּוּרֵי־מַעֲשִׂיּוֹת וּפוֹנֶה וְהוֹלֵךְ מִשָּׁם. מְהַלֵּךְ אַתָּה בָּרְחוֹב וְעֵינֶיךָ נוֹפְלוֹת עַל פְּנֵי אֲנָשִׁים אֲבֵלֵי־תַּעֲנִית, עַל דְּמֻיּוֹת מוּכָנוֹת לִבְרֹחַ מִכָּאן. נִכְנָס אַתָּה לַבַּיִת וְשׁוּב תְּמוּנָה זוֹ. חוֹלֵי־קַדַּחַת…"
כָּזֹאת הִיא הַתְּמוּנָה שֶׁל הַחַיִּים שֶׁמְתָאֵר בֶּרְל בְּבוֹאוֹ לְיָפוֹ. בְּשִׁבְתּוֹ שָׁם סִפְּרוּ, כִּי בַּמּוֹשָׁבוֹת הַתְּמוּנָה עֲגוּמָה יוֹתֵר. בְּאוֹתָם הַיָּמִים נִפְגַּשׁ שָׁם עִם הַסּוֹפֵר יוֹסֵף חַיִּים בְּרֶנֶר, וְעִם חֲבֵרוֹ, יְדִיד נְעוּרָיו מִבּוֹבְּרוֹיסְק, הַמְשׁוֹרֵר דָּוִד שִׁמְעוֹנוֹבִיץ'.
הַפְּגִישָׁה עִם בְּרֶנֶר עָשְׂתָה רֹשֶׁם גָּדוֹל עַל בֶּרְל. הֵם נִתְקַשְּׁרוּ בִּבְרִית יְדִידוּת. בְּהַשְׁפָּעָתָם שֶׁל בְּרֶנֶר וְשִׁמְעוֹנוֹבִיץ' הָלַךְ לְחַפֵּשׂ עֲבוֹדָה בְּפֶתַח־תִּקְוָה. שָׁם נִפְגַּשׁ עִם אַהֲרֹן דָּוִד גּוֹרְדוֹן, שֶׁיָּשַׁב אָז בְּעֵין־גַּנִּים. עַל הַפְּגִישָׁה הַזֹּאת מְסַפֵּר בֶּרְל:
"בְּרֶנֶר מוֹלִיךְ אוֹתִי אֶל גּוֹרְדוֹן. זְכוּת הָיְתָה לִי לָבוֹא בְּמַגָּע עִם שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה יָמִים מְעַטִּים לְאַחַר בּוֹאִי לָאָרֶץ. אֲבָל כְּלוּם יָכוֹל הָיָה דִמְיוֹנִי לְתָאֵר לִי אֶת גּוֹרְדוֹן כָּךְ?
בַּחוּץ, עַל יַד הַבַּיִת, עַל מַחְצֶלֶת בּלוּיָה, יוֹשֵׁב יְהוּדִי כְּבֶן חֲמִשִּׁים, וְהוּא יָחֵף, גְּלוּי־רֹאשׁ, וְהַמִּכְנָסַיִם מְלֵאִים טְלָאִים. זֶהוּ – הוּא מוֹדִיעַ – הַטְּרַקְלִין שֶׁלּוֹ, הַמְסֻגָּל לְקַבֵּל אוֹרְחִים בְּלִי מִסְפָּר, וְרַק חֶסְרוֹן קָטָן אֶחָד אַתָּה מוֹצֵא בּוֹ, שֶׁבִּימֵי גְשָׁמִים נוֹטֵף גַּגּוֹ מַיִם… הִתְיַשַּׁבְנוּ עַל הָאָרֶץ, לְ“כִבּוּד” הֻגַּשׁ לָנוּ כַּד מַיִם, שֶׁהוּבְאוּ מִן הַבְּאֵר. מִתּוֹךְ הַבַּיִת נִרְאֲתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל גּוֹרְדוֹן, אִשָּׁה יְהוּדִית פְּשׁוּטָה. קָרְבָה וְנִגְּשָׁה הַבַּת. עַל הַכֹּל הָיְתָה שְׁרוּיָה רוּחַ־שְׁכִינָה. אֲנָשִׁים מִן הַבָּתִּים הַסְּמוּכִים בָּאוּ וְהִצְטָרְפוּ אֵלֵינוּ. וּמֵרָחוֹֹק הִגִּיעָה שִׁירָה שֶׁל חֲבוּרַת בַּחוּרִים וּצְעִירוֹת, שֶׁהִתְקָרְבָה וְהָלְכָה לְכָאן".
גַּם עִם גּוֹרְדוֹן קָשַׁר בֶּרְל קִשְׁרֵי יְדִידוּת. גּוֹרְדוֹן דָּאַג לְהַשִּׂיג יוֹם־עֲבוֹדָה וּמְקוֹם־לִינָה לְבֶרְל בְּיוֹם בּוֹאוֹ. בֶּרְל הִתְחִיל לַעֲבֹד בְּפַרְדֵּס. הָיָה לְפוֹעֵל.
כָּאֵלֶּה הָיָה צְעָדָיו הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל בֶּרְל בָּאָרֶץ. מְעַט מְעַט הִסְתַּגֵּל לַחַיִּים הַלָּלוּ. יָצָא מִפֶּתַח־תִּקְוָה וְהָלַךְ לַחֲדֵרָה וּלְמוֹשָׁבוֹת אֲחֵרוֹת, לְחַוַּת בֶּן־שֶׁמֶן, לַגָּלִיל וּלְכִנֶּרֶת, עַד שֶׁהִתְאַזְרַח בָּאָרֶץ וּבְצִבּוּר הַפּוֹעֲלִים.
ה
הַיָּמִים יְמֵי הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה. בּוֹדְדִים, מְעַטִּים הֵם הַפּוֹעֲלִים הָעִבְרִים בַּמּוֹשָׁבוֹת וּבֶעָרִים. גַּם בֶּרְל הוּא אֶחָד מֵהֶם. מַצָּבָם יָרוּד: חֹסֶר־עֲבוֹדָה, קַדַּחַת וְשָׂכָר נָמוּךְ בִּימֵי הָעֲבוֹדָה, אַךְ בְּלִבָּם חָזוֹן גָּדוֹל, חֲזוֹן הַתְּקוּמָה שֶׁל הָעָם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה.
עֵינוֹ הַחַדָּה שֶׁל בֶּרְל כַּצֶּנֶּלְסוֹן רָאֲתָה עַד מְהֵרָה מַה גָּדוֹל הַתַּפְקִיד הַמֻּטָּל עַל הַפּוֹעֵל הָעִבְרִי בְּבִנְיַן הָאָרֶץ. הוּא חָזָה אֶת הָעֲתִידוֹת אֲשֶׁר נִצְפְּנוּ לַפּוֹעֵל הָעִבְרִי בְּמִפְעַל הַתְּקוּמָה.
לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וְצִבּוּר הַפּוֹעֲלִים הַקָּטָן בָּאָרֶץ הִכִּיר בְּבֶּרְל אֶת הָאִישׁ הָרָאוּי לַעֲמֹד בְּרֹאשׁוֹ. אוּלָם בֶּרְל לֹא נִדְחַק לְעַסְקָנוּת צִבּוּרִית. כְּפוֹעֵל חַקְלָאִי הִשְׁתַּדֵּל לִלְמֹד אֶת עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה, לְאַמֵּן אֶת יָדָיו בַּעֲבוֹדָה וּלְהַרְחִיב אֶת יְדִיעוֹתָיו הַחַקְלָאִיּוֹת. אַךְ לֹא עָמַד מֵרָחוֹק גַּם מֵעִנְיְנֵי הַצִּבּוּר. הוּא נִבְחַר כְּחָבֵר הַוַּעַד שֶׁל הִסְתַּדְּרוּת פּוֹעֲלֵי הַגָּלִיל. כְּאִישׁ סֵפֶר הִנִּיחַ אֶת הַיְסוֹד לְסִפְרִיָּה חַקְלָאִית נוֹדֶדֶת, לְאַפְשֵּׁר לַפּוֹעֵל הַחַקְלָאִי לְהַשִּׂיג סֵפֶר שֶׁיּוּכַל לְהַרְחִיב אֶת יְדִיעוֹתָיו בַּחַקְלָאוּת. הוּא גַם הִתְחִיל לְחַוּוֹת אֶת דַעְתּוֹ בְּעִנְיָנִים שׁוֹנִים שֶׁל הַפּוֹעֲלִים בָּאָרֶץ וְאַף פִּרְסֵם כַּמָּה מַאֲמָרִים בְּ“הַפּוֹעֵל הַצָּעִיר”.
בֵּינָתַיִם פָּרְצָה מִלְחֶמֶת־הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה. צִבּוּר הַפּוֹעֲלִים, שֶׁהָיָה מֻעָט בָּאָרֶץ, נִתְמַעֵט יוֹתֵר, כִּי רַבִּים יָצְאוּ מִן הָאָרֶץ, וְאֵלֶּה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ נֶאֶבְקוּ קָשֶׁה עַל קִיּוּמָם.
בִּימֵי כִּבּוּשׁ יְרוּשָׁלַיִם עַל יְדֵי צִבְאוֹת בְּרִיטַנְיָה הָיָה בֶּרְל בִּירוּשָׁלַיִם, בִּקְבוּצָה שֶׁעִבְּדָה שֶׁטַח אֲדָמָה מִחוּץ לָעִיר – גַּן יָרָק. יָמִים חֲדָשִׁים בָּאוּ. הַצְהָרַת בַּלְפוּר הִגִּיעָה אֵלֵינוּ. וְאַחֲרֵי חֳדָשִׁים מְעַטִּים בָּאָה לִירוּשָׁלַיִם מִשְׁלַחַת מִיהוּדֵי אֵרוֹפָּה וַאֲמֵרִיקָה, הַיְדוּעָה בְּשֵׁם “וַעַד הַצִּירִים”, עִם פְּרוֹפֶסוֹר חַיִּים וַיְצְמַן בָּרֹאשׁ.
שְׁמוֹ שֶׁל בֶּרְל כְּבָר הָיָה יָדוּעַ גַּם מִחוּץ לִגְבוּלֹות אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְלֹא יִפָּלֵא כִּי חַָבְרֵי “וַעַד הַצִּירִים” בָּאוּ בִּדְבָרִים אִתּוֹ, כְּאֶחָד מִבָּאֵי־כֹּחַ הַפּוֹעֲלִים בָּאָרֶץ.
מֵאָז מַתְחִילָה עֲבוֹדָתוֹ הַפּוֹרִיָּה שֶׁל בֶּרְל בְּכָל שִׁטְחֵי הַחַיִּים בַּיִּשּׁוּב, וּבְיִחוּד בְּקֶרֶב הַפּוֹעֲלִים.
ו
מֵאָז צַעֲדוֹ הָרִאשׁוֹן בָּאָרֶץ שָׁאַף בֶּרְל לְהָקִים הִסְתַּדְּרוּת פּוֹעֲלִים אַחַת וּגְדוֹלָה בָּאָרֶץ. הוּא הִתְחִיל בְּהִסְתַּדְּרוּת פּוֹעֲלִים חַקְלָאִית. אַחַר כָּךְ, כְּשֶׁהֻכְרַז עַל גִּיּוּס מִתְנַדְּבִים לַגְּדוּד הָעִבְרִי, הָיָה גַם בֶּרְל בֵּין הַמִּתְנַדְּבִים. וּבְתוֹךְ הַגְּדוּד, בְּשִׁבְתֵּנוּ בְּמַחֲנֵה הָאִמּוּנִים בְּמִצְרַיִם, לְאַחַר שֶׁנִּפְגְּשׁוּ הַגְּדוּד הָאֶרֶצְיִשְׂרְאֵלִי עִם הַגְּדוּד הָאֲמֵרִיקָאִי – לֹא פָּסְקוּ הַדִּיוּנִים בָּאֳהָלִים כֵּיצַד לְאַחֵד אֶת כָּל פּוֹעֲלֵי הָאָרֶץ לִקְרַאת הָעֲלִיָּה הָעוֹמֶדֶת לָבוֹא לָאָרֶץ.
תְּקוּמַת הָעָם הָעוֹבֵד בְּמוֹלַדְתּוֹ – לָזֶה הָרַעְיוֹן עָבַד בֶּרְל כָּל יָמָיו. לְשֵׁם כְָּך שָׁקַד לְהָרִים אֶת קַרְנוֹ שֶׁל הַפּוֹעֵל הָעִבְרִי בָּאָרֶץ. כֹּחוֹ שֶׁל הַפּוֹעֵל בָּעָם – בְּאַחְדוּתוֹ, בְּכֹחוֹ שֶׁל הַפּוֹעֵל יִבָּנֶה הָעָם. עַל כֵּן נִלְחַם כָּל יָמָיו לְהַגְבִּיר אֶת אַחְדוּתוֹ שֶׁל הַפּוֹעֵל, לַעֲשׂוֹתוֹ כֹּחַ מַשְׁפִּיעַ בְּבִנְיַן הָאָרֶץ וְהָעָם.
בֶּרְל הָיָה בֵּין רָאשֵׁי הַמְדַבְּרִים לְאִחוּד. אָז נוֹצְרָה “אַחְדוּת־הַעֲבוֹדָה” – הִתְאַחֲדוּת שֶׁל מִפְלֶגֶת פּוֹעֲלֵי־צִיּוֹן, חֵלֶק מֵחַבְרֵי מִפְלֶגֶת הַפּוֹעֵל הַצָּעִיר וְהַבִּלְתִּי מִפְלַגְתִּיִּים. אִישׁ תַּרְבּוּת הָיָה. מַשְׂאַת נַפְשׁוֹ הָיְתָה כִּי הַפּוֹעֵל הָעִבְרִי בָּאָרֶץ יְכוֹנֵן אֶת יְסוֹדוֹת חַיָּיו עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה. הוּא שָׁאַף לְהָרִים אֶת קַרְנוֹ שֶׁל הַפּוֹעֵל, לְהַעֲלוֹתוֹ לְרָמָה תַּרְבּוּתִית גְּבוֹהָה. אָז יִסֵּד אֶת הַשָּׁבוּעוֹן “קוּנְטְרֵס” וְאֶת הַיַּרְחוֹן “אֲדָמָה”, בַּעֲרִיכַת יוֹסֵף חַיִּים בְּרֶנֶר.
כַּעֲבֹר זְמַן־מָה נוֹצְרָה הִסְתַּדְּרוּת הָעוֹבְדִים הַכְּלָלִית. גַּם כָּאן בּ. כַּצֶּנֶּלְסוֹן הוּא מֵרִאשׁוֹנֵי הַיּוֹצְרִים. הוּא הוּא שֶׁמַּנִּיחַ אֶת הַיְסוֹדוֹת וְהוּא הוּא הַמְתַכֵּן אֶת הַתָּכְנִית. וּמֵאָז לֹא פָּסַק מֵעֲבוֹדַת הַשִּׁכְלוּל וְהַשִּׁפּוּר שֶׁל הַהִסְתַּדְּרוּת, לַעֲשׂוֹת אֶת הַפּוֹעֵל בָּאָרֶץ כֹּחַ מַשְׁפִּיעַ בַּצִּיּוֹנוּת. כָּל מוֹסָד שֶׁנּוֹסַד עַל יְדֵי הַהִסְתַּדְּרוּת מֹחוֹ הָגָה אוֹתוֹ, עֲצוֹתָיו סִיְּעוּ לוֹ, דְּבָרָיו הִדְרִיכוּ אֶת הָעוֹשִׂים. בַּנְק הַפּוֹעֲלִים, הַמַּשְׁבִּיר, נִיר, עִתּוֹן הַהִסְתַּדְּרוּת “דָּבָר” וְ“דָבָר לִילָדִים” וְעַד לִיצִירָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה, הוֹצָאַת הַסְּפָרִים “עַם עוֹבֵד” – סְפָרִים לִגְדוֹלִים, לִנְעָרִים וְלִקְטַנִּים.
אַךְ לֹא אֵלֶּה בִּלְבָד. מֵאָז גָּבְרָה הַשְׁפָּעָתוֹ שֶׁל הַפּוֹעֵל בַּהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית וּשְׁלִיחֵי הַפּוֹעֲלִים נִכְנְסוּ לְהַנְהָלַת הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית וְהַסּוֹכְנוּת הַיְּהוּדִית – עָמַד לָהֶם בֶּרְל כַּצֶּנֶּלְסוֹן כְּיוֹעֵץ בַּכֹּל. הוּא עַצְמוֹ לֹא רָצָה לִהְיוֹת חָבֵר בַּהַנְהָלָה, אַךְ מַדְרִיךְ וְיוֹעֵץ הָיָה לַחֲבֵרָיו בַּהַנְהָלָה בְּכָל הָעִנְיָנִים, קְטַנִּים וּגְדוֹלִים.
אִישׁ פְּעָלִים הָיָה בּ. כַּצֶּנֶּלְסוֹן. אוּלָם הַפְּעֻלָּה לֹא מָנְעָה מִמֶּנּוּ גַם אֶת הַכְּתִיבָה. הוּא הָיָה סוֹפֵר וְכָתַב הַרְבֵּה. בְּכָל שְׁאֵלָה מִן הַשְּׁאֵלוֹת הַמְּדִינִיּוֹת בַּצִּיּוֹנוּת, בַּהִסְתַּדְּרוּת, בְּחַיֵּי הַיִּשּׁוּב הִשְׁמִיעַ אֶת קוֹלוֹ. מַאֲמָרָיו בְּהִירִים, עֲמֻקִּים וַחֲרִיפִים. שְׂפָתוֹ מְדֻיֶּקֶת וְקוֹלַעַת. הוּא גַם כָּתַב עַל אִישִׁים שׁוֹנִים – אִישִׁים מִן הַתְּנוּעָה, מִן הַיִּשּׁוּב, מִן הַהִסְתַּדְּרוּת. בַּהֲבָנָתוֹ הָעֲמֻקָּה חָדַר לְנַפְשׁוֹ שֶׁל הַזּוּלַת וְיָדַע לְהַעֲרִיךְ אֶת תְּכוּנוֹתָיו. כְּסוֹפֵר אֳמָן עִצֵּב הַרְבֵּה מִן הַדְּמֻיּוֹת שֶׁפָּעֲלוּ בֵּינֵינוּ.
פָּרָשַׁת חַיָּיו שֶׁל בֶּרְל בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת עֲשִׁירָה בְּמַעֲשִׂים וּבִפְעֻלּוֹת. הוּא הִדְרִיךְ בְּעֵצָה וּבְמַחֲשָׁבָה אֶת כָּל חֲבֵרָיו שֶׁעָמְדוּ בְּרֹאשׁ הַמּוֹסָדוֹת. הַכֹּל חִכּוּ לְמוֹצָא פִּיו, הַכֹּל שָׁמְעוּ תּוֹרָה מִמֶּנּוּ –ּ הוּא הָיָה לְמוֹרֵה תְּנוּעַת הַפּוֹעֲלִים וּלְמַנְהִיגָהּ. וְאוּלָם בְּאַהֲבָה מְיֻחֶדֶת טִפֵּל בְּעִנְיְנֵי הַנֹּעַר. הַרְבֵּה כֹּחוֹת הִשְׁקִיעַ בִּתְנוּעַת הַנֹּעַר וְהִיא הָיְתָה רֹאשׁ דַּאֲגוֹתָיו.
ז
אֲלָפִים וּרְבָבוֹת נָהֲרוּ אַחֲרֵי אֲרוֹנוֹ בְּעָבְרוֹ מִירוּשָׁלַיִם לְתֵל־אָבִיב וּמִתֵּל־אָבִיב לִמְקוֹם מְנוּחָתוֹ עַל גִבְעַת הַכֶּרַךְ, בְּכִנֶּרֶת. כָּאן עָבַד בְּחַקְלָאוּת בִּשְׁנוֹתָיו הָרִאשׁוֹנוֹת בָּאָרֶץ. כָּאן הִתְחִיל אֶת עֲבוֹדָתוֹ הַצִּבּוּרִית הַצְּנוּעָה. כָּאן הוּבָא לִמְנוּחַת־עוֹלָמִים.
שְׁנָתַיִם יָמִים עָבְרוּ מֵאָז נֶעֶצְמוּ עֵינָיו הַמְהַבְהֲבוֹת־הַבּוֹרְקוֹת שֶׁל בֶּרְל כַּצֶּנֶּלְסוֹן וְנֶעֱלַם חִיּוּכוֹ הַפִּקֵּחַ, הֶחָכָם. שְׁנָתַיִם לְמוֹתוֹ.
וְהַיָּמִים קָשִׁים. קָשִׁים מְאֹד. הָאוֹר מֻעָט וְהַחֲשֵׁכָה מִתְעַבָּה. אֲנַחְנוּ זְקוּקִִים לְהִבְהוּב אוֹר שִׂכְלוֹ בַּצַּר לָנוּ – וְאֵינֶנּוּ. בְּיָמִים אֵלֶּה אֲנַחְנוּ מַזְכִּירִים אֶת בֶּרְל כַּצֶּנֶּלְסוֹן בְּמִשְׁנֵה כְּאֵב וּבְמִשְׁנֵה צַעַר. כִּי כֻּלָּנוּ, – עַסְקָן, סוֹפֵר, פּוֹעֵל פָּשׁוּט וִיהוּדִי סְתָם – הָיִינוּ מְחַכִּים בִּרְגָעִים קָשִׁים לַאֲשֶׁר יֹאמַר בֶּרְל כַּצֶּנֶּלְסוֹן. וְהוּא – הָיָה לוֹ מַה לּוֹמַר גַּם כְּשֶׁלֹּא מָצָא מָזוֹרֹ לְחָלְיֵנוּ. אַךְ מְעַטִּים כָּמוֹהוּ יָדְעוּ לְהַגִּיד מַה מַּכְבִּיד עַל חַיֵּינוּ וְהֵיכָן הַסַּכָּנָה הָאוֹרֶבֶת וּמֵאַיִן יֵשׁ לְקַוּוֹת כִּי תָבוֹא יְשׁוּעָה.
מָה רַבִּים הָיוּ שֶׁחִכּוּ לְמוֹצָא פִּיו, שֶׁיֹּאמַר מַה מֵּעִיק עָלֵינוּ וִיכַנֶּה בְּשֵׁם אֶת שֶׁלֹּא נֵדַע אֶת שְׁמוֹ.
וְהַיָּמִים קָשִׁים וְאָדָם פּוֹנֶה לְכָאן וּלְכָאן, מַבִּיט וּמַטֶּה אֹזֶן וְאֵין עוֹנֶה. וְהוּא מִסְתַּכֵּל עוֹד וְעוֹד בִּקְלַסְתֵּר פָּנָיו, הוֹגֶה בִּדְבָרָיו וּכְאִלּוּ מְנַסֶּה לְהַאֲזִין לְהֵדֵי קוֹלוֹ, הַנִּשָּׂאִים בַּאֲוִיר הָאָרֶץ, בַּאֲסֵפַת־עַם וּבְשִׂיחַת־יְדִידִים. מַאֲזִין וּמַקְשִׁיב.
(תש"ו)
אֲלֶכְּסַנְדֶּר זַיְד
מאתיצחק יציב
(1886–1938)
לִפְנֵי שְׁלשִׁים וְאַרְבַּע שָׁנִים עָלָה עֶלֶם בֶּן שְׁבַע־עֶשְׂרֵה לָאָרֶץ. יְלִיד עַרְבוֹת סִיבִּירְיָה הַקָּרָה בָּא אֶל אֶרֶץ הַשֶּׁמֶשׁ, לְהָחֵם אֶת נַפְשׁוֹ שֶׁעָרְגָה אֶל שְׁמֵי הַמִּזְרָח, וַיַּעֲלֶה יְרוּשָׁלַיְמָה.
דַּק־גֵּו הָיָה הָעֶלֶם, פָּנָיו קְטַנִּים וְחַדִּים וְעֵינָיו הַבְּהִירוֹת הבהירות צוֹפוֹת לִנְקֻדָּה אַחַת, מִבְּלִי נְטוֹת יְמִינָה אוֹ שְׂמֹאלָה. בִּירוּשָׁלַיִם נָטַל הָעֶלֶם אֶת הָאִזְמֵל בְּיָדוֹ, וְהָיָה אַחַד הַסַּתָּתִים הָעִבְרִים שֶׁבָּאוּ לַעֲשׂוֹת בָּאֶבֶן הַיְרוּשַׁלְמִית. הַיָּמִים רֵאשִׁית יְמֵי כִּבּוּשׁ הָעֲבוֹדָה הָעִבְרִית בָּאָרֶץ. אַךְ לֹא עָבַר זְמַן מֻעָט וְהָעֶלֶם יָצָא אֶת חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם וְהָלַךְ לְחוֹנֵן אֶת אַדְמַת יִשְׂרָאֵל, לְעָבְדָהּ וְלִשְׁמֹר אֶת שְׂדוֹתֶיהָ.
זָרָה הָיְתָה הַמּוֹשָׁבָה הָעִבְרִית בַּיָמִים הָהֵם לַפּוֹעֵל הָעִבְרִי. קֹמֶץ בַּעֲלֵי כְּרָמִים וּפַרְדֵּסִים יְהוּדִים וַהֲמוֹן פּוֹעֲלִים עַרְבִים עוֹשִׂים כָּל עֲבודָה בַּגֶּפֶן, בְּעֵץ הֶהָדָר וְאַף בַּשְּׁמִירָה. בּוֹדֵד הָיָה הָעֶלֶם בְּבוֹאוֹ לַמּוֹשָׁבָה. רַק חֲבֵרִים מְעַטִּים מָצָא בָּהּ. אַךְ הוּא וַחֲבֵרָיו הַבּוֹדְדִים בְּמִפְלֶגֶת פּוֹעֲלֵי־צִיּוֹן לֹא נָפְלָה עֲלֵיהֶם רוּחָם. דַּרְכָּם הָיְתָה בְּרוּרָה: הָאָרֶץ בָּנֹה תִבָּנֶה אַךְ בִּידֵי הָעוֹבֵד הָעִבְרִי וְהוּא הוּא אֲשֶׁר גַּם יִשְׁמֹר עָלֶיהָ וְיִהְיֶה לְמָגֵן לָהּ. מֵאָז רָאוּ עֵינָיו הַבְּהִירוֹת אֶת הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת לֹא נָטָה מִמֶּנָּה וְהָלַךְ בָּהּ עַד אַחֲרוֹן יוֹמוֹ.
הָעֶלֶם הָיָה לְאִישׁ. יָדָיו נִתְקַשּׁוּ בָּעֲבוֹדָה וְהֵן יוֹדְעוֹת לְהַחֲזִיק גַּם בַּשֶּׁלַח. הוּא עוֹבֵד בְּמוֹשְׁבוֹת יְהוּדָה וּבְמוֹשְׁבוֹת הַשֹּׁמְרוֹן וּבִרְאוֹתוֹ כִּי עָמָל יְהוּדִי נֶחֱמָס בִּידֵי גַנָּבִים וְשׁוֹדְדֵי לַיְלָה, הָיָה לְשׁוֹמֵר, כִּי זַיְד לֹא יָכוֹל לָשֵׂאת אֶת הַקָּלוֹן הַזֶּה, שֶׁרְכוּשׁ הַיְּהוּדִים בָּאָרֶץ יִהְיֶה נָתוּן לְשֵׁבֶט וּלְחֶסֶד בִּידֵי הַשּׁוֹמֵר הַצֶּ’רְקֶסִי אוֹ הַמָּרוֹקָנִי אוֹ הַבֶּדְוִי, וְיַחַד עִם כַּּמָּה מֵחֲבֵרָיו יִסֵּד אֶת הִסְתַּדְּרוּת “הַשּׁוֹמֵר”.
רָכוּב עַל סוּסָתוֹ הָאֲצִילָה יָצָא לַשָּׂדוֹת, גֵּאֶה בְּתַפְקִידוֹ וְיוֹדֵעַ אֶת הַסַּכָּנָה הָאוֹרֶבֶת לוֹ, אַךְ מִלְּבַד הַנֶּשֶׁק הֶחָגוּר לְמָתְנָיו, קִנְנָה עָמֹק בְּנַפְשׁוֹ הַכָּרַת הַצֶּדֶק אֲשֶׁר בְּמַעֲשֵׂהוּ. הוּא אַךְ לְשָׁלוֹם, אַךְ לַהֲגַנָּה עַל עֲמַל כַּפָּיו שֶׁל הָעוֹבֵד, לְבַל יְשַׁלַּח הַשָּׁכֵן אֶת בְּעִירוֹ בִּשְׂדוֹת הַתְּבוּאָה שֶׁל הָעִבְרִים, כְּמִשְׁפַּט הָעַרְבִים בַּיָּמִים הָהֵם, וְלֹא יִגְנֹב אֶת פְּרִי עֲמָלָם.
שָׁנָה בָּאָה וְשָׁנָה הָלְכָה. לֵילוֹת שְׁמִירָה רַבִּים עָבְרוּ עַל זַיְד וּבַאֲפֵלַת הַלַּיְלָה הִתְאַבֵּק לֹא פַּעַם עִם שׁוֹדְדִים וְגַנָּבִים, חַיָּיו עוֹמְדִים לוֹ מִנֶּגֶד וְיָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה.
אוּלָם עִם הֱיוֹת זַיְד מָסוּר בְּכָל לִבּוֹ לִשְׁמִירָה בִּקְשָׁה נַפְשׁוֹ עֲבוֹדַת יְצִירָה – יָדָיו רָצוּ לֶאֱחֹז בַּמַּחֲרֵשָׁה וּבָאֵת, לִזְרֹעַ, וְלִקְצֹר, לַעֲדֹר וְלִנְטֹעַ. וְהָיְתָה מַשְׂאַת נַפְשׁו –ֹ כְּפַר הַשּׁוֹמְרִים, אֲשֶׁר מַחֲצִית הַשָּׁנָה יַעֲסֹק הַשּׁוֹמֵר בִּשְׁמִירָה וּמַחֲצִית בָּעֲבוֹדָה בַּמֶּשֶׁק. וְכָךְ נוֹסָד עַל גְּבוּל הַצָּפוֹן כְּפַר הַשּׁוֹמְרִים, כְּפַר גִּלְעָדִי, עַל שֵׁם חֲבֵרוֹ הַשּׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל גִּלְעָדִי. בֵּינָתַיִם הֵקִים זַיְד מִשְׁפָּחָה וְיָשַׁב גַּם הוּא בִּכְפַר־גִּלְעָדִי.
אַךְ כְּפִי הַנִּרְאֶה לֹא מָצָא סִפּוּק לְרוּחוֹ הַצְּמֵאָה לִפְעֻלּוֹת בַּכְּפָר הַזֶּה וְיָצָא מִשָּׁם, וּכְחָלוּץ אֲשֶׁר מִקָּרוֹב בָּא אֶל הָאָרֶץ הֵחֵל הַכֹּל מֵחָדָשׁ. זַיְד הָיָה שׁוּב לְשׁוֹמֵר וְהוּא שׁוֹמֵר אֶת יַעֲרוֹת הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת בְּשֵׁיךְ־אַבְּרֵךְּ.
פִּנָּה חֲדָשָׁה. יַעֲרוֹת הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת וְקַרְקְעוֹתֶיהָ עֲדַיִן נְתוּנִים בִּידֵי שׁוֹמְרִים עַרְבִים. עֶדְרֵי הָעַרְבִים רוֹעִים בֶּהָרִים וּבַגֵּאָיוֹת שֶׁל שֵׁיךְ־אַבְּרֵךְּ, אַף הָאֲדָמָה הֶפְקֵר. אָמְנָם, שְׁמָהּ שֶׁל הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת נִקְרָא עַל הַמָּקוֹם, אַךְ לְמַעֲשֶׂה מְשַׁמֵּשׁ הַיַּעַר מַחֲסֶה לְשׁוֹדְדֵי יוֹם וּמִקְלָט לְגַנָּבֵי לַיְלָה. אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה אִוָּה זַיְד
לְמוֹשָׁב לוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ.
בְּדוּדָה, עֲזוּבָה, רְחוֹקָה מִמְּקוֹם יִשּׁוּב הָיְתָה הַגִּבְעָה אֲשֶׁר עָלֶיהָ הֵקִים זַיְד אֶת צְרִיפוֹ, לוֹ, לְמִשְׁפַּחְתּוֹ, לְסוּסָתוֹ וּלְעֶדְרוֹ הַדַּל. אוּלָם רְאֵה פֶּלֶא: הַצְּרִיף הַדַּל הָפַךְ בִּן לַיְלָה אַרְמוֹן מוֹשֵׁךְ לִבּוֹת צְעִירִים וּצְעִירוֹת וְהֵם דְּבֵקִים בּוֹ לְאַהֲבָה אוֹתוֹ. הֵלֶךְ כִּי יַעֲבֹר בַּדֶּרֶךְ מֵחֵיפָה לְנַהֲלָל וְתָצִיץ עֵינוֹ לְיָמִין וְתִרְאֶה מִבַּעַד הָאַלּוֹנִים צְרִיף בּוֹדֵד עַל הַגִּבְעָה וְיָסוּר אֵלָיו בְּלֵב רוֹטֵט וְצָעַד בַּשְּׁבִיל בֵּין הָעֵצִים, וּכְכָל אֲשֶׁר יִתְקָרֵב אֶל הַגִּבְעָה יִגְבַּר קִסְמָהּ בְּעֵינָיו וּפֶלֶא יוֹשְׁבֶיהָ. דּוֹמֶה, הַצְּרִיף אֵינוֹ צְרִיף כִּי אִם טִירָה מֻפְלָאָה, וַאֲנָשֶׁיהָ – בְּנֵי הָעֲנָקִים.
רַוֵּה צְמְאוֹנְךָ, הֵלֶךְ עָיֵף, מִן הַמַּיִם הַצּוֹנְנִים אֲשֶּׁר בַּכַּד וּפְרֹס מִן הַלֶּחֶם הַשָּׁחוֹר אֲשֶׁר עַל הַשֻּׁלְחָן וּשְׁבֹר רַעֲבוֹנְךָ. אִישׁ לֹא יִשְׁאָלְךָ מִי אַתָּה, מֵאַיִן בָּאתָ וּמַה מַּעֲשֶׂיךָ. כִּי בַּעַל הַטִּירָה יִשְׁמֹר בַּיַּעַר, בָּנָיו יִרְעוּ אֶת הַצֹּאן בֶּהָרִים וְהָאִשָּׁה תִּשְׁלַח יָדָהּ לַעֲשׂוֹת חֲרִיצֵי חָלָב. כֻּלָּם עוֹבְדִים. וְהָיִיתָ גַּם אַתָּה אִישׁ הַמַּעֲשֶׂה וְתֵצֵא אֶל הֶחָצֵר וְתֹאחַז בַּמַּעְדֵּר אוֹ בַּקִּלְשׁוֹן וְהָיִיתָ כְּאֶחָד מִן הָעֵדָה הַקְּטַנָּה.
עָבְרָה שָׁנָה וְעוֹד שָׁנָה וְהָעֵדָה גָדְלָה, עֵדָה שֶׁל נֹעַר. עַל הַגִּבְעָה הוּקַם בַּיִת. מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק בָּאוּ הָאֲנָשִׁים לָחֹג עִם זַיְד וּמִשְׁפַּחְתּוֹ אֶת חֲנֻכַּת הַבַּיִת עַל הַגִּבְעָה. וְזַיְד מַכְנִיס אוֹרְחִים, מַסְבִּיר פָּנִים. פְּעָמִים עוֹלָה בַּת־צְחוֹק מְאִירָה עַל פָּנָיו וְאָז הוֹפֵךְ הָאִישׁ בֶּן הַחֲמִשִּׁים לְעֶלֶם צָעִיר, כִּבְיוֹם בּוֹאוֹ לָאָרֶץ, כְּאֶחָד מִבְּנֵי הַנְּעוּרִים הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ בְּאַלּוֹנִים, כְּבָנָיו יוֹצְאֵי חֲלָצָיו.
וְיַעַר הָאַלּוֹנִים מְלַבְלֵב וְרוֹחֵשׁ חַיִּים, הַנֹּעַר שׁוֹקֵק בּוֹ. מַחֲנֶה שֶׁל צְעִירִים וּצְעִירוֹת דָּבֵק בּוֹ וְהוֹלֵךְ בְּדַרְכּוֹ. עֵינוֹ הַבְּהִירָה רוֹאָה נַחַת – בָּנָיו עוֹבְדִים וְשׁוֹמְרִים כָּמוֹהוּ, אַמִּיצֵי לֵב כָּמוֹהוּ. אַךְ כָּל קִבּוּץ אַלּוֹנִים בָּנָיו וּבְנוֹתָיו הֵם. וְהִנֵּה אַחֲרֵי שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁל שְׁמִירָתוֹ יָכוֹל קִבּוּץ אַלּוֹנִים לְהִתְיַשֵּׁב עַל הָאֲדָמָה בִּסְבִיבַת הַיְּעָרוֹת.
אוּלָם גַּם זֶה לֹא סִפֵּק אֶת רוּחוֹ. אַלּוֹנִים תָּקְעוּ יָתֵד בְּאַדְמַת הַמִּישׁוֹר שֶׁל קֻסְקוּס־טַבַּעוּן – וְהוּא הֵן לֹא אֶל הַמִּישׁוֹר יִשָּׂא עֵינָיו כִּי אִם אֶל הֶהָרִים. וְשׁוּב הוּא עוֹמֵד כִּבְרֵאשִׁית דַרְכּוֹ. וְשׁוּב הוּא לוֹחֵשׁ בְּאָזְנֵי חֲבֵרָיו, בְּנֵי הַנֹּעַר בְּאַלּוֹנִים:
– הֶרָה, הֶרָה! עֶדְרֵי צֹאן וְרוֹעִים חֲסֵרִים לָנוּ בָּאָרֶץ, יוֹשְׁבֵי הָרִים מְעַטִּים לָנוּ… הֶרָה, הֶרָה…
וְעֶרֶב אֶחָד צִלְצֵל הַפַּעֲמוֹן בְּאַלּוֹנִים וְקָרָא לְשִׂיחַת חֲבֵרִים עַל עֲתִידוֹת הַמֶּשֶׁק שֶׁל אַלּוֹנִים. זַיְד, כָּרָגִיל, הָלַךְ לְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׂיחַת חֲבֵרָיו. וְהִנֵּה בַּדֶּרֶךְ פָּגַע בּוֹ כַּדּוּר מִן הָאֹפֶל וְהוּא נָפַל.
(תרצ"ח)
חַיִים אַרְלוֹזוֹרוֹב
מאתיצחק יציב
(1899 – 1933)
א
“אָנֹכִי אָמוּת – אַךְ דּוֹרוֹת בָּאִים יִלָּחֲמוּ אַחֲרַי אֶת רִיב אֱלֹהִים”, כּוֹתֵב חַיִּים אַרְלוֹזוֹרוֹב בְּשִׁירוֹ “שִׁיר אַבְשָׁלוֹם” בִּשְׁנַת הַשְּׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה לְחַיָּיו. אַתָּה מִתְפַּלֵּא וְתָמֵהַּ: מַה לּוֹ, לָעֶלֶם הַצָּעִיר, וְלִדְבָרִים עַל הַמָּוֶת? הֵן הוּא אַךְ עָשָׂה אָז אֶת צְעָדָיו הָרִאשׁוֹנִים לִקְרַאת הַחַיִּים? מֵאַיִן לוֹ מַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלֶּה וְהוּא חָזָק, עַלִּיז, מַצְלִיחַ בְּלִמּוּדָיו, רִאשׁוֹן בֵּין חֲבֵרָיו וְרֹאשׁ לָהֶם?
אֵין זֹאת כִּי אֵיזֶה רֶגֶשׁ עָמוּם לָחַשׁ לוֹ: לֹא נִצְפְּנוּ לְךָ יָמִים רַבִּים עֲלֵי אֲדָמוֹת, בִּדְמִי חַיֶּיךָ תֵּרֵד שְׁאוֹלָה.
וְאָמְנָם, לֹא הֶאֱרִיךְ יָמִים חַיִּים אַרְלוֹזוֹרוֹב. בִּשְׁנַת הַשּׁלשִׁים וְשָׁלֹשׁ לְחַיָּיו נוֹרָה בְּחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה וָמֵת.
אוּלָם חַיָּיו הַקְּצָרִים הֵם פָּרָשָׁה אֲרֻכָּה שֶׁל תְּכוּנָה רַבָּה לִקְרַאת הַתַּפְקִיד לִפְעֹל לְמַעַן הָעָם, וְאַחַר כָּךְ שׁוּרָה שֶׁל פְּעֻלּוֹת כַּחֲבֵר תְּנוּעַת הַפּוֹעֲלִים וַחֲבֵר הַהַנְהָלָה הַצִּיּוֹנִית, כְּנוֹאֵם וְסוֹפֵר. חַיִּים קְצָרִים, רַבֵּי פְּעֻלָה וָמַעַשׂ.
ב
תּוֹלְדוֹתָיו שֶׁל חַיִּים אַרְלוֹזוֹרוֹב אֵינָן שׁוֹנוֹת מִתּוֹלְדוֹתֵיהֶם שֶׁל הַרְבֵּה יְלָדִים יְהוּדִים בְּאַרְצוֹת הַגּוֹלָה. אוֹרוֹת וּצְלָלִים מְשַׁמְּשִׁים בָּהֶן בְּעִרְבּוּבְיָה.
אֶת אוֹר הָעוֹלָם רָאָה חַיִּים בְּרוֹמְנִי שֶׁבְּפֶלֶךְ פּוֹלְטַבָה אֲשֶׁר בְּאוּקְרָאִינָה, וְהָאֶבֶן הָרִאשׁוֹנָה שֻׁלְּחָה בּוֹ, בַּיֶּלֶד הַיְּהוּדִי, בִּידֵי פּוֹרְעִים – בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לְחַיָּיו. אֶבֶן זוֹ טִלְטְלָה אֶת מִשְׁפַּחַת אָבִיו וְאוֹתוֹ מִמְּקוֹם מוֹלַדְתּוֹ אֶל מֵעֵבֶר לִגְבוּלוֹת רוּסְיָה.
חַיֶּיהָ שֶׁל מִשְׁפָּחָה יְהוּדִית בַּגּוֹלָה נְתוּנִים תָּמִיד בְּסַכָּנָה. עַל כֵּן יַחֲזִיק הַיְּהוּדִי בַּגּוֹלָה אֶת מַקֵּל נְדוּדָיו בְּיָדוֹ וּבְיוֹם־סְעָרָה יַחְפֹּז לִבְרֹחַ עַל נַפְשׁוֹ וּלְבַקֵּשׁ לוֹ מִקְלָט חָדָשׁ לְהַנִּיחַ רֹאשׁוֹ. דּוֹר אֶחָד אוֹ שְׁנֵי דוֹרוֹת יֵשְׁבוּ בְּמָקוֹם אֶחָד, יָקִימוּ בַּיִת, יְנַסּוּ לְהַכּוֹת שֹׁרֶשׁ – וְהִנֵּה תִּתְרַגֵּשׁ הַסְּעָרָה וְיֵהָרֵס הַבַּיִת עַל יְסוֹדוֹתָיו.
סָבוֹ שֶׁל חַיִּים שִׁמֵּשׁ רַב בָּעִיר רוֹמְנִי וְהָיָה רוֹעֶה נֶאֱמָן וְטוֹב לִבְנֵי עֲדָתוֹ וּשְׁמוֹ יָצָא לִתְהִלָּה. בְּנוֹ – שָׁאוּל, הוּא אֲבִי חַיִּים, – לֹא רָצָה בִּכְהֻנַּת רַב וְהָיָה סוֹחֵר, הֵקִים בַּיִת שֶׁשִׁמֵּשׁ בִֵּת וַעַד לְמַשְׂכִּילֵי הָעִיר. כִּי עַל כֵּן הָיָה שָׁאוּל אִישׁ מַשְׂכִּיל, יוֹדֵעַ תּוֹרָה, אוֹהֵב דִּבְרֵי מֶחְקָר וְסִפְרוּת. אַךְ יוֹם אֶחָד פָּרְצוּ פְּרָעוֹת בְּרוֹמְנִי, בָּתֵּי יְהוּדִים הֻכּוּ לִרְסִיסִים וּרְכוּשָׁם הָיָה לָבַז. אוֹתוֹ יוֹם שָׁכַב הַיֶּלֶד חַיִּים חוֹלֶה וְאִמּוֹ הִגִּישָׁה לוֹ דְּבַר מַאֲכָל – וְהִנֵּה נִפְּצָה אֶבֶן אֶת זְגוּגִית הַחַלּוֹן וְנָפְלָה אֶל הַצַּלַּחַת שֶׁבִּידֵי חַיִּים הַשּׁוֹכֵב בַּמִּטָּה. בַּיֶּלֶד לֹא פָּגְעָה. עַד מְהֵרָה חָשׁוּ לָהֶם כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחַת אַרְלוֹזוֹרוֹב מִפְלָט מִן הַבַּיִת בַּמַּרְתֵּף שֶׁל שִׁכְנֵיהֶם הַנּוֹצְרִים, שֶׁהִסְתִּירוּ אוֹתָם מִידֵי הַפּוֹרְעִים.
כָּךְ טָעַם הַיֶּלֶד חַיִּים אֶת מַר גּּוֹרָלוֹ שֶׁל הַיְהוּדִי בְּשַׁחַר יָמָיו וְכָךְ הִתְחִילָה פָּרָשַׁת הַנְּדוּדִים. מִשְׁפַּחַת אַרְלוֹזוֹרוֹב לֹא רָצְתָה לְהִשָּׁאֵר בְּרוֹמְנִי גַּם אַחֲרֵי שֹׁךְ סַעֲרַת הַפְּרָעוֹת וַתָּתָר לָהּ מָקוֹם מִחוּץ לִמְדִינַת רוּסְיָה, בַּעֲיָרָה אַחַת בִּפְּרוּסְיָה שֶׁבְּגֶרְמַנְיָה.
יְהוּדִי הַבּוֹרֵחַ מֵרוּסְיָה אֵינוֹ מוֹצֵא מָנוֹחַ עַל נְקַלָּה בְּגֶרְמַנְיָה. שָׁנָה שָׁנָה צָרִיךְ הָיָה אָבִיו שֶׁל חַיִּים לְבַקֵּשׁ רִשְׁיוֹן מֵאֵת הַמֶּמְשָׁלָה לְהִשָּׁאֵר לָגוּר בַּעֲיָרָתוֹ, אַךְ הַהַצְלָחָה הֵאִירָה לוֹ פָּנִים וְהוּא קִִבֵּל אֶת הָרִשְׁיוֹן וְהַיֶּלֶד חַיִּים בִּקֵּר בְּבֵית־הַסֵּפֶר הַמְּקוֹמִי יַחַד עִם הַתַּלְמִידִים הַגֶּרְמַנִים וְהִצְלִיחַ בְּלִמּוּדָיו.
כִּי מִשַּׁחַר נְעוּרָיו בָּלְטוּ בְּחַיִּים כִּשְׁרוֹנוֹתָיו הַמַּזְהִירִים וַיְהִי הָרִאשׁוֹן בְּמַחְלְקָתוֹ בִּידִיעוֹתָיו בַּלִּמּוּדִים וּבַמִּשְׂחָקִים, וְהַכֹּל, אַף חֲבֵרָיו הַגֶּרְמַנִים, צִפּוּ לְמוֹצָא פִּיו. הוּא הָיָה רֹאשׁ וְרִאשׁוֹן אַף לִגְדוֹלִים מִמֶּנּוּ בְּגִיל.
הַרְבֵּה מֶרֶץ הָיָה בַּנַּעַר חַיִּים. אַךְ הוּא הוֹצִיאוֹ לֹא לְמִשְׂחָק בִּלְבָד. מֵעוֹלָם לֹא הָיָה לוֹ צֹרֶךְ לָשֶׁבֶת וּלְהָכִין שִׁעוּרִים לְבֵית־הַסֵּפֶר. מַה שֶּׁלָּמַד בְּבֵית־הַסֵּפֶר יָדַע הֵיטֵב בְּלִי הֲכָנַת שִׁעוּרִים. לְעֻמַּת זֹאת אָהַב מְאֹד אֶת הַקְּרִיאָה בִּסְפָרִים. הוּא קָרָא הַרְבֵּה. רוּחוֹ הָיְתָה נוֹטָה לְדִבְרֵי שִׁירָה. הוּא יָדַע הַרְבֵּה שִׁירִים עַל פֶּה. גַּם דִּבְרֵי סִפְרוּת בִּפְרוֹזָה אָהַב וְהִרְבָּה לִקְרֹא. קָרָא לְעַצְמוֹ וּבְאָזְנֵי אֲחֵרִים. בְּעֹנֶג מְיֻחָד הָיָה קוֹרֵא בְקוֹל בְּאָזְנֵי אַחְיֹותָיו וַחֲבֵרָיו בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת רְצוּפוֹת אֶת דִּבְרֵי הַסּוֹפְרִים הַחֲבִיבִים עָלָיו – סְפָרִים שְׁלֵמִים בִּנְשִׁימָה אַחַת. הוּא חַי בְּעוֹלַם הַחֶזְיוֹנוֹת. חַי אֶת חַיֵּי הַגִּבּוֹרִים אֲשֶׁר בַּסְּפָרִים, חוֹשֵׁב מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם, הוֹגֶה בָּהֶם, מְקָרֵב אֶת הַקָּרוֹב לְרוּחוֹ וּמַרְחִיק אֶת הַבִּלְתִּי חָבִיב עָלָיו אַךְ אֶת כֻּלָּם יָדַע, אֶת כֻּלָּם זָכַר.
אַהֲבָתוֹ לַסִּפְרוּת וְלַשִּׁירָה עוֹרְרַתּוּ לִכְתֹּב שִׁירִים עוֹד בַּגִּיל הָרַךְ. הַרְבֵּה שִׁירִים כָּתַב, בָּהֶם הֶעֱרָה אֶת נַפְשׁוֹ. בְּשִׁירָיו אֵלֶּה יֵשׁ בִּטּוּי לַהֲלָךְ־נֶפֶשׁ אֲמִתִּי. בְּיַלְדוּתוֹ עָסַק גַּם בְּמוּסִיקָה וּבְצִיּוּר, וְגַם בָּהֶם נִרְאוּ סִמָּנֵי כִּשְׁרוֹנוֹ שֶׁהָיָה שָׁרוּי בְּכָל אֲשֶׁר עָשָׂה.
בִּהְיוֹת חַיִּים בֶּן אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה פָּרְצָה מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַקּוֹדֶמֶת. הַיְּהוּדִי הַזָּר אֵינוֹ יָכוֹל לְהִשָּׁאֵר בָּעֲיָרָה הַפְּרוּסִית, כִּי עַל כֵּן הוּא נָתִין רוּסִי, נְתִין הַמְּדִינָה הַנִּלְחֶמֶת בְּגֶרְמַנְיָה, וְעָלָיו לְהִגָּרֵשׁ אֶל הַמְּדִינָה אֲשֶׁר מִמֶּנָּה נִמְלַט מֵחֲמַת הַפְּרָעוֹת. אוּלָם אֲבִי הַמִּשְׁפָּחָה מַצְלִיחַ לְהַעֲבִיר אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ לְבֶּרְלִין וְחַיִּים נִכְנָס לְבֵית־סֵפֶר תִּיכוֹנִי, וְגַם פֹּה הוּא תַּלְמִיד רִאשׁוֹן בַּלִּמּוּדִים וּבוֹלֵט בִּידִיעוֹתָיו בֵּין כָּל חֲבֵרָיו, יְהוּדִים וְלֹא יְהוּדִים.
הַנַּעַר הַמִּתְבַּגֵר מָצָא לוֹ כָּאן כַּר נִרְחָב לַעֲבוֹדָתוֹ. עוֹד בִּימֵי יַלְדוּתוֹ דָאֲגוּ הוֹרָיו שֶׁיִּלְמַד עִבְרִית. וְאַף כִּי תְּחִלָּה הָיָה הַלִמּוּד הַזֶּה לְמַשָּׂא עָלָיו – הִנֵּה מִשֶּׁנִזְדַּמֵּן לוֹ מוֹרֶה אֶרְצְיִשְׂרְאֵלִי, אֲשֶׁר הוֹרָה אוֹתוֹ אֶת הַשָּׂפָה הָעִבְרִית וְקֵרֵב אוֹתוֹ אֶל כָּל הַנַּעֲשֶׂה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, נִפְתְּחָה נַפְשׁוֹ שֶׁל הַנַּעַר וְהוּא הִתְמַסֵּר בְּכָל כִּשְׁרוֹנוֹתָיו לַשָּׂפָה הָעִבְרִית, לְדִבְרֵי יְמֵי יִשְׂרָאֵל וְלַצִּיּוֹנוּת. לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וְהוּא יִסֵּד חוּג צִיּוֹנִי שֶׁל הַנֹּעַר בְּשֵׁם “תִּקְוַת צִיּוֹן”. בַּחוּג הַזֶּה הִתְמַסְּרוּ הַחֲבֵרִים לְלִמּוּדֵי תּוֹלְדוֹת יִשְׂרָאֵל, הַשָּׂפָה הָעִבְרִית וְתוֹלְדוֹת הַצִּיּוֹנוּת. הֵם לָמְדוּ בִּשְׁקִידָה וְּבִלי לֵאוּת. חַיִּים הָיָה הָרוּחַ הַחַיָּה בַּחוּג הַזֶּה שֶׁהִתְרַחֵב הָלוֹךְ וְהִתְרַחֵב וְהַכֹּל רָאוּהוּ כְּמַנְהִיג כִּי גָדְלָה הַשְׁפָּעָתוֹ בְּרֹב יְדִיעוֹתָיו וּבְהִתְלַהֲבוּתו.
בַּיָּמִים הָהֵם, עֶצֶם יְמֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם, כְּשֶׁמִּלְיוֹנֵי אֲנָשִׁים עָמְדוּ בִּשְׂדוֹת קְרָב וְהַמָּוֶת קוֹצֵר בָּהֶם, הֶעֱסִיקָה אֶת הַנֹּעַר שֶׁעֲדַיִן לֹא נִקְרָא אֶל הֶחָזִית הַשְּׁאֵלָה: עַל מָה נִלְחָמִים מִלְיוֹנֵי הָאֲנָשִׁים? לְשֵׁם מָה מוּצָאִים אֲלָפִים בְּנֵי גֶרְמַנְיָה לִשְׂדוֹת הַקֶּטֶל? מַה תָּבִיא הַמִּלְחָמָה הַזֹּאת לָאֱנוֹשׁוּת?
גֶרְמַנְיָה נִלְחֲמָה גַם אָז כְּמוֹ עַתָּה לֹא עַל אִידֵיאַלִים שֶׁל חֹפֶשׁ, אֶלָּא לְשֵׁם הַרְחָבַת תְּחוּמֵי שִׁלְטוֹנָהּ עַל עַמִּים וַאֲרָצוֹת. וּבַשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית וְהָרְבִיעִית לַמִּלְחָמָה גָבְרוּ הַשְּׁאִיפוֹת לְהָקִים בָּעוֹלָם מִשְׁטָר שֶׁלֹּא יִהְיֶה בּוֹ מָקוֹם לְמִלְחֲמוֹת דָּמִים שֶׁל שַׁלִּיטִים הָרוֹצִים לְשַׁעְבֵּד עַמִּים וּלְדַכֵּא אֲרָצוֹת.
חַיִּים אַרְלוֹזוֹזרוֹב הִתְמַסֵּר לְלִמּוּדֵי הַכַּלְכָּלָה וְהַחֶבְרָה – כֵּיצַד בְּנוּיָה הַחֶבְרָה וּמָה הֵם סְדָרֶיהַ וְאֵיךְ לְתַקְנָהּ. אוּלָם מֵעַתָּה אֵין הוּא עוֹזֵב אֶת מְקוֹר מַחְצַבְתּוֹ. בְּשָׁקְדוֹ עַל תּוֹרַת הַכַּלְכָּלָה וְהַחֶבְרָה הוּא לוֹמֵד לָדַעַת אֶת מַצַּב עַמּוֹ, אֶת דַרְכֵי חַיָּיו בְּתוֹךְ הַחֶבְרָה הַלֹּא־יְהוּדִית וְהוּא מַעֲמִיק אֶת יְדִיעוֹתָיו וְחוֹשֵׁב כֵּיצַד לְתַקֵּן אֶת חַיֵּי הַחֶבְרָה שֶׁל עַמּוֹ, הַשּׁוֹנִים מֵחַיֵּי עַמִּים אֲחֵרִים. הוּא רוֹאֶה אֶת הַפִּתְרוֹן לְעַמּוֹ בְּחַיֵּי חֶבְרָה עוֹבֶדֶת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.
בְּכָל חֹם נְעוּרָיו וּבְכָל כִּשְׁרוֹנוֹתָיו הוּא עוֹבֵד אָז לַצִּיּוֹנוּת. הוּא לוֹמֵד וּמְלַמֵּד, הוּא מֵפִיץ אֶת הַצִּיּוֹנוּת בְּקֶרֶב הַנֹּעַר הַיְּהוּדִי הָעוֹמֵד רָחוֹק מִכָּל דָּבָר יְהוּדִי. עַד מְהֵרָה הוּא נַעֲשֶׂה אֶחָד מֵרָאשֵׁי הַמְדַבְּרִים בְּעִנְיְנֵי הַצִּיּוֹנוּת הָעוֹבֶדֶת וּשְׁמוֹ הוֹלֵךְ וּמִתְפַּרְסֵם בְּכָל רַחֲבֵי גֶרְמַנְיָה. עִִם זֶה הוּא גוֹמֵר אֶת לִמּוּדָיו בַּגִּמְנַסְיָה וְנִכְנָס לָאוּנִיבֶרְסִיטָה. הוּא יוֹדֵעַ, כִּי לְמַעַן יוּכַל לְמַלֵּא תַּפְקִיד גָּדוֹל הוּא צָרִיךְ לִלְמֹד הַרְבֵּה וְהוּא לוֹמֵד בְּלִי הֶרֶף. וּבְשִׁבְתּוֹ לְיַד שֻׁלְחַן־הָעֲבוֹדָה אֵין הוּא מִסְתַּפֵּק בִּסְפָרִים הַנּוֹגְעִים אַךְ לְמִקְצוֹעַ אֶחָד. לִבּוֹ פָּתוּחַ לְדִבְרֵי שִׁירָה וְסִפְרוּת יָפָה, לְעִנְיְנֵי פִּילוֹסוֹפְיָה וּמֶחְקָר, הוּא בּוֹלֵעַ סְפָרִים לְאֵין שִׁעוּר וְזוֹכֵר יָפֶה יָפֶה אֶת הַכֹּל, וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בִּידִיעוֹתָיו הָרַבּוֹת לְעִנְיַן הַצִּיּוֹנוּת, וּבְיִחוּד לַצִּיּוֹנוּת הָעוֹבֶדֶת, בְּרוּחַ מִפְלֶגֶת “הַפּוֹעֵל הַצָּעִיר” בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.
וּמִשֶׁנִּגְמְרָה הַמִּלְחָמָה וְהָעוֹלָם נִפְתַּח וּדְבַר הַצְהָרַת בַּלְפוּר הִגִּיעַ לְגֶרְמַנְיָה – עָמַד הוּא בְּרֹאשׁ מִפְלֶגֶת “הַפּוֹעֵל הַצָעִיר” בְּגֶרְמַנְיָה וְהוּא מֵעוֹרְכֵי עִתּוֹנָהּ וְכוֹתֵב מַאֲמָרִים וּמֶחְקָרִים בִּשְׁאֵלוֹת הַצִּיּוֹנוּת וּבִנְיַן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.
ג
מִשֶּׁנִּגְמְרָה מִלְחֶמֶת־הָעוֹלָם וְהוּקַם הַקֶּשֶׁר בֵּין קִבּוּצֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ מְנֻתָּקִים אִישׁ מֵרֵעֵהוּ בָּאֲרָצוֹת הַנִּלְחָמוֹת בֵּינֵיהֶן, נִתְחַדְּשָׁה הַפְּעֻלָּה שֶׁל הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית הָעוֹלָמִית. הַוַּעַד הַפּוֹעֵל הַצִיּוֹנִי וְהַקוֹנְגְרֶס הַצִּיּוֹנִי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְכַנְּסָם בִּימֵי הַמִּלְחָמָה, הִתְחִילוּ לְהִתְכַּנֵּס שׁוּב. אַחִים מְרֻחָקִים נִפְגְּשׁוּ. וְהַיָּמִים יְמֵי תִּקְווֹת גְּדוֹלוֹת לָעַמִּים, וְגַם לְעַמֵּנוּ נִצְנְצָה הַתִּקְוָה לִבְנוֹת אֶת הַבַּיִת הַלְאֻמִּי בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר הֻבְטַח לָנוּ בְּהַצְהָרַת בַּלְפוּר.
אָמְנָם, גַּם אָז בָּאוּ יְמֵי שׁוֹאָה לִיהוּדֵי רוּסְיָה וְאוּקְרָאִינָה. אַחֲרֵי הַמַּהְפֵּּכָה בְּרוּסְיָה וּבְטֶרֶם הוּקַם שִׁלְטוֹן הַמּוֹעֵצוֹת וְהִתְבַּסֵּס עָרְכוּ כָּל מִינֵי גֶנֶרַלִים וְהֶטְמַנִים אוּקְרָאִינִים פְּרָעוֹת בַּיְּהוּדִים וּמֵאוֹת אֲלָפִים נֶפֶשׁ נִכְרְתוּ בַּיָּמִים הָהֵם. אַךְ דְּבַר הַהַצְהָרָה עַל בִּנְיַן בַּיִת לְאֻמִּי בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עוֹדֵד אֶת הַנֹּעַר הַיְהוּדִי בְּכָל מָקוֹם וַחֲלוּצִים הֵחֵלּוּ לַעֲלוֹת לָאָרֶץ בְּכָל הַדְּרָכִים – בְּסִירוֹת בַּיָּם וּבִדְרָכִים מְשֻׁבָּשׁוֹת בַּיַּבָּשָׁה. הָיְתָה הִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה בָּעָם לָקוּם וְלַעֲלוֹת לְצִיּוֹן.
חַיִּים אַרְלוֹזוֹרוֹב, אַף שֶׁהָיָה אָז אַךְ כְּבֶן עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה, כְּבָר נֶחֱשַׁב בֵּין הַצִיּוֹנִים הַבּוֹלְטִים בְּגֶרְמַנְיָה וְהִתְחִיל תּוֹפֵס מָקוֹם בַּהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית. הוּא לֹא חִכָּה הַרְבֵּה וְנָסַע לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. שְׁמוֹ כְּבָר הָיָה יָדוּעַ בָּאָרֶץ וְחַבְרֵי “הַפּוֹעֵל הַצָעִיר” קִבְּלוּהוּ בִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת. הוּא לֹא דָחַק אֶת עַצְמוֹ לִתְפֹּס מָקוֹם, אַךְ נִשְׁמַע לַחֲבֵרָיו הַקְּשִׁישִׁים מִמֶּנּוּ וְהָלַךְ לְכָל מָקוֹם שֶׁשְׁלָחוּהוּ וְעָשָׂה כָּל עֲבוֹדָה שֶׁהִטִּילוּ עָלָיו. וּבְאוֹתָם הַיָּמִים הָיוּ מְאֹרָעוֹת בָּאָרֶץ – וְחַיִּים שֶׁהָיָה גַם סְפּוֹרְטָאִי טוֹב וְיוֹדֵעַ סִיּוּף – עָמַד כָּל הַזְּמַן עַל הַמִּשְׁמָר בִּשְׁכוּנוֹת תֵּל־אָבִיב הַמְרֻחָקוֹת מִן הַמֶּרְכָּז, שֶׁהָיוּ זְקוּקוֹת לַהֲגַנָּה מִפְּנֵי מִתְנַפְּלִים.
אוּלָם גַּם בַּיָּמִים וּבַלֵּילוֹת שֶׁל עֲמִידָתוֹ עַל הַמִּשְׁמָר לֹא פָּסַק מֵחֲשֹׁב עַל הַתָּכְנִיוֹת הַצִּיּוֹנִיּוֹת לְבִנְיַן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעַל סִדּוּר הַיְחָסִים בֵּינֵינוּ וּבֵין הַשְּׁכֵנִים הָעַרְבִים. מִשֶׁשָּׁבוּ הַחַיִּים בָּאָרֶץ לְמַסְלוּלָם הִשְׁפִּיעוּ עָלָיו חֲבֵרָיו שֶׁיִּגְמֹר אֶת חֹק־לִמּוּדָיו בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה, אַף שֶׁהוּא עַצְמוֹ הָיָה מוּכָן לְהִתְמַסֵּר כֻּלּוֹ לַעֲבוֹדַת הַצִּיּוֹנוּת. הוּא חָזַר לְבֶּרְלִין, לָמַד וְעָשָׂה עֲבוֹדָה צִיּוֹנִית. הִשְׁתַּתֵּף בִּוְעִידוֹת וּבְכִנּוּסִים וּבְכָל מָקוֹם מַקְשִׁיבִים לִדְבָרָיו. הוּא עוֹסֵק בִּשְׁאֵלוֹת שֶׁל הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית, חוֹקֵר וּמְבָרֵר וְכוֹתֵב סְפָרִים עַל הָעִנְיָנִים הַנִּמְסָרִים לְיָדוֹ.
בִּשְׁנַת 1923 חָזַר עִם מִשְׁפַּחְתּוֹ לְהִשְׁתַּקַּע בָּאָרֶץ. עַתָּה הוּא הוֹלֵךְ מִתַּפְקִיד לְתַפְקִיד לִקְרַאת תְּעוּדָתוֹ הַמְּדִינִית. הוֹפָעוֹתָיו בַּקּוֹנְגְרֶסִים הַצִּיּוֹנִיּים בְּשֵׁם סִיעַת הַפּוֹעֲלִים מְעוֹרְרוֹת כָּבוֹד לְאִישִׁיּוּתוֹ, הוּא כּוֹבֵשׁ לוֹ עֶמְדָּה בְּכָל הָעוֹלָם הַצִּיּוֹנִי. בִּשְׁנַת 1925 הוּא נוֹסֵע כְּבָא־כֹּח כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל לְגֶ’נֶבָה, לְוַעֲדַת הַמַּנְדַּטִים שֶׁלְּיַד חֶבֶר הַלְּאֻמִּים. זוֹ הָיְתָה שְׁלִיחוּתוֹ הַמְּדִינִית הָרִאשׁוֹנָה כְּלַפֵּי חוּץ, כְּלַפֵּי הָעוֹלָם הַבִּלְתִּי יְהוּדִי.
בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי יְשִׁיבָתוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא נִמְנֶה עִם חַבְרֵי הַוַּעַד הַפּוֹעֵל שֶׁל הִסְתַּדְּרוּת הָעוֹבְדִים הַכְּלָלִית. הוּא גַּם נָסַע כִּשְׁלִיחַ הִסְתַּדְּרוּת־הָעוֹבְדִים לַאֲמֵרִיקָה. פֹּה הֻטַּל עָלָיו לְהָבִיא אֶת דְּבַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הָעוֹבֶדֶת לַנֹּעַר הַיְּהוּדִי בַּאֲמֵרִיקָה. תּוֹךְ כְּדֵי פְּעֻלָּתוֹ הוּא גַם לוֹמֵד. חַיִּים אַרְלוֹזוֹרוֹב, שֶׁהִתְחַנֵּךְ עַל הַלָּשׁוֹן וְהַתַּרְבּוּת הַגֶּרְמַנִית, לוֹמֵד עַתָּה לָבוֹא בְּסוֹד הַתַּרְבּוּת הָאַנְגְלִית. וּכְדַרְכּוֹ תָּמִיד, כְּבִזְמַן לָמְדוֹ אֶת הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית, אֵין הוּא מִסְתַּפֵּק בִּידִיעָה קַלָּה שֶׁל שְׂפַת הַדִּבּוּר, אֶלָּא צוֹלֵל בְּנִבְכֵי הַתַּרְבּוּת הָאַנְגְלִית, בְּשִׁירָתָהּ וּבְסִפְרוּתָה, מַחֲשַׁבְתָּהּ וְחִקְרֵי־נַפְשָׁהּ, כְּיָאֶה לִמְדִינַאי אֶרֶצְיִשְׂרְאֵלִי. כִּי עִנְיְנֵי הַבַּיִת הַלְּאֻמִּי בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְשׁוּרִים בְּאַלְפֵי חוּטִים אֶל הַמְּדִינִיּוּת הָאַנְגְלִית, אֶל בְּרִיטַנְיָה, בַּעֲלַת־הַמַּנְדַּט עַל הָאָרֶץ.
בַּאֲמֵרִיקָה עָשָׂה כִּשְׁנָתַיִם וְחָזַר אֶל הָאָרֶץ מְצֻיָּד בִּידִיעוֹת חֲדָשׁוֹת. בֵּינָתַיִם הִבְשִׁיל רַעְיוֹן הָאִחוּד שֶׁל שְׁתֵּי מִפְלְגוֹת הַפּוֹעֲלִים בָּאָרֶץ: “הַפּוֹעֵל הַצָּעִיר” ו“אַחְדוּת הָעֲבוֹדָה”. חָדַל רִיב הָאַחִים וְנוֹצְרָה מִפְלֶגֶת פּוֹעֲלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הָאַחַת. חַיִּים אַרְלוֹזוֹרוֹב הוּא אַחַד הַחֲבֵרִים הַמַּנְהִיגִים בַּמִּפְלָגָה הַמְאֻחֶדֶת. הוּא אַחַד הָעוֹרְכִים שֶׁל הַיַּרְחוֹן “אַחְדוּת הָעֲבוֹדָה”.
בִּשְׁנַת 1931, בַּקּוֹנְגְרֶס הַי"ז בְּבַּזֶל, נִבְחַר כְּבָא־כֹּחַ סִיעַת הַפּוֹעֲלִים בַּסּוֹכְנוּת הַיְּהוּדִית בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. לְיָדוֹ נִמְסַר הַתַּפְקִיד הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר בַּסּוֹכְנוּת הַיְּהוּדִית בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל – הַנְהָלַת הַמַּחְלְקָה הַמְּדִינִית.
חַיִּים אַרְלוֹזוֹרוֹב מִלֵּא אֶת תְּעוּדָתוֹ. בְּתַפְקִידוֹ כִּמְנַהֵל הַמַּחְלְקָה הַמְּדִינִית שֶׁל הַסּוֹכְנוּת הַיְּהוּדִית בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ צָמְחוּ לוֹ כְּנָפַיִם חֲדָשׁוֹת וְהוּא הִמְרִיא. נֶאֱמָן לְשׁוֹלְחָיו, לַחֲבֵרָיו הַפּוֹעֲלִים, הוּא עוֹשֶׂה אֶת עֲבוֹדָתוֹ מִתּוֹךְ הֲבָנָה רְחָבָה וּמַקִּיפָה בְּעִנְיְנֵי כָּל שְׂדֵרוֹת הַיִּשּׁוּב. שׁוּם אִישׁ לְפָנָיו לֹא הִצְלִיחַ בִּכְהֻנָּה מְדִינִית זוֹ כָּמוֹהוּ.
עִם גְּזֵרוֹת הִיטְלֶר נָסַע לְגֶרְמַנְיָה. אֵיךְ לַעֲשׂוֹת אֶת גָּלוּת גֶּרְמַנְיָה לְשִׁיבַת צִיּוֹן? – זֹאת הָיְתָה הַשְּׁאֵלָה. הוּא חָזַר לָאָרֶץ עִם תָּכְנִית פְּעֻלָּה וְרָצוֹן לוֹהֵט לַעֲבוֹדָה. הַיֶּלֶד הַיְּהוּדִי בְּגֶרְמַנְיָה הַהִיטְלֶרִית קָרוֹב לְלִבּוֹ. רֵאשִׁית כֹּל צָרִיךְ לְהַצִּיל אֶת הַיְּלָדִים הַיְּהוּדִים שֶׁהַמַּשְׂטֵמָה הַנַּצִית שָׂמָה מַחֲנָק לְנַפְשׁוֹתֵיהֶם הָרַכּוֹת בְּבָתֵּי־הַסֵּפֶר הַגֶּרְמַנִיִּים. כִּי אָהַב חַיִּים אֶת הַיְלָדִים אַהֲבָה עַזָּה בְּכָל חַיָּיו הַקְּצָרִים. וְהַיְלָדִים שֶׁפְּגָשׁוּהוּ אֲהֵבוּהוּ מְאֹד גַּם הֵם. וְאָמְנָם, אַךְ הִסְפִּיק לָשׁוּב לָאָרֶץ וְהוּא נָסַע לִכְפַר הַנֹּעַר בְּבֶן־שֶׁמֶן, לָתוּר מָקוֹם לְיַלְדֵי גֶּרְמַנְיָה הַיְּהוּדִים. זֶה הָיָה בְּיוֹם שִׁשִּׁי אַחֲרֵי־הַצָּהֳרַיִם. לְעֵת עֶרֶב בָּא בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר הָעִבְרִית – לִשְׁבֹּת בְּתֵל־אָבִיב.
רַבָּה הָעֲבוֹדָה. רֶגַע קָט שֶׁל מְנוּחָה – מְנוּחַת שַׁבָּת, חַיּים נִכְנַס לְאִמּוֹ לְבָרְכָהּ בְּ“שַׁבַּת שָׁלוֹם”. הוּא עוֹנֶה עַל שְׁאֵלוֹתֶיהָ כְּדַרְכּוֹ, בְּדִבְרֵי בְּדִיחָה מִטּוּב לִבּוֹ.
– וְאֵיפֹה תִּהְיֶה הַשַּׁבָּת? – שׁוֹאֶלֶת הָאֵם.
– לֹא תִּמְצָאִינִי, אִמָּא, אֶעֱלֶה לַמַּרְס לְהֵחָבֵא, – כֹּה אָמַר לְאִמּוֹ בְּלֵיל שַׁבָּת כּ"בּ סִיוָן. אָכַל אֲרֻחַת עֶרֶב וְיָצָא לִשְׁפַת הַיָּם בְּחֶבְרַת אִשְׁתּוֹ. טִיֵּל לְאֹרֶךְ רְצוּעַת־יָם זוֹ הַהוֹמָה גַלִּים וַאֲנָשִׁים, כָּרָגִיל בְּלֵילוֹת שַׁבָּת. אַךְ הָאוֹרֵב הִבִּיט עָלָיו בְּשֶׁבַע עֵינַיִם, הָרוֹצֵחַ הֵאִיר בְּפַנָּס וְכַדוּר אֶקְדָּח קִפֵּד אֶת חַיָּיו.
וְהוּא אַךְ בְּרֵאשִׁית פְּעֻלָּתוֹ הַמְּדִינִית.
(תש"ג)
משֶׁה בֵּילִינְסוֹן
מאתיצחק יציב
(1890 – 1936)
א
אֶזְכְּרֵהוּ אֵיךְ רְאִיתִיו בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה: הַקּוֹנְגְרֶס הַצִּיּוֹנִי הָרִאשׁוֹן אַחֲרֵי מִלְחֶמֶת־הָעוֹלָם הַקּוֹדֶמֶת בְּקַרְלְסְבַּד, הָעִיר הַצֶּ’כִית. יְהוּדִים מִכָּל הָאֲרָצוֹת וְהַמְּדִינוֹת אֲשֶׁר הַמִּלְחָמָה וְהַמַּהְפֵּכָה הִפְרִידָה בֵּינֵיהֶם וְלֹא יָדְעוּ מִי נִשְׁאַר וּמִי נֶעְדָּר – נִפְגָּשִׁים שׁוּב. הָעִנְיָן הַצִּיּוֹנִי – בִּנְיַן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל – כִּנֵּס אוֹתָם לְכָאן. יְדִידִים יְשָׁנִים נִפְגָּשִׁים בְּשִׂמְחָה. אַגַּב שִׂיחָה עוֹלָה דִּמְעָה בְּעֵין פְּלוֹנִי אוֹ אַלְמוֹנִי. יְדִיד וְחָבֵר, אֵינֶנּוּ, נֶעְדָּר. בֵּין הַבָּאִים אֲנָשִׁים חֲדָשִׁים אֲשֶׁר גָּדְלוּ בֵּינָתַיִם וְהִתְקָרְבוּ אֶל הַמַּחֲנֶה הַצִּיּוֹנִי. צָרַת יִשְׂרָאֵל, אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, קֵרְבוּ רְחוֹקִים וֶהֱבִיאוּם הֲלֹם, אֶל הַקּוֹנְגְרֶס הַצִּיּוֹנִי. גַּם הֵם בָּאוּ לְהַטּוֹת שֶׁכֶם וְלַעֲבֹד אֶת עֲבוֹדַת הַצִּיּוֹנוּת. בֵּין אֵלֶּה רָאִיתִי בְּאַחַת הַיְשִׁיבוֹת שֶׁל חַבְרֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הָעוֹבֶדֶת – אִישׁ אֶחָד וְעֵינָיו גְּדוֹלוֹת, פָּנָיו עֲטוּרִים זָקָן לֹא גָדוֹל, יוֹשֵׁב עַל אַחַד הַכִּסְאוֹת, רֹאשׁוֹ נָטוּי לְפָנָיו וְסַנְטֵרוֹ נִשְׁעָן עַל הַמַּקֵּל אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וְהוּא כֻּלּוֹ קֶשֶׁב. מַבִּיט וּמַקְשִׁיב, סוֹבֵב עֵינָיו לְכָאן וּלְכָאן וְשׁוֹמֵעַ כָּל מִלָּה הַיּוֹצֵאת מִפִּי הַמְדַבְּרִים. הוּא שׁוֹתֵק וּמַאֲזִין וְנַפְשׁוֹ לֹא תֵּדַע שָׂבְעָה.
– מִי הָאִישׁ הַמַּאֲזִין לְלֹא דִּבּוּר, הַשּׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו? – שָׁאַלְתִּי וְחָקַרְתִּי.
עַל פִּתְחֵי רוֹמָא הוּא יוֹשֵׁב. שְׂפַת אֶחָיו, רָאשֵׁי הַמְדַבְּרִים כָּאן – עִבְרִית וְאִידִישׁ – אֵינוֹ יוֹדֵעַ. לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ מְסוּרִים לָעִנְיָן הַצִּיּוֹנִי. הוּא מְטַפֵּל בָּעוֹלִים, הַבָּאִים בְּרֶכֶב וּבְרֶגֶל וִיחֵפִים מִמִּזְרַח אֵירוֹפָּה לְאִיטַלְיָה וּמְחַפְּשִׂים נְתִיבָה בַּיָּם לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. הוּא מְעוֹרֵר אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאִיטַלְיָה, הָרְחוֹקִים מִידִיעַת דְּבַר הַצִּיּוֹנוּת, וּמְקָרְבָם לְבֵית־יִשְׂרָאֵל. רוֹפֵא לְפִי אֻמָּנוּתוֹ וְסוֹפֵר לְפִי נְטִיּוֹת רוּחוֹ, וְנַפְשׁוֹ לְסֵדֶר חַיִּים צוֹדֵק בָּעוֹלָם וּבִנְיַן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל יְסוֹדֵי הָעֲבוֹדָה.
אִישׁ מוּזָר. הַגְּדוֹלִים, גְּדוֹלֵי הַצִּיּוֹנוּת וְאַף ד"ר חַיִּים וַיְצְמַן בֵּינֵיהֶם – מְבַקְשִׁים קִרְבָתוֹ, וְהוּא כְּאֶחָד מֵהֶם. בְּחֶבְרַת אַנְשֵׁי הָעֲבוֹדָה שֶׁבָּאוּ לַקּוֹנְגְרֶס מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא כְּתַלְמִיד מַקְשִׁיב, נוֹהֵג דֶּרֶךְ־אֶרֶץ בָּהֶם וְנָכוֹן לַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִילָם כָּל עֲבוֹדָה אֲשֶׁר תֻּטַּל עָלָיו. כְּאִלּוּ צִפָּה כָּל חַיָּיו לִהְיוֹת אֶחָד מֵהֶם, אִישׁ עֲבוֹדָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמוֹהֶם. וְעַתָּה הוּא עוֹשֶׂה אֶת צְעָדָיו הָרִאשׁוֹנִים לְהִכָּנֵס לְחֶבְרָה זוֹ.
וְכָךְ עָבְרוּ יְמֵי הַקּוֹנְגְרֶס בְּקַרְלְסְבַּד.
תָּמִיד נִמְצָא בֵּין חַבְרֵי סִיעַת הָעֲבוֹדָה, מַאֲזִין וּמַקְשִׁיב לְדִבְרֵי אֲחֵרִים, שׁוֹתֵק וְאֵינוֹ מוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו.
ב
לֹא עָבַר הַרְבֵּה זְמַן אַחֲרֵי הַקּוֹנְגְרֶס הַצִּיּוֹנִי הַהוּא וּמשֶׁה בֵּילִינְסוֹן בָּא לָאָרֶץ.
הָרוֹפֵא מֵרוֹמָא, הַסּוֹפֵר, הַכּוֹתֵב בָּעִתּוֹנִים הַצִּיּוֹנִיִּים אִיטַלְקִית וְגֶרְמַנִית – מַחְלִיט כִּי בָּאָרֶץ עָלָיו לִחְיוֹת חַיֵּי פּוֹעֵל וְלַעֲבֹד עֲבוֹדָה גוּפָנִית. הוּא הוֹלֵךְ לְגִבְעַת־הַשְּׁלשָׁה וּמְנַסֶּה אֶת כֹּחוֹ לַעֲבֹד כְּאַחַד הַחֲבֵרִים בַּקִּבּוּץ. בַּיּוֹם הוּא עוֹבֵד וּבָעֶרֶב הוּא מְנַסֶּה לִלְמֹד אֶת לְשׁוֹן עַמּוֹ. הַַתַּנַּ"ךְ בְּיָדוֹ וְתַרְגּוּם לוֹעֲזִי בְּצִדּוֹ. שְׁנֵי הַדְּבָרִים קָשִׁים לוֹ עַד לִמְאֹד. מֵעוֹלָם לֹא הִסְכִּין לַעֲבוֹדַת שָׂדֶה. הֵן רִפֵּא חוֹלִים! הוּא חוֹזֵר עָיֵף וְיָגֵעַ מֵעֲבוֹדַת יוֹמוֹ. מִבַּיִת מְרֻוָּח בְּרוֹמָא הוּא בָּא לְפִנָּה בַּצְּרִיף, בַּקִּבּוּץ. אֵין הוּא יָכוֹל לָתֵת מְנוּחָה לְגוּפוֹ הֶעָיֵף. סִבְלוֹ גָדוֹל פִּי כַּמָּה, כִּי אֵין לוֹ שָׂפָה מְשֻׁתֶּפֶת עִם חֲבֵרָיו. הוּא אָנוּס לִפְנוֹת אֲלֵיהֶם בְּשָׂפוֹת לוֹעֲזִיּוֹת. בְּחַיִּים כָּאֵלֶּה אֵין לוֹ תִּקְוָה לְלַמֵּד לְשׁוֹנוֹ לְדַבֵּר עִבְרִית. זֶה מְדַכֵּא אֶת רוּחוֹ. הַכְּזָר יֵשֵׁב בְּאַרְצוֹ וּבְתוֹךְ עַמּוֹ?
קָשֶׁה לוֹ לְהַחְלִיט מַה לַּעֲשֹוֹת. שְׁנֵי הַדְּבָרִים יַחַד, גַּם לַעֲבֹד וְגַם לִלְמֹד, לֹא יוּכַל. בְּלֵב כָּבֵד הוּא מַחְלִיט – עָלָיו לִלְמֹד אֶת הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית תְּחִלָּה וְאַחַר יַעֲבֹד.
ג
מֵעַתָּה הִתְחִילוּ חַיִּים חֲדָשִׁים. הָרוֹפֵא מֵרוֹמָא נַעֲשָׂה כֻּלּוֹ תַּלְמִיד. הוּא יוֹשֵׁב בַּעֲלִיַּת גַּג, בְּאַחַד הַבָּתִּים בְּתֵל־אָבִיב, וְלוֹמֵד לִקְרֹא עִבְרִית, לוֹמֵד דִּקְדּוּק עִבְרִי וְסִפְרוּת עִבְרִית. זוֹהִי גַּם שְׁנָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה לְשִׁבְתּוֹ בָּאָרֶץ וַעֲדַיִן לֹא הִסְתַּגֵּל לְאַקְלִימָהּ, אַךְ הוּא מְאַמֵּץ אֶת כָּל כֹּחוֹת נַפְשׁוֹ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַמִּכְשׁוֹלִים הָרַבִּים. פְּעָמִים רַבּוֹת רְאִיתִיו יוֹשֵׁב לְיַד שֻׁלְחַן הָעֲבוֹדָה וְהוּא כֻּלּוֹ טָבוּל זֵעָה וְהַסֵּפֶר הָעִבְרִי אֵינוֹ מָשׁ מִיָּדוֹ. הוּא לוֹמֵד, הוּא בָּא בְּסוֹד הָאוֹתִיּוֹת הַמְרֻבָּעוֹת, אֲשֶׁר עַד עַתָּה לֹא הִסְכִּינָה לָהֶן עֵינוֹ.
אֲבָל הַתַּלְמִיד הַלּוֹמֵד עִבְרִית עֵינוֹ פְּקוּחָה גם לִרְאוֹת אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ בָּאָרֶץ וְלַעֲקֹב אַחֲרֵי הַמְאֹרָעוֹת בָּעוֹלָם. מֹחוֹ עוֹבֵד תָּמִיד וְיֵשׁ לוֹ מַה לְּהַגִיד לַחֲבֵרָיו, לְבָאֵר לָהֶם אֶת אֲשֶׁר הוּא רוֹאֶה וּלְהַבִּיעַ אֶת דַּעְתּוֹ בְּעִנְיָנִים מֵעִנְיָנִים שׁוֹנִים. אָמְנָם, אֵין הוּא יוֹדֵעַ לִכְתֹּב עִבְרִית וְהוּא אָנוּס לִכְתֹּב בְּשָׂפָה לוֹעֲזִית, אַךְ חֲבֵרָיו מְתַרְגְּמִים אֶת דְּבָרָיו לְעִבְרִית וּמְפַרְסְמִים אוֹתָם
בִּשְׁבוּעוֹן הַפּוֹעֲלִים “קוּנְטְרֵס”, שֶׁיָּצָא בַּיָּמִים הָהֵם עַל יְדֵי “אַחְדוּת־הָעֲבוֹדָה”.
וְכָךְ עָבְרוּ יָמָיו הָרִאשׁוֹנִים בָּאָרֶץ. הוּא לוֹמֵד אֶת הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית וְאֶת עִנְיְנֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמְלַמֵּד – הַיְנוּ: מַבִּיעַ אֶת מַחְשְׁבוֹתָיו וְאֶת נִסְיוֹנוֹתָיו בִּכְתָב, בָּעִתּוֹן.
בֵּינְתַיִם הֶחְלִיטָה הִסְתַּדְּרוּת הָעוֹבְדִים הַכְּלָלִית הָעִבְרִית לְהוֹצִיא עִתּוֹן יוֹמִי – הֲלֹא הוּא הָעִתּוֹן “דָּבָר”. משֶׁה בֵּילִינְסוֹן הָיָה אֶחָד מֵעוֹבְדֵי הַמַּעֲרֶכֶת לְמִן הוֹפָעַת הַגִּלָּיוֹן הָרִאשׁוֹן. בַּזְּמַן הָרִאשׁוֹן עָסַק בְּעִקָּר בַּמְאֹרָעוֹת הַמְּדִינִיִּים בָּעוֹלָם. הוּא כָּתַב יוֹם יוֹם, קָרָא עִתּוֹנִים מֵעִתּוֹנִים שׁוֹנִים בְּשָׂפוֹת שׁוֹנוֹת וְאָסַף וְלִקֵּט אֶת הַיְדִיעוֹת הַחֲשׁוּבוֹת וֶהֱבִיאָן בְּ“דָבָר”. אָמְנָם, גַּם אָז לֹא כָּתַב עֲדַיִן עִבְרִית וּדְבָרָיו הָיוּ מִתַּרְגְּמִים, אֲבָל כַּעֲבֹר זְמַן־מָה הִתְחִיל לִכְתֹּב עִבְרִית. וְאָז הִרְגִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בֶּן־בַּיִת – וְהוּא כְּבֶן שְׁלשִׁים וָשֵׁשׁ.
ד
בִּימֵי עֲבוֹדָתוֹ בְּ“דָבָר” – כִּשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה – לֹא יָדַע משֶׁה בֵּילִינְסוֹן לֵאוּת. כָּתַב הַרְבֵּה, לָמַד הַרְבֵּה, לֹא פָּסַק מִלִּלְמֹד. הוּא נָתַן לִבּוֹ לְכָל שְׁאֵלוֹת הַהִסְתַּדְּרוּת וְהַיִּשּׁוּב, עִנְיָנִים מְדִינִיִּים וְחֶבְרָתִיִּים.
מִכֵּוָן שֶׁלָּמַד כָּל עִנְיָן עַל בֻּרְיוֹ הָיָה עֹז בְּנַפְשׁוֹ לְהַגִּיד אֶת דְּבָרוֹ בָּרָמָה. הוּא הָיָה לוֹחֵם אַמִּיץ, לוֹחֵם לָאֱמֶת, לַיּשֶׁר וְלַצֶּדֶק. לֹא נָשָׂא פָּנִים לְאִישׁ. לֹא נִרְתַּע מִפְּנֵי אִישׁ. אָמַר אֶת הָאֱמֶת, וְאַף אִם הָיְתָה מָרָה גַם לוֹ וְגַם לַאֲחֵרִים. וְכָךְ עָמַד משֶׁה בֵּילִינְסוֹן כָּל הַשָּׁנִים כְּמוֹכִיחַ בַּשַּׁעַר – מַגִּיד יוֹם יוֹם אֶת דְּבָרוֹ לַקָּהָל, אִם נָעַם וְאִם לֹא נָעַם. וּכְשֵׁם שֶׁהִקְשִׁיב הַרְבֵּה בְּרֵאשִׁית בּוֹאוֹ אֵלֵינוּ כָּךְ הִקְשַׁבְנוּ לִדְבָרוֹ בְּשִׁבְתּוֹ בְּתוֹכֵנוּ.
עַתָּה, אַחֲרֵי שֶׁיָּצָא הַכֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹן מִכְּתָבָיו – כֶּרֶךְ כְּבֶן 550 עַמּוּד – וְהוּא אַךְ חֵלֶק קָטָן מִכְּתָבָיו, אֲנַחְנוּ רוֹאִים מַה גָּדוֹל הָיָה כֹּחוֹ שֶׁל משֶׁה בֵּילִינְסוֹן וּמָה רַב הָיָה עֲמָלוֹ. כְּבָר בַּכֶּרֶךְ הַזֶּה, הַנִּקְרָא “בְּמַשְׁבֵּר הָעוֹלָם”, מִתְגַּלֶּה עַד כַּמָּה הֶעֱמִיק חֲשֹׁב בָּעִנְיָנִים הַמְּדִינִיִּים שֶׁל הָעוֹלָם, עַד כַּמָּה רָאָה בִּבְהִירוּת אֶת הַמַּשְׁבֵּר הֶעָתִיד לָבוֹא וְשֶׁהִנְנוּ חַיִּים בּוֹ כַּיּוֹם. אוֹתָם הַמַּאֲמָרִים שֶׁהָיָה מְפַרְסֵם בְּ“דָבָר” יוֹם יוֹם עֶרְכָּם הַגָּדוֹל מִתְגַּלֶּה אַךְ עַתָּה, כְּשֶׁהֵם מְכֻנָּסִים יַחַד בְּסֵפֶר. כִּי עַל כֵּן הִשְׁקִיעַ בְּמַאֲמָרִים אֵלֶּה אֶת כָּל נַפְשׁוֹ וְרוּחוֹ.
ה
שְׁנַת־חַיָּיו הָאַחֲרוֹנָה הָיְתָה שְׁנַת הַמְאֹרָעוֹת בָּאָרֶץ. הָיְתָה זוֹ שָׁנָה קָשָׁה בְּיוֹתֵר לְבֵּילִינְסוֹן. יוֹמָם וָלַיְלָה עָמַד עַל הַמִּשְׁמָר. כָּל הִתְנַפְּלוּת עַל עוֹבְרֵי דְרָכִים, עַל נְקֻדָּה עִבְרִית, כָּל קָרְבָּן שֶׁנָּפַל, הָיוּ לוֹ כְּהִתְנַקְּשׁוּת בְּגוּפוֹ וּבְנַפְשׁוֹ. הוּא נִלְחַם בָּאַנְגְלִים הָאַחֲרָאִים לַבִּטָּחוֹן בָּאָרֶץ, נִחֵם אֶת הַנִּפְגָּעִים, עוֹדֵד אֶת הָעוֹמְדִים בַּשּׁוּרָה, הִתְאַבֵּל עִם הַמִּתְאַבְּלִים וּלְכָל זֶה נָתַן בִּטּוּי יוֹם יוֹם בָּעִתּוֹן בְּכֹחַ וּבְעֹז, לְלֹא לֵאוּת.
עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד נָפַל גַּם הוּא. לִבּוֹ שֶׁהָלַם בַּקֶּצֶב הַמֻּגְבָּר שֶׁל הַמְאֹרָעוֹת, שֶׁהִרְעִידוּ אֶת הַיִּשּׁוּב הַלּוֹחֵם עַל נַפְשׁוֹ וְעַל קִיּוּמוֹ – עָמַד מִדְּפֹק. שְׁנוֹת יְשִׁיבָתוֹ בָּאָרֶץ – כְּאַרְבַּע־עֶשְׂרֵה
שָׁנָה – הָיוּ שְׁנוֹת עָמָל וִיגִיעָה. אַךְ מְעַטִּים יָדְעוּ כָּמוֹהוּ לַעֲבֹד בַּחֲרִיצוּת וּבִשְׁקִידָה כָּאֵלֶּה. הוּא כְּאִלּוּ רָצָה לְמַלֵּא כָּאן אֶת כָּל שֶׁפִּזֵּר מֵאוֹנוֹ בְּכָל יְמֵי חַיָּיו עַד בּוֹאוֹ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְאָמְנָם, רַב הַחַיִל אֲשֶׁר עָשָׂה. יְרֻשָּׁה לֹא קְטַנָּה הִנְחִיל לָנוּ.
(תש"ב)
בֵּית דֹּב הוֹז
מאתיצחק יציב
רַבִּים גַּם רַבִּים בָּכוּ עַל אֲסוֹן מִשְׁפָּחָה אַחַת, שֶׁלְּפֶתַע נֶעֶקְרוּ מִן הַחַיִּים – אָב, אֵם בַּת, בַּת־אָחוֹת וְגִיסָה וְעוֹד חָבֵר טוֹב – בִּתְאוּנַת דְּרָכִים.
דֹּב הוֹז נָהַג בִּמְכוֹנִית וּלְיָדוֹ רִבְקָה רַעְיָתוֹ וּבִתָּם תִּרְצָה, בַּת אֲחוֹתוֹ אוֹרָה, וְצִבְיָה, גִּיסָתָהּ שֶׁל רִבְקָה, וְהֶחָבֵר יִצְחָק בֶּן־יַעֲקֹב, מִדְּגָנִיָה. וְהִנֵּה קָרָה הָאָסוֹן, הַמְּכוֹנִית יָרְדָה מִן הַכְּבִישׁ, נִתְקְלָה בְּקִיר שֶׁל גֶּשֶׁר קָטָן וְשֵׁשֶׁת הַנּוֹסְעִים נִסְפּוּ.
וְדֹב הוֹז יָדַע לִנְהֹג. מִשֶּׁגָּמַר אֶת לִמּוּדָיו בַּגִּמְנַסְיָה “הֶרְצְלִיָּה” בְּתֵל־אָבִיב הָלַךְ לַעֲבוֹדָה בִּדְגָנְיָּה וְאִמֵּן אֶת יָדָיו לִנְהֹג זוּג פְּרָדוֹת בַּתֶּלֶם, בְּעֵמֶק הַיַּרְדֵּן. מֵאַחַר הַפְּרָדוֹת נִלְקַח לַצָּבָא הַתֻּרְכִּי, בִּימֵי מִלְחֶמֶת־הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה, וְלָמַד בְּבֵית־הַסֵּפֶר לִקְצִינִים וְשֵׁרַת כְּקָצִין. אַחֲרֵי שֶׁנִּכְבְּשָׁה הָאָרֶץ עַל יְדֵי צִבְאוֹת בְּרִיטַנְיָה הָיָה מֵרִאשׁוֹנֵי הַמִּתְנַדְּבִים לַגְּדוּד הָעִבְרִי. כָּאן, בַּגְּדוּד “הָרִאשׁוֹן לִיהוּדָה”, הָיָה רַב־סְגָן. אִישׁ נוֹחַ לַבְּרִיוֹת הָיָה וְהָאֲנָשִׁים סָרִים לְמִשְׁמַעְתּוֹ בְּחֵשֶׁק. מוּכָן לַעֲזֹר לְכָל דּוֹרֵשׁ עֶזְרָתוֹ. בְּבַת־צְחוֹק, בַּאֲדִיבוּת, בְּאִמְרָה מְחֻכֶּמֶת, בְּפַשְׁטוּת, הָיָה שׁוֹבֶה אֶת לִבּוֹת הָאֲנָשִׁים, חֲבֵרָיו הַקְּרוֹבִים וְאַף אֲנָשִׁים רְחוֹקִים, בְּנֵי עַמִּים אֲחֵרִים וּשְׁכָבוֹת אֲחֵרוֹת. הוּא יָדַע לָבוֹא בִּדְבָרִים עִם הַשְּׁכֵנִים הָעַרְבִים וְעִם אַנְשֵׁי הַשִּׁלְטוֹן הַבְּרִיטִיִּים – וְיָדַע לְקָרֵב רְחוֹקִים אֶל הַמִּפְעָל אֲשֶׁר לְמַעֲנוֹ עָבַד.
כְּחָבֵר נֶאֱמָן לְהִסְתַּדְּרוּת הָעוֹבְדִים אֲשֶׁר עַל בִּרְכֶּיהָ הִתְחַנֵּךְ, הָיָה לִנְצִיג פּוֹעֲלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁבִּשְׁמָם דִּבֵּר וּפָעַל, כִּשְׁלִיחָם בְּקוֹנְגְרֶסִים בֵּין־לְאֻמִּיִּים שֶׁל פּוֹעֲלִים בַּחוּץ וְכִסְגָן רֹאשׁ עִירִיַּת תֵּל־אָבִיב בִּפְנִים. בְּכָל שָׁעָה קָשָׁה – וּמָה רַבּוֹת הַשָּׁעוֹת הַקָּשׁוֹת בַּיִּשּׁוּב – הָיוּ שׁוֹלְחִים אוֹתוֹ בִּשְׁלִיחוּת מְיֻחֶדֶת – אִם אֶל אַנְשֵׁי הַשִּׁלְטוֹן וְהַמְּדִינָאִים הָאַנְגְּלִים וְאִם אֶל תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל בַּאֲמֵרִיקָה אוֹ בְּאַפְרִיקָה הַדְּרוֹמִית.
וְגָדוֹל הַצַּעַר – וְהוּא אִישׁ צָעִיר, כְּבֶן אַרְבָּעִים וָשֵׁש, וְהוּא בְּעֶצֶם לִבְלוּבוֹ. עַל רִבְקָה לְבֵית שֶׁרְתּוֹק, בַּת הַ“בִּיל”וּיִי" ר' יַעֲקֹב שֶׁרְתּוּק, נִבְכֶּה מַר. גַּם הִיא מִן הַמַּחֲזוֹר הָרִאשׁוֹן שֶׁל בּוֹגְרֵי הַגִּמְנַסְיָה “הֶרְצְלִיָּה”. צְלִילֵי נְגִינָתָהּ לִבְּבוֹ אֶת חֲבֵרֶיהָ וְהֵם נִמְשְׁכוּ אֵלֶיהָ. יָדְעָה לְאַמֵּץ יְדֵיהֶם בַּפְּעֻלָּה אֲשֶׁר עָשׂוּ לָעָם וְלָאָרֶץ וּבָאָה בְּסוֹד הַמַּעֲשִׂים וְהָעוֹשִׂים.
וּמְאֹד נִתְאַבֵּל עַל שְׁתֵּי הַנְּעָרוֹת, תִּרְצָה וְאוֹרָה, שֶׁנִקְטְפוּ בְּשַׁחַר יְמֵיהֶן, שְׁתֵּי נְשָׁמוֹת זַכּוֹת אֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לְהָצִיץ בְּאוֹר עוֹלָם.
וְעוֹד שְׁנַיִם בֵּין הַקָּרְבָּנוֹת, הֲלֹא הֵם יִצְחָק בֶּן־יַעֲקֹב וְצִבְיָה רִיצוֹבְסְקָה־שֶׁרְתּוֹק.
יִצְחָק בֶּן־יַעֲקֹב – אִישׁ צָנוּעַ וְרַב־מְסִירוּת. שַׁלְשֶׁלֶת מַעֲשָׂיו מַתְחִילָה עִם נִיר רִאשׁוֹן עַל אַדְמַת דְּגָנִיָּה וְנִמְשֶׁכֶת דֶּרֶךְ תְּלָאוֹת הַמִּלְחָמָה הַקּוֹדֶמֶת בָּעוֹלָם וְעַד פְּעֻלָּתוֹ הַחֲשׁוּבָה בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת בִּשְׂדֵה־הַתְּעוּפָה הָעִבְרִי. רַבִּים זוֹכְרִים לוֹ אֶת חַסְדּוֹ עִמָּם בִּהְיוֹתָם כְּלוּאִים בְּמַאֲסַר דַּמֶּשֶׂק, בִּימֵי הַשִּׁלְטוֹן הַתֻּרְכִּי בָּאָרֶץ. בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ דָּאַג לָהֶם.
חַבְרֵי יָגוּר יוֹדְעִים לְסַפֵּר עַל צִבְיָה כְּעַל עוֹבֶדֶת מְסוּרָה לַמֶּשֶׁק וְלִפְעֻלָּתָהּ הַבְּרוּכָה בֵּין הַיְלָדִים.
כֻּלָּם בְּיוֹם אֶחָד. אָכֵן, רַבָּה הָאֲבֵדָה – – –
(תש"א)
אֵלִיָּהוּ גוֹלוֹמְבּ
מאתיצחק יציב
(1893 – 1945)
א
בֶּן הַמַּחֲזוֹר הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַגִּמְנַסְיָה “הֶרְצְלִיָּה” הָיָה אֵלִיָּהוּ. תַּלְמִיד כְּכָל הַתַּלְמִידִים. אַךְ כְּבָר אָז, בְּשִׁבְתּוֹ עַל סַפְסַל הַלְּמוּדִים בַּגִּמְנַסְיָה, בָּלַט אֵלִיָּהוּ בֵּין חֲבֵרָיו. בַּמֶּה? בַּדְּרִישָׁה מֵאֵת עַצְמוֹ.
זֶה הָיָה לִפְנֵי כִּשְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנִים. בֵּית־הַסֵּפֶר הַתִּיכוֹן עָשָׂה אֶת צְעָדָיו הָרִאשׁוֹנִים בָּאָרֶץ. כַּיּוֹם יוֹדֵעַ כָּל תַּלְמִיד שֶׁל בֵּית־הַסֵּפֶר הָעֲמָמִי, כִּי לְאַחַר שֶׁיִּגְמֹר אֶת הַכִּתָּה הַשְּׁמִינִית הוּא יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ בְּלִמּוּדָיו בְּאֶחָד מִבָּתֵּי־הַסֵּפֶר הַתִּיכוֹנִים הַמְּצוּיִים בָּעִיר וְאַף בְּמוֹשָׁבוֹת גְּדוֹלוֹת. לֹא כֵן אָז. הַַגִּמְנַסְיָה “הֶרְצְלִיָּה” בְּתֵל־אָבִיב הָיְתָה כִּמְעַט יְחִידָה וְהַתַּלְמִיד וְהַמּוֹרֶה רָאוּ זְכוּת גְּדוֹלָה לְעַצְמָם שֶׁהֵם סוֹלְלִים דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה בַּחִנּוּךְ הָעִבְרִי. מִן הַגִּמְנָסְיָה יָצָא תַּלְמִיד מְצֻיָּד בִּידִיעוֹת עִבְרִיּוֹת בְּכָל הַמִּקְצוֹעוֹת הַנִּלְמָדִים בְּבֵית־הַסֵּפֶר הַתִּיכוֹנִי הָעִבְרִי הֶחָדָשׁ. חֲנִיךְ הַגִּמְנָסְיָה הָעִבְרִית אֵינוֹ סְתָם תַּלְמִיד הַלּוֹמֵד בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ, אֶלָּא הוּא צָרִיךְ לְשָׁרֵת אֶת הָעָם הָעִבְרִי הַחוֹזֵר לְמוֹלַדְתּוֹ וּבוֹנֶה אוֹתָהּ עַל יְסוֹדוֹת חֲדָשִׁים.
אֵלִיָּהוּ גוֹלוֹמְבּ הָיָה אַחַד הַתַּלְמִידִים שֶׁהִדְגִּישׁ אֶת חוֹבָתוֹ שֶׁל הַ“גִּמְנַזִּיסְט” לְעַמּוֹ בֵּין חֲבֵרָיו וְהֶעֱמִיק אֶת הַדְּרִישָׁה הַזֹּאת. הַיָּמִים יְמֵי הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה. הָיוּ מוֹשָׁבוֹת, הָיוּ אִכָּרִים וְהָיוּ בָּנִים וּבָנוֹת לָאִכָּרִים, אוּלָם הַדּוֹר הֶחָדָשׁ לֹא הָיָה קָשׁוּר לָעֲבוֹדָה הַחַקְלָאִית, לַעֲבוֹדָה בַּמּוֹשָׁבָה. הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה רָצְתָה לְשַׁנּוֹת אֶת הַדָּבָר. כַּיּוֹם אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים יָפֶה יָפֶה, כִּי מוֹשָׁבָה עִבְרִית וְחַקְלָאוּת עִבְרִית פֵּרוּשָׁן עֲבוֹדָה הַנַּעֲשֵׂית בִּידֵי יְהוּדִים וּרְכוּשׁ הַנִּשְׁמָר בִּידֵי הַשּׁוֹמֵר וְהַנּוֹטֵר הָעִבְרִיִּים. לֹא כֵן אָז. הַפּוֹעֲלִים שֶׁהִתְחִילוּ לַעֲלוֹת לָאָרֶץ לִפְנֵי אַרְבָּעִים שָׁנָה וְנִכְנְסוּ לַעֲבוֹדָה וְלִשְׁמִירָה בַּמּוֹשָׁבָה הֵבִיאוּ אִתָּם אֶת הָרַעְיוֹנוֹת הַלָּלוּ וְשִׁנּוּ אֶת פְּנֵי הַמּוֹשָׁבָה הָעִבְרִית. הֵם גַּם נִגְּשׁוּ לִיצוֹר מֶשֶׁק עִבְרִי חָדָשׁ, שׁוֹנֶה מִזֶּה שֶׁבְּמוֹשָׁבָה כְּמוֹ פֶּתַח־תִּקְוָה, רִאשׁוֹן־לְצִיּוֹן וְעוֹד. הֵם יִסְּדוּ אֶת הַקְּבוּצָה הַחַקְלָאִית, דְּגָנִיָּה וְכִנֶּרֶת וְעוֹד.
וְהָיְתָה הַשְּׁאֵלָה – מַה יַּעֲשֶׂה הַדּוֹר הַצָּעִיר, אֵלֶּה הַיְלָדִים וְהַיְלָדוֹת, הַמִּתְחַנְּכִים בְּבֵית־הַסֵּפֶר הָעִבְרִי, וּבְעִקָּר בְּבֵית־הַסֵּפֶר הַתִּיכוֹנִי – הֲיִצְטָרְפוּ אֶל אֵלֶּה הַבּוֹנִים אֶת הַמֶּשֶׁק הַחַקְלָאִי הֶחָדָשׁ, הֲיֵלְכוּ אֶל הַכְּפָר הָעִבְרִי לִהְיוֹת בֵּין בּוֹנָיו וְשׁוֹמְרָיו?
הַמַּחֲזוֹר הָרִאשׁוֹן שֶׁל בּוֹגְרֵי הַגִּמְנַסְיָה “הֶרְצְלִיָּה” צָרִיךְ הָיָה לְהַתְווֹת אֶת הַדֶּרֶךְ בִּשְׁבִיל הַמַּחֲזוֹרִים הַבָּאִים. וְכָאן פָּעַל אֵלִיָּהוּ וְהִשְׁפִּיעַ: הַנֹּעַר בָּאָרֶץ, שֶׁזָּכָה לְהִתְחַנֵּךְ חִנּוּךְ עִבְרִי שָׁלֵם, חַיָּב לְשָׁרֵת אֶת הָעָם בְּבִנְיַן מוֹלַדְתּוֹ. הוּא צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת הַשְׂכָּלָתוֹ הָעִבְרִית אֶל הָעוֹבֵד הָעִבְרִי, אֶל הַכְּפָר הָעִבְרִי. חוּג הַתַּלְמִידִים, חֲבֵרָיו שֶׁל אֵלִיָּהוּ בַּמַּחֲזוֹר הָרִאשׁוֹן, הֶחְלִיטוּ: עִם סִיּוּם בֵּית־הַסֵּפֶר עֲלֵיהֶם לָלֶכֶת לַכְּפָר. אֵלִיָּהוּ וּקְבוּצַת חֲבֵרִים הָלְכוּ לַעֲבוֹד בִּדְגָנִיָּה.
בָּזֶה הֻנַּח הַיְסוֹד לִתְנוּעַת הַנֹּעַר בָּאָרֶץ, הַדּוֹרֶשֶׁת מֵאֵת חֲבֵרֶיהָ הַגְשָׁמָה – לָלֶכֶת לַכְּפָר הָעִבְרִי וְלִבְנוֹת אֶת הַחַקְלָאוּת הָעִבְרִית, שֶׁהִיא יְסוֹד לְקִיּוּמֵנוּ בָּאָרֶץ.
ב
אֵלִיָּהוּ בָּא לָאָרֶץ עִם הוֹרָיו בְּעוֹדוֹ נַעַר, תַּלְמִיד הַגִּמְנַסְיָה הָרוּסִית בְּעִיר מוֹלַדְתּוֹ ווֹלְקוֹבִיְסק, בְּרוּסְיָה. הַצִּיּוֹנוּת וְרַעְיוֹנוֹת הַהֲגַנָּה הָעַצְמִית שֶׁל הַיְּהוּדִים לְאַחַר הַפְּרָעוֹת, בִּימֵי הַמַּהְפֵּכָה הָרִאשׁוֹנָה בְּרוּסְיָה בְּ־1905 – דִּמְדְּמוּ בְּמֹחוֹ שֶׁל הַנַּעַר אֵלִיָּהוּ. וְאוּלָם עִם בּוֹאוֹ לָאָרֶץ נִתְבַּהֵר לוֹ תָּכְנָם הָאֲמִתִּי שֶׁל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. צִיּוֹנוּת – בִּנְיַן מֶשֶׁק חַקְלָאִי בְּיָדַיִם עִבְרִיּוֹת: הֲגַנָּה – עֲמִידָה בְּכָבוֹד עַל הַנֶּפֶשׁ בִּפְנֵי כָּל מִתְנַפֵּל, תּוֹקֵף וּפוֹרֵעַ וּשְׁמִירָה עַל הָרְכוּשׁ הַיְּהוּדִי, וְכָל זֶה מִתּוֹךְ שְׁאִיפָה לְסִדְרֵי חֶבְרָה, הַבְּנוּיָה עַל יְסוֹדוֹת הַצֶּדֶק וְהַשִּׁוְיוֹן.
לְרַעְיוֹנוֹת אֵלֶּה עָבַד אֵלִיָּהוּ לְמִן יוֹם כְּנִיסָתוֹ לַגִּמְנַסְיָה הָעִבְרִית “הֶרְצְלִיָה” וְעַד שְׁעַת חַיָּיו הָאַחֲרוֹנָה. בְּרוּחַ זוֹ הִשְׁפִּיעַ עַל חֲבֵרָיו עַל סַפְסַל הַלִּמּוּדִים וּבְרוּחַ זוֹ פָּעַל כָּל יְמֵי חַיָּיו. עִם כְּנִיסָתוֹ לָעֲבוֹדָה בִּדְגָנִיָּה, אַחֲרֵי שֶׁסִּיֵּם אֶת לִמּוּדָיו בַּגִּמְנַסְיָה, הָיְתָה לוֹ הַהִזְדַּמְּנוּת לְהִוָּכַח עַד מָה הָעֲבוֹדָה וְהַהֲגַנָּה עָלֶיהָ תְּאוֹמוֹת הֵן.
הַנַּוָּד, הַבֶּדְוִי בְּהָרֵי הַגָּלִיל, לֹא הִבִּיט בְּעַיִן טוֹבָה עַל עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל הַמִּתְיַשֵּׁב הָעִבְרִי, הַהוֹפֵךְ שְׁמָמָה לְאֶרֶץ בְּרָכָה, וְהִתְנַפֵּל עַל הַחוֹרֵשׁ וְהַזּוֹרֵעַ מִן הַמַּאֲרָב. הַחַקְלַאי הָעִבְרִי – יָדוֹ הָאַחַת מַחֲזֶקֶת הַמַּחֲרֵשָׁה וְיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה – הַנֶּשֶׁק. כָּאן רָאָה אֵלִיָּהוּ עַיִן בְּעַיִן עַד מָה דָרוּשׁ כֹּחַ עִבְרִי שֶׁיָּגֵן עַל הָעוֹבֵד וְעַל עֲבוֹדָתוֹ מִפְּנֵי הַמִּתְנַפֵּל. עַז נֶפֶשׁ הָיָה אֵלִיָּהוּ וּדְבַר יְצִירַת הַכֹּחַ הַזֶּה לָקַח אֶת לִבּוֹ – וְהִתְמַסֵּר לוֹ כֻּלּוֹ.
כָּל יְהוּדִי צָרִיךְ לִהְיוֹת חֵלֶק מִן הַכֹּחַ הַכְּלָלִי שֶׁל הָעָם, עַל כֵּן עָלָיו לְהִתְחַנֵּךְ שֶׁיֵּדַע לַעֲמֹד עַל כְּבוֹדוֹ וְעַל נַפְשׁוֹ בְּכָל שָׁעָה שֶׁיִּדָּרֵשׁ מִמֶּנּוּ. כֹּחַ כָּזֶה דָּרוּשׁ לָנוּ כְּדֵי לִחְיוֹת בְּשָׁלוֹם עִם שְׁכֵנֵינוּ. כִּי הַחֻלְשָׁה מְעוֹרֶרֶת תַּאֲוַת שֹׁד בְּלִבּוֹ שֶׁל הַשּׁוֹדֵד וְהוּא מִתְעוֹרֵר לְהִתְנַפֵּל וְלִשְׁדֹּד.
וְאוּלָם אֵלִיָּהוּ גוֹלוֹמְבּ שָׂנֵא אֶת הַהִתְפָּאֲרוּת בַּכֹּחַ, אֶת הַקִּשְׁקוּשׁ הַצְּבָאִי וְאֶת הַהִתְנַפְּחוּת בְּתֻפִּים וּבִמְצִלְתַּיִם. הוּא אָהַב אֶת הַפַּשְׁטוּת, כְּמוֹ שֶׁהוּא עַצְמוֹ הָיָה פָּשׁוּט בַּהֲלִיכוֹתָיו וּבְנִמּוּסָיו, מְכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת, לוֹמֵד מִמִּי שֶׁיֵּשׁ לִלְמֹד וּמְלַמֵּד אֶת מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְלַמֵּד. עַל כֵּן רַבִּים הִקְשִׁיבוּ לוֹ.
ג
בִּהְיוֹתוֹ נָתוּן בְּעִקָּר לְעִנְיָן אֶחָד לֹא הִזְנִיחַ אֵלִיָּהוּ שׁוּם שְׁאֵלָה צִבּוּרִית בַּיִּשּׁוּב וּבַצִּיּוֹנוּת שֶׁלֹּא יִתְעַנְיֵן בָּהּ. הוּא הָיָה חֲבֵר הַוַּעַד הַפּוֹעֵל שֶׁל הִסְתַּדְּרוּת הָעוֹבְדִים, חֲבֵר הַוַּעַד הַלְּאֻמִּי, צִיר בַּקּוֹנְגְרֶסִים הַצִּיּוֹנִיִּים וַחֲבֵר הַוַּעַד הַפּוֹעֵל הַצִּיּוֹנִי כְּבָא כֹּחָהּ שֶׁל מִפְלֶגֶת פּוֹעֲלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.
תָּמִיד חַי בִּתְנוּעָה. נוֹסֵעַ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, מִנְּקֻדָּה לִנְקֻדָּה. נִפְגָּשׁ עִם חֲבֵרִים רַבִּים, מְיָעֵץ, מַדְרִיךְ, נִלְחָם, מַסְבִּיר. וְחָבֵר טוֹב הוּא, אַף כִּי רַבִּים מְאֹד הַחֲבֵרִים הַדּוֹרְשִׁים לוֹ.
בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ הוּא אוֹחֵז בָּעֵט וְכוֹתֵב בָּעִתּוֹנִים, מַסְבִּיר עִנְיָנִים מְדִינִיִּים בַּיִּשּׁוּב וְאַף מַשְׁמִיעַ דַּעְתּוֹ בְּעִנְיָנִים מְדִינִיִּים כְּלָלִיִּים, וּבְיִחוּד בְּעִנְיְנֵי הַפּוֹעֲלִים.
הוּא חוֹבֵב סֵפֶר. בְּכָל שְׁעַת פְּנָאי הוּא הוֹגֶה בִּסְפָרִים וּמַרְחִיב אֶת יְדִיעוֹתָיו. עַל כֵּן מְעַטּוֹת שְׁעוֹת מְנוּחָתוֹ. וְהִנֵּה בִּשְׁנַת הַחֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם נִקְטַף מֵאִתָּנוּ.
(תש"ה)
חַיִּים סִירָנִי
מאתיצחק יציב
(1905 – 1944)
א
בֶּן אִיטַלְיָה. לְפִי מַסֹּרֶת בַּמִּשְׁפָּחָה – מִצֶּאֱצָאֵי הַיְּהוּדִים שֶׁבָּאוּ לְרוֹמִי בִּימֵי חֻרְבַּן יְרוּשָׁלַיִם אוֹ לְפָנָיו. חַיִּים סִירֶנִי אָהַב אֶת שַׁלְשֶׁלֶת הַיּוֹחָסִין שֶׁלּוֹ. גֵּאֶה הָיָה עַל כֹּחַ־הַחַיִּים אֲשֶׁר לְמִשְׁפַּחְתּוֹ הַיְּהוּדִית, שֶׁיָּשְׁבָה דּוֹרוֹת כֹּה רַבִּים עַל אַדְמַת הַמְּנַצֵּחַ הָרוֹמָאִי וְשָׁמְרָה עַל יַהֲדוּתָהּ. כַּמָּה מִשְׁפָּחוֹת רוֹמָאִיּוֹת, רָמֵי־יַחַשׂ, מְפֻרְסָמוֹת בִּימֵי חֻרְבַּן יְרוּשָׁלַיִם, נֶעֶלְמוּ לְלֹא זֵכֶר בַּחַיִּים, וְאִלּוּ הַמִּשְׁפָּחָה הַיְּהוּדִית נִשְׁאֲרָה חַיָּה וְקַיֶּמֶת. כַּמָּה פֻּרְעָנֻיּוֹת וּרְדִיפוֹת עָבְרוּ עָלֶיהָ וְהִיא חַיָּה וְנֶאֱמָנָה לִמְקוֹר מַחֲצַבְתָּה.
אַחֲרֵי כְּאַלְפַּיִם שָׁנָה שֶׁל יְשִׁיבָה עַל אַדְמַת כּוֹבְשָׁהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם מְזַנֵּק הַבֵּן הַצָּעִיר שֶׁל הַמִּשְׁפָּחָה הַזֹּאת, שֶׁהִתְאַזְרְחָה יָפֶה יָפֶה בְּרוֹמָא, וּמְנַתֵּק אֶת שַׁלְשֶׁלֶת הַגּוֹלָה וְחוֹזֵר לְאֶרֶץ יְהוּדָה.
כַּמָּה דּוֹרוֹת שֶׁל אֲבוֹתָיו וַאֲבוֹת־אֲבוֹתָיו הִבִּיטוּ עַל שַׁעַר הַנִּצָּחוֹן שֶׁהוּקַם לִכְבוֹדוֹ שֶׁל טִיטוּס אַחֲרֵי כִּבּוּשׁ יְרוּשָׁלַיִם, שַׁעַר הַמַּרְאֶה אֶת “יְהוּדָה הַשְּׁבוּיָה” בְּרוֹמָא עַד הַיּוֹם הַזֶּה – וְלֹא עָמַד בָּהֶם לִבָּם לָקוּם וְלָשׁוּב לִיהוּדָה כַּאֲנָשִׁים אוֹהֲבֵי חֵרוּת בְּמוֹלַדְתָּם. עַד שֶׁבָּא אֶנְצוֹ – הוּא חַיִּים – וְעָבַר בִּקְפִיצָה וּבְזִנּוּק מֵרוֹמָא וְעַד לְגִבְעַת־בְּרֶנֶר. וְהוּא בָּא בְּהַכָּרָה בְּרוּרָה שֶׁל אָדָם הַמְכַבֵּד אֶת עַצְמוֹ וְאֶת עַמּוֹ: אִישׁ יְהוּדָה חוֹזֵר מֵרוֹמִי, בִּירַת הָעוֹלָם, לְאֶרֶץ יְהוּדָה. הוּא חוֹזֵר מִבִּירָה גְדוֹלָה, שֶׁנִּבְנְתָה מִן הַשֹּׁד שֶׁקַּלְגַּסֶּיהָ הַמְזֻיָּנִים שָׁדְדוּ בַּמְּדִינוֹת שֶׁכָּבְשׁוּ אֶל קְהִלִיָּה חֲדָשָׁה, הַקָּמָה לִתְחִיָּה בַּעֲבוֹדָה יוֹצֶרֶת שֶׁל בָּנֶיהָ הַנֶּאֱמָנִים, הַמְּחַדְּשִׁים אֶת הָאָרֶץ וּמִתְחַדְּשִׁים בָּהּ.
ב
אֶנְצוֹ סִירֶנִי הָיָה בְּנוֹ שֶׁל רוֹפֵא הַמֶּלֶךְ בְּאִיטַלְיָה. אָבִיו, הָרוֹפֵא, שָׁמַר עַל הַמַּסֹּרֶת הַיְּהוּדִית בְּבֵיתוֹ. וְאוּלָם הַיְלָדִים הִתְחַנְּכוּ, כְּכָל יַלְדֵי רוֹמָא, בְּבֵית סֵפֶר אִיטַלְקִי וְאַחַר כָּךְ גַּם בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה הָאִיטַלְקִית, לֵאמֹר – כְּאִיטַלְקִים בְּנֵי הַדָּת הַיְּהוּדִית; וְאוּלָם אֶנְצוֹ סִירֶנִי לֹא הָלַךְ בַּדֶּרֶךְ הַסְּלוּלָה שֶׁבָּהּ הָלְכוּ אֲבוֹתָיו, יוֹצְאֵי יְהוּדָה. הוּא הִתְוַדַּעַ אֶל הַתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית וּבְלִבּוֹ גָבְרוּ הַגַּעְגּוּעִים לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.
בֶּן רוֹפֵא־הַמֶּלֶךְ שָׁב לְאֶרֶץ יְהוּדָה וְהָיָה לְפוֹעֵל בְּפַרְדְּסֵי הַמּוֹשָׁבָה רְחוֹבוֹת. צָעִיר רַב־כֹּחַ, עַלִּיז, בָּא אֶל הַמּוֹשָׁבָה. בַּחֲרִיצוּת לִמֵּד אֶת לְשׁוֹנוֹ לְדַבֵּר עִבְרִית. לָמַד אֶת הַשָּׂפָה הָעִבְרִית וְאֶת סִפְרוּתָהּ וְשָׁקֵד עַל דִּבְרֵי יְמֵי יִשְׂרָאֵל, וְאוּלָם לֹא הִזְנִיחַ גַּם אֶת שְׁאֵלוֹת הַחֶבְרָה וְעִנְיְנֵי־הַצִּבּוּר הַשּׁוֹטְפִים שֶׁל הַיִּשּׁוּב. צְמֵא דַעַת הָיָה כָּל יָמָיו וּבְכָל רֶגַע פָּנוּי שָׁקַע בְּסֵפֶר. וְאוּלָם הָיְתָה לוֹ הַסְּגֻלָּה הַנִּפְלָאָה לְעַיֵּן בְּסֵפֶר אַף בֵּין עֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה וּבְרִגְעֵי הַמְתָּנָה בֵּין פְּגִישָׁה לִפְגִישָׁה עִם אֲנָשִׁים.
אֶנְצוֹ סִירֶנִי עָבַר מַהֵר אֶת יִסּוּרֵי הַהִתְאַקְלְמוּת בָּאָרֶץ. לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וְהוּא נִכְנַס כְּחָבֵר לִקְבוּצַת פּוֹעֲלִים שֶׁעָבְדָה אָז בַּמּוֹשָׁבָה, הוּא וְרַעְיָתוֹ. בָּזֶה קָבַע אֶת דֶּרֶךְ חַיָּיו – חַיֵּי עֲבוֹדָה בַּקִּבּוּץ.
אוֹתָהּ קְבוּצָה הָיְתָה הַיְסוֹד לַחֶבְרָה הַקִּבּוּצִית שֶׁיִּסְּדָה אֶת גִּבְעַת־בְּרֶנֶר. אֶנְצוֹ סִירֶנִי – כְּאִישׁ מָסוּר, בַּעַל מֶרֶץ וְחָרוּץ, הָיָה לְאַחַד הַפְּעִילִים בַּקִּבּוּץ. מֵעַתָּה הִפְנָה אֶת כָּל מִרְצוֹ לְהִתְיַשְּׁבוּת. וְאָמְנָם, מִשֶּׁנִּתְגַּלְּתָה אֶפְשָׁרוּת לִרְכּשׁ אֲדָמָה בִּסְבִיבַת רְחוֹבוֹת הִסְתָּעֵר אֶנְצוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶּה וְהִבְטִיחַ לַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת שֶׁהוּא גַּם יִמְצָא אֶת הַכֶּסֶף הַדָּרוּשׁ לִקְנִיָּה זוֹ בְּקֶרֶב יְהוּדֵי אִיטַלְיָה. הִבְטִיחַ וְקִיֵּם. וְכָךְ הוּקְמָה גִּבְעַת־בְּרֶנֶר, וְהוּא בֵּין רָאשֵׁי מְיַסְּדֶיהָ וּבוֹנֶיהָ.
אַחֲרֵי שָׁנִים אֲחָדוֹת רָאוּ הַכֹּל כִּי חַיִּים סִירֶנִי הִכָּה שָׁרָשִׁים עֲמֻקִּים בָּאָרֶץ וּמָצְאוּ אוֹתוֹ רָאוּי לָשֵׂאת אֶת דְּבַר הַתְּנוּעָה לַגּוֹלָה – וְהוּא הָיָה לְשָׁלִיחַ.
תְּחִלָּה יָצָא לְגֶרְמַנְיָה. שָׁם מָצָא נְתִיבוֹת לְלֵב הַנֹּעַר וְזֵרֵז אוֹתוֹ לַעֲלוֹת לָאָרֶץ. הוּא צוֹדֵד אֶת הַלְּבָבוֹת, וְרַבִּים מִתְּנוּעַת הַנֹּעַר בְּגֶרְמַנְיָה הָלְכוּ לְגִבְעַת־בְּרֶנֶר. אַחַר כָּךְ יָצָא חַיִּים סִירֶנִי בִּשְׁלִיחוּת לְאִיטַלְיָה וְלַאֲמֵרִיקָה וּבְכָל מָקוֹם הִצְלִיחַ. אַךְ הוּא גַם יָדַע לָבוֹא בִּדְבָרִים עִם בְּנֵי הָעֵדוֹת בַּמִּזְרָח וּבְתַפְקִידוֹ כְּשָׁלִיחַ פָּעַל אַף בְּקֶרֶב הַנֹּעַר בְּבַגְדַד.
ג
פָּרָשַׁת־חַיָיו הָאַחֲרוֹנָה הִיא פָּרָשַׁת הַצַּנְחָן הַיְּהוּדִי. חַיִּים סִירֶנִי לֹא יָכֹל לְהִשָּׁאֵר בְּלִי פְּעֻלָּה בִּימֵי הַמִּלְחָמָה. הַמִּלְחָמָה בְּהִיטְלֶר הָיְתָה מִלְחַמְתֵּנוּ. וּמֵאָז פָּשְׁטָה הַמִּלְחָמָה בְּאַפְרִיקָה שֵׁרֵת אֶת אֻמּוֹת הַבְּרִית בְּכָל כִּשְׁרוֹנוֹ וּבִידִיעוֹתָיו, בְּעִקָּר כְּאִישׁ אִיטַלְיָה. מִשֶּׁחָדְרוּ צִבְאוֹת הַבְּרִית לְאִיטַלְיָה עָבַר לַשֵּׁרוּת כָּאן. וְאוּלָם הוּא לֹא הִסְתַּפֵּק בְּשֵׁרוּת צְבָאִי רָגִיל. הוּא הֶחְלִיט לְהִתְנַדֵּב כְּצַנְחָן. לַעֲבֹר אֶת קַוֵּי הָאוֹיֵב הַנַצִי־פַשִּׁיסְטִי וְלַעֲבֹד לְטוֹבַת הָאֻמּוֹת הַמְאֻחָדוֹת מֵהָעֵבֶר הַהוּא. כָּאן הָיְתָה לוֹ הַתִּקְוָה לְהִפָּגֵשׁ עִם אֶחִיו הַיְּהוּדִים הַסּוֹבְלִים מֵאַכְזְרִיּוּת הַנַצִים וְהַפַשִּׁיסְטִים.
הוּא הָיָה בֵּין אֵלֶּה מֵאִתָּנוּ שֶׁהָגוּ אֶת הָרַעְיוֹן, כִּי שְׁלִיחִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִים לְסַכֵּן אֶת נַפְשָׁם וְלַעֲבֹר אֶת קַוֵּי הֶחָזִית, לְעוֹרֵר אֶת הַיְּהוּדִים שָׁם לְהִתְקוֹמֵם נֶגֶד הַנַצִים. אַף לָתֵת עֶזְרָה לַמַּחְתֶּרֶת הַיְּהוּדִית. הַהִסְתַּדְּרוּת שָׁלְחָה כַּמָּה וְכַמָּה חֲבֵרִים וַחֲבֵרוֹת לִפְעֻלָּה זוֹ. חַיִּים סִירֶנִי, שֶׁהָיָה אַחַד הָאֲנָשִׁים שֶׁדָּרְשׁוּ אֶת הַפְּעֻלָּה הַזֹּאת, דָּרַשׁ זֹאת קֹדֶם כָּל מֵעַצְמוֹ. אִם אֲנִי שׁוֹלֵחַ אֲחֵרִים הֲרֵינִי מְחֻיָּב לָלֶכֶת קֹדֶם כָּל בְּעַצְמִי, כִּי גְדוֹלָה הַסַּכָּנָה. וְאַף שֶׁלֹּא הָיָה צָעִיר כָּל כָּךְ וְאָב לִשְׁלשָׁה יְלָדִים, לֹא רָצָה לִשְׁמֹעַ לְדַעַת הַחֲבֵרִים שֶׁאָמְרוּ, כִּי אֵין הוּא צָרִיךְ לַעֲבֹר אֶת הַקַּוִּים. וְהָלַךְ. הִתְאַמֵּן כְּצַנְחָן וְעָבַר אֶת הַקַּו. לַאֲסוֹנֵנוּ – נָפַל בִּידֵי הַנַצִים. הֵם הֶעֱמִידוּהוּ לְדִין, עִנּוּהוּ וְהוֹצִיאוּהוּ לַהוֹרֵג.
יָדוּעַ כִּי הִתְנַהֵג בְּעֹז וּבְאֹמֶץ גַּם לִפְנֵי שׁוֹפְטָיו־תַּלְיָנָיו. הָעִנּוּיִים לֹא שִׁבְּרוּהוּ וְהוּא לֹא גִּלָּה לִמְעַנָּיו כְּלוּם – כַּאֲחוֹתוֹ לְגוֹרָל חַנָּה סֶנֶשׂ. הוּא הוֹצִיא אֶת נִשְׁמָתוֹ בְּטָהֳרָה.
(תש"ו)
חַנָּה סֶנֶשׁ
מאתיצחק יציב
(1921 – 1944)
הַצַּנְחָנִית חַנָּה סֶנֶשׁ גִּבּוֹרָה הָיְתָה. חֲלוּצָה הָיְתָה. מְשׁוֹרֶרֶת הָיְתָה. עוֹבֶדֶת בַּלּוּל הָיְתָה. חַקְלָאִית הָיְתָה.
צְעִירָה, בַּת עֶשְׂרִים וְשָׁלשׁ בְּמוֹתָהּ. בַּת לְמִשְׁפָּחָה רְחוֹקָה מֵעִנְיְנֵי יַהֲדוּת וְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּבּוּדַפֶּשְׂט, בִּירַת הֻנְגַּרְיָה. נִכְנְסָה לִתְנוּעַת הֶחָלוּץ בְּהֻנְגָרְיָה וּבְסֶפְּטֶמְבֶּר 1939 עָלְתָה לָאָרֶץ, נִכְנְסָה לְבֵית־הַסֵּפֶר הַחַקְלָאִי בְּנַהֲלָל. עוֹד בִּהְיוֹתָהּ בְּ“הֶחָלוּץ” בְּהֻנְגַרְיָה הִתְחִילָה לְלַמֵּד עִבְרִית. “אֲנִי רוֹצָה לִקְרֹא אֶת הַתַּנַּ”ךְ בְּעִבְרִית", הִיא רוֹשֶׁמֶת בְּיוֹמָנָהּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּעִבְרִית. “אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה מְאֹד. אֲבָל זוֹ שָׂפָה יָפָה וּבָהּ רוּחַ עַמֵּנוּ”.
בְּבוֹאָהּ לָאָרֶץ, וְהִיא תַּלְמִידָה בְּבֵית־הַסֵּפֶר בְּנַהֲלָל, הִיא כּוֹתֶבֶת בְּיוֹמָנָהּ: “אֲנִי חוֹלֶמֶת וְעוֹשָׂה תָּכְנִיּוֹת, אַחַת הַתָּכְנִיּוֹת הַיָּפוֹת: לִהְיוֹת מַדְרִיכָה לְלוּל בַּמּוֹשָׁבִים”. תָּכְנִית שְׁנִיָּה – לִהְיוֹת מַדְרִיכָה בְּמוֹסָד חִנּוּכִי לִילָדִים, לְקַשֵּׁר אֶת הַחַקְלָאוּת עִם יְלָדִים".
הִיא גַּם חוֹלֶמֶת עַל כְּתִיבַת סְפָרִים וּמַחֲזוֹת. וְאַף חוֹשֶׁבֶת עַל חַיֵּי קִבּוּץ. וְאָמְנָם, נִכְנְסָה לְקִבּוּץ “שְׂדוֹת יָם”.
וְהִנֵּה הִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁחֲבֵרִים וַחֲבֵרוֹת עַזֵּי־רוּחַ נִבְחֲרוּ לְתַפְקִידִים קָשִׁים וְאַחֲרָאִיִּים לַהֲגַנָּה וְהַצָּלָה בִּמְדִינוֹת הַנַצִים. חַנָּה סֶנֶשׁ הִתְנַדְּבָה לְתַפְקִיד כָּזֶה.
בְּאוֹקְטוֹבֶּר 1943 יָצְאוּ, חַנָּה סֶנֶשׂ וְעוֹד שְׁתֵּי חֲבֵרוֹת, בֵּין עֲשָׂרוֹת חֲבֵרִים, לְתַפְקִיד צְבָאִי שֶׁל צַנְחָנִים לְמִלְחָמָה בַּנַצִים וּלְעֶזְרָה לַיְּהוּדִים הַנִּמְצָאִים בִּידֵי הַנַצִים. חַנָּה הִתְגַּיְּסָה וְהִתְאַמְּנָה כְּצַנְחָנִית וְיָצְאָה לִפְעֻלָּה. חֳדָשִׁים אֲחָדִים הָיְתָה בֵּין פַּרְטִיזַנִים יוּגוֹסְלָבִים וְאַחַר כָּךְ הָלְכָה לְהֻנְגַרְיָה. הַנַצִים תָּפְסוּ אוֹתָהּ, שָׂמוּ אוֹתָהּ בְּמַאֲסַר וְעִנּוּ אוֹתָהּ עִנּוּיִים קָשִׁים שֶׁתְּגַלֶּה אֶת קְשָׁרֶיהָ. אַךְ הִיא עָמְדָה לִפְנֵי שׁוֹפְטֶיהָ הַנַצִיִּים בְּאֹמֶץ־רוּחַ וּבְעֹז מִבְּלִי לְהוֹדִיעַ דָּבָר. דָּנוּ אוֹתָהּ לְמָוֶת וַהֲרָגוּהָ. הִיא נוֹרְתָה בְּנוֹבֶמְבֶּר 1944 וְנִקְבְּרָה בְּבֵית הַקְּבָרוֹת בְּבּוּדַפֶּשְׂט, בְּ“חֶלְקַת הַמְעֻנִּים”.
לֹא זָכְתָה חַנָּה לִהְיוֹת מַדְרִיכָה לִילָדִים בְּחַקְלָאוּת. אַךְ הִיא זָכְתָה לִכְתֹּב מַחְבֶּרֶת שִׁירִים עִבְרִים, בִּשְׂפַת הַתַּנַּ"ךְ, אֲשֶׁר כֹּה נִכְסְפָה לְדַעְתָּהּ. וְאִם נִכְרְתָה בִּידֵי רְשָׁעִים בַּאֲבִיב יָמֶיהָ, לֹא יָמוּשׁ זִכְרָהּ מֵאִתָּנוּ יָמִים רַבִּים רַבִּים. הִיא תִּהְיֶה סֵמֶל לְדוֹרוֹת שֶׁל מַעְפִּילִים עַזֵּי־רוּחַ וְאַמִּיצֵי־לֵב. סְפִינוֹת מַעֲבִירוֹת גּוֹלִים יִקָּרְאוּ עַל שְׁמָהּ וּדְמוּתָהּ הַקּוֹרֶנֶת, הַשִּׁירִית, תָּאִיר בְּיָמִים קוֹדְרִים וּבְיָמִים זוֹרְחִים.
עוֹד בְּשִׁבְתָּהּ בְּבֵית־הַסֵּפֶר בְּנַהֲלָל שָׂרָה חַנָּה סֶנֶשׁ לֵאמֹר:
לָמוּת?
לָמוּת… צָעִיר… לָמוּת… לֹא, לֹא רָצִיתִי…
אָהַבְתִּי אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַחַמָּה,
הָאוֹר, הַשִּׁיר, נִיצוֹץ שֶׁל זוּג עֵינַיִם
וְלֹא רָצִיתִי הֶרֶס, מִלְחָמָה,
לֹא, לֹא רָצִיתִי.
אַךְ אִם נִגְזַר עָלַי לִחְיוֹת הַיּוֹם
בְּשֶׁפֶךְ דָּם, בַּהֶרֶס הָאָיֹם,
אַגִּיד: בָּרוּךְ הַשֵּׁם עַל הַזְּכוּת
לִחְיוֹת וּבוֹא תָּבוֹא שָׁעָה לָמוּת –
עַל אַדְמָתֵךְ, אַרְצִי, מוֹלַדְתִּי.
לֹא זָכְתָה לָמוּת עַל אַדְמַת אַרְצָהּ, אַרְצֵנוּ, אֲבָל אֶת דְּמוּתָהּ, דְּמוּת חַנָּה עִם “נִיצוֹץ שֶׁל זוּג עֵינַיִם” נִשָׂא בְּלִבֵּנוּ בְּמוֹלַדְתֵּנוּ כָּל הַיָּמִים.
(תש"ו)
חֲבִיבָה רַיְק
מאתיצחק יציב
(1914 – 1944)
חֲבִיבָה רַיְק שַׁיֶּכֶת לְמִשְׁפַּחַת־הַגִּבּוֹרִים הַחֲדָשָׁה בְּדִבְרֵי יְמֵי עַמֵּנוּ, הֲלֹא הִיא מִשְׁפַּחַת הַצַּנְחָנִים בְּנֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. זוֹהִי מִשְׁפָּחָה לֹא קְטַנָּה שֶׁל כַּמָּה מֵאוֹת אִישׁ וּמִבֵּינֵיהֶם בּוֹלְטוֹת דְּמֻיּוֹת אֲחָדוֹת הֶבְלֵט מְיֻחָד, לְאַחַר שֶׁמֵּתוּ מוֹת גִּבּוֹרִים.
אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים הַרְבֵּה עַל הַמִּילְיוֹנִים מִבְּנֵי עַמֵּנוּ שֶׁהֻשְׁמְדוּ בִּידֵי הַמְרַצְּחִים הַנַצִיִּים הַשּׁוֹנִים שֶׁנִּהֲלוּ אֶת מִלְחַמְתָּם נֶגֶד הַיְּהוּדִים בַּחֲמַת־טֶרֶף. שֶׁל חַיּוֹת־פֶּרֶא אַכְזָרִיּוֹת. מִילְיוֹנִים יְהוּדִים הֻשְׁמְדוּ מֵאֲחוֹרֵי הַחוֹמָה הֶעָבָה שֶׁהֵקִימוּ הַנַצִים לֹא הִגִּיעוּ אֵלֵינוּ יְדִיעוֹת רַבּוֹת עַל מִלְחַמְתָּם שֶׁל הַיְּהוּדִים נֶגֶד מְרַצְּחֵיהֶם. אַךְ מְעַט מִזְעָר נוֹדַע. וְאוּלָם אֲנַחְנוּ לֹא הָיִינוּ אַךְ צֹאן לַטֶּבַח. לֹא אָמְנָם הָאוֹיֵב הַנַצִי הָיָה גָּדוֹל וְאַדִּיר, אַךְ לֹא מְעַטִּים הָיוּ גִּלּוּיֵי הַגְּבוּרָה מִצַּד הַיְּהוּדִים בְּהִתְקוֹמְמָם נֶגֶד מְרַצְּחֵיהֶם כְּפַּרְטִיזַנִים וּכְמוֹרְדֵי הַגֵּטוֹ.
וְאוּלָם פֶּרֶק מְיֻחָד, פֶּרֶק גְּבוּרָה לְתִפְאֶרֶת בְּתוֹךְ הַשּׁוֹאָה הַגְּדוֹלָה הוּא הַקְרָבָתָם הָעַצְמִית שֶׁל שְׁלִיחֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהָלְכוּ מִכָּאן, אֶל מֵעֵבֶר לְקַוֵּי הֶחָזִית, מִן הַמָּקוֹם הַבָּטוּחַ אֶל לוֹעַ הַסַּכָּנָה. הַצַּנְחָנִים עַזֵּי־הַלֵּב הָלְכוּ מִכָּאן לְעוֹרֵר אֶת אַחֵינוּ הַמְדֻכָּאִים לְמֶרֶד, לְהִתְקוֹמְמוּת, לְהַצִּיל מַה שֶּׁנִתַּן עוֹד לְהַצִּיל וּלְעוֹדֵד אוֹתָם לְמִלְחָמָה בָּאוֹיֵב הַנַצִי.
בְּזֹהַר מְיֻחָד קוֹרְנוֹת שֶׁבַע הַדְּמֻיּוֹת שֶׁל הַצַּנְחָנִים הַנֶּעֱדָרִים: חֲמִשָּׁה גְבָרִים וּשְׁתֵּי נָשִׁים, הֲלֹא הֵן חַנָּה סֶנֶשׁ וַחֲבִיבָה רַיְק. נָשִׁים גִּבּוֹרוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, הַמַּקְרִיבוֹת אֶת הַכֹּל לְמַעַן אֲחֵיהֶן – אֶת חַיֵּיהֶן.
חֲבִיבָה רַיְק, חֲבֵרַת הַקִּבּוּץ “מַעֲנִית” – הַשּׁוֹמֵר הַצָּעִיר – בָּאָה לָאָרֶץ מִסְּלוֹבַקְיָה. מִשַּׁחַר נְעוּרֶיהָ הָיְתָה חֲבֵרָה לִתְנוּעַת הַצּוֹפִים “הַשּׁוֹמֵר הַצָּעִיר”. הִיא גָדְלָה בַּתְּנוּעָה וְהָיְתָה פְּעִילָה תָּמִיד בַּתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית בִּסְלוֹבַקְיָה וּבְצֶ’כוֹסְלוֹבַקְיָה, מְלֵאַת־מֶרְץ, עֹז־רוּחַ וְאַהֲבָה. עוֹבֶדֶת הָיְתָה. מִשֶּׁגְּמָרָה אֶת בֵּית־הַסֵּפֶר הַתִּיכוֹנִי בְּבַּנְסָקה־בִּיסְטְרִיצָ’ה, סְלוֹבַקְיָה, הִתְחִילָה בַּעֲבוֹדָה לְפַרְנֵס אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ. רְגִילִים הָיוּ לִרְאוֹתָהּ עוֹבֶרֶת בַּכְּפָרִים בְּהָרֵי הַקַרְפַּטִים כְּשֶׁהִיא רוֹכֶבֶת עַל אוֹפַנּוֹעַ לְרֶגֶל עִנְיָנֶיהָ. יַחַד עִם עֲבוֹדָתָהּ אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת מִלִּפְעֹל בְּעִנְיְנֵי הַתְּנוּעָה, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהִיא מוֹפִיעָה הִיא רוֹכֶשֶׁת אֶת לֵב כָּל יוֹדְעֶיהָ. עַד מְהֵרָה עָמְדָה בְּמֶרְכַּז הַתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית בְּצֶ’כוֹסלוֹבַקְיָה.
בִּשְׁנַת 1938 בָּאָה לָאָרֶץ וְנִצְטָרְפָה מִיָּד לְקִבּוּץ מַעֲנִית, לֹא הַרְחֵק מִכַּרְכּוּר. הָיָה זֶה קִבּוּץ לֹא מְבֻסָּס כְּלָל, וַחֲבִיבָה בַּחֲרִיצוּתָהּ וּבְמִרְצָהּ הִשְׁקִיעָה אֶת עַצְמָהּ בְּהַנְהָלַת עִנְיְנֵי הַקִּבּוּץ. עַד מְהֵרָה הִכִּיר בָּהּ צִבּוּר פּוֹעֲלֵי כַּרְכּוּר כֹּחַ מְאַרְגֵּן וְהִיא הָיְתָה הַמְרַכֶּזֶת אֶת עִנְיְנֵי הַפּוֹעֲלוֹת בַּסְּבִיבָה. עִם זֶה לֹא הִנִּיחָה יָדָהּ מֵעִנְיְנֵי הַשְּׁמִירָה וְהַבִּטָּחוֹן בַּיָּמִים הָהֵם, יְמֵי הַמְאֹרָעוֹת בָּאָרֶץ.
בִּימֵי הַמִּלְחָמָה, כְּשֶׁבָּאָה הַקְּרִיאָה לְהִתְגַּיְּסוּת, נָטְלָה עַל עַצְמָהּ חֲבִיבָה רַיְק אֶת הַמְסֻכָּן בַּתַּפְקִידִים, מֵאֲחוֹרֵי קַו הֶחָזִית שֶׁל הָאוֹיֵב. הִתְאַמְּנָה כְּצַנְחָנִית וְעָבְרָה לִסְלוֹבַקְיָה. הִיא בָּאָה וְעוֹדְדָה אֶת לוֹחֲמֵי הַמַּחְתֶּרֶת הַיְּהוּדִית. עַל הַפְּגִישָׁה עִם הַחֲבֵרִים בִּסְלוֹבַקְיָה הִסְפִּיקוּ לִכְתֹּב לָנוּ חֲבֵרֶיהָ מִשָּׁם. גָּדוֹל הָיָה הָעִידוּד שֶׁהֵבִיאָה אִתָּהּ. בִּלְבוּשׁ שֶׁל כַּפְרִיָּה צָנְחָה וּבָאָה אֶל סְבִיבַת נְעוּרֶיהָ בְּבַּנְסְקָה־בִּיסְטְרִיצָ’ה. בְּאֶחָד מִמִּכְתָּבֶיהָ הִיא כּוֹתֶבֶת אַחֲרֵי הַצְּנִיחָה: “לְמַזָּלִי הִכַּרְתִּי יָפֶה אֶת הַסְּבִיבָה וְאֶת הָאֲנָשִׁים וְאַחֲרֵי כְּאַרְבָּעָה יָמִים מָצָאתִי אֶת הַקְּשָׁרִים הַדְּרוּשִׁים וְהִתְחַלְתִּי בָּעֲבוֹדָה. מַצָּבִי הָיָה וְהִנּוֹ גַּם כַּיּוֹם דַּי מְסֻבָּךְ וְקָשֶׁה, כִּי מַכִּירִים אוֹתִי כָּאן גַּם הַגּוֹיִים וְגַם בְּנֵי עַמֵּנוּ”. אֲבָל שׁוּם מַצָּב קָשֶׁה אֵינוֹ מַפְחִיד אוֹתָהּ וְהִיא מְאַרְגֶּנֶת גְּדוּד שֶׁל פַּרְטִיזַנִים יְהוּדִים בֶּהָרִים לְמִלְחָמָה. אַךְ לְבַסּוֹף נָפְלָה בִּידֵי הַנַצִים וְהוּצְאָה לַהוֹרֵג יַחַד עִם שְׁנֵי חֲבֵרֶיהָ, צְבִי בֶּן־יַעֲקֹב מִקְּבוּצַת “הַחוֹתְרִים” וּרְפָאֵל רַיְס מִקְּבוּצַת “חֻלְיוֹת”.
הַשְּׁלִיחָה הַצַּנְחָנִית מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא טִפּוּס חָדָשׁ שֶׁל גִבּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל. רְאוּיָה חֲבִיבָה רַיְק לְמָקוֹם מְיֻחָד בַּדַּף הֶחָדָשׁ שֶׁל סֵפֶר הַגְּבוּרָה בְּיִשְׂרָאֵל.
(תש"ו)
סוֹפְרֵינוּ וּמוֹרֵינוּ
מאתיצחק יציב
חַיִּים נַחְמָן בְּיַאלִיק
מאתיצחק יציב
(תר“ל – תרצ”ד)
א. בְּיַאלִיק הַמּוֹכִיחַ
בַּעֲשָׂרָה בְּטֵבֵת שְׁנַת תר"ל קָרָה הַנֵּס. לְאָב מוֹזֵג, שֶׁהִתְפַּרְנֵס מִמְּכִירַת מַשְׁקָאוֹת לַעֲרֵלִים שְׁטוּפֵי שִׁכְּרוּת –
מֵאֲחוֹרֵי חָבִיּוֹת מֶזֶג, עַל גַּבֵּי סֵפֶר צְהוּב־גְּוִילִים, נִגְלָה עָלַי רֹאשׁ אָבִי, גֻּלְגֹּלֶת קָדוֹשׁ מְעֻנֶּה.
וּלְאֵם – …עֲנִיָּה סֹעֲרָה, לֹא נֻחָמָה וְלֹא רֻחָמָה! – נוֹלַד הַיֶּלֶד חַיִּים נַחְמָן, הוּא הַיֶּלֶד אֲשֶׁר הָיָה לְפֶה לְדוֹרוֹת רַבִּים, לְהַבִּיעַ אֶת עֱנוּת יִשְׂרָאֵל וְתִקְוָתוֹ.
נֵס גָּדוֹל. יֶלֶד זֶה שֶׁגָּדַל בְּעוֹלָם אֲשֶׁר כִּמְשׁוֹרֵר רָאָה אוֹתוֹ בְּעֵינֵי הַמְעֻנִּים וְהַקְּדוֹשִׁים שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּכָל הַדּוֹרוֹת: “וְכָל הָאָרֶץ לִי גַרְדֹּם” – נֵס הָיָה שֶׁגָּדַל, לָמַד, פָּעַל וַיְהִי לִמְשׁוֹרֵר הַדּוֹרוֹת שֶׁל עַמּוֹ הָאֻמְלָל.
יוֹם זִכָּרוֹן גָּדוֹל הוּא יוֹם הֻלַּדְתּוֹ שֶׁל חַיִּים נַחְמָן בְּתוֹלְדוֹת עַמֵּנוּ. מִבַּעַד לָאֵדִים שֶׁל הַגַּזִים הַמַּרְעִילִים הָעוֹלִים מִקְּרוֹנוֹת־הַבָּקָר, בָּהֶם כּוֹלְאִים הַנַצִים אֲלָפִים מִיִּשְׂרָאֵל וּמוֹלִיכִים אֶל מוֹת־חֶנֶק, אָנוּ שׁוֹמְעִים אֶת זַעֲקַת הַמְשׁוֹרֵר:
הַתַּלְיָן! הֵא צַוָּאר! – קוּם שְׁחָט!
עָרְפֵנִי כַּכֶּלֶב, לְךָ זְרוֹעַ עִם קַרְדֹּם,
וְכָל הָאָרֶץ לִי גַרְדֹּם –
וַאֲנַחְנוּ – אֲנַחְנוּ הַמְעָט –
בִּפְסוּקִים אֵלֶּה הִבִּיעַ הַמְשוֹׁרֵר אֶת מִשְׁפָּטוֹ עַל כָּל הַגּוֹיִים אֲשֶׁר הִתִּירוּ אֶת דָּמֵנוּ. כִּי עוֹלָם לְלֹא צֶדֶק הֵם מְקִימִים. “אֲנַחְנוּ הַמְעָט” דּוֹרְשִׁים צֶדֶק:
וְאִם יֵשׁ צֶדֶק – יוֹפַע מִיָּד!
אַךְ אִם אַחֲרֵי הִשָּׁמְדִי מִתַּחַת רָקִיעַ
הַצֶּדֶק יוֹפִיעַ –
יְמֻגַּר־נָא כִּסְאוֹ לָעַד!
בָּזֶה יִבָּחֲנוּ הָעַמִּים. “אֲנַחְנוּ הַמְעַט”
יְכוֹלִים וְרוֹצִים לִחְיוֹת תַּחַת מִשְׁטָר שֶׁל צֶדֶק. אֲנַחְנוּ תּוֹבְעִים אוֹתוֹ. כָּל הוֹרְגֵינוּ חוֹסִים בְּרֶשַׁע עוֹלָמִים. עַל כֵּן יַהַרְגוּנוּ. כִּי עַל תְּבִיעַת הַצֶּדֶק אָנוּ נֶהֱרָגִים.
אַךְ גְּדוֹלָה תּוֹכַחְתּוֹ גַם כְּלַפֵּינוּ, כְּלַפֵּי כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ, אֲשֶׁר לֹא יֵדַע לַעֲמֹד עֲמִידַת גְּבוּרָה בְּיוֹם עֶבְרָה וָזַעַם. אֲיֻמָּה תּוֹכַחְתּוֹ כְּלַפֵּי כָּל יְהוּדִי אֲשֶׁר בְּיוֹם פְּרָעוֹת הִתְחַבֵּא בַּמַּרְתֵּף וְלֹא יָצָא נֶגֶד אוֹיֵב־רוֹצֵחַ בַּחֲמַת־יִאוּשׁ לַעֲמֹד עַל נַפְשׁוֹ עֲמִידַת כָּבוֹד, כְּיָאוּת לְבֶן הָעָם אֲשֶׁר תְּבִיעַת הַצֶּדֶק מַצְדִּיקָה אֶת חַיָּיו, וְאֶל אֵלֶּה הוּא אוֹמֵר:
וְגָדוֹל הַכְּאֵב מְאֹד וּגְדוֹלָה מְאֹד הַכְּלִמָּה –
וּמַה מִּשְּׁנֵיהֶם גָּדוֹל? אֱמוֹר אַתָּה, בֶּן אָדָם!
אָכֵן תּוֹכַחַת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּפִיו, קָשָׁה וַאֲיֻמָּה, וְהִיא מָקוֹר לְעִדּוּד, לַעֲמִידָה אֵיתָנָה נֶגֶד הָרוֹצְחִים. כִּי רוֹצְחִים הֵם וּמוּסַר אֱלֹהַּ לֹא יֵדְעוּ. נֵס גָּדוֹל. בִּימֵי זַעַם אֵלֶּה נִשְׁאַב גְּבוּרָה מִמַּעְיָנוֹ, נַעֲלֶה עַל רֹאשׁ צַעֲרֵנוּ אֶת דִּבְרֵי הַמּוֹכִיחַ וְנֵדַע עַל מָה אֲנַחְנוּ נֶהֱרָגִים וְנֶגֶד מִי אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים.
יוֹם זִכָּרוֹן גָּדוֹל הוּא לָנוּ יוֹם הֻלַּדְתּוֹ שֶׁל חַיִּים נַחְמָן בְּיַאלִיק, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.
(תשׁ"ג)
ב. אֵבֶל בְּיַאלִיק
רֵאשִׁית הָעֶרֶב. בַּגָּן הַגָּדוֹל שֶׁל הַתַּעֲרוּכָה – שֶׁקֶט. מְנוֹרוֹת־הַחַשְׁמַל מְפִיצוֹת אוֹר קָרִיר. הַמִּמְטָרָה בְּצַד שְׂמֹאל מַתִּיזָה “גֶּשֶׁם” עַל מַרְבָד יָרֹק. כְּלַבְלַב לְבֶן־שֵׂעָר יוֹשֵׁב לְיַד הַשְּׁבִיל הַמּוֹלִיךְ אֶל תַּעֲרוּכַת־בְּיַאלִיק, וּכְאִלּוּ מַקְשִׁיב לַמַּנְגִּינָה הָעֲצוּבָה הַבָּאָה מִבִּפְנִים.
הִנֵּה תַּעֲרוּכַת בְּיַאלִיק. אַפְלוּלִית הִיא הִכְנִיסָה לַבַּיִת הַזֶּה. הַס. לְנֶגֶד עֵינֶיךָ כֶּתֶם בָּהִיר – הַמַּסֵּכָה שֶׁל בְּיַאלִיק, מַסֶּכֶת פָּנָיו אַחֲרֵי מוֹתוֹ. כְּאֵב יִסּוּרָיו הָאַחֲרוֹנִים בִּשְׁעַת יְצִיאַת נִשְׁמָתוֹ מַקְרִין עֲדִינוּת וָרֹךְ. שְׁחוֹר מִסָּבִיב וּפְרָחִים. רוֹעֵד הַלֵּב וּמִשְׁתַּחֲוֶה בִּדְמָמָה בִּפְנֵי קְלַסְתֵּר פָּנָיו שֶׁל הַמְשׁוֹרֵר. זֶה הָיָה מַרְאֵהוּ לִפְנֵי רִדְתּוֹ אֱלֵי קֶבֶר, כָּךְ הִבִּיטוּ עֵינָיו הָעֲצוּמוֹת אֵלֵינוּ מַבָּט אַחֲרוֹן עֲלֵי אֲדָמוֹת… עֵינֵי בְּיַאלִיק פְּקוּחוֹת לִרְוָחָה. הִנֵּה הֵן
הָעֵינַיִם הַמְּצִיצוֹת אֵלֵינוּ בָּאוּלָם הַגָּדוֹל הַזֶּה, טְרַקְלִין יְצִירָתוֹ שֶׁל חַיִּים נַחְמָן בְּיַאלִיק. פֹּה בְּיַאלִיק הַחַי, הַמֵּאִיר לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. זָהֳרוֹ לֹא יִכְבֶּה. פֹּה יֵשׁ הַרְבֵּה מִבְּיַאלִיק, מִשִּׁירוֹ הָרִאשׁוֹן וְעַד הָאַחֲרוֹן, כָּל אֲשֶׁר כָּתַב: שִׁיר, סִפּוּר, מַאֲמָר. כָּל אֲשֶׁר תִּרְגֵּם, אָסַף וְלִקֵּט מִן הָאַגָּדָה וּמֵאוֹצְרוֹת הַשִּׁירָה הָעַתִּיקִים.
אֲבָל לֹא זֶה בִּלְבָד. יָקָר לָנוּ בְּיַאלִיק וְרוֹצִים אָנוּ לִרְאוֹת גַּם אֵיךְ כָּתַב בְּיַאלִיק, רוֹצִים אֲנַחְנוּ לִרְאוֹת אֶת כְּתָב־יָדוֹ, רוֹצִים אָנוּ לִרְאוֹת גַּם אֶת הַדְּבָרִים שֶׁסָּבְבוּ אוֹתוֹ בַּחֲדַר עֲבוֹדָתוֹ. עַל כֵּן – הִנֵּה מֻצָּג לְפָנֵינוּ כָּאן גַּם שֻׁלְחַן־הַכְּתִיבָה שֶׁלוֹ וְהַכִּסֵּא עָלָיו יָשַׁב, הַתְּמוּנָה שֶׁהָיְתָה לְנֶגֶד עֵינָיו בִּשְׁעַת עֲבוֹדָתוֹ, וְהִנֵּה מִכְתָּבָיו לִידִידָיו, לְסוֹפְרִים, לִמְלֻמָּדִים, כְּתוּבִים בְּעֶצֶם יָדוֹ. אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים בִּכְתָב־יָדוֹ וּמְשַׁוִּים לִפְנֵי עֵינֵינוּ אֶת הַיָּד הַכּוֹתֶבֶת וְאֶת תְּמוּנַת הַכּוֹתֵב, מִתְקָרְבִים לְרוּחוֹ וְחַיִּים עִם רוּחוֹ, עִם מַחְשְׁבוֹתָיו אֲשֶׁר הָגָה, עִם רִגְשׁוֹתָיו שֶׁהִבִּיעַ בְּשִׁירָיו. הוּא חַי אִתָּנוּ, וְיָקָר לָנוּ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר נָגַע בּוֹ. אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים וּמִסְתַּכְּלִים בְּמַקְלוֹ. זֶה הַמַּקֵּל אֲשֶׁר אָחַז בְּיָדוֹ בְּצֵאתוֹ מִבֵּיתוֹ וְשֶׁסִּמָּנָיו, כְּפִי שֶׁהוּא עַצְמוֹ מְתָאֵר אוֹתוֹ כְּשֶׁאָבַד מִמֶּנּוּ וּבִקֵּשׁ שֶׁיַּחֲזִירוּ לוֹ אֶת הָאֲבֵדָה, הֵם:
“כֻּלּוֹ עֵץ עָבֶה וּמֵרֹאשׁוֹ וְעַד סוֹפוֹ (לְרַבּוֹת בֵּית־יָדוֹ הַכָּפוּף בַּחֲצִי עִגּוּל מִנֵּיהּ וּבֵיהּ) מִחוּץ כֻּלּוֹ חֲרִיצִים מָאֳרָכִים וּסְמוּכִים זֶה לזה, כְּעֵין רְהָטִים קְטַנִּים בְּלִי שׁוּם רְוָחִים פְּנוּיִים. צִבְעוֹ – צָהֹב, שָׁחוּם קְצָת. בְּסוֹפוֹ לְמַטָּה טַבַּעַת בַּרְזֶל שְׁחוּקָה”.
הַמַּקֵּל עוֹמֵד כָּאן. גַּם כַּרְטִיס־הַקּוֹרֵא שֶׁלּוֹ בַּסִּפְרִיָּה הַלְּאֻמִּית, גַּם הַתְּעוּדָה שֶׁלּוֹ, גַּם הַפְּרוֹטוֹקוֹלִים מִישִׁיבוֹת מוֹרִים בִּהְיוֹתוֹ מוֹרֶה בִּימֵי עֲלוּמָיו, כְּתוּבִים בִּכְתָב־יָדוֹ. רַבִּים הַדְּבָרִים הַצְּבוּרִים כָּאן, אַךְ בְּעִקָּר סְפָרָיו.
פֹּה נִמְצָאִים סְפָרָיו שֶׁיָּצְאוּ בְּאַחַת־עֶשְׂרֵה מַהֲדוּרוֹת. פֹּה הָעִתּוֹנִים, הַיַּרְחוֹנִים וְהַמְאַסְּפִים אֲשֶׁר בָּהֶם הִדְפִּיס אֶת דְּבָרָיו לִפְנֵי שֶׁיָּצְאוּ בְּסֵפֶר. בְּשׁוּרָה אֲרֻכָּה שֶׁל אֲרוֹנוֹת נִמְצָאִים דִּבְרֵי בְּיַאלִיק הַמְתֻרְגָּמִים בִּתְשַׁע־עֶשְׂרֵה שָׂפוֹת.
וְהִנֵּה בְּיַאלִיק לִילָדִים – שִׁירָיו וּפִזְמוֹנוֹתָיו אֲשֶׁר כָּתַב בִּשְׁבִיל הַיְלָדִים, סִפּוּרֵי הַמִּקְרָא לִילָדִים, סִפְרֵי לִמּוּד, סִפְרֵי הָאַגָּדָה, אַגָּדוֹתָיו, הַצִּיּוּרִים לַשִּׁירִים וְהַתָּוִים לְזִמְרָה. צַיָּרִים רַבִּים נִסּוּ לְצַיֵּר אֶת בְּיַאלִיק וּפַסָּלִים שׁוֹנִים נִסּוּ לְעַצֵּב אֶת פָּנָיו בְּפִסְלֵי גֶּבֶס וּבְּרוֹנְזָה. רַבּוֹת אֵפוֹא הַתְּמוּנוֹת הַתְּלוּיוֹת כָּאן עַל הַקִּירוֹת, הַמַּרְאוֹת אֶת בְּיַאלִיק בִּצְבָעִים שׁוֹנִים: כָּל צַיָּר מְנַסֶּה לְהַרְאוֹת לָנוּ אֶת בְּיַאלִיק כְּפִי שֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתוֹ בְּעֵינָיו וּכְפִי שֶׁהוּא מֵבִין אוֹתוֹ בְּרוּחוֹ. וְהוּא הַדִּין עִם הַפַּסָּלִים. אַל תִּתְפַּלְּאוּ אֵפוֹא אִם תִּרְאוּ “בְּיַאלִיקִים” שׁוֹנִים בַּתְּמוּנוֹת וּבַפְּסָלִים הַשּׁוֹנִים.
יֵשׁ פֹּה הַרְבֵּה צִלּוּמִים שֶׁל בְּיַאלִיק: עִם מֶנְדֶּלִי מוֹכֵר סְפָרִים, עִם דָּוִד פְרִישְׁמַן, עִם י. ל. פֶּרֶץ, עִם אַחַד־הָעָם, עִם שׂ. בֶּן־צִיּוֹן, עִם הַמְשׁוֹרְרִים שָׁאוּל טְשֶׁרנִיחוֹבְסְקִי וְז. שְׁנֵיאוּר, בְּחֶבְרַת סוֹפְרִים וִידִידִים, וּבְּיַאלִיק לְבַדּוֹ, בִּתְקוּפוֹת שׁוֹנוֹת וּבִמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים.
מִלְּבַד בְּיַאלִיק הַמְשׁוֹרֵר וְהַסּוֹפֵר יֵשׁ כָּאן גַּם בְּיַאלִיק הָעוֹרֵךְ וּמְתַקֵּן דִּבְרֵי אֲחֵרִים. זְמַן יָדוּעַ הָיָה בְּיַאלִיק עוֹרֵךְ אֶת יַרְחוֹן “הַשִּׁלֹּחַ”, עָמַד בְּרֹאשׁ הוֹצָאַת סְפָרִים, וּבְכָל אֲשֶׁר נָגְעָה יָדוֹ הֵבִיאָה בְּרָכָה.
סוֹפְרִים רַבִּים כָּתְבוּ עַל בְּיַאלִיק, פֵּרְשׁוּ אֶת שִׁירָתוֹ. הִסְבִּירוּ אֶת דְּבָרָיו, הֶעֱרִיכוּ אוֹתוֹ. גַּם בִּקְּרוּ קָשֶׁה אֶת שִׁירָיו. וּבְרֵאשִׁית דַּרְכּוֹ הָיוּ גַּם מְבַקְּרִים שֶׁכָּתְבוּ רָעוֹת עַל שִׁירָתוֹ וּבִטְּלוּהָ. כָּךְ הוּא הַדָּבָר – כָּל הַתְחָלָה קָשָׁה וְלֹא הֱבִינוּהוּ תְּחִלָּה.
גָּדוֹל הוּא כָּאן אֹסֶף הָעִתּוֹנִים שֶׁבָּהֶם מְבַכִּים אֶת מוֹתוֹ שֶׁל בְּיַאלִיק – אֵבֶל גָּדוֹל לַיְּהוּדִים בְּכָל אַרְצוֹת תֵּבֵל.
(תרצ"ה)
ג. בְּיַאלִיק שֶׁבְּעַל־פֶּה
אֲנַחְנוּ מְכַבְּדִים אֶת זִכְרוֹ שֶׁל בְּיַאלִיק בִּקְרִיאָה בְּשִׁירָיו, פִּזְמוֹנָיו, סִפּוּרָיו וּבְדִבְרֵי הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁהִנְחִיל לָנוּ – אִישׁ אִישׁ כְּפִי הֲבָנָתוֹ, צְעִירִים וּקְשִׁישִׁים, נֹעַר וִילָדִים.
וְאוּלָם נוֹסָף עַל יְרֻשָּׁתוֹ בִּכְתָב הִנְחִיל לָנוּ מְשׁוֹרְרֵנוּ הַגָּדוֹל גַּם יְרֻשָּׁה בְּעַל פֶּה – הֲלֹא הֵם שִׂיחוֹתָיו עִם אֲנָשִׁים שׁוֹנִים בִּזְמַנִּים שׁוֹנִים.
בְּדֶרֶךְ כְּלָל מַשְׁקִיעַ הַסּוֹפֵר אֶת כָּל כֹּחוֹ וְאֶת כָּל כִּשְׁרוֹנוֹ בַּדְּבָרִים שֶׁהוּא כּוֹתֵב, כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב לְיַד שֻׁלְחַן הַכְּתִיבָה וְרוֹשֵׁם אֶת הַרְגָּשׁוֹתָיו וּמַחְשְׁבוֹתָיו עַל הַנְּיָר. הוּא כּוֹתֵב וְקוֹרֵא אֶת שֶׁהוּא כּוֹתֵב וְשׁוֹקֵל כָּל מִלָּה, בּוֹחֵן כָּל צְלִיל שֶׁל חָרוּז, בּוֹדֵק אֶת הַקֶּצֶב וְלוֹטֵשׁ כָּל פָּסוּק, עַד שֶׁהוּא מוֹצִיא אֶת יְצִירָתוֹ מִתַּחַת יָדוֹ מְתֻקֶּנֶת. וְכָךְ אֲנַחְנוּ מְקַבְּלִים מִידֵי הַמְשׁוֹרֵר וְהַסּוֹפֵר אֶת הַשִּׁיר, אֶת הַסִּפּוּר וְאֶת הֲגִיגֵי רוּחוֹ. אַךְ לֹא כָּל סוֹפֵר וְלֹא כָּל מְשׁוֹרֵר יָכוֹל לְהַבִּיעַ אֶת מַחְשְׁבוֹתָיו וְרִגְשׁוֹתָיו בְּעַל־פֶּה, בְּשִׂיחָה עִם חָבֵר וְרֵעַ, בְּאוֹתוֹ הַכִּשְׁרוֹן כַּאֲשֶׁר יַבִּיעַ זֹאת בְּשִׁבְתּוֹ לְיַד שֻׁלְחַן־הַכְּתִיבָה.
אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים, כִּי הַמְשׁוֹרֵר וְהַסּוֹפֵר כָּתְבוּ אֶת דִּבְרֵיהֶם כְּשֶׁצָּלְחָה עֲלֵיהֶם הָרוּחַ, כַּאֲשֶׁר צָלְחָה עַל הַנָּבִיא שֶׁהִתְנַבֵּא לִדְבַר ה'. וְאוּלָם רוּחַ הַשִּׁירָה לֹא בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה תְּפָעֵם אֶת הַמְשׁוֹרֵר וְאֶת הַסּוֹפֵר. רַק כְּשֶׁתִּפְקְדֵהוּ רוּחַ הַשִּׁירָה יִכְתֹּב אֶת דְּבָרָיו וְיַעֲלֶה אוֹתָם עֲלֵי גִּלָּיוֹן. כֵּן יִתָּכֵן כִּי תִצְלַח עַל הַמְשׁוֹרֵר וְהַסּוֹפֵר רוּחַ הַשִּׁירָה אַף בְּשִׂיחָה, וְאָז יָפִיק פִּיו מַרְגָּלִיּוֹת, כְּדִבְרֵי־שִׁירָה כְּתוּבִים. אוּלָם אַךְ מְעַטִּים הֵם הַמְשׁוֹרְרִים וְהַהוֹגִים שֶׁשִּׂיחוֹתֵיהֶם עִם הָאֲנָשִׁים הֵם כְּדִבְרֵיהֶם בִּכְתָב.
חַיִּים נַחְמָן בְּיַאלִיק הָיָה מְשׁוֹרֵר וְסוֹפֵר כִּמְעַט בְּכָל שִׂיחָה מִשִּׂיחוֹתָיו. אַף בְּשִׂיחָה פְּשׁוּטָה הִבִּיעַ אֶת דְּבָרָיו מִתּוּךְ שְׁאָר רוּחַ, כְּאִלּוּ פָּקְדָה אוֹתוֹ רוּחַ הַשִּׁירָה. בְּשִׂיחוֹתָיו הָיָה אוֹמֵר דִּבְרֵי חָכְמָה וּמַחֲשָׁבָה שֶׁהָיוּ רְאוּיִים לְהִכָּתֵב. כָּל עִנְיָן שֶׁדִּבֵּר עָלָיו זָרַח עָלָיו אוֹר רוּחוֹ הַפִּיּוּטִית, אוֹר נַפְשׁוֹ. בְּיַאלִיק הָיָה בָּקִי בְּסִפְרוּתֵנוּ הָעַתִּיקָה וְהַחֲדָשָׁה וְיָדַע הַרְבֵּה בְּסִפְרוּת הָעוֹלָם, וּבְכָל שִׂיחָה בָּלְטָה יְדִיעָתוֹ הָעֲמֻקָּה בָּעִנְיָן שֶׁדִּבֵּר בּוֹ. וְהִנֵּה קָרָא אֵיזֶה סֵפֶר אוֹ עִתּוֹן וְיָצָא לָרְחוֹב וְנִפְגַּשׁ עִם מִישֶׁהוּ אוֹ מִישֶׁהוּ נִכְנַס לְבֵיתוֹ, וְהוּא עֲדַיִן תַּחַת רשֶׁם הַדְּבָרִים שֶׁקָּרָא אוֹ רָאָה, וּפוֹתֵחַ בְּשִׂיחָה. מִיָּד מֵפִיק פִּיו מַחֲשָׁבוֹת וְהָרְגָשׁוֹת עֲמֻקּוֹת, וְהַשּׁוֹמֵעַ שֶׁזָּכָה לְכָךְ רוֹאֶה לְפָנָיו אֶת הַיּוֹצֵר הַמַּתִּיז נִיצוֹצוֹת שֶׁל שִׁירָה נַעֲלָה. וּכְשֶׁהוּא מְדַבֵּר עֵינָיו נְטוּיוֹת כְּלַפֵּי פְּנִים, כִּמְעַט שֶׁלֹּא יַבִּיט אֶל הַשּׁוֹמֵעַ, אֶלָּא לְתוֹךְ נַפְשׁוֹ, שֶׁמִּמַּעֲמַקֶּיהָ הוּא דּוֹלֶה אֶת דְּבָרָיו.
חַיִּים נַחְמָן בְּיַאלִיק הָיָה אִישׁ־שִׂיחָה וְהִתְהַלֵּךְ בֵּין הָאֲנָשִׁים וּפִזֵּר בְּיָד נְדִיבָה אֶת אוֹצְרוֹת רוּחוֹ. אֲנָשִׁים רַבִּים שָׁמְרוּ עַל דְּבָרָיו וּבְתֹם הַשִּׂיחָה הָלְכוּ לְבָתֵּיהֶם וְרָשְׁמוּ כַּמָּה מֵרַעְיוֹנוֹתָיו כְּפִי שֶׁזָּכְרוּ אוֹתָם.
עוֹד בְּחַיֵּי בְּיַאלִיק, וּבְיִחוּד אַחֲרֵי מוֹתוֹ, הִתְחִילוּ מִתְפַּרְסְמִים דְּבָרָיו שֶׁבְּעַל־פֶּה בְּעִתּוֹנִים שׁוֹנִים. דְּבָרִים אֵלֶּה לֹא מְעַטִּים הֵם. לִפְנֵי שָׁנִים אֲחָדוֹת יָצְאוּ שְׁנֵי כְּרָכִים מִדִּבְרֵי בְּיַאלִיק בְּעַל־פֶּה, אֲבָל אֵלֶּה הֵם אַךְ מִעוּטָם שֶׁל דְּבָרָיו שֶׁנִּתְפַּרְסְמוּ. אֲנָשִׁים שׁוֹנִים עֲדַיִן מְפַרְסְמִים גַּם כַּיּוֹם דְּבָרִים שֶׁשָּׁמְעוּ מִפִּי בְּיַאלִיק. בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן יְכֻנְּסוּ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בִּסְפָרִים וְדִבְרֵי בְּיַאלִיק שֶׁבְּעַל־פֶּה יִתְפְּסוּ מָקוֹם חָשׁוּב בַּאֲרוֹן הַסְּפָרִים שֶׁלָּנוּ. נִקְרָא אֶת דְּבָרָיו וְנִשְׁאַב מִמַּעְיַן מַחֲשַׁבְתּוֹ הַזַּךְ יָמִים רַבִּים.
(תש"ו)
דָּוִד פְרִישְׁמַן
מאתיצחק יציב
(ה' טבת תר“כּ – ז' אב תרפ”ב)
א
מְשׁוֹרֵר, מְסַפֵּר, מְבַקֵּר, עוֹרֵךְ וּמְתַרְגֵּם – הָיָה דָּוִד פְרִישְׁמַן. כְּאַרְבַּע עֲשָׂרוֹת שָׁנִים עָמַד בַּשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה בְּסִפְרוּתֵנוּ הָעִבְרִית.
רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ הָיְתָה כִּמְבַקֵּר. הוּא הָיָה צָעִיר מְאֹד כְּשֶׁהֵרִים אֶת קוֹלוֹ בַּסִּפְרוּת הָעִבְרִית וּבִקֵּר קָשֶׁה אֶת הַסּוֹפְרִים בַּיָּמִים הָהֵם. הוּא בָּא בִּדְרִישׁוֹת אֶל הַסּוֹפֵר הָעִבְרִי שֶׁיִּכְתֹּב כַּאֲשֶׁר כּוֹתְבִים סוֹפְרֵי הָעַמִּים הָאֲחֵרִים בִּלְשׁוֹנוֹתֵיהֶם. הוּא דָּרַשׁ שֶׁהַסִּפְרוּת הָעִבְרִית תִּהְיֶה כְּסִפְרוּת הָעַמִּים שֶׁל אֵרוֹפָּה. אֶת דְּבָרָיו אָמַר בַּחֲרִיפוּת וּבְעֹז־רוּחַ. כָּךְ הִתְחִיל וְהָיָה לְסוֹפֵר. פְרִישְׁמַן סִפֵּר אַחַר כָּךְ, כִּי כַּאֲשֶׁר כָּתַב אֶת הַבִּקֹּרֶת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלּוֹ, נֶגֶד הַמְחַבְּרִים, לֹא יָדַע כְּלָל שֶׁעַל יְדֵי כָּךְ הוּא עַצְמוֹ נַעֲשֶׂה מְחַבֵּר. הוּא נַעֲשָׂה סוֹפֵר – הוּא אוֹמֵר – כִּמְעַט נֶגֶד רְצוֹנוֹ.
ב
אַהֲבַת פְרִישְׁמַן לַכְּתִיבָה נִתְגַּלְּתָה בּוֹ עוֹד בְּשַׁחַר נְעוּרָיו. בִּשְׁנַת הַשְּׁלֹש־עֶשְׂרֵה לִימֵי חַיָּיו הִדְפִּיס אֶת סִפּוּרוֹ הָרִאשׁוֹן בָּעִתּוֹן “הַשַּׁחַר”, שֶׁיָּצָא עַל יְדֵי פֶּרֶץ סְמוֹלֶנְסְקִין בְּוִינָה. הוּא אָהַב אֶת הַלִּמּוּדִים, וּבְיִחוּד אֶת הַקְּרִיאָה בִּסְפָרִים. כָּל סֵפֶר שֶׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ לֹא הוֹצִיאוֹ מִתַּחַת יָדוֹ עַד שֶׁלֹּא קְרָאוֹ. הוּא הָיָה בֵּן לְהוֹרִים אֲמִידִים, סוֹחֲרִים בְּלוֹדְז, עִיר הַתַּעֲשִׂיָּה בְּפּוֹלִין. בְּמִשְׁפַּחְתּוֹ מִצַּד אָבִיו הָיוּ הַרְבֵּה רַבָּנִים לוֹמְדֵי־תּוֹרָה וּמִצַּד אִמּוֹ הָיוּ אֳמָנִים, צַיָּרִים. עַל אָבִיו מְסַפֵּר פְרִישְׁמַן כִּי הָיָה חָכָם מְאֹד וְשֶׁלֹּא פָּגַשׁ בְּחַיָּיו אָדָם חָכָם כָּמוֹהוּ.
הוּא יָרַשׁ אֵפוֹא מֵאָבִיו אֶת הַפִּקְּחוּת וְאֶת הַנְּטִיָּה לְבִקֹּרֶת וּמֵאִמּוֹ אֶת הַנְּטִיָּה לַחֲלוֹמוֹת וְלַהֲזָיוֹת, לִחְיוֹת בְּעוֹלַם הַדִּמְיוֹנוֹת. וְכָךְ נִתְמַזְּגוּ בִּפְרִישְׁמַן הַמִּדּוֹת שֶׁל מְבַקֵּר וְשֶׁל מְשׁוֹרֵר. מִשֶּׁגָּדַל דָּוִד פְרִישְׁמַן גָּבְרָה בּוֹ הַתְּשׁוּקָה לְלִמּוּדִים. בִּהְיוֹתוֹ צָעִיר מְאֹד שְׁלָחוּהוּ הוֹרָיו לְגֶרְמַנְיָה, לִלְמֹד בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה. הוּא אָהַב אֶת הַמַּדָּעִים וְהִתְעַנְיֵן בְּיִחוּד בְּמַדָּעֵי הַטֶּבַע. אָז נִזְדַּמֵּן לְפָנָיו הַסֵּפֶר “יְדִיעוֹת הַטֶּבַע” לְבֶּרְנְשְׁטַין וְהִתְחִיל לְתַרְגְּמוֹ מִגֶּרְמָנִית לְעִבְרִית, וְהוּא אָז בֶּן שְׁבַע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה. בְּגֶרְמַנְיָה הִתְוַדַּעַ אֶל סוֹפְרִים יְהוּדִים שֶׁכָּתְבוּ גֶרְמָנִית וְגַם הוּא כָּתַב בְּעִתּוֹנִים גֶּרְמָנִים.
אֲבָל לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וְהוּא רָאָה אֶת עַצְמוֹ כְּסוֹפֵר עִבְרִי וְהִתְחִיל לִכְתֹּב בָּעִתּוֹנִים וְהָיָה מֵרָאשֵׁי הַמְדַבְּרִים בְּסִפְרוּתֵנוּ.
ג
כְּסוֹפֵר הַמִּשְׁתַּתֵּף בָּעִתּוֹנִים כָּתַב פְרִישְׁמַן מַאֲמָרִים, דִּבְרֵי בִּקֹּרֶת עַל סוֹפְרִים וּסְפָרִים. אַךְ בִּרְבוֹת הַיָּמִים גָּבַר בּוֹ הָרָצוֹן לִכְתֹּב סִפּוּרִים וְשִׁירִים. בְּסִפּוּרָיו הוּא מְבַקֵּשׁ לְגַלּוֹת אֶת הַנַּעֲשֶׂה בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם שֶׁהוּא נִסְתָּר מִן הָעַיִן. הוּא חָשׁ בְּיִסּוּרֵי הָאָדָם הַסּוֹבֵל וְשׁוֹאֵף לְגַלּוֹת זֹאת בִּפְנֵי הַשֵּׁנִי שֶׁיִּהְיֶה חוֹמֵל אוֹתוֹ. בַּאֲשֶׁר אִם יֵדַע אִישׁ אֶת סִבְלוֹ שֶׁל רֵעֵהוּ יִשְׁתַּדֵּל לְהָקֵל עָלָיו וְלָבוֹא לְעֶזְרָתוֹ. רַבִּים הַסִּפּוּרִים אֵצֶל פְרִישְׁמַן עַל הַיֶּלֶד הַיְּהוּדִי בְּפּוֹלִין. הוּא מְתָאֵר אֶת חַיֵּי הַיֶּלֶד הֶעָנִי, שֶׁאֵין יַד הוֹרָיו מַשֶּׂגֶת לְהַלְבִּישׁוֹ בֶּגֶד חָדָשׁ לִכְבוֹד חַג הַפֶּסַח, לְמָשָׁל, כְּשֶׁהַיְלָדִים הָאֲחֵרִים בָּאִים לְבֵית־הַכְּנֶסֶת בִּמְעִילֵיהֶם הַחֲדָשִׁים וְרַק הוּא אֵין אוֹמְרִים לוֹ “תִּתְחַדֵּשׁ”. אֲבָל הוּא גַּם מְתָאֵר אֶת הַיֶּלֶד הֶעָנִי שֶׁאֵינוֹ נוֹפֵל בְּרוּחוֹ וְהוּא מְפַלֵּס לוֹ דֶּרֶךְ בַּחַיִּים בְּכִשְׁרוֹנוֹתָיו. כֵּן מְתָאֵר פְרִישְׁמַן אֶת הַתַּלְמִיד הַיְּהוּדִי בְּבֵית־הַסֵּפֶר
הַלֹּא־יְהוּדִי, אֶת הַמִּכְשׁוֹלִים אֲשֶׁר לְפָנָיו, שֶׁאֵין הוּא יָכוֹל לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם. וְאַף שֶׁהוּא מֵיטִיב לָדַעַת אֶת הַלִּמוּדִים מֵחֲבֵרוֹ הַלֹּא־יְהוּדִי אֵין נוֹתְנִים לוֹ לַעֲלוֹת מִמַּחְלְקָה לְמַחְלְקָה וְסוֹפוֹ שֶׁהוּא יוֹרֵד מִדְּחִי אֶל דֶּחִי. כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה הֵם הַחַיִּים.
פְרִישְׁמַן כָּתַב גַּם שירים, וְאַף שִׁירִים הִתְחִיל לִכְתֹּב בְּעוֹדוֹ צָעִיר מְאֹד. הוּא הוֹסִיף לִכְתֹּב שִׁירִים מִזְּמַן לִזְמַן כָּל שְׁנוֹת חַיָּיו. אַחַד הַשִּׁירִים הַיְדוּעִים לְכָל תַּלְמִידֵי בֵּית־הַסֵּפֶר הוּא “הַמָּשִׁיחַ”.
בִּשְׁנוֹת־חַיָּיו הָאַחֲרוֹנוֹת כָּתַב אֶת סִפּוּרָיו הַיָּפִים “בַּמִּדְבָּר”. אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים בַּסִּפּוּרִים הָאֵלֶּה וּמִתְפָּעֲלִים מִדִּמְיוֹנוֹ הַגָּדוֹל, מִתֵּאוּרָיו אֶת חַיֵּי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, מֵרַעְיוֹנוֹתָיו הַיָּפִים אֲשֶׁר בְּכָל סִפּוּר וְסִפּוּר.
ד
דָּוִד פְרִישְׁמַן תִּרְגֵּם סְפָרִים רַבִּים מִסִּפְרוּת הָעוֹלָם לְעִבְרִית. תַּרְגּוּמָיו הֵם מִן הַיָּפִים בְּיוֹתֵר. הִתְחִיל בְּתִרְגּוּם הַסֵּפֶר “יְדִיעוֹת הַטֶּבַע” לְבֶּרְנְשְׁטַין – סֵפֶר גָּדוֹל וְחָדָשׁ בַּלָּשׁוֹן הָעִבְרִית. כִּי בַּיָּמִים הָהֵם, לִפְנֵי חֲמִשִּׁים שָׁנָה וְיוֹתֵר, עֲדַיִן לֹא הָיְתָה הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית מְפֻתָּחָה בְּעִנְיְנֵי מַדָּע שֶׁל הַזְּמַן הֶחָדָשׁ כִּבְיָמֵינוּ עַתָּה. אֲבָל אַחַר כָּךְ עָסַק בְּתַרְגּוּמִים שֶׁל סִפְרוּת יָפָה, דִּבְרֵי שִׁירָה וּפִיּוּט. הוּא תִּרְגֵּם סְפָרִים רַבִּים, בֵּינֵיהֶם יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁהֵם לְמוֹפֵת, וְתַרְגּוּמָם הֶעֱלָה אוֹתָם לְמַעֲלָה גְּבוֹהָה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בִּמְקוֹרָם.
כְּעוֹרֵךְ חִנֵּךְ סוֹפְרִים צְעִירִים וְעוֹדֵד אֶת אֵלֶּה שֶׁרָאָה בָּהֶם כִּשְׁרוֹן אֱמֶת. כָּל יָמָיו טִפַּח אֶת הַטַּעַם הַטּוֹב אֵצֶל הַסּוֹפֵר וְהַקּוֹרֵא. הוּא הוֹקִיעַ בְּלִגְלוּג וּבִשְׁנִינָה לְלֹא רַחֲמִים אֶת אֵלֶּה שֶׁלְּפִי דַּעְתּוֹ אֵין הֵם מְבִיאִים בְּרָכָה בִּכְתִיבָתָם. לְעֻמַּת זֹאת יָדַע לְהָרִים עַל נֵס אֶת הָאֳמָן הָאֲמִתִּי, אֶת הַסּוֹפֵר שֶׁרָאָה בּוֹ יְכֹלֶת.
הוּא אָהַב אֶת הַיָּפֶה וְעָבַד לוֹ כָּל יָמָיו.
(תש"ב)
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם
מאתיצחק יציב
(כ“ו אדר תרי”ט – י' אייר תרע"ו)
בְּי' בְּאִיָּר, לִפְנֵי עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים, נִסְתַּלְּקָה בַּת־צְחוֹקוֹ שֶׁל שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם וְנִשְׁמָתוֹ עָלְתָה לַמָּרוֹם.
הוֹפָעָתוֹ שֶׁל שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם בַּסִּפְרוּת הַיְּהוּדִית הִשְׁרְתָה רוּחַ־טוֹבָה עַל הַיְּהוּדִי הַקּוֹרֵא סֵפֶר, וּסְפָרָיו מָשְׁכוּ אֶת עַם־הָאָרֶץ שֶׁיִּקְרָא בָּהֶם. כָּל קוֹרֵא מָצָא אֶת עַצְמוֹ אוֹ מַשֶּׁהוּ מֵעַצְמוֹ בְּסִפּוּרָיו שֶׁל שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מַשֶּׁהוּ שֶׁעוֹרֵר צְחוֹק בְּלִבּוֹ וַהֲנָאָה בְּנַפְשׁוֹ.
וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא – שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם סִפֵּר לַיְּהוּדִי אֶת חַיָּיו, אַף גִּלָּה בָּהֶם אֶת הַמּוּמִים, אֶת הַמְגֻחָךְ וְהַנִּלְעָג, אֲבָל אִישׁ לֹא הִתְרַעֵם עָלָיו, כְּשֵׁם שֶׁאֲנַחְנוּ מִתְרַעֲמִים עַל מִי שֶׁתּוֹפֵס אוֹתָנוּ בְּמַעֲשֵׂה קַלְקָלָה נִלְעָג. מִטִּבְעוֹ אֵין אָדָם אוֹהֵב לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי מוּסָר וְתוֹכֵחָה, הַמּוֹכִיחִים אֶת חֻלְשָׁתוֹ עַל פָּנָיו, אַף בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹדֵעַ עָמֹק בְּנַפְשׁוֹ כִּי הַדְּבָרִים צוֹדְקִים. אַךְ לֹא כֵן שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם. אֶת דְּבָרָיו אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים בַּהֲנָאָה, בִּצְחוֹק, וּמְקַבְּלִים בְּאַהֲבָה אֶת תּוֹכַחְתּוֹ. כִּי אַהֲבָה רַבָּה נִשְׁקֶפֶת מִכָּל מַה שֶּׁהוּא מְסַפֵּר לָנוּ עַל עַצְמֵנוּ, עַל דַּרְכֵי חַיֵּינוּ. בְּבַת־צְחוֹק שֶׁל אוֹהֵב הוּא עוֹמֵד עָלֵינוּ וּמְגַלְגֵּל אֶת סִפּוּרָיו מֵחַיֵּי הַיְּהוּדִים בְּכַתְרִיאֵלִיבְקָה וּמְשׂוֹחֵחַ אִתָּנוּ מִגְּרוֹנוֹ שֶׁל טוֹבִיָּה הַחוֹלֵב, הַמְסַפֵּר אֶת שְׂשׂוֹנוֹת חַיָּיו וּתְלָאוֹתָיו הָרַבּוֹת, מָה רַבּוֹת. אֲנַחְנוּ שׁוֹמְעִים, אֲנַחְנוּ בְּעַצְמֵנוּ מְשִׂיחִים אֶת דְּבָרָיו וּבְעֵינֵינוּ עוֹלוֹת דִּמְעוֹת גִּיל וְדִמְעוֹת כְּאֵב. כָּל לִבֵּנוּ נָתוּן לוֹ כַּאֲשֶׁר לִבּוֹ נָתוּן לָנוּ. אֲנַחְנוּ חַיִּים יַחַד עִם מוֹטִיל בֶּן פֵּסִי הַחַזָּן, וְעִם גִּבּוֹרָיו הָאֲחֵרִים הַקְּטַנִּים שֶׁל שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, הֲלֹא הֵם חֲבֵרָיו בִּימֵי יַלְדוּתוֹ וּנְעוּרָיו, וְטוֹב לָנוּ בְּחֶבְרָתָם, הֲלֹא הִיא חֶבְרָתֵנוּ, חֶבְרַת יְלָדִים יְהוּדִים בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם. הֲלֹא כֹּה דְבָרָיו שֶׁל שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם בְּפֶתַח סִפְרוֹ הַנִּפְלָא, “חַיֵּי אָדָם” – שֶׁהוּא מַקְדִּישׁוֹ מַתָּנָה לְבָנָיו הַיְקָרִים וַהָאֲהוּבִים לֵאמֹר: "קִרְאוּ בּוֹ לְעִתִּים מְזֻמָּנוֹת, אוּלַי תִּלְמְדוּ מִמֶּנּוּ אַתֶּם, אוֹ בְּנֵיכֶם, לֶקַח טוֹב, – לֶאֱהֹב אֶת עַמֵּנוּ וּלְהוֹקִיר אֶת אוֹצְרוֹת רוּחוֹ, הַפְּזוּרִים וּשְׁמוּרִים בְּכָל הַפִּנּוֹת הַחֲשׁוּכוֹת שֶׁל גָּלוּתֵנוּ הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הַגְּדוֹלָה – ".
אַךְ לֹא כְּלַפֵּי סִפְרוֹ “חַיֵּי אָדָם” בִּלְבַד נֶאֶמְרוּ דְּבָרָיו. נְקַבְּלֵם כְּלַפֵּי כָּל סְפָרָיו, וְנִהְיֶה כֻּלָּנוּ כְּבָנִים לוֹ, נֶאֳהַב אֶת עַמֵּנוּ וְנוֹקִיר אֶת אוֹצְרוֹת רוּחוֹ.
לְמַעְלָה מִשָּׁלשׁ עֲשָׂרוֹת שָׁנִים עָמַד שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם עַל בִּימַת הַסִּפְרוּת הַיְּהוּדִית וּבַת־צְחוֹקוֹ עַל פָּנָיו, לְשַׂמֵּחַ לֵב יִשְׂרָאֵל. הָעָם הֵשִׁיב אַהֲבָה לְסוֹפְרוֹ וְצָחַק. בָּזֶה רָצָה. אַךְ בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן טוֹב לְהַטּוֹת אֹזֶן לְדִבְרֵי שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם עַל עַצְמוֹ בַּצִּיּוּן שֶׁצִּוָּה לַחֲקֹק עַל מַצֶּבֶת קִבְרוֹ. רָאוּי לָנוּ לִקְרֹא אֶת הַצִּיּוּן בְּמִלּוּאוֹ,
כְּפִי שֶׁכָּתְבוּ שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם:
אִישׁ יְהוּדִי פָּשׁוּט הָיָה,
יְהוּדִית כָּתַב, לְשַׂמֵּחַ
לֵב הֲמוֹן הָעָם וְנָשָׁיו –
פֹּה נִטְמַן סוֹפֵר מְבַדֵּחַ…
כָּל הַיָּמִים לָצוֹן חָמַד
עֲלֵי עוֹלָם וְעַל יְצוּרָיו,
כָּל הָעוֹלָם עָשָׂה חַיִל –
רַק הוּא נָמַק בְּיִסּוּרָיו.
וְעֵת הָעוֹלָם מִלֵּא שְׂחוֹק פִּיו,
צָהַל, מָחָא לוֹ כַּפַּיִם,
בָּכְתָה נַפְשׁוֹ בַּמִּסְתָּרִים –
עֵד אֵל עֶלְיוֹן בַּשָּׁמַיִם!
בִּשְׁנַת־הַזִּכָּרוֹן הָעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שֶׁל “הַסּוֹפֵר הַמְבַדֵּחַ” לֹא רַב הַצְּחוֹק בְּבֵית יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֻכָּה לִרְסִיסִים בְּאֵרוֹפָּה. שְׁנַת פֻּרְעָנוּת אֲיֻמָּה הִיא זוֹ לְעַמִּים רַבִּים. אַךְ אַשְׁרֵי הָאִישׁ הַיּוֹדֵעַ לְהַעֲלוֹת בַּת־צְחוֹק אַף בִּימֵי־זְוָעָה קָשִׁים. וְהֵן גִּלָּה לָנוּ שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם אֶת הָאֱמֶת, כִּי אַף בְּעֵת שֶׁ“הָעוֹלָם מִלֵּא שְׂחוֹק פִּיו – בָּכְתָה נַפְשׁוֹ בַּמִּסְתָּרִים”.
(תש"א)
שִׁמְעוֹן דּוּבְּנוֹב
מאתיצחק יציב
(1941־1860)
מִבַּעַד לְאֵדֵי הַכִּלָּיוֹן שֶׁל הַגֶּטָאוֹת מַתְחִילִים עוֹלִים שְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל סוֹפְרֵי יִשְׂרָאֵל וּמְלֻמָּדָיו, אֲשֶׁר הֻשְׁמְדוּ בִּידֵי הַמְרַצְּחִים הַנַּצִים. וְהִנֵּה בֵּין הַנִּרְצָחִים גַּם שְׁמוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן דּוּבְּנוֹב. חָרַד הַלֵּב וְהָמָה בִּשְׁנוֹת רָעָה אֵלּוּ, מֵאָז הֵנִיף הַמַּשְׁחִית אֶת גַּרְזִנּוֹ לְכַלּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל בְּאַרְצוֹת מִזְרַח אֵרוֹפָּה – חָרַד לִכְלָל יִשְׂרָאֵל וְלִיחִידִים מִיִּשְׂרָאֵל. וּבֵין הַיְחִידִים חָרַד לְגוֹרָלוֹ שֶׁל הַיָּשִׁישׁ שִׁמְעוֹן דּוּבְּנוֹב, שֶׁכָּתַב אֶת דִּבְרֵי יְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּאַחַד־עָשָׂר כֶּרֶךְ. בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה שְׁנַת תשׁ"א מָלְאוּ לְשִׁמְעוֹן דּוּבְּנוֹב שְׁמוֹנִים שָׁנָה.
רָאֹה רָאָה סוֹפֵר תּוֹלְדוֹת יִשְׂרָאֵל בְּמוֹ עֵינָיו אֶת הַשּׁוֹאָה הַגְּדוֹלָה הַמִּתְרַגֶּשֶׁת וּבָאָה עַל יִשְׂרָאֵל. בְּמוֹ עֵינָיו רָאָה אֶת צַעֲדֵיהֶם הַטְּמֵאִים שֶׁל הַנַּצִים בְּגֶרְמַנְיָה בְּקוּמָם לְהַכְרִית יִשְׂרָאֵל מִגּוֹי.
יָשַׁב הַיָּשִׁישׁ בְּמֶרְחַק־מָה מִן הַמְּדִינָה הַנַּצִית וְהִסְתַּכֵּל בְּמַהֲלַךְ הַמְאֹרָעוֹת שֶׁל הַקִּבּוּצִים הַיְּהוּדִיִּים בָּעוֹלָם וְרָשַׁם עַל סֵפֶר אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ בְּחַיֵּיהֶם. יָשַׁב וְקֻלְמוֹסוֹ בְּיָדוֹ וְהוּא רוֹשֵׁם הַכֹּל עַד שְׁנַת 1938 וְחוֹתֵם אֶת סִפְרוֹ. אֶת סִפְרוֹ “דִּבְרֵי הַיָּמִים לְעַם יִשְׂרָאֵל” חָתַם, אַךְ הִסְתַּכְּלוּתוֹ בְּחַיֵּי יִשְׂרָאֵל לֹא תַּמָּה. בְּשָׁנָה זוֹ חַי עוֹד וְלֹא נִמְנַע מִמֶּנּוּ מֵרְאוֹת אֶת שׁוֹאַת עַמּוֹ בְּכָל מְוֹרְאוֹתֶיהָ. הוּא עוֹד הִסְפִּיק לִרְאוֹת אֶת שֶׁעוֹלֵל הָאוֹיֵב הַנַּצִי לַקִּבּוּץ הַיְּהוּדִי הַגָּדוֹל בְּפּוֹלִין, אֶת חֻרְבָּנָהּ שֶׁל יַהֲדוּת פּוֹלִין, וְהוּא אָז בְּרִיגָה אֲשֶׁר בְּלַטְוִיָּה. וִיכוֹלִים אֲנַחְנוּ לְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ אֶת הַיָּשִׁישׁ הַגָּדוֹל יוֹשֵׁב שָׁקוּעַ בְּמַחְשְׁבוֹתָיו וּמִפַּעַם לְפַעַם מֵרִים אֶת עֵינָיו אֶל הַנַּעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל, מַבִּיט בְּעַד מִשְׁקָפָיו, וּכְהֶרְגְּלוֹ בְּמֶשֶׁךְ עֲשָׂרוֹת שָׁנִים שׁוֹלֵחַ אֶת יָדוֹ לָעֵט וְרוֹשֵׁם, וְרוֹשֵׁם…
בְּרֵאשִׁית שְׁנַת 1939 כָּתַב בַּהַקְדָּמָה לַכֶּרֶךְ הָאַחַד־עָשָׂר שֶׁל “דִּבְרֵי הַיָּמִים לְעַם יִשְׂרָאֵל” לֵאמֹר:
“מִתְּחִלָּה לֹא חָשַׁבְתִּי לְהַמְשִׁיךְ סְקִירָה זוֹ עַד הַיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים, אֲבָל דַּוְקָא בַּשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה (תרצ“ח וְרֵאשִׁית תרצ”ט) אֵרְעוּ מְאֹרָעוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ כְּמוֹתָם לָרֹעַ בְּכָל תְּקוּפוֹת־הַחַשְׁכוּת הַקּוֹדְמוֹת וְלֹא יָכֹלְתִּי שֶׁלֹּא לְהַכְנִיס אוֹתָם כָּאן…”
וְהִנֵּה בָּאוּ מְאֹרָעוֹת רָעִים מֵאֵלֶּה שֶׁאֵרְעוּ אָז, וּוַדַּאי שֶׁלֹּא יָכֹל הַהִיסְטוֹרְיוֹן שֶׁלֹּא לִרְשֹׁם אוֹתָם. עַד שֶׁבָּא הָרוֹצֵחַ וְשָׂם קֵץ לְחַיָּיו. הַשּׁוּרוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת בְּסִפְרוֹ עַל עַמּוֹ נֶחְתְּמוּ בְּדָמוֹ שֶׁל סוֹפְרָן.
בִּשְׁמוֹנִים שְׁנוֹת חַיָּיו הִתְבּוֹנֵן סוֹפֵר תּוֹלְדוֹת יִשְׂרָאֵל הִתְבּוֹנְנוּת מַעֲמִיקָה וַאֲרֻכָּה בְּחַיֵּי הָעָם מִימֵי קֶדֶם עַד הַיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים וְלָמַד לְהַאֲמִין בְּנֵצַח עַמּוֹ. כִּי עַל כֵּן יֹאמַר בַּפֶּרֶק הָאַחֲרוֹן
בְּסִפְרוֹ:
“אֵין לְהִתְיָאֵשׁ מִפְּנֵי הַפֻּרְעָנִיּוֹת הַנִּתָּכוֹת עָלֵינוּ בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת”.
וְאָנוּ יְכוֹלִים לְשַׁוּוֹת לִפְנֵי עֵינֵי דִמְיוֹנֵנוּ
אֶת דְּמוּתוֹ שֶׁל הַיָּשִׁישׁ הַמַּאֲמִין, בְּהִתְקָרֵב הָרוֹצְחִים
אֵלָיו. הוּא יוֹשֵׁב וְקֻלְמוּסוֹ בְּיָדוֹ וּמַאֲזִין לְהִשְׁתּוֹלְלוּת
הַמְרַצְּחִים וּבַת־צְחוֹק שֶׁל לַעַג מַר עוֹלָה בְּפָנָיו,
הָאוֹמֶרֶת:
– גַּם כָּזֹאת הָיְתָה כְּבָר בְּדִבְרֵי יְמֵי עַמֵּנוּ.
רוֹשְׁמֵי תּוֹלְדוֹתָיו אַף הֵם נִרְצְחוּ בִּידֵי מְרַצְּחֵי זָדוֹן –
אַךְ “דִּבְרֵי יְמֵי יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁכִים וְהוֹלְכִים”…
(תש"ג)
יוֹסֵף חַיִּים בְּרֶנֶר
מאתיצחק יציב
(י“ז אלול תרמ”א – כ“ו ניסן תרפ”א)
מוֹת קְדוֹשִׁים מֵת בְּרֶנֶר.
זֶה הָיָה בְּאֶחָד בְּמַאי 1921. פּוֹעֲלֵי תֵּל־אָבִיב חָגְגוּ אֶת חַג הָעֲבוֹדָה הַבֵּין־לְאֻמִּי. שַׁבָּתוֹן, אֲסֵפוֹת וְתַהֲלוּכָה בְּחוּצוֹת עִיר. בְּפִיהֶם – רִנַּת הָאַחְוָה שֶׁל פּוֹעֲלֵי כָּל הָעַמִּים, בְּמִשְׁטַר צֶדֶק לְלא מְנַצֵּל וּלְלֹא מְנֻצָּל, בְּעוֹלָם שֶׁל שָׁלוֹם בֵּין הַמְּדִינוֹת. וְהִנֵּה יְדִיעָה מִיָּפוֹ: הָמוֹן עֲרָבִי מְשֻׁסֶּה מִתְנַפֵּל עַל יְהוּדִים בּוֹדְדִים בִּמְבוֹאוֹת הָעִיר וְעַל עוֹלִים חֲדָשִׁים בְּבֵית הָעוֹלִים וּכְבָר יֵשׁ קָרְבָּנוֹת, הֲרוּגִים וּפְצוּעִים.
בְּאַחַד הַפַּרְדֵּסִים שֶׁל יָפוֹ, לְיַד שְׁכוּנָה עֲרָבִית בְּדֶרֶךְ יָפוֹ־יְרוּשָׁלַיִם, יָשְׁבָה מִשְׁפָּחָה יְהוּדִית אַחַת, בּוֹדְדָה – מִשְׁפַּחַת יַצְקָר. עִם מִשְׁפָּחָה זוֹ גָּר יוֹסֵף חַיִּים בְּרֶנֶר. הָרוֹצְחִים הִתְנַפְּלוּ עַל הַבַּיִת וְהָרְגוּ אֶת כָּל יוֹשְׁבָיו הַיְּהוּדִים, זָקֵן וָנַעַר, בֵּינֵיהֶם אֶת יוֹסֵף חַיִּים בְּרֶנֶר.
בְּקֶבֶר הָאַחִים הַגָּדוֹל, בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת הַיָּשָׁן בְּתֵל־אָבִיב, מָצְאוּ מְנוּחָתָם כָּבוֹד הַקָרְבָּנוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הָאֶחָד בְּמַאי – וּבֵינֵיהֶם יוֹסֵף חַיִּים בְּרֶנֶר.
זוֹ הַמִּלְחָמָה נֶגְדֵּנוּ שֶׁהִתְחִילָה בַּיָּמִים הָהֵם בְּיָפוֹ נִמְשֶׁכֶת עַד הַיּוֹם. אֲנַחְנוּ נִלְחָמִים עַל הָעֲלִיָּה לָאָרֶץ וְהִתְאַחֲזוּתֵנוּ בָּהּ בְּמִפְעֲלֵי בִּנְיָן. בִּמְאֹרְעוֹת מַאי לִפְנֵי עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים הָיִינוּ אַךְ רְבָבוֹת אֲחָדוֹת בְּכָל הָאָרֶץ, וְכַיּוֹם הִנְנוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא וָמַעְלָה, הַיּוֹשְׁבִים בְּמֵאוֹת כְּפָרִים חֲדָשִׁים וּבֶעָרִים שֶׁגָּדְלוּ וְרָחֲבוּ.
ב
יוֹסֵף חַיִּים בְּרֶנֶר נוֹלַד בְּז' אֱלוּל תרמ"א בָּעֲיָרָה נוֹבוֹמְלִינִי, בְּרוּסְיָה, לְאָבִיו שְׁלֹמֹה בְּרֶנֶר. הוּא הָיָה הַבֵּן הַבְּכוֹר בַּמִּשְׁפָּחָה וְלוֹ שְׁנֵי אַחִים וּשְׁתֵּי אֲחָיוֹת. אֶת הַכִּשְׁרוֹן לְסַפֵּר יָרַשׁ, כַּנִּרְאֶה, מֵאִמּוֹ, וּמֵאֵם אִמּוֹ, סָבְתָא הִינְדָה הַמְיַלֶּדֶת. סָבְתָא הִינְדָה יָדְעָה לְסַפֵּר אַגָדוֹת וְסִפּוּרִים מוֹשְׁכִים אֶת לֵב נְכָדֶיהָ.
וּבְעוֹדוֹ נַעַר, לוֹמֵד בַּחֶדֶר וּבְבֵית־הַמִּדְרָשׁ, הָיָה יוֹסֵף חַיִּים אָהוּב עַל חֲבֵרָיו בִּגְלַל סִפּוּרָיו הַיָּפִים שֶׁהָיָה מְסַפֵּר לָהֶם בִּשְׁעוֹת בֵּין־הָעַרְבַּיִם; אוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה הָרַב מְשַׁחְרֵר אֶת תַּלְמִידָיו מִן הַלִּמּוּד בִּגְמָרָא וּבְפוֹסְקִים וְיוֹסֵף חַיִּים מְבַדֵּחַ אֶת חֲבֵרָיו בְּסִפּוּרִים וּבְחִקּוּיֵי הֲלִיכוֹתֵיהֶם שֶׁל הַ“גְּבִירִים” שֶׁהָיוּ בָּאִים לְרֶגֶל מִסְחָרָם לָעִיר.
הַנַּעַר יוֹסֵף חַיִּים הִצְטַיֵן בְּלִמּוּדָיו. הָיָה בָּקִי בְּכַמָּה מַסֶּכְתּוֹת מִן הַתַּלְמוּד הַבַּבְלִי וְהָיָה חָרִיף בַּהֲבָנַת הַסֻּגְיוֹת הַקָּשׁוֹת בָּהֶן.
בִּהְיוֹתוֹ בֶּן חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה, וְהוּא עֲדַיִן לוֹמֵד אֵצֶל הָרַב שֶׁל הָעֲיָרָה, הִתְחִיל לִמְשֹׁךְ בְּעֵט סוֹפֵר. בַּ“חֶדֶר” וּבְבֵית־הַמִּדְרָשׁ בַּיָּמִים הָהֵם לא לָמְדוּ הַנְעָרִים לִכְתֹּב כַּאֲשֶׁר יִלְמְדוּ תַּלְמִידֵי בָּתֵּי־הַסֵּפֶר כַּיּוֹם. עִקַּר הַלִּמוּד הָיָה בַּתַּלְמוּד וּבִמְפָרְשָׁיו וְאֵין תַּלְמִיד בֵּית־הַמִּדְרָשׁ עוֹסֵק בְּשׁוּם מִקְצוֹעַ אַחֵר, כְּדֵי שֶׁלא לְהִבָּטֵל מִלִּמוּד הַתּוֹרָה, לִמּוּד הַמְמַלֵא אֶת כָּל הַחַיִּים. וְאִם נַעַר הִשְׂכִּיל לְלְמֹד לִכְתֹּב קְצָת הֲרֵי רָכַשׁ לוֹ יְדִיעוֹתָיו בִּכְתִיבָה בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא יוֹם וְלֹא לַיְלָה, בֵּין שִׁעוּר לְשִׁעוּר בַּתַּלְמוּד וּבַמְפָרְשִׁים. בִּשְׁנַת הַחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה חִבֵּר יוֹסֵף חַיִּים מַחֲזֶה לְפוּרִים, שֶׁהֻצַּג בָּעֲיָרָה וְהַהַכְנָסָה הָיְתָה מֻקְדֶּשֶׁת לְבִנְיַן בֵּית־מֶרְחָץ. בַּמַּחֲזֶה הַזֶּה כְּבָר גִּלָה בְּרֶנֶר שֶׁהוּא מִתְיַחֵס בְּבִקֹּרֶת לְחַיֵּי הָעֲיָרָה וּבְדִבְרֵי הֲלָצָה וּבְדִיחָה לִגְלֵג עַל כַּמָּה הוֹפָעוֹת שֶׁלֹא מָצְאוּ חֵן בְּעֵינָיו.
וְאוּלָם אָז עֲדַיִן עָמַד בְּרֶנֶר בְּרֵאשִׁית דַּרְכּוֹ וְהוּא אַךְ הִתְחִיל נוֹדֵד מִמְּקוֹם תּוֹרָה לִמְקוֹם תּוֹרָה, מִישִׁיבָה לִישִׁיבָה. תְּחִלָּה לַיְשִׁיבָה בְּהוֹמֶל וּמְשָׁם לַיְשִׁיבָה בִּהְלוּסְק וּמִשָּׁם לַיְשִׁיבָה בְּקוֹנוֹטוֹפּ. הוּא כָּתַב נֶגֶד הַחֲסִידִים וּמִנְהֲגֵיהֶם. הַכְּתָבִים הָיוּ שְׁמוּרִים בְּאַמְתַּחְתּוֹ, כַּמּוּבָן, שֶׁלֹּא יִרְאוּם מְנַהֲלֵי הַיְשִׁיבָה. אוּלָם פַּעַם אַחַת מָצָא אוֹתוֹ הַשַׁמָּשׁ כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב וְכוֹתֵב בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ. הַלָּה חָטַף אֶת הַדַּפִים הַכְּתוּבִים וְקָרָא בָּהֶם וְרָאָה שֶׁהֵם דִּבְרֵי עֲקִיצָה עַל הַחֲסִידוּת. מִיָד דָּן אֶת הַכְּתָבִים לִשְׂרֵפָה וּמָסַר לְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה כִּי יוֹסֵף חַיִּים עוֹסֵק בְּדִבְרֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת.
רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה חָלַק לוֹ סְטִירַת לֶחִי לְעֵינֵי כָּל הַנּוֹכְחִים בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ. בַּלַּיְלָה הַהוּא הִצְפִּין יוֹסֵף חַיִּים אֶת כְּתָבָיו אֵצֶל אֶחָד מִמַּכָּרָיו וְיָצָא אֶת קוֹנוֹטוֹפּ וְהָלַךְ לִישִׁיבַת פּוֹצֶ’פּ.
בִּישִׁיבַת פּוֹצֶ’פּ נִתְקַבֵּל יוֹסֵף חַיִּים בִּמְאוֹר פָּנִים עַל יְדֵי הָרַב ר' נָתָן גְּנֶסִין, אֲבִיהֶם שֶׁל הַסּוֹפֵר אוּרִי נִיסָן גְּנֶסִין וּמְשַׁחֵק “הַבִּימָה” מְנַחֵם גְּנֶסִין. יוֹסֵף חַיִּים עָשָׂה רשֶׁם גָּדוֹל עַל הָרַב בִּבְקִיאוּתוֹ בַּתַּלְמוּד, וּמִן הָרֶגַע הָרִאשׁוֹן קֵרֵב אוֹתוֹ הָרַב וְאַף הִתְיַחֵס בְּסַבְלָנוּת לְתַלְמִידוֹ כְּשֶׁהָיָה עוֹסֵק בִּקְרִיאָה בִּסְפָרִים חִיצוֹנִים וּבְעִתּוֹנִים. הוּא אַךְ בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁלֹּא יְבַטֵּל עַצְמוֹ מִתּוֹרָה. וְכָאן הִתְחִיל בְּרֶנֶר לוֹמֵד גַּם אֶת הַשָּׂפָה הָרוּסִית וְלִקְרֹא בַּסִפְרוּת הָרוּסִית.
הוּא לָמַד מֵעַצְמוֹ, בְּלִי עֶזְרַת מוֹרִים וּבְלִי עֶזְרַת הוֹרִים – וּבְחַיֵּי דֹחַק שֶׁל בֶּן יְשִׁיבָה, הָאוֹכֵל “יָמִים” אֵצֶל בַּעֲלֵי־בָּתִּים שׁוֹנִים.
ג
וְהִנֵּה יוֹצֵא בְּרֶנֶר לְחַיִּים אֲחֵרִים. הוּא עוֹזֵב אֶת יְשִׁיבַת פּוֹצֶ’פּ וְהוֹלֵךְ לְהוֹמֶל – אַךְ שׁוּב אֵין הוּא חוֹזֵר לַיְשִׁיבָה. פֹּה הוּא מִתְעַנְיֵן בַּתְּנוּעָה הַצִּיוֹנִית. בְּהוֹמֶל – עִיר רַבָּתִי, עִם בָּתֵּי־חֲרֹשֶׁת וְעִם פּוֹעֲלִים יְהוּדִים, מִתְקָרֵב בְּרֶנֶר אֶל הַתְּנוּעָה הַסּוֹצְיַלִיסְטִית – “בּוּנְד” – וְעַד מְהֵרָה הוּא נַעֲשֶׂה עוֹרְכוֹ שֶׁל הָעִתּוֹן הַסּוֹצְיַלִיסְטִי הַיְּהוּדִי שֶׁל הַמִּפְלָגָה הַזֹּאת – “מַאֲבָק” – קַמְף", שֵׁם הָעִתּוֹן הַיּוֹצֵא בַּמַּחְתֶּרֶת.
וְאוּלָם בַּיָּמִים הָהֵם אַךְ הִתְחִיל בְּרֶנֶר לְחַפֵּשׂ לוֹ דֶרֶךְ. הַשְּׁאֵלוֹת הָעוֹמְדוֹת בְּרוּם הָעוֹלָם מַעֲסִיקוֹת אֶת מֹחוֹ וְאֵינָן נוֹתְנוֹת לוֹ מְנוּחָה. אֵין הוּא מִסְתַּפֵּק בְּהַבְטָחוֹת לְעָתִיד לָבוֹא, כִּי אִם יִכּוֹן מִשְׁטָר אַחֵר, וּבִמְקוֹם שִׁלְטוֹן הַצַּאר יָבוֹא שִׁלְטוֹן דֶמוֹקְרַטִי אוֹ סוֹצְיַלִיסְטִי, יִהְיֶה הָעוֹלָם כֻּלּוֹ טוֹב. אוֹתוֹ מַעֲסִיקָה הַשְּׁאֵלָה כֵּיצַד לַעֲשׂוֹת אֶת הָאָדָם טוֹב יוֹתֵר בְּחַיָּיו הַפְּרָטִיִּים וּבְיַחֲסוֹ אֶל חֲבֵרוֹ.
בַּיָּמִים הָהֵם עָמַד בְּרֶנֶר תַּחַת הַשְׁפָּעָתוֹ שֶׁל הַסּוֹפֶר הָרוּסִי לֶב טוֹלְסְטוֹי שֶׁהִטִּיף לְחַיִּים פְּשׁוּטִים, לְחַיֵּי עֲבוֹדָה גּוּפָנִית לְלֹא מוֹתָרוֹת. אָז חָלַם בְּרֶנֶר עַל מוֹשָׁבָה יְהוּדִית שֶׁבָּהּ יִחְיוּ הָאֲנָשִׁים חַיִּים שְׁתּוּפִיים, חַיִּים מוּסָרִיִים בַּעֲבוֹדַת אֲדָמָה, שֶׁיְשַׁמְּשׁוּ מוֹפֵת לַאֲחֵרִים. אֵלֶה הָיוּ חֲלוֹמוֹת נְעוּרִים. בַּיָּמִים הָהֵם כְּבָר הָיוּ לִבְּרֶנֶר כַּמָּה וְכַמָּה כְּתָבִים בְּאַמְתַּחְתּוֹ. הוּא פָּנָה לִידִידוֹ הִלֵּל צֵיטְלִין, שֶׁיַּמְלִיץ עָלָיו לִפְנֵי בֶּן אֲבִיגְדוֹר, בַּעַל הוֹצָאַת הַסְפָרִים “בִּיבְּלִיוֹתֵּיקָה עִבְרִית” בְּוַרְשָׁה, שֶׁיּוֹצִיא לוֹ סֵפֶר סִפּוּרִים. וְאָמְנָם, כַּעֲבֹר זְמַן מָה יָצָא סִפְרוֹ הָרִאשׁוֹן “מֵעֵמֶק הֶעָכוֹר”.
בֵּינָתַיִם הִגִּיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל בְּרֶנֶר לְשָׁרֵת בַּצָּבָא. הוּא נִשְׁלַח לִגְדוּד אֶחָד בְּאוֹרְיוֹל. לא אָרְכוּ הַיָּמִים וּפָרְצָה מִלְחֶמֶת רוּסְיָה וְיַפָּן. בְּרֶנֶר שֶׁנִּלְחַם בַּמַּחְתֶּרֶת נֶגֶד שִׁלְטוֹן הַצַּאר צָרִיךְ הָיָה עַתָּה לָלֶכֶת וְלִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ בְּעַד אוֹתוֹ שִׁלְטוֹן הַשָׂנוּא עָלָיו. הוּא הֶחְלִיט אֵפוֹא לִבְרֹחַ מֵהַצָּבָא.
הַבְּרִיחָה הָיְתָה כְּרוּכָה בְּסַכָּנַת נְפָשׁוֹת, כִּי אִלוּ נִתְפַּס הָיָה נִדּוֹן לְמָוֶת. אַךְ בְּעֶזְרַת חֲבֵרָיו מִן הַ“בּוּנְד” הִצְלִיחַ לְהִמָּלֵט מִידֵי הַשׁוֹמְרִים וְאַף הִבְרִיחַ אֶת הַגְּבוּל וְהִגִיעַ לְלוֹנְדוֹן.
ד
יְמֵי שִׁבְתּוֹ בְּלוֹנְדוֹן הָיוּ יָמִים קָשִׁים בְּיוֹתֵר. אוֹתוֹ הַזְמַן נִשְׁבַּר הַנִּסָּיוֹן שֶׁל הַמַּהְפֵּכָה בְּרוּסְיָה. לְרֶגַע נִדְמֶה הָיָה כִּי הַצַּאר נִכְנַע לִרְצוֹן הָעָם וְהוּא מְוַתֵּר עַל שִׁלְטוֹנוֹ, שְׁלְטוֹן יָחִיד, וּמֵקִים בֵּית־נִבְחָרִים וּמְשַׁתֵּף אֶת הָעָם בְּשִׁלְטוֹן הַמְּדִינָה.
אוּלָם עַד מְהֵרָה הִתְחָרֵט וְהִטְבִּיעַ אֶת הַמַּהְפֵּכָה בְּנַחֲלֵי דָם שֶׁל מַהְפְּכָנִים וּבִפְרָעוֹת בַּיְהוּדִים. יֵאוּשׁ וְדִכָּאוֹן הִשְׂתַּרְרוּ בְּרַחֲבֵי רוּסְיָה. הָעִתּוֹנִים שֶׁהֵעֵזוּ לְהוֹצִיא הֶגֶה חָפְשִׁי – נִסְגְרוּ. כָּל הָעִתּוֹנִים הָעִבְרִיִּים נִסְגְּרוּ. נָדַם הַקּוֹל הָעִבְרִי.
אָז רָאָה בְּרֶנֶר צֹרֶךְ לְהַפְסִיק אֶת הַדְּמָמָה הָעִבְרִית. הוּא הֶחְלִיט לְהוֹצִיא יַרְחוֹן עִבְרִי בְּלוֹנְדוֹן. זֶה לֹא הָיָה דָּבָר קַל. סוֹפְרִים עִבְרִים בְּלוֹנְדוֹן – אַיִן. גַם קוֹרְאִים עִבְרִים לא הָיוּ. הַיְּהוּדִים שֶׁמִּקָּרוֹב בָּאוּ מִמִּזְרַח אֵרוֹפָּה לְלוֹנְדוֹן הָיוּ שְׁקוּעִים בְּדַאֲגַת פַּרְנָסָה וְכֵיצַד לְהִסְתַּדֵּר בַּמָּקוֹם הֶחָדָשׁ, וְדַעְתָּם לֹא הָיְתָה פְּנוּיָה לְעִתּוֹן עִבְרִי. וְהַיְּהוּדִים שֶׁיָשְׁבוּ בְּאַנְגְּלְיָּה זֶה דּוֹרוֹת אֲחָדִים הִסְפִּיקוּ לְהִתְבּוֹלֵל בְּעַם הָאָרֶץ וְלא שָׁעוּ לְעִתּוֹן עִבְרִי.
בְּרֶנֶר הִתְפַּרְנֵס בְּלוֹנְדוֹן מֵעֲבוֹדַת סַדָּר בְּבֵית דְפוּס. אַחֲרֵי עֲבוֹדַת יוֹמוֹ שָׁב אֶל מְעוֹנוֹ הַדַּל וְהֵרִיץ אִגְרוֹת־אַזְעָקָה לְסוֹפְרִים עִבְרִים שֶׁהָיוּ מְבוֹדָדִים בְּאָהֳלֵיהֶם בְּרוּסְיָה וּבְגַלִּיצְיָה, שֶׁיֵּצְאוּ מִבְּדִידוּתָם וְיִתְּנוּ יָדָם ליִרְחוֹן הֶחָדָשׁ. בְּרֶנֶר קָרָא לְיַרְחוֹנוֹ: “הַמְעוֹרֵר”, וּכְסִסְמָה רָשַׁם מִתַּחַת לַשֵּׁם “כִּי לְעוֹרֶרְךָ אֲנִי בָּא”..
וּבְרֶנֶר נִגַּשׁ לַמְלָאכָה. הוּא עוֹרֵךְ, מַתְקִין כְּתָב־יָד לִדְפוּס, מְסַדֵּר אוֹתוֹ בְּמוֹ יָדָיו, מַדְפִיס אוֹתוֹ, כּוֹתֵב בְּעַצְמוֹ אֶת הַכְּתוֹבוֹת שֶׁל הַחוֹתְמִים וְאַף נוֹשֵׂא אֶת הַחֲבִילוֹת לַדֹּאַר וְשׁוֹלֵחַ אוֹתָן לַחוֹתְמִים. הוּא גַם מְנַהֵל בְּעַצְמוֹ אֶת הַחֶשְׁבּוֹנוֹת, מַכְנִיס וּמוֹצִיא אֶת הַכְּסָפִים – הַכֹּל בְּעַצְמוֹ.
מוּבָן שֶׁהוּא גַּם כּוֹתֵב בְּעַצְמוֹ. כָּל שׁוּרָה וְכָל הֶעָרָה שֶׁהוּא כּוֹתֵב אָז מְעוֹרְרוֹת הֵד בְּלֵב כָּל קוֹרֵא עִבְרִי שֶׁהַחוֹבֶרֶת הִגִּיעָה לְיָדָיו. וְאוּלָם אֵלֶּה מְעַטִּים.
בֵּין הַמְעַטִּים שֶׁעָמְדוּ לְצִדּוֹ בְּלוֹנְדוֹן בִּימֵי “הַמְעוֹרֵר” הָיָה הַסּוֹפֶר יְהוֹשֻׁעַ רַדְלֶר, הוּא ר' בִּנְיָמִין, שֶׁנִּזְדַּמֵּן אָז לְלוֹנְדוֹן, וְהוּא אַךְ סוֹפֵר מַתְחִיל.
הָאֲוִירָה הַלוֹנְדוֹנִית, עַרְפִלֵּי הָעִיר וַעֲשָׁנָהּ וְהַסְּבִיבָה הַיְּהוּדִית לֹא עוֹדְדוּ אֶת רוּחוֹ שֶׁל בְּרֶנֶר. הָעֶזְרָה שֶׁקִוָּה לְקַבֵּל מִן הַסּוֹפְרִים הָעִבְרִים שֶׁהִזְעִיק בְּאִגְרוֹתָיו לְלֹא לֵאוּת – לֹא בָּאָה. “הַמְעוֹרֵר” הֻכְרַח לְהִסָּגֵר מֵחֹסֶר חֹמֶר סִפְרוּתִי. אָמְנָם, בְּרֶנֶר עַצְמוֹ יָכוֹל הָיָה לְמַלֵא אֶת חוֹבְרוֹתָיו, כִּי סוֹפֵר פּוֹרֶה הָיָה בְּרֶנֶר, אֲבָל הֵן מַטְּרָתוֹ הָיְתָה לְרַכֵּז אֶת הַסּוֹפְרִים הָעִבְרִים סְבִיב יַרְחוֹנוֹ הֶחָדָשׁ – וְאֶת הַמַּטָרָה הַזֹּאת לֹא הִשִּׂיג.
הוּא הֶחְלִיט לַעֲזֹב אֶת לוֹנְדוֹן וְיָצָא לְגַלִּיצְיָה. שָׁם הָיוּ כַּמָּה סוֹפְרִים עִבְרִים שֶׁאֶת קִרְבָתָם בִּקֵּשׁ, שָׁם נִפְגַשׁ עִם הַסּוֹפֵר ג. שׁוֹפְמַן, שֶׁנַּעֲנָה לִקְרִיאָתוֹ וְהִשְׁתַּתֵּף בְּ“הַמְעוֹרֵר”.
בְּרֶנֶר רָאָה אֶת תְּעוּדַת חַיָּיו בַּסִּפְרוּת הָעִבְרִית וְגַם שָׁם נִסָּה לְהוֹצִיא קֹבֶץ סִפְרוּתִי – “רְבִיבִים”, אַךְ לֹא בָּא עַל סִפּוּקוֹ וְהֶחְלִיט לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.
ה
בִּשְׁנַת 1908 יָצָא בְּרֶנֶר מִגַּלִּיצְיָה לַעֲלוֹת לָאָרֶץ. הוּא הֶחְלִיט לִחְיוֹת בָּאָרֶץ כְּפוֹעֵל וְלא כְּסוֹפֵר. לְשֵׁם כָּךְ הֶעְלִים אֶת שְׁמוֹ הָאֲמִתִּי. בִּטְרְיֶּסְט נִתְלַוָּה לִקְבוּצַת עוֹלִים קְטַנָּה, אִרְגֵּן אוֹתָהּ כְּ“קוֹמוּנָה” לִימֵי הַנְּסִיעָה בָּאֲנִיָה. וְאוּלָם בְּרֶנֶר כְּבָר הָיָה מְפֻרְסָם אָז כְּסוֹפֵר וְאַף בִּטְרְיֶּסְט הִכִּירוּ אוֹתוֹ שְׁנַיִם מִן הָעוֹלִים כִּבְרֶנֶר. הוּא נִסָּה לְהַכְחִישׁ וְאַחַר כָּךְ בִּקְשָׁם לִשְׁמֹר אֶת סוֹדוֹ. בֵּינֵיהֶם הָיָה פּוֹעֵל אֶחָד אֶרֶצְיִשְׂרְאֵלִי שֶׁחָזַר לָאָרֶץ וּבְרֶנֶר הִתְיַדֵּד אִתּוֹ. אוֹתוֹ פּוֹעֵל מְסַפֵּר שֶׁבַּדֶּרֶךְ עֲדַיִן פִּקְפֵּק בְּרֶנֶר אִם יַעֲלֶה עַל הַחוֹף בְּחֵיפָה אוֹ שֶׁיִסַּע לְבֵירוּת וְיַעֲבֹד זְמַן יָדוּעַ כְּפוֹעֵל דְּפוּס וְאַחַר יַעֲבֹר לָאָרֶץ. וְאוּלָם מִשֶּׁנִרְאוּ חוֹפֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵעַל סִפּוּן הָאֲנִיָה פָּרַץ בְּרֶנֶר בִּבְכִי גָדוֹל מֵרֹב הִתְרַגְשׁוּת וְלֹא יָכֹל לְהֵרָגַע עֵת רַבָּה.
וּמִשֶּׁהִגִּיעָה הָאֳנִיָה לְחֵיפָה עָלָה עַל הַחוֹף עָם שְׁאָר הָעוֹלִים.
סוֹדוֹ עָלוּל הָיָה לְהִתְגַלּוֹת מִיָּד. אַחַת הַחֲבֵרוֹת מִן הַגָּלִיל שֶׁבָּאָה לְקַדֵּם אֶת פְּנֵי הָעוֹלִים בַּנָּמֵל פָּנְתָה אֵלָיו בִּשְׁאֵלָה אִם אֵין הוּא הַסוֹפֶר בְּרֶנֶר, הוּא כָּל כָּךְ דּוֹמֶה לַתְּמוּנָה שֶׁרָאֲתָה אֵצֶל ר' בִּנְיָמִין. בְּרֶנֶר הַכְחִישׁ. רַק נִדְמֶה לָהּ. בְּרֶנֶר לֹא רָצָה לִשְׁהוֹת יוֹתֵר בְּחֵיפָה וּבְחֶבְרַת חֲבֵרוֹ הָאֶרֶצְיִשְׂרְאֵלִי יָצָא מִיָּד בָּרֶגֶל לַחֲדֵרָה.
בְּרֶנֶר הִתְחִיל לַעֲבֹד בְּפַרְדֵּס בַּחֲפִירַת בּוֹרוֹת בְּקַבְּלָנוּת, יַחַד עִם פּוֹעֲלִים אֲחֵרִים. הוּא לֹא הִצְלִיחַ הַרְבֵּה בַּעֲבוֹדָתוֹ בְּטוּרְיָה. הַבּוֹרוֹת שֶׁלּוֹ לֹא הָיוּ לָהֶם לֹא הַצּוּרָה הַדְּרוּשָׁה וְלֹא הַמִּדּוֹת הַדְּרוּשׁוֹת. אַף שֶׁעָלוּ לוֹ בְּהַרְבֵּה עָמָל וְזֵעָה. הוּא לֹא הָיָה רָגִיל בַּעֲבוֹדָה כָּזוֹ. חֲבֵרָיו נִחֲמוּהוּ כִּי הִתְרַגֵּל יִתְרַגֵּל, אַךְ הוּא סָבַל כַּנִּרְאֶה מֵאִי־הַצְלָחָתוֹ. כָּךְ הִמְשִׁיךְ בַּעֲבוֹדָתוֹ זוֹ כִּשְׁבוּעַיִם יָמִים, עַד שֶׁיוֹם אֶחָד בָּאוּ כַּמָּה פּוֹעֲלִים חֲדָשִׁים שֶׁהִצְטָרְפוּ לַעֲבוֹדָה זוֹ, וְהִנֵּה נִגָּשׁ אֶחָד מִבֵּינֵיהֶם אֶל בְּרֶנֶר וּמַכְרִיז: “הֲלֹא אַתָּה בְּרֶנֶר”. הוּא לֹא יָכֹל לְהַכְחִישׁ יוֹתֵר. הַפּוֹעֲלִים סְבָבוּהוּ מִיָּד וְאַף הִתְרַעֲמוּ עָלָיו עַל שֶׁהֶעְלִים מֵהֶם, כִּי הוּא הַסּוֹפֵר בְּרֶנֶר.
בְּרֶנֶר לֹא יָכֹל לָשֵׂאת בַּשָּׁאוֹן שֶׁהוּקָם סְבִיבוֹ וּבְאוֹתוֹ יוֹם יָצָא מַחֲדֵרָה, וְשׁוּב בְּרֶגֶל, עִם חֲבֵרוֹ הָאֶרֶצְיִשְׂרְאֵלִי – לְעֵין גַנִּים.
בְּרֶנֶר נוֹכַח כִּי לֹא יוּכַל לַעֲבֹד בְּטוּרִיָּה.
ו
כִּשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה – שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה חַי בְּרֶנֶר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אֵלֶּה הָיוּ שְׁנוֹת עֲבוֹדָה לְלֹא לֵאוּת וּלְלֹא הֶפְסֵק. כִּי לֹא יָדַע הָאִישׁ בַּטָּלָה מַהִי. אִם לֹא יָכֹל לְכְתֹּב דְּבַר־מָה מְקוֹרִי בִּגְלַל אֵיזֶה מִחוּשׁ בְּגוּפוֹ – וְהָיוּ לוֹ מֵחוּשִׁים – הָיָה עוֹשֶׂה אֵיזוֹ עֲבוֹדַת תַּרְגוּם אוֹ מַרְצֶה בִּכְתָב דְבַר־מָה מַדָּעִי מִשָּׂפָה לוֹעֲזִית. הוּא גַם הִרְצָה לִפְנֵי הַנֹּעַר עַל סִפְרוּת – בְּיִחוּד לִפְנֵי תַּלְמִידִים.
בְּרֶנֶר הָיָה אִישׁ טוֹב. הוּא שָׁמַר כָּל חַיָיו עַל חֲלוֹם נְעוּרָיו לִהְיוֹת טוֹב לָזוּלַת, לַעֲזֹר לְכָל אָדָם, כְּכָל שֶׁיָדוֹ מַגַּעַת. הוּא הָיָה חָבֵר לַסּוֹבְלִים. אָהַב יְלָדִים. כָּךְ כָּתַב וְכָךְ חָי.
בְּכָל מַה שֶׁכָּתַב בִּקֵּשׁ לְהָבִין אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם, אֶת רוּחוֹ. חִפֵּשׂ אֶת הָאֱמֶת, שָׂנֵא אֶת הַשֶּׁקֶר, אֶת הַזִּיּוּף, שָׂנֵא אֶת הַמְּלִיצָה בַּסִפְרוּת. אָהַב אֶת אִישׁ־הָעֲבוֹדָה. שָׂנֵא אֶת אִישׁ־הָאֲוִיר. רָאָה בָּעֲבוֹדָה אָת הַגְּאֻלָּה לְעַם יִשְׂרָאֵל. כָּל פְּעֻלַּת בִּנְיָן עוֹדְדָה אֶת רוּחוֹ. עַל כֵּן הָיוּ לְבּוֹ וְנַפְשׁוֹ מְסוּרִים לַפּוֹעַל.
מִיּוֹם בּוֹאוֹ לָאָרֶץ הִשְׁתַּתֵּף כְּסוֹפֵר בְּעִתּוֹנִי הַפּוֹעֲלִים. תְּחִלָּה בָּעִתּוֹן “הַפּוֹעֵל הַצָּעִיר” אַחַר כָּךְ בְּ“הָאַחְדוּת” – עִתּוֹנָם שֶׁל פּוֹעֲלֵי־צִיּוֹן.
בִּימֵי הַמִּלְחָמָה הָעוֹלָמִית הָרִאשׁוֹנָה גָּר בְּתֵל־אָבִיב וְהָיָה מוֹרֶה בַּגִּמְנַסְיָה. מִיָּד נִתְחַבֵּב עַל תַּלְמִידָיו וְהָיָה הַמּוֹרֶה הָאָהוּב בְּיוֹתֵר. מִשֶׁגָּלְתָה תֵּל־אָבִיב בִּגְזֵרַת גֶ’מַל פֶּחָה – וְכָל יוֹשְׁבֵי הָעִיר יָצְאוּ לַשּׁוֹמְרוֹן וְלַגָּלִיל הָיָה הוּא עִם הַגוֹלִים. דַּאֲגָתוֹ לַסּוֹבְלִים הָיְתָה גְדוֹלָה. עָזַר לְכָל אֶחָד בְּכָל שֶׁיָּכֹל.
חִלֵּק אֶת פְּרוּסַת לַחְמוֹ הָאַחֲרוֹנָה עִם כָּל מִי שֶׁנִּזְדַּמֵּן עַל יָדוֹ, דָּאַג לִילָדִים; עָזַר לַאֲנָשִׁים לִשְׁמֹר עַל נִקָּיוֹן ־ כִּי הִתְגּוֹלְלוּ הַגּוֹלִים בְּאֹהָלִים וּבְדִירִים. וְהוּא לֹא הָיָה אָדָם הַנּוֹתֵן פְּקֻדּוֹת לְמִי שֶׁהוּא, אֶלָּא לוֹקֵחַ אֶת הַמַּטְאֲטֵא בַּיָּד וְעוֹבֵד בְּכָל כֹּחוֹתָיו. כָּךְ בְּכָל דָּבָר וְדָבָר.
לְמִן יוֹם בּוֹא בְּרֶנֶר לָאָרֶץ הִקְשִׁיבוּ לְכָל מַה שֶׁאָמַר, אִם בִּדְבַר סִפְרוּת וְאִם בְּעִנְיְנֵי הַחַיִּים. הַכֹּל יָדְעוּ כִּי אִישׁ הָאֱמֶת מְדַבֶּר אֲלֵיהֶם. בְּקֹצֶר רוּחַ חִכּוּ לִדְבָרוֹ.
תִּשְׁעָה כְּרָכִים הִנִּיחַ לָנוּ בְּרֶנֶר. סִפּוּרִים, הַרְצָאוֹת עַל סוֹפְרִים, עַל סְפָרִים, וּמַאֲמָרִים עַל שְׁאֵלוֹת שׁוֹנוֹת בְּחַיֵּינוּ הַצִּבּוּרִיִּים. הַכֹּל חָתוּם בְּחוֹתַם הָאֱמֶת. וְהָאֱמֶת אֶמֶת הִיא לְכָל הַיָּמִים.
ז
אֶת הַסּוֹפֶר י. ח. בְּרֶנֶר נַכִּיר מִסְּפָרָיו, סְפָרִים רַבִּים. סִפּוּרִים מֵחַיֵּי יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹלָה, חַיֵּי הָעֹנִי, בְּעִקָּר בְּרוּסְיָה, הַיְּהוּדִים בַּצָּבָא הָרוּסִי, הַמְהַגֵּר הַיְּהוּדִי בְּאַנְגְּלְיָּה, חַיֵּי יְהוּדִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּימֵי הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה, גַּם מִקְצָת מֵחַיֵי הַתַּלְמִידִים בָּאָרֶץ הוּא מְסַפֵּר. בִּסְפָרָיו נִמְצָא שׁוּרָה שֶׁל הַעֲרָכוֹת עַל גְּדוֹלִי סוֹפְרֵינוּ, וּמַאֲמָרִים עַל עִנְיְנֵי סִפְרוּת וְעִנְיְנֵי חַיִּים שׁוֹנִים וְרַבִּים. כִּי עַיִן בּוֹחֶנֶת הָיְתָה לִבְרֶנֶר וְלֵב רַגָּשׁ וְכָל אֲשֶׁר רָאָה וְהָגָה הֶעֱלָה בִּכְתָב.
בִּכְתָבָיו אֲנַחְנוּ רוֹאִים אֶת בְּרֶנֶר הַכּוֹאֵב אֶת כְּאֵב עַמּוֹ, עַם הַחַי חַיִּים מְשֻׁנִּים בֵּין הָאֻמּוֹת. חַיַּי פִּזּוּר לְלֹא מֶרְכָּז מְדִינִי, מִבְּלִי שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אֲחִיזָה שֶׁל מַמָּשׁ בְּחַיֵּי הָעֲבוֹדָה הָעִקָּרִיִּים בִּמְדִינָה אֵיזוֹ שֶׁהִיא. עֵינוֹ רוֹאָה הַרְבֵּה וְחוֹדֶרֶת לְמַעֲמַקֵי חַיָּיו שֶׁל הַיְּהוּדִי. הוּא מְתָאֵר אֶת הַמַּשְׂכִּיל וְאֶת הַיְּהוּדִי וְהַיְּהוּדְיָּה הַפְּשׁוּטִים, אֶת סִבְלָם וְאֶת קֹצֶר יָדָם בְּכָל מָקוֹם. אֵין סִפּוּרָיו שֶׁל בְּרֶנֶר עַלִיזִים כְּלָל. הוּא תָּמִיד עִם הַסּוֹבְלִים – כֵּן הָיָה גַּם בְּחַיָּיו. הוּא בִּקֵשׁ אֶת חֶבְרַת הַנַּעֲנִים וְהַנִּדְכָּאִים וְלֹא אֶת הָעֲשִׁירִים וְהַחַיִּים חַיַּי רְוָחָה. עַל כֵּן גִבּוֹרֵי סִפּוּרָיו הֵם הָאֲנָשִׁים בְּנֵי סְבִיבָתוֹ, אֲשֶׁר אֶת סִבְלָם סָבַל יַחַד אִתָּם.
כֵּן, סִפּוּרָיו אֵינָם עַלִיזִים – אַךְ מִתַּחַת לַתֵּאוּרִים הַקּוֹדְרִים לוֹחֶשֶׁת אֵשׁ תְּשׁוּקָתוֹ הָעַזָּה לְחַיִּים אֲחֵרִים. הוּא מַרְאֶה לָנוּ אֶת הַחַיִּים הַלָּלוּ וּמְעוֹרֵר בְּקִרְבֵּנוּ אֶת הָרָצוֹן לִבְנוֹת חַיִּים אֲחֵרִים, הוּא מַכְרִיחַ אוֹתָנוּ לִרְאוֹת אֶת חַיֵּינוּ כְּמוֹ שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת, לְמַעַן נֵדַע מֶה עָלֵינוּ לְשַׁנּוֹת. אוּלָם מַה שֶׁעוֹשֶׂה עָלֵינוּ רֹשֶׁם גָּדוֹל בְּקָרְאֵנוּ בְּסִפְרֵי בְּרֶנֶר, הוּא הַצַעַר הַגָּדוֹל אֲשֶׁר לִבְרֶנֶר שֶׁאֵין חַיֵי הַיְּהוּדִים כְּתִקּוּנָם, שֶׁאֵינָם שְׁלֵמִים, שֶׁאֵין הֵם מִבֻסָּסִים עַל עֲבוֹדָה וִיצִירָה. אָנוּ קוֹרְאִים וְחָשִׁים אֶת כְּאֵבוֹ וְאֶת הַלַּהַט שֶׁבְּנַפְשׁוֹ לַהֲפֹךְ אֶת הַחַיִּים הַגָּלוּתִיִּים שֶׁל עַמֵּנוּ לְחַיֵּי יְצִירָה וַעֲבוֹדָה. הוּא כֻּלּוֹ שְׁאִיפָה לִשְׁלֵמוּת. מַאֲוַיָּיו לִרְאוֹת אֶת עַמֵּנוּ כְּכָל הָעַמִּים, יוֹשֵׁב עַל אַדְמָתוֹ, עוֹבֵד וְיוֹצֵר, מְדַבֵּר בִּשְׂפָתוֹ, חֶבְרָה מֻשְּׁתֶּתֶת עַל יְסוֹדוֹת שֶׁל צֶדֶק וָישֶׁר, חַיֵּי חֶבְרָה מְתֻקָּנִים לְלֹא רָעֵב וְסוֹבֵל בְּקִרְבָּהּ. אַךְ יַחַד עִם זֶה לא נֶעֱלָם מֵעֵינוֹ אַף הַמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב הַקָּטָן בְּיוֹתֵר בְּחַיֵּי הָעָם. כָּל נִיצוֹץ שֶׁל יְצִירָה מְעוֹרֵר בְּלִבּוֹ שִׂמְחָה וְתִקְוָה וְהוּא מְחַזֵּק יָדַיִם רָפוֹת וּמְלַבֶּה אֶת הַנִּיצוֹץ לְאֵשׁ.
וּגְדוֹלָה שִׂמְחָתוֹ כְּשֶׁהוּא מְקַבֵּל סֵפֶר עִבְרִי חָדָשׁ, שִׁיר עִבְרִי יָפֶה, סִפּוּר עִבְרִי נָאֶה. חַג הוּא לוֹ יוֹם כָּזֶה – הַיְצִירָה הָעִבְרִית מְפַכָּה. בִּרְשִׁימָה עַל הַסּוֹפֶר אוּרִי נִיסָן גְּנֶסִין, חֲבֵרוֹ, הוּא מְסַפֵּר עַל עֶרֶב אֶחָד בְּוַרְשָׁה, כְּשֶׁקִבְּלוּ שְׁנֵי הַחֲבֵרִים חוֹבֶרֶת חֲדָשָׁה שֶׁל “לוּחַ אֲחִיאָסָף” וְשָׁם שִׁירוֹ שֶׁל ח. נ. בְּיַאלִיק. וְכֹה דְבָרָיו:
"וְהִנֵּה בְּעֶרֶב אֶחָד הֵבִיא הוּא (אוּרִי נִיסָן גְּנֶסִין) מִן הָרְחוֹב אֵיזֶה “לוּחַ אֲחִיאָסָף” חָדָשׁ שֶׁיָּצָא בְּאוֹתוֹ יוֹם מִבֵּית־הַדְּפוּס, וְדַוְקָא בָּעֶרֶב שֶׁהָיָה לָנוּ גַּם לֶחֶם, גַּם טֵה, גַּם נֵפְט בַּמְנוֹרָה, גַּם כִּירָה מֻסָּקָה. יָשַׁבְנוּ שְׁנֵינוּ בְּעֵת אֲרֻחַת־הָעֶרֶב וְהִתְחַלְנוּ:
בְּיוֹם קַיִץ, יוֹם חֹם, עֵת הַשֶׁמֶשׁ מִמָּרוֹם
הָרָקִיעַ תְּלַהֵט כַּתַּנּוּר הַיוֹם,
עֵת יְבַקֵשׁ הַלֵּב פִּנַּת שֶׁקֶט לַחֲלֹם
וְכוּ' וְכוּ'.
שִׁיר מֵאֵת ח. נ. בְּיָאלִיק! – וְכַעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה, כְּתֹם הָאֹכֶל, כְּבָר הִתְגַדַּרְנוּ מְעֻמָּדִים אִישׁ לְפְנֵי רֵעֵהוּ בִּידִיעַת הַשִּׁיר בְּעַל־פֶּה… “לִי יֵשׁ גַּן, וּבַגָּן תַּחַת אוֹג כֶּבֶד־צֵל” – הִטְעִים הוּא כָּל מִלָּה וּמִלָּה, בְּתַעֲנוּג מוּחָשׁ, פִיסִי…
– “וּבְלֵיל חֹרֶף, לֵיל קֹר, עֵת מַחֲשַׁ־כִּים וּשְׁחוֹר” – מָשַׁכְתִּי בִּנְהִימָה לְעֻמָּתוֹ…
– “בֵּיתִי קָטָן וָדַל, בְּלִי מַכְלוּלִים וּפְאֵר” – צָהַל הוּא וְהִשְׁתּוֹבֵב וּמִתּוֹךְ הִשְׁתּוֹבְבוּת “יָשַׁב אֶצְלִי וְחִמְמַנִי”, בִּשְׁעַת אֲמִירַת הַפָּסוּק “אֶצְלִי שֵׁב וְהִתְחַמֵּם”, חִקָּה “סוּפַת לֵיל קוֹל כָּאוֹב”, תָּאֵר בְּפִשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם אֶת “עֱנוּת רָשׁ גּוֹוֵעַ בָּרְחוֹב”, קָפַץ, הִתְנַעֵר וּלְחָצַנִי אֶל לִבּוֹ, “רֵעוֹ, אָחִיו הַטוֹב” – – –
… רָחֲפוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְעַל הָאָח בָּעַר אֵשׁ, עַל הַשֻּׁלְחָן הַנֵּר "…
כָּךְ קִבְּלוּ בְּרֶנֶר וַחֲבֵרוֹ אֶת הַשִּׁיר הֶחָדָשׁ שֶׁל בְּיַאלִיק, כָּךְ חָיוּ אֶת הַמְאֹרָע שֶׁל הַשִּׁיר בִּהְיוֹתָם צְעִירִים, סוֹפְרִים מַתְחִילִים. אוּלָם זֶה לֹא נִשְׁתַּנָּה גַם אַחַר־כָּךְ.
ח
לִפְנֵי כַּמָּה שָׁבוּעוֹת נִזְדַּמַּנְתִּי לְבֵית חֲבֵרָה אַחַת. שׂוֹחַחְנוּ עַל דָּא וְעַל הָא וּמֵעִנְיָן לְעִנְיָן נִזְכַּרְנוּ בִּבְרֶנֶר. הִיא סִפְּרָה לִי שֶׁהִכִּירָה אֶת בְּרֶנֶר בְּזִכְרוֹן־יַעֲקֹב. הָיָה הַדָּבָר בִּימֵי הַגֵּרוּשׁ מִתֵּל־אָבִיב. בִּשְׁנַת 1917, בִּימֵי הַמִּלְחָמָה הָעוֹלָמִית הַקּוֹדֶמֶת, גָּזְרוּ הַשִּׁלְטוֹנוֹת הַצְּבָאִיִּים הַתֻּרְכִּים, גְּזֵרַת פִּנּוּי עַל הָעִיר תֵּל־אָבִיב וְיָפוֹ. הֵם, הַשִּׁלְטוֹנוֹת, אָמְרוּ כִּי מִנִּמוּקִים צְבָאִיּים הֵם עוֹשִׂים אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. הָיוּ שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה קְצָת רִשְׁעוּת מֵעִם הַשִּׁלְטוֹנוֹת שֶׁרָדְפוּ אֶת הַיְּהוּדִים עַל הֱיוֹתָם צִיּוֹנִים. וְהָלְכוּ יְהוּדֵי תֵּל־אָבִיב וְיָפוֹ גּוֹלִים לִצְפוֹן הָאָרֶץ, לַשּׁוֹמְרוֹן וְלַגָּלִיל. כָּרָגִיל הִסְתַּדְּרוּ הַגּוֹלִים הָאֲמִידִים בְּמוֹשָׁבוֹת שׁוֹנוֹת בַּבָּתִּים וְחָיוּ אֶת חַיֵּיהֶם הָרְגִילִים. כָּרָגִיל נִמְצְאוּ בַּעֲלֵי בָּתִּים “טוֹבִים” שֶׁלָּקְחוּ שְׂכַר דִּירָה גָּבוֹהַּ מֵאֵת הַגּוֹלִים וְנֶהֱנוּ מִן הַגְּזֵרָה. אוּלָם רַע וָמַר הָיָה כָּרָגִיל, לָאֲנָשִׁים הַחַיִּים עַל יְגִיעַ כַּפֵּיהֶם, עַל עֲבוֹדַת יוֹמָם, שֶׁעִם צֵאתָם מִמְּקוֹם מְגוּרֵיהֶם נִשְׁאֲרוּ בְּלִי פַּרְנָסָה וּבְלִי לֶחֶם. אֲנָשִׁים אֵלֶּה הִתְגּוֹלְלוּ בְּרְפָתִים, בָּאֲרָווֹת וּבְסֻכּוֹת־נְצָרִים, לְלֹא כְּסוּת וּלְלֹא פַּת לֶחֶם.
בְּרֶנֶר נִמְצָא אָז בֵּין הַגּוֹלִים בְּזִכְרוֹן־יַעֲקֹב. הוּא הָיָה מוֹרֶה בַּגִּמְנַסְיָה “הֶרְצְלִיָה” וְעָבַר יַחַד עָם מוֹרֶיהָ וְתַלְמִידֶיהָ לְכָאן, וְהִמְשִׁיךְ בַּעֲבוֹדָתוֹ.
וְהִנֵּה בְּבוֹא בְּרֶנֶר לְזִכְרוֹן־יַעֲקֹב – מְסַפֶּרֶת הַחֲבֵרָה – הִכְנַסְנוּ אוֹתוֹ לְבֵיתֵנוּ שֶׁיָּגוּר אִתָּנוּ. אָז הִכַּרְתִּיו. יָדַעְתִּי שֶׁהוּא מוֹרֶה כְּכָל מוֹרֵי הַגִּמְנַסְיָה, מְקַבֵּל שְׂכַר עֲבוֹדָה כְּיֶתֶר הַמּוֹרִים, יֵשׁ לוֹ שְׁעוֹת עֲבוֹדָה עִם הַתַּלְמִידִים וְאַחַר כָּךְ הוּא חָפְשִׁי. אֲבָל הוּא הָיָה עָסוּק מְאֹד כָּל הַיָּמִים הָאֵלֶּה, לֹא יָשַׁב כְּלָל בַּבַּיִת. לִבּוֹ וּמַחְשְׁבוֹתָיו הָיוּ נְתוּנִים לַ“מְהַגְרִים” – לְאֵלֶּה הַגּוֹלִים הַמִּתְגּוֹלְלִים בָּרְפָתִים וּבָאֲרָוֹוֹת וּלְלֹא קוֹרַת גַּג.
– יוֹם אֶחָד – מוֹסִיפָה הַחֲבֵרָה – נִגַּשׁ אֵלַי בְּרֶנֶר וּבְיָדוֹ כַּמָּה חֻלְצוֹת מֵחֻלְצוֹתָיו וְהוּא מְבַקְשֵׁנִי שֶׁאֶתְפֹּר מֵהַחֻלְצוֹת הַלָּלוּ חֻלְצוֹת קְטַנּוֹת בִּשְׁבִיל יְלָדִים וִילָדוֹת. כַּמָּה וְכַמָּה מִיַּלְדֵי הַגּוֹלִים אֵין לָהֶם חֻלְצָה לִבְשָׂרָם וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם מַה לִּלְבּשׁ.
וְעָלֵינוּ לָדַעַת כִּי בַּמִּלְחָמָה הַקּוֹדֶמֶת, בִּהְיוֹת הָאָרֶץ סְגוּרָה וּמְסֻגֶּרֶת, עָלְתָה כָּל אַמַּת בַּד בְּיֹקֶר רַב. הַסַּפְסָרִים הִטְמִינוּ אֶת סְחוֹרוֹתֵיהֶם וְדָרְשׁוּ מְחִירִים מֻפְרָזִים בְּעַד כָּל דָּבָר קָטָן כְּמוֹ בְּיָמֵינוּ.
וְעוֹד יוֹתֵר גָּרוּעַ. וּבְכֵן מֵאַיִן יִקְחוּ הַגּוֹלִים חֻלְצָה לְיַלְדֵיהֶם בְּאֵין אֹכֶל לְפִיהֶם?
מֵאָז הִתְחַלְתִּי לְהִתְעַנְיֵן מַה הוּא עוֹשֶׂה בַּשָׁעוֹת שֶׁאַחֲרֵי הָעֲבוֹדָה. וְהִנֵּה רְאִיתִיו מְטַפֵּל בְּמִשְׁפָּחָה אַחַת – אָב לֹא שָׁפוּי בְּדַעְתּוֹ וְלוֹ יַלְדָּה בַּת שְׁמוֹנֶה וְאִמָּהּ מֵתָה עָלֶיהָ. יוֹם יוֹם הָיָה קוֹנֶה חָלָב וּמֵבִיא לַיַּלְדָּה, מַאֲכִיל אוֹתָהּ וּמְלַמֵּד אוֹתָהּ כֵּיצַד לִשְׁמֹר עַל נִקְיוֹן “הַחֶדֶר”, הֲלֹא הִיא פִּנָה אֲפֵלָה בָּרֶפֶת. הוּא עַצְמוֹ נִקָּה אֶת הָרֶפֶת יוֹם יוֹם וְשׂוֹחַח עם הַיַּלְדָּה שֶׁתִּשְׁמֹר עַל אָבִיהָ וְעַל הַסֵּדֶר וּמְשַׁעֲשֵׁעַ אוֹתָהּ בִּדְבָרָיו. אֲבָל מִשְׁפָּחָה זוֹ לֹא הָיְתָה הַיְחִידָה שֶׁטִפֵּל בָּהּ. מִשֶּׁגָּמַר בְּרֶפֶת זוֹ הָלַךְ לְחָצֵר שְׁנִיָה, מִמִּשְׁפָּחָה לְמִשְׁפָּחָה, עָזַר לִשְׁמֹר עַל הַנִּקָּיוֹן, טִפֵּל בַּחוֹלִים וְכָךְ כָּל שְׁעוֹת אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם וְהָעֶרֶב.
בְּרֶנֶר הָיָה לָבוּשׁ אָז חֲלִיפָה חָרְפִית כְּבֵדָה וְהַיָּמִים יְמֵי קַיִץ לוֹהֲטִים. פַּעַם אַחַת אָמַרְתִּי לוֹ: הֲלֹא סוֹף סוֹף אַתָּה מִשְׂתַּכֵּר כְּכָל הַמוֹרִים וְיָכוֹל אַתָּה לִקְנוֹת לְךְ אֵיזוֹ חֲלִיפַת־קַיִץ פְּשׁוּטָה וְלא תִּתְעַנֶּה בַּבֶּגֶד הַכָּבֵד בַּחֹם הַזֶּה. עַל כָּךְ עָנָה:
– הַאֲנִי אֶתְלַבֵּשׁ בַּחֲלִיפוֹת־קַיִץ וְהֵם יִגְוְעוּ בָּרָעָב? הֵן גַּם אֲנִי מְהַגֵּר, וּמַדּוּעַ אֶחְיֶה חַיִּים טוֹבִים מֵחַיֵּיהֶם הֵם? לֹא. אֵינִי יָכוֹל לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמִי תַּעֲנוּג כָּזֶה.
וְאָמְנָם, לֹא הִרְשָׁה לְעַצְמוֹ אֶת הַתַּעֲנוּג הַזֶּה וְאַף לֹא תַּעֲנוּגוֹת אַחֲרִים. הוּא לֹא הָיָה מַרְשֶׁה לְעַצְמוֹ לֶאֱכֹל, אֶת כָּל מַשְׂכֻּרְתּוֹ חִלֵּק לְנִצְרָכִים. – הֵם אֵינָם אוֹכְלִים – הָיָה אוֹמֵר – וְגַם אֲנִי אֵינִי צָרִיךְ לֶאֱכֹל.
כַּעֲבֹר זְמַן־מָה הִתְאוֹנֵן שֶׁהוּא חָשׁ בְּרֹאשׁוֹ. הוּא נֶחֱלַשׁ מְאֹד. אָמַרְתִּי לוֹ: אַתָּה צָרִיךְ לֶאֱכֹל קְצָת וְיֶחְדַּל כְּאֵב הָרֹאשׁ. הַפַּעַם הִקְשִׁיב לִדְבָרַי וְאָמַר: “טוֹב, אַתְחִיל לֶאֱכֹל”. נִרְאֶה שֶׁבְּמֶשֶׁךְ זְמַן יָדוּעַ לֹא הִרְשָׁה לְעַצְמוֹ לֶאֱכֹל וְחָסַךְ כָּל פְּרוּטָה, “שֶׁיִּהְיֶה בַּמֶה לִקְנוֹת כּוֹס חָלָב בִּשְׁבִיל יֶלֶד”.
בְּאוֹתָם הַיָּמִים הָיָה בְּנִי תִּינוֹק כְּבֶן שָׁנָה, תִּינוֹק צַרְחָן, שֶׁלֹא נָתַן לִי לִישֹׁן. בַּעֲלִי הָיָה טָרוּד בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן בַּלֵּילוֹת, הָיָה שָׁב מְאֻחָר מְאֹד וְהוֹלֵךְ לַעֲבוֹדָתוֹ מֻקְדָּם. בְּרֶנֶר רָאָה אֶת סִבְלִי שֶׁאֵינִי יְשֵׁנָה בַּלֵּילוֹת וְגַם בַּיּוֹם אֲנִי עֲמוּסָה עֲבוֹדָה. הָיָה קָם בַּלַּיְלָה וְעוֹזֵר לִי לְהַשְׁקִיט אֶת הַיֶּלֶד, גּוֹעֵר בּוֹ וּמְשַׁעֲשֵׁעַ אוֹתוֹ וְשׁוֹלֵחַ אוֹתִי לָנוּחַ קְצָת. כְּמוֹ אֵם טוֹבָה הָיָה לִי אָז.
אוּלָם לֹא רַק עִם הַמְהַגְרִים הִתְהַלֵךְ כָּךְ. מִשֶּׁשַּׁבְנוּ לָגוּר בְּתֵל־אָבִיב מִיָּד אַחֲרֵי כִּבּוּשׁ הָאַנְגְלִים גָר אִתָּנוּ זְמַן־מָה. הוּא הָיָה לָבוּשׁ בֶּגֶד בָּלוּי וְקָרוּעַ. שׁוּב הָעִירוֹתִיו מַדּוּעַ לֹא יִקְנֶה לוֹ בֶּגֶד. אָז הִגִיד לִי לֵאמֹר:
– הַסְבוּרָה אַתְּ שֶׁאֲנִי “כָּל כָּךְ טוֹב”? אָמְנָם, הָיָה הַיּוֹם בְּכִיסִי כֶּסֶף שֶׁהִקְדַּשְׁתִּיו לַחֲלִיפָה, אֲבָל בֵּינָתַיִם נִכְנָס אֵלַי אִישׁ מַכִּיר, הֵן רָאִית, יָשַׁב אֶצְלִי זְמַן־מָה. הוּא הֵסִיחַ לְפָנַי אֶת צָרוֹתָיו, אֶת מְצוּקָתוֹ. וְאָמְנָם נִלְחַמְתִּי בְּנַפְשִׁי לֹא מְעַט עַד שֶׁהוֹצֵאתִי אֶת הַכֶּסֶף שֶׁהָיָה בְּכִיסִי וּנְתַתִּיו לוֹ".
כָּזֶה הָיָה בְּרֶנֶר בַּהֲלִיכוֹתָיו בְּחַיֵּי יוֹם יוֹם עִם אֲנָשִׁים.
עֲלִיַּת גַג בִּירוּשָׁלַיִם. חֶדֶר קָטָן, קִירוֹת לְבָנִים, שֻׁלְחָן קָטָן וּמִטַּת בַּרְזֶל. בֹּקֶר. שֶׁמֶשׁ הַרְבֵּה. אִישׁ בַּעַל קוֹמָה בֵּינוֹנִית, לָבוּשׁ חֻלְצָה לְבָנָה וּמִכְנְסֵי קַיִץ לְבָנִים, סוֹבֵב בַּחֶדֶר. הוּא מוֹצִיא אֶת הַמִּזְרָן, אֶת הַסָּדִין וְאֶת הַכַּר לְאִוְרוּר בַּשֶּׁמֶשׁ עַל הַגַּג. בְּשֶׁקֶט מִתְהַלֵךְ הָאִישׁ. זָקָן כֵּהֶה עוֹטֶר אֶת פָּנָיו וּשְׂעַר רֹאשׁוֹ מְכַסֶּה כִּמְעַט אֶת מִצְחוֹ. מִתַּחַת לַמֵּצַח מַבִּיטוֹת עֵינַיִם לֹא גְדוֹלוֹת. מַבִּיטוֹת וְחוֹדְרוֹת כְּמוֹ מִן הַצַּד, כְּמִבַּעַד לְמַעֲטֶה שֶׁל יָגוֹן וְסֵבֶל, אֲבָל מַבָּטָן בָּהִיר וְיָשָׁר. בְּרֶנֶר הוּא הָאִישׁ הַיּוֹשֶׁב בַּחֶדֶר הַקָּטָן. לְשֻׁלְחָן קָטָן הוּא יוֹשֵׁב וְכוֹתֵב אֶת דְּבָרָיו בְּאוֹתִיּוֹת זְעִירוֹת, דְּבָרִים נוּגִים וְקָשִׁים, דְּבַר תּוֹכָחָה וְרַחֲמִים עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל. כָּאן, בַּחֶדֶר הַזֶּה, הוּא מֵצֵר בְּצָרַת עַמּוֹ וְשָׂמֵחַ בִּשְׂשׂוֹנוֹ, מִכָּאן הוּא צוֹפֶה עַל הַנַּעֲשֶׂה סְבִיבוֹ בָּאָרֶץ וְעַל הַמִּתְרַחֵשׁ בָּעוֹלָם הַיְהוּדִי, צוֹפֶה, רוֹאֶה – וְרוֹשֵׁם. וְהוּא רוֹאֶה אֶת הַכֹּל. דָּבָר קָטָן כְּדָבָר גָּדוֹל. הוּא מַאֲזִין וּמַקְשִׁיב לַדְּבָרִים הַנֶאֱמָרִים בְּלַחַשׁ כְּלַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים בְּקוֹל רָם, הוּא שׁוֹמֵעַ אֶת הַכֹּל וְרוֹשֵׁם בְּסֵפֶר. הַיִּסּוּרִים שֶׁל הָאָדָם הַכּוֹאֵב, שֶׁל הָעָם הַדָּוֶה מִזְדַּכְּכִים בְּנַפְשׁוֹ.
כָּזֶה הָיָה בְּרֶנֶר בִּירוּשָׁלַיִם, בַּתְּקוּפָה שֶׁל “בֵּין מַיִם לְמַיִם” – זֶה הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן מִסְפָרָיו שֶׁכָּתַב בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמֵחַיֵי הָאָרֶץ. וְהוּא מִתְהַלֵּךְ אָז עִם אֲנָשִׁים מִפְּשׁוּטֵי הָעָם בִּירוּשָׁלַיִם. מַרְצֶה לִפְנֵי תַּלְמִידֵי בֵּית־הַמִּדְרָשׁ לְמוֹרִים עַל סִפְרוּת וְסוֹפְרִים וְכוֹתֵב בָּעִתּוֹנִים “הַפּוֹעֵל הַצָּעִיר” וְ“הָאַחְדוּת”, קוֹרֵא כָּל שׁוּרָה כְּתוּבָה עִבְרִית, שָׂמֵחַ לְכָל שׁוּרָה עִבְרִית הַכְּתוּבָה יָפֶה, מְעוֹדֶד סוֹפְרִים צְעִירִים, מוֹכִיחַ גְּדוֹלִים, תּוֹמֵךְ דַּלִּים וּמוֹקִיעַ אֶת הַשֶּׁקֶר וְהַכָּזָב אֲשֶׁר בַּחַיִּים וּבַסִפְרוּת, לְלא מַשָּׂא פָּנִים לִגְדוֹלִים וְלִקְטַנִּים.
וְאֵיךְ הוּא אוֹמֵר אֶת דְּבָרָיו? בְּכָל לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ, בִּנְשִׁימָה עֲצוּרָה, בְּשִׁקּוּל דַּעַת וּבְכֹחַ מִתְפָּרֵץ.
מָה הֵם דְּבָרָיו? קְרָא בְּסְפָרָיו. אִם לֵב לְךָ וְרָצוֹן לָדַעַת, לִלְמֹד, לְהַשְׂכִּיל וּלְהָבִין אֶת חַיֵּי בְּנֵי עַמְּךָ בַּתְּקוּפָה שֶׁלִּפְנֵי דּוֹר שָׁנִים – קְרָא בְּסְפָרָיו. אֶת הָאָדָם מִיִּשְׂרָאֵל בִּכְאֵבוֹ וְאֶת הָעָם הַמִּתְבּוֹסֵס בְּצָרוֹתָיו בִּפְזוּרֵי אֲרָצוֹת וְאֶת צַעֲדֵיהֶם הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל בְּנֵי הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל – אֶת כָּל אֵלֶּה תִּמְצָא בִּסְפָרָיו. אֵין אֵלֶּה סִפּוּרֵי שַׁעֲשׁוּעִים הַמְבַדְחִים אֶת הַדַּעַת, אֲבָל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לָבוֹא בְּסוֹדָם לא יֵנִּיחֵם מִיָּדוֹ אֶלָּא יִקְרָא וִיעַיֵן וְיָשׁוּב וְיִקְרָא בָּהֶם.
לֵיל חשֶׁךְ בִּירוּשָׁלַיִם. גִּשְׁמֵי־חֹרֶף מַתִּיזִים בְּחֵמָה שְׁפוּכָה. רְחוֹקִים הָאוֹרוֹת מִפַּנַּס־נֵפְט לְפַנַּס־נֵפְט בָּרְחוֹבוֹת. הַחֲנֻיּוֹת סְגוּרוֹת. יְרוּשָׁלַיִם כְּלוּאָה בְּחַצְרוֹתֶיהָ וּבְבָתֵּי־הָאֶבֶן. לֹא הַרְחֵק מִן הַ“מִּגְרָשׁ הָרוּסִי” מֵאִיר פַּנַּס. גַּם בֵּית־קָפֶה אַרְמֶנִי פָּתוּחַ וְ“לוּכְּס” שׁוֹלֵחַ אֶת קַרְנֵי אוֹרוֹ אֶל חֶשְׁכַת־הָרְחוֹב. בְּמִקְרֶה יָצָאתִי מִבַּיִת אֶחָד בַּסְבִיבָה הַהִיא וּלְנֶגְדִּי אִישׁ בַּעַל קוֹמָה נְמוּכָה מְכֻוָּץ מִזַּעַף הַגֶּשֶׁם. לְאוֹר הַפַּנָּס הִכַּרְתִּי אֶת בְּרֶנֶר. לְאָן בְּשָׁעָה כָּזוֹ וּבַגֶּשֶׁם? – לִימוֹן אֲנִי מְחַפֵּשׂ. – מַה פִּתְאֹם לִימוֹן?
הַיֶּלֶד שֶׁל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר אֶצְלָהּ אָכַל אֲרֻחַת־צָהֳרַיִם חָלָה בְּקַדַּחַת וְהֵקִיא, צָרִיךְ לְהָבִיא לוֹ מַשֶּׁהוּ לְהָקֵל עָלָיו וְהוּא מְחַפֵּשׂ לִימוֹן מִזִּכְרוֹן־משֶׁה וְעַד כָּאן. מֶרְחָק לֹא קָטָן עָבַר בְּחִפּוּשָׂיו. אוּלַי יִמְצָאֵהוּ בַּקָּפֶה הָאַרְמֶנִי.
בְּרֶנֶר מִשְׁתַּתֵּף בְּסִבְלוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ לֹא בַּאֲנָחָה בִּלְבַד. אוּלַי יָקֵל הַלִּימוֹן עַל הַנַּעַר הַחוֹלֶה בְּקַדַּחַת, וַהֲרֵי שֶׁהַגֶּשֶׁם וְהַחֲשֵׁכָה לֹא יַעַצְרוּהוּ מִלֶּכֶת לְחַפֵּשׂ וְהוּא הוֹלֵךְ. כָּזֹאת הִיא דֶּרֶךְ חַיָּיו. כְּכָל אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ יַעֲזֹר לְכָל הַזָּקוּק לְעֶזְרָה.
עָבְרוּ יְמֵי הַמִּלְחָמָה. הָאָרֶץ נִפְתְּחָה. פַּעֲמֵי הָעֲלִיָּה הַשְּׁלִישִׁית נִשְׁמְעוּ בָּאָרֶץ. הַקְּבוּצוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל גְּדוּד הָעֲבוֹדָה יָצְאוּ לַעֲבֹד בַּכְּבִישִׁים בִּיהוּדָה וּבַגָּלִיל. יוֹצְאִים לְהִתְיַשְּׁבוּת בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל. בְּרֶנֶר לוֹקֵחַ אֶת תַּרְמִילוֹ בְּיָדוֹ וְיוֹצֵא אֶל הַכְּבִישִׁים בִּיהוּדָה וּבַגָּלִיל וְלַהִתְיַשְּׁבוּת הַחֲדָשָׁה בָּעֵמֶק. הַיָּמִים יְמֵי הִתְעוֹרְרוּת בֵּין פּוֹעֲלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. בְּרֶנֶר עוֹרֵךְ אָז אֶת יַרְחוֹן הַפּוֹעֲלִים “אַחְדוּת הָעֲבוֹדָה”, וּמִשְׁתַּתֵּף בַּ“קוּנְטְרֵס”. הַיָּמִים יְמֵי יִסּוּד הִסְתַּדְּרוּת הָעוֹבְדִים הַכְּלָלִית – בְּרֶנֶר מִשְׁתַּתֵּף בַּוְּעִידָה הָרִאשׁוֹנָה, וְעִידַת הַיִסּוּד.
נִסְתַּיְמָה הַוְּעִידָה. קָשֶׁה הָיָה לְהָבִיא אַחְדוּת בְּלִבּוֹת הַפּוֹעֲלִים שֶׁהָיוּ מְפֻלָּגִים בְּמִפְלָגוֹת: אַחְדוּת־הָעֲבוֹדָה, הַפּוֹעֵל־הַצָּעִיר, פּוֹעֲלֵי־צִיּוֹן, אֲבָל בַּוְּעִידָה הִתְגַּבְּרוּ עַל הַפֵּרוּד וְנוֹצְרָה הִסְתַּדְּרוּת הָעוֹבְדִים. עִם עֶרֶב נִנְעֲלָה הַוְּעִידָה. כֻּלָּם מַרְגִישִׁים כִּי נוֹצָר דָּבָר גָּדוֹל. אַךְ לֹא נִמְצָא הָאִישׁ אֲשֶׁר יֵדַע לְבַטֵּא אֶת רֶגֶשׁ הַשִּׂמְחָה. וְהִנֵּה נָתְנוּ רַבִּים אֶת עֵינָם בִּבְרֶנֶר. הוּא יָשַׁב כָּל יְמֵי הַוְּעִידָה וְהִקְשִׁיב, אַךְ לֹא דִּבֵּר. עַתָּה דָרְשׁוּ שֶׁיֹּאמַר אֶת דְּבָרוֹ.
בְּרֶנֶר לא סֵרֵב. עָמַד עַל קְצֵה בִּימָה בָּאוּלָם הָאָרֹךְ וְהַצַּר. בְּרֶנֶר אַחֵר הוֹפִיעַ. בְּנִגּוּן שֶׁל לוֹמְדִים בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ פָּתַח בְּפָסוּק “הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יַחַד” וְהֶעֱלָה פְּסוּקִים מִן הַתַּנַ“ךְ וְהָאַגָּדָה, מִדִּבְרֵי חֲזַ”ל וּמִן הַמְשׁוֹרְרִים הַחֲדָשִׁים – שִׁלֵּב פָּסוּק בְּפָסוּק לְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ אֶת אַחְדוּת הַלְבָבוֹת. כִּקְפוּאִים יָשְׁבוּ כֻּלָּם, אִישׁ לֹא נָע, אִישׁ לא זָע – הָעוֹמֵד עַל רַגְלָיו כַּיּוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא. הָעֵינַיִם שְׁלוּחוֹת אֶל בְּרֶנֶר וּצְמוּדוֹת אֵלָיו, וְאוֹרוֹ שׁוֹפֶעַ עֲלֵיהֶם.
זוֹ אַחַת הַפְּעָמִים הַמְעַטּוֹת שֶׁבְּרֶנֶר נִרְאָה בְּשִׂמְחָתוֹ לִפְנֵי הַצִּבּוּר. מִשֶּׁגָּמַר אֶת דְּבָרָיו הִתְלַקַּח הַמָּחוֹל.
רַק אַרְבַּע עֲשָׁרוֹת שָׁנִים חַי עֲלֵי אֲדָמוֹת, אַךְ גְּדוֹלָה הַיְרֻשָּׁה אֲשֶׁר הִנְחִיל לָנוּ.
(תש"ו)
שׂ. בֶּן־צִיוֹן (תר"ל – תרצ"ב)
מאתיצחק יציב
א
מְנוּחָתוֹ כָּבוֹד בְּחֶבְרַת גְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת הַיָּשָׁן בְּתֵל־אָבִיב, לֹא הַרְחֵק מִקֶּבֶר חֲבֵרוֹ חַיִּים נַחְמָן בְּיַאלִיק.
בְּמַצֶּבֶת־אֶבֶן בִּלְתִּי־מְהֻקְצָעָה חָקוּק כָּאן הַשֵׁם שׂ. בֶּן־צִיּוֹן וְכֵן נִקְרָאוֹת הַשְּׂדֵרוֹת הָרַעֲנַנּוֹת בֵּין בֵּית “הַבִּימָה” וּרְחוֹב הַמֶּלֶךְ ג’וֹרְג'. מֵאֶזְרָחֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל תֵּל־אָבִיב הָיָה, בְּעוֹדָהּ עִיר־מִצְעָר וְלָהּ אַךְ רְחוֹב מְרֻצָּף אֶחָד.
לא רָחוֹק מִן הַגִּמְנַסְיָה “הֶרְצְלִיָה”, בִּרְחוֹב הֶרְצֵל, עָמַד בַּיִת בֶּן קוֹמָה אַחַת בְּתוֹךְ הֶחָצֵר, מְרֻחָק מִן הַמִּדְרָכָה וְכַרְכֹּב גַּגּוֹ הַשָּׁטוּחַ עָשׂוּי בְּדוֹמֶה לְכַרְכֹּב בֵּית־הַסֵּפֶר לָאֳמָנוּת “בְּצַלְאֵל”, מַשֶּׁהוּ דּוֹמֶה לְחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם. זֶה הָיָה בֵּיתוֹ שֶׁל שׂ. בֶּן־צִיוֹן. שִׂיחַ שֶׁל פִּרְחֵי מַלְכַּת־הַלַּיְלָה הִתְרַפֵּק עַל חַלּוֹנוֹ לְיַד הַפֶּתַח. אִישׁ בַּעַל קוֹמָה בֵּינוֹנִית, לָבוּשׁ בֶּגֶד לָבָן וְכוֹבַע־פַּנַמָה עַל ראשׁוֹ, יָצָא בִּצְעָדִים מְאֻשָּׁשִׁים מִפֶּתַח בֵּיתוֹ, יָרַד מִן הַמַּדְרֵגָה בִּשְׁבִיל הַחוֹל שֶׁל הֶחָצֵר וְשָׁלַח מַבָּטוֹ אֶל הָרְחוֹב הַמַּבְהִיק בְּזֹהַר שֶׁמֶשׁ־הַקַּיִץ, כְּבוֹדֵק אֶת נַחֲלָתוֹ הַקְטַנָּה.
אִישׁ תֵּל־אָבִיב בַּיָּמִים הָהֵם מִסְתַּכֵּל בְּכָל אָרִיחַ מֵאֲרִיחֵי הַמִּדְרָכָה אִם לֹא נִפְגְּמָה. אִם הִגִּיעַ לְאָזְנוֹ בְּדִמְמַת־הַיוֹם, בֵּין הַפְסָקָה לְהַפְסָקָה בִּשְׁעוֹת הַלִּמוּדִים בַּגִּמְנַסְיָה, קוֹל טִפְטוּף שֶׁל מֵי־בֶּרֶז בְּאֵיזוֹ חָצֵר, הָיָה הוֹלֵךְ אַחֲרֵי הַקוֹל עַד שֶׁמָּצָא אֶת הַפָּגוּם וְסָתַם אֶת הַפָּרוּץ.
מִשֶּׁיָּצָא אֶת הֶחָצֵר וְסָקַר אֶת הָעִיר לְכָל רוּחוֹתֶיהָ צָעַד מְדוּדוֹת, אֶל הַשְּׂדֵרוֹת, פָּנָה שְׂמֹאלָה אֶל בֵּית־הַוַּעַד, הֲלֹא הוּא אוֹתוֹ בִּנְיָן אֲשֶׁר שְׁנֵי דְּוָדִים עָמְדוּ עַל גַּגּוֹ וּמֵהֶם שָׁתְתָה הָעִיר עַל גִּנּוֹתֶיהָ אֶת מֵימֶיהָ לִרְוָיָה. בְּעָבְרוֹ לְיַד בֵּית רֹאשׁ־הָעִיר הֵרִים אֶת כּוֹבַע הַפַּנַמָה וּבֵרַךְ בְּשָׁלוֹם אֶת מָרַת רֹאשׁ־הָעִיר, שֶׁעָמְדָה עַל הַמִּרְפֶּסֶת, וְנוֹדַע לוֹ, כִּי הָאָדוֹן רֹאשׁ־הָעִיר כְּבָר נִמְצָא בַּמִּשְׂרָד. לְיַד פֶּתַח הַבַּיִת קִדֵּם אֶת פְּנֵי הַבָּא בְּ“שָׁלוֹם” רָחָב הַשּׁוֹמֵר הַגֵּר, אִישׁ רוּסִי בַּעַל קוֹמָה, שֶׁחָטְמוֹ קָטָן וּזְקַן־פִּשְׁתָּה אָרֹךְ עוֹטֵר אֶת פָּנָיו.
אַחֲרֵי שְׁהִיָּה מוּעֶטֶת, חָזַר הַסּוֹפֵר לַעֲבוֹדָתוֹ בְבֵיתוֹ. הָיָה שֶׁקֶט בָּרְחוֹב, וְכִמְעַט אֶפְשָׁר הָיָה לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל הַקֻּלְמוֹס בְּעָבְרוֹ עַל הַנְּיָר, כְּחוֹרֵט אֶת הָאוֹתִיּוֹת הַבְּרוּרוֹת, הַחֲזָקוֹת – כְּתָב יָדוֹ.
בַּדִּילִיזַ’נְס – זוֹ הַמֶּרְכָּבָה הָרְתוּמָה לִשְׁנֵי סוּסִים וּבָהּ מְקוֹם יְשִׁיבָה לַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים – הַיּוֹרֵד לְיָפוֹ, שׁוּב אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת לִפְעָמִים אֶת הָאִישׁ הַלָּבוּשׁ בֶּגֶד לָבָן וְכוֹבַע פַּנַמָה עַל רֹאשׁוֹ. אֵי־שָׁם מֻצְנָע בְּכִיסוֹ כְּתָב־יָד מוּכָן לִדְפוּס. גַּם הוּא בֵּין יוֹשְׁבֵי תֵּל־אָבִיב שֶׁעִסּוּקָם בְּיָפוֹ. הוּא מוֹלִיךְ אֶת חִבּוּרוֹ אוֹ חִבּוּר שֶׁל סוֹפֵר אַחֵר שֶׁנֶעֱרַךְ בְּיָדוֹ לְבֵית־הַדְּפוּס בְּיָפוֹ.
כָּךְ הָיָה בְּרֵאשִׁית יָמָיו בָּאָרֶץ.
ב
אִישׁ בֶּסָרַבְּיָה הָיָה. הָאֲדָמָה הַדְּשֵׁנָה הַזֹּאת הִפְרְתָה כַּמָּה מִסּוֹפְרֵינוּ הָעוֹמְדִים בְּרֹאשׁ סִפְרוּתֵנוּ. אַךְ גַּם שׂ. בֶּן־צִיּוֹן, כְּסוֹפְרִים צְעִירִים אֲחֵרִים, נִמְשַׁךְ לְאוֹדֶסָה, בָּהּ יָשְׁבוּ מֶנְדֶּלִי מוֹכֵר סְפָרִים, אַחַד־הָעָם וְח. נ. בְּיַאלִיק וַאֲחֵרִים. פֹּה, בִּסְבִיבַת הָאֳמָנִים הַגְּדוֹלִים שֶׁל סִפְרוּתֵנוּ, צָמְחוּ לוֹ כְּנָפַיִם. וּכְדִבְרֵי בְּיַאלִיק עָלָיו: הוּא הָיָה אֳמָן בַּעַל שְׁנֵי פָּנִים, אֳמָן כָּפוּל: מְסַפֵּר וּמְשׁוֹרֵר וָאֳמָן פַּדְגוֹג.
רָאֹה רָאָה שׁ. בֶּן־צִיּוֹן אֶת בְּנֵי עַמּוֹ בְּבֶּסָרַבְּיָה וְתֵאֵר לָנוּ אֶת חַיֵּיהֶם, שִׂיחָם וְשִׂיגָם, עֲבוֹדָתָם וּתְלָאוֹתֵיהֶם, אַף אֶת שִׂמְחָתָם וִיגוֹנָם. הוּא הֶעֱמִיק לִרְאוֹת לְנַפְשָׁם. רָאָה אֶת הַטּוֹב וְאֶת הָרָע.
אֵיךְ הִתְקַיְּמוּ יְהוּדִים בֵּין הַגּוֹיִים לִפְנֵי דּוֹר אֶחָד, מֶה הָיוּ פַּרְנְסוֹתֵיהֶם, כְּסוֹחֲרִים וּבַעֲלֵי חֲנֻיּוֹת, כְּעוֹבְדִים בְּשָׂדוֹת חֲכוּרִים, שׁוֹתְלִים טַבָּק וְאוֹסְפִים אוֹתוֹ וּמוֹכְרִים אוֹתוֹ, הַיְחָסִים עִם הַגּוֹיִים שִׁכְנֵיהֶם – כָּל אֵלֶּה מְתָאֵר לְפָנֵינוּ שׂ. בֶּן־צִיּוֹן בְּתֵאוּרִים מִדֻיָּקִים, בְּלָשׁוֹן מִלֻטָּשָה. הוּא יוֹדֵעַ לַחְדֹּר לְנֶפֶשׁ זְקֵנִים וּצְעִירִים וְלַחְשׂף לְפָנֵינוּ אֶת חַיֵּיהֶם הַמֻּצְנָעִים. אֲנַחְנוּ רוֹאִים אֶת הַטַּבָּקָנִים הַזְּקֵנִים כְּשֶׁהֵם יוֹרְדִים מִפַּרְנְסוֹתֵיהֶם וּמַאֲזִינִים לְהֶמְיַת הַצַּעַר. אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים עַל חַיֵּי הַיֶּלֶד בַּ“חֶדֶר” עַל סְדָרָיו הַיְרוּדִים וּמִשְׁתַּתְּפִים בְּסִבְלוֹ הַגָּדוֹל. סִפְרוֹ “נֶפֶשׁ רְצוּצָה” הוּא שׁוּרָה שֶׁל סִפּוּרִים מִימוֹת “הַחֶדֶר” – בָּהֶם הוּא מְתָאֵר אֶת נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד מִצְּעָדָיו הָרִאשׁוֹנִים בַּ“חֶדֶר” עַד שֶׁהוּא עוֹבֵר מִמְלַמֵּד לִמְלַמֵּד לִהְיוֹת בַּחוּר בֵּית־הַמִּדְרָשׁ. זוֹהִי פָּרָשָׁה אֲרֻכָּה שֶׁל הַרְפַּתְקָאוֹת גְּדוֹלוֹת הַמִּתְרַחֲשׁוֹת בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל גֵּרְשׁוֹן, הוּא גִּבּוֹר הַסִּפּוּר. לֹא פַּעַם אַתָּה נִשְׁאָר עוֹמֵד בְּאֶמְצַע הַקְּרִיאָה כְּשֶׁהַלֵּב נִלְחָץ כִּבְמֶלְקָחַיִם מֵעִנּוּיָיו שֶׁל גֵּרְשׁוֹן, אֲבָל גֵרְשׁוֹן אֵינוֹ יֶלֶד בַּכְיָנִי. עֵינוֹ רוֹאָה אֶת הָעוֹלָם וְהוּא מִתְאַוֶּה אֵלָיו וּמוֹצֵא דְּרָכִים אֵלָיו. מוּבָן, כִּי אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאֵין הוּא מַגִיעַ אֲלֵיהֶם בַּמְצִיאוּת הוּא מַעֲבִיר לְדִמְיוֹנוֹ, וְשָׁם הַכֹּל מִסְתַּדֵּר. הוּא מִתְנַקֵּם בִּמְצִיקָיו בַּ“חֶדֶר” וּמִחוּצָה לוֹ, שָׁם הוּא נִפְגָּשׁ אַף עִם אֵלֶה הַלּוֹמְדִים בַּגִּמְנַסְיָה בְּעִיר הַמָּחוֹז הָרְחוֹקָה, שֶׁאֵלֶיהָ הוּא שׁוֹאֵף. אֲבָל יֵשׁ שֶׁהוּא גַם מִתְמָרֵד בֶּאֱמֶת. מוּבָן שֶׁהוּא בָּא עַל עָנְשׁוֹ וְעוֹמֵד בְּ“קוּנֶה”. מֶה הָיָה הַ“קוּנֶה” – מְקוֹם הָעֲנָשִׁים בַּ“חֶדֶר” – אַל תִּשְׁאַל. כָּל הַקּוֹרֵא אֶת הַתֵּאוּר אֵיךְ עָמַד גֵּרְשׁוֹן בַּ“קוּנֶה” לְעוֹלָם לא יִשְׁכָּחֵהוּ, וְאַל תַּחְשֹׁב שֶׁיִּסּוּרָיו אֵלֶה שֶׁל גֵּרְשׁוֹן הֵם אַךְ, יִסּוּרִים בַּ“חֶדֶר” הַגָּרוּעַ. אִם תַּעֲמִיק חֲשֹׁב תִּמְצָא, שֶׁבְּדוֹמֶה לָהֶם יֵשׁ גַּם בְּמִסִבּוֹת אַחֵרוֹת וְאוּלַי גַּם בְּבֵית־הַסֵּפֶר. כִּי הָעִקָּר הוּא שֶׁאֵין הַגְּדוֹלִים מְבִינִים לְנַפְשׁוֹ שֶׁל גֵּרְשׁוֹן הַקָּטָן. וְכָאן מְקוֹר יִסּוּרָיו.
כָּאָמוּר זֶהוּ אַךְ סֵפֶר אֶחָד מִסְּפָרָיו שֶׁל שׂ. בֶּן־צִיּוֹן וְגַם בְּסִפּוּרָיו הָאֲחֵרִים רֹב עִנְיָן.
ג
שׂ. בֶּן־צִיּוֹן הָיָה גַם סוֹפֵר לִקְטַנִּים, וּכְשֶׁאָמַר בְּיַאלִיק עָלָיו שֶׁהוּא הָיָה אֳמָן פַּדְגוֹג הִתְכַּוֵּן לַעֲבוֹדָתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַסּוֹפֵר לְהַתְקָנַת סִפְרֵי קְרִיאָה לְבֵית־הַסֵּפֶר הָעִבְרִי. רַבִּים וַדַּאי בֵּין הוֹרֵיהֶם שֶׁל קוֹרְאֵינוּ, אֲשֶׁר בִּהְיוֹתָם תַּלְמִידִים לָמְדוּ בְּסִפְרֵי “בֶּן עַמִּי”, “בַּמִּשְׁעוֹל”, “אָרְחוֹת חַיִּים” וְעוֹד, שֶׁחִבֵּר בִּשְׁבִילָם שׂ. בֶּן־צִיּוֹן. הָיְתָה רוּחַ חֲדָשָׁה בְּסִפְרֵי לִמּוּד אֵלֶּה אֲשֶׁר עַד כֹּה לא יְדָעָהּ בֵּית־הַסֵּפֶר.
אוּלָם הוּא כָּתַב גַם סִפּוּרִים לִבְנֵי הַנְּעוּרִים. בְּהוֹצָאַת “אֳמָנוּת” יָצְאוּ חֲמִשָּׁה כְּרָכִים, כְּתָבִים לִבְנֵי הַנְּעוּרִים מֵאֵת שׂ. בֶּן־צִיּוֹן. הוֹצָאָה נֶהְדֶּרֶת, סִפּוּרִים נָאִים, מִצֻיָּרִים בִּידֵי בְּנוֹ נַחוּם גוּטְמַן מְיֻדָּעֵנוּ. גַּם כָּאן כַּמָּה וְכַמָּה דְּבָרִים מִימֵי הַיַּלְדוּת. יֵשׁ כָּאן גַּם דְּבָרִים הַמַּרְכִּיבִים אוֹתְךָ עַל כַּנְפֵי הַדִּמְיוֹן שֶׁל הָאַגָּדָה. בִּתְשׂוּמֶת־לֵב מְיֻחֶדֶת אַתָּה הוֹלֵךְ אַחֲרֵי יְקוּתִיאֵל, זֶה הַשְּׁוִלְיָה בַּחֲנוּת שֶׁקָּם וְעָלָה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. לא הָיָה מִלֻמָּד בְּיוֹתֵר, אוֹתוֹ יְקוּתִיאֵל, וְיָדוֹ לֹא הִתְאַמְּנָה בְּכְתִיבָה. אֲבָל אֵין הוּא יָכוֹל לֹא לְכְתֹּב לַחֲבֵרָיו וּלְמַעֲבִידָיו שָׁם עַל הַחַיִל אֲשֶׁר עָשָׂה פֹּה. הוּא יוֹשֵׁב בָּרֶפֶת וּמְחַבֵּר אֶת הַמִּכְתָּב לְאוֹר הַנֵּר. אֲבָל הוּא מִתְגַּבֵּר עַל הַרְבֵּה מִכְשׁוֹלִים בָּאָרֶץ וְגַם עַל הַמִּכְשׁוֹל הַזֶּה. וְכָךְ, מִסִּפּוּר לְסִפּוּר, אַתָּה קוֹרֵא וּמִתְחַבֵּר לַגִּבּוֹרִים וְחַי אֶת חַיֵּיהֶם. כִּי עַל כֵּן אֳמָן גָּדוֹל כָּתַב אֶת הַדְּבָרִים. דִּיֵּק בִּלְשׁוֹנוֹ, וְהִקְפִּיד בְּכָל מִלָה וּבְכָל תֵּבָה.
שׂ. בֶּן־צִיּוֹן גַּם תִּרְגֵּם כַּמָּה מִיצִירוֹת סוֹפְרִים גְדוֹלִים, כְּגֶטֶה, הַיְנֶה וְשִׁילָר.
רַבָּה הַיְרֻשָּׁה הַסִּפְרוּתִית אֲשֶׁר הִנְחִיל לָנוּ שׁ. בֶּן־צִיּוֹן.
ד
עָבְרוּ שָׁנִים. תֵּל־אָבִיב גָּדְלָה. בָּתֶּיהָ הַקְּטַנִּים הָרִאשׁוֹנִים נֶהֶרְסוּ, וּבִמְקוֹמָם הוּקְמוּ בָּתֵּי־מִדּוֹת. נֶעֶלְמוּ הַגִּנּוֹת לְיַד הַבָּתִּים בִּרְחוֹב הֶרְצֵל. הַבַּיִת הַקָּטָן עִם הַכַּרְכֹּב הַדּוֹמֶה לְחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם וְשִׂיחַ מַלְכַּת־הַלַּיְלָה בֶּחָצֵר נֶעֶלְמוּ גַם הֵם. הַחַיִּים סוֹאֲנִים, הַכֹּל אָצִים. הַסּוֹפֵר יָצָא מִכָּאן. בְּצִדֵּי דְּרָכִים הָלַךְ. בְּתוֹךְ הַשָּׁאוֹן הַגָּדוֹל כְּאִלוּ דָּמַם קוֹלוֹ. בַּחֲדַר עֲבוֹדָתוֹ יָשַׁב וְלָטַשׁ כָּל תֵּבָה מִכְּתָבָיו וְהִקְצִיעָהּ. מַחֲלָה מַמְאֶרֶת הֵבִיאָה אֶת הַקֵץ.
עַל קִבְרוֹ עוֹמֶדֶת מַצֶּבֶת־אֶבֶן לֹא מְהֻקְצַעַת.
(תש"ב)
שָׁאוּל טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי
מאתיצחק יציב
(י“ט אב תרל”ה – ט“ו תשרי תש”ד)
א
בַּחֲצוֹת לַיְלָה, לֵיל א' סֻכּוֹת, נִפְטַר מֵאִתָּנוּ שָׁאוּל טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי. לִבּוֹ שֶׁל גְּדוֹל מְשׁוֹרְרֵינוּ עָמַד מִדְּפֹק. כְּרוֹפֵא יָדַע כִּי לִבּוֹ נִתְקַף קָשֶׁה וְאָמַר שֶׁכַּנִּרְאֶה לֹא יוּכַל לְהִתְגַּבֵּר עוֹד, וּבְשַׁלְוַת נֶפֶשׁ הוֹסִיף:
“גַּם צְעִירִים מִמֶּנִּי מֵתִים עַתָּה”.
בְּשֶׁקֶט וּבִצְלִילוּת דַּעַת יָצְאָה נִשְׁמָתוֹ.
ב
הַמְשׁוֹרֵר שֶׁהוֹצִיא נִשְׁמָתוֹ בְּשֶׁקֶט וּבִצְלִילוּת דַּעַת הָיָה סוֹעֵר כָּל יָמָיו בְּסַעֲרַת הַיְצִירָה הָעִבְרִית. חַיָּיו הָיוּ סְעָרָה אַחַת גְּדוֹלָה וַחֲזָקָה, קְדוֹשָׁה לְעַמּוֹ. רַעֲנָן, מָלֵא חַיִּים, הָיָה מִתְהַלֵּךְ בְּקִרְבֵּנוּ, פּוֹסֵעַ בַּעֲלִיצוּת בִּרְחוֹבוֹת עִירֵנוּ, רַעְמָתוֹ־בְּלוֹרִיתוֹ עוֹטֶרֶת אֶת פָּנָיו הָעַזִּים, הַשּׁוֹפְעִים מֶרֶץ וַעֲלוּמִים. אוֹהֵב חַיִּים הָיָה שָׁאוּל טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי וְנַפְשׁוֹ רוֹנֶנֶת בְּקִרְבּוֹ כָּל הַיָּמִים. הַשִּׁירָה מִלְאָה אוֹתוֹ כֻּלּוֹ, שִׁירַת עַמּוֹ וְשִׁירַת עַמִּים אֲחֵרִים. מֵאָז פִּרְסֵם אֶת שִׁירוֹ הָרִאשׁוֹן לִפְנֵי חֲמִשִּׁים וְאַחַת שָׁנָה לֹא הִנִּיחַ טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי אֶת עֵטוֹ – עַד סִפּוּרוֹ הָאַחֲרוֹן שֶׁהֵבִיא לְיַלְדֵי יִשְׂרָאֵל יָמִים מִסְפָּר לִפְנֵי מוֹתוֹ, הֲלֹא הוּא הַסִּפּוּר “תַּפּוּחֵי הַגַּבַּאי” שֶׁנִּדְפַּס בְּ“דָּבָר לִילָדִים”. הוּא שָׁר וְסִפֵּר לִגְדוֹלִים וְלִקְטַנִּים. הֵשִׂיחַ אֶת רִגְשׁוֹתָיו לְעַמּוֹ. הִתְיַחֵד עִם יְגוֹנוֹ שֶׁל שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ בְּרִגְעֵי יִאוּשׁוֹ בְּעֵין־דּוֹר בְּיָמִים מִקֶּדֶם וְהִתְעַלֵּז עִם הַגְּלִילִיִּים הָעוֹלִים יְרוּשָׁלַיְמָה וּמְבִיאִים בִּכּוּרֵיהֶם. תִּנָּה אֶת עֱנוּת עַמּוֹ בִּימֵי הַבֵּינַיִם בְּפִי “בָּרוּךְ מִמָּגֶנְצָה”, הִבִּיעַ אֶת זַעַם עַמּוֹ הַנַּעֲנֶה בֵּין הַגוֹיִים וְקוֹמֵם אֶת הַדוֹר הַצָּעִיר לִמְרֹד בְּחַיִּים אֵלֶּה. וּמָה רַבָּה הָיְתָה אַהֲבָתוֹ לְמִשְׁכְּנוֹת יִשְׂרָאֵל בָּהֶם חַי בִּימֵי נְעוּרָיו, בַּעֲיָרָה עַל גְּבוּל אוּקְרַיְנָה. הוּא שָׁר עַל הַחַיִּים הַלָּלוּ בָּאִידּילִיוֹת הַנִּפְלָאוֹת שֶׁלּוֹ. וְעַל הַכֹּל – שִׁירֵי הַטֶּבַע: הֶמְיַת יָם, זְרִיחַת חַמָּה וּשְׁקִיעָתָהּ, פְּרָחִים וְאַהֲבָה, נוֹפֵי אֲרָצוֹת שׁוֹנוֹת, לְמִן אַשְׁדוֹת הַדְּנְיֶפֶּר וְחוֹפֵי קְרִים וְעַד לְנוֹף אַרְצֵנוּ בְּדָן וּגְדוֹת הַיַּרְדֵּן. וְרַבּוֹת הַצּוּרוֹת שֶׁשִּׁוָּה טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי לְשִׁירָתוֹ: הַשִּׁיר הַקָּטָן וְשׁוּרָתוֹ הַקְּצָרָה, הַבַּלַדָה, הַסּוֹנֵטָה וְהָאִידִילְיָה. וְהַכֹּל בְּשֶׁפַע וּבְעשֶׁר רַב.
אָהַב טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי אֶת הַקֶּצֶב בַּשִּׁירָה וְהִקְפִּיד עַל כָּל צְלִיל, עַל כָּל נְגִינָה.
ג
בְּרוּךְ־שֶׁמֶשׁ הָיָה הַיֶּלֶד שָׁאוּל, שֶׁנּוֹלַד בַּכְּפָר מִיכַיְלוֹבְקָה שֶׁבְּפַאֲתֵי קְרִים. "שִׁמְשִׁי עָלָה, עָלָה
שִׁמְשִׁי" – שָׁר הַמְשׁוֹרֵר הַצָּעִיר אַחַר כָּךְ. שִׂמְחַת־חַיִּים הֵבִיא אִתּוֹ הַמְשׁוֹרֵר אֶל הַשִּׁירָה הָעִבְרִית. חוּשָׁיו עֵרִים לִקְרַאת כָּל הַמִּתְרַחֵשׁ בַּטֶּבַע. עֵינוֹ פְּקוּחָה לְמַרְאוֹת, לְנוֹפִים, לְיַעַר, לְהַר וָגַיְא. אָזְנוֹ מַקְשִׁיבָה לְכָל קוֹל וּבַת־קוֹל, אִם זִמְזוּם צִרְעָה בַּיַּעַר אוֹ פִּטְפּוּט גַּל הַנּוֹבֵעַ מִמַּעְיָן נִסְתָּר.
וְשִׁירָתוֹ שֶׁל שָׁאוּל טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי הִיא כְּגַל מְפַכֶּה מִמַּבּוּעַ סֵתֶר וְהִיא מְצִיפָה בְּאוֹרָהּ אֶת הַבָּאִים בְּסוֹדָהּ. הַמְשׁוֹרֵר – מְקוֹרוֹת עשֶׁר צְפוּנִים בְּנַפְשׁוֹ וְהוּא נָכוֹן לְחַלֵּק אֶת עָשְׁרוֹ לְכָל אֲשֶׁר הַשִּׁיר יָקָר לְלִבּוֹ. “נָחוּשׁ, אָחִי, לִקְרַאת שֶׁמֶשׁ” – הוּא קוֹרֵא בַּהֲמִית רְגָשָׁיו וְרוֹצֶה לְשַׁתֵּף בְּשֶׁפַע אָשְׁרוֹ אֶת הַכֹּל. הוּא קוֹרֵא אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁיָּבוֹאוּ לֵהָנוֹת יַחַד אִתּוֹ מִן הָאשֶׁר הָרַב שֶׁנִּתְגַּלָּה לוֹ בַּטֶּבַע. נַפְשׁוֹ שֶׁל הַמְשׁוׁרֵר הַסּוֹפֶגֶת אוֹר־עוֹלָם שׁוֹפַעַת נְהָרָה מִסָּבִיב לָהּ.
ד
שָׁאוּל טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי, שֶׁנַּפְשׁוֹ הָיְתָה מְלֵאָה עֲלִיצוּת חַיִּים, יָדַע יָדוֹעַ גַּם אֶת הָעֶצֶב וְאֶת הַתּוּגָה. וּכְשֵׁם שֶׁיָּדַע לִשְׂמֹחַ לְכָל קֶרֶן אוֹר שֶׁמֶשׁ, כָּךְ יָדְעָה נַפְשׁוֹ לִדְאֹב בְּצַעַר הָעוֹלָם וּלְהִתְעַצֵּב בְּעֶצֶב הָאָדָם. בְּאֶחָד מִשִּׁירָיו, “שִׁירֵי הָאָדָם”, יֹאמַר הַמְשׁוֹרֵר:
"אַךְ קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים הֵם שִׁירֵי הָאָדָם:
שִׁירֵי עֱנוּת, שִׁיר־אַהֲבָה בְּאִבּוֹ,
שִׁירַת גַּעְגּוּעִים אֶל אֲשֶׁר לֹא כָּאן".
וְיוֹדֵעַ גַּם הוּא טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי מָה רַבִּים הֵם רִגְשֵׁי הָאָדָם, וְכָל שֶׁיַּעֲשֶׂה הָאָדָם הוּא אַךְ בִּטּוּי לְשִׁירוֹ אֲשֶׁר יָשִׁיר. שִׁירַת הָאִכָּר בְּמֶרְחַביָהּ וְשִׁירַת הַנַּפָּח “בְּאֹפֶל בֵּית־חֲרשֶׁת וְעַב־פִּיחַ”. עַל כֵּן יְבַקֵּשׁ הַמְשׁוֹרֵר אֶת נִיצוֹצוֹת הַשִּׁירָה בְּכָל מָקוֹם. עַל כֵּן יִצְלֹל גַּם בְּנִבְכֵי תּוֹלְדוֹת עַמּוֹ וְיִחְיֶּה לִפְנֵי עֵינֵי רוּחוֹ מְאֹרָעוֹת וּדְמֻיּוֹת מִן הֶעָבָר הָרָחוֹק בְּיוֹתֵר וְעַד לְיָמֵינוּ אֵלֶּה.
עַמּוֹ הָאֻמְלָל בָּעַמִּים עָשִׁיר הוּא בִּמְאֹרָעוֹת הִיסְטוֹרִיִּים, בִּדְמֻיּוֹת נֶאֱצָלוֹת, גִּבּוֹרֵי־מִלְחָמָה וְגִבּוֹרֵי־רוּחַ. טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי מִתְחַקֶּה אַחֲרֵי עִקְּבוֹתֵיהֶם בְּתוֹלְדוֹת יִשְׂרָאֵל, מְבַקֵּשׁ לִרְאוֹתָם, לְהַעֲלוֹתָם מִתְּהוֹם הַנְּשִׁיָּה וּלְהַצִּיגָם חַיִּים לִפְנֵי עֵינֵינוּ. אֶת לִבּוֹ מְצוֹדֶדֶת דְּמוּתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הָרִאשׁוֹן – שָׁאוּל – כִּדְמוּתוֹ שֶׁל בָּרוּךְ מִמָּגֶנְצָה, הַמּוּבָל לִשְׁמָד בְּכֹחַ בִּידֵי גוֹיִים, וּבְלִבּוֹ אֵשׁ נְקָמָה לִמְדַכַּאָיו וּבוֹזְזָיו.
ה
אוֹהֵב טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי אֶת בְּנֵי עַמּוֹ הַפְּשׁוּטִים, יוֹשְׁבֵי כְּפָרִים וַעֲיָרוֹת שֶׁבְּקִרְבָּם נוֹלַד וְחַי אֶת נְעוּרָיו. חוֹבֵב הוּא אֶת מִנְהֲגֵי חַיֵּיהֶם שֶׁל יְהוּדִים אֵלֶּה – שִׂמְחַת מִצְוָה שֶׁל הַכְנָסַת בֵּן בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ וְשִׂמְחַת חֲתֻנָּה – וְהוּא מְתָאֵר אֶת הַחַיִּים הַלָּלוּ בְּרֹב אַהֲבָה. אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים אֶת הָאִידִילִיוֹת שֶׁלּוֹ, הַכְּתוּבוֹת בְּשׁוּרוֹת אֲרֻכּוֹת וּבָהֶן הוּא פּוֹרֵשׂ יְרִיעָה רְחָבָה שֶׁל חַיֵּי הַיְּהוּדִים בְּנֵי דוֹרוֹ, אֵיךְ הֵם מִתְעַלְּסִים בִּימֵי חַג וְאֵיךְ הֵם נֶהֱנִים מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, מֵהִתְנַצְּחוּת בְּוִכּוּחַ עַל עִנְיָנִים רוּחָנִיִּים.
וּכְשֶׁאֲנַחְנוּ קוֹרְאִים אֶת הָאִידִילִיוֹת שֶׁל טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי אֲנַחְנוּ רוֹאִים וּמַרְגִּישִׁים, כִּי לִיהוּדִים פְּשׁוּטִים וּכְפָרִיִּים אֵלֶּה, הַמְפֻזָּרִים בֵּין הַגּוֹיִים, יֵשׁ תַּרְבּוּת עֲשִׁירָה מִשֶּׁלָּהֶם וּבְחַיֵּיהֶם תֹּכֶן רַב, תֹּכֶן יְהוּדִי. הַלָּלוּ יוֹדְעִים, וְאוּלַי חָשִׁים יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר יוֹדְעִים, כִּי אֵין לָהֶם לְהִתְבַּטֵּל בִּפְנֵי הַגּוֹיִים שֶׁבְּקִרְבָּם הֵם יוֹשְׁבִים וְיַד שִׁלְטוֹנָם מַכְבִּידָה עֲלֵיהֶם. הֵם יְהוּדִים – וְעַל זֶה גְּדֻלָּתָם.
ו
שָׁאוּל טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי הָיָה כְּשׂוֹחֶה כָּל יָמָיו בְּיָם הַשִּׁירָה וְהַסִּפְרוּת. סִפְרוּתָם שֶׁל עַמִּים שׁוֹנִים בְּשָׂפוֹת רַבּוֹת הָיְתָה פְּתוּחָה לְפָנָיו. אָהַב טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי אֶת הַסִּפְרוּת הַקְּדוּמָה שֶׁל הָעַמִּים, אֶת הָאַגָּדוֹת הַנִּמְסָרוֹת בְּעַל פֶּה מִדּוֹר לְדוֹר מִיָּמִים מִקֶּדֶם, עַד שֶׁהָעָם לוֹמֵד לְהַעֲלוֹתָן עַל הַכְּתָב, בָּהֶן שְׁמוּרָה רוּחַ קְדוּמִים. טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי שָׁקַד כָּל יָמָיו לְתַרְגֵּם לִשְׂפָתֵנוּ הָעִבְרִית אֶת יְצִירוֹת הָעַמִּים, וּמָה הִרְבָּה לַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִילֵנוּ! אֶת הַיְצִירוֹת הַגְּדוֹלוֹת בִּשְׂפַת יָוָן – אֶת סֵפֶר הָאִילִיַּאס לְהוֹמֵרוּס וְאֶת הָאוֹדִיסֵאָה – הַלֹּא אֵלֶּה הֵם הַסְּפָרִים הַמְפֻרְסָמִים בְּיוֹתֵר בַּסִּפְרוּת הַקְּדוּמָה – הִנְחִיל לְסִפְרוּתֵנוּ הָעִבְרִית. כֵּן נָתַן לָנוּ אֶת שִׁירֵי הָעֲלִילָה הַפִינִיִּים “קַלֶוַּלָה”, וּמִכָּאן בָּא לְתַרְגֵּם אֶת “שִׁירַת הַיְאָוַתָה” לַמְשׁוֹרֵר הָאֲמֵרִיקָאִי לוֹנְגְפֶלּוֹ – שִׁירָה כְּתוּבָה עַל פִּי אַגָּדוֹת הַהֹדִּים הָאֲדֻמִּים שֶׁבַּאֲמֵרִיקָה. וְעַל אֵלֶּה הוֹסִיף לְתַרְגֵּם מִשִּׁירַת הַקְּדוּמִים שֶׁל הָעַמִּים הַסְּלַבִיִּים אֲשֶׁר לְשׁוֹנוֹתֵיהֶם הָיוּ יְדוּעוֹת לוֹ.
בִּפְעֻלָּתוֹ הַסִּפְרוּתִית אֲשֶׁר לֹא יָדְעָה לֵאוּת תִּרְגֵּם גַּם כַּמָּה יְצִירוֹת מֵאֵת שֶׁכְּסְפִּיר הָאַנְגְּלִי וּמוֹלְיֶר הַצָּרְפַתִי וְהַסֵּפֶר “רַיְנֶקֶה שׁוּעָל” מֵאֵת גֶּטֶה הַגֶּרְמָנִי.
אָכֵן, רַב פְּעָלִים הָיָה טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי. לָמַד הַרְבֵּה וְיָדַע הַרְבֵּה. וְגַם רוֹפֵא הָיָה. רַבִּים מִיַּלְדֵי תֵּל־אָבִיב נִפְגְּשׁוּ אִתּוֹ בִּימֵי בְּדִיקַת הַתַּלְמִידִים בְּבָתֵּי־הַסֵּפֶר וּבִימֵי חֹלִי. וְאַף כְּרוֹפֵא עָשָׂה גְּדוֹלוֹת לִשְׂפָתֵנוּ הָעִבְרִית. הוּא סִדֵּר וְעָרַךְ אֶת הַמִּלּוֹן הָרְפוּאִי שֶׁהִנִּיחַ בִּכְתוּבִים ד"ר מַזְיָא, רוֹפֵא יְרוּשַׁלְמִי, וַעֲשָׂאוֹ סֵפֶר שִׁמּוּשׁ לְכָל הָרוֹפְאִים הָעִבְרִים.
הִנֵּה כִּי כֵן – הַרְבֵּה עָבַד, הַרְבֵּה פָּעַל וְיָצַר שָׁאוּל טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי. וְאָמְנָם, הָיְתָה לוֹ הַזְּכוּת לִדְרשׁ גַּם מֵאֲחֵרִים. וְהוּא דָּרַשׁ. בְּאַחַת הַשִּׂיחוֹת אִתּוֹ הִתְאוֹנֵן עַל יַלְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין הֵם לוֹמְדִים דַּי וְאֵין הֵם שׁוֹקְדִים עַל לִמּוּדֵיהֶם לְמַדַּי, וְאָמַר כִּי לְדַעְתּוֹ צְרִיכִים הַתַּלְמִידִים לָדַעַת הַרְבֵּה יוֹתֵר סִפְרוּת וְיוֹתֵר מַדָּעִים, כִּי עֲלֵיהֶם לְהִצְטַיֵּן בְּלִמּוּדֵיהֶם.
הַקּוֹרֵא בְּשִׁירַת טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי רוֹאֶה מָה רַבּוֹת יְדִיעוֹתָיו בְּמַדָּעִים שׁוֹנִים – לְמִן הָאָדָם וְחַיָּיו וְדִבְרֵי יְמֵיהֶם שֶׁל עַמִּים וְעַד פְּרָטֵי הַפְּרָטִים מֵחַיֵּי הַדְּבוֹרָה וּמֵחַיֵּי הַצֶּמַח. הוּא שֶׁלָּמַד וְיָדַע הַרְבֵּה, דָּרַשׁ דַּעַת גַּם מִתַּלְמִידֵי בָּתֵּי־הַסֵּפֶר שֶׁהָיָה רוֹפְאָם.
ז
“בְּלִי הֶסְפֵּדִים. בְּלִי פְּרָחִים” – הָיְתָה צַוָּאָתוֹ. הַמְשׁוֹרֵר הַגָּדוֹל שֶׁאָהַב אֶת הַפְּרָחִים וְשָׁר עֲלֵיהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו צִוָּה, כִּי עַל אֲרוֹנוֹ לֹא יָנִיחוּ פְּרָחִים, כְּאוֹמֵר – אֶת שֶׁהָיָה בַּפְּרָחִים נָטַלְתִּי בְּחַיַּי וְאֵין לִי צֹרֶךְ בָּהֶם אַחֲרֵי מוֹתִי. וְאוּלַי מִנְהַג יִשְׂרָאֵל מְקֻבָּל שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ פְּרָחִים עַל אֲרוֹנוֹ שֶׁל מֵת הִשְׁפִּיעַ עָלָיו לְצַוּוֹת לִידִידָיו שֶׁיִּנְהֲגוּ בּוֹ כָּךְ. כִּי עַל כֵּן עָבְרָה יַלְדוּתוֹ שֶׁל שָׁאוּל בִּסְבִיבָה יְהוּדִית שֶׁבָּהּ שָׁמְרוּ עַל מִנְהֲגֵי יִשְׂרָאֵל.
בְּסִפּוּרָיו וּבְשִׁירָיו סִפֵּר וְשָׁר עַל כְּפָר מוֹלַדְתּוֹ מִיכַיְלוֹבְקָה וְעַל חַיֵּי קְהִלַּת יִשְׂרָאֵל בָּהּ וּמִנְהָגֶיהָ.
“בְּלִי הֶסְפֵּדִים” – הָיָה רְצוֹנוֹ. נִקְרָא וְנַחֲזֹר וְנִקְרָא בִּיצִירָתוֹ הַגְּדוֹלָה וְהָעֲנֵפָה וְיִהְיֶה חַי בְּקִרְבֵּנוּ לָנֶצַח.
“בֵּין אַחַי הַסּוֹפְרִים” – בִּקֵּשׁ לוֹ מְנוּחַת עוֹלָמִים, וְהוּבָא מִירוּשָׁלַיִם לְבֵית הַקְּבָרוֹת הַיָּשָׁן בְּתֵל־אָבִיב. לֹא הַרְחֵק מִקִּבְרוֹת ח. נ. בְּיַאלִיק וְאַחַד הָעָם נֶחְצַב קִבְרו.ֹ
(תש"ד)
יַעֲקֹב פִיכְמַן
מאתיצחק יציב
הַשָּׁנָה (תשׁ"ב) הִגִּיעַ מְשׁוֹרְרֵנוּ וְסוֹפְרֵנוּ יַעֲקֹב פִיכְמַן לִשְׁנַת הַשִּׁשִּׁים. בְּשָׁנִים כְּתִקוּנָן וַדַּאי הָיִינוּ חוֹגְגִים אֶת יוֹם הֻלַּדְתּוֹ הַשְּׁשִּׁים בְּרֹב פְּאֵר. כִּי עַל כֵּן הִרְבָּה יַעֲקֹב פִיכְמַן לַעֲשׂוֹת בְּסִפְרוּתֵנוּ, הִרְבָּה וְהִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת – לִגְדוֹלִים וְלִקְטַנִים.
פִיכְמַן הוּא רֵאשִׁית כּל מְשׁוֹרֵר. אוֹהֵב הוּא אֶת עוֹלָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְנַפְשׁוֹ פְּתוּחָה לִזְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ וּשְׁקִיעָתָהּ, לְמַשַּׁב הָרוּחַ, לְרִנַּת הַמַּעְיָן וּלְזִמְרַת הַצִפּוֹר, לְעֵץ הַשָּׂדֶה וְלָעוֹבֵד בַּכֶּרֶם. מַרְאוֹת הַטֶּבַע מְעוֹרְרִים אֶת רִגְשׁוֹת לִבּוֹ וְהוּא נוֹתֵן בַּשִׁיר קוֹלוֹ. וְקוֹל מְיֻחָד לוֹ לַמְשׁוֹרֵר. אַף בִּהְיוֹת נַפְשׁוֹ מְלֵאָה עֲלִיצוּת־חַיִּים מִמַּרְאוֹת נוֹף מַרְנִינִים, עוֹלָה וּבוֹקַעַת נִימָה נוּגָה מֵהָגוּת רוּחוֹ, רוּחַ הָאָדָם, שֶׁהַתּוּגָה וְהַשָּׂשׂוֹן תְּאוֹמִים בָּהּ.
פִיכְמַן נוֹלַד בְּבֶּסָרַבְּיָה, בַּעֲיָרָה עַל נְהַר הָרִיאוּט. אַךְ מֵאָז דָּרְכָה רַגְלוֹ עַל אַדְמַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְסָפַג אֶל נַפְשׁוֹ אֶת מַרְאוֹת הָאָרֶץ, קָמוּ לְפָנָיו דְּמֻיּוֹת הַתַּנַ“ךְ בְּאוֹר חָדָשׁ וְהוּא יָצַק בַּדְּמֻיּוֹת הַלָּלוּ אֶת הָגוּת רוּחוֹ. בְּסֵפֶר הַפּוֹאֶמוֹת “יְמֵי שֶׁמֶשׁ” מַעֲלֶה לְפָנֵינוּ הַמְשׁוֹרֵר אֶת רוּת וּסְבִיבָתָהּ, אֵבֶל דָּוִד, יוֹאָב, שָׁמְשׁוֹן בְּעַזָּה וּמַרְאוֹת אֲחֵרִים מִמַרְאוֹת הָאָרֶץ. אֲבָל פִיכְמַן כּוֹתֵב לא רַק שִׁירִים. אַגַּב הַפּוֹאֶמוֹת מִגִּבּוֹרֵי הַתַּנַ”ךְ הוּא כּוֹתֵב מַסּוֹת נִפְלָאוֹת עַל אִישִׁים מֵאִישִֵׁי הַתַּנַ"ךְ וְעַל סְפָרִים – עַל רוּת וְעַל קֹהֶלֶת וַאֲחֵרִים. וְאַף שֶׁדְּבָרִים אֵלֶּה אֵינָם כְּתוּבִים בַּחֲרוּזִים הֲרֵי הֵם דִּבְרֵי שִׁירָה. פִיכְמַן כּוֹתֵב דִּבְרֵי בִּקֹרֶת עַל סוֹפְרִים וּסְפָרִים.
בַּתֵּאוּרִים הַיָּפִים וְהָעֲדִינִים שֶׁל הַסּוֹפְרִים וְהַסְּפָרִים הוּא מִקָרֵב אוֹתָם אֶל לִבֵּנוּ וּפוֹתֵחַ לְפָנֵינוּ אֶת הַדֶּרֶךְ לַהֲבָנָתָם. הוּא כּוֹתֵב גַם עַל אֲמָנוּת הַתֵּיאַטְרוֹן וְהַצִּיּוּר וְאַף עַל אִישִׁים מְדִינִיִים.
עֲשָׂרוֹת בַּשָׁנִים עָבַד פִיכְמַן בְּסִפְרוּתֵנוּ כְּעוֹרֵךְ שָׁבוּעוֹנִים וְיַרְחוֹנִים וסְפָרִיּוֹת – בְּכָל עֲבוֹדָתוֹ זֹאת הִשְׁקִיעַ כֹּחוֹת גְּדוֹלִים וְהֶאֱצִיל מֵרוּחוֹ עַל בָּמוֹתָיו. הָיָה עוֹרְכוֹ שֶׁל יַרְחוֹן אֲגֻדַּת הַסּוֹפְרִים “מֹאזְנַיִם”. בְּכָל חוֹבֶרֶת וְחוֹבֶרֶת כָּתַב בְּעַצְמוֹ עַל כַּמָּה עִנְיָנִים שׁוֹטְפִים – וְהַכֹּל בְּטוּב טַעַם.
אֶת פִיכְמַן הַסּוֹפֶר לִילָדִים אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים כֻּלָּנוּ. כִּי עַל כֵּן הוּא פּוֹקֵד אֶת “דָּבָר לִילָדִים” כְּפַעַם בְּפַעַם בְּסִפּוּרָיו וּבְשִׁירָיו. אַף כֶּרֶךְ סִפּוּרָיו “אַיֶּלֶת הָעֵמֶק” נִדְפַּס בְּחֶלְקוֹ הַגָּדוֹל בְּכַרְכֵי “דָּבָר לִילָדִים”.
רַבִּים מִן הַיְלָדִים וּמִן הַגְּדוֹלִים שֶׁהָיוּ יְלָדִים זוֹכְרִים וַדַּאי אֶת סִפְרִי הַלִּמּוּד שֶׁחִבֵּר בִּשְׁבִילָם יַעֲקֹב פִיכְמַן וּבָהֶם לָמְדוּ וְלוֹמְדִים תַּלְמִידִים בְּשִׁבְתָּם עַל סַפְסַל בֵּית־הַסֵּפָר.
הִנֵּה כִּי כֵן – רַבָּה וַעֲנֵפָה עֲבוֹדָתוֹ הַסִּפְרוּתִית שֶׁל יַעֲקֹב פִיכְמַן בְּכָל סוּגֵי הַסִּפְרוּת. בְּכָל אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה שְׁרוּיָה הַבְּרָכָה – וּבְשְׁנָת הַשִּׁשִּׁים לִימֵי חַיָּיו אֲנַחְנוּ מְבָרְכִים אֶת הַמְשׁוֹרֵר שֶׁהַבְּרָכָה תִּגְדַּל וְתִרְבֶּה.
(תש"ב)
דָּוִד שִׁמְעוֹנוֹבִיץ
מאתיצחק יציב
א
זֶה כְּאַרְבָּעִים שָׁנָה מִתְנוֹסֵס שְׁמוֹ שֶׁל הַמְשׁוֹרֵר דָּוִד שִׁמְעוֹנוֹבִיץ בַּסִּפְרוּת הָעִבְרִית. פַּעַם בְּשׁוּרוֹת קְצָרוֹת שֶׁל שִׁיר קָטָן, פַּעַם בְּשׁוּרוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁל פּוֹאֶמָה וְשֶׁל אִידִילִיָה וּפַעַם בְּדִבְרֵי פְּרוֹזָה, אִם בְּסִפּוּר וְאִם בְּדִבְרֵי הָגוּת וּמַחֲשָׁבָה. כִּמְעַט בְּכָל צוּרוֹת הַסִּפְרוּת כּוֹתֵב דָּוִד שִׁמְעוֹנוֹבִיץ – לְמִן הַפּוֹאֶמָה וְהַמָּשָׁל הַמְחֹרָזִים וְעַד לִרְשִׁימַת זִכְרוֹנוֹת.
לֵב עֵר וְאֹזֶן קַשּׁוּבָה לְדָוִד שִׁמְעוֹנוֹבִיץ. עָקוֹב יַעֲקֹב אַחֲרֵי כָּל הַמִּתְרַחֵשׁ בְּחַיֵּי עַמּוֹ וְאַחֲרֵי כָּל הַמִּתְאָרֵעַ בָּעוֹלָם וְיֶאֱסֹף אֶל פִּנָּתוֹ, פִּנַּת מְשׁוֹרֵר, יֶהְגֶּה בַּדְּבָרִים וְיַבִּיעַ בְּשִׁיר אֶת אֲשֶׁר קָלַט בְּנַפְשׁוֹ. אַתָּה לוֹקֵחַ אֶת כַּרְכֵי שִׁירָיו שֶׁל שִׁמְעוֹנוֹבִיץ בַּיָּד וְאַתָּה קוֹרֵא שִׁיר אַחֲרֵי שִׁיר – וּלְפָנֶיךָ סֵפֶר הַיָּמִים.
וְאוּלָם דָּוִד שִׁמְעוֹנוֹבִיץ אֵינוֹ רוֹשֵׁם מְאֹרָעוֹת אֶלָּא כּוֹתֵב שִׁירִים, שֶׁהֵם פְּרִי הִתְרַשְּׁמוּת מִן הַמְאֹרָעוֹת, לֵאמֹר – כֵּיצַד הֵגִיבָה נַפְשׁוֹ עַל דְּבָרִים וּמַעֲשִׂים וְכֵיצַד חָזָה רוּחוֹ אֶת חֶזְיוֹנוֹת הַטֶּבַע וְהַחַיִּים. כִּי לִבּוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹנוֹבִיץ פָּתוּחַ גַּם לְמַרְאֵה נוֹף – רְסִיסֵי טַל, שְׁקִיעַת חַמָּה, יַעַר, נַחַל וַעֲרוּגָה מְזִינִים אֶת עֵינָיו וּמְעוֹרְרִים אֶת חוּשָׁיו וּפִיו יֹאמַר שִׁירָה.
ב
דָּוִד שִׁמְעוֹנוֹבִיץ נוֹלַד בָּעִיר בּוֹבְּרוּיְסְק שֶׁבְּרוּסְיָה בְּכ“א אָב תרמ”ו. בְּכָל יַלְדֵי הַיְּהוּדִים בַּיָּמִים הָהֵם לָמַד גַם הַנַּעַר דָּוִד בַּ“חֶדֶר” תּוֹרָה וְתַלְמוּד עַד שְׁנַת הַשְּׁתֵּים־עֶשְׂרֵה לְחַיָיו. וְאוּלָם כְּבָר בְּשַׁחַר נְעוּרָיו נִתְגַּלְּתָה בּוֹ אַהֲבָתוֹ לַטֶבַע. הַנָּהָר בֶּרֶזִינָה שֶׁהָעִיר בּוֹבְּרוּיְסְק שׁוֹכֶנֶת עַל יָדוֹ, הֶעֱנִיק לַנַּעַר מִתַּפְנוּקֵי הַשַּׁיִט בְּסִירָה וּמִמַּרְאוֹת הַטֶּבַע עַל גְּדוֹתָיו. אָבִיו, סוֹחֵר יְעָרוֹת, אִישׁ מַשְׂכִּיל, חוֹבֵב סִפְרוּת, הָיָה לוֹקֵחַ אֶת בְּנוֹ אִתּוֹ בִּנְסִיעוֹתָיו לַיְּעָרוֹת. הוּא גַּם הִשְׁפִּיעַ עַל הַבֵּן לֶאֱהֹב אֶת הַתַּנַ"ךְ וְשִׁירָה בִּכְלָל. מֵאִמּוֹ יָרַשׁ אֶת הַחִבָּה לְמוּסִיקָה וּלְכָל דָּבָר יָפֶה, “מִמֶּנָּה יָרַשְׁתִּי – אוֹמֵר הַמְשׁוֹרֵר – כַּמָּה תְּכוּנוֹת אֶסְתֶּטִיוֹת, בַּעֲלַת חֲלוֹמוֹת הָיְתָה, אָהֲבָה אֶת הַיָּפֶה בְּכָל דָּבָר קָטָן וְטִפְּלָה בְּסִדּוּרוֹ הַנָּאֶה”.
וַעֲדַיִן אוֹהֵב הַמְשׁוֹרֵר לְהַעֲלוֹת עַל שְׂפָתָיו בִּדְבֵקוּת מִפְּסוּקֵי הַזִּמְרָה שֶׁשָּׁמַע מִפִּי אִמּוֹ – “אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי” – לְפִי הַמַּנְגִינָה שֶׁל הַחַזָּן הַמְכֻנֶּה הַ“בַּעַל־בַּיִת’ל מִוִּילְנָה”.
עוֹד בְּשַׁחַר נְעוּרָיו הִתְחִיל דָּוִד שִׁמְעוֹנוֹבִיץ לְכְתֹּב שִׁירִים וְסִפּוּרִים וְכָךְ הִמְשִׁיךְ כָּל הַיָּמִים עַד שֶׁהִתְחִיל לְפַרְסֵם אֶת דְּבָרָיו בָּעִתּוֹנִים.
בִּשְׁנַת הָאַרְבַּע־עֶשְׂרֵה לְחַיָּיו הִתְחִיל הַנַּעַר דָּוִד לְנְדֹּד מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְלִדְפֹּק עַל פִּתְחֵי בֵּית־הַסֵּפֶר הַתִּיכוֹנִי. כַּיָּדוּעַ לֹא קַל הָיָה לְנַעַר יְהוּדִי לְהִכָּנֵס לַגִּמְנַסְיָה בְּרוּסְיָה. מִסְפַּר הַתַּלְמִידִים הַיְּהוּדִים הַמִּתְקַבְּלִים לַגִּמְנַסְיָה הָיָה מֻגְבָּל מְאֹד. עַל כֵּן לָמְדוּ רַבִּים מִן הַנֹּעַר הַיְּהוּדִי שֶׁשָׁאֲפוּ לְהַשְׂכָּלָה כְּלָלִית אֶת לְמּוּדֵי הַגִּמְנַסְיָה מִחוּץ לְבֵית־הַסֵּפֶר – וְעָמְדוּ לִבְחִינָה כְּדֵי לְקַבֵּל תְּעוּדַת בַּגְרוּת. כָּךְ עָשָׂה גַם דָּוִד שִׁמְעוֹנוֹבִיץ – כַּמָּה שָׁנִים לָמַד כְּאֶכְּסְטֶרְן, כְּתַלְמִיד מִחוּץ לַגִּמְנַסְיָה, וּבִשְׁנַת 1908 קִבֵּל תְּעוּדַת בַּגְרוּת בְּפֶטֶרְבּוּרְג.
עִם תְּעוּדַת בַּגְרוּתוֹ נָסַע דָּוִד שִׁמְעוֹנוֹבִיץ בִּשְׁנַת 1909 לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. כָּאן הָיָה שׁוֹמֵר בְּכַרְמֵי רְחֹבוֹת, נִסָּה כֹּחוֹ כְּפוֹעֵל בְּפֶתַח־תִקְוָה וְנִפְגַשׁ עִם י. ח. בְּרֶנֶר. “שָׁנָה זוֹ נָתְנָה לִי אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל” – אוֹמֵר שִׁמְעוֹנוֹבִיץ, הוּא טִיֵּל הַרְבֵּה בָּאָרֶץ וְעָבַר בָּרֶגֶל לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ – מִדָּן וְעַד בְּאֵר־שֶׁבַע. וַהֲלִיכָה בִּיחִידוּת דַּוְקָא, לְשֵׁם הִתְבּוֹנְנוּת וַחֲדִירָה לְכָל מָקוֹם, עַל נוֹפוֹ וְעַל אֲנָשָׁיו. כַּמּוּבָן שֶׁטִּיּוּל כָּזֶה הָיָה בּוֹ גַּם מִשׁוּם סַכָּנָה, הִתְנַפְּלוּת לְשֵׁם שֹׁד וּסְתָם רֶצַח. כְּשֶׁאָמַר אָז לִבְרֶנֶר חֲבֵרוֹ שֶׁהוּא יוֹצֵא לְטִיּוּל בִּיחִידוּת, רָצָה לְמָנְעוֹ מִכָּךְ וְאָמַר:
“אִם לֹא יַהַרְגוּךָ בַּדֶּרֶךְ הֲרֵי יִפְשְׁטוּךָ עָרֹם”. וְאוּלָם מִשֶּׁשָּׁב מִן הַטִּיּוּל וְהוּא שָׁלֵם בְּגוּפוֹ וּמָלֵא רְשָׁמִים בְּנַפְשׁוֹ, הִבִּיט בּוֹ בְּרֶנֶר בְּשִׂמְחָה וּבְגָאוֹן:
– הַבִּיטוּ, הֲרֵי הוּא כְּמוֹ גַפְרוּר…
לְאַחַר הַטִּיּוּל בָּרֶגֶל שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים שֻׁלַּח רָזוֹן בְּגוּפוֹ שֶׁל דָּוִד שִׁמְעוֹנוֹבִיץ. הַטִּיּוּלִים הָיוּ אָז אֲחֵרִים לְגַמְרֵי. מְקוֹמוֹת חֲנָיָה הָיוּ מְעַטִּים, לֹא נָסַעְתָּ אָז מִקִּבּוּץ לְמוֹשָׁב וּמִמּוֹשָׁב לְקִבּוּץ, וְלֹא בְּכָל מָקוֹם יָכֹלְתָּ לִמְצֹא מַחֲסֶה וְקוֹרַת גַּג. הָיִיתָ צָרִיךְ לָלֶכֶת בְּרֶגֶל שָׁעוֹת עַל שָׁעוֹת לְלֹא פֻּנְדָּק וּלְלֹא צֵל, לְלֹא מַיִם וּלְלֹא בִּטָחוֹן שֶׁלֹּא יִפְשְׁטוּךָ עָרֹם וְיַצִּיגוּךָ כִּבְיוֹם הִוָּלְדֶךָ. אֵין פֶּלֶא שֶׁהַטַּיָּל שָׁב מִטִּיּוּלָיו וְהוּא רָזֶה כְּמוֹ אַחֲרֵי שָׁבוּעוֹת שֶׁל סִגּוּפִים.
וְאוּלָם אֶת הָאָרֶץ רָאֹה רָאָה הַמְשׁוֹרֵר וְסָפַג לְנַפְשׁוֹ אֶת מַרְאוֹתֶיהָ וְהִתְבּוֹנֵן בַּהֲלִיכוֹת אֲנָשֶׁיהָ – אַנְשֵׁי הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה.
ג
דָּוִד שִׁמְעוֹנוֹבִיץ יָצָא אֶת הָאָרֶץ וְהָלַךְ לִלְמֹד בְּבִירוֹת אֵרוֹפָּה. יָשַׁב בְּבֶרְלִין עַד שֶׁפָּרְצָה מִלְחֶמֶת־הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה. וְאוּלָם בְּאוֹתָהּ שָׁנָה עַצְמָהּ שֶׁשָּׁב מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִתְחִיל לְפַרְסֵם אֶת הָאִידִילִיוֹת שֶׁלוֹ מֵחַיֵּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל: “בַּיַּעַר בַּחֲדֵרָה”, “יַרְדֵּנִית”, “בְּיָם יָפוֹ”. אוֹתָם הַיָּמִים כָּתַב גַם שׁוּרָה שֶׁל שִׁירִים וְסִפּוּרִים מֵחַיֵּי הָאָרֶץ וְאַף מַחֲזוֹת, כְּמוֹ “לַיְלָה בַּכֶּרֶם”, שֶׁהֻצַּג עַל כַּמָּה בָּמוֹת בַּגּוֹלָה.
וְאוּלָם הַמְשׁוֹרֵר לא הִצְטַמְצֵם בְּשִׁירָתוֹ עַל נוֹשְׂאִים אֶרֶצְיִשְׂרְאֵלִיִים. הוּא כָּתַב פּוֹאֶמוֹת, שִׁירִים שֶׁיֵשׁ בָּהֶם מִן הַמַּחֲשָׁבָה וְהֶהָגוּת בְּעִנְיָנִים הָעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם.
מִשֶּׁפָּרְצָה מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה חָזַר לְרוּסְיָה וְחַי אֶת יְמֵי הַמַּהְפֵּכָה בְּרוּסְיָה, בְּפֶטֶרְבּוּרְג וּבְמוֹסְקְבָה. הָיְתָה לוֹ הָאֶפְשָׁרוּת לִרְאוֹת אֶת מְאֹרְעוֹת הַמַּהְפֵּכָה מִקָּרוֹב וְלַעֲמֹד עַל טִיבָהּ. בִּשְׁנַת תרפ"א שָׁב לָאָרֶץ וְהִתְיַשֵּׁב בִּרְחֹבוֹת, זֶה הַמָּקוֹם הָאָהוּב עָלָיו מִיָּמָיו הָרִאשׁוֹנִים בָּאָרֶץ.
מֵאָז הוּא שׁוּב נָתוּן כֻּלּוֹ לְחַיֵּינוּ בָּאָרֶץ.
אֵין לְךָ מְאֹרָע חָשׁוּב בְּחַיֵּינוּ, שֶׁרִשּׁוּמוֹ לֹא יְהֵא נִמְצָא בְּשִׁירָיו. וּמִחוּץ לַשִׁיר הַקָּטָן הוּא כּוֹתֵב בְּזוֹ אַחַר זוֹ אֶת הָאִידִילִיוֹת הַגְדוֹלוֹת – עַד לְ“שִׂיאוֹנָה” וּ“מִכְתָּב לְאֵי־שָׁם”.
וּמִחוּץ לְכָל אֵלֶה הוּא מֵגִיב לְכָל הַמִּתְרַחֵשׁ בְּחַיֵּינוּ הַמְדִינִיִּים בְּדִבְרֵי סַטִּירָה, בְּמָשָׁל, שֶׁבּוֹ הוּא שָׂם בְּפִי בַּעֲלֵי חַיִּים דְּבָרִים קָשִׁים נֶגֶד הַשַּׁלִיטִים, הַמְּצִיקִים לָנוּ וּמַכְשִׁילִים אֶת מִפְעָלֵנוּ בָּאָרֶץ.
ד
שִׁמְעוֹנוֹבִיץ הוּא הַמְשׁוֹרֵר הַמְלַוֶּה אֶת חַיֵּינוּ. הוּא שׁוֹאֵף לַטּוֹב וְלַנַּעֲלֶה וּמְשַׁדֵּל גַּם אוֹתָנוּ לִשְׁלֹף לַנִּשְׂגָּב. וּבְאַחַת מֵרְשִׁימוֹתָיו הוּא שׁוֹאֵל:
“הָעוֹלָם הוּא רַע, מָאוּס, נִקְלֶה, אַכְזָרִי? וּבְכֵן? לִבְרֹחַ מִמֶּנוּ? לָתֵת לָרַע, לַכִּעוּר, לָאַכְזְרִיוּת, לְהִשְׁתּוֹלֵל כְּנַפְשָׁם שָׂבְעָם? וְלָתֵת לַטּוֹב, לַיָּפֶה, לַנֶּאֱצָל לְהִתְבּוֹסֵס בְּדָמִים וּלְהֵרָטֵשׁ, לְהֵחָנֵק, לְלֹא עֶזְרָה, לְלֹא עִדּוּד, לְלֹא הִשְׁתַּתְּפוּת?”
לֹא וָלֹא. הַמְשׁוֹרֵר מַשְׁבִּיעֲךָ לֵאמֹר:
"חַיֶּיךָ, נֵר דַּל אֶחָד מְגָרֵשׁ לִפְעָמִים חֲשֵׁכָה עָבָה…
חַיֶיךָ, הַדְלֵק נֵר! הָעוֹלָם זָקוּק לוֹ, הָעוֹלָם מְצַפֶּה לוֹ…"
(תש"ו)
יְהוּדָה בּוּרְלָא
מאתיצחק יציב
(לְיוֹם הֻלַּדְתּוֹ הַחֲמִשִּׁים)
מִגָלֻיּוֹת שׁוֹנוֹת וְרַבּוֹת בָּאוּ לִירוּשָׁלַיִם יְהוּדִים יְחִידִים מִכָּל אַרְצוֹת הַגּוֹלָה וְנִשְׁאֲרוּ מְפֹרָדִים בֵּינֵיהֶם לַעֲדוֹתֵיהֶם, סְפָרַדִים וְאַשְׁכְּנַזִּים, וְאַף לְפִי מְקוֹמוֹת מוֹצָאָם.
סְגוּרִים וּמְסֻגָּרִים בְּחַיֵּי הַדָּת, הָיְתָה אַךְ דֶּרֶךְ אַחַת לַיְלָדִים, יְלִידֵי יְרוּשָׁלַיִם –הַ“חֶדֶר”, הַ“יְשִׁיבָה” וּבֵית־הַמִּדְרָשׁ. בֶּן הָעֵדָה הַסְּפָרַדִּית – כַּפְתָּן וְאַבְנֵט לְגוּפוֹ וְתַרְבּוּשׁ לְרֹאשׁוֹ, וּבִרְבוֹת הַיָּמִים, כְּשֶׁהַיֶּלֶד יִהְיֶה לְנַעַר, וְהַנַּעַר לְעֶלֶם – וְהָיָה לְ“חָכָם”, לְרַב בָּעֵדָה הַסְּפָרַדִּית.
עֲתִידוֹת אֵלֶּה נִצְפְּנוּ גַּם לִיהוּדָה בּוּרְלָא, בֶּן הַמְּבוֹאוֹת הָאֲפֵלִים שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם הָעַתִּיקָה.
אוּלָם בְּדוֹר זֶה, לִפְנֵי אַרְבָּעִים־חֲמִשִּׁים שָׁנָה, כְּבָר הָיְתָה תְּנוּעָה בְּיִשְׂרָאֵל לִבְנוֹת אֶת חָרְבוֹת אַרְצֵנוּ, וְאַף אֶל יְרוּשָׁלַיִם חָדְרוּ קָוֵּי־אוֹר חָדָשׁ שֶׁל בִּנְיָן. כַּמָּה מִבְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם יָצְאוּ מִבֵּין הַחוֹמוֹת וְהֵקִימוּ שְׁכוּנוֹת חֲדָשׁוֹת, וְאַף אֶל שָׂדֶה וָכֶרֶם יָצְאוּ, לִשְׁכֹּן בָּהָר וּבַשְּׁפֵלָה. בּוֹדְדִים מִבְּנֵי הָעִיר הָעַתִּיקָה הָיוּ יוֹצְאִים מִמֶּנָּה וְשָׁבִים אֵלֶיהָ וּמַכְנִיסִים מָה מֵחַיֵּי הָעִיר הַחֲדָשָׁה. שְׁבִילִים נִמְתְּחוּ מִבֵּית־הַמִּדְרָשׁ הַיָּשָׁן אֶל בָּתֵּי־מִדְרָשׁוֹת חֲדָשִׁים וּבְנֵי יְרוּשָׁלַיִם הָלְכוּ בָּהֶם. וְאַף הָעֶלֶם יְהוּדָה בּוּרְלָא בֵּינֵיהֶם. מִן הַיְשִׁיבָה אֶל בֵּית־הַמִּדְרָשׁ לְמוֹרִים הָלַךְ וְשָׁם הִכִּיר לָדַעַת עוֹלָם חָדָשׁ, עוֹלָם יְהוּדִי וְלֹא־יְהוּדִי, אֲשֶׁר לֹא יְדָעוֹ עַד כֹּה. הָעֶלֶם שֶׁיָדַע אַךְ אֶת סִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ – הַתַּנַ"ךְ וְהַתַּלְמוּד – הִתְחִיל לְקְרֹא בְּסִפְרֵי חֹל עִבְרִיִּים וּבִלְשׁוֹנוֹת עַמִּים אֲחֵרִים. וְאָז הִתְעוֹרְרוּ בְּקִרְבּוֹ כֹּחוֹת נִרְדָּמִים וַיֹּאחַז בְּעֵט סוֹפֵר, וַיְהִי מוֹרֶה וְסוֹפֵר.
לֹא עָבְרוּ שָׁנִים הַרְבֵּה וּבּוּרְלָא פִּרְסֵם סֵפֶר אַחַר סֵפֶר מֵחַיֵּי הַסְּבִיבָה אֲשֶׁר בָּהּ גָּדַל. זוֹ הָיְתָה נִימָה חֲדָשָׁה בַּסִּפְרוּת הָעִבְרִית הַחֲדָשָׁה – הַסִּפּוּר מֵחַיֵּי הַיְּהוּדִי בֶּן הָעֵדָה הַמִּזְרָחִית.
הַסִּפְרוּת הָעִבְרִית הַחֲדָשָׁה נִכְתְּבָה רֻבָּהּ בִּידֵי סוֹפְרִים מֵאַרְצוֹת אֵרוֹפָּה הַמִּזְרָחִית. יְהוּדָה בּוּרְלָא, הָאִישׁ הַמִּזְרָחִי יְלִיד אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הַיּוֹדֵעַ אֶת חַיֵּי הַשֵּׁבֶט הַיִּשְׂרְאֵלִי הַסְּפָרַדִּי – הָיָה אֵפוֹא אַחַד הָרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר יָדַע לְתָאֵר אֶת הַחַיִּים הָאֵלֶּה בְּכִשְׁרוֹן רַב, בְּלָשׁוֹן נָאָה וּבְדִמְיוֹן שֶׁל סוֹפֵר גָּדוֹל.
בּוּרְלָא כָּתַב סִפּוּרִים רַבִּים, מֵהֶם גְּדוֹלִים, בְּכַמָּה חֲלָקִים, וּמֵהֶם סִפּוּרִים קְצָרִים, וַאֲנַחְנוּ קוֹרְאִים בָּהֶם בְּעֹנֶג גָּדוֹל.
בְּיוֹם הֻלַּדְתּוֹ הַחֲמִשִּׁים אֲנַחְנוּ מְבָרְכִים אוֹתוֹ שֶׁיּוֹסִיף לְהַעֲנִיק לָנוּ מִיצִירָתוֹ מִתּוֹךְ בְּרָכָה וָנַחַת.
(תרצ"ט)
רָחֵל
מאתיצחק יציב
(תר“ן ־ תרצ”א)
חֶדֶר רֵיק בְּבַיִת גָּדוֹל בַּמּוֹשָׁבָה רְחֹבוֹת. שְׁתֵּי צְעִירוֹת גָּרוֹת בּוֹ, שְׁתֵּי אֲחָיוֹת. הֵן מְדַבְּרוֹת רוּסִית, גַּם יְדִידִיהֶם שֶׁבָּאוּ לְבַקֵּר אֶצְלָן מְדַבְּרִים בְּשָׂפָה זוֹ. אַךְ דִּבּוּרָהּ הָרוּסִי שֶׁל הַצְּעִירָה אֵינוֹ שֶׁל בַּת יִשְׂרָאֵל כְּלָל. רוּסִית מַמָּשׁ, עֲמֻקָּה, לְבָבִית. אֲבָל בְּעִקָּר אֵין הִיא מְדַבֶּרֶת, הִיא צוֹחֶקֶת, צְחוֹק עַלִּיז, סוֹעֵר וּמַסְעִיר. הִיא קוֹפֶצֶת, עוֹמֶדֶת עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן, מוֹשִׁיטָה יָד אֶל הַיָּרֵחַ הַמָּלֵא, הָעוֹלֶה מִן הַכְּרָמִים, וְאַף כִּי רָחוֹק הוּא, מְשֻׁבָּץ בִּשְׁמֵי־רוֹם צוֹנְנִים שֶׁל עַרְבֵי תִּשְׁרִי – דוֹמֶה שֶׁצְּחוֹקָהּ, עַלִּיזוּתָהּ וְסַעֲרַת־רוּחָהּ מוֹשְׁכִים וּמוֹרִידִים אוֹתוֹ אֶל הַחֶדֶר הַזֶּה, שֶׁחַלּוֹנוֹ הַגָּדוֹל פָּתוּחַ לַשָּׁמַיִם וְלָאָרֶץ.
גְבוֹהָה, דַּקַת־גַו, זְקוּפָה, עֵינֶיהָ גְדוֹלוֹת, עֵינֵי תְּכֵלֶת וְלַהַט מַשְׁחִיר בָּהֶן, וְיָדָהּ שְׁלוּחָה אֶל הַמִּכְחוֹל ־ צַיֶרֶת.
כָּזֹאת הָיְתָה רָחֵל בְּיָמֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים בָּאָרֶץ. אוּלָם לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וְהַצַּחֲקָנִית הַצְּעִירָה, הָרַכָּה, נִכְנְסָה בְּתֶלֶם הָעֲלִיָּה הַשְׁנִיָּה. הַגָּלִיל קָסַם אֶת קִסְמוֹ, הַיָּמִים יְמֵי הַגְּבוּרָה שֶׁל הַכִּבּוּשִׁים הָרִאשׁוֹנִים בְּעֵמֶק הַיַּרְדֵּן. חַוַּת־הַצְּעִירוֹת בְּכִנֶּרֶת כּוֹנֶסֶת גַם אֶת רָחֵל בֵּין עוֹבְדוֹתֶיהָ. רָחֵל יוֹצֵאת לַשָּׂדֶה, מְאַסֶּפֶת אַחֲרֵי הֶעָמִיר, שׁוֹתֶלֶת בַּגָּן, חוֹפֶרֶת בָּעֲרוּגָה וְנַפְשָׁהּ רוֹנֶנֶת. אַךְ הָרֵי הַגּוֹלָן וְקִסְמֵי הַכִּנֶּרֶת רִנָּתָם עִבְרִית, וְרָחֵל כּוֹבֶשֶׁת אֶת הַמַּעֲדֵּר וְאֶת הָאֵת, אֲבָל לְשׁוֹנָהּ נֶאֱבֶקֶת עַל בִּטּוּי עִבְרִי.
מִי יוֹדֵעַ מָה רַבּוּ יִסּוּרֵי הַהֵאָבְקוּת הַזֹּאת עַד שֶׁנִּכְבְּשׁוּ הַצְּחוֹק, הקּוֹל וְהַלָּשׁוֹן הַזְּרִיזָה – לָעִבְרִית. וַדַּאי לֹא קַל הָיָה כִּבּוּשׁ הָעִבְרִית מֵהִתְאַמְּצוּת הַיָּד לֶאֱחֹז בַּמַּעְדֵּר וּבָאֵת וּלְסַגֵּל אֶת הַגּוּף הַדַּק לָכֹף אֶת עַצְמוֹ אֶל הָעֲרוּגָה.
הִיא הִכְּתָה שֹׁרֶשׁ בְּאַדְמַת הַגָּלִיל.
הַמִּכְחוֹל לֹא חָזַר לְיָדָהּ, אַךְ כַּנִּרְאֶה הָיָה רְצוֹנָהּ לַעֲבֹד חָזָק מִגּוּפָהּ, וּבַעֲבוֹדָה חַקְלָאִית לֹא יָכְלָה לְהַמְשִׁיךְ. הִיא נָסְעָה לְצָרְפַת, לִלְמֹד אֶת תּוֹרַת הַחַקְלָאוּת, וְאָמְנָם לָמְדָה וְגָמְרָה אֶת חֹק לִמּוּדֶיהָ וְהִתְכּוֹנְנָה לָשׁוּב לָאָרֶץ. אַךְ בֵּינָתַיִם פָּרְצָה מִלְחֶמֶת הָעַמִּים בָּעוֹלָם. רָחֵל לֹא יָכְלָה לָשׁוּב לָאָרֶץ וְנִשְׁאֲרָה בְּרוּסְיָה. בִּימֵי הַטֶּבַח הַגָּדוֹל בָּעוֹלָם עָבְדָה בֵּין יַלְדֵי הַפְּלִיטִים הַיְּהוּדִים, שֶׁגֹּרְשׁוּ מִמְקוֹמוֹת מוֹשָׁבָם בְּאֵזוֹר הֶחָזִית הָרוּסִית־גֶרְמַנִית־ אוֹסְטְרִית בִּידֵי מְפַקְּדֵי הַצָּבָא הָרוּסִים.
וְאִם כִּי הִיא רְחוֹקָה אָז מִן הָאָרֶץ וּגְבוּלוֹת דָּמִים מַפְרִידִים אוֹתָהּ מִמֶּנָּה – לְשׁוֹנָהּ הָעִבְרִית רוֹנֶנֶת בְּנַפְשָׁהּ. אָז פִּרְסְמָה אֶת שִׁירָהּ הָעִבְרִי הָרִאשׁוֹן בְּ“הַשִּׁלֹחַ”, רִאשׁוֹן וִיחִידִי עַד שׁוּבָהּ לָאָרֶץ. בָּזֶה קָנְתָה לָהּ זְכוּת־כְּנִיסָה לִטְרַקְלִין הַשִּׁירָה הָעִבְרִית.
וְכָךְ עָבְרוּ עָלֶיהָ שְׁנוֹת הַמִּלְחָמָה. גוּפָהּ נֶחֱלַשׁ וּמַחֲלָה מַמְאֶרֶת הִתְחִילָה כּוֹסֶסֶת אוֹתוֹ – הַמַּחֲלָה שֶׁלֹּא הִרְפְּתָה מִמֶּנָּה עַד שֶׁהִכְרִיעַתָּה לַמָּוֶת.
עִם הָאֲנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁחָצוּ אֶת מֵימֵי הַיָּם הַשָּׁחוֹר וְהַתִּיכוֹן אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה שָׁבָה רָחֵל לָאָרֶץ. אוּלָם רַעֲנַנּוּת נְעוּרֶיהָ פָּגָה. נוֹתַר אַךְ צְחוֹקָהּ, אֲשֶׁר לִרְגָעִים הִתְפָּרֵץ וְהֶעֱלָה הֵד מִן הַיָּמִים הָרְחוֹקִים בִּרְחֹבוֹת וּבְכִנֶּרֶת.
מַשָּׂא נַפְשָׁהּ – הַגָּלִיל וְהַכִּנֶרֶת – רָחַק מִמֶּנָּה. צְמוּדָה אֶל עֶרֶשׂ דְּוָי, אֶל הָעִיר וְאֶל רוֹפְאִים, לֹא יָכְלָה לָשׁוּב לָעֲבוֹדָה בַּשָּׂדֶה וּבַכֶּרֶם. גָּדְלָה עָקַת־לִבָּהּ, גָּדַל סִבְלָהּ, סֵבֶל הַמַּחֲלָה, הַהוֹרֶסֶת אֶת גוּפָהּ וְשׂוֹרֶפֶת אֶת נִשְׁמָתָהּ, אַט אַט, בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים. וְאָז מִתְגַּבֵּר בְּנַפְשָׁהּ הַצֹּרֶךְ לְתַנּוֹת אֶת יְסּוּרֵי הָאָדָם הַחוֹלֶה, הַשּׁוֹכֵב בְּבֵית־הַחוֹלִים, הַמְחַכֶּה לָרוֹפֵא, הַמְקַבֵּל מְזוֹרוֹ, הַנֶּאֱבָק עַם מַכְאוֹבָיו בַּלֵּילוֹת הָאֲרֻכִּים – וְהִיא חוֹרֶזֶת אֶת יְגוֹנוֹת חַיֵּיהָ הַגְּדוֹלִים וּשְׁשׂוֹנוֹתֵיהֶם הַזְּעִירִים בִּצְלִילִים עִבְרִים, בְּהִירִים, זַכִּים, בְּשׁוּרוֹת קְצָרוֹת, רַבּוֹת־חֲוָיָה, בְּקֶצֶב מֻפְלָא וּבְפַשְׁטוּת הֲדוּרָה.
אַךְ חַיֵּי־הַדְּוָי שֶׁלָּהּ נִמְשָׁכִים שָׁנִים אֲחָדוֹת בָּאָרֶץ, וְהִיא יוֹשֶׁבֶת בְּחַדְרָהּ הַקָּטָן בַּעֲלִיַּת בַּיִת בְּתֵל־אָבִיב.
בַּיָּמִים הָהֵם הֵחֵל לְהוֹפִיעַ “דָּבָר”, עִתּוֹן פּוֹעֲלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. כָּאן מָצְאָה תְּמוּרָה לְמַשָׂא נַפְשָׁהּ, הָעֲבוֹדָה.
הִיא עוֹבֶדֶת. אִם לֹא בְּאֵת וּבְמַעְדֵּר – הֲרֵי בְּעֵט. הִיא עוֹבֶדֶת שֶׁכֶם אֶחָד עִם הַצִּבּוּר אֲשֶׁר בְּשׁוּרוֹתָיו עָמְדָה בְּבֹקֶר חַיֶּיהָ מוּל הָרֵי הַגּוֹלָן וּרְאִי מֵימֵי כִּנֶּרֶת. וּמֵאָז הִיא מְבִיאָה לְשַׁבָּתוֹת וּלְמוֹעֲדִים אֶת הָגוּת נַפְשָׁהּ לְקוֹרְאֵי “דָּבָר”. הִיא גְדֵלָה עִם “דָּבָר” וְשִׁירֶיהָ מְפָאֲרִים אֶת עַמּוּדָיו בִּקְבִיעוּת.
אֵחָד מִיסוֹדוֹת שִׁירָתָהּ שֶׁל רָחֵל הֵם הַגַּעְגּוּעִים אֶל תְּקוּפַת עֲבוֹדָתָהּ בַּגָּלִיל. נַפְשָׁהּ הוֹמָה אֶל זֹהַר הַיָּמִים הָהֵם, וְהִיא יוֹצֶקֶת אֶת גַעְגּוּעֶיהָ בְּנִיבֵי־שִׁירָה מְהֻקְצָעִים, מְלֻטָּשִׁים, שֶׁזַּהֲרוּרֵי עֵמֶק־הַיַּרְדֵּן רוֹסְסִים בָּהֶם.
אוּלָם לֹא זוֹ בִּלְבַד.
מִפִּנַּת בְּדִידוּתָהּ בַּחֲדַר־עֲלִיָתָהּ הַקָּטָן הִשְׁקִיפָה עֵינָהּ עַל תּוֹפָעוֹת טֶבַע וְחַיִּים מֵעֵבֶר לַסּוּגַר שֶׁמַּחֲלָתָהּ סְגָרַתּוּ בּוֹ, וְהִיא בִּטְאָה אוֹתָן כְּפִי שֶׁהִשְׁתַּקְפוּ בְּבָבוּאַת נַפְשָׁהּ. כָּךְ חָיְתָה אֶת חַיֵּי הָאָרֶץ וְלִבָּהּ הָלַם בְּקֶצֶב הַיְצִירָה שֶׁל הַצִּבּוּר כֻּלּוֹ.
יְצִירוֹת גְּדוֹלֵי הַמְשׁוֹרְרִים בְּסִפְרוּת הָעוֹלָם שִׁמְּשׁוּ לָהּ תַּפְנוּקֵי־חַיִּים עִקָּריִּים, מֵהֶם שָׁאֲבָה וְלָהֶם הָיוּ נָתוּנִים הֲגִיגֶיהָ.
נֶאֱמָנָה לְעַצְמוּתָהּ, שֶׁנִּתְגַלְּתָה לָהּ לְיַד הַכִּנֶרֶת, הִבִּיעָה אֶת מִשְׁאַלְתָּהּ בְּאֶחָד מִשִּׁירֶיהָ לָבוֹא לִמְנוּחוֹת בְּכִנֶּרֶת. יְדִידֶיהָ וַחֲבֵרֶיהָ מִלְאוּ אֶת רְצוֹנָהּ.
קִבְרָהּ חָצוּב עַל הַכֶּרַךְּ, הַנִּשְׁקָף מוּל פְּנֵי הַכִּנֶּרֶת. וּבַסְּבִיבָה אֲשֶׁר בָּהּ עָבְדָה בְּגַן יָרָק נִטַּע גַּן־תְּמָרִים, הֲלֹא הוּא גַן־רָחֵל בְּכִנֶּרֶת.
(תרצ"ז)
ח. א. פְרִידְלַנְד
מאתיצחק יציב
(תרנ“ב – תרצ”ט)
מִקְּלִיבְלֶנְד אֲשֶׁר בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית בַּאֲמֵרִיקָה בָּאָה אֵלֵינוּ לִפְנֵי יָמִים אֲחָדִים הַיְדִיעָה כִּי ח. א. פְרִידְלַנְד מֵת.
רָאוּי לָנוּ לָדַעַת – ח. א. פְרִידְלַנְד מִי הוּא?
רַק לִפְנֵי אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים יָצְאוּ לְאוֹר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שְׁנֵי סְפָרָיו – סֵפֶר שִׁירִים
וְסֵפֶר סִפּוּרִים, וּפִתְאֹם נִתְגַּלָּה לְפָנֵינוּ מְשׁוֹרֵר וְסוֹפֵר עִבְרִי מֵעֵבֶר לָאוֹקְיָנוֹס, אֲשֶׁר אַךְ מְעַט מְאֹד יְדַעְנוּהוּ.
אָמְנָם, יְדִידָיו וּמַכָּרָיו יוֹדְעִים לְסַפֵּר הַרְבֵּה עַל ח. א. פְרִידְלַנְד. עֲשָׂרוֹת בַּשָׁנִים עָמַד חֵית אָלֶף – כָּךְ הָיוּ קוֹרְאִים לוֹ בְּחוּג יְדִידָיו – עַל מִשְׁמַר הַשָׂפָה הָעִבְרִית בַּאֲמֵרִיקָה. מוֹרֶה הָיָה. בִּמְסִירוּת מְרֻבָּה הֵפִיץ פְרִידְלַנְד אֶת יְדִיעַת הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית בֵּין יַלְדֵי הַיְּהוּדִים בַּאֲמֵרִיקָה. לֹא מְלָאכָה קַלָּה הִיא זוֹ. יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל בַּאֲמֵרִיקָה מְבַקְרִים בְּבָתֵּי־הַסֵּפֶר הַכְּלָלִיִּים־הָאַנְגְלִים וְהֵם מִתְחַנְּכִים כַּאֲמֵרִיקָאִים, לְלֹא יְדִיעַת עַמָּם וּלְשׁוֹנוֹ. בָּרְחוֹב וּבַבַּיִת מְדַבְּרִים אַנְגְלִית. אַךְ הוֹרִים מְעַטִים דּוֹאֲגִים לְלַמֵּד אֶת יַלְדֵיהֶם אֶת שְׂפַת עַמָּם, הָעִבְרִית, וְאֶת תּוֹלְדוֹתָיו. ח. א. פְרִידְלַנְד יָדַע לִמְצֹא דֶּרֶךְ אֶל לֵב הַהוֹרִים וּלְעוֹרֵר בְּקִרְבָּם אֶת הָרֶגֶשׁ הַלְּאֻמִּי הַנִּרְדָּם וְאֶת חִבָּתָם לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹרֶה חִפֵּשׂ דְּרָכִים לְלִבּוֹת הַיְלָדִים, לְהָקֵל עֲלֵיהֶם אֶת לִמוּד הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית אַחֲרֵי שׁוּבָם מִלִמּוּדֵיהֶם בְּבֵית־הַסֵּפֶר הָאַנְגְלִי.
מֶה הָיָה עוֹשֶׂה בִּשְׁבִילָם?
פְּרִידְלַנְד הָיָה מְחַבֵּר סִפְרֵי לְמוּד, סִפּוּרִים וְשִׁירִים, מְתַרְגַּם כָּל מִלָּה לְאַנְגְלִית, מְחַבֵּר מַנְגִינוֹת וְשִׁירִים לְלִמּוּד הַשָּׂפָה הָעִבְרִית, שֶׁלא יִשְׁתַּעֲמֵם הַתַּלְמִיד הֶעָיֵף בַּשִּׁעוּר לְעִבְרִית. מֵאוֹת סִפּוּרִים וְשִׁירִים כָּאֵלֶּה הוֹצִיא בְּחוֹבְרוֹת מְיֻחָדוֹת.
יַחַד עִם אַהֲבַת הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית עוֹרֵר פְרִידְלַנְד גַם אֶת הָאַהֲבָה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. בְּלֵב וָנֶפֶשׁ הָיָה קָשׁוּר לָאָרֶץ, מִתְעַנְיַן לָדַעַת כָּל הַנַּעֲשֶׂה בָּהּ, קוֹרֵא כָּל סֵפֶר וְכָל עִתּוֹן הַבָּא מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְזוֹכֵר כָּל שִׁיר חָדָשׁ וְכָל סִפּוּר שֶׁנִּתְפַּרְסְמוּ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.
פְרִידְלַנְד אָהַב אַהֲבָה עַזָה אֶת הַסִּפְרוּת הָעִבְרִית וְהָיָה בָּקִי בָּהּ, אַךְ שָׁקַד גַם עַל סִפְרוּתָם שֶׁל עַמִּים אֲחֵרִים. אָהַב אֶת סוֹפְרֵי הַמּוֹפֶת שֶׁל הָעַמִּים, אַךְ לֹא הִסְתַּפֵּק בְּתַרְגוּם וְהִשְׁתַּדֵּל לִלְמֹד אֶת לְשׁוֹנָם וְלִקְרֹא בִּמְקוֹרָם, וְיָדַע לִקְרֹא בְּשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׂפוֹת.
אוֹהֵב סֵפֶר הָיָה. תְּשׁוּקָתוֹ הָעַזָּה לִסְפָרִים הָיְתָה נִכֶּרֶת בּוֹ עוֹד בִּימֵי יַלְדוּתוֹ בַּעֲיָרָתוֹ הוֹרוֹדוֹק, פֶּלֶךְ וִילְנָה. בַּיָּמִים הָהֵם הָיוּ מוֹכְרֵי־סְפָרִים סוֹבְבִים בָּעֲיָרוֹת וְשַׂק הַסְּפָרִים עַל שִׁכְמָם – בָּתֵּי־מִסְחָר סְּפָרִים לֹא הָיוּ מְצוּיִים אֶלָּא בֶּעָרִים הַגְּדוֹלוֹת בְּיוֹתֵר – וּמְבִיאִים מָזוֹן רוּחָנִי לִבְנֵי הָעֲיָרוֹת. הַנַּעַר פְרִידְלַנְד הָיָה תָּמִיד רִאשׁוֹן שֶׁיָּדַע עַל בּוֹאוֹ שֶׁל מוֹכֵר־הַסְּפָרִים וּבַפְּרוּטוֹת שֶׁהָיָה צוֹבֵר לוֹ קָנָה סְפָרִים. וְאוּלַי יָרַשׁ אֶת הָאַהֲבָה לַסֵּפֶר מֵאֵת אָבִיו שֶׁהָיָה סוֹפֵר סְתָ"ם (כּוֹתֵב סִפְרֵי תּוֹרָה, תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת עַל קְלָף), וְעַד סוֹף יָמָיו הָיָה מְהַלֵךְ וְכִיסָיו מְלֵאִים סְפָרִים וְאֵינוֹ פּוֹסֵק מִקְּרֹא בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת.
בִּהְיוֹתוֹ בֶּן חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה עָבָר הוּא וְכָל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ לִנְיוּ־יוֹרְק. אָבִיו הִכְנִיס אוֹתוֹ לַיְשִׁיבָה עַל שֵׁם ר' יִצְחָק אֶלְחָנָן, וְהוּא הוֹסִיף לִלְמֹד תּוֹרָה. אוּלָם עַד מְהֵרָה יָצָא מִן הַיְשִׁיבָה וְהִתְחִיל לַעֲבֹד בְּבֵית־חֲרֹשֶׁת. הוּא לֹא הִצְלִיחַ בָּעֲבוֹדָה, כִּי נִמְשַׁךְ בְּרוּחוֹ לַתּוֹרָה. הוּא עָזַב אֶת הָעֲבוֹדָה בְּבֵית־הַחֲרֹשֶׁת וְהִתְחִיל לַעֲסֹק בְּהוֹרָאָה בְּבֵית־הַסֵּפֶר הָעַבְרִי שֶׁנּוֹסַד אָז בִּנְיוּ־יוֹרְק. פֹּה מָצָא אֶת מְקוֹמוֹ. הוּא נִתְחַבֵּב עַל תַּלְמִידָיו וְהִתְחִיל לְחַפֵּשׂ דֶּרֶךְ כֵּיצַד לְהָקֵל אֶת לִמּוּד הָעִבְרִית עַל הַיֶּלֶד הָאֲמֵרִיקָאִי, וּבִפְעֻלָּה זוֹ עָסַק כָּל יָמָיו בְּהַצְלָחָה. אַךְ הוּא לֹא רַק לִמֵּד אֲחֵרִים אֶלָּא הָיָה לוֹמֵד גַם בְּעַצְמוֹ.
אַגַּב עֲבוֹדָתוֹ בְּהוֹרָאָה הָיָה מְבַקֵר בְּבָתֵּי־סֵפֶר גְבוֹהִים, וְגַם עָסַק בְּעִנְיְנֵי הַצִּיוֹנוּת וּבְעִנְיְנִי הִסְתַּדְּרוּת הָעִבְרִים בַּאֲמֵרִיקָה וְהֵבִיא אֶת דְּבַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּדְבַר פּוֹעֲלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לַהֲמוֹנֵי הַיְּהוּדִים וְהַנֹּעַר, וּבַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה נִבְחַר לְרֹאשׁ הַהִסְתַּדְּרוּת הָעִבְרִית בַּאֲמֵרִיקָה.
וְהִנֵּה הָאִישׁ הָעַסְקָן, הַטָּרוּד בַּהֲכָנַת חֹמֶר לַתַּלְמִידִים וּבִנְאוּמִים וְהַרְצָאוֹת עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְסִפְרוּת עִבְרִית מָצָא לוֹ שָׁעוֹת פְּנוּיוֹת לַהֲגוֹת בַּמֻּפְלָא שֶׁל הַחַיִּים וּלְהַבִּיעַ אֶת הָגוּת לִבּוֹ בְּשִׁירִים וּבְסִפּוּרִים גַּם לִגְדוֹלִים, מִבְּלִי שֶׁפִּרְסֵם אוֹתָם עַד הַזְּמַן הָאַחֲרוֹן – עַד שְׁנָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה בְּחַיָּיו. כִּי זֶה שָׁנִים אֲחָדוֹת חָלָה פְרִידְלַנְד בְּמַחֲלָה שֶׁלֹּא הָיְתָה תִּקְוָה לְהֵרָפֵא מִמֶּנָּה, וְאַף כִּי סָבַל יְסוּרִים גְּדוֹלִים לֹא פָּסַק מֵעֲבוֹדָתוֹ עַד יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן, וְהוּא בֶּן שֶׁבַע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה.
לְמַעְלָה מִשָּׁלשׁ עַשְׂרוֹת שָׁנִים חַי פְרִידְלַנְד בַּאֲמֵרִיקָה. פֹּה בָּגַר הַנַּעַר לְעֶלֶם וְהָיָה לְאִישׁ פְּעָלִים. טִבְעִי, אֵפוֹא, שֶׁשִּׁירָיו וְסִפּוּרָיו – פְּרִי הִתְבּוֹנְנוּתוֹ בָּעוֹלָם – טְבוּעִים בְּחוֹתָם שֶׁל חַיֵּי אֲמֵרִיקָה. אוּלָם גַּם תְּמוּנוֹת מִן הַהֲוָי בַּעֲיָרַת מוֹלַדְתּוֹ נִרְאוֹת לוֹ בְּאוֹר שַׁחֲרִית וְהוּא מְחַיֶּה אֶת רְשָׁמָיו הַמֻּקְדָּמִים בְּחַיָּיו בְּרֶגֶשׁ אַהֲבָה מְיֻחָד. וְכָךְ הוּא שָׁר וּמְסַפֵּר עַל חַיֵּי אֲמֵרִיקָה וְטִפּוּסֶיהָ וּמַעֲלֶה גַם דְּמֻיּוֹת מִן הֶעָבָר הָרָחוֹק בַּעֲיָרַת מוֹלַדְתּוֹ, מִתּוֹךְ כִּסוּפִים לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.
וְהִנֵּה נִלְקַח מֵאֵת מִשְׁפַּחַת הַסּוֹפְרִים הָעִבְרִים בַּאֲמֵרִיקָה אֶחָד מֵחֲבֵרֶיהָ הַפְּעִילִים בְּיוֹתֵר, אַךְ זִכְרוֹ שָׁמוּר אִתָּנוּ מֵעֵבֶר לָאוֹקְיָנוֹס וּבָאָרֶץ.
וְאָמְנָם, כַּאֲשֶׁר יֹאמַר פְרִידְלַנְד בְּשִׁירוֹ “נוֹף”:
וְכֹה אִדָּבֵק אֶל הַנּוֹף, עַד עֵת גַּם אֶחְדַל מִהְיוֹת
יִרְאוּ עוֹד בְּנֵי־כְפָר אֶת צִלִּי בְּצָהֳרֵי יוֹם־ זָהָב בַּשָׂדוֹת.
אָמְנָם, תִּדָּבֵק דְּמוּתוֹ, וְלא רַק צִלּוֹ, לִשְׂדוֹת מוֹלֶדֶת, וְהִיא דְמוּת מְשׁוֹרֵר קָשׁוּר לְאַרְצוֹ, אִם גַּם עֲפָרוֹ מֵעֵבֶר לַיָּם.
(תרצ"ט)
חַיִּים לֶנְסְקִי
מאתיצחק יציב
א
מַה תָּחוּשׁ נַחֲלִי,
אָן פָּרוּעַ תָּרוּץ?
שְׁתֵּי שׁוּרוֹת אֵלּוּ לְקוּחוֹת מֵהַשִּׁיר “נַחַל שֶׁלִּי”, אַחַד הַשִּׁירִים מִסִּפְרוֹ שֶׁל חַיִים לֶנְסְקִי.
מִי הוּא הַמְשׁוֹרֵר? הֵיכָן הוּא? הֲיִשָּׂא אֶת שִׁירוֹ הָעִבְרִי בְּאֶרֶץ־שֶׁמֶשׁ, אוֹ בַּקָּרָה עַל אַדְמַת נֵכָר? הֲיָחִישׁ אֶת פְּעָמָיו כַּנַּחַל הַחָפְשִׁי בַּעֲרוּצָיו, אוֹ רַגְלָיו כְּבוּלוֹת בִּשְׂדוֹת שַׁלְגֵי סִבִּיר הָרְחוֹקִים? אַיֶךָּ, הַמְשׁוֹרֵר?
כָּזֹאת וְכָזֹאת יִשְׁאַל הַקּוֹרֵא, הַלּוֹקֵחַ בְּיָדוֹ אֶת סֵפֶר הַשִּׁירִים שֶׁל חַיִּים לֶנְסְקִי, וְלָמָּה יִשְׁאַל?
כִּי רָחוֹק הוּא הַמְשׁוֹרֵר, גּוֹלֶה הוּא, מְגֹרָשׁ הוּא וְעוֹבֵד עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ. הוּא נִשְׁלַח לְאֶרֶץ גְּזֵרָה, לְסִבִּיר.
– וּמַה חֵטְא חָטָא? ־ יִשְׁאַל הַשּׁוֹאֵל.
– הוּא הֵעֵז לְהַבִּיעַ בְּקוֹל אֶת רַחֲשֵׁי נַפְשׁוֹ, אֶת הָגוּת רוּחוֹ, וּבְלָשׁוֹן עִבְרִית. חַיִּים לֶנְסְקִי לא עָשָׂה כָּל מַעֲשֶׂה נֶגֶד מֶמְשֶׁלֶת רוּסְיָה, אוּלָם הִרְהִיב עֹז לְהַבִּיעַ בְּשִׁירִים עִבְרִיִים אֶת מַחְשְׁבוֹתָיו וְרִגְשׁוֹתָיו.
וְהִנֵּה הִגְלוּהוּ לְסִבִּיר.
אֲבָל גַם עַרְבוֹת סִבִּיר לֹא צִנְנוּ אֶת לַהַט נַפְשׁוֹ הָעִבְרִית, וְהוּא הוֹסִיף לַהְגּוֹת, לָשִׁיר וְלִכְתֹּב שִׁירִים עִבְרִיִים. מִפַּעַם לְפַעַם יִשְׁלַח אֶת שִׁירָיו לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל –שִׁירִים כְּתוּבִים בְּאוֹתִיּוֹת זְעִירוֹת מְאֹד, כִּפְנִינִים, עַל פִּסַּת נְיָר קְטַנָּה, אִגֶּרֶת קְטַנְטַנָּה שְׁלוּחָה לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, הַסּוֹפְרִים הָעִבְרִים, וְהַשִּׁירִים הִגִּיעוּ מִזְּמַן לִזְמַן וְאַף נִתְפַּרְסְמוּ, וְהִנֵּה הֵם מְכֻנָּסִים בְּסֵפֶר.
וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא: עַל הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית הִכְרִיזוּ חֵרֶם, כָּל סֵפֶר עִבְרִי הִשְׁמִידוּ – וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא יָכְלוּ לַמִּלָּה הָעִבְרִית.
עַל אַף הַחֵרֶם וְהָרְדִיפוֹת הִתְלַקְּחָה הָאַהֲבָה לַשָּׂפָה הָעִבְרִית בְּלִבּוֹת כַּמָּה אִישִׁים מִיִּשְׂרָאֵל בְּגוֹלַת רוּסְיָה וְהֵם נְכוֹנִים לְכָל קָרְבָּן בְּעַד אַהֲבָתָם. חַיִּים לֶנְסְקִי אֵינוֹ יָחִיד, גַּם אֱלִישָׁע רוֹדִין, מְשׁוֹרֵר הַנִּשְׂרָף בְּאַהֲבָתוֹ לִשְׂפַת הַנְבִיאִים, חַי בְּרוּסְיָה. וְאִם אָמְנָם מְעַטִים הֵם שֶׁשִּׁירָתָם הִגִּיעָה אֵלֵינוּ, הֲרֵי מְעַטִים אֵלוּ עֵדִים הֵם, כִּי לֹא כָּבְתָה הַגַּחֶלֶת הָעִבְרִית גַם בְּרוּסְיָה, אַחֲרֵי עֶשְׂרִים שְׁנוֹת חֵרֶם עַל הַשָׂפָה הָעִבְרִית. וַאֲנַחְנוּ מִשְׁתּוֹמְמִים עַל עֹז רוּחוֹ שֶׁל הַמְשׁוֹרֵר לֶנְסְקִי, הַנִּדַּח כְּקַיִן, כִּמְקֻלָּל, וּמֵאֲחוֹרֵי פִּסְגוֹת אוּרָל הוֹלְכִים שׁוֹקְעִים יְמֵי הַנֹּעַר שֶׁלוֹ, כַּאֲשֶׁר יֹאמַר בְּשִׁירוֹ, וְהוּא עוֹמֵד אֵיתָן וְשׁוֹאֵל:
בְּלֵב סִבִּיר, בְּזֹךְ שְׁלָגֶיהָ
מַה לִּי צָפַנְתָּ, הָגוֹרָל?
עוֹד פָּגַע? הַב! תְּלָאָה – שַׁלְחֶהָ!
לֹא אֶשְׁאַל עוֹד מַהֵיכָן:
אֲנִי מוּכָן, מוּכָן, מוּכָן…
מִי נָתַן לוֹ לַמְשׁוֹרֵר “פְּקֻדַּת הָכֵן” זוֹ? הַאֵין זֶה מַעֲלֶה בְּזִכְרוֹנֵנוּ אֶת הָרְגָעִים הַנַּעֲלִים בְּתוֹלְדוֹת יִשְׂרָאֵל, אֶת הַקְדוֹשִׁים הַמוּמָתִים עַל קִדּוּשׁ־הַשֵּׁם? וְכִי מַה יוּכְלוּ לַעֲשׂוֹת לְאָדָם אֲשֶׁר גָמַר בְּלִבּוֹ אֹמֶר:
עָקְדֵנִי נָא, הַקֹּר הַזָּעֵף
אֶת יֵשׁוּתִי שַׁסֵּף לֹשְׁנַיִם:
בְּשָׂרִי הֶפְקֵר לְשֶׁן הַזְאֵב,
רוּחִי הֶקְדֵּשׁ לְשֵׁם שָׁמַיִם.
גַּם סִבִּיר, גַּם עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ לֹא יְרַפּוּ אֶת רוּחוֹ. אָמְנָם, שְׁפָטִים עָשׂה יַעֲשׂוּ בְּגוּפוֹ, בִּבְשָׂרוֹ, אוּלָם רוּחוֹ “הֶקְדֵּשׁ לְשֵׁם שָׁמַיִם”.
ב
הֲתִרְצֶה לָדַעַת מִי הוּא לֶנְסְקִי? כֵּיצַד עָבְרוּ עָלָיו יְמֵי יַלְדוּתוֹ? לֹא רַב הָאוֹר אֲשֶׁר נָפַל בְּחֶלְקוֹ, לֹא פִּנְקָה אוֹתוֹ יַד אֵם וְלֹא אִמֵּץ אֶת רוּחוֹ מַבַּט אָב. עַל בִּרְכֵּי סָבָא שׁוֹאֵב־מַיִם וְחוֹטֵב עֵצִים הִתְחַנֵּךְ הַיֶּלֶד חַיִּים, אֲבָל בְּבֵית הַסָּב הֶעָנִי הָיָה גַם אוֹר. וְהָאוֹר הַזֶּה קוֹרֵן, וּמְחַמֵם אֶת נֶפֶשׁ הַמְשׁוֹרֵר בַּקֹּר הַזָּעֵף שֶׁל סִבִּיר. הָבָה וְנִשְׁמַע כֵּיצַד יְסַפֵּר לֶנְסְקִי עַצְמוֹ מִקְצָת מִתּוֹלְדוֹתָיו:
“נוֹלַדְתִּי בְּ־1905, בִּסְלוֹנִים הָעִיר, בְּפֶלֶךְ גְרוֹדְנוֹ. טֶרֶם לָמַדְתִּי לְבַטֵּא אַבָּא־אִמָּא נִתְגָּרְשׁוּ הוֹרַי. נָסְעוּ לָהֶם לָעוֹלָם הַגָּדוֹל. אוֹתִי אָסַף זְקֵנִי לְבֵיתוֹ בְּדֶרֶצִ’ין (עֲיָרָה סְמוּכָה לְעִיר מוֹלַדְתִּי). פַּרְנָסָתוֹ הָיְתָה עַל דָּלְיוֹ וְעַל גַּרְזִנּוֹ. חוּץ מִשְּׁאִיבָה וַחֲטִיבָה הָיָה בְּלֵילוֹת הָאָסִיף שׁוֹמֵר בַּגַּנִּים. בִּימוֹת הַחֹל הִשְׁכִּים לָקוּם. מִתּוֹךְ אֲמִירַת “קְטֹרֶת” וְצִלְצוּל דְּלָיַיִם צָעַד אֶל הַחוֹף הָאָפֵל, – – בְּשַׁבָּת וּבְמוֹעֲדִים אָהַב לַעֲבֹר לִפְנֵי הַתֵּבָה, בֵּין מִנְחָה לְמַעֲרִיב – אֶת הָעִיוּן בַּמִּדְרָשׁ. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אַחַר הַהַבְדָּלָה הָיוּ עוֹבְרִים וְשָׁבִים שׁוֹהִים שָׁעָה קַלָּה לִפְנֵי חַלוֹנוֹ הַמּוּאָר: ר' שְׁלֹמֹה וְנֶכְדּוֹ מְזַמְּרִים זְמִירוֹת. – – הַסָּב מָשַׁךְ בָּעֹל מֵחֹשֶׁךְ עַד חשֶׁךְ. אַךְ כְּיָדוּעַ – רִבּוּי מְלָאכוֹת סִמָּן לְמִעוּט בְּרָכוֹת. מְקַמְּצִים הָיוּ בַּאֲכִילָה וְאֶת שְׂכַר הַלִּמוּד עֲבוּרִי סִלְּקוּ בִּזְמַנּוֹ. לָמַדְתִּי בַּ”חֶדֶר" הַמְשֻׁבָּח בָּעֲיָרָה. עִקַּר הַלִּמוּדִים הָיָה הַתַּנַ"ךְ. הַמוֹרֶה יָדַע לְחַבְּבוֹ עַל תַּלְמִידָיו. – בִּשְׁנַת הַשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה לִימֵי חַיַּי חִבַּרְתִּי אֶת הַשִׁיר הָרִאשׁוֹן. – –
מוֹרָתִי בְּבֵית־הַסֵּפֶר הַגֶּרְמָנִי (הַיָּמִים יְמֵי כִּבּוּשׁ פּוֹלִין בַּמִּלְחָמָה הַקּוֹדֶמֶת) נָתְנָה לִי מַהְלְכִים בְּבֵית רֹאשׁ־הָעִיר. סִפְרִיָּה עֲשִׁירָה הָיְתָה שָׁם בְּשָׁלשׁ לְשׁוֹנוֹת – בְּעִבְרִית, יְהוּדִית וְרוּסִית. אֶת כָּל שְׁעוֹת הַפְּנַאי שֶׁלִּי הִתְחַלְתִּי לְבַלּוֹת בֵּין הַסְפָרִים. יַחַד עִם גִּבּוֹרֵי “דִבְרֵי יְמֵי עוֹלָם” לְקַלְמָן שׁוּלְמַן הָיִיתִי “מֵרִיעַ אַף מַצְרִיחַ וְעַל אוֹיְבַי מִתְגַּבֵּר”, תִּיַּרְתִּי עַל פִּי “שְׁבִילֵי אֶרֶץ” לְשִׁמְשׁוֹן בְּלוֹךְ אֶת כָּל הָאֲזוֹרִים הַקָּרִים וְהַחַמִּים וְהִתְעַנַּגְתִּי עַל מְלִיצוֹתָיו שֶׁל הַגֵּיאוֹגְרַף הָעִבְרִי שֶׁלָּנוּ: “הַנּוֹתֵן זְמִירוֹת בַּלַּיְלָה” (הַזָּמִיר), “הַמַּגִיד לְאָדָם שִׂיחוֹ” (הַתֻּכִּי). – – עוֹלַם הַסֵּפֶר לֹא דָּחַק אֶת רַגְלֵי עוֹלָם הַמִּשְׂחָק. בֵּין יַלְדֵי רְחוֹבֵנוּ הָיִיתִי תָּמִיד רֹאשׁ וְרִאשׁוֹן לְכָל מַעֲשֶׂה שׁוֹבְבוּת. כֹּה עָבְרָה עָלַי יַלְדוּתִי.
בִּשְׁנַת 1921 נִתְיַתַּמְתִּי מִזְקֵנִי. הַדּוֹד נָטַל עַל עַצְמוֹ לְלַמְּדֵנִי אֶת אֻמָּנוּתוֹ – אֶת הַסַּנְדְּלָרוּת. לֹא עָשִׂיתִי חַיִל בַּמְלָאכָה. נִתְיָאֲשׁוּ מִמֶּנִּי – לֹא יֻצְלָח. אֲנִי נוֹסֵעַ לְוִילְנָה, מִתְקַבֵּל כְּתַלְמִיד בַּסֶּמִינַרְיוֹן עַל שֵׁם כַּהַנְשְׁטַם. – – אָבִיב 1923. – מִתְקַבֵּל מִכְתָּב מֵאָבִי מֵעִיר בַּקוּ. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה תַּרְפַּ“ד אֲנִי גוֹנֵב אֶת הַגְּבוּל וְנִתְפָּס עַל יְדֵי שׁוֹמְרֵי הַגְּבוּל הַסּוֹבְיֶטִי. שְׁנֵי חֲדָשִׁים בְּקַרַנְטִין, חֹדֶשׁ נְסִיעָה בְּאֶטַפּ. שׁוֹלְחִים אוֹתִי לְסַמָּרָה וּתְעוּדָה בְּיָדִי – הָאֶזְרָח פְּלוֹנִי נָתִין סוֹבְיֶטִי עִם כָּל הַזְּכֻיּוֹת וְאֵין לוֹ רְשׁוּת לָצֵאת מִן הָעִיר בְּמֶשֶׁךְ שְׁנָתַיִם”. אֲנִי בּוֹרֵחַ. בְּסוֹף הַחֹדֶשׁ פֶבְּרוּאַר שְׁנַת 1924 אֲנִי בְּבַּקוּ. חַי עַל שִׁעוּרִים עִבְרִים וְעַל הַשָּׂכָר שֶׁקָּצַב הַקְּלוּב הַיְּהוּדִי בְּעַד סִפּוּרַי (בִּיהוּדִית) הַנִּקְרָאִים שָׁם בְּפֻמְבֵּי פַּעַם בִּשְׁבוּעַיִם. בְּסוֹף 1925 אֲנִי נוֹסֵעַ לְמוֹסְקְוָה וּמִשָּׁם לְלֶנִינְגְרַד".
עַד כָּאן דִּבְרֵי חַיִּים לֶנְסְקִי עַל עַצְמוֹ. אַךְ חֲבֵרָיו שֶׁחָיוּ בְּחֶבְרָתוֹ בְּוִילְנָה, יוֹדְעִים לְסַפֵּר מַה גָּדְלוּ גַעֲגוּעָיו לְאָבִיו וְכַמָּה חָתַר לְגַלּוֹת אֶת עִקְּבוֹתָיו. יָדוֹעַ יָדַע כִּי חַי אָבִיו. אַךְ נֶעְלָם מִמֶּנּוּ הֵיכָן הוּא. – נַפְשׁוֹ לֹא יָדְעָה מָנוֹחַ וְכָל הַיָּמִים הָיָה מִתְהַלֵּךְ קוֹדֵר וְעָצוּב מֵרֹב גַּעְגּוּעִים. מִשֶּׁנּוֹדַע לוֹ כִּי אָבִיו חַי בְּרוּסְיָה הֵחֵל חַיִּים לְבַקֵשׁ דֶּרֶךְ כֵּיצַד לָצֵאת מִפּוֹלִין וּלְהַגִיעַ אֶל אָבִיו בְּבַּקוּ.
יוֹם אֶחָד נֶעְלַם חַיִּים מִן הַסֶּמִינַרְיוֹן לְמוֹרִים, שֶׁהָיָה אָז תַּלְמִידוֹ, וְעִקְבוֹתָיו אָבְדוּ. אַחַר כָּךְ נוֹדַע כִּי יָצָא בְּרֶגֶל לְרוּסְיָה. כֶּסֶף לֹא הָיָה לוֹ לְהוֹצָאוֹת הַדֶּרֶךְ, וְהִתְחַבֵּר לְ“שֵׁגֶץ” פּוֹלַנִי שֶׁגַּם הוּא הָלַךְ לְרוּסְיָה, וּשְׁנֵיהֶם הִתְגּוֹלְלוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, מִכְּפָר לְעִיר וּמֵעִיר לִכְפָר – עַד שֶׁהִגִיעוּ אֶל הַגְּבוּל הָרוּסִי. בְּדַרְכָּם הָיוּ עוֹבְדִים בַּיְּעָרוֹת, מִשְׁתַּכְּרִים מְעַט כֶּסֶף וְהוֹלְכִים הָלְאָה.
וְגַם עַל הַפְּגִישָׁה עִם אָבִיו יוֹדְעִים חֲבֵרָיו לְסַפֵּר, כִּי הָיְתָה בָּהּ לא מְעַט אַכְזָבָה. הַבֵּן מָצָא אֶת אָבִיו קוֹמוּנִיסְט, שֶׁאֵינוֹ מֵבִין לְרוּחוֹ הָעִבְרִי שֶׁל בְּנוֹ. וְחַיִּים אֵינוֹ הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ אָבִיו. בְּלִבּוֹ מִתְרוֹצְצִים הָרְגָשׁוֹת כְּלַפֵּי הָאָב וְהַמָּסֹרֶת הַטּוֹבָה מֵאֵת הַסָּבָא – וְהִיא הַגּוֹבֶרֶת. הוּא כּוֹתֵב שִׁירִים עִבְרִיִּים וְשׁוֹלְחָם לְבְּיַאלִיק וּמְחַכֶּה לִתְשׁוּבָה. בֵּינָתַיִם מִתְגַּבֵּר הַיִּאוּשׁ בְּלִבּוֹ וְהוּא נֶאֱבָק מָרוֹת עִם עַצְמוֹ. וְהִנֵּה קֶרֶן אוֹר בְּחַיָּיו הַקוֹדְרִים: אִגֶּרֶת קְטַנָּה שְׁלוּחָה אֵלָיו מֵאֵת ח. נ. בְּיַאלִיק, וּבָאִגֶּרֶת דִּבְרֵי עִדּוּד לַמְשׁוֹרֵר הַצָּעִיר עַל שִׁירָיו: “רֵיחַ טוֹב וּמָתוֹק נוֹדֵף מֵהֶם. יִישַׁר כֹּחֲךָ”. הַדְּבָרִים הָאֵלֶה חִזְקוּ אֶת רוּחוֹ. כַּמָּה שָׁנִים הִתְהַלֵךְ עִם הַמִּכְתָּב שֶׁל בְּיַאלִיק בְּכִיסוֹ. מִשֶׁנֶּאֱסַר לֶנְסְקִי וְהוּשַׂם בְּמַאֲסָר לָקְחוּ מִמֶּנּוּ אֶת הַמִּכְתָּב. הַרְבֵּה דְמָעוֹת שָׁפַךְ עַל הָאֲבֵדָה הַזֹּאת.
וְכָךְ עָבְרוּ שָׁנִים וְהוּא הוֹסִיף לִכְתֹּב שִׁירִים עִבְרִיִּים וּלְשָׁלְחָם לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אַף מִסִּבִּיר. אוּלָם זֶה כַּמָּה שָׁנִים נָדַם קוֹלוֹ וְאֵין יְדִיעָה מִמֶּנּוּ.
(ת"ש)
י. פ. לַחוֹבֶר
מאתיצחק יציב
(תרמ“ד – תש”ז)
חוֹקֵר הַסִּפְרוּת הָעִבְרִית הַחֲדָשָׁה, רוֹשֵׁם תּוֹלְדוֹתֶיהָ וּמְפָרְשָׁהּ, הָיָה הַסֹפֵר יְרֻחָם פִישְׁל לַחוֹבֶר.
אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים שִׁיר וּמְעַדְּנִים אֶת רִגְשׁוֹתֵינוּ, מַעֲמִיקִים אֶת הֲבָנָתֵנוּ בַּחַיִּים, בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם, וְסוֹפְגִים לְתוֹכֵנוּ אֶת תְּבוּנַת הָאָדָם וְאֶת הַנֶּאֱצָל שֶׁבָּרֶגֶשׁ הָאֱנוֹשִׁי. אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים סִפּוּר וְהוּא מְשַׁעֲשֵׁעַ אֶת רוּחֵנוּ וַאֲנַחְנוּ חַיִּים אֶת חַיֵּי הַגְּבּוֹר שֶׁבַּסִּפּוּר, שְׂמֵחִים בְּשִׂמְחָתוֹ וּמִצְטַעֲרִים בְּצַעֲרוֹ, כְּאִלוּ שִׂמְחָתֵנוּ וְצַעֲרֵנוּ הֵם אֵלֶּה. אֲנַחְנוּ נֶהֱנִים מִכָּל בִּטּוּי יָפֶה, מִכָּל פָּסוּק הַמְתָאֵר אֶת הָאָדָם, אֶת הַטֶּבַע. וְאוּלָם שִׁיר טוֹב וְסִפּוּר טוֹב אֵינָם נוֹפְלִים מִן הַשָּׁמַיִם. הַמְשׁוֹרֵר וְהַסּוֹפֶר הַכּוֹתְבִים כַּיּוֹם, בְּיָמֵינוּ אֵלֶה, לָמְדוּ אֵצֶל מְשׁוֹרְרִים וְסוֹפְרִים שֶׁקָּדְמוּ לָהֶם. דּוֹר הוֹלֵךְ מַנְחִיל אֶת רְכוּשׁוֹ הָרוּחָנִי לְדוֹר בָּא, כְּמוֹ בָּרְכוּשׁ הַחָמְרִי. יֵשׁ קֶשֶׁר בֵּין מַה שֶׁכָּתְבוּ מְשׁוֹרְרִים וְסוֹפְרִים אֶתְמוֹל וְשִׁלְשׁוֹם וּבֵין מַה שֶׁכּוֹתְבִים מְשׁוֹרְרִים וְסוֹפְרִים הַיּוֹם. כָּזֹאת הִיא הַסִּפְרוּת. אֵין אֲנַחְנוּ מְבִינִים כָּרָאוּי אֶת סוֹפְרֵי זְמַנֵּנוּ אִם אֵין אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים אֶת הַמְּקוֹרוֹת שֶׁמֵּהֶם הֵם יוֹנְקִים, אֶת הַהַשְׁפָּעָה שֶׁהִשְׁפִּיעוּ עֲלֵיהֶם הַסּוֹפְרִים שָׁקָדְמוּ לָהֶם.
חוֹקֵר הַסִּפְרוּת וְרוֹשֵׁם תּוֹלְדוֹתֶיהָ הוּא שֶׁמְּלַמֵּד אוֹתָנוּ לִרְאוֹת אֶת הַקֶּשֶׁר בֵּין הַדּוֹרוֹת. בְּמֶחְקָר זֶה עָסַק בְּיִחוּד י. פ. לַחוֹבֶר. הוּא הִסְבִּיר לָנוּ בִּסְפָרָיו אֶת הַצָּפוּן בְּדִבְרֵיהֶם שֶׁל כַּמָּה וְכַמָּה סוֹפְרִים, רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים. הוּא כָּתַב סֵפֶר גָּדוֹל וְחָשׁוּב עַל תּוֹלְדוֹת הַסִפְרוּת הָעִבְרִית הַחֲדָשָׁה. הוּא כָּתַב שׁוּרָה אֲרֻכָּה שֶׁל מַסּוֹת עַל סוֹפְרִים שׁוֹנִים. וְיֵשׁ שֶּׁהִשְׁקִיעַ אֶת עַצְמוֹ בַּחֲקִירַת חַיָּיו וְיצִירָתוֹ שֶׁל מְשׁוֹרֵר אֶחָד. הוּא כָּתַב סֵפֶר גָּדוֹל עַל חַיָּיו שֶׁל חַיִּים נַחְמָן בְּיַאלִיק וְעַל יְצִירָתוֹ. בַּסֵפֶר הַזֶּה הוּא מַרְאֶה כִּיצַד נִכְתַּב כָּל שִׁיר מִשִּׁירֵי בְּיַאלִיק, בְּאֵיזוֹ נְסִבּוֹת בְּחַיָּיו שֶׁל הַמְשׁוֹרֵר, מַמַּה וּמִמִּי הֻשְׁפַּע, כִֵּיצַד עָרַךְ, הָגִיהַּ וְתִקֵּן בְּיַאלִיק אֶת שִׁירָיו, וּמְפָרֵשׁ אֶת כַּוָּנָתָם שֶׁל הַשִּׁירִים.
י. פ. לַחוֹבֶר הָיָה שָׁנִים רַבּוֹת עוֹרֵךְ שֶׁל כְּתָבֵי־עֵת גְדוֹלִים כְּמוֹ ה“ַתְּקוּפָה”, “כְּנֶסֶת”, “מֹאזְנַיִם” וְעוֹד. הוּא הִתְחִיל אֶת עֲבוֹדָתוֹ הַסִּפְרוּתִית כְּעוֹזְרוֹ שֶׁל דָּוִד פְרִישְׁמַן וְעָבַד יַחַד אִתּוֹ כַּמָּה שָׁנִים.
סְגֻלָּה יְקָרָה הָיְתָה לְלַחוֹבֶר: הוּא הָיָה יְדִידָם שֶׁל הַסּוֹפְרִים, הוּא הָיָה חָרֵד לִיצִירָתוֹ שֶׁל הַסּוֹפֵר. הוּא אָהַב בְּכָל לִבּוֹ אֶת הַסִּפְרוּת וְאֶת הַסּוֹפְרִים. מִתּוֹךְ אַהֲבָה שָׁקַד כָּל יָמָיו עַל הַסִּפְרוּת, חָקַר כָּל פְּרָט וּפְרָט בְּחַיֵּי הַסוֹפֵר וּבִיצִירָתוֹ וְהֶעֱמִיד אֶת הַכֹּל עַל דִּיּוּקוֹ. כִּי אוֹהֵב דִיּוּק הָיָה לַחוֹבֶר וְלֹא זִלְזֵל בַּפְּרָט הַקָּטָן בְּיוֹתֵר הַנּוֹגֵעַ לַיְצִירָה הָעִבְרִית וְחָקַר אוֹתוֹ עַד הַיְסוֹד. כִּי עַל כֵּן הָיָה לַחוֹבֶר אִישׁ מַדָּע בַּסִּפָרוּת הָעִבְרִית. וְאִישׁ הַמַּדָּע שׁוֹקֵד עַל הַדִּיּוּק.
וְלא בַּסִּפְרוּת הָעִבְרִית הַחֲדָשָׁה בִּלְבַד עָסַק לַחוֹבֶר. בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת הִשְׁקִיעַ אֶת עַצְמוֹ בַּחֲקִירַת “תּוֹרַת הַסּוד”, הִיא תּוֹרַת הַ“קַבָּלָה”, וְתִרְגַּם אֶת סֵפֶר הַ“זֹּהַר”, הַכָּתוּב אֲרָמִית, לְעִבְרִית.
אִישׁ רַב פְּעָלִים הָיָה לַחוֹבֶר, שַׁקְדָּן וְעוֹבֵד חָרוּץ. וְאוּלָם עֲבוֹדָתוֹ הֶחָרוּצָה לֹא מָנְעָה מִמֶּנוּ לִשְׁמֹר עַל יַחֲסוֹ הַטּוֹב לְכָל סוֹפֵר שֶׁבָּא אִתּוֹ בְּמַגָּע. יְשַׁר־דָּרֶךְ הָיָה, טוֹב־לֵב, אָדִיב בְּכָל הֲלִיכוֹתָיו וְשׁוֹמֵר עַל הַהֲגִינוּת בְּכָל הַמַּצָבִים, כְּעוֹרֵךְ, כְּמוֹ"ל (מוֹצִיא לָאוֹר), כְּחָבֵר, כְּיָדִיד וּכְרֵעַ.
בִּשְׁנַת הַשִּׁשִּׁים וְשָׁלשׁ לְחַיָיו הָלַךְ מֵאִתָּנוּ. נִקְבַּר בְּבֵית הָעָלְמִין הַיָּשָׁן בְּתֵל־אָבִיב, בְּשׁוּרַת הַקְבָרוֹת שֶׁל סוֹפְרֵינוּ הַגְדוֹלים.
(תש"ז)
מ. בֶּן אַלִיעֶזֶר
מאתיצחק יציב
(תרמ“ב ־ תש”ד)
א
הָלַךְ מֵאִתָּנוּ אִישׁ תָּם וְיָשָׁר, סוֹפֵר מַצְנִיעַ לֶכֶת – מ. בֶּן־אֱלִיעֶזֶר.
סוֹפֵר חָרוּץ הָיָה מ. בֶּן־אֱלִיעֶזֶר וְעָבַד אֶת סִפְרוּתֵנוּ הָעִבְרִית בִּשְׁקִידָה עֲשָׂרוֹת בַּשָּׁנִים. הוּא הִתְחִיל אֶת עֲבוֹדָתוֹ הַסִּפְרוּתִית כִּמְסַפֵּר וּפִרְסֵם אֶת סִפּוּרָיו הָרִאשׁוֹנִים בַּיַרְחוֹן “הַשִּׁלֹחַ”, שֶׁיָּצָא בְּאוֹדֶסָה בַּעֲרִיכָתוֹ שֶׁל אַחַד הָעָם. אַחַר כָּךְ כָּתַב דִּבְרֵי בִּקֹּרֶת עַל סִפְרֵיהֶם שֶׁל סוֹפְרִים אֲחֵרִים, וְאוּלָם הַרְבֵּה מִכֹּחוֹ הִקְדִּישׁ לְתִרְגוּם יְצִירוֹתֵיהֶם שֶׁל סוֹפְרִים לוֹעֲזִיִּים לְעִבְרִית.
ב
מ. בֶּן־אֱלִיעֶזֶר הָיָה יְדִידָם שֶׁל בְּנֵי־הַנְּעוּרִים וְכָל יָמָיו טָרַח לְהָבִיא לַנֹּעַר חֹמֶר קְרִיאָה נָאֶה וּמְאַלֵף. הוּא כָּתַב דִּבְרֵי אַגָּדָה וְסִפּוּרִים לַנֹעַר וְלַיְלָדִים וְעוֹד יוֹתֵר חִפֵּשׂ בְּסִפְרוּת הָעַמִּים וְתִרְגַּם סְפָרִים רַבִּים לְעִבְרִית.
אִישׁ הָעָם הָיָה. בֶּן הָרַב שֶׁל הָעֲיָרָה שְׁטִיצִין, פֶּלֶךְ וִילְנָה. מִן הָעֲיָרָה הַלִּיטָאִית שָׁאַב חֹמֶר לְסִפּוּרָיו. אַנְשֵׁי הָעָם הַפְּשׁוּטִים הֵם גִּבּוֹרֵי סִפּוּרָיו וְאַגָּדוֹתָיו.
רַבִּים מִן הַקּוֹרְאִים זוֹכְרִים אֶת סִפּוּרוֹ “הַגִּבְעוֹנִי”. “הַגִּבְעוֹנִי”, גִּבּוֹר הַסִּפּוּר, הוּא הַיֶּלֶד הַיָּתוֹם שְׁמוּאֵלִיק, שֶׁמִּשַׁחַר נְעוּרָיו הוּא מֻכְרָח לִדְאֹג לְעַצְמוֹ וּלְהִשְׂתַּכֵּר אֶת לַחְמוֹ. שְׁמוּאֵלִיק הוּא יֶלֶד עָנִי וּבוֹדֵד, לְלֹא בַּיִת וּלְלֹא מַחֲסֶה. הָאֲנָשִׁים הַטּוֹבִים הַמְרַחֲמִים עָלָיו אַף הֵם עֲנִיִים מְרוּדִים, הֲלא הֵם חַיִּים־לֵיבּ הַחַיָּט וּמִרְיָם הָאַלְמָנָה. יָדָם תִּקְצַר מֵהוֹשִׁיט לוֹ עֶזְרָה חָמְרִית שֶׁתָּקֵל עָלָיו אֶת חַיָּיו.
עַזָּה תְּשׁוּקָתוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵלִיק לִלְבּשׁ פַּעַם בֶּגֶד חָדָשׁ וּלְהָסִיר מֵעָלָיו אֶת הַסְּמַרְטוּטִים הַבְּלוּיִים. חַיִּים־לֵיבּ בָּא לְעֶזְרָתוֹ בְּעֵצָה טוֹבָה – הוּא מְלַמְּדוֹ כֵּיצַד יַחְסֹךְ מִפְּרוּטוֹתָיו הַדַּלוֹת שֶׁהוּא מִשְׂתַּכֵּר בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה בִּימוֹת הַחֹרֶף לְמַעַן יִקְנֶה לוֹ בֶּגֶד. מְעַטִּים, כַּמוּבָן, “הַחֶסְכוֹנוֹת” שֶׁל שְׁמוּאֵלִיק. בָּעֲיָרָה הַלִּיטָאִית מִשְׂתַּכֵּר יֶלֶד עוֹבֵד מְעַט מְאֹד. אֵין הִסְתַּדְּרוּת נֹעַר עוֹבֵד שֶׁתַּעֲמֹד לִימִינוֹ, וִידִידוֹ חַיִּים־לֵיבּ, הַמָּסוּר לוֹ בְּלֵב וָנֶפֶשׁ, יָכוֹל רַק לְנַחֵם אוֹתוֹ בְּדִבְרֵי־נְחָמָה טוֹבִים בְּרִגְעֵי מְצוּקָה. בֵּינָתַיִם חָלָה שְׁמוּאֵלִיק בְּמַחֲלָה מְסֻכֶּנֶת וְאֶת הַכֶּסֶף שֶׁנִּצְטַבֵּר בְּיָדוֹ בִּשְׁבִיל בֶּגֶד מֻכְרָח חַיִּים־לֵיבּ לְהוֹצִיא לְצָרְכֵי רוֹפֵא וּרְפוּאָה. וּמִשֶּׁמַּחֲלִים שְׁמוּאֵלִיק נוֹדָע לוֹ, כִּי הַתִּקְוָה לְבֶגֶד חָדָשׁ נָמוֹגָה. אַךְ קָשֶׁה לוֹ לַיֶּלֶד לְהַשְׁלִים עִם זֹאת.
בֵּינָתַיִם אֲנַחְנוּ רוֹאִים מָה רַבָּה הַמְּסִירוּת שֶׁל חַיִּים־לֵיבּ וְשֶׁל הָאַלְמָנָה מִרְיָם לַיָּתוֹם. הָאֲנָשִׁים הָעֲנִיִים הַלָּלוּ מְגַלִּים גֹּדֶל נֶפֶשׁ בְּיַחֲסָם לִשְׁמוּאֵלִיק. שׁוֹמְרִים עַל מִטָּתוֹ בְּלֵילוֹת מַחֲלָה, דּוֹאֲגִים לְהַחְלָמָתוֹ כְּהוֹרִים, אָמְנָם – הוֹרִים עֲנִיּים.
לְפָנֵינוּ מִתְגַּלֶּה הַמָּאוֹר שֶׁבְּמִשְׁכְּנוֹת הָעֹנִי בָּעֲיָרָה הַלִּיטָאִית, אוֹר שֶׁל חֶסֶד וְרַחֲמִים. בָּאוֹר הַזֶּה חַי בֶּן־אֲלִיעֶזֶר.
בְּכֶרֶךְ י"ג שֶׁל “דָּבָר לִילָדִים” נִדְפַּס סִפּוּר מְתֻרְגָם בִּידֵי מ. בֶּן־ אֱלִיעֶזֶר מֵאַנְגְּלִית: “כַּד הַפְּלָאוֹת”. הַקּוֹרֵא בְּסִפּוּר זֶה יִרְאֶה מַה בִּקֵשׁ בֶּן־אֱלִיעֶזֶר לְהָבִיא לְקוֹרְאֵינוּ הַצְּעִירִים. סִפּוּר מֻפְלָא וּמְאַלֵּף כְּאֶחָד. כִּי אָכֵן שָׁאַף בֶּן־אֱלִיעֶזֶר לְגַלּוֹת לְפָנֵינוּ אֶת הַטּוֹב וְהַיָּפֶה, לְמַעַן נִהְיֶה אֲנַחְנוּ טוֹבִים וְיָפִים בְּרוּחֵנוּ.
בֶּן־אֲלִיעֶזֶר הָיָה עוֹרֵךְ עִתּוֹנִי יְלָדִים, שָׁבוּעוֹנִים וְיַרְחוֹנִים, בָּאָרֶץ וּבְחוּץ־לָאָרֶץ. תְּחִלָּה עָרַךְ אֶת “שְׁתִילִים” בְּמוֹסְקְבָה, “הַשַּׁחַר” וּ“בֶן הַשַּׁחַר” בְּוַרְשָׁה וּ“בֶן אַרְצִי” – הוֹסָפָה לָעִתּוֹן “הָאָרֶץ” – בְּתֵל־אָבִיב.
דְּבָרָיו לַנֹּעַר יָצְאוּ גַם בִּסְפָרִים מְיֻחָדִים: “אַגָּדוֹת וְסִפּוּרִים לִבְנֵי הַנְעוּרִים” וְ“עוֹלָם עוֹבֵר”.
כִּמְעַט כָּל יְמֵי שִׁבְתּוֹ בָּאָרֶץ עָבַד בְּמַעֲרֶכֶת “הָאָרֶץ”.
נִפְטַר בִּשְׁנַת הַשִּׁשִּׁים וּשְׁתַּיִם לְחַיָּיו.
(תש"ד)
אֲלֶכְּסַנְדֶּר זִיסְקִינְד רַבִּינוֹבִיץ
מאתיצחק יציב
(כ“ד שׁבט תרי”ד – כ“ט אלול תשׁ”ה)
א
מְהַלֵּךְ לוֹ סָבָא בִּרְחוֹב מֵרְחוֹבוֹת תֵּל-אָבִיב, מַקְלוֹ בְּיָדוֹ וְהַשֶּׁמֶשׁ עַל רֹאשׁוֹ, רַגְְלָיו טוֹפְפוֹת עַלהַמִּדְרָכָה, וְהַכֹּל סְבִיבוֹ כְּמַאֲזִין לְהֵד פְּעָמָיו, הֵד הַנִּשָּׂא מֵרָחוֹק.
– שָׁלוֹם, סָבָא!
סָבָא הֵרִים רֹאשׁוֹ, יִשֵּׁר אֶת קִמְטֵי מִצְחוֹ כִּמְחַפֵּשׂ בְּזִכְרוֹנוֹ אַחֲרֵי הַקּוֹל הַמְדַבֵּר אֵלָיו. עִינָיו פְּקוּחוֹת, חַיּוֹת, זוֹהֲרוֹת, אַךְ אֵין הֵן מַבְחִינוֹת בִּפְרָטֵי דְבָרִים. לְאַחַר רֶגַע קָט יוֹדֵעַ סָבָא מִי עוֹמֵד לְפָנָיו וְשָׂמֵחַ עַל פְּגִישָׁה זוֹ.
אוֹהֵב סָבָא לִפְגּשׁ אֶת מַכָּרָיו וּמְיֻדָּעָיו, וּמִיָּד הוּא שׁוֹאֵל וּמֵשִׁיב, וְהַשִּׂיחָה זוֹרֶמֶת בְּקַלּוּת וּבְרוּחַ טוֹבָה.
סָבָא אוֹהֵב לְהַכְנִיס אֶת אוֹרְחָיו לְבֵיתוֹ וּלְשׂוֹחֵחַ לְיַד שֻׁלְחָנוֹ. וְהוּא מַצִּיעַ לְפָנַי לָלֶכֶת אִתּוֹ. אֲנִי מַסְכִּים; וְשׁוּב טוֹפְפוֹת רַגְלָיו בָּרְחוֹב הַשָּׁקֵט, קוֹל מִצְעָדוֹ נִשְׁמָע מִסָּבִיב וְהוּא מוֹלִיכֵנִי אֶל בֵּיתוֹ. וּכְשֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְהִכָּנֵס לְחָצֵר אַחַת – הוּא מַעֲמִידֵנִי עַל טָעוּתִי וּמַרְאֶה בְּמַקְלוֹ כִּי הַכְּנִיסָה הִיא בֶּחָצֵר הַשְּׁנִיָּה:
– רוֹאֶה אֲנִי אֶת אוֹר הָעוֹלָם, אַף כִּי לֹא הַכֹּל בָּהִיר – מְחַיֵּךְ סָבָא וְמוֹסִיף: – אֲנִי, הֲלֹא בַּת שָׁנָה אֶהְיֶה בְּיוֹם ו' הַבָּא… סָבָא מַפְנֶה אֶת רֹאשׁוֹ אֵלַי כְּשֶׁהִנְנוּ עוֹלִים בַּמַעֲלוֹת לְדִירָתוֹ וְשׁוֹאֵל, כְּמוֹרֶה אֶת תַּלְמִידוֹ, אִם יָרַדְתִּי לְסוֹף דַּעְתּוֹ.
אֲנִי מִצְטַדֵּק וְאוֹמֵר: – עַד כַּמָּה שֶׁיָּדוּעַ לִי הֲרֵי בְּיוֹם ו' הַבָּא בֶּן צַדִּיק תִּהְיֶה. – נוּ נוּ, הוּא אֲשֶׁר אָמַרְתִּי: בַּת – רָאשֵׁי תֵּבוֹת: בֶּן תִּשְׁעִים. מִשֶׁנִּכְנַסְנוּ הַבַּיְתָה נִגַּשׁ סָבָא אֶל הַחַלוֹן וּסְגָרוֹ וּבֵאֵר, כִּי אֵין הוּא סוֹבֵל רוּחַ צוֹנֶנֶת בְּבֵיתוֹ. אַחַר נִכְנַס לַחֶדֶר הַסָּמוּךְ וְתָלָה אֶת מַקְלוֹ בִּמְקוֹמוֹ הַקָּבוּעַ. הֵסִיר אֶת הַכּוֹבַע וְיָשַׁב לְיַד הַשֻּׁלְחָן בְּהַרְחָבַת הַדַּעַת. שׂוֹחַחְנוּ עַל חַדְשׁוֹת הַיּוֹם וּמֵעִנְיָן לְעִנְיָן הִגַּעְנוּ לְשׁוֹאַת יִשְׂרָאֵל. אַךְ סָבָא הִתְאוֹשֵׁשׁ מַהֵר וּבְתַרְעֹמֶת, כְּמַתְרִיס כְּלַפֵּי מִי שֶׁהוּא, אָמַר:
– זוֹהִי רַק יְרִידָה שֶׁל הַתַּרְבּוּת. מְדַבְּרִים עַל הִתְפַּתְּחוּת וַהֲרֵי לְךָ הִתְפַּתְחוּת חֲזָרָה אֶל פִּרְאֵי הָאָדָם. וְהִנֵּה מָה הֵם עָשׂוּ לָנוּ. צַר לָנוּ מְאֹד עַל הָאֲבֵדָה הַזֹּאת שֶׁל מִילְיוֹנֵי אֲנָשִׁים, אֲבָל – הוֹסִיף בְּבִטָּחוֹן – קַוֵּה נְקַוֶּה כִּי הָעָם וְהָאָרֶץ הִבָּנֵה יִבָּנוּ.
סָבָא הִבִּיט לִצְדָדִים, כְּאִלּוּ רָאָה אֵיזֶה בִּלְתִּי-נִרְאֶה הָעוֹמֵד וּמְפַקְפֵּק בְּתִקְוָתוֹ, וְהוּא כְּלוֹבֵשׁ גְּבוּרָה וְרוֹצֶה לְהִסְתָּעֵר עָלָיו שָׁלַח בּוֹ מַבָּט זוֹעֵם:
– עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶּׁנּוּכַל לַעֲשׂוֹת, כְּדֵי לִבְנוֹת. – וְהוֹרִיד אֶת רֹאשׁוֹ בְּמִקְצָת וְהוֹסִיף:
– אָנֹכִי מִצְטַעֵר שֶׁאֵינִי יָכוֹל לִכְתֹּב…
וְצַר הָיָה עַל שֶׁסָּבָא אֵינוֹ יָכוֹל לִכְתֹּב, כִּי בְּלִבּוֹ שְׁמוּרִים דִּבְרֵי עִדּוּד, לְעוֹרֵר אֶת הָאֲנָשִׁים לְבַל יִפְּלוּ בְּרוּחָם מִמַּעֲשֵׂי הַפִּרְאוּת שֶׁל חַיּוֹת טֶרֶף.
הַשִּׂיחָה נִפְסְקָה. נִכְנַס אוֹרֵחַ מִכְּפַר אֲזַ“ר. סָבָא קִבֵּל אוֹתוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וְשָׁאַל מַה נִּשְׁמַע בִּכְפַר אֲזַ”ר. הָאוֹרֵחַ עָנָה – עוֹבְדִים וְחַיִּים. מִיָּד הוֹסִיף עַל כָּךְ סָבָא בִּבְדִיחוּת הַדַּעַת:
– הֵן וַדַּאי יָדוּעַ לְךָ פֵּרוּשׁ הַכָּתוּב: "ד'
יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן" – ד' יִתֵּן לָכֶם לֶחֶם, אִם אַתֶּם תַּחְרְשׁוּ אֶת הָאֲדָמָה.
בֵּינָתַיִם מְצַלְצְלִים אוֹ מַקִּישִׁים עַל הַדֶּלֶת, וּמִדֵּי פַּעַם קָם סָבָא עַל רַגְלָיו וְהוֹלֵךְ אֶל הַדֶּלֶת. אֵין הוּא מִסְתַּפֵּק בַּאֲמִירַת: יָבוֹא! וְאַחַר הוּא מְבָאֵר לִי:
– אוּלַי יֵשׁ מִי הַמְבַקֵּשׁ נְדָבָה.
וְאָמְנָם, עִם כָּל קִימָה יָדוֹ שְׁלוּחָה אֶל כִּיסוֹ וְהוּא מֵכִין מַטְבֵּעַ. וְאָמְנָם שָׁעָה זוֹ דּוֹפְקִים נִצְרָכִים עַל פִּתְחוֹ.
וְכָךְ בִּלִּינוּ שָׁעָה קַלָּה לְיַד הַשֻּׁלְחָן. מִפַּעַם לְפַעַם קָם וְנִכְנַס לַחֶדֶר הַסָּמוּךְ. הֵבִיא חֲבִילַת סְפָרִים וּבָדַק כָּל סֵפֶר וָסֵפֶר. אֶת הַסְּפָרִים הַדְּרוּשִׁים לוֹ הִנִּיחַ הַצִּדָּה, שֶׁיִּהְיוּ מוּכָנִים כְּשֶׁיָּבוֹאוּ אֵלָיו יְדִידָיו הַקּוֹרְאִים לְפָנָיו בְּקוֹל. בְּהַפְסָקַת הַשִּׂיחָה לָחַשׁ לְעַצְמוֹ שִׁיר יָדוּעַ:
חֶדֶר קָטָן צַר וְחָמִים
וְעַל הַכִּירָה אֵשׁ,
שָׁם הָרַבִּי אֶת תַּלְמִידָיו
יוֹרֶה אָלֶף בֵּית…
וְהָיָה קוֹלוֹ נָעִים וְצָעִיר.
ב
שְׂבַע יָמִים הָלַךְ מֵאִתָּנוּ סָבָא אֲזַ“ר, בִּשְׁנַת הַתִּשְׁעִים וּשְׁתַּיִם לְחַיָּיו. אַרְבָּעִים שָׁנָה מֵחַיְָיו עָשָׂה בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וְהָיוּ אֵלֶּה שְׁנוֹת פְּעֻלָּה כְּמוֹרֶה, כְּסוֹפֵר, כִּמְתַרְגֵּם וּכְמוֹ”ל (מוֹצִיא לְאוֹר – סְפָרִים). יְּדִידָיו הָרַבִּים יוֹסִיפוּ – אִישׁ-רֵעִים נָעִים, אִישׁ-שִׂיחָה חָבִיב וְנָבוֹן, מַנְעִים זְמִירוֹת בִּשְׁעַת שִׂמְחָה וּמְנַחֵם בִּשְׁעַת אָסוֹן. חֲבֵר הִסְתַּדְּרוּת הָעוֹבְדִים הַכְּלָלִית מִיּוֹם הִוָּסְדָהּ – פִּנְקַס-הֶחָבֵר שֶׁלוֹ בַּהִסְתַּדְּרוּת רָשׁוּם בְּמִסְפָּר 1.
בְּדֵעָה צְלוּלָה וּבְלֵב פָּתוּחַ לְכָל הַמִּתְרַחֵשׁ בָּעוֹלָם וּבִתְפוּצוֹת-יִשְׂרָאֵל בְּיִחוּד, שָׁבַק חַיִּים. שָׁעוֹת אֲחָדוֹת לִפְנֵי שֶׁהוֹצִיא אֶת נִשְׁמָתוֹ הִקְשִׁיב לַחֲדָשׁוֹת שֶׁקָּרָא לְפָנָיו אֶחָד מִידִידָיו מֵהָעִתּוֹן “דָּבָר”, בְּעִקָּר מֵהַנַּעֲשֶׂה בְּקֶרֶב שְׁאֵרִית הַפְּלֵיטָה שֶׁלָּנוּ בְּאֵרוֹפָּה.
זָכָה לִרְאוֹת בִּתְבוּסַת צוֹרֵר הַיְּהוּדִים הַגָּדוֹל בְּכָל הַדּוֹרוֹת, אַךְ לֹא זָכָה לִרְאוֹת בְּנֶחָמַת עַמּוֹ. וּבְלֵב דּוֹאֵב עַל אָבְדַן שְׁלִישׁ עַמֵּנוּ הָלַךְ מִן הָעוֹלָם.
מִפּוֹלְטַבָה אֲשֶׁר בְּאוּקְרַיְנָה בָּא אֲזַ“ר לָאָרֶץ. הָיוּ אֵלֶּה יְמֵי הַמַּהְפֵּכָה בְּרוּסְיָה, כְּשֶׁלּוֹחֲמֵי הַחֹפֶשׁ הָרוּסִיִּים נִסּוּ לְהוֹרִיד אֶת הַצַּאר מִשִּׁלְטוֹנוֹ. הָיָה זֶה אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה עִם יַפָּן, וְצִבְאוֹת הַצַּאר נָחֲלוּ תְּבוּסָה גְּדוֹלָה בְּמַנְגּ’וּרְיָה וּבְפּוֹרְט-אַרְתּוּר. שׁוֹחֲרֵי הַחֹפֶשׁ בְּרוּסְיָה חָשְׁבוּ אָז, כִּי אַחֲרֵי הַמַּפָּלָה שְׁנָּחֲלוּ צִבְאוֹת הַצַּאר בַּמִזְרָח הָרָחוֹק, בָּא הָרֶגַע הַמַּתְאִים לְמַגֵּר אֶת הַשִּׁלְטֹון הַצַּארִי וּלְהַנְהִיג מִשְׁטָר דֶּמוֹקְרַטִי בְּרוּסְיָה. אַךְ כֹּחוֹת הַשְּׁחוֹר הַנֶּאֱמָנִים לַצַּאר הָיוּ חַזָקִים לְמַדַּי וְטִבְּעוּ אֶת תְּנוּעַת הַחֹפֶשׁ בְּרוּסְיָה בְּדָם. אַחַד הָאֶמְצָעִים לְדַכֵּא אֶת שׁוֹחֲרֵי הַחֹפֶשׁ הָיָה לַעֲרֹך פְּרָעוֹת בַּיְהוּדִים וּבַמַּשְׂכִּילִים הַרוּסִיִּים. פּוֹלְטַבָה הָיְתָה עִיר שֶׁמַּשְׂכִּילִים רוּסִיִּים רַבִּים יָשְׁבוּ בָּהּ, בֵּינֵיהֶם הַסּוֹפֵר הַרוּסִי אוֹהֵב הָאָדָם וְלַדִּימִיר קוֹרוֹלֶנְקוֹ (הֵן תִּזְכֹּר אֶת סִפְרוֹ “הַמְנַגֵּן הָעִוֵּר”?). וְהִנֵּה עָרְכוּ שִׁלְטוֹנוֹת הַצַּאר פְּרָעוֹת בִּיהוּדֵי פּוֹלְטַבָה. בַּיּוֹם שֶׁפָּרְצוּ הַפְּרָעוֹת צָרִיך הָיָה סָבָא אֲזַ”ר לָצֵאת מִן הָעִיר בְּדַרְכּוֹ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. קָשֶׁה הָיָה לְהַגִּיעַ אֶל תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת, כִּי בָּעִיר הִסְתּוֹבְבוּ כְּנֻפְיוֹת שֶׁל פּוֹרְעִים שֶׁהִתְנַפְּלוּ עַל כָּל יְהוּדִי וְעַל כָּל רוּסִי מַשְׂכִּיל שֶׁנִּרְאָה לָהֶם חָשׁוּד כְּמַהְפְּכָן.
אַךְ סָבָא אֲזַ"ר לֹא חַת מִפְּנֵי שׁוּם דָּבָר וְלֹא דָּחָה אֶת צֵאתוֹ מִן הָעִיר אַף בִּשְׁעַת סַכָּנָה, וְעָלָה לָאָרֶץ.
כִּי אִישׁ צִיוֹנִי הָיָה סָבָא אֲזַ"ר שֶׁהֵבִין אֶת הַצִּיוֹנוּת כִּפְשׁוּטָהּ: יְהוּדִי צִיּוֹנִי חַיָּב לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּלְהִתְיַשֵּׁב בָּהּ. וְאַף שֶׁהָיָה כְּבָר כְּבֶן חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה וּמְטֻפָּל בְּמִשְׁפָּחָה גְּדוֹלָה וְלֹא עָשִׁיר כְּלָל – קָם וְעָלָה לָאָרֶץ בְּלִי חֶשְׁבּוֹנוֹת רַבִּים. בָּזֶה הָיָה דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ אַהֲרֹן דָּוִד גּוֹרְדוֹן, שֶׁגַּם הוּא עָלָה עִם מִשְׁפַּחְתּוֹ לָאָרֶץ, כְּשֶׁהוּא כְּבָר לְמַעְלָה מֵחֲמִשִּׁים שָׁנָה, לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה.
ג
אֲלֶכְּסַנְדֶּר זִיסְקִינְד רַבִּינוֹבִיץ הָיָה מוֹרֶה וְסוֹפֵר עוֹד בִּימֵי שִׁבְתּוֹ בְּרוּסְיָה. בְּבוֹאוֹ לָאָרֶץ הִמְשִׁיךְ בַּעֲבוֹדַת הַהוֹרָאָה וְהַסִּפְרוּת. כְּמוֹרֶה הַדּוֹאֵג לְתַלְמִידָיו וְיוֹדֵעַ מַה סֵּפֶר חָסֵר לָהֶם, חִבֵּר בִּשְׁבִילָם סֵפֶר דִּבְרֵי יְמֵי יִשְׂרָאֵל. כְּסוֹפֵר הַיּוֹדֵעַ אֶת נֶפֶשׁ תַּלְמִידָיו סִפֵּר לָהֶם אֶת תּוֹלְדוֹת עַם יִשְׂרָאֵל בְּשָׂפָה פְּשׁוּטָה וּמוֹשֶׁכֶת אֶת הַלֵּב, וְהַסֵּפֶר הַזֶּה נִתְחַבֵּב עַל תַּלְמִידִים וְקוֹרְאִים. כֵּן כָּתַב גַּם סִפּוּרִים הִיסְטוֹרִיִּים.
דֶרֶךְ כְּתִיבָתוֹ שֶׁל אֲזַ“ר – בְּפַשְׁטוּת נִלְבֶּבֶת, כְּאִישׁ הָעָם. מִדַּלַּת הָעָם יָצָא אֲזַ”ר. אֶת דַּרְכּוֹ עַד הַגִּיעוֹ לְמוֹרֶה וְסוֹפֵר עָשָׂה בְּמַאֲמַצִּים רַבִּים. קָשָׁה הָיְתָה דֶּרֶךְ זוֹ וּזְרוּעָה חַתְחַתִּים רַבִּים. קָשָׁה וַאֲרֻכָּה. אָבִיו, שֶׁהָיָה חוֹזֵר כָּל הַשָּׁבוּעַ עַל הַכְּפָרִים עִם סוּסוֹ הַדַּל וּמוֹכֵר לָאִכָּרִים מִסְּחוֹרָתוֹ וְקוֹנֶה מֵהֶם מְעַט מִיבוּל אַדְמָתָם – לֹא הָיָה בְּכֹחוֹ לָתֵת לִבְנוֹ חִנּוּךְ מְסֻדָּר, כְּיַד הָעֲשִׁירִים. אֲזַ"ר רָכַשׁ לוֹ אֶת יְדִיעוֹתָיו בַּעֲמַל עַצְמוֹ מִתּוֹךְ שְׁקִידָה יְתֵרָה. הוּא יָדַע אֵפוֹא אֶת חַיֵּי הָעֲמֵלִים הַיְּהוּדִים, כְּפִי שֶׁחָזָה אוֹתָם מִבְּשָׂרוֹ, וְאַחַר שֶׁשָּׁלַח יָדוֹ בִּכְתִיבָה, סִפֵּר עַל עֱנוּתָם וְעַל צָרוֹתֵיהֶם, עַל שְׁאִיפוֹתֵיהֶם וְעַל שִׂמְחוֹתֵיהֶם. עַל כֵּן אֲהֵבוּהוּ קוֹרְאָיו.
בְּכָל לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ בִּקֵּשׁ לְהָבִיא אוֹר בְּמַחְשַׁכֵּי חַיֵּיהֶם שֶׁל הַמְדֻכָּאִים וְהַמֻּשְׁפָּלִים וְהֶעֱלָה בְּסִפּוּרָיו אֶת הָאוֹר הַגָּנוּז בַּחַיִּים הַלָּלוּ וְעוֹדֵד אֶת רוּחָם. הוּא הֶחֱשִׁיב אֶת הַמְּלָאכָה וְאֶת הַהַשְׂכָּלָה וּבְסִפּוּרָיו יָדַע לְחַבֵּב אֶת הַמְּלָאכָה עַל קוֹרְאָיו וּלְעוֹרֵר בָּהֶם אֶת הַתְּשׁוּקָה לִלְמֹד וּלְהַשְׂכִּיל.
ד
אוֹהֵב סִפְרוּת הָיָה. אַךְ הוּא רָצָה לְזַכּוֹת גַּם אֶת הָאֲחֵרִים בְּסֵפֶר עִבְרִי. מֵאָז בּוֹאוֹ לָאָרֶץ הִקְדִּישׁ כָּל שָׁעָה פְּנוּיָה מֵעֲבוֹדַת הַהוֹרָאָה לַסִּפְרוּת הַעִבְרִית. בְּעַצְמוֹ כָּתַב וְאַף אֲחֵרִים עוֹדֵד לִכְתִיבָה. כָּל סוֹפֵר צָעִיר שֶׁרָאָה בּוֹ כִּשְׁרוֹן, קֵרְבוֹ וְסִיַּע בְּיָדוֹ. וּבַיָּמִים הָהֵם, יְמֵי רֵאשית1 הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה, הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי קָטָן, קוֹרְאֵי עִבְרִית מוּעָטִים, וְהַסּוֹפְרִים הָאֲחָדִים בָּאָרֶץ בּוֹדְדִים – וְהָיָה סָבָא אֲזַ“ר לְמִשְׁעָן לָהֶם. וְכָךְ נֶהֱנוּ מִידִידוּתוֹ הַסּוֹפְרִים י.ח. בְּרֶנֶר ז”ל וְיִבָּדְלוּ לְחַיִּים אֲרֻכִּים – דָּוִד שִׁמְעוֹנוֹבִיץ וְשַׁ"י עַגְנוֹן, שֶׁאָז אַךְ הִתְחִילוּ לְפַרְסֵם אֶת יְצִירוֹתֵיהֶם.
בְּחִבָּתוֹ לַסִּפְרוּת פָּעַל הַרְבֶּה כִּמְתַרְגֵּם. וְרֵאשִׁית כֹּל בִּקֵּשׁ לְהַחֲזִיר לַסִּפְרוּת הַעִבְרִית דְּבָרִים שֶׁנִכְתְּבוּ בְּשָׂפוֹת לוֹעֲזִיּוֹת בְּ“חָכְמַת יִשְׂרָאֵל”. דְּבָרִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לְהִכָּתֵב עִבְרִית לְכַתְּחִלָּה, אֶלָּא שֶׁבְּעֶטְיָהּ שֶׁל הַגָּלוּת כְּתָבוּם חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל לוֹעֲזִית. כָּךְ הֶחֱזִיר לִמְקוֹרוֹ אֶת הַסֵּפֶר הַגָּדוֹל שֶׁל בַּכֶר “אַגָּדוֹת הַתַּנָּאִים וְהַאֲמוֹרָאִים” וְעוֹד. וְלֹא אֵלֶּה בִּלְבָד. סְפָרִים שֶׁהָיוּ בָּהֶם רַעְיוֹנוֹת נַעֲלִים עַל צֶדֶק וְיֹּשֶׁר, עַל מִלְחֶמֶת גְּבוּרָה לְחֵרוּת, לָקְחוּ אֶת לִבּוֹ וְהוּא הִכְנִיסָם לַסִּפְרוּת הַעִבְרִית בְּתִרְגּוּמָיו.
לִפְעָמִים קְרוֹבוֹת הָיוּ יְדִידָיו וּמַכָּרָיו רוֹאִים אוֹתוֹ הוֹלֵךְ בִּרְחוֹבוֹת תֵּל-אָבִיב כְּשֶׁהוּא צוֹעֵד אַט-אַט נִשְׁעָן עַל מַקְלוֹ אֶל בֵּית-הַדְּפוּס, לְהָבִיא כְּתָב-יָד אוֹ לְהַחֲזִיר עֲלֵי-הַגָּהָה. תָּמִיד מָצָא מַשֶׁהוּ טוֹב בְּעֵינָיו הָרָאוּי לִהְיוֹת נִמְצָא בַּאֲרוֹן הַסְּפָרִים הָעִבְרִי. לֹא לְשֵׁם עֵסֶק כָּתַב, תִּרְגֵּם וְהוֹצִיא סְפָרִים. אַדְרַבָּא – לִפְעָמִים קְרוֹבוֹת הָיָה זֶה עֵסֶק הַמֵּבִיא הֶפְסֵד. אַךְ הוּא לֹא נִרְתַּע מִזֶּה. מִשְּׂכַר עֲבוֹדָתוֹ כְּמוֹרֶה הָיָה חוֹסֵךְ פְּרוּטָה וּמוֹצִיאָהּ לְסֵפֶר. פּוֹעֲלֵי הַדְּפוּס קִבְּלוּהוּ תָּמִיד בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וְשָׂמְחוּ לִרְאוֹתוֹ בִּמְקוֹם עֲבוֹדָתָם. הוּא יָדַע אֶת נֶפֶשׁ הָעוֹבֵד וְשָׁמַר מִכָּל מִשְׁמָר לְשַׁלֵּם לָהֶם שְׂכַר עֲבוֹדָתָם בְּמוֹעֲדוֹ.
סָבָא אֲזַ"ר אִישׁ דָּתִי הָיָה, שׁוֹמֵר מִצְווֹת. וְאוּלָם דָּתִיוּתוֹ לֹא מָנְעָה מִמֶּנּוּ לִהְיוֹת יְדִידָם שֶׁל אֲנָשִׁים שֶאֵינָם חֲרֵדִים כָּמוֹהוּ. כִּי עַל כֵּן נֵחַן בְּעַיִן טוֹבָה וְהִבִּיט עַל כָּל אָדָם מִתּוֹךְ רָצוֹן לִרְאוֹת בּוֹ אֶת הַטּוֹב. מִשּׁוּם כָּךְ לֹא הִרְחִיק שׁוּם אִישׁ שֶׁבִּקֵּשׁ חֶבְרָתוֹ. וּמִכֵּוָן שֶׁאָהַב אֶת אִישׁ הָעֲבוֹדָה וְהֶעָמָל, הָיוּ הָעוֹבְדִים וְהָעֲמֵלִים חֲבֵרָיו וִידִידָיו. כִּי הֶעֱרִיךְ מְאֹד אֶת הָאָדָם הָעוֹבֵד, הַחַי עַל יְגִיעַ כַּפָּיו, הַבּוֹנֶה אֶת הָאָרֶץ, מְחַיֶּה אֶת שִׁמְמוֹתֶיהָ וְיוֹצֵר מוֹלֶדֶת בִּשְׁבִיל נְטוּלֵי מוֹלֶדֶת. בָּאָדָם הָעוֹבֵד בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל רָאָה תְּקוּמָתוֹ שֶׁל הָעָם. כִּי רַק בַּעֲבוֹדָה יָקוּם יִשְׂרָאֵל עַל אַדְמָתוֹ וְיָשׁוּב לִחְיוֹת חַיֵי צֶדֶק וְישֶׁר – בְּרוּחַ נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל בְּאַרְצוֹ.
וְכָךְ הָיָה מְלַוֶּה אֶת הַפּוֹעֵל בְּדִבְרֵי עִדּוּד וְכוֹתֵב בְּעִתּוֹנֵי הַפּוֹעֲלִים אֶת הִרְהוּרָיו, מֵעִיר עַל הַמַּעֲשֶׂה הַלֹּא יָפֶה וּמְשַׁבֵּחַ אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב, וְהַכֹּל מִתּוֹךְ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בָּאָדָם הַטּוֹב.
וְלֹא בִּכְתָב בִּלְבַד הָיָה מְלַוֶּה אֶת הַפּוֹעֵל. אֲזַ“ר הָיָה עוֹרֵךְ אֶת הַ”סֵדֶר" בְּלֵיל הַפֶּסַח, בְחֶבְרַת מֵאוֹת רַבּוֹת שֶׁל חֲבֵרִים שֶׁאֵין לָהֶם מִשְׁפָּחוֹת. הוּא הָיָה מַגִּיד אֶת הַהַגָּדָה וּמַנְעִים זְמִירוֹת בְּקוֹלוֹ הֶעָרֵב. הוּא גַּם הָיָה גּוֹמֵל חֶסֶד אַחֲרוֹן לַחֲבֵרִים שֶׁהָלְכוּ לְעוֹלָמָם וְאוֹמֵר “קַדִּישׁ” עַל קִבְרוֹ שֶׁל חָבֵר שֶׁלֹא הִנִּיחַ אַחֲרָיו בֵּן שֶׁיֹאמַר “קַדִּישׁ” אַחֲרָיו. וְהָיָה בַּ“קַּדִּישׁ” שֶׁלוֹ מַשֶּׁהוּ מְנַחֵם אֶת הָאֲבֵלִים בְּרִגְעֵי הַפְּרִידָה מֵאֵת אֲהוּב נַפְְשָׁם שֶׁנִּלְקַח מֵהֶם.
אִישׁ הָעָם הָיָה וְחַי אֶת חַיָּיו עִם הָעָם בִּשְׂשׂוֹנוֹ וּבִיגוֹנוֹ – אָהוּב עַל כָּל יוֹדְעָיו. עִם מוֹתוֹ נִסְתַּלְּקָה מֵאִתָּנוּ דְּמוּת נָאָה שֶׁפֵּאֲרָה אֶת חַיֵּינוּ.
(תש"ה)
-
במקור מופיע “רִישִׁאת” – הערת פב"י. ↩
דָּוִד יֶלִין
מאתיצחק יציב
(תרכ“ד – תש”ב)
א
בְּאֶחָד מִלֵּילוֹת שְׁבָט בָּא נַעַר יְרוּשָׁלַיְמָה. מִן הַגּוֹלָה הָרְחוֹקָה עָלָה. לֵיל יָרֵחַ. אוֹרוֹת-כֶּסֶף נִשְׁפְּכוּ עַל הָעִיר. אֲבָנִים, סְלָעִים, בָּתֵּי-אֶבֶן, גִּדְרוֹת-אֶבֶן, צְלָלִים רַבִּים וּשְׁבִילִים נִפְתָּלִים בֵּינֵיהֶם. אֵלִי, אֵלִי, מָה רַבּוֹת הָאֲבָנִים שֶׁהֶעֱנַקְתָּ לְעִיר קָדְשֶׁךָ! נִלְחַץ הַלֵּב. נֵטֶל כָּבֵד הֵעִיק עָלָיו. מִי יֵדַע אֶת מְבוֹאֶיהָ וּמוֹצָאֶיהָ שֶׁל עִיר סַלְעִית זוֹ? מוֹרָא וָפַחַד מִסָּבִיב, מוֹרָא וָהוֹד, עַד כִּי לֹא יוּכַל לֵב נַעַר מֵהָכִיל בְּקִרְבּוֹ כָּל אֵלֶּה. וַיִּתְהַלֵּךְ שְׁחוֹחַ תַּחַת מַשָּׂא הַתּוּגָה בְּעִיר אֱלֹהִים וְלֹא יָדַע צְחוֹק.
עָבְרוּ יָמִים, חָלְפוּ שָׁבוּעוֹת וּבְחַיֵּי הַנַּעַר לֹא הֵצִיץ קַו אוֹר. עִיר אֱלֹהִים מֻשְׁפֶּלֶת וְיוֹשְׁבֶיהָ הַיְּהוּדִים עֲדַיִן לֹא שִׁוּוּ לָהּ סֵבֶר מַרְנִין. וְהִנֵּה נִקְרָה הַנַּעַר יוֹם אֶחָד לַאֲסֵפָה. עַל הַבָּמָה עָמַד אִישׁ בַּעַל קוֹמָה, שֵׂיבָה זָרְקָה בִּזְקָנוֹ, תַּרְבּוּשׁ אָדֹם לְרֹאשׁוֹ, עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת וְשׁוֹקְטוֹת הִבִּיטוּ בְּחִבָּה אֶל סְבִיבָן וְהוּא נוֹשֵׂא דְבָרוֹ אֶל הַקָּהָל. הוּא פּוֹתֵחַ פִּיו וּמוֹצִיא מִלִּים עִבְרִיּוֹת אֲשֶׁר כָּל הֲבָרָה וַהֲבָרָה צְלִיל מְיֻחָד לָהּ, צְלִיל אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ לֹא שָׁמְעָה אָזְנוֹ שֶׁל הַנַּעַר עַד עַתָּה. וַיֵּדַע – צְלִיל עִבְרִי הוּא זֶה. אָז עָלְתָה בַּת-צְחוֹק רִאשׁוֹנָה עַל פְָּנָיו בָּעִיר יְרוּשָׁלַיִם.
מִי הוּא אִישׁ נְשׂוּא-פָּנִים זֶה, דּוֹבֵר עִבְרִית לְעַמּוֹ כְּאַחַד שׁוֹעֵי יְהוּדָה בְּ“אַהֲבַת צִיוֹן” לְאַבְרָהָם מַאפּוּ?
דָּוִד יֶלִין…
ב
שְׂבַע-יָמִים וּשְׂבַע-פְּעֻלּוֹת גָּוַע וְנֶאֱסַף אֶל עַמָּיו ר' דָּוִד יֶלִין. יְרוּשָׁלַיִם שָׁכְלָה אֶחָד מִילִידֶיהָ הַמְפֹאָרִים. אִישׁ יְרוּשָׁליִם הָיָה. נוֹלַד בֵּין חוֹמוֹתֶיהָ, הִרְחִיב אֶת שְׁכוּנוֹתֶיהָ, לָמַד בְּבָתֵּי-הָאֻלְפָּנָא שֶׁלָהּ וְהוֹרָה בְּבָתֵּי-סִפְרָהּ – מִבֵּית-הַסֵּפֶר הָעֲמָמִי לְמִן רֵאשִׁיתוֹ, מֵאָז נִפְתַּח בֵּית-הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן בִּירוּשָׁלַיִם, וְעַד לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ לְמוֹרִים וְעַד הָאוּנִיבֶרְסִיטָה בְּהַר-הַצּוֹפִים. מוֹרֶה הָיָה לְדוֹרוֹת אֲחָדִים שֶׁל תַּלְמִידֵי בֵּית-הַסֵּפֶר הָעֲמָמִי בַּכִּתּוֹת הַנְּמוּכוֹת, תַּלְמִידִים שֶׁהִתְכּוֹנְנוּ לִהְיוֹת מוֹרִים, וְתַלְמִידִים שֶׁשָּׁמְעוּ לִקְחוֹ בַּפַקּוּלְטָה לְמַדָּעֵי הַרוּחַ בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה.
הוּא גָּדַל עִם תַּלְמִידָיו. הַתַּלְמִיד הָיָה לְמוֹרֶה וְהַמּוֹרֶה הָיָה לִפְּרוֹפֶסוֹר. אַךְ ר' דָּוִד יֶלִין לֹא יָשַׁב בְּאָהֳלָהּ שֶׁל תּוֹרָה בִּלְבָד. אִישׁ מַעֲשֶׂה הָיָה. עִנְיְנֵי הַצִּבּוּר שֶׁל הָעִיר הַקְּדוֹשָׁה הָיוּ קְרוֹבִים לְלִבּוֹ וְהוּא עָסַק בָּהֶם לְלֹא הֶרֶף וּלְלֹא לֵאוּת, מִימֵי עֲלוּמָיו וְעַד אַחֲרוֹן יוֹמוֹ.
ג
לִפְנֵי מֵאָה וְחָמֵשׁ שָׁנִים בָּא אֲבִי-אָבִיו שֶׁל דָּוִד יֶלִין, ר' דָּוִד טַבְיָא (הוּא תִּרְגֵּם לְעִבְרִית-אֲרָמִית אֶת הַשֵּׁם “יֶלִין”, צְבִי בְּרוּסִית) מִלּוֹמְזָ’ה שֶׁבְּפּוֹלִין לִירוּשָׁלַיִם, וְהָיָה מְנַהֵל “כּוֹלֵל” וַרְשָׁה. בְּנוֹ יְהוֹשֻׁעַ אֲבִי ר' דָּוִד יֶלִין, הָיָה אִישׁ פְּעָלִים וְהִשְׁתַּתֵּף בְּיִסּוּד הַשְּׁכוּנָה “נַחֲלַת שִׁבְעָה” מִחוּץ לְחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם הָעַתִּיקָה. נָתַן דַּעְתּוֹ לְיִסּוּד יִשּׁוּב חַקְלָאִי בַּכְּפָר, נִסָּה לִקְנוֹת אַדְמַת יְרִיחוֹ, וְהָיָה בֵּין רוֹכְשֵׁי אַדְמַת מוֹצָא – צַעַד רִאשׁוֹן לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם מִבֵּין חוֹמוֹת הָעִיר לַעֲבוֹדָה בְַשָּׂדֶה.
וְאָמְנָם, הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת אִתּוֹ מֵאֲשֶׁר שָׁלְטָה בַּיָּמִים הָהֵם בִּיהוּדֵי יְרוּשָׁלַיִם, וְהִיא שֶׁנָּתְנָה בּוֹ אֶת הָעֹז לִמְרֹד בַּמְקֻבָּל בְּקֶרֶב עֲדָתוֹ וְהוֹצִיא אֶת בְּנוֹ מִן הַ“חֶדֶר” וְהַ“יְשִׁיבָה” וּשְׁלָחוֹ לִלְמֹד לְ“בֵית-הַסֵּפֶר” שֶׁל “כָּל יִשְׁרָאֵל חֲבֵרִים”. עַל “בֵּית-סֵפֶר” זֶה, רִאשׁוֹן בִּירוּשָׁלַיִם, הִכְרִיזוּ פַּעַם הָרַבָּנִים חֵרֶם.
דָּוִד יֶלִין הָיָה אֵפוֹא בֵּין הַתַּלְמִידִים הָרִאשׁוֹנִים, יְלִידֵי יְרוּשָׁלַיִם הָאַשְׁכְּנַזִים, שֶׁקִּבְּלוּ חִנוּךְ בְּ“בֵית-הַסֵּפֶר”. זֶה לֹא הָיָה בֵּית-סֵפֶר עִבְרִי כְּפִי שֶׁאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים אוֹתוֹ כַּיּוֹם. הַלִּמּוּדִים הָיוּ בְּצָרְפַתִּית וְהָרוּחַ שֶׁשָּׂרְרָה בּוֹ הָיְתָה רוּחַ שֶׁל הִתְבּוֹלְלוּת, הַעֲרָצַת הַלָּשׁוֹן הַזָּרָה וְהַמִּנְהָגִים הַזָּרִים. וְאָמְנָם, הַשְׂכָּלָתָם שֶׁל רֹב חֲנִיכֵי בָּתֵּי-הַסֵּפֶר שֶׁל “כָּל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים” (“אַלְיַנְס”) הָיְתָה בָּזֶה שֶׁיָּדְעוּ לְפַטְפֵּט צָרְפַתִּית וְהִתְנַכְּרוּ לְתַרְבּוּת עִבְרִית וּלְצָרְכֵי עַמָּם.
אוּלָם דָּוִד יֶלִין קִבֵּל בְּבֵית-הַסֵּפֶר הַזֶּה אַךְ אֶת הַטּוֹב. כִּי נַעַר חָרוּץ הָיָה וְנַפְשׁוֹ דָבְקָה בַּתַּנַּ“ךְ מִשַּׁחַר נְעוּרָיו, “וּכְשָׁנָה לִפְנֵי הֱיוֹתוֹ בַּר-מִצְוָה – מְסַפֵּר עָלָיו אָבִיו ר' יְהוֹשֻׁעַ בְּסִפְרוֹ הַיָּפֶה “זִכְרוֹנוֹת לְבֶן יְרוּשָׁלַיִם” – לָמַד אֶת כָּל הַתַּנַּ”ךְ שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה פַּעַם בְּשָׁנָה אַחַת, בְּכָל חֹדֶשׁ פַּעַם אַחַת”. וְעַל כֵּן לֹא יִפָּלֵא שֶׁ“יָּדַע כִּמְעַט כָּל סִפְרֵי הַתַּנַּ”ךְ בְּעַל פֶּה“. גַּם בַּשָּׂפָה הַצָּרְפַתִּית קָנָה לוֹ מֵעַצְמוֹ יְדִיעָה הֲגוּנָה. “לִשְׁקִידָתוֹ בַּלִּמּוּדִים – מְסַפֵּר אָבִיו – לֹא הָיָה כָּל גְּבוּל. מִן הַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב שָׁקַע כֻּלוֹ בִּסְפָרָיו וּבְמַחְבְּרוֹתָיו, שֶׁכִּסּוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לְפָנָיו, וְמֵהֶם לֹא גָרַע עַיִן גַּם בִּשְׁעַת פַּת שַׁחֲרִית וְגַם בִּשְׁעַת סְעֻדַּת הַצָּהֳרַיִם. כַּחֲצִי שָׁעָה קֹדֶם שְׁקִיעַת הַחַמָּה הָיָה יוֹצֵא מְעַט לְטִיוּל, אֲבָל עַל פִּי רֹב לִוָּהוּ גַם אוֹתָהּ שָׁעָה תַּנַ”ךְ קָטָן. רַק סְעֻדַּת הָעֶרֶב אָכַל עַל שֻׁלְחָן אֶחָד עִם בְּנֵי הַבַּיִת וּמִיָּד אַחֲרֶיהָ הָיָה שָׁב לַעֲסֹק בְּלִמּוּדָיו עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה”.
בִּהְיוֹת הַנַּעַר לְעֶלֶם הִתְעַמֵּק בַּלָּשׁוֹן הָעִבְרִית וּבְדִקְדּוּקָהּ, בַּשִּׁירָה הָעִבְרִית מִימֵי הַבֵּינַיִם. גַּם אֶת הַלָּשׁוֹן הָעַרְבִית לָמַד וְנֶעֱזַר בָּהּ בַּחֲקִירוֹתָיו בְַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית. וְכָךְ עָשָׂה אֶת דַרְכּוֹ.
ד
בִּימֵי עֲלוּמָיו הָיָה דָּוִד יֶלִין בֵּין בָּאֵי בֵּית ר' יְחִיאֵל מִיכַל פִּינֶס, אֲשֶׁר בָּא לָאָרֶץ כְּחוֹבֵב צִיּוֹן, לְהָקִים אֶת הַחַקְלָאוּת וְהַמְּלָאכָה בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, בְּקֶרֶב הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בָּאָרֶץ וְהַחֲדָשִׁים הַבָּאִים אֵלֶיהָ. בֵּיתוֹ שֶׁל ר' יְחִיאֵל מִיכַל פִּינֶס בִּירוּשָׁלַיִם הָיָה גַּם הַבַּיִת הַפָּתוּחַ לִצְעִירֵי בִּיל"וּ שֶׁבָּאוּ לִפְנֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה לָאָרֶץ, וְהוּא הוּא שֶׁסִּיַּע בְּיָדָם לְהָקִים אֶת הַמּוֹשָׁבָה גְדֵרָה.
דָּוִד יֶלִין הָיָה מִבֵּין הַמְעַטִּים בְּקֶרֶב יְלִידֵי יְרוּשָׁלַיִם אֲשֶׁר פָּרְצוּ אֶת חוֹמַת הַבַּעֲרוּת וְשָׂם אֶת פָּנָיו לִירוּשָׁלַיִם הַחֲדָשָׁה וְדָבַק בְּאַנְשֵׁי הַמַּהֲלָךְ הֶחָדָשׁ, שֶׁפְּנֵיהֶם לְבִנְיַן אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל עַל יְסוֹד הָעֲבוֹדָה וְהַמְּלָאכָה – עֲבוֹדַת אֲדָמָה בַּכְּפָר וְעַמַל כַּפַּיִם בָּעִיר. הוּא בָּחַר לְעַצְמוֹ אֶת הַהוֹרָאָה כַּעֲבוֹדַת חַיָּיו. שָׁנִים עַל שָׁנִים לִמֵּד אֶת בְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם לְדַבֵּר עִבְרִית, וְהֵאִיר אֶת עֵינֵי תַּלְמִידָיו בִּידִיעַת דִּקְדּוּק הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית וְהִשְׁכִּילָם לְהָבִין אֶת אוֹצְרוֹת הַסִּפְרוּת הַיְשָׁנָה וְהַחֲדָשָׁה.
ה
אִישׁ מָתוּן הָיָה ר' דָּוִד יֶלִין. דְּבָרָיו בְּנַחַת וַהֲלִיכוֹתָיו בַּאֲדִיבוּת וּבְנִמּוּס. לֹא רְאִינוּהוּ מְמַהֵר וְאָץ לְדַרְכּוֹ וְאוּלָם מֵעוֹלָם לֹא אֵחֵר. וּמִי שֶׁיָּדַע אֶת סֵדֶר יוֹמוֹ אַךְ הִתְפַּלֵא מָה רַבִּים הָעִנְיָנִים אֲשֶׁר הוּא עוֹסֵק בָּהֶם וּמַה שּׁוֹנִים הֵם. לִבּוֹ פָּתוּחַ הָיָה לְעִנְיְנֵי הַצִּבּוּר וּלְעִנְיְנֵי הַפְּרָט, הוּא יָדַע לְכַלְכֵּל אֶת מַעֲשָׂיו גַּם בַּמּוֹסָדוֹת הַצִּבּוּרִיִּים הַכְּלָלִיִּים שֶׁל הַיִּשּׁוּב כֻּלּוֹ. וְאֶת כָּל זֶה עָשָׂה מִחוּץ לַעֲבוֹדָתוֹ בְּבֵית-הַסֵּפֶר. וְעִם זֹאת מָצָא לוֹ שָׁעוֹת לְתוֹרָה, לְחַבֵּר סִפְרֵי לִמּוּד לְבָתֵּי-הַסֵּפֶר וְסִפּוּרִים לְמִקְרָא בִּשְׁבִיל בְּנֵי הַנֹּעַר, בֵּינֵיהֶם מִסִּפּוּרֵי הַיְּהוּדִים בְּאַרְצוֹת עֲרָב, וְאַף לְהִתְעַמֵּק בַּחֲקִירַת הַלָּשׁוֹן הָעַרְבִית, אֲשֶׁר יְדָעָהּ עַל בֻּרְיָהּ. כְּחוֹקֵר הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית הָיָה מִמְּיַסְּדֵי “וַעַד הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית” שְׁמִתַּפְקִידוֹ הָיָה לִקְבֹּעַ מֻנָּחִים עִבְרִיִּים לְכֵלִים, מַכְשִׁירֵי עֲבוֹדָה, חֶלְקֵי-מְכוֹנוֹת בַּמְּלָאכָה וּבַתַּעֲשִׂיָּה. ר' דָּוִד יֶלִין הָיָה הַנָּשִׂיא הָרִאשׁוֹן שֶׁל וַעַד הַלָּשׁוֹן. הוּא גַם הָיָה מִמְּיַסְּדֵי הַחֶבְרָה הָעִבְרִית לַחֲקִירַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְעַתִּיקוֹתֶיהָ וְהָיָה נְשִׂיא הַכָּבוֹד שֶׁלָּהּ עַד יוֹם מוֹתוֹ.
כְּבֵן לְמִשְׁפָּחָה מְעֹרֶבֶת – אִמּוֹ הָיְתָה בַּת לְמִשְׁפָּחָה סְפָרַדִּית חֲשׁוּבָה בִּירוּשָׁלַיִם וְאָבִיו אַשְׁכְּנַזִּי – הִתְמַזְּגוּ בּוֹ הַסְּגֻלּוֹת הַנָּאוֹת שֶׁל הָאֲצִילוּת הַסְפָרַדִּית וְהָעֵרוּת הָאַשְׁכְּנַזִּית. וְהָיָה גַם מָתוּן בַּהֲלִיכוֹתָיו וְגַם עֵר לְכָל רַחֲשֵׁי הַחַיִּים סְבִיבוֹ.
כְּאֶזְרַח הָעִיר הָיָה חֲבֵר מוֹעֶצֶת עִירִיַּת יְרוּשָׁלַיִם וּנְצִיגָהּ הַיְּהוּדִי עוֹד בִּימֵי הַשִּׁלְטוֹן הַתֻּרְכִּי. יָדַע אֶת נִמּוּסֵי הָאָרֶץ וְעוֹרֵר כָּבוֹד בֵּין הָעֲרָבִים. אֶת “חַוַּגַ’ה דָּאוּד אֶפֶנְדִּי” הָיוּ מַקְדִּימִים בִִּבְרָכָה בִּרְחוֹבוֹת יְרוּשָׁלַיִם מֵעֲבָרִים שׁוֹנִים. וּבִימֵי הָרְדִיפוֹת עַל הַצִּיּוֹנִים בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַקּוֹדֶמֶת גֵּרְשׁוּהוּ הַשִּׁלְטוֹנוֹת הַתֻּרְכִּים עִם עַסְקָנֵי הַיִּשׁוּב הָאֲחֵרִים מִירוּשָׁלַיִם לְדַמֶּשֶׂק.
ו
ר' דָּוִד יֶלִין הָיָה מִימֵי עֲלוּמָיו מוֹרֶה בְּבָתֵּי-סֵפֶר, תְּחִלָּה בְּבֵית הַסֵּפֶר שֶׁל אַלְיַנְס בִּירוּשָׁלַיִם, וְאַחַר כָּךְ בְּבֵית-הַסֵּפֶר “לֶמֶל” וּבְבֵית-הַמִּדְרָש לְמוֹרִים שֶׁל “חֶבְרַת הָעֶזְרָה לִיהוּדֵי גֶּרְמַנְיָה”. עוֹד בִּשְׁנַת 1914 לֹא הָיוּ מְלַמְּדִים בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ לְמוֹרִים בִּירוּשָׁלַיִם וּבְבָתֵּי-הַסֵּפֶר הָעֲמָמִיִּים שֶׁל “חֶֶבְרַת הָעֶזְרָה” אֶת כָּל הַלִּמּוּדִים בַּשָּׂפָה הָעִבְרִית. וּפָרְצָה מִלְחָמָה בְּתוֹךְ כָּתְלֵי בֵּית-הַמִּדְרָשׁ לְמוֹרִים וּבְבָתֵּי-הַסֵּפֶר לְהַנְהִיג אֶת כָּל הַלִּמּוּדִים בַּשָּׂפָה הָעִבְרִית. ר' דָּוִד יֶלִין עָמַד לִימִין הַלּוֹחֲמִים וּבְרֹאשָׁם, וְהוּא יַחַד עִם רֹב הַמּוֹרִים וְהַתַּלְמִידִים יָצְאוּ מִבָּתֵּי-הַסֵּפֶר הַלָּלוּ. הַהִסְתַּדְרוּת הַצִּיּוֹנִית יִסְּדָה בָּתֵּי-סֵפֶר עִבְרִיִּים וְדָוִד יֶלִין הָיָה מְנַהֵל בֵּית-הַמִּדְרָשׁ הָעִבְרִי לְמוֹרִים עַד יָמָיו הָאַחֲרוֹנִים.
לִפְנֵי שָׁנִים אֲחָדוֹת נִתְמַנָּה ר' דָּוִד יֶלִין פְּרוֹפֶסוֹר בַּאוּנִיבֶרְסִיטָה הָעִבְרִית. הוּא הִרְצָה עַל הַשִּׁירָה הָעִבְרִית בִּימֵי הַבֵּינַיִם, מִתְּקוּפַת סְפָרַד. בְּחֵקֶר הַשִּׁירָה הַסְּפָרַדִּית הוֹצִיא כַּמָּה סְפָרִים וּבְיָמָיו הָאַחֲרוֹנִים עָסַק בְּחִבּוּרוֹ עַל דִּקְדּוּק הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית.
הִנֵּה כִּי כֵן רַבּוֹת הָיוּ פְּעֻלּוֹתָיו שֶׁל ר' דָּוִד יֶלִין וּמְסֹעָפוֹת. יָמִים אֲחָדִים לִפְנֵי מוֹתוֹ הִשְׁתַּתֵּף בִּישִׁיבוֹת וְהִמְרִיץ אַחֵרִים לִפְעֻלָּה וּבְעַצְמוֹ עָשָׂה. בֶּן שִׁבְעִים וּשְׁמוֹנֶה הָיָה בְּמוֹתוֹ.
(תרצ"ט)
יִצְחָק אֶפְּשְׁטֵין
מאתיצחק יציב
(תרכ“ג – תש”ג)
א
לִפְנֵי שָׁבוּעות אֲחָדִים מָלְאוּ לְיִצְחָק אֶפְּשְׁטֵין שְׁמוֹנִים שָׁנָה. יוֹם הֻלָּדְתּוֹ הַשְּׁמוֹנִים לֹא הוּחַג בְּהָמוֹן חוֹגֵג וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁהַיָּמִים הַאֵלֶּה אֵינָם יְמֵי חַג וַחֲגִיגוֹת. גַּם בְּשָׁנִים כְּתִקּוּנָן הָיוּ חוֹגְגִים אֶת יוֹם הֻלַּדְתּוֹ בִּצְנִיעוּת יְתֵרָה. כִּי עַל כֵּן צָנוּעַ הָיָה הָאִישׁ, הַמּוֹרֶה, הַסּוֹפֵר, הַבַּלְשָׁן, צָנוּעַ בְּכָל הֲלִיכוֹתָיו וְהוֹלֵךְ תָּמִים בְּמַעְגְּלֵי יֹשֶׁר.
ב
הוֹלֵךְ אָדָם בִּרְחוֹבוֹת עִיר. הוֹלֵךְ לָעֲבוֹדָה. צְעָדָיו מְדוּדִים. הִשְׁכִּים קוּם, טָבַל בְּשָׂרוֹ בְּמֵימֵי הַיָּם. מְעִילוֹ הַשָּׁחוֹר מְכֻפְתָּר עַד מִתַּחַת לַצַּוָּאר הֶעָנוּד צַוָּארוֹן צָחוֹר. עַל רֹאשׁוֹ מִגְבַּעַת רַכָּה שֶׁמִּתַּחַת לְשׁוּלֶיהָ מְהַבְהֲבוֹת שְׁתֵּי עֵינַיִם מְזָרוֹת זַהֲרוּרֵי-נְעוּרִים. מְהַלֵּךְ אָדָם בְּעוֹלָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּצַעַד מָתוּן, כְּנֶהֱנֶה מִכָּל קַו שֶׁמֶש בַּשָּׁמַיִם וּמִכָּל טִפַּת מַיִם עַל הָאָרֶץ. כָּךְ יִצְעַד – כְּכֹהֵן לַעֲבוֹדַת-הַקֹּדֶשׁ – אֶל בֵּית-הַסֵּפֶר, אֶל בֵּית-הַמִּדְרָשׁ לְמוֹרוֹת וּלְגַנָּנוֹת, שָׁנִים עַל שָׁנִים. טוֹב הוּא הָאָדָם אִם רוּחוֹ טוֹבָה.
עַל כֵּן פִּיו יָשִׁיב מַעֲנֶה רַךְ לְכָל שׁוֹאֵל. בְּכָל הֲלִיכוֹתָיו עִם הָאֲנָשִׁים נִמּוּס וָנֹעַם. וּכְמַרְאֵהוּ הַחִיצוֹנִי כֵּן הוּא בִּפְנִים נַפְשׁוֹ.
ג
צָעִיר לִיָמִים בָּא יִצְחָק אֶפְּשְׁטֵין אֶל הָאָרֶץ, לִפְנֵי כְּשִׁשִּׁים שָׁנָה. הַיָּמִים יְמֵי חִבַּת צִיּוֹן וּבִיל"וּ, וְאַף הוּא נוֹשֵׂא נַפְשׁוֹ לַעֲבוֹדָה חַקְלָאִית בָּאָרֶץ. הוּא לוֹמֵד גַּנָּנוּת, עוֹבֵד אֶת אַדְמַת רֹאשׁ-פִּנָּה וּמוֹדֵד חֶלְקוֹתֶיהָ שָׁנִים מִסְפָּר.
וְאוּלָם גַּם בֵּית-הַסֵּפֶר הָעִבְרִי עָמַד אָז אַךְ בְּרֵאשִׁית דַּרְכּוֹ. מְעַטִּים הָיוּ בָּתֵּי-הַסֵּפֶר אֲשֶׁר בָּהֶם יִלְמְדוּ הַתַּלְמִידִים אֶת לִמּוּדֵיהֶם בַּשָּׂפָה הָעִבְרִית. וְיִצְחָק אֶפְּשְׁטֵין עוֹבֵר מִן הָעֲבוֹדָה הַחַקְלָאִית אֶל הַהוֹרָאָה. הוּא מוֹרֶה בְּבָתֵּי-סֵפֶר שׁוֹנִים – בִּצְפַת, בְּרֹאשׁ-פִּנָּה וּבִמְתוּלָה. הוּא מְחַפֵּשׂ לוֹ אֶת דַּרְכּוֹ הַמְיֻחֶדֶת כְּמוֹרֶה עִבְרִי וְשָׂם בְּפִי תַּלְמִידָיו שָׂפָה עברית חַיָּה, טִבְעִית. כְּאָדָם שֶׁאָזְנוֹ פְּתוּחָה לְכָל צְלִיל וּכְחוֹבֵב מוּסִיקָה הוּא מְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי כָּל צְלִיל וּצְלִיל בַּלָּשׁוֹן הָעִבְרִית. הוּא מְבַקֵּשׁ לְהַחֲזִיר לְכָל אוֹת מִן הָאָלֶף-בֵּית אֶת צִלְצוּלָהּ הַנָּכוֹן הַקָּדוּם. כִּי בִּימֵי נְדוּדָיו שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל בְּאַרְצוֹת פְּזוּרָיו זָנַח אֶת הַדִּבּוּר הָעִבְרִי וְדִבֵּר בְּשָׂפוֹת זָרוֹת – וְנִשְׁתַּבֵּשׁ גַּם הַמִּבְטָא הָעִבְרִי הַנָּכוֹן. יִצְחָק אֶפְּשְׁטֵין שָׁקַד כָּל יָמָיו לְהַחֲזִיר לַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית אֶת צְלִילֶיהָ הַטִּבְעִיִּים וּלְבַטֵּא כָּל אוֹת כַּהֲלָכָה, בְּנִגּוּנָהּ הַנָּכוֹן. כָּאן, עַל אַדְמַת אָבוֹת, בְּמָקוֹם שֶׁהַלָּשׁוֹן גָּדְלָה וְצָמְחָה בְּפִי הָעָם עִם גִּדּוּלוֹ וּצְמִיחָתוֹ שֶׁל הָעָם מִיַּלְדוּתוֹ וּמִנְּעוּרָיו – בֵּין הָרֵי יְהוּדָה וְהַגָּלִיל – קָלְטָה אָזְנוֹ אֶת צְלִילֶיהָ הַקְּדוּמִים. וְרֵאשִׁית כֹּל סִגֵּל לְעַצְמוֹ אֶת הַמִּבְטָא הָעִבְרִי הַנָּכוֹן. הוּא הֶאֱזִין לִשְׂפַת דִּבּוּרָם שֶׁל שְׁכֵנֵינוּ הָעֲרָבִים, אֲשֶׁר לְשׁוֹנָם קְרוֹבָה לִלְשׁוֹנֵנוּ וְדוֹמָה לָהּ, וְלָמַד גַּם מִפִּיהֶם אֶת הַבִּטּוּי הַנָּכוֹן.
אוּלָם הוּא לֹא הִסְתַּפֵּק בַּצְלִיל הַנָּכוֹן בִלְבַד. כְּמוֹרֶה נֶאֱמָן, הַחוֹקֵר לְנַפְשׁוֹ שֶׁל הַתַּלְמִיד וּמִתְאַמֵּץ לְהָבִין לְרוּחוֹ כֵּן חָתַר לָבוֹא בְּסוֹד כָּל מִלָּה עִבְרִית וְלַחְדֹּר לְרוּחַ הַלָּשׁוֹן בִּכְלָלָהּ: כֵּיצַד יְחַבֵּר הָעִבְרִי מִלָּה לְמִלָּה וְאֵיךְ יְבַטֵּא מִשְׁפָּט עִבְרִי כָּרָאוּי לְרוּחָהּ הָעִבְרִי.
כְּמוֹרֶה לַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית הִשְׁתַּדֵּל שֶָתַּלְמִידָיו – כִּקְטַנִים כִּמְבֻגָּרִים – יִלְמְדוּ לְהַבִּיעַ אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם בְּדַיְקָנוּת וְלֹא יִשְׁתַּמְשׁוּ בְּמִלִּים סְתָם. כָּל מִלָּה תַּבִּיעַ אַךְ אֶת שֶׁהָעַיִן רוֹאָה, הָאֹזֶן שׁוֹמַעַת וְהַנֶפֶשׁ מַרְגִּישָׁה. לֹא מִלִים יָפוֹת וּמְצַלְצְלוֹת, אֶלָּא דְבָרִים שֵׁיֵּשׁ בָּהֶם מִמַּרְאֵה עֵינַיִם מִן הַטֶּבַע וּמֵחַיֵּי הַחֶבְרָה. כִּי עַל כֵּן חוֹבֵב טֶבַע וְאוֹהֵב הַחֶבְרָה הָאֱנוֹשִׁית הָיָה יִצְחָק אֶפְּשְׁטֵין.
ד
אַחַר כַּמָּה שְׁנוֹת הוֹרָאָה בָּאָרֶץ יָצָא יִצְחָק אֶפְּשְׁטֵין לְשְׁוַיְץ, לִלְמֹד תּוֹרָה וּלְהוֹסִיף דַּעַת בְּבָתֵּי-סֵפֶר גְּבוֹהִים. בֵּינָתַיִם הִזְמִינוּ אוֹתוֹ לְהָקִים בֵּית-סֵפֶר עִבְרִי בְּסַלוֹנִיקִי.
לִפְנֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַקּוֹדֶמֶת הָיְתָה בְּסַלוֹנִיקִי קְהִלָּה גְדוֹלָה עִם שְׁמוֹנִים אֶלֶף יְהוּדִים. אַנְשֵׁי עֲבוֹדָה וְעָמָל הָיוּ יְהוּדֵי סַלוֹנִיקִי, וּבְעִקָּר הָיְתָה מְרֻכֶּזֶת בְּיָדָם הָעֲבוֹדָה בַּנָּמָל. בְּבוֹא אֳנִיָּה לִנְמַל סַלוֹנִיקִי בְּיוֹם הַשַּׁבָּת לֹא יָכְלָה לִפְרֹק אֶת מִטְעָנָהּ אוֹ לִטְעֹן אוֹתוֹ, כִּי עוֹבְדֵי הַטְּעִינָה וְהַפְּרִיקָה שָׁבְתוּ אֶת שַׁבַּתָּם.
בִּקְהִילָּה זוֹ הֵקִים יִצְחָק אֶפְּשְׁטֵין בֵּית-סֵפֶר עִבְרִי לְמוֹפֵת. הוּא הֶחֱיָה אֶת הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית בְפִי אַלְפֵי תַלְמִידָיו, שֶׁרַבִּים מֵהֶם בָּאוּ אַחַר-כָּךְ לָאָרֶץ וְשָׂפָה עִבְרִית חַיָּה בְּפִיהֶם. בַּיָּמִים הָהֵם, כְּשֶׁבְּנֵי הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה הָיוּ מַפְלִיגִים מֵחוֹפֵי אוֹדֶסָה בָּאֳנִיּוֹת רוּסִיּוֹת שֶׁעָגְנוּ בַנְּמַלִּים הָרַבִּים בְּיָם הַתִּיכוֹן – הָיְתָה לָהֶם סַלוֹנִיקִי כִּפְרוֹזְדוֹר לַטְּרַקְלִין. קְהִלָּה יְהוּדִית גְּדוֹלָה, וְיַלְדֵי בֵּית-הַסֵּפֶר מְדַבְּרִים עִבְרִית בַּמִבְטָא הַנָּכוֹן, כַּאֲשֶׁר הִסְכִּין הַמּוֹרֶה לְלַמֵּד אֶת תַּלְמִידָיו בָּאָרֶץ.
אַחֲרֵי הַבִּקּוּר בְּבֵית-הַסֵּפֶר הַזֶּה בְּסַלוֹנִיקִי הָיָה הָעוֹלֶה לָאָרֶץ רוֹקֵם לוֹ בְּדִמְיוֹנוֹ תְּמוּנָה עִבְרִית מִן הַחַיִּים בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל עוֹד בְִּהְיוֹתוֹ יוֹשֵׁב בַּסְפִינָה. הִנֵּה עָמָל עִבְרִי וְדִבּוּר עִבְרִי שֶׁל יְלָדִים עִבְרִים.
אַחֲרֵי שָׁנִים שָׁקַע כּוֹכָבָהּ שֶׁל הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית בְּסַלוֹנִיקִי, כְּגוֹרַל רַבִּים מִמֶרְכְּזֵי הַיְּהוּדִים בְּאַרְצוֹת פְּזוּרֵיהֶם. יִצְחָק אֶפְּשְׁטֵין חָזַר לָאָרֶץ וְכִהֵן כִּמְנַהֵל בֵּית-הַמִּדְרָשׁ לְמוֹרוֹת וּלְגַנָּנוֹת עַל שֵׁם לֶוִינְסְקִי בְּתֵל-אָבִיב. חִנֵּךְ מוֹרוֹת וְגַנָּנוֹת, הַנּוֹשְׂאוֹת בְּלִבָּן אֶת זִיו תּוֹרָתוֹ וַהֲלִיכוֹתָיו בְּאַהֲבָה וּבְהַעֲרָצָה.
עָבְרוּ יָמִים וְיִצְחָק אֶפְּשְׁטֵין בָּא בַיָמִים וְהִנִּיחַ אֶת עֲבוֹדָתוֹ כִּמְנַהֵל, אַךְ פְּעֻלָּתוֹ כְּמוֹרֶה לֹא פָּסְקָה. הוּא הוֹסִיף לִשְׁקֹד עַל טָהֳרַת הַלָּשׁוֹן, עָקַב אַחֲרֵי הַכָּתוּב בָּעִתּוֹנִים. וְאִם מָצָא אֵיזוֹ שְׁגִיאָה דִקְדּוּקִית אוֹ סִגְנוֹנִית בַּטֶלֶגרַמוֹת אוֹ בַּיְדִיעוֹת הַשּׁוֹטְפוֹת, הָיָה מְתַקְּנָהּ וּמְפַרְסֵם אֶת הַתִּקוּן בָּעִתּוֹן וּמְבָאֵר מָה הַשְּׁגִיאָה. וְהָיוּ דְבָרָיו הַלָּלוּ מְאִירִים אֶת הָעֵינַיִם, וְאַף יוֹדְעֵי לָשׁוֹן, סוֹפְרִים וְעִתּוֹנָאִים, שׁוֹתִים בַּצָּמָא אֶת דְּבָרָיו. הוּא הָיָה מוֹרֶה לִגְדוֹלִים.
בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת, אַחַר שֶׁהוּקְמָה תַּחֲנַת הַשִּׁדּוּר שֶׁל הָרַדְיוֹ בִּירוּשָׁלַיִם, הָיָה ר' יִצְחָק אֶפְּשְׁטֵין קוֹרֵא אֶת פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ וְהַהַפְטָרָה בְּמִבְטָאוֹ הָעִבְרִי הַיָּפֶה וּבְקוֹלוֹ הַנָּעִים הִרְעִיד אֶת לִבּוֹת הַמַּאֲזִינִים. נִגּוּנֵי הַטְּעָמִים צִלְצְלוּ בָּאָזְנַיִם כְּמַנְגִּינַת-קְדוּמִים עֲרֵבָה. רִגְשֵׁי תוּגָה וְרִגְשֵׁי שִׂמְחָה הֻטְעֲמוּ בַּטַּעַם הַמְיֻחָד שֶׁל אִישִׁיּוּתוֹ הַזַּכָּה, פָּסוּק פָּסוּק וְחִנּוֹ הַמְיֻחָד.
דָּמַם הַקּוֹל. בּכ“ג בַּאֲדָר א' תשׁ”ג עָצַם אֶת עֵינָיו, וְהוּא בֶּן שְׁמוֹנִים.
(תש"ג)
יְחִיאֵל יְחִיאֵלִי
מאתיצחק יציב
(תרכ“ו – תרצ”ח)
הַמּוֹרֶה הַלָּבָן. נִדְמֶה כִּי בְּעוֹדוֹ צָעִיר לְיָמִים הָפַךְ לָבָן. תֵּל-אָבִיב הָיְתָה קְטַנָּה, רְחוֹב הֶרְצֵל – מִן הַגִּמְנַסְיָה עַד פַּסֵּי הָרַכֶּבֶת – הָיָה נֶחְשָׁב הָרְחוֹב הָרָאשִׁי, וִיחִיאֵלִי כְּבָר הָיָה לָבָן. אֲבָל צְעִירִים וּזְקֵנִים נִמְשְׁכוּ אֵלָיו. אָדָם מְהַלֵּךְ בִּרְחוֹב הֶרְצְל, מִן הַגִּמְנַסְיָה עַד הַפַּסִּים וְחוֹזֵר, וְהִנֵּה בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ הוּא נֶעֱצָר לְיַד הַגָּדֵר וּמִסְתַּכֵּל מִבַּעַד לַעֲצֵי הַקַּזּוּאַרִינָה אֶל הַבַּיִת וְרוֹאֶה שָׁם אֶת רֹאשׁוֹ הַלָּבָן שֶׁל יְחִיאֵלִי, כְּחַרְצִית לְבָנָה, כְּשֶׁהוּא מְעַיֵּן בְּסֵפֶר אוֹ מְכַבֵּד אוֹרְחִים בְּתֵה.
הָאָדָם נִכְנָס וְיוֹשֵׁב לְיַד הַשֻּׁלְחָן וְהוּא כְּקָרוּא, כְּמֻזְמָן מֵאָז וּמֵעוֹלָם לִהְיוֹת מֵסֵב לְיַד שֻׁלְחָן זֶה וּלְהִשְׁתַּתֵּף בַּשִּׂיחָה וּבַסְּעֻדָּה – כִּי בַּעַל הַבַּיִת הַלָּבָן חִכָּה לוֹ.
וְתֵל-אָבִיב בַּיָּמִים הָהֵם “שְׁכוּנַת גַּנִּים”, וְלֹא עִיר מַרְכֹּלֶת, וּמִסְעָדוֹת וּבַתֵי-קָפֶה כִּמְעַט לֹא הָיוּ, וְאוֹרֵחַ כִּי יָבוֹא יִכָּנֵס לְהִתְאַכְסֵן אֵצֶל מַכָּרוֹ אוֹ אֵצֶל מַכָּרוֹ שֶׁל מַכָּרוֹ, וּבֵית יְחִיאֵלִי פָּתוּחַ וְאוֹרְחִים רְצוּיִים, עַל כֵּן הֵם בָּאִים הֵנָּה, וְהוּא, יְחִיאֵלִי, מְחַזֵּר אַחֲרֵיהֶם, מַסְבִּיר פָּנִים, מְכַבֵּד וּמוֹקִיר, כְּאִלּוּ הָיִיתָ יְדִידוֹ מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים. וְאַתָּה – הֵן זוֹ לְךָ שִׂיחָה רִאשׁוֹנָה אִתּוֹ. וְקוֹלוֹ רַךְ וּמִזְגוֹ נָעִים וְכָל הֲלִיכוֹתָיו – שֶׁקֶט וְטוּב לֵב, אוֹהֵב אָדָם וְאוֹהֵב סֵפֶר.
מָה הוּא עוֹשֶׂה? הוּא מוֹרֵה הוֹרָאָה, הוּא מְלַמֵּד אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה. מֵאָז, מֵאָז – מוֹרֶה הוּא, מוֹרֶה עִבְרִי. עוֹד שָׁם, בְּרוּסְיָה לִמֵּד אֶת יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל עִבְרִית. מִן הָרִאשׁוֹנִים בֵּין הַמּוֹרִים הָעִבְרִים שֶׁנִּסּוּ לַהֲפֹךְ אֶת הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית לְלָשׁוֹן חַיָּה בַּגּוֹלָה, לֹא קְרִיאָה עִבְרִית וְתַרְגּוּם לְשָׂפָה אַחֶרֶת, כַּנָּהוּג בַּיָּמִים הָהֵם, אֶלָּא “עִבְרִית בְּעִבְרִית”. מִתּוֹךְ מְשִׁיכָה לְלָשׁוֹן עִבְרִית חַיָּה בָּא יְחִיאֵלִי אֶל מוֹלַדְתָּהּ, לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְהָיָה מוֹרֶה בְּבֵית-הַסֵּפֶר לְבָנוֹת. כַּמָּה תַּלְמִידוֹת לָמְדוּ אֶצְלוֹ וְשָׁמְעוּ לִקְחוֹ – אֲלָפִים, אֲלָפִים רַבִּים, כִּי עַל כֵּן זֶה שָׁלֹשׁ וּשְׁלֹשִים שָׁנָה מְכַהֵן הוּא בְּהוֹרָאָה בְָּאָרֶץ, מוֹרֶה לְתַלְמִידוֹת וּמַדְרִיךְ לְמוֹרִים.
וְשָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה עוֹבֶרֶת וִיחִיאֵלִי אֵינוֹ מִזְדַּקֵּן, הוּא לָבָן כְּשֶׁהָיָה. בֹּקֶר-בֹּקֶר הוּא עוֹשֶׂה אֶת דַּרְכּוֹ לְבֵית-הַסֵּפֶר – בִּימוֹת הַקַּיִץ בַּחֲלִיפָה לְבָנָה, בִּימוֹת הַחֹרֶף בִּמְעִיל-הַגֶּשֶׁם. צוֹעֵד מְדוּדוֹת בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת, מַקְדִּים שָׁלוֹם לַחֲבֵרָיו, וְאַף אִם הֵם צְעִירִים מִמֶּנּוּ, שׁוֹאֵל לַחֲדָשׁוֹת, מְסַפֵּר אֶת שֶׁיָּדוּעַ לוֹ, מְתַבֵּל שִׂיחוֹ בְּמלָּה בְּדוּחָה וּמַאֲצִיל מֵרֹךְ לַבְנוּנִיתוֹ עַל סְבִיבוֹתָיו.
וְאַגַּב עֲבוֹדָה בְּבֵית-הַסֵּפֶר הוּא עוֹסֵק בְּחִבּוּר סִפְרֵי לִמּוּד בִּשְׁבִיל בָּתֵי-הַסֵּפֶר, סִפְרֵי קְרִיאָה לַתַּלְמִידִים וְסִפְרֵי הוֹרָאָה לַמּוֹרִים. וּבִשְׁעוֹת הַפְּנַאי הוּא מִשַׁעֲשֵׁעַ אֶת נַפְשׁוֹ בְּתַרְגּוּם דְּבָרִים מְעַנְיְנִים מִשָּׂפוֹת אֲחֵרוֹת לְעִבְרִית וְסִגְנוֹנוֹ קַל וְנָאֶה, פָּשׁוּט וְיָשָׁר – כָּאִישׁ עַצְמוֹ.
וְשָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה עוֹבֶרֶת וִיחִיאֵלִי עֲדַיִן מַמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ בֹּקֶר-בֹּקֶר מִבֵּיתוֹ לְבֵית-הַסֵּפֶר לְבָנוֹת, וְאַף בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן לְחַיָּיו עָשָׂה אֶת דַּרְכּוֹ בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת, שָׂשׂ לַעֲבוֹדָתוֹ כְּבִימֵי עֲלוּמָיו, אִם כִּי הִגִּיעַ לִשְנַת הַשִּׁבְעִים וְאַחַת. וְהִנֵּה בָּאָה שְׁעָתוֹ – פִּתְאֹם הִתְעַלֵּף וּלְאַחַר שָׁעוֹת מֻעָטוֹת יָצְאָה נִשְׁמָתוֹ. עַל מִשְׁמַרְתּוֹ, מִשְׁמֶרֶת בֵּית-הַסֵּפֶר אֲשֶׁר עָלֶיהָ עָמַד כָּל הַשָּׁנִים, נִשְׁאַר עַד הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן בְּחַיָּיו.
(תרצ"ח)
חַיִּים אַרְיֵה זוּטָא
מאתיצחק יציב
(תרכ“ט – תרצ”ח)
– מִי הוּא הָאִישׁ הַזֶּה, רְחַב-הַכְּתֵפַיִם, כְּבַד-הַגּוּף, הָעוֹמֵד בְּאֶמְצַע הָרְחוֹב בְּאַחַת הַשְּׁכוּנוֹת הַחֲדָשׁוֹת בִּירוּשָׁלַיִם, וְחוֹפֵן כַּדּוּרֵי שֶׁלֶג וְזוֹרֵק אוֹתָם בִּזְרִיזוּת וּבְהִתְלַהֲבוּת של נַעַר?
– הַבֵּט, הֲלֹא זֶה הַמּוֹרֶה זוּטָא. הַמּוֹרֶה הַקַּפְּדָן, הַמְמַהֵר לְהִכָּנֵס לַכִּתָּה עִם הַצִּלְצוּל, וּבְקוֹל נִמְרָץ מְפַקֵּד מִיָּד: “קֹמְנָה! שֵׁבְנָה! סִפְרֵי הַתַּנַּ”ךְ עַל הַשֻׁלְחָן! –" וְהַשִּׁעוּר כְּבָר הִתְחִיל. אַף רֶגַע לֹא יַעֲבֹר לְבַטָּלָה. צָרִיךְ לִלְמֹד, לִלְמֹד, אוֹי, כַּמָּה יֵשׁ לִלְמֹד. וְהוּא הוּא הַזּוֹרֵק כַּדּוּרֵי שֶׁלֶג וְשָׂמֵחַ וּמִשְׁתּוֹבֵב כְּיֶלֶד? “שֶׁלֶג, שֶׁלֶג, שֶׁלֶג!” – הָיָה עוֹמֵד וּמַבִּיט עַל הָעִיר הַקְּדוֹשָׁה וְהֶהָרִים סָבִיב לָהּ, הַמִּתְכַּסִּים בָּתִּים לְבָנִים וְלִבּוֹ מִתְרַחֵב וְעֵינָיו מַבְרִיקוֹת, וְהוּא כֻּלּוֹ הִתְפָּעֲלוּת וְחוֹזֵר וְקוֹרֵא בְּאָזְנֵי עַצְמוֹ: “שֶׁלֶג, שֶׁלֶג, שֶׁלֶג!” מִי יִדְמֶה לוֹ בְּאָשְׁרוֹ? יְרוּשָׁלַיִם לָבְשָׁה עֲדִי לָבָן.
– הֲזֶהוּ הַמּוֹרֶה זוּטָא?
– כֵּן. כֵּן. מָה אַתְּ מִתְפַּלְּאָה כָּל כָּךְ? הַאֵין אַתְּ זוֹכֶרֶת, כִּי גַם בַּכִּתָּה הָיָה לִפְעָמִים קְרוֹבוֹת כָּזֶה? “קֹמְנָה! שֵׁבְנָה!” – בְּמֶרֶץ פָּתַחְנוּ אֶת סִפְרֵי הַתַּנַ"ךְ וְקָרָאנוּ אֵיךְ כָּבַשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָעִיר עַי, וְהוּא, הַמּוֹרֶה, כְּאִלּוּ עָמַד בְּרֹאשׁ “שְׁלֹשִים אֶלֶף אִישׁ גִּבּוֹרֵי הַחַיִל” – וְאוֹמֵר לָהֶם: “רְאוּ, אַתֶּם אֹרְבִים לָעִיר מֵאַחֲרֵי הָעִיר, אַל-תַּרְחִיקוּ מִן-הָעִיר מְאֹד, וִהְיִיתֶם כֻּלְּכֶם נְכוֹנִים. וַאֲנִי וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר אִתִּי נִקְרַב אֶל-הָעִיר”.
– הֲתִזְכְּרִי אֵיךְ נִהֵל אֶת הַמִּלְחָמָה וַאֲנַחנוּ כֻּלָּנוּ אִתּוֹ אוֹרְבִים לָעִיר? וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ נָסִים וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ רוֹדְפִים וְכוֹבְשִׁים – קוֹרְאִים פָּסוּק וּמְבָאֲרִים וְרוֹדְפִים וְכוֹבְשִׁים. והוּא – עֵינָיו מַבְרִיקוֹת, פָּנָיו מְלֵאוֹת הַבָּעָה לְכָאן וּלְכָאן, וַאֲנַחְנוּ, אֵין אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים כְּלָל בַּכִּתָּה – בַּמִּדְבָּר אֲנַחְנוּ, בֵּין בֵּית-אֵל וּבֵין הָעַי. וְהִנֵּה אָנוּ חוֹגְגִים נִצָּחוֹן: כָּבַשְׁנוּ אֶת הָעַי. וַאֲנַחְנוּ מִתְכּוֹנְנִים לְהַמְשִׁיךְ וְלִכְבֹּש עוֹד וְעוֹד. אַךְ פִּתְאֹם מְצַלְצֵל הַפַּעֲמוֹן. כָּמָּה חֲבָל שֶׁכְּבָר מְצַלְצֵל הַפַּעֲמוֹן!
רַבִּים, רַבִּים הָאֲנָשִׁים בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַחֲרֵי שָׁנִים רַבֹּות הֶעֱלוּ בְּזִכְרוֹנָם הַשָּׁבוּעַ אֶת יְמֵי נְעוּרֵיהֶם כְּשֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים עַל הַסַּפְסָלִים בְּכִתָּה ד' אוֹ ה' וְקוֹרְאִים בַּתַּנַּ"ךְ לִפְנֵי הַמּוֹרֶה זוּטָא וְלִבָּם רוֹחֵשׁ לוֹ תּוֹדָה עַל הָרְגָעִים הַיָּפִים הָהֵם. כֵּן, הוּא נִרְאֶה הָיָה כָּל כָּךְ קַפְּדָן. “קוּמוּ, שְׁבוּ”. דּוֹרֵשׁ הַרְבֵּה, דּוֹרֵשׁ שֶׁהַתַּלְמִידִים יֵדְעוּ הַכֹּל, יֵדְעוּ יָפֶה, יְבַטְּאוּ בָּרוּר כָּל מִלָּה, וְאִם אֵינָם מְבַטְּאִים יָפֶה פָּנָיו מִתְעַוְּתִים וְעֵינָיו זוֹעֲפוֹת, וּכְתֵפָיו מִתְרוֹמְמוֹת וְיוֹרְדוֹת, יָדוֹ מַטָּה אֲפַרְכֶּסֶת אָזְנוֹ וּבִלְחִישָׁה: “עוֹד הַפַּעַם! עוֹד הַפַּעַם!” וְאִם הַתַּלְמִיד אוֹמֵר יָפֶה – פָנָיו זוֹרְחִים, כְּתֵפָיו שְׁקֵטוֹת, וּשְׂפָתָיו מְחַיְּכוֹת וְעֵינָיו צוֹחֲקוֹת. טוֹב בָּעוֹלָם.
כָּזֶה הָיָה הַמּוֹרֶה – ח. א. זוּטָא. כְּאַרְבַּע עַשְׂרוֹת שָׁנִים הָיָה עוֹמֵד עַל הַקַּתֶּדְרָה בְּבֵית- הַסֵּפֶר בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּמְלַמֵּד תַּנַּ"ךְ וְעִבְרִית וְתוֹלְדוֹת יִשְׂרָאֵל. תַּלְמִידִים בָּאִים וְתַּלְמִידִים הוֹלְכִים וְהוּא אֵינוֹ מִתְעַיֵּף וְתָמִיד הוּא כְּאִלּוּ מַתְחִיל מֵחָדָשׁ בְּהִתְלַהֲבוּת וּבְקַפְּדָנוּת.
מוֹרֶה הָיָה. מִן הַמּוֹרִים הָעִבְרִים הָרִאשׁוֹנִים בְּרוּסְיָה, אֲשֶׁר הֵקִימוּ אֶת בֵּית-הַסֵּפֶר הָעִבְרִי בִּמְקוֹם הַ“חֶדֶר” הַיָּשָׁן, וְלִמֵּד אֶת הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית בְּשִׁיטַת “עִבְרִית בְּעִבְרִית”.
אֲבָל לֹא רַק בְּבֵית-הַסֵּפֶר בִּלְבַד דָּאַג זוּטָא לְהָפִיץ אֶת יְדִיעַת הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית וְתוֹלְדוֹת יִשְׂרָאֵל. הוּא גַם חִבֵּר סִפְרֵי לִמּוּד, סֵפֶר סִפּוּרִים מֵחַיֵּי הָעָם בִּתְקוּפוֹת שׁוֹנוֹת. אוֹהֵב עֲבוֹדָה הָיָה וּבַשָּׁעוֹת הַפְּנוּיוֹת מִבֵּית-הַסֵּפֶר הָיָה יוֹשֵׁב וְלוֹמֵד וְכוֹתֵב. כְּתָבָיו יָצְאוּ בִּשְׁלֹשָה כְּרָכִים.
בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת נֶחֱלַשׁ וְלֹא יָכוֹל הָיָה לְהַמְשִׁיךְ לְהוֹרוֹת בְּבֵית-הַסֵּפֶר. וְכַמָּה הִצְטַעֵר עַל כָּךְ. אַךְ הַמַּחֲלָה שֶׁהִכְרִיחָה אוֹתוֹ לְהַפְסִיק אֶת עֲבוֹדָתוֹ בְּבֵית-הַסֵּפֶר גָּבְרָה בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן וְלִבּוֹ הַמִּתְרַגֵּשׁ, הַמִּתְעַלֵּס עַל כָּל מַרְאֵה טֶבַע, בִּימוֹת הַקַּיִץ כְּבִימוֹת הַחֹרֶף, גֶּשֶׁם, שֶׁלֶג, זְרִיחַת שֶׁמֶשׁ וּשְׁקִיעָתָהּ – הַלֵּב הַזֶּה עָמַד מִדְּפֹק, בִּשְׁנַת הַשִׁבְעִים וְאַחַת בִּימֵי חַיָּיו.
רַבִּים הַמִּתְאַבְּלִים עַל מוֹתוֹ, כִּי רַבִּים גַּם רַבִּים שָׁמְעוּ תּוֹרָה מִפִּיו וְהֵם אַסִּירִים תּוֹדָה לוֹ עַל הָאַהֲבָה לְסֵפֶר הַתַּנַּ"ךְ וּלְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נָטַע בְּלִבָּם.
(תרצ"ח)
ד"ר בֶּן-צִיּוֹן מוֹסִינְזוֹן
מאתיצחק יציב
(תרל“ח – תש”ג)
כַּיּוֹם רַבִּים הַבָּתִּים הַגְּדוֹלִים בְּתֵל-אָבִיב רַבָּתִי, גְּדוֹלִים וּגְבוֹהִים מִבִּנְיַן הַגִּמְנַסְיָה הָעִבְרִית “הֶרְצְלִיָּה”. אֲבָל בַּיָּמִים הָהֵם, בְּהְיוֹת תֵּל-אָבִיב מִצְעָרָה, וּרְחוֹב הֶרְצֵל הָרְחוֹב הָרָאשִׁי, הָיָה בִּנְיַן הַגִּמְנַסְיָה מִתְנוֹסֵס לְתִפְאָרָה וְעֶלְיוֹן עַל הַבָּתִּים בְּנֵי קוֹמָה אוֹ קוֹמוֹתַיִם, שֶׁגִּנּוֹת יֶרֶק וַעֲצֵי נוֹי מַקִּיפִים אוֹתָם. שָׁקֵט הָיָה רְחוֹב הֶרְצֵל בִּשְׁעוֹת לִפְנֵי הַצָּהֳרַיִם, וְרַק בַּהַפְסָקוֹת שֶׁבֵּין שִׁעוּר לְשִׁעוּר בַּגִּמְנַסְיָה “הֶרְצְלִיָּה” הָיָה מִתְפָּרֵץ שְׁאוֹן הַקּוֹלוֹת שֶׁל הַתַּלְמִידִים וְהַתַּלְמִידוֹת וּמְמַלֵּא אֶת חֲלַל הָאֲוִיר לְכָל רוּחוֹתָיו. זֶה הָיָה שְׁאוֹנָהּ הַשּׁוֹקֵק שֶׁל הָעִיר הַמְמַלֵּא אוֹתָהּ צְלִילֵי דִּבּוּר עִבְרִי.
אוֹרֵחַ כִּי יָבוֹא מִמֶּרְחַקִּים וְיָרַד מִן הַסְּפִינָה וְרַגְלָיו דָּרְכוּ עַל אַדְמַת יָפוֹ, הָיוּ רִאשׁוֹנֵי צְעָדָיו אֶל הַגִּמְנַסְיָה “הֶרְצְלִיָּה”, לִרְאוֹת בַּפֶּלֶא שֶׁל הַתַּלְמִיד וְהַתַּלְמִידָה הָעִבְרִים בְּבֵית-הַסֵּפֶר הַתִּיכוֹן הָעִבְרִי, שֶׁשְּׁמוֹ הוֹלֵךְ לְפָנָיו בְּכָל תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל. אָז יָצָא לִקְרַאת הָאוֹרֵחַ – הַמְנַהֵל שֶׁל הַגִּמְנסְיה הָעִבְרִית. לְפָנָיו עָמַד אִישׁ גְּבַהּ-קוֹמָה, בַּעַל-זָקָן שָׁחוֹר נָאֶה וְעֵינַיִם צוֹחֲקוֹת, עֵרוֹת, הַמַּבִּיעוֹת בִּטָּחוֹן וַחֲשִׁיבוּת – הֲלֹא הוּא ד"ר מוֹסִינְזוֹן.
הַתַּלְמִידִים הַסַּקְרָנִיּים הִסְתַּכְּלוּ מִן הַצַּד וּמִמֶּרְחַק-מָה בִּמְנַהֲלָם וּבְאִישׁ שִׂיחָתוֹ הָאוֹרֵחַ. וְאִם הָיָה בֵּינֵיהֶם אֶחָד אֲשֶׁר מָשַׁךְ אֶת רֵעֵהוּ בְּשַׁרְווּלוֹ וְלָחַשׁ דְּבַר-לָצוֹן בְּאָזְנוֹ וְהֶעֱמִיד פָּנִים שֶׁל כִּבְשָׂה תְּמִימָה: לֹא הוּא שֶׁלָחַשׁ וְלֹא הוּא שֶׁמָּשַׁךְ בְּשַׁרְווּל רֵעֵהוּ, אַף כִּי חֲבֵרוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְאַפֵּק מִצְּחוֹק חָנוּק – דַּי הָיָה שֶׁהַמְנַהֵל יַפְנֶה בְּמִקְצָת אֶת רֹאשׁוֹ לָעֵבֶר הַהוּא, בְּלִי שֶׁיָּרִים אֶת עֵינָיו כְּלָל אֶל הַסַּקְרָנִים וְאֶל הַצַּחְקָנִים – וְהַלָּלוּ יְבַקְשׁוּ לִמְחוֹת כָּל צְחוֹק וְכָל סַקְרָנוּת מֵעַל פְּנֵיהֶם, מֵחֲשַׁש שֶׁמָא יִשְׁאָלֵם מְנַהֲלָם מָה מִדַּת דֶּרֶךְ-אֶרֶץ הִיא זוֹ. כִּי מִי תַּלְמִיד וְיִרְצֶה לִשְׁמֹעַ מִפִּי הַמְנַהֵל הֶעָרָה אוֹ דְּבַר-תּוֹכָחָה? אָז יָחוּשׁ הָאוֹרֵחַ, הַמְבַקֵּר בַּגִּמְנַסְיָה, כִּי אָמְנָם כֹּחוֹ שֶׁל הַמְנַהֵל רַב הוּא וְיִכְבַּד מְאֹד בְּעֵינָיו. וּמִשֶּׁנִּכְנַס אֶל חֲדַר הַמּוֹרִים וְקָרָא בְּלוּחַ הַשָּׁעוֹת שֶׁל תָּכְנִית הַלִּמּוּדִים – הַשִּׁעוּרִים וּמוֹרֵיהֶם – וְרָאָה כִּי בֵּין הַשִּׁעוּרִים שֶׁל הַשָּׁעָה הַקְּרוֹבָה רָשׁוּם: ד“ר מוֹסִינְזוֹן – תַּנַ”ךְ, מִיָּד יַחְלִיט לְבַקֵּשׁ רְשׁוּת לִהְיוֹת נוֹכֵחַ בַּמַּחְלְקָה בְּשִׁעוּר הַתַּנַּ"ךְ.
וְאָמְנָם, לָמְדוּ הַתַּלְמִידִים יָפֶה אֶת הַתַּנַ“ךְ מִפִּי מוֹרָם, עַל פֵּרוּשָׁיו הַחֲדָשִׁים וְהַסְבָּרוֹתָיו הַבְּרוּרוֹת עַל תְּקוּפַת הַנָּבִיא וּמְקוֹמוֹ בְּתוֹלְדוֹתֵינוּ – הַכֹּל הָיָה חָדָשׁ. הָיָה הַדָּבָר חָדָשׁ כִּי תַּלְמִיד גִּמְנַסְיָה יִלְמַד בִּכְלָל אֶת סֵפֶר הַתַּנַ”ךְ; כִּי לֹא יוּכַל לְקַבֵּל תְּעוּדַת בַּגְרוּת אִם לֹא יֵדַע אֶת סֵפֶר-הַסְּפָרִים כְּיֶתֶר הַמִּקְצוֹעוֹת הַנִּדְרָשִׁים מֵאֵת “גִּמְנַזִּיסְט”, וְכִי יִלְמַד וְיֵדַע לְבָאֵר פָּסוּק פָּסוּק בְּדֶרֶךְ אֲשֶׁר לִמְּדָהוּ מוֹרֵהוּ ד“ר בּ. מוֹסִינְזוֹן. אוֹהֵב הָיָה מוֹסִינְזוֹן אֶת הַתַּנַ”ךְ וְעָסַק בּוֹ הַרְבֵּה וְאַף כָּתַב סֵפֶר עַל הַנְּבִיאִים.
וְלֹא רַק בִּשְׁעוֹת הַלִּמוּדִים בִּלְבַד יָדַע ד"ר בּ. מוֹסִינְזוֹן לָקַחַת אֶת לֵב תַּלְמִידָיו. בַּחֲגִיגוֹת הַכְּלָלִיּוֹת שֶָל בֵּית-הַסֵּפֶר הָיָה מַלְהִיב אֶת רוּחַ שׁוֹמְעָיו הַצְּעִירִים בְּנֹעַם מִדַּבְּרוֹתָיו. גְּבוּרַת הַמַּכַּבִּים בְּיָמִים עָבָרוּ, מַשָּׂא הַצִּיּוֹנוּת בַּזְּמַן הַזֶּה, לוֹחֲמִים וּבוֹנִים הַמְחָרְפִים נַפְשָׁם בְּעַד עַמָּם וּמוֹלַדְתָּם בְּכָל הַדּוֹרוֹת – הָיוּ נוֹשְׂאֵי דְבָרוֹ. בְּדִבּוּרוֹ הַצָּלוּל וּבְשֶׁטֶף לְשׁוֹנוֹ לִבָּה אֶת אֵשׁ הָאַהֲבָה לָאָרֶץ בְּקֶרֶב שׁוֹמְעָיו וְעוֹרֵר אֶת הַרְגָּשַׁת הַחוֹבָה שֶׁל הַתַּלְמִיד הָעִבְרִי – מֶה עָלָיו לַעֲשׂוֹת כְּתֹם יְמֵי הַלִּמּוּדִים בְּבֵית-הַסֵּפֶר וּבְבוֹא יוֹם הַפְּעֻלָּה.
וּכְתַלְמִידָיו שׁוֹמְעֵי לִקְחוֹ הִקְשִׁיבוּ לִדְבָרָיו גַּם הַמְבֻגָּרִים. בַּאֲסֵפוֹת וּבְכְנִּוּסִים הָיָה מוֹפִיעַ ד"ר בּ. מוֹסִינְזוֹן כְּנוֹאֵם וּכְמַרְצֶה וְנוֹשֵׂא אֶת דְּבַר הַצִּיּוֹנוּת בְּקֶרֶב הַהֲמוֹנִים. כֵּן הָיָה מַפְסִיק מִזְּמַן לִזְמַן אֶת מִשְׁנָתוֹ בַּגִּמְנַסְיָּה וְיוֹצֵא בִּשְׁלִיחוּת הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית לִתְפוּצוֹת הַגּוֹלָה, בְּאֵרוֹפָּה וּבַאֲמֵרִיקָה וּבִדְרוֹם אַפְרִיקָה, וּמֵבִיא לַיְּהוּדִים אֶת דְּבַר אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְהַצִּיּוֹנוּת. נוֹסֵעַ הָיָה מֵעִיר לְעִיר וּמִמְּדִינָה לִמְדִינָה, מַקְהִיל קְהִלּוֹת וְנוֹאֵם וּמַרְצֵה. כַּמָּה פְּעָמִים הָיָה צִיר הַקּוֹנְגְרֶס הַצִּיּוֹנִי וְנִבְחַר כַּחֲבֵר הַוַּעַד הַפּוֹעֵל הַצִּיּוֹנִי.
אָדָם בַּעַל מֶרֶץ הָיָה. לִבּוֹ לְעִנְיְנֵי הַצִּבּוּר. כְּמוֹרֶה וְכִמְנַהֵל הַגִּמְנַסְיָה הֶרְצְלִיָּה בְּחָרוּהוּ חֲבֵרָיו כְּרֹאשׁ אֲגֻדַּת הַמּוֹרִים בָּאָרֶץ וּכְחָבֵר בְּוַעַד הַחִנּוּךְ, וּבְסוֹף יָמָיו כִּהֵן כְּרֹאשׁ מַחְלְקַת הַחִנּוּךְ שֶׁל הַוַּעַד הַלְּאֻמִי לִיהוּדֵי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל.
כָּךְ עָשָׂה ד"ר בֶּן-צִיּוֹן מוֹסִינְזוֹן אֶת דַּרְכּוֹ מֵאָז עָלָה לָאָרֶץ. תַּלְמִידִים רַבִּים שָׁמְעוּ אֶת לִקְחוֹ. הָיָה נָכוֹן תָּמִיד לְכָל פְּעֻלָּה צִבּוּרִית, אִם בָּאָרֶץ וְאִם מִחוּצָה לָהּ. וְהִנֵּה בִּשְׁנַת הַשִּׁשִּׁים וְאַרְבַּע לְחַיָּיו נִסְתַּלֵּק וְהָלַךְ מֵאִתָּנוּ, וְהוּא בְּעֶצֶם פְּעֻלָּתוֹ.
נִקְבַּר לְפִי רְצוֹנוֹ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת בְּנַחֲלַת-יִצְחָק, לְיַד קֶבֶר בְּנוֹ דָוִד, שֶׁנִּרְצַח בְּעֵמֶק בֵּית-שְׁאָן בִּימֵי מְאֹרְעוֹת תרצ"ח.
(תש"ג)
מֹשֶה קַלְוָרִי
מאתיצחק יציב
(תרל“ו – תש”ד)
הָלַךְ מֵאִתָּנוּ אִישׁ תָּם וְיָשָׁר, מִן הַמְעַטִּים הַיְשָׁרִים וְהַתְּמִימִים כָּמוֹהוּ. אֵלֶּה שֶׁבָּאוּ בְּמַגָּע קָרוֹב אִתּוֹ, קִבְּלוּ תּוֹרָה מִפִּיו, שָׁמְעוּ הַרְצָאוֹתָיו וְקָרְאוּ אֶת הֲגִיגֵי רוּחוֹ בְּמַאֲמָרָיו – לִבָּם יִמָּלֵא צַעַר עָמֹק עַל הָאָדָם טְהָר-הַנֶּפֶשׁ שֶׁהָלַךְ מֵאִתָּנוּ.
זְכוּרִים לִי יְמֵי בּוֹאוֹ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מִלְחֶמֶת-הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה. הוּא בָּא כְּמוֹרֶה לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ לְמוֹרִים בִּירוּשָׁלַיִם. אֲנַחְנוּ, הַתַּלְמִידִים יוֹצְאֵי-מִזְרַח-אֵרוֹפָּה, עֲדַיִן לֹא יָדַעְנוּ לְהַעֲרִיךְ אֶת דְּמוּתוֹ שֶׁל הַמּוֹרֶה הֶחָדָשׁ. רֵאשִׁית כָּל הָיָה חָדָשׁ, וְזֶה בִּלְבַד הָיָה מַסְפִּיק שֶׁנַּבִּיט עָלָיו בַּחֲשָׁד, כְּדֶרֶךְ הַתַּלְמִידִים. אִישׁ גֶּרְמַנְיָה בַּהֲלִיכוֹתָיו וּבְדִבּוּרוֹ וְלִבּוֹ לֵב יְהוּדִי חַם, נִרְגָּשׁ לְכָל דָבָר שֶׁל תַּרְבּוּת יִשְׂרָאֵל. בִּצְעָדָיו הָרִאשׁוֹנִים כְּמוֹרֶה רָצָה לְהָסִיר כָּל מְחִצָּה בֵּינוֹ וּבֵין תַּלְמִידָיו. הוּא אָמַר לִהְיוֹֹת שָׁוֶה בַּכֹּל לְתַלְמִידָיו, לְהַאֲצִיל מֵרוּחוֹ, מִידִיעוֹתָיו הַמְרֻבּוֹת, מֵאַהֲבָתוֹ לַשִּׁירָה וְלָאֳמָנוּת, עַל תַּלְמִידָיו – כְּחָבֵר, כְּאֶחָד מֵהֶם. בְּטִיּוּלִים עִם הַתַּלְמִידִים הָיָה מִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת רִאשׁוֹן לְעַלִּיזוּת, לִפְרִיקַת הַמְּחִצּוֹת שֶׁבֵּין מוֹרֶה לְתַלְמִיד, לְאַרְגֵּן מִשְׂחָקִים, לְהִשְׁתַּתֵּף בְּרִיצָה וּבִקְפִיצָה, אַף כִּי לְפִי טִבְעוֹ לֹא הָיָה אִישׁ הַסְפּוֹרְט וְהָיָה וַדַּאי נוֹטֶה לְסֵפֶר וּלְהִסְתַּכְּלוּת חֲרִישִׁית בַּטֶּבַע, בַּנּוֹף, בְּמַרְאוֹת הָאָרֶץ שֶׁנִּגְלוּ לְעֵינָיו בַּטִּיּוּלִים הָאֵלֶּה.
מֹשֶה קַלְוָרִי הֶאֱמִין בָּאָדָם כִּי טוֹב הוּא. הוּא אָהַב אֶת הַיֹּפִי וְנִמְשַׁךְ אֶל הַנִּשְׂגָּב. הוּא רָאָה אֶת הַצֶּדֶק כְּיָפֶה וְאֶת הָרֶשַׁע כְּכִעוּר. הוּא הֶאֱמִין כִּי הָאָדָם הַמְטַפֵּל בְּדִבְרֵי אֳמָנוּת נַעֲלִים וְלוֹמֵד לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם, הַקּוֹרֵא בְּדִבְרֵי הַשִּׁירָה שֶׁל הַמְשׁוֹרְרִים וְהַסּוֹפְרִים הַגְּדוֹלִים הוּא עַצְמוֹ נַעֲשֶׂה טוֹב יוֹתֵר, יָשָׁר יוֹתֵר, צַדִּיק יוֹתֵר. עַל כֵּן מָסַר אֶת נַפְשׁוֹ לְחִנּוּךְ הַדּוֹר הַצָּעִיר, לְחַנֵּךְ אוֹתוֹ לַהֲבָנַת הַנַּעֲלֶה וְהַנִּשְׂגָּב שֶׁבְּדִבְרֵי הַיְצִּירָה שֶׁל גְּדוֹלֵי הָאֱנוֹשׁוּת. הוּא שָׁאַף לְהַכְנִיס אֶת חֲנִיכָיו לְעוֹלַם הַמַּחֲשָׁבָה וְהָרֶגֶשׁ, לְחַנְּכָם לְטוֹב וּלְאַהֲבַת זוּלָתָם. לִבּוֹ לֹא הָלַךְ אַחֲרֵי הִדּוּר חִיצוֹנִי, כִּי אִם עָרַג לַיֹּפִי הַפְּנִימִי שֶׁבְּנֶפֶשׁ הָאָדָם, לְמִדּוֹתָיו הַטּוֹבוֹת, לַיְחָסִים הַטּוֹבִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. עַל כֵּן הָיָה סוֹצִיאַלִיסְט, שָׁאַף לְמִשְׁטַר הַצֶּדֶק בָּעוֹלָם; אִידֵיאַלֵי הַצֶּדֶק שֶׁל הַנְּבִיאִים הָיוּ לוֹ לְסֵמֶל וּלְמַשָּׂא-נֶפֶשׁ. הוּא מִזֵּג בְּנַפְשׁוֹ אֶת תַּרְבּוּת הָעַמִּים בְּתַרְבּוּת יִשְׂרָאֵל וְהֶאֱמִין בְּכָל נַפְשׁוֹ בְּאִידֵיאַלֵי הַיֹּפִי וְהַחֵרוּת שֶׁל הָאֱנוֹשׁוּת כֻּלָּהּ.
בְּבֶגֶד-הַחַקִי הַפָּשׁוּט, עִם תִּיק הַסְּפָרִים בְּיָדוֹ, הָיָה משֶׁה קַלְוָרִי מוּכָן, תָּמִיד מוּכָן, לְשָׁרֵת אֶת הָעָם, אֶת הַדּוֹר הַצָּעִיר, בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ. הוּא לֹא בִּקֵּשׁ כְּלוּם לְעַצְמוֹ. לֹא עֹשֶׁר וְלֹא כָּבוֹד. חָלוּץ הָיָה. תָּמִיד חָלוּץ. אִישׁ הַסֵּפֶר הָיָה. גַּם כְּשֶׁעֵינָיו הִבִּיטוּ מִבַּעַד לְמִשְׁקָפָיו הֶעָבִים אֶל הָעוֹלָם הָיָה דוֹמֶה כִּי אַךְ הֵרִים אוֹתָם לְרֶגַע קָט מִקְּרִיאָה בְּסֵפֶר, אוֹ מֵהִתְבּוֹנְנוּת בְּצִיּוּר אוֹ בְּפֶסֶל אוֹ מִמַּרְאֶה-נוֹף – וּמַחֲשַׁבְתוֹ רְתוּקָה אֶל הַמַּרְאוֹת וְהַחֶזְיוֹנוֹת הַמְרַחֲפִים בְּמֹחוֹ בְּלִי הֶרֶף. זוֹ דְמוּתוֹ.
(תש"ד)