רקע
יצחק יציב
רָחֵל

(תר“ן ־ תרצ”א)

חֶדֶר רֵיק בְּבַיִת גָּדוֹל בַּמּוֹשָׁבָה רְחֹבוֹת. שְׁתֵּי צְעִירוֹת גָּרוֹת בּוֹ, שְׁתֵּי אֲחָיוֹת. הֵן מְדַבְּרוֹת רוּסִית, גַּם יְדִידִיהֶם שֶׁבָּאוּ לְבַקֵּר אֶצְלָן מְדַבְּרִים בְּשָׂפָה זוֹ. אַךְ דִּבּוּרָהּ הָרוּסִי שֶׁל הַצְּעִירָה אֵינוֹ שֶׁל בַּת יִשְׂרָאֵל כְּלָל. רוּסִית מַמָּשׁ, עֲמֻקָּה, לְבָבִית. אֲבָל בְּעִקָּר אֵין הִיא מְדַבֶּרֶת, הִיא צוֹחֶקֶת, צְחוֹק עַלִּיז, סוֹעֵר וּמַסְעִיר. הִיא קוֹפֶצֶת, עוֹמֶדֶת עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן, מוֹשִׁיטָה יָד אֶל הַיָּרֵחַ הַמָּלֵא, הָעוֹלֶה מִן הַכְּרָמִים, וְאַף כִּי רָחוֹק הוּא, מְשֻׁבָּץ בִּשְׁמֵי־רוֹם צוֹנְנִים שֶׁל עַרְבֵי תִּשְׁרִי – דוֹמֶה שֶׁצְּחוֹקָהּ, עַלִּיזוּתָהּ וְסַעֲרַת־רוּחָהּ מוֹשְׁכִים וּמוֹרִידִים אוֹתוֹ אֶל הַחֶדֶר הַזֶּה, שֶׁחַלּוֹנוֹ הַגָּדוֹל פָּתוּחַ לַשָּׁמַיִם וְלָאָרֶץ.

גְבוֹהָה, דַּקַת־גַו, זְקוּפָה, עֵינֶיהָ גְדוֹלוֹת, עֵינֵי תְּכֵלֶת וְלַהַט מַשְׁחִיר בָּהֶן, וְיָדָהּ שְׁלוּחָה אֶל הַמִּכְחוֹל ־ צַיֶרֶת.

כָּזֹאת הָיְתָה רָחֵל בְּיָמֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים בָּאָרֶץ. אוּלָם לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וְהַצַּחֲקָנִית הַצְּעִירָה, הָרַכָּה, נִכְנְסָה בְּתֶלֶם הָעֲלִיָּה הַשְׁנִיָּה. הַגָּלִיל קָסַם אֶת קִסְמוֹ, הַיָּמִים יְמֵי הַגְּבוּרָה שֶׁל הַכִּבּוּשִׁים הָרִאשׁוֹנִים בְּעֵמֶק הַיַּרְדֵּן. חַוַּת־הַצְּעִירוֹת בְּכִנֶּרֶת כּוֹנֶסֶת גַם אֶת רָחֵל בֵּין עוֹבְדוֹתֶיהָ. רָחֵל יוֹצֵאת לַשָּׂדֶה, מְאַסֶּפֶת אַחֲרֵי הֶעָמִיר, שׁוֹתֶלֶת בַּגָּן, חוֹפֶרֶת בָּעֲרוּגָה וְנַפְשָׁהּ רוֹנֶנֶת. אַךְ הָרֵי הַגּוֹלָן וְקִסְמֵי הַכִּנֶּרֶת רִנָּתָם עִבְרִית, וְרָחֵל כּוֹבֶשֶׁת אֶת הַמַּעֲדֵּר וְאֶת הָאֵת, אֲבָל לְשׁוֹנָהּ נֶאֱבֶקֶת עַל בִּטּוּי עִבְרִי.

מִי יוֹדֵעַ מָה רַבּוּ יִסּוּרֵי הַהֵאָבְקוּת הַזֹּאת עַד שֶׁנִּכְבְּשׁוּ הַצְּחוֹק, הקּוֹל וְהַלָּשׁוֹן הַזְּרִיזָה – לָעִבְרִית. וַדַּאי לֹא קַל הָיָה כִּבּוּשׁ הָעִבְרִית מֵהִתְאַמְּצוּת הַיָּד לֶאֱחֹז בַּמַּעְדֵּר וּבָאֵת וּלְסַגֵּל אֶת הַגּוּף הַדַּק לָכֹף אֶת עַצְמוֹ אֶל הָעֲרוּגָה.

הִיא הִכְּתָה שֹׁרֶשׁ בְּאַדְמַת הַגָּלִיל.

הַמִּכְחוֹל לֹא חָזַר לְיָדָהּ, אַךְ כַּנִּרְאֶה הָיָה רְצוֹנָהּ לַעֲבֹד חָזָק מִגּוּפָהּ, וּבַעֲבוֹדָה חַקְלָאִית לֹא יָכְלָה לְהַמְשִׁיךְ. הִיא נָסְעָה לְצָרְפַת, לִלְמֹד אֶת תּוֹרַת הַחַקְלָאוּת, וְאָמְנָם לָמְדָה וְגָמְרָה אֶת חֹק לִמּוּדֶיהָ וְהִתְכּוֹנְנָה לָשׁוּב לָאָרֶץ. אַךְ בֵּינָתַיִם פָּרְצָה מִלְחֶמֶת הָעַמִּים בָּעוֹלָם. רָחֵל לֹא יָכְלָה לָשׁוּב לָאָרֶץ וְנִשְׁאֲרָה בְּרוּסְיָה. בִּימֵי הַטֶּבַח הַגָּדוֹל בָּעוֹלָם עָבְדָה בֵּין יַלְדֵי הַפְּלִיטִים הַיְּהוּדִים, שֶׁגֹּרְשׁוּ מִמְקוֹמוֹת מוֹשָׁבָם בְּאֵזוֹר הֶחָזִית הָרוּסִית־גֶרְמַנִית־ אוֹסְטְרִית בִּידֵי מְפַקְּדֵי הַצָּבָא הָרוּסִים.

וְאִם כִּי הִיא רְחוֹקָה אָז מִן הָאָרֶץ וּגְבוּלוֹת דָּמִים מַפְרִידִים אוֹתָהּ מִמֶּנָּה – לְשׁוֹנָהּ הָעִבְרִית רוֹנֶנֶת בְּנַפְשָׁהּ. אָז פִּרְסְמָה אֶת שִׁירָהּ הָעִבְרִי הָרִאשׁוֹן בְּ“הַשִּׁלֹחַ”, רִאשׁוֹן וִיחִידִי עַד שׁוּבָהּ לָאָרֶץ. בָּזֶה קָנְתָה לָהּ זְכוּת־כְּנִיסָה לִטְרַקְלִין הַשִּׁירָה הָעִבְרִית.

וְכָךְ עָבְרוּ עָלֶיהָ שְׁנוֹת הַמִּלְחָמָה. גוּפָהּ נֶחֱלַשׁ וּמַחֲלָה מַמְאֶרֶת הִתְחִילָה כּוֹסֶסֶת אוֹתוֹ – הַמַּחֲלָה שֶׁלֹּא הִרְפְּתָה מִמֶּנָּה עַד שֶׁהִכְרִיעַתָּה לַמָּוֶת.

עִם הָאֲנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁחָצוּ אֶת מֵימֵי הַיָּם הַשָּׁחוֹר וְהַתִּיכוֹן אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה שָׁבָה רָחֵל לָאָרֶץ. אוּלָם רַעֲנַנּוּת נְעוּרֶיהָ פָּגָה. נוֹתַר אַךְ צְחוֹקָהּ, אֲשֶׁר לִרְגָעִים הִתְפָּרֵץ וְהֶעֱלָה הֵד מִן הַיָּמִים הָרְחוֹקִים בִּרְחֹבוֹת וּבְכִנֶּרֶת.

מַשָּׂא נַפְשָׁהּ – הַגָּלִיל וְהַכִּנֶרֶת – רָחַק מִמֶּנָּה. צְמוּדָה אֶל עֶרֶשׂ דְּוָי, אֶל הָעִיר וְאֶל רוֹפְאִים, לֹא יָכְלָה לָשׁוּב לָעֲבוֹדָה בַּשָּׂדֶה וּבַכֶּרֶם. גָּדְלָה עָקַת־לִבָּהּ, גָּדַל סִבְלָהּ, סֵבֶל הַמַּחֲלָה, הַהוֹרֶסֶת אֶת גוּפָהּ וְשׂוֹרֶפֶת אֶת נִשְׁמָתָהּ, אַט אַט, בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים. וְאָז מִתְגַּבֵּר בְּנַפְשָׁהּ הַצֹּרֶךְ לְתַנּוֹת אֶת יְסּוּרֵי הָאָדָם הַחוֹלֶה, הַשּׁוֹכֵב בְּבֵית־הַחוֹלִים, הַמְחַכֶּה לָרוֹפֵא, הַמְקַבֵּל מְזוֹרוֹ, הַנֶּאֱבָק עַם מַכְאוֹבָיו בַּלֵּילוֹת הָאֲרֻכִּים – וְהִיא חוֹרֶזֶת אֶת יְגוֹנוֹת חַיֵּיהָ הַגְּדוֹלִים וּשְׁשׂוֹנוֹתֵיהֶם הַזְּעִירִים בִּצְלִילִים עִבְרִים, בְּהִירִים, זַכִּים, בְּשׁוּרוֹת קְצָרוֹת, רַבּוֹת־חֲוָיָה, בְּקֶצֶב מֻפְלָא וּבְפַשְׁטוּת הֲדוּרָה.

אַךְ חַיֵּי־הַדְּוָי שֶׁלָּהּ נִמְשָׁכִים שָׁנִים אֲחָדוֹת בָּאָרֶץ, וְהִיא יוֹשֶׁבֶת בְּחַדְרָהּ הַקָּטָן בַּעֲלִיַּת בַּיִת בְּתֵל־אָבִיב.

בַּיָּמִים הָהֵם הֵחֵל לְהוֹפִיעַ “דָּבָר”, עִתּוֹן פּוֹעֲלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. כָּאן מָצְאָה תְּמוּרָה לְמַשָׂא נַפְשָׁהּ, הָעֲבוֹדָה.

הִיא עוֹבֶדֶת. אִם לֹא בְּאֵת וּבְמַעְדֵּר – הֲרֵי בְּעֵט. הִיא עוֹבֶדֶת שֶׁכֶם אֶחָד עִם הַצִּבּוּר אֲשֶׁר בְּשׁוּרוֹתָיו עָמְדָה בְּבֹקֶר חַיֶּיהָ מוּל הָרֵי הַגּוֹלָן וּרְאִי מֵימֵי כִּנֶּרֶת. וּמֵאָז הִיא מְבִיאָה לְשַׁבָּתוֹת וּלְמוֹעֲדִים אֶת הָגוּת נַפְשָׁהּ לְקוֹרְאֵי “דָּבָר”. הִיא גְדֵלָה עִם “דָּבָר” וְשִׁירֶיהָ מְפָאֲרִים אֶת עַמּוּדָיו בִּקְבִיעוּת.

אֵחָד מִיסוֹדוֹת שִׁירָתָהּ שֶׁל רָחֵל הֵם הַגַּעְגּוּעִים אֶל תְּקוּפַת עֲבוֹדָתָהּ בַּגָּלִיל. נַפְשָׁהּ הוֹמָה אֶל זֹהַר הַיָּמִים הָהֵם, וְהִיא יוֹצֶקֶת אֶת גַעְגּוּעֶיהָ בְּנִיבֵי־שִׁירָה מְהֻקְצָעִים, מְלֻטָּשִׁים, שֶׁזַּהֲרוּרֵי עֵמֶק־הַיַּרְדֵּן רוֹסְסִים בָּהֶם.

אוּלָם לֹא זוֹ בִּלְבַד.

מִפִּנַּת בְּדִידוּתָהּ בַּחֲדַר־עֲלִיָתָהּ הַקָּטָן הִשְׁקִיפָה עֵינָהּ עַל תּוֹפָעוֹת טֶבַע וְחַיִּים מֵעֵבֶר לַסּוּגַר שֶׁמַּחֲלָתָהּ סְגָרַתּוּ בּוֹ, וְהִיא בִּטְאָה אוֹתָן כְּפִי שֶׁהִשְׁתַּקְפוּ בְּבָבוּאַת נַפְשָׁהּ. כָּךְ חָיְתָה אֶת חַיֵּי הָאָרֶץ וְלִבָּהּ הָלַם בְּקֶצֶב הַיְצִירָה שֶׁל הַצִּבּוּר כֻּלּוֹ.

יְצִירוֹת גְּדוֹלֵי הַמְשׁוֹרְרִים בְּסִפְרוּת הָעוֹלָם שִׁמְּשׁוּ לָהּ תַּפְנוּקֵי־חַיִּים עִקָּריִּים, מֵהֶם שָׁאֲבָה וְלָהֶם הָיוּ נָתוּנִים הֲגִיגֶיהָ.

נֶאֱמָנָה לְעַצְמוּתָהּ, שֶׁנִּתְגַלְּתָה לָהּ לְיַד הַכִּנֶרֶת, הִבִּיעָה אֶת מִשְׁאַלְתָּהּ בְּאֶחָד מִשִּׁירֶיהָ לָבוֹא לִמְנוּחוֹת בְּכִנֶּרֶת. יְדִידֶיהָ וַחֲבֵרֶיהָ מִלְאוּ אֶת רְצוֹנָהּ.

קִבְרָהּ חָצוּב עַל הַכֶּרַךְּ, הַנִּשְׁקָף מוּל פְּנֵי הַכִּנֶּרֶת. וּבַסְּבִיבָה אֲשֶׁר בָּהּ עָבְדָה בְּגַן יָרָק נִטַּע גַּן־תְּמָרִים, הֲלֹא הוּא גַן־רָחֵל בְּכִנֶּרֶת.

(תרצ"ז)


המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות