– 1 –

יעקב ובניו מצרימה לגור ירדו,

מדבר אלהים במחזה פחדו.

אחת דבר אלהים! וריקם לא ישובו,

יכנעו צאצאיהם לבני חם ידעו,

על רהב כי יענום עיניהם דמעו,

אולם גם עלותם ביד רמה לראות הטיבו

– 2 –

אל מורידם מצרימה עת משם יעלימו

עני תם חזו, כי דרך המדבר ינחמו.

שמה יצווּ משכן ארון וכלים,

זהב וכסף כי יצטרכו לא דאג למו,

כי זהב מצרים פוט וחם יפלו עלימו,

אך דאג לארזים במדבר אינם שתולים

– 3 –

השכיל תם, ארזים מכנען להוריד עמו,

על אדמת חם הביאם ויטעימו,

למען יגדלו וישגשגו ויצמחו;

ואל בניו צוה: יום ממצרים יגאלו

גם את הארזים והברושים אתם יעלו,

כי למעשה המשכן מאד יצליחו,

– 4 –

כמעשה איש תם, אבן ישראל!

אחזת גם אתה ראובן יחזקאל!

חרבות בית תפלותינו באזניך צללו,

ידעת כי יבוא יום לבנות גדרה,

אך מי יפזר כסף לרומם הדרה?

זהב כי יחסר, ולפארה לא יכלו

– 5 –

הרימות בחסדך לה' תרומה,

צוית את בניך לטעת הנשמה,

מוצא שפתיך ונדריך קדש שמרו,

בנו הבית לה' פארו וירוממו,

בצדקתם וטובם תחתיך קמו,

ישגבם אלקים סלה וכככבים יזהירו,

תרכ"ח