לורד זיו, ממנהיגי הקהילה היהודית באנגליה, לא נעתר לפניית ראש־הממשלה מנחם בגין לארגן מסע התרמות מיוחד כדי לחפש ולמשות את הצוללת “דקר”. בעקבות סרוב זה, שלח לו מנחם בגין מכתב שכלל גם את הפסוק ממגילת אסתר: “כי אם החרש תחרישו בעת הזאת רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר.”
come in unto the king these thirty days.’ And they told to Mordecai Esther’s words.
Then Mordecai bade them return answer unto Esther: ‘Think not with thyself that thou shalt escape in the king’s house, more than all the Jews. For if thou altogether holdest thy peace at this time, then will relief and deliverance arise to the Jews from another place, but thou and thy father’s house will perish; and who knoweth whether thou art not come to royal estate for such a time as this?’ Then Esther bade them return answer unto Mordecai: ‘Go, gather together all the ]
מסתבר ששני הצדדים – לשכת ראש הממשלה מזה ומקורבי לורד מרכוס זיו מזה – לא גילו עדיין את כל הפרטים על חילופי־הדברים שהיו בין ראש־הממשלה והלורד בעניין אותה תרומה ל“מגבית דקר”.
ההתכתבות – כך מתגלה עכשיו – התנהלה כולה בצוֹפֶן תנ"כי מתוחכם המבוסס לא על מגילת “אסתר” בלבד – כפי שפורסם בטעות בעיתונים – כי אם על כל חמש המגילות – לעתים בחלקי־פסוקים בלבד.
ואלה כמה פרטים חדשים על תקרית דיפלומטית־תנ"כית זו:
*
בפנייתו הראשונה אל לורד זיו, הקצרה והעניינית, הסתפק מר בגין בקֹהלת י"א פסוק א' (החצי הראשון): “שלח לחמך על פני המים”.
על כך השיב הלורד בסירוב, כשהוא נעזר בשני ציטטין: תחילה מאותו ספר עצמו (קהלת ז' א') – “כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא”. והשנייה משיר השירים פרק ח‘, פסוק ז’ (החצי השני): “אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה, בוז יבוזו לו”.
מר בגין לא נשאר חייב והשיב ללורד במשפט־מחץ ממגילת אסתר, פרק ד', פסוק י"ד (החצי הראשון): “כי אם החרש תחרישי בעת הזאת, רוַח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר”.
הלורד זיו נפגע קשות כי משום־מה המשיך לקרוא באותו פסוק (“ואת ובית אביך תאבדו”). הוא נעצב ללבו ונאנח קשות בדברי פרק א', פסוק ט"ז ממגילת איכה: “על אלה אני בוכיה, כי רחק ממני מנחם משיב נפשי”.
“הזאת נעמי?” – שאל לבסוף מר בגין (רות א', י"ט – השליש האחרון) מאוכזב לגמרי.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.