ח“כ רענן נעים מן המערך הרים את נס־המרד ב”געפילטע פיש".
בשבועות הראשונים הכול הלך למישרין בסיעה החדשה במפלגת העבודה שהורכבה על טהרת יוצאי צפון־אפריקה.
לא זו בלבד שחברי־הסיעה היו פטורים מאכילת “געפילטע פיש” בארוחות־העבודה הרשמיות, אלא שגם לא הוצרכו לבזבז זמן ועצבים (“מוטשענען” לא עלינו) על תרגום אמרות־היידיש של מזכ"ל ההסתדרות ירוחם משל.
אבל, כפי שניתן היה לצפות, פרץ המשבר הראשון בעת שעמדה הסיעה החדשה להחליט מי מחבריה ייצג אותה בוועדת־החוץ־והביטחון של הכנסת. החברים ז’אק אמיר ורפי אדרי – שהם כידוע יוצאי מרוקו, התנגדו בתוקף שתפקיד זה יימסר לרענן נעים, שמוצאו מלוב.
“לא ייתכן” – כך אמרו – “שהמשוגע הזה קדאפי שהוא גדול אויביה של ישראל יוכל להתפאר שדווקא יהודי מארצו שלו זכה בתפקיד כה נכבד בכנסת, בעוד שכולנו יודעים שהמלך חסאן ממארוקו דווקה נוטה חיבה לעם ישראל, וישראלים רבים מוּרשים לבקר בארץ זו כתיירים”.
ח"כ רענן נעים התנגד בכל תוקף לאפליה זו על רקע רגיונלי.
“אני רוצה להקיא מן הסיגרים המארוקניים שלכם” – אמר. הוא לא חלק על כך שקדאפי הוא מגדולי־אויביה של ישראל, אבל הצביע על כך שאצל החלק הפולני־רומני של המפלגה מכהן כיושב־ראש הסיעה ח"כ משה שחל, למרות שצאדם חוסיין העירקי אינו נופל מקדאפי באיבתו לישראל.
אחר שהרוב המארוקני בסיעה הצפון־אפריקנית דחה את תביעתו, הקים ח"כ רענן נעים סיעה חדשה על טהרת יוצאי לוב ומאוריטניה.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.