התנועה הקיבוצית דנה בהקמת תחנות טלוויזיה במעגל סגור במשקים בעקבות הצלחת התחנה שהופעלה ביפתח.
מן העיתונות
האירוע שיסופּר להלן מעולם לא התרחש.
המקום שידובּר בו להלן אינו קיים כלל על המפה.
כל דמיון בינו לבין מציאות כלשהי – מקרי בהחלט.
*
מעשה בקיבוץ אי־שם בארץ, שהחליט להקים תחנת טלוויזיה משלו ולהינתק בכך גם מלוח הזמנים הנוּקשה של הטלוויזיה הממלכתית וגם מן התכניות שרובּן, כידוע, הורסות את המוראל הלאומי והפרטי ומעכירות את מצב־הרוח, בכלל ובפרט.
השידורים הראשונים של תחנת הטלוויזיה החדשה של הקיבוץ נתקבלו בשמחה ובהתלהבות, כשכל החברים רואים במפעל החדש עוד ציון־דרך בנתיב החלוציות הבונה והכובשת.
הם הריעו לצילומי החליבה ברפת, מחאו כף לאיסוף העגבניות, עקבו בהתפעלות אחר תעלולי התינוקות בחדר הילדים.
וכך נמשך הדבר זמן קצר, עד שיום אחד נמאס הטכניקולור המתקתק, וכל החברים התחילו לדרוש “אקשן”, מתח, גילויים, חשיפות, סיפורים מאחורי הקלעים וגם קצת רכילות – משהו על קשריו האפלים של הגזבר עם הבנקים ומשהו על תעלוליו הרומנטיים של המזכיר וכיוצא באלה סיפורים פיקאנטיים.
*
לאחר ישיבה סוערת החליטה המזכירות להקים בקיבוץ ערוץ שני, כדי לשחרר את החברים מן הרעל ומשטיפת המוח ההרסנית של הערוץ הראשון.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.