לא.

זו איננה טעות־דפוס, כי אם דוקטרינה תיאולוגית־חברתית חדשה, שהחתום־מטה מתכבד להעלות אותה לדיון ציבורי, בעקבות פסק־ההלכה של כב' הרב הראשי הספרדי, הראשון לציון ר' עובדיה יוסף.

אפשר לקבל או לא לקבל פסיקותיו של הראשון־לציון, אבל אי־אפשר שלא לשבח את מעורבותו העמוקה בבעיות־השעה, מעורבות שראוי הוא בגינהּ לתואר “הרב הצועד עם הזמן”. די אם נזכיר את פסק־ההלכה שלו על איסורי הנסיעה לחוץ־לארץ (אלא לחתונות של גבירים או מטעמי פיקוח נפש), או הפּסק שאוסר על חזנים שעוברים לפני התיבה להופיע במכנסיים קצרים וכיו"ב.

לפני ימים מספר פסק כב' הרב שגוי כי יתגייר, שׂוּמה עליו בגִלגולו החדש – כיהודי – לנהוג כיהודי ספרדי לכל דבר, ממש המשך מעשה־בראשית בכל הנוגע ל“צלמו ודמותו”.

כמי שאינו מצוי אצל ספרי־הלכה, מתכבד אני להציע תיקון לפסק זה – תיקון שעשוי, לעניות־דעתו של מדור זה, לחולל מהפכה בכל הנושא הכאוּב של פער העדות.

אין צורך לומר, שאשמח מאוד אם גם עמיתו האשכנזי של הרב עובדיה יוסף ייכנס בעבי הקורה ויידרש לעניין.

מהי איפוא ההצעה?

ההצעה היא שהפסק של הראשון־לציון יחול רק על גויים שמצטרפים אלינו ממדינות שניתן לסווג אותן כ“אשכנזיות” מובהקות: כגון החלק האירופי של ברית־המועצות, ארצות־הברית, מערב־אירופה וכמובן גם אשכנז המקורית. לעומת זאת, גויים שיבואו להצטרף לעם ישראל ממדינות “ספרדיות” מובהקות, כגון ארצות אפריקה ואסיה, ארצות־הבלקן ואולי גם ספרד המקורית – הללו, בהתגיירותם, יחוּיבו לנהוג כיהודים אשכנזים לכל דבר – בלבוש, במנהגים, בתפילה וכיו"ב תחומי־היכר עדתיים מובהקים.

וכך יהיה הגוי־לשעבר ממוסקווה או מלוס־אנג’לס צ’חצ’ח גמור, ואילו הגוי־לשעבר מקזבלנקה או מקושטא יהיה ווּזווּז טהור ושניהם – שני סוגי גויים אלה או יהודים חדשים אלה – יהיו בעצם היהודים השלמים ביותר, סמל ומופת למיזוג גלויות אמיתי – או אם תרצו: מיזוג גויויות.