רקע
שלום רוזנפלד

המלחמה בין ישראל לארצות־הברית לא פרצה באופן פתאומי.

כמו בטראגדיה יוונית קלאסית, קדמה למלחמה שרשרת־אירועים, שלא היה בכוחו של בן־תמותה למונעם.

כצפוי, לא יכול היה ראש הממשלה לעבור בשתיקה על צעדו האחרון של הנשיא רייגן, שהִשעה את אספקת חלקי־החילוף לכלי־בית חשמליים מתוצרת ארה"ב (220 וולט).

ראש הממשלה זימן את השגריר סם לואיס, ואחר שהסביר לו את הרקע ואת משמעות חג־החנוכה לישראל, הודיע שישראל מוותרת על כספי הסיוע הצבאי האמריקני.

הממשל האמריקני, ובעיקר שר ההגנה קספר ויינברגר, הגיבו על הודעת בגין בתדהמה ובזעם. קספר הרשע הורה מיד להקצות את הכספים שהתפנו למימון שני מטוסי “אייווקס” נוספים לסעודיה.

בעקבות התפתחות זו החליט השגריר לואיס לחסוך לעצמו טִלטולי־הדרך בין תל־אביב לירושלים והתמקם במלון “הילטון” בבירה (מטעמים היסטוריים מובנים העדיף הפעם שלא להתאכסן במלון “המלך דוד”). בטרם פרק לואיס מזוודותיו, זומן שוב לראש הממשלה, ומר בגין הודיע לו שמכאן ואילך לא יהיה עוד הדולאר הילך חוקי במדינת ישראל, וכל תכניות־החיסכון הדולאריות בטלות ומבוטלות.

הודעה זו נפלה כפצצה על ראשי הממשל האמריקני. הנשיא רייגן כינס את מועצת ההגנה הלאומית לדיון במצב והורה לכוח־המשׂימה האמריקני בבסיסיו במצרים להיכנס לכוננות גבוהה.

שר הביטחון, אריק שרון, החליט באישורו של ראש הממשלה לגייס חלק מן המילואים הישראליים בארצות־הברית ומינה את אריה גנגר למרכֵּז הפעולה במנהטן.

זה היה שוב קספר הרשע שהגיב על פעולתו של אריק שרון בצעד יוצא־דופן: הוא הורה לשתי נושאות־המטוסים הגרעיניות “נימיץ” ו“אייזנהאור” להפליג לעבר חופי ישראל בנתיב המוכּר להן מימים עברו.

ממשלת ישראל הגיבה בניתוק הקשרים הדיפלומטיים עם ארצות־הברית.

האירועים הדראמאטיים רדפו זה את זה כמו בסרט מתח:

השגריר אפרים עברון ביקש מפלט מדיני בוושינגטון; האלוף אברהם טמיר נשלח למוסקווה כדי להכין את הקרקע למזכּר הבנה אסטראטגי עם ברית־המועצות.

והנה הגיע השׂיא הנורא של המשבר, כאשר הנשיא רייגן הודיע בכל שלוש רשתות הטלוויזיה, שכוחותיו של אריק שרון חצו את האוקיינוס, ואין לארצות־הברית ברירה אלא לבקש בדחיפות סיוע צבאי מסין העממית.

*

ואז התעוררתי ושמעתי ב“קול ישראל” את דבריו המרגיעים של שר החוץ האמריקני, אלכסנדר הייג, שענני־המשבר חלוף יחלפו במהרה.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47280 יצירות מאת 2633 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 19764 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!