החבורה הברלינית:

עומדים: נחמן סירקין, יוסף לוריא, שמריהו לוין, אביגדור יעקבסון, מיכאל רוזנשטיין, הויך, שמחה רוזנבלום.

יושבים: אריה ליב מוצקין, היינריך לוה, ישראל מוצקין.

בשנת הט“ו לפטירתו של נחמן סירקין – ח' אלול תרפ”ד – יקבל הקורא העברי כרך ראשון לכתביו המכונסים. הרי זה נסיון ראשון להחזיר לקורא העברי את אבדתו ולהקים את שם סירקין על נחלתו.

נחמן סירקין. המבשר והמעורר של הציונות הסוציאליסטית, פיזר את רוחו בעל־פה ובכתב מעל דוכנים שונים ובלשונות שונות: עברית ואידיש, גרמנית ורוסית, אנגלית וצרפתית. דבריו שבכתב צרורים בתוך חוברות ועלונים ועתונים יומיים וירחונים, של יהודים ושל לא־יהודים, מהם יקרי מציאות, מהם נשכחים. תקצר יד הקורא, ואפילו השקדן והחטטן, להשיג כל אלה. וגם מסדרי הכתבים טרם עלה בידם להשיג את כל הנדרש לעבודתם.

נחלתו הספרותית של סירקין, שאינה אלא שריד מועט מאישיותו המקורית והדינאמית, לא כונסה עד היום. בעודו בחיים היו מעיניו נתונים לא למה שכבר כתב, אלא למה שהוא עתיד לכתוב¹. לאחר מותו הוציאו פועלי ציון באמריקה שני כרכים מלקוטי כתביו באידיש.

המהדורה העברית אינה עשויה כמתכונה האידית, ואין הכרך הניתן בזה תרגומו של אחד הכרכים שבאותה הוצאה.

מסדרי המהדורה העברית בקשו לכנס את הכתבים לפי השלבים העיקריים בפעולתו של סירקין. דברים שנכתבו בסערת הזמן, מתוך מלחמה ברוחות שליטות בזמנן, ראוי להם שינתנו במסגרת הזמן. על אחת כמה וכמה ראויה בחינת הזמן למי שהקדים את זמנו, למי שהלך והוליך לקראת זמנים באים.

אין המהדורה הזאת מתכוונת לכנס את כל כתביו של סירקין, כי אם מה שנכלל במפעל חייו וטבוע בחותמו האישי. תשומת לב מיוחדת תהיה נתונה לדבריו שנכתבו במקורם עברית. התרגומים יהיו נעשים, ככל האפשר, מכלי ראשון.

הכרך הראשון הניתן בזה מקיף תקופה מסויימת בפעולת סירקין, ימי היותו לבדו, הוגה יחיד של הציונות הסוציאליסטית בסביבה עוינת ומלעיגה.  באותן השנים (1898–1903) מפרסם סירקין את בכורי מחשבתו, שבהם מקופלים עיקרי דבריו הבאים.

ברכת המסדרים נתונה למשפחת סירקין אשר העמידה לרשותם את העזבון הספרותי אשר בידיה, לספריה הלאומית בירושלים, לארכיון העבודה בתל־אביב, למר א. מ. מלאכי אשר עשה נסיון ראשון לרשום ביבליוגרפיה עברית של סירקין, למרדכי קושניר, לב“צ דינבורג, לב. לוקר, לז. וו. לאצקי־ברתולדי, לד”ר ת. זלוציסטי. כולם היו לעזרה. וזכור לטובה קלוב סירקין בתל־אביב אשר בימי טובה חלם את חלום ההוצאה ובימי פורענות טרח וזירז את המסדרים לבל יתרשלו בעבודתם מחמת חומרות השעה. ואחרון אחרון: מחלקת הארגון של ההנהלה הציונית אשר סייעה בהוצאת הספר.