רקע
שלמה שבא
לודלוף מפרנקפורט־על־מיין חוקר את שמעון בן יעקב אשכנזי בעניין הארבה

חוקר הטבע איוב לודלוף מפרנקפורט־על־מיין היה שמח מאוד. נודע לו כי לעיר הגיע עובר אורח מארץ־ישראל, שמעון בן יעקב אשכנזי, שיצא בשליחות צפת בשנת תנ"ב, 1692, ועבר בעריהן של איטליה, פולין וליטא וגרמניה. איוב לודלוף כתב באותם ימים ספר על הארבה, וביקש לחקור את האורח על הארבה הפוגע מדי פעם בארצו. נפגש לודלוף עם שמעון בן יעקב ושאל אותו שאלות על הארבה בארץ־ישראל, ושמעון ענה לו כל מה שידע, מאומה לא החסיר ואחר־כך רשם את השאלות שנשאל ואת תשובותיו בפנקסו.

השאלה הראשונה של איוב רודלוף, בלשונו של שמעון אשכנזי, היתה: “אם הארבה הבא בארצנו הכול מין אחד כזה המצויר אצלו?”

החוקר הראה לו לוחות מצוירים של סוגי ארבה שונים ושמעון עיין בלוחות וענה:

– על הרוב הוא כך אלא שיש יותר גדולים ויותר קטנים.

– כמה גדולים היו?

– היותר גדולים שראיתי יהיה ג' פעמים מאלו ויש להם שלושה זוגות שיניים.

– מה שמם אצלכם?

– כיוון שלא יש אלא מין אחד, על הרוב כולם נקראים ארבה.

– מי הם האוכלים אותם?

– האוכלים אותם הם בני אדם הדיוטים תוגרמים – הודיע שמעון אשכנזי – וגם כן איזה יהודים הדיוטים. ומבשלים אותם במים, הוסיף.

– כמה פעמים בזמני אני ראיתי אותם?

כחמש שנים לפני כן היה שמעון אשכנזי עד לרעש אדמה בצפת, איש אמנם לא נפגע, אבל לעיר נגרמו נזקים חמורים. לפני בואו לפרנקפורט שעל המיין, הוציא לאור ספר על מדרש חמש המגילות בשם “יפה ענף” ואת כספי מכירת הספר הקדיש לצפת. בהקדמה לספר תיאר את אימת הרעש ואת נזקיו ואת הארבה שפשט על הארץ אחריו. עכשיו, משנשאל לכמה פלישות ארבה היה עד, הרהר לרגע וזכר אותם ימים שהשרצים אכלו את טוב הארץ ואת הרעב שבא בעקבותיו וענה:

– ב' פעמים. וזה שתי שנים בא הפעם השלישית ואני לא הייתי שם אלא כתבו לי מירושלים.

– מאיזה מקום באו?

– לא ידענו בדבר בבירור. אבל אנשים ערביים אמרו שבאו דרך המדבר.

– באיזה זמן באו?

נזכר שמעון בן יעקב – על אדני החלונות עמדו אותו יום חנוכיות והשיב:

– פעם ראשונה שאני ראיתי אותם היה בחודש כסליו בימי חנוכה בצהריים ולעת ערב, שתי שעות קודם הלילה, היו הולכים, וכך היו עושים בכל יום שמונה חודשים. אלא שבאיזה ימים היו באים הרבה ובאיזה ימים מעט.

– אם מייבשים אותם באוויר או בשמש לשמור אותם לאכול?

– יש מקומות שמולחים ומיבשים אותם לשמור אותם אבל לא כן יעשה בארצנו.

– מה סיבוב לקח הארבה?

– כשבא היה בחברון וירושלים ושכם.

– כמה גבוה היה על הארץ?

– היו גבוהים ב' טפחים ויותר זה על זה.

– מה היזק עשו?

השתדל לענות על השאלה בקור רוח. מי שחקרו היה איש מדע שרק העניין המדעי לפניו, וביקש לענות בסגנונו שלו:

– ההיזק שעשו – היו אוכלים כל הירק והתבואה, והאילנות לבנים והרבה אילנות נתייבשו.

ונגד עיניו עמד מראה הגליל באותם ימים, עירום ועריה, כמי שהורידו ממנו את בגדיו.

– במה היו מגרשים אותם?

– היו מכים בשתי קערות נחושת זו על גבי זו כדי להשמיע קול והיו בורחים בימים ראשונים, אבל אחר־כך הורגלו.

– לאיזה מקום הלכו?

– לא ידענו.

והוסיף יעקב אשכנזי ומנה סימנים שבארבה: הארבה הנזכר היה להם סימן אחד בחזה. על איזה מקום מהם היה חקוק אות חי“ת ועל איזה מהם היה חקוק אות טי”ת. ואותם שהיו בהם טי“ת היו נזהרים מלאוכלם, כי היו אומרים שהוא סימן טמא, ואותם שהיה בהם אות חי”ת היו אוכלים אותם, כי אמרו שהוא סימן שמו – חגב, והוא מין כשר.

סגר החכם איוב לודלוף את פנקסו לאחר שרשם את כל שביקש לשמוע והודה ליעקב בן שמעון ויצא מן הבית. יעקב בן שמעון היה שמח על העזרה שעזר לחכם הגוי, והלך לעשות את שליחותו, לעבור על בתי עשירי היהודים בפרנקפורט ולבקש תרומות למען בני קהילתו העניים.


מקורות: לתולדות קשריהם של חכמי ארץ־ישראל עם חכמי איטליה – מ' בניהו, סיני כרך ל"ה; שלוחי ארץ־ישראל – א' יערי.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 37252 יצירות מאת 1912 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 13597 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!