רקע
שלמה שבא
זיידאן החמסן מחברון * מעשה בעיבור בשכם

כמה וכמה דרכים לארץ־ישראל בין בים ובין ביבשה, ויהודי היישובים שבדרך לארץ – משום חיבתם לאחיהם ומשום אהבתה של הארץ – דואגים לאחיהם העוברים במקומותיהם, אם בערי הנמל ואם בערי היבשה, ועוזרים להם בדרכם לארץ הקודש.

וכך היה הדבר גם בקהיר. סעיד ברדע, יהודי אמיד העוסק בצורכי ציבור, פרנס וגבאי שיישוב ארץ־ישראל קרוב ללבו, קיבל על עצמו לדאוג לנוסעים בשיירות לארץ־ישראל דרך מדבר סיני ובשעה שהם עוברים בשפלה ועולים בהר, דרך חברון, עד ירושלים. ובא סעיד ברדע בדברים עם השבטים בסיני וראשיהם והבטיח להם תשלום נאה כדי שיגנו על שיירות הנוסעים. ונסע לארץ־ישראל, ועבר בהר חברון שהוא מקום מועד לפורענות, וחקר ושאל מיהו השבט החזק ביותר היושב בהר ומיהו השייח' שלו, ואמרו לו, אלו בני זיידאן, ובא במשא ומתן עם השייח' והבטיח לו כסף רב והשייח' נשבע כי ידאג לשלומם של נוסעי השיירות הבאים ממצרים דרך ההר ויגן עליהם מפני השודדים – שערה לא תיפול מראשם ורכושם לא ייפגע ויובילם בשלום בין שבטי הבדווים והכפרים, עד ירושלים.

והשיירות יצאו לדרך.


לוי אביטבול איש חברון היה ובשנת תס"ח, היא 1708, יצא מטעם קהילת חברון לשליחות בארצות צפון אפריקה. וכשסיים שליחותו ביקר בקהיר אצל גיסו, הוא הפרנס סעיד ברדע, הממונה על שיירות ארץ־ישראל, ונשתהה אצלו, ושמחו זה בזה. וכשעמד לחזור לעירו חברון, אמר לו גיסו סעיד ברדע כי בהגיעו לגבול הר חברון יתקשרו הוא והבאים עמו עם השייח' של זיידאן, כמדובר ביניהם, וישלם לו שכרו, וזה יוביל את השיירה בביטחון לירושלים.

וכך עשה אביטבול, ומשהגיע לגבול הר חברון התקשר עם השייח' והלה שלח את אנשיו ללוות את השיירה. אבל כבר בתחילת הדרך היה אביטבול מאוכזב מהתנהגותם וכשהגיע לחברון, בערב פסח, שלח מיד מכתב נרגז לגיסו הממונה על השיירות וסיפר לו על רשעותו של זיידאן המפר את כל הבטחותיו ותבע להפסיק כל קשר עם השייח' השודד. וכך הודיע לו:

אני יכול לספר לך את כל הקורות עם זיידאן הרשע. גנבו ממני צוף [מעיל צמר] שהייתי לובש ולא השגיחו בי לא במים ולא ברכיבה ולא בהנהגת הגמל והמשא. ולאחרים היו נכנעים רק אחרי תשלום מתן. אבל אני, כשראיתי שאינו משגיח, לא סמכתי כי אם על ה' יתברך, עד שהגעתי בשלום.


לוי אביטבול תבע מגיסו לבטל את ההסכם עם זיידאן ולא לתת לשום יהודי לנסוע עמו, וסיפר לברדע כי זיידאן, שלא ידע כמובן שהוא גיסו, לעג לברדע ולבאים עמו וכתב לגיסו בקהיר: “הוא אומר כי אינו צריך לך וליהודים וכפר בטובתך ואם יחזור ויחנן קולו – אל תאמין לו שבא עלי שכירותו בכפליים.”

וסיפר אביטבול כי אפשר לשכור שומרים אחרים – בשכר נמוך יותר:

והיום יש גויים הרבה שנושאים הרוכבים בארבעה או בשישה גרוש ולא יותר והא ראיה ששכרתי לצורך כ"א נפשות עם כיכר צימוקים ומטלטלים הרבה בעשרה גרוש בכול מכול. גם לשני חכמים שלא היה מספיק לזיידאן יימח שמו ליקח מהם ח' דינרי זהב, שכרתי להם בדינר וחצי לכל אחד.


אביטבול לא היה מוכן לוותר על מעיל הצמר – הצוף – שגנבו ממנו וכתב לגיסו ברדע: “ואם תראה את זיידאן תאמר לו שאיני מדבר עמך לעולם אלא אם כן תביא לי הצוף של גיסי מן תחת הארץ.” והוסיף: “ואמרו לי הגויים שיכול הוא, אם ירצה, להחזירה ואם כבר נתייאשתי” – מבקש אביטבול מגיסו – “רחמי שמים רבים, תשלח לי אחר עם מלולו [שם איש] בשיירה ראשונה, שאני עירום ועריה.”

עד כאן מכתבו של אביטבול. אם הצליח ברדע לשכנע את השייח' זיידאן להחזיר את המעיל אינני יודע, אבל בטוח אני שאם לא החזירו, הרי הוא עצמו, טוב לב ורחמן, שלח לו לאביטבול כבקשתו, מעיל צמר חדש ונאה וחימם לבו וגופו.


זה הסיפור על חברון שבהרי יהודה ושודדיה, ומכאן נצפין ואספר מעשה בעיבור משכם שבהרי אפרים.

קטנה הקהילה בשכם, אבל גם בה יש שערוריות ורכילות תהלך שם וגם מעשה פלא בבעל שיצא מביתו לחפש פרנסה ואשתו ילדה בן. ורודפי אמת שבעיר, או שוטרי צניעות מטעם עצמם, הוציאו שמועה רעה על האישה והקהילה הקטנה רעשה. שב הבעל לביתו והגיעו השמועות לאוזניו ולא היה יותר כתמול שלשום והיה רוגן וכועס ורב. נחת מהיילוד שכל אדם זכאי לו – לא היתה לו ואילו אשתו הפנתה גבה אליו, ובני משפחתה הקימו מהומות על שטפלו לשון הרע על קרובתם ובני משפחתו של הבעל הסיתו אותו כנגד אשתו, ולא היה לו מנוח. אין הוא יכול לצאת למסעותיו ולסחור בסחורתו ואין הוא יכול לשבת בשקט במקומו. והחליט לפנות לרב וגדול ולשאול שאלה. ונסע לירושלים, אל בית דינו של הרב שלמה הבדלה, החשוב ברבני העיר, וסיפר לשון הרע ששמע על אשתו והעלה גם תהיותיו. והרב שמע וכך כתב:

שאלה זאת באה אלינו משכם על מעשה באישה שהלך בעלה מן העיר ביום כ“ז לחודש תשרי משנת התפ”א למקום אחר לבקש טרף לביתו. והיה בדרכו כמה חודשים וישלחו אחריו אנשי ביתו, כי אמרו לו שאשתו מעוברת ויקרבו ימי העיבור לעת לידה.

ויהי כשמוע האיש וישם לדרך פעמיו ויבוא לביתו בחודש סיוון ויראה כי ארכו הימים ולא ילדה אשתו כפי חשבון ימי העיבור וייצא שוב לדרכו. ולעת עתה האישה ילדה בן בריא ושלם בכל אבריו, יום ו' לחודש מרחשוון שנת התפ"ב.


ועכשיו, שימו לב. הבעל יצא מביתו בפעם ראשונה בסוף חודש תשרי תפ“א. כששב לביתו בחודש סיוון, שבעה חודשים לאחר צאתו לדרך, עדיין לא ילדה אשתו. יצא שוב לדרך ועברו שישה חודשים ואשתו ילדה. היה זה בחודש חשוון תפ”ב. ועכשיו, אם העיבור הוא משל הבעל, מתי נעשה? אם נאמר בתשרי שעבר, הרי עברו שלושה־עשר חודשים עד שילדה, ואין זה מדרכי העולם. ואם נולד מעיבור שעיבר הבעל בשעה שחזר לביתו בחודש סיוון, הרי עברו רק שישה חודשים עד שילדה, וגם זה איננו מדרכי העולם. שאל הבעל מה יהיה משפט הילד והאישה.

אינני יודע מה ענה הרב. אם דן לקולא שנעשה מעשה נס, או ציווה על גירושין וקבע מה שחכמים מדורות נזהרו ממנו כמפני אש – להכריז על הילד כממזר. אבל יודע אני, שלא שקטה שכם, עד השערורייה הבאה ועד הרכילות שבאה עמה.


מקורות: לתולדות קשריהם של יהודי מרוקו עם ארץ־ישראל – מאיר בניהו בסיני ל“ו; “אורים גדולים” לאברהם זאבי, סיני ל”ו.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48800 יצירות מאת 2703 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20830 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!