הנפשות
דְּבוֹרָה, יָעֵל — שתי נערות עבריות
וַשְׁתִּי
מְמוּכָן — הוא המן
זֶרֶשׁ — אשתו
אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ — מלך פרס ומדי
כַּרְשְׁנָא, מַרְסְנָא, זֵתָר, שֵׁתָר — שרי המלך
אולם בהיכל המלך, בפרס ומדי, בעיר שושן.
דבורה ויעל — מנקות במברשות שבידיהן את כלי האולם מן האבק אשר כסם1.
דבורה
אוֹי לִי!
אֲבוֹי לִי
הִנְנִי בְרָעָה —
הַשַּׁבָּת כְּבָר בָּאָה!
יעל
גַּם אַתְּ עִבְרִיָה?
הָהּ, אָחוֹת עֲנִיָּה,
גַּם אֲנִי בַּת־יִשְׂרָאֵל —
שְׁמִי יָעֵל!
דבורה
וְאָנֹכִי — שְׁמִי דְבוֹרָה;
מַה נּוֹרָא, מַה נּוֹרָא —
הֵן כָּתוּב בַּתּוֹרָה:
לֹא תַעֲשֶׂה מְלָאכָה
בְּיוֹם הַשַּׁבָּת —
יעל
אָמְנָם כָּכָה!
דבורה
לַשָּׁוְא בִּקַּשְׁתִּי
אֶת הַמַָּלְכָּה וַשְׁתִּי
כִּי תִתֵּן לִי מְנוּחָה
בַּשַּׁבָּת הַבְּרוּכָה,
לֹא שָׁמְעָה לְקוֹלִי —
אוֹי לִי אֲבוֹי לִי!
יעל
מִי יִתֵּן וָמַתִּי
וְלֹא אֲחַלֵּל שַׁבַּתִּי!
דבורה
עוֹד מְעַט, עוֹד מְעָט,
עוֹד רֶגַע קָט,
וְיָרַד הַשֶּׁמֶשׁ
וּבָא לֵיל אֶמֶשׁ,
וְתַם יוֹם הַשִּׁשִּׁי…
יעל
מַה־חַטָּאתִי, מַה פִּשְׁעִי
כִּי הֵנָּה הוּבֵאתִי
מִבֵּיתִי
לְחַלֵּל כָּל קֹדֶשׁ
יוֹם שַׁבָּת וָחֹדֶשׁ.
(היא משליכה מידה את מניפה)
אֵינֶנִּי רוֹצָה!
דבורה (משליכה אף היא את מניפה מידה).
גַּם אֲנִי לֹא אֶחְפֹּצָה!
יעל
יַעֲבֹר עָלַי מָה!
כָּל רָע
כָּל פֶּגַע, כָּל שֶׁבֶר
לֹא אֶעֱשֶׂה דָּבָר!
דבורה
גַּם אֲנִי, יַקִּירָתִי,
לֹא אֶעֱזוֹב אֱמוּנָתִי
וְחָטָאתִי —
לוּ תִמְצַאֵנִי כָּל צָרָה.
גַּם שָׁרָב גַּם קָרָה
לוּ גַם אֵרֵד דּוּמָה
לֹא אֶעֱשֶׂה מְאוּמָה:
יעל
הַיּוֹם כְּבָר פָּנָה
אֵין אִישׁ פֹּה אִתָּנוּ…
אַל לָנוּ
לְהִתְעַצֵּב וּלְהִתְאַבֵּל
אֶת הַשַּׁבָּת נְקַבֵּל!
דבורה
בְּכָל נַפְשִׁי וּמְאֹדִי,
נָשִׁיר “לְכָה דוֹדִי”!
יעל (הרימה כפיה למרום)
לְכָה דוֹדִי,
הוֹדִי וּכְבוֹדִי.
לִקְרַאת כַּלָּה
תָּשָׁה וְקַלָּה
וּמְאֹד נַעֲלָה
שֶׁיָּרְדָה מִלְּמַעְלָה
בְּטֶרֶם בָּא לָיְלָה.
דבורה (אף היא בהרמת כפים)
הִיא הַשַּׁבָּת הַקְּדוֹשָׁה —
עֲטֶרֶת לְרֹאשָׁהּ
צְנוּעָה וּבוֹשָׁה
וְלָכֵן הִמְתִּינָה
בַּפִּנָּה
בְּצִנְעָא
וּכְשֶׁשָּׁקְעָה הַחַמָּה
הַיָּמָּה
אָז קָמָה
וּבָאָה…
ושתּי (נכנסת)
דבורה (בפחד)
וַשְׁתִּי הָרְשָׁעָה!
ושתּי (סופקת כף)
אֵי שָׁמַיִם!
הֵן חוֹבְקוֹת יָדַיִם!
הַיּוֹם כְּבָר רַד
עוֹד מְעַט, עוֹד מְעַט
וּבָאָה לִסְעוּדָה
כָּל הָעֵדָה הַכְּבוּדָה
וְאַף דָּבָר לֹא מוּכָן:
(בכעס לצד הנערות)
תִּפַּח רוּחָן!
(היא קוראת בקול)
מְמוּכָן! מְמוּכָן!
המן (בא משמאל)
הִנֵּנִי,
בָּבַת עֵינִי!
ושתּי (בכעס מעושה)
מַה? בָּבַת עֵינִי?
אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ כָּכָה יִקְרָאֵנִי
וְאַתָּה הַשֵּׁנִי!
אֲסַפֵּר זֹאת לָרִאשׁוֹן, לַאֲדוֹנִי
וְאֶרְאֶה מַה יַעֲנֵנִי
המן
סִלְחִי…אָנֹכִי מִיֵּינִי…
הָהּ מַלְכָּה חֲבִיבָה,
זֶה יָמִים שִׁבְעָה
שֶׁאֶשְׁתֶּה יַיִן וְיַיִן שָׂרוּף
וְאֵין פִּי מַבְחִין בִּדְבָרָיו.
ושתּי
סָלַחְתִּי, סָלַחְתִּי,
הִנֵּה כְּבָר שָׁכַחְתִּי
אֶת הַדָּבָר הַזֶּה —
המן
פְּלֵטַת הַפֶּה…
ושתּי
אַךְ אַחַת לְךָ סְלֹחַ
וּשְׁכֹחַ
לֹא אוּכָלָה.
לָמָּה זֶּה עָשִׂיתָ לִּי נְבָלָה
וְהֵבֵאתָ אֶל הֵיכָלִי
אֶת הַקְּלָלָה —.
(מראה באצבע על העבריות)
אֶת שְׁתֵּי הַנְּעָרוֹת
הַנִּבְעָרוֹת,
אֶת דְּבוֹרָה וְאֶת יָעֵל!
המן (קרב אל העבריות ומתבונן בלעג בפניהן)
בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל!
ושתּי
הֵן חוֹבְקוֹת יָדַיִם!
המן
אֶת הָאַחַת שִׂרְפִי חַיִּים!
ושתּי
עֵצָה מְחֻכָּמָה!…
המן
וְאֶת הַשְּׁנִיָּה, קַבְּרִי חַיִּים בָּאֲדָמָה!
ושתּי
גַּם זוּ עֵצָה טוֹבָה
אַךְ לִרְאוֹת גַּם אֶת דָּמָן אֹבֶה!
המן
אִם כֵּן:
עִקְרִי מִפִּיהֶן שֵׁן
וְהַפְשִׁיטִי מֵעֲלֵיהֶן
אֶת שִׂמְלוֹתֵיהֶן
וְסִרְקִי בְשָׂרָן מְעַט
בְּמַסְרֵק בַּרְזֶל חַד.
ושתּי
הַשְׁמַעְתֶּן הַדָּבָר?
המן
עַתָּה פֹּה וְאַחֲרֵי רֶגַע בַּקָּבֶר…
ושתּי
לָמָּה זֶה תַּעֲמֹדְנָה דֹם?
דבורה ויעל
שַׁבָּת הַיּוֹם!
המן
לָמָּה לֹא תֶהֱמֶינָה?
לֹא תְמָרְרֶנָּה?
לֹא תִבְכֶּינָה?
נַעֲרוֹת תֹּם?
דבורה ויעל
שַׁבָּת הַיּוֹם!
המן (אל ושתי)
בְּטֶרֶם עָזְבָן אֶת אַרְצוֹת הַחַיִּים
צַוִּינִי: וְאֶשַּׁק לָהֶן בַּלְחָיַיִם.
ושתּי
שְׁקָה גַם אַחַת וְגַם שְׁתַּיִם.
שְׁקָה פַּעֲמַיִם
המן (קרב אליהן לנשקן)
דבורה ויעל (יורקות לו בפניו)
המן
גֶּשֶׁם! גֶּשֶׁם יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם
ושתּי (צוחקת אל העבריות)
הֶאָח! הֶאָח!
מַה טּוֹב כִּי עֲשִׂיתֶן כָּךְ,
הֶחֱיִיתֶן אֶת נַפְשִׁי —
לָכֵן אֲשַׁלֵּחֲכֵן לַחָפְשִׁי;
לוּלֵא הַגֶּשֶׁם אֲשֶׁר הוֹרַדְתֶּן
וַאֲבַדְתֶּן!
לֵכְנָה לְבֵיתְכֶן עִבְרִיּוֹת כְּשֵׁרוֹת
וּבָרֵכְנָה שָׁם עַל הַנֵּרוֹת.
מָחָר אָמִית תַּחְתֵּיכֶן שְׁתֵּי עִבְרִיּוֹת אֲחֵרוֹת…
דבורה ויעל
אֲהָהּ! אֲהָהּ!
ושתּי
מַה תִּצְעַקְנָה, מָה?
לָכֵן לֹא יְאֻנֶּה כָּל רָע!
לֵכְנָה
וְאַל תִּשְׁתַּפֵּכְנָה
מֵעֵינֵיכֶן
דִּמְעוֹתֵיכֶן,
עַל מַרְבַדַּי.
דבורה ויעל
אֵל שַׁדַּי!
ושׁתי
לֵכְנָה, מִלָּתִי אֲמוּרָה
דבורה
אֲרוּרָה!
מִי יִתֵּן וָמַתְּ,
וְגָוַעְתּ!
ושׁתּי
מִי?
דבורה
אַתְּ!
בְּטֶרֶם עֲלוֹת הַשָּׁחַר
וְלֹא תָמִיתִי אֶת אַחְיוֹתֵינוּ מָחָר!…
(דבורה ויעל הולכות לצד ימין)
ושׁתּי
יְהוּדִיּוֹת סְכָלוֹת.
אֻמְלָלוֹת,
אַךְ גִּשְׁמָן הָיָה נִפְלָא כָּכָה!
זֶה הָיָה גֶּשֶׁם בְּרָכָה
הַאַף אֵין זֹאת אָחָא?
(יוצאת לצד ימין)
המן (מתוך כעסו)
אֲרוּרָה אַתְּ, וַשְׁתִּי
רָאִית אֶת בָּשְׁתִּי
רָאִית וְלָעַגְתְּ
וְאֶת הָעִבְרִיּוֹת לֹא הָרַגְתְּ
עַל אֲשֶׁר יָרְקוּ בְּפָנַי —
לָכֵן אֲנִי נִשְׁבַּע בַּעֲשֶׂרֶת בָּנַי:
מִזֶּה הָרֶגַע
אֶהְיֶה לָּךְ לְנֶגַע
וּלְפֶגַע
כִּי לֹא אֵרָגַע
עַד כִּי אֶעֱנֹד לְצַוָּארֵךְ חֶבֶל —…
גּוּרִי לָךְ, בַּת מֶלֶךְ בָּבֶל!
אחשׁורוש (בא בלוית ארבעת שריו, משמאל הוא שכור)
מְמוּכָן הוּא! מְמוּכָן הוּא שֶׁהָלַךְ!
אֶל־הָמָן לָמָּה זֶה עָזַבְתָּ אֶת הַמֶּלֶךְ,
וְאֶת הַפַּרְתְּמִים וְאֶת הַשָּׂרִים
וְאֶת הַיֵּינוֹת הַמְּתוּקִים וְהַמָּרִים
וְאֶת הַכֵּלִים הַיְקָרִים?
בֶּן מָוֶת אַתָּה, מְמוּכָן.
אַךְ בְּזֹאת תּוּחַן
אִם הַגִּיד לִי תַּגִּידָה
פִּתְרוֹן לִי…לְכָל חִידָה:
מִי שׁותֶה עַד שֶׁלֹּא לְהַרְגִּישׁ וְלֹא לָחוּשׁ?
המן (משתחוה)
אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ!
אחשׁורוש
מִי הוּא שֶׁאֵינוֹ יָכֹל מִמְּקוֹמוֹ מוּשׁ?
המן (משתחוה)
אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ!
אחשׁורושׁ
מִי מוֹלֵךְ מֵהֹדוּ וְעַד כּוּשׁ
המן (משתחוה)
אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ!
אחשׁורושׁ
אֶת נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ!
הִנֵּה לַעֲנוֹת לִי הוֹאַלְתָּ
בּחכמה וּבטוּב טעם —
לָכֵן אֶסְלַח לְךָ הַפַּעַם
עַתָּה אֶעֱמֹד מִמּוּלְכֶם
(עומד ממולם)
וְאֶשְׁאַל אֶת כֻּלְכֶם:
עֲנוּ לִי יַחַד
בְּלִי מוֹרָא ופחד
לְמִי מֵאִתָּנוּ יֵשׁ
עַמּוּדֵי שֵׁשׁ?
כלם (משתחוים)
לַאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ!
אחשׁורושׁ
אִמְרוּ נָא לִי:
מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף לְמִי?
לְמִי יְקָר וְתִפְאָרֶת,
וְרִצְפַּת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת?
כלם (משתחוים)
לַאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ!
אחשׁורושׁ
לְמִי יֵשׁ עִיר עֲשִׁירָה?
מְאִירָה?
מַזְהִירָה?
כְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה?
כלם (משתחוים)
לַאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ!
אחשׁורושׁ
עתּה עמדוּ ושׁמעוּ
וְהַגִּידוּ אִם תֵּדָעוּ:
לְמִי הָאִשָּׁה הַיּוֹתֵר יָפָה
בּכל עם וּבְכָל שָׂפָה?
תְּמִימָה
נְעִימָה4
וַחֲמִימָה?
(ממתין לתשובתם)
כלם (מחשים)
אחשׁורושׁ
הוֹי, אִישִׁים
לָמָה אַתֶּם מַחֲרִישִׁים?
האמנם לֹא ושׁתִּי הִיא מַלְכָּתי
יפתי,
יוֹנָתִי,
תַּמָּתִי,
חֶמְדָּתִי?
(פונה לכרשנא)
כַּרְשְׁנָא!?
כרשׁנא
סְלַח לִי אִם אֲדַמֶּ
כִּי אִשְׁתִּי מְעַט יוֹתֵר תַּמַּה…
אחשׁורושׁ (פונה לשני)
מַרְסְנָא!?
מרסנא
גַּם אָנֹכִי אֶחְשֹׁבָה
כִּי אִשְׁתִּי מְעַט יוֹתֵר טוֹבָה…
אחשׁורושׁ
זֵתַר!?
זתר
אוֹדֶה־לָךְ, אִם כִּי בְשָׂפָה רָפָה:
אִשְׁתִּי — מְעַט יוֹתֵר יָפָה…
אחשׁורושׁ
שֵתַר!?
שׁתר
אַל נָא תַחְשְׁבֶנָּה לִי לְרָעָה
אִשְׁתִּי מְעַט יוֹתֵר נָאָה…
אחשׁורושׁ
וְאַתָּה מְמוּכָן, לָמָּה חַתָּ
הַגֶּד לִי, דַּעְתְּךָ אַתָּה!
המן
פַּעַם אַחַת בְּגִשְׁתִּי,
בְּלֵיל חֲשֵׁכָה אֶל אִשְׁתִּי
הֲלֹא הִיא זֶרֶשׁ
אָמַרְתִּי לָהּ חֶרֶשׁ:
מִן הַמֶּלֶךְ מְאֻשָּׁר הָעֲמָלֵקִי,
כִּי מִן הַמַּלְכָּה יָפָה אֵשֶׁת חֵיקִי…
אחשׁורושׁ (נפעם)
גַּם זֶרֶשׁ?
המן
לֹא בְּפָנֶיהָ
רַק בִּשְׁאָר חֲמוּדוֹתֶיהָ
וּצְפוּנוֹתֶיהָ…
אחשׁורושׁ (נרגז)
מַה? מָה? מֶה?
יָד לְפֶה! יָד לְפֶה!
שָׁמַעְתִּי —
וְלֹא יָדַעְתִּי,
הֶאֱזַנְתִּי —
וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי,
הִשְׁתּוֹמַמְתִּי,
נִדְהַמְתִּי,
וְנִרְעַשְׁתִּי —
זֶרֶשׁ יָפָה מִוַּשְׁתִּי!…
לְכוּ, סָרִיסַי שִׁבְעָה
הָבִיאוּ לִי אֶת הַחֲבִיבָה,
וְעָמְדָה לְפָנֵינוּ לְרַאֲוָה
בִּלְבוּשׁ אִמָּהּ חַוָּה
כלם (מלבד המן הולכים לצד ימין)
אחשׁורושׁ (להמן)
עַתָּה לְךָ אַרְאֶה
מִי יָפָה וּמִי טוֹבַת־מַרְאֶה!
המן (מצביע על אשתו המופיעה משמאל)
הִנֵּה זֶרֶשׁ בָּאָה.
אחשׁורושׁ (בלעג)
זֹאת הִיא אִשְׁתְּךָ הַנָּאָה?
זתר (כל הסריסים שבים)
הַמַּלְכָּה מְמָאֶנֶת לָבוֹא.
אחשׁורושׁ (סופק כף)
הוֹי!
המן (סופק גם הוא כף)
אֲבוֹי!
זתר
אָמַרְנוּ לָהּ: הַמֶּלֶךְ בִּקְשָׁהּ
וְהִיא —
אחשׁורושׁ
נְלוֹזָה וְעִקְשָׁה!
זתר
הִיא קָרְאָה
בְּקוֹל גְּעָרָה:
אֲהָהּ, כִּי אָבַד נִצְחִי, —
“דְּבַר־מָה צָץ לִי בְּמִצְחִי” —
וַאֲנִי בּוֹשָׁה…
אחשׁורושׁ
תָּשִׂים כֶּתֶר בְּרֹאשָׁהּ…
וְתָבֹא עִמָּכֶם
כִּבְיוֹם גּוֹחָהּ מֵרָחֶם!
כלם (הולכים לצד ימין)
המן
מַלְכִּי וַאֲדוֹנִי
שָׂאֵנִי
וּשְׁמָעֵנִי
אוּלַי אֲצַוֶּה —
(מראה על זרש)
וְעָמְדָה הִיא לְפָנֵינוּ בִּלְבוּשׁ חַוָּה —?
זרשׁ (בקול גבר)
הִנְנִי נְכוֹנָה
בְּכָל עֵת וּבְכָל עוֹנָה…
אחשׁורושׁ
לֹא נָחוּץ!
זרשׁ
בְּשָׂרִי רָחוּץ!
אחשׁורושׁ
לֹא נָחוּץ! לֹא נָחוּץ! חוּסִי עָלַי, בִּתִּי
וְאֶת שִׂמְלוֹתַיִךְ אַל־נָא תַּפְשִׁיטִי
וְאִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינַיִךְ,
שִׂימִי־נָא צָעִיף גַּם עַל פָּנַיִךְ
וְאִם תָּקוּמִי וְתֵלֵכִי —
לְטוֹבָה אֶזְכְּרֵכִי!
זרשׁ (יוצאת)
זתר (וסריסיו שבים)
אֲהָהּ, מַלְכִּי וַאֲדוֹנִי!
הַמַּלְכָּה נִשְׁאֲרָה בְאַרְמוֹנָהּ,
לְדַאֲבוֹנִי!…
אחשׁורושׁ
לָמָּה לֹא בָאָה?
זתר
"כִּי לֹא נָאֶה!
"כִּי לֹא יָאֶה!
וְעוֹד דְּבַר־מַה קְרָאָהּ…
אחשׁורושׁ
מָה?
זתר
“אֵינֶנִּי חֲפֵצָה”!
אחשׁורושׁ (בקצף)
אֵינָהּ חֲפֵצָה!
הָבוּ עֵצָה! הָבוּ עֵצָה!
חֲמָתִי בִי בּוֹעֵרָה
עַל הַסּוֹרֵרָה —
אֲשֶׁר עָבְרָה עֲבֵרָה
וְלֹא הוֹפִיעָה
לְקוֹל הַקְּרִיאָה…
אֲנִי אֶעֱשֶׂה אִתָּךְ כָּלָה!
אַשְׁחִיתֵךְ,
אֲמִיתֵךְ,
אַכְרִיתֵךְ,
אֶעֶקְרֵךְ, מִשֹּׁרֶשׁ —
כִּי אֲנִי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ!
זתר והסריסים
נוֹרָא…נוֹרָא…
אחשׁורושׁ (בחמת יתר)
אֲצִיקֵךְ,
אֲדִיקֵךְ,
אֲבַתְּקֵךְ,
אֲהַדְקֵךְ
כֶּעָפָר לָדוּשׁ —
אֲנִי מוֹלֵךְ מֵהֹדוּ וְעַד כּוּשׁ!
זתר והסריסים
מַה נּוֹרָא… מַה נּוֹרָא…
אחשׁורושׁ (ביתר שאת)
אַאֲבִידֵךְ,
אַשְׁמִידֵךְ,
אוֹקִיעֵךְ,
לַקֶּבֶר אֲבִיאֵךְ,
שְׁאוֹל בָּךְ אֲצִיעֵךְ!
כִּי רַב כֹּחַ יָדַי —
אֲנִי מֶלֶךְ פָּרַס וּמָדַי!
זתר והסריסים
מַה נּוֹרָא… מַה נּוֹרָא…
המן
לֹא נוֹרָא
מַה שֶׁלֵּב הַמֶּלֶךְ הָגָה וְהֹרָה,
הוּא כַדִּין וְכַתּוֹרָה…
אִם יַעֲשֶׂה לָּהּ כָּכָה —
אָז תָּבוֹא עָלָיו בְּרָכָה!
זתר
אֲהָהּ וַשְׁתִּי הָעֲדִינָה,
חֲבַל עַל יָפְיָהּ וְחִנָּהּ!
אחשׁורושׁ
יוֹדְעֵי דָת וָדִין
אַל תְּדַבְּרוּ עַל יוֹפִי וְעַל חִין!
וְאַתֶּם יוֹדְעֵי־עִתִּים
לָמָה אַתֶּם בִּי מַבִּיטִים,
לָמָה אַתֶּם מַחֲרִישִׁים?
הָאִישִׁים!
המן
אִם הַמֶּלֶךְ יַרְשֵׁנִי —
הִנֵּנִי,
וַאֲדַבֵּר אָנֹכִי בְּכֹחַ יֵינִי —
שְׁמָעֵנִי!
הִנֵּה בְּטֶרֶם דִּבַּרְתִּי
חָשַׁבְתִּי וְחָקַרְתִּי,
חָקַרְתִּי וְדָרַשְׁתִּי:
לְמִי עָוְתָה וַשְׁתִּי?
אחשׁורושׁ
לְמִי? — לִי!
המן
וְגַם לִי!
וְגַם לְמַרְסְנָא,
וְגַם לְכַרְשְׁנַא,
גַּם לְזֵתָר,
וְגַם לְשֵׁתָר,
לְכָל הַפַּרְתְּמִים,
וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים,
לְכָל הַפַּחוֹת וְהַשָּׂרִים
הַגָּרִים
בְּכַל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ
הַמִּתְפַּלְּשִׁים בַּעֲפַר רַגְלֶיךָ.
וּלְכָל הָעַמִים
פֹּה וְגַם מֵעֵבֶר יַמִּים —
לְכֻלָּם עָוְתָה וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה
כִּי לֹא חָלְקָה
יְקָר וְכָבוֹד לְמַלְכָּהּ
בַּהֲשִׁיבָהּ אֶת פָּנָיו
וְלֹא בָאָה לְפָנָיו! (מְאַיֵם)
הוֹי חַתּוּ
מֵעַתָּה
כָּל הַגְּבָרִים
מֵעֲבָרִים,
שְׂאוּ קִינָה וָנֶהִי
לַאֲשֶׁר יָבוֹא וְיֶהִי.
(בקול תאניה)
הָהּ, אֵיכָה
בָּאָה מַהְפֵּכָה,
וְצָרָה וְתוֹכֵחָה,
וְצוּקָה וַחֲשֵׁכָה?
הֵיטִיבוּ
וְהַקְשִׁיבוּ
לִדְבָרַי הַקָּשִׁים:
הִנֵּה יֵצֵא דְבַר הַמַּלְכָּה לְכָל הַנָּשִׁים,
לְהַבְזוֹת בַּעֲלֵיהֶן
בְּעֵינֵיהֶן
אֻמְלָלָה —
וְעוֹד הַיּוֹם הַזֶּה תֹּאמַרְנָה
וְתָשַׁרְנָה
בְּאָזְנֵינוּ,
בְּגִשְׁתֵּנּוּ
אֶל נָשֵׁינוּ:
"סְחֹר, סְחֹר
אַל תִּקְרַב לַצְּרֹר!…"
תִּצְעַקְנָה
וְתִירַקְנָה
בְּפָנֵינוּ
בְּאָמְרָן אֵלֵינוּ:
גַּם וַשְׁתִּי עָשְׂתָה כָּכָה,
וּכְדַי בִּזָּיוֹן וָקֶצֶף וַאֲנָחָה
וְאֵין בְּרָכָה!…
(פורש הצדה ובוכה)
אחשׁורושׁ
מְמוּכָן חֲכָמִי,
תֵּן לְךָ דֳּמִי.
הָבָה אַחֲלִיק לְךָ עַל הַלֶּחִי,
וְאַל תְּמָרֵר בַּבֶּכִי,
אָנָּא, אַל תְּמָרֵר…
המן
עוֹד לֹא אֶשְׂתָּרֵר
עַל בֵּיתִי…
וּמְאֹד מְאֹד יָרֵאתִי
כִּי עוֹד הַלַּיְלָה בְּגִשְׁתִּי,
לְסַפֵּר עִם אִשְׁתִּי
עִם זֶרֶשׁ, עִם זֶרֶשׁ
אָז אוֹתִי תְּגָרֶשׁ!
אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב
יַעֲשֶׂה אִתָּהּ סוֹף
וּמַלְכוּתָהּ
יִתֵּן הַמֶּלֶךְ לִרְעוּתָהּ
הַטוֹבָה מִמֶּנָּה.
אחשׁורושׁ
טוֹבָה עֲצָתְךָ, אֶשְׁמָעֶנָּה
וְאֶעְשֶׂנָּה!
מַהֲרוּ וּלְכוּ עָתָּה
וַעֲשׂוּ לָהּ מִשְׁפָּטָהּ —
עַל הַשַּׁעֲרוּרִיָּה…
לִתְלִיָּה, לִתְלִיָּה!
זתר והסריסים (יוצאים)
המן
אִם כָּכָה תַעֲשֶׂה
וְשָׁמְעָה אֶת הַמַּעֲשֶׂה
כָּל אִשָּׁה וְלֹא תְנַסֶּה
לְהִתְרוֹמֵם,
וּלְהִתְקוֹמֵם
לְכָל שָׂר.
וְנָתְנָה לּוֹ יְקָר! (בבכי)
וְגַם אֲנִי לֹא אֶבְכֶּה עוֹד מָר
זתר והסריסים (שבים)
כְּבָר!
אחשׁורושׁ
כְּבָר מֵתָה?!
זתר
צִוֵּיתָ!
אחשׁורושׁ
אָכֵן!
הֲיתָּכֵן?
מֵתָה הַפּוֹשְׁעָה,
מֵתָה מִכַּף רַגְלָהּ וְעַד רֹאשָׁהּ!
גַּם יָדֶיהָ
גַּם רַגְלֶיהָ
וְעֵינֶיהָ
מֵתוּ, מֵתוּ, הֲיִתָּכֵן?
עֵינֶיהָ, הָהּ, לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכָּחֵן!
מֶה עָשִׂיתָ זֵתַר, מֶה עָשִׂיתָ?
זתר
צִוִּיתָ!
אחשׁורושׁ
אַף אָמְנָם, צִוִּיתִיךָ
אַךְ אֱמֶת אֶשְׁמַע מִפִּיךָ,
וְעַתָּה עוֹד הַפַּעַם אֲצַוְּךָ
וַעֲשֵׂה גַּם מִצְוָתִי זוֹ וְאֹהַבְךָ.
בָּרִאשׁוֹנָה אָמַרְתִּי לָךְ: הֲמִיתֶנָּה!
וְעַתָּה: הַחֵיֶינָה!
זתר
לֹא אוּכָלָה…
אֲנִי יוֹדֵעַ רַק לַעֲשׂוֹת כָּלָה…
אחשׁורושׁ
לֵךְ וְהָשֵׁב רוּחַ חַיִּים
רַק בָּעֵינַיִם…
זתר
הֵן כְּבָר סְגוּרוֹת.
אחשׁורושׁ
הוֹי, שְׁמוּרוֹת
אֲרוּרוֹת!
שָׁגִיתִי, הָהּ, שָׁגִיתִי
כִּי אָזְנִי הִטֵּיתִי
לַעֲצַת מְמוּכָן עֲמִיתִי
וּבֶן בְּרִיתִי…
(בכעס על המן)
הוּא — הוּא מְסִיתִי!
המן (כורע)
חָטָאתִי, עָוִיתִי!
אחשׁורושׁ (מכה על לבו)
הָהּ וַשְׁתִּי, וַשְׁתִּי
מַדּוּעַ כֹּה חַשְׁתִּי
לִגְזֹר עָלַיִךְ הַמָּוְתָה!
המן
הִיא עָוְתָה…
אחשׁורושׁ (בכעס)
עָוְתָה, עָוְתָה!
הוֹי! לוּלֵי חָדְלָה וְלֹא שָׁבְתָה
לַחֲטֹא עוֹד לְמָלְכָּה…
אַךְ הִנֵּה הִסְתַּלְּקָה
לְעוֹלָמִים —
בִּדְמִי יָמִים…
(לזתר)
אַיֶּהָ?
זתר
בְּאַחַד מֵחֲדָרֶיהָ,
שְׁנֵי קְרוֹבֶיהָ
בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ
בּוֹכִים עָלֶיהָ חֶרֶשׁ5
אחשׁורושׁ
בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ?
מִי נָתַן לָהֶם הָרְשׁוּת
לִבְכּוֹת עַל מוּת
אֵשֶׁת הַמֶּלֶךְ
הִנְנִי וְאֵלֵךְ
וַאֲגָרְשֵׁן מִמֶּנָּה
וַאֲנִי אֲבַכֶּנָּה…
(יוצא לצד ימין)
זתר
בֶּן־הַמְּדָתָא
עוֹד טֶרֶם לַיְלָה אָתָא —
קַח אֶת אִשְׁתֶּךָ
וְאֶת עֲשֶׂרֶת בָּנֶיךָ:
אֶת פַּרְשַׁנְדָּתָא
וְאֶת דַּלְפוֹן
וְאֶת אַסְפָּתָא
וְאֶת פּוֹרָתָא
וְאֶת אֲדַלְיָה וְאֶת אֲרִידָתָא
וְאֶת פַּרְמַשְׁתָּא
וְאֶת אֲרִיסַי
וְאֶת אֲרִידַי
וְאֶת וַיְזַתָא
וּבְרַח אִתָּם לַעֲמָלֵק
וְלֹא יְלַמֶּדְכֶם הַמֶּלֶךְ פָּרָשַׁת בָּלָק…
המן
הוֹי מַה נִּסְכַּלְתִּי…
לְצָרָה זוֹ לֹא פִלַלְתִּי…
הַבּוֹר שֶׁחָפַרְתִּי בּוֹ נָפַלְתִּי…
אֻמְלַלְתִּי! אֻמְלַלְתִּי!
אֲהָהּ, אֵיךְ אֲתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר קִלְקַלְתִּי
וְהִצַּלְתִּי
אֶת נַפְשִׁי וְאֶת נֶפֶשׁ וַיְזָתָא —
קָטָן שֶׁכְּמוֹתוֹ עַיִן לֹא רָאָתָה…
(מתנודד)
הוֹי רוּחִי, הוֹי רוּחִי,
הֵרָגְעִי וְנוּחִי
לָמָה אַתְּ נוֹפֶלֶת
וּמִתְאַבֶּלֶת.
עוֹד לֹא אָבְדָה תוֹחֶלֶת!
הוֹ מִי כָּמוֹנִי יוֹדֵעַ
לְנַעֲנֵעַ
וּלְזַעֲזֵעַ
לְהַטּוֹת
וּלְפַתּוֹת
אֶת לֵב הַשּׁוֹטֶה?
הֵן נוֹטֶה
לְכָל רוּחַ
אֲשֶׁר יָפוּחַ…
(ברגש)
הִתְעוֹרַרְנָה,
הִסְתָּעַרְנָה,
מְזִמּוֹתַי.
מַחְשְׁבוֹתַי
וְתַחְבֻּלוֹתַי
עֲלֶינָה
וּצְאֶינָה
מִמַּעֲמַקֵּי
מֵחֲרַכֵּי
מִמַּחֲשַׁכֵּי
לִבָּתִי
וְהַצִּילוּ חַיָּתִי!
אחשׁורושׁ (מתפרץ שוב מימין, בקולי קולות)
הַמָּוֶת! הַמָּוֶת!
הִיא שׁוֹכֶבֶת
וְאֵינָה דוֹבֶבֶת…
כָּבְתָה הַשַּׁלְהֶבֶת!
המן
הוֹי מַלְכִּי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ!
אחשׁורושׁ (צועק)
שׁוּב הוּא חוֹרֵשׁ!
מְמוּכָן מְמוּכָן!
כְּבָר עֵץ לְךָ הוּכַן.
המן (בניחותא)
אֶתָּלֶה, אֶתָּלֶה,
וְלֹא יִפָּלֵא,
עָשִׂיתִי נְבָלָה…
אַךְ בְּטֶרֶם הִתָּלוֹתִי —
אֶשְׁתֶּה אֶת כּוֹסִי
לְחַיֵּי הַמַּלְכָּה הַשְּׁנִיּה
הַיְפֵה־פִיָּה,
אֲשֶׁר תֵּשֵׁב לִימִין אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ,
וַאֲשֶׁר תֵּלֵד לוֹ בֵּן־יוֹרֵשׁ…
אחשׁורושׁ
דְּרשׁ, דְּרשׁ, אַתָּה נָאֶה — דוֹרֵשׁ!…
המן
אָרִים נָא כּוֹסִי
לִפְנֵי מוֹתִי,
לְחַיֵּי הַמַּלְכָּה יַעֲלַת־הַחֵן
אֲשֶׁר תֵּלֵד לוֹ בֵּן…
מַלְכָּה חֲמוּדָה
וַחֲסוּדָה
שֶׁעֵינֶיהָ יוֹנִים
וְשֶׁעֲשֶׂרֶת מוֹנִים
הִיא עוֹלָה
עַל וַשְׁתִּי שֶׁיָּרְדָה כְּבָר שְׁאוֹלָה
הַקָּרָה
וְהַזָּרָה —
אחשׁורושׁ (נבעת קצת)
אַל תְּדַבֵּר עוֹד מִמֶּנָּה!
אַל תַּזְכִּירֶנָּה
כִּי לִזְכּוֹר לִי קָשֶׁה…
דַּבֵּר עַל הַמַּלְכָּה הַחֲדָשָׁה!
בְּבַקָּשָׁה!
המן
טוֹב!
אֲדַבֵּר בְּלִי סוֹף…
כָּל זְמַן שֶׁיְהִי
בְּפִי
דָּבָר
לֹא אֵרֵד עוֹד קָבֶר —
וּבְכֵן:
הִיא תִהְיֶה יַעֲלַת־חֵן
אִשָּׁה עָבָה
וְצָבָה
וּגְבוֹהָה כְּאֵלָּה
אחשׁורושׁ
לֹא אֶחְפֹּצָה!
המן
אִשָּׁה קְטַנָּה וְדַלָּה!
אחשׁורושׁ
אֵינִי רוֹצֶה! אֵינִי רוֹצֶה!
המן
לֹא גְדוֹלָה וְלֹא קְטַנָּה —
רַעֲנַנָּה
שַׁאֲנַנָּה
תַּמָּה
חַמָּה
וַאֲדַמְדַּמָּה!…
אחשׁורושׁ
אֲדַמְדַּמָּה — לֹא אֶחְפֹּצָה!
המן
בַּת־חַוָּה
צַהַבְהֲבָה…
אחשׁורושׁ
צַהַבְהֲבָה? — אֵינִי רוֹצֶה!
המן
מְפֻנֶּקֶת,
יְרַקְרֶקֶת…
אחשׁורושׁ
יְרַקְרֶקֶת? עִם חוּט שֶׁל חֵן?
המן
כֵּן, כֵּן!
וְיָדְךָ חוֹבֶקֶת
וּשְׂפָתֶךָ מְנַשֶּׁקֶת
אֶת הַיְרַקְרֶקֶת…
שְׁמָעֵנִי,
אֲדוֹנִי, וְשַׁלְּחֵנִי
אֲבַקְשֶׁנָּה
אֶמְצָאֶנָּה
וַאֲבִיאֶנָּה!
אחשׁורושׁ
יֵלְכוּ אִתְּךָ כָּל נְעָרַי
וְשָׂרַי
וּבַעֲלֵי דְבָרַי,
וּבִקְשׁוּ בִּשְׁבִילִי
אֶת בַּת־גִּילִי!
המן
נֵלֵכָה!
אחשׁורושׁ
אֵיכָה?
הֵן אַתָּה, מְמוּכָן —
וְהָעֵץ לְךָ הוּכַן!
המן
הָעֵץ הוּכָן
לִשְׁמִי מְמוּכָן
לִשְׁמִי —
וְלֹא לִי!
קָחֵהוּ
וּתְלֵהוּ…
וְאֶת פָּנֶיךָ אֲשַׁחֵר:
תֵּן לִי שֵׁם אַחֵר!
וְלֹא אֶחְיֶה וְלֹא אָמוּת
בְּלִי שֵׁם עַל אֲדָמוֹת.
אחשׁורושׁ
אֶעֱשֶׂה לְךָ אֶת הַקְּטַנָּה
וְאֶת שִׁמְךָ אֲשַׁנֶּה
"מְמוּכָן הַמְּשֻׁנֶּה
יְשֻׁנֶּה, יְשֻׁנֶּה,
וְהָמָן יְכֻנֶּה
כלם
הָמָן! הָמָן! הָמָן!
המן
מַאי הָמָן?
אחשׁורושׁ
סוּס הָיָה לִי שָׁמֵן
וּשְׁמוֹ הָמָן…
אֶת סוּסִי אָהַבְתִּי,
עַל גַּבּוֹ רָכַבְתִּי…
הוּא גָמַע אֲדָמָה —
וּמֵת בַּמִּלְחָמָה!
(בצער)
הוֹי סוּסִי הַשָּׁמֵן,
הוֹי הָמָן!
כלם
הוֹי הָמָן, הוֹי הָמָן!
אחשׁורושׁ
לְכוּ, אוּצוּ,
רוּצוּ,
וּפוּצוּ,
בְּשׁוּשַׁן בִּירָתִי —
וּמִצְאוּ מַלְכָּתִי!
המסך.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.