פתח דבר    🔗

בעת הכנת כרך האיגרות של ש“י אברמוביץ במפעל מנדלי שליד המכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית בירושלים התברר, שנשתמרו בשלימותן חטיבות מספר של חליפת מכתבים בין ש”י אברמוביץ ובין סופרים אחרים, שלא זכו עד כה לפרסום מלא. בין החטיבות האלה הנכבדה ביותר והמקיפה ביותר היא ההתכתבות שבין ש“י אברמוביץ ובין ח”נ ביאליק וי"ח רבניצקי מן השנים 1905–1908, המתפרסמת כאן במלואה¹.

איגרותיו של אברמוביץ נשתמרו בארכיונו של רבניצקי, שנמסר לבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים בשנת 1965. איגרותיהם של ביאליק ושל רבניצקי, שנשלחו אל אברמוביץ בימי שבתו של האחרון בצרפת ובשווייץ, היו כלולות בארכיונה של בתו חוה אברמוביץ, שהתגוררה עד השואה בצרפת. דבר קיומו של ארכיון זה לא היה ידוע עד לאחר מלחמת־ העולם השנייה. ביוני 1946 הגיע חייל הבריגדה העברית, מר אהרן גובסט, לעיר אנסי שבצרפת. בהיותו שם קיבל מידי בעלת־הבית, שאצלה התגוררה חוה אברמוביץ, את ארכיונה ואת ארכיון אביה, שהופקד בידיה בעת שחזר אברמוביץ מז’ניבה לאודיסה בראשית 1908. לדברי בעלת־הבית “לוקחה” חוה אברמוביץ ממקום מושבה ונספתה בספטמבר 1943. הארכיון רב־הערך של אברמוביץ, שמר גובסט הביאו ארצה מצרפת, נמסר ברובו בשנת 1947 לבית ביאליק בתל־אביב, ואילו חלקו הנותר נמסר לבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים בשנת 1967.²

כמו־כן נשתמרה בשלימותה – בחלקה בבית ביאליק ובחלקה בבית שלום עליכם בתל־אביב – ההתכתבות בין ח“נ ביאליק וי”ח רבניצקי ובין שלום עליכם מסוף שנת 1906; התכתבות זאת, הנוגעת ישירות לענייניו של אברמוביץ מאותה תקופה, מתפרסמת כאן בנספח.

כל האיגרות הללו מתפרסמות כאן על־פי כתבי־היד בפעם הראשונה בשלימותן ומתוך שמירה על הרציפות; עד כה פורסמו איגרות בודדות בלבד, שהוצאו מתוך ההקשר, וגם אלה פורסמו לעתים בהשמטות והן מפוזרות בכתבי־עת ואף בעיתונים יומיים, שהגישה אליהם קשה.

האיגרות שבקובץ זה מתפרסמות על־פי הכללים המקובלים על האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. הן מובאות בסדר כרונולוגי לפי זמן כתיבתן. כדי להבליט את הסדר הכרונולוגי הובא בשורה השנייה של הכותרת תאריך כפול – זה שעל־פי הלוח הרוסי וזה שעל־פי הלוח הכללי. וזאת משום שהתאריכים המקוריים שבאיגרות אין בהם אחידות: באיגרות שנשלחו מאודיסה צוין בדרך־כלל התאריך לפי הלוח הרוסי; באיגרות שנשלחו מקרפול, מז’ניבה, מקראקא ומניו־יורק צוין בדרך־כלל התאריך הכללי. לעתים צוין באיגרות התאריך העברי; לעתים צוין תאריך מעורב – השנה לפי הלוח היהודי והיום והחודש לפי הלוח הכללי ולהיפך. האיגרות הובאו מתוך שמירה קפדנית על התאריך המקורי שלהן בכל מקום שצוין התאריך, או לפי התאריכים שבחותמות הדואר שעל גבי הגלויות. עובדה אחרונה זו צוינה תמיד בהערות.

ואלה התיקונים והשינויים שהכנסנו בנוסח המודפס של האיגרות:

– ראשי־תיבות בעברית צוינו בכל מקום בגרשיים, גם כאשר ציינו המתכתבים את אלה בקו מעל הקיצור או בכל צורה אחרת.

– המלים המודגשות בקו במקור סודרו בפיזור.

– השלמנו את חתימותיהם של המתכתבים כאשר אלה מופיעות במקור בצורה מקוצרת (בייחוד חתימתו של רבניצקי).

– הרוסית שבאיגרות מובאת בכתיב רוסי מודרני.

– בטקסטים ביידיש נהגנו לפי הכתיב המודרני וכתבנו “און” במקום “אין” וכדומה.

– הטקסטים שאינם אוטוגראפים ושהועתקו מתוך עיתונים ביידיש הובאו בכתיב מודרני, שכן אינם משקפים את הרגלי הכתיב של מחבריהם, אלא של מערכות העיתונים.

ואלה הסימנים המשמשים במהדורה זו:

– תיקונים ותוספות בין השיטין הובאו בין חצאי סוגריים [ ].

– השלמות המהדיר הובאו בין סוגרים מזווים < >.

– סוגריים עגולים הם מידי המתכתבים.

חובה נעימה היא לי להודות כאן לבית ביאליק בתל־אביב, ובייחוד למנהלו מר מ' אונגרפלד, לא רק על מתן הרשות לפרסם את האיגרות השמורות במקורן בבית ביאליק, אלא גם על העזרה הרבה שהושיט לי בגילוי האיגרות, בצילומן ובהבהרותיו הרבות. ויבואו על הברכה ד"ר מ' נדב, מנהל מחלקת כתבי־היד של בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים, ומר א' ליס, מנהלו של בית שלום עליכם בתל־אביב, על מתן הרשות לפרסם את האיגרות השמורות במוסדות אלה ועל העזרה שהגישו בהכנת האיגרות לפרסום.

תודתי נתונה לעמיתי במפעל מנדלי, הפרופ' ש' ורסס, שקרא את כתב־היד והוסיף, הבהיר ותיקן כמה וכמה מן העניינים הנדונים בו. הנני מודה לפרופ' ד' סדן, שנענה ברצון לשאלותי שהטרחתיו בהן בעת הכנת הקובץ לפרסום. ולבסוף, תודה רבה לעובדי מפעל מנדלי, נירה פדה ויחיאל שיינטוך, וכן לאברהם נוברשטרן מן החוג ליידיש באוניברסיטה העברית, על עזרתם הרבה בהכנת כתב־היד של הקובץ.

הכנת הקובץ הזה ופרסומו נתאפשרו לאחר שהסכימה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים להוציאו לאור בחסותה. תודתי נתונה בזה לאקדמיה הלאומית ולהוצאת הספרים שלה.

ח"ש

 

מבוא    🔗

[א]    🔗

חליפת האיגרות בין ש“י אברמוביץ ובין ח”נ ביאליק וי"ח רבינצקי המתפרסמת כאן מקיפה פרק־זמן קצר יחסית, הוא הזמן שבו שהה אברמוביץ מחוץ לרוסיה. הוא יצא מאודיסה בעקבות הפרעות של אוקטובר 1905 ובשל המתיחות והחששות ששררו בעיר זו לאחר־מכן. ביום 6 בנובמבר 1905, הוא 19 בנובמבר לפי הלוח הכללי, עזב אברמוביץ את אודיסה בדרכו לקושטא ומשם הגיע כעבור כשבועיים לקרֶפוֹל, אל בתו חוה, שהיתה רופאה בעיירה צרפתית זאת. בתחילת 1906 עברו אברמוביץ, אשתו ושתיים מבנותיו לישיבת קבע בז’ניבה, שם שהה בן־עמי, שהיה גם הוא מקורב לחוג הסופרים האודיסאיים.³ בז’ניבה נשארו בני משפחת אברמוביץ עד שחזרו לאודיסה, בפברואר 1908. גלותו של אברמוביץ מרוסיה במשך כשנתיים וחצי היא אפוא העילה והרקע להתכתבות שבינו ובין שני ידידיו שנשארו באודיסה.

שלושת המתכתבים היו קשורים ביניהם קשרי ידידות והערכה הדדית. היה זה אפוא אך טבעי שיוסיפו לשמור על הקשר שביניהם באמצעות מכתבים גם לאחר שנתפרדה החבילה. כנהוג בקרב סופרים משמשים ענייני ספרות נושא קבוע להחלפת אינפורמאציה, דעות ורשמים. אך אין ההתכתבות שלפנינו מצטמצמת בכך. מעבר לדברים הרגילים באיגרות סופרים מתגלה כאן בכל חריפותה ובכל גדולתה פרשה מרגשת ועגומה כאחת של שאיפה להביא למימושה של תכנית ספרותית שיזם ביאליק יחד עם חברו רבניצקי. מאמציהם של ביאליק ורבניצקי להוציא לאור את כתביו של אברמוביץ ודרך הייסורים שהיה עליהם לעבור לשם הגשמת תכניתם הם הנושא העיקרי הנדון בחילופי האיגרות לפנינו. איגרות אלה יש בהן כדי להאיר הארה מאלפת את תנאי קיומה של ספרותנו החדשה בשתי הלשונות. תנאים אלה הם, לכאורה, עניין שולי בחקר הספרות, ואף־על־פי־כן יש לראות בכל הפרשה הזאת משום תוספת חשובה להבנת דרכי התפתחותה ומקומה של ספרותנו החדשה בחברה היהודית של ראשית המאה העשרים. ומעל לכול, איגרות אלה הן עדויות נדירות המאפשרות להעריך את אישיותם של המעורבים ישירות בפרשה זאת.

בסוף 1903 הגה ביאליק את הרעיון להקים “ועד יובל” להכנת חגיגה משולשת לכבודו של אברמוביץ: לרגל יום־הולדתו השבעים, לרגל מלאת חמישים שנה ליצירתו הספרותית ולציון עשרים וחמש שנים לפעילותו הפידאגוגית ב“תלמוד־התורה הראשון באודיסה”.⁴ מועד החגיגות נקבע ליום 20 בדצמבר 1905 לפי הלוח הרוסי, כ“ה בטבת תרס”ו לפי הלוח העברי.⁵ תכניתו של ביאליק הועלתה כנראה לראשונה בכתב באיגרת ששלח מאודיסה אל שלום עליכם לקיוב, כשנתיים לפני מועד החגיגות:

מדבריו של ביאליק אל שלום עליכם כבר ברור לחלוטין, שלא היתה לו כל כוונה להסתפק בחגיגות־יובל שגרתיות, שיצטמצמו בשיגור ברכות, באסיפות, בנאומים ובמאמרים כנהוג. מראש היתה לו תכלית ברורה ומעשית והיא ‘להוציא ליום היובל כל כתבי ר’ מנדלי ביהודית ועברית'. ביאליק ראה בחגיגות היובל הזדמנות נאותה להגשמת שאיפה, שנדונה בוודאי בינו ובין רבניצקי שנים אחדות קודם ששלח את איגרתו אל שלום עליכם.

העניין המיוחד שהיה לביאליק ביצירתו העברית של אברמוביץ מתגלה כבר בשנת 1896. באיגרת אל רבניצקי, שנכתבה לקראת הופעתו של הספר השלישי של ‘פרדס’ שבעריכתו של זה האחרון, ביקש ביאליק לדעת מה יהיה תוכנו של הקובץ: “ומה הנה ה”מסעות" של מנדלי מו“ס? האם תרגום המסעות הישנות הם או מסעות חדשות הם שנכתבו עברית מתחלתם? אם תרגום הם – מאד הייתי מתאוה לראות הֵאיך מתרגמים זרגונו של אברמוביץ?”⁷ מכאן ברור, שביאליק הכיר את ‘מסעות בנימין השלישי’, שהופיע קודם־לכן ביידיש, והעריך את הספר עד מאוד. עניינו בנוסח העברי מקורו בנסיונות שנעשו לתרגם מיידיש לעברית שלא עלו יפה. ועוד קודם־לכן, בכתבו על תרגום שלום עליכם מיידיש לעברית, הביע את החשש ‘הן גם “מסעות בנימין השלישי”, אם יתֻרגם ישָחֵת’.⁸ בתרגום ‘מסעות בנימין השלישי’ מעשה ידי אברמוביץ עצמו ראה ביאליק משום מבחן ליכולתה של הלשון העברית באותו הזמן בהשוואה עם היידיש של אברמוביץ ושלום עליכם גם יחד.

העניין בכתביו של אברמוביץ צף ועלה מחדש באיגרותיו של ביאליק כעבור שנים אחדות, כשהזמינוֹ רבניצקי, בשנת 1899, להשתתף בירחון “דער יוד”. ביאליק נענה לבקשת ידידו לאחר היסוסים ושלח אליו את שני שיריו הראשונים ביידיש.⁹ אגב כך תהה ביאליק על הבעייתיות של הכתיבה ביידיש בכלל ועל כתיבתו של אברמוביץ בלשון זו בפרט: “ור' מנדלי שכתב זרגון – תמיהני אם תהא לו כפרה עולמית. הלואי שתועיל לו התשובה שהוא שב בתרגומו עתה את כתביו עברית (בעמק הבכא).”¹⁰

בדבריו אלה של ביאליק ניתן למצוא חיזוק להנחה, שהדעות שהביע ביאליק לפני רבניצקי הן שהביאו לגיבושה של תכניתו של רבניצקי להוציא את כתבי אברמוביץ בעברית. בשנת תר“ס (1900) הופיע באודיסה, בהוצאת רבניצקי, אוסף הסיפורים של אברמוביץ. ב’דבר מאת המו”ל', המובא בראש הקובץ, נאמר בין היתר:

יש בהבטחה זאת של רבניצקי משום הד לדברי ביאליק אליו, באיגרתו משנת 1899 שנזכרה לעיל, ומובעת בה תקווה לממש את שאיפתו של ביאליק להגיש לקורא העברי את כתביו של אברמוביץ שנכתבו במקורם ביידיש.

צעד נוסף בדרך להגשמת הבטחתו זו של רבניצקי יש לראות בתרגום שמונת הפרקים הראשונים של “פישקע דער קרומער”, מעשה ידי ביאליק, ‘בהשגחתו של מנדלי ובסיועו הרב’.¹² התרגום בשלימותו צריך היה ככל הנראה להיכלל בכרכים הבאים של הכתבים, שעל הוצאתם הודיע רבניצקי בשנת 1900, וביאליק היה אפוא אחד מאותם “סופרים מומחים” שאליהם התכוון רבניצקי. קרוב לוודאי, שעבודתם המשותפת של ביאליק ואברמוביץ בתרגום “פישקע דער קרומער” באה מתוך כוונה לדרבן את הסופר שיעשה למען אותה “כפרה” ואותה “תשובה” שהזכיר ביאליק באיגרתו לרבניצקי. אפשר שדרך עבודה זו באה גם כדי להגשים את התקווה שהביע רבניצקי בראש כרך ה’ספורים', שנזכר לעיל. אולם כרך זה היה הספר היחיד שהופיע על־פי התכנית שהוכרז עליה. ובעת שכתב ביאליק את איגרתו אל שלום עליכם, בסוף 1903, כבר הופסקה הגשמתה של תכנית ראשונה ויחידה זאת להוציא את כתבי אברמוביץ בעברית. ככל הנראה היה מימוש התכנית למעלה מכוחותיו של מו"ל פרטי כרבניצקי. בתכנית שמתווה ביאליק באיגרתו אל שלום עליכם יש לראות אפוא משום נסיון לעורר מחדש את ההתעניינות בהוצאת כתבי אברמוביץ בעברית, והפעם מתוך תקווה להשיג מימון ציבורי בעזרתם של ‘ועדים של סופרים וקוראים אנשי מעשה’.

[ב]    🔗

גורל כתביו של אברמוביץ לא היה טוב בהרבה מזה של כתביו בעברית, ואולי אפילו רע ממנו. אחרי מאמצים רבים עלה בידי אברמוביץ להוציא רק שני כרכים מכתביו ביידיש. היו אלה שני הספרים היחידים שהופיעו על־פי תכנית נרחבת.¹³ בראש הספרים נאמר: ‘אַלע כתבים פון מענדעלי מוכר ספרים אָפגעדרוקט ביכערווייס כסדר איינס נאָך דאָס אַנדערע…’. ראשיתו של המפעל היתה בהתקשרות עם מו"ל, אלא שאת הכרך השני והאחרון נאלץ אברמוביץ משום־מה להוציא ב’הוצאת המחבר' ולהפסיק בכך את הגשמת התכנית כולה.¹⁴

ולמן סוף שנות השמונים ועד ליזמתו המחודשת של ביאליק בסוף 1903 לא ידוע לנו על כל תכנית אחרת לאסוף את כתביו של אברמוביץ ביידיש ולהוציאם במזרח־אירופה. ואילו באמריקה ניצלו מו“לים אחדים את העדרו של חוק שיבטיח את זכויותיהם של מחברים שאינם תושבי ארצות־הברית והוציאו, בלי ידיעת המחבר ובלי שיתנו לו תמורה כלשהי, מהדורה של כתבי אברמוביץ בארבעה כרכים.¹⁵ באותה עת הופיעו גם אחדים מסיפורי אברמוביץ ביידיש בצורת ספרים בודדים וחוברות נפרדות.¹⁶ בשנת 1906 הועברו האמהות של ארבעת הכרכים של ‘אַלע כתבים’ הנזכרים לרשותו של מו”ל אחר, וזה הוציאם מחדש.¹⁷ ולא זו בלבד שכתבי אברמוביץ הופצו בארצות־הברית; מוכרי־ספרים זריזים וחסרי־מצפון הציפו בהם את שוק הספרים במזרח־אירופה ב’ארגזים שלמים‘.¹⁸ אין כל ספק, שביאליק ידע היטב על הצער הרב שגרמו לאברמוביץ המו"לים באמריקה ומוכרי הספרים ברוסיה.¹⁹ אברמוביץ הגדיר מעשים אלה של הדפסת כתביו ושל הפצתם כ’גזל’. במיוחד חרה לו הדבר משום שהיה בכוונתו לתקן ולעבד מחדש חלק מיצירותיו ביידיש, כפי שאמנם עשה לאחר־מכן לקראת פרסומן בכרך שהופיע מטעם ועד היובל, שמדובר בו בהתכתבות שלפנינו, ולקראת פרסום מהדורת היובל, שהופיעה בשנים 1911–1913.

אין כל ספק, שבתכניתו להוציא את כתבי אברמוביץ ביידיש התכוון ביאליק, בין היתר, גם לתקן מעוות זה ולהחזיר לאברמוביץ את השליטה על כתביו. יתר על כן, מלכתחילה סיכמו כנראה ביאליק ורבניצקי ביניהם, שכל העותקים של הספרים שיופיעו מטעם ועד היובל יוגשו יחד עם האמהות כשי לאברמוביץ, כדי שכל ההכנסות, הן ממכירתם הן מהדפסתם מחדש, יפלו בחלקו של הסופר הזקן.²⁰ ואכן כך נהגו כשהופיע הכרך הראשון של ‘אַלע כתבים’ מטעם ועד היובל, כפי שמתברר מן ההתכתבות שלפנינו.²¹ ביאליק ורבניצקי רצו לפצות בדרך זו את אברמוביץ על מעשה הגזל של המו"לים האמריקאנים ויחד עם זה להעניק לו מקור הכנסה קבוע ואיתן. ואולי קיוו, שההכנסות הללו יסייעו לשחרר את הסופר ממשרת מנהל התלמוד־תורה באודיסה, משרה שהכבידה עליו ושנאלץ להחזיק בה עד יציאתו מאודיסה וגם אחרי שובו לעיר זו בתחילת 1908.²²

והיתה גם סיבה נוספת ליזמתם של שני הידידים. אברמוביץ, שהתקרב לגיל שבעים, לא זכה עד אותו הזמן למה שזכו לו סופרים צעירים ממנו. לי"ל פרץ הוגש עוד בשנת 1900 כרך מפואר של כתביו המקובצים ביידיש לציון יום־הולדתו החמישים ומלאת 25 שנה ליצירתו הספרותית.²³ ובאותו הזמן יצאו לאור גם כתביו בעברית בארבעה כרכים.²⁴ ובעצם הימים שבהם כתב ביאליק אל שלום עליכם והציג לפניו את תכניתו לציון יובלו של אברמוביץ, יצאו כתביו שביידיש של שלום עליכם בארבעה כרכים.²⁵ זכה פרץ, שהיה צעיר בהרבה מאברמוביץ, וזכה גם שלום עליכם, ‘הנכד’, למה שלא זכה מי שהיה מוחזק הן בעיני שלום עליכם הן בעיני ביאליק כ’סבא' של ספרותנו בשתי הלשונות.

ביאליק היה מצוי היטב בעסקי הסופרים בתקופתו. קרוב לוודאי, שהיה אחוז תחושה של אי־נוחות, שכן מותר לנו להניח, שאברמוביץ לא הסתיר מפניו את עלבונותיו. ביסוד הפנייה אל ה’נכד' האחר היתה מונחת הכוונה, שחגיגת היובל של ה’סבא' תסייע באורח מעשי לסילוק המועקה, שבוודאי לא היתה מנת־חלקו של אברמוביץ לבדו.

כשהעלה ביאליק את תכניתו לפני שלום עליכם בסוף 1903, לא פירט את כל הטעמים שהועלו כאן. אלה היו ידועים בוודאי לכל מקורביו של אברמוביץ, שגם שלום עליכם נמנה עמהם. ביאליק רשאי היה לקוות, שיזמתו תמצא אוזן קשבת בקרב הציבור היהודי וסופריו, ושחג יובלו של אברמוביץ, הממשמש ובא, ישמש הזדמנות נאותה להביא לו את ההערכה שהיה ראוי לה. הוצאת כתביו בשתי הלשונות תשמש גם, כאמור, פתח להבטחת קיומו לעת זיקנה ותסלק את תחושת העוול שהיתה ללא ספק מנת־חלקו של המחבר הישיש.

[ג]    🔗

אין בידינו פרטים מלאים על השתלשלות הדברים מיד לאחר שהציע ביאליק את הצעתו לפני שלום עליכם. זמן קצר לאחר כתיבת האיגרת הנ"ל, בסוף 1903, יצא ביאליק לווארשה כדי לשמש שם כעורכו של ‘השלח’ ושהה שם שנה שלימה.²⁶ ההתרחקות הפיסית של ביאליק מן החבורה האודיסאית גרמה, שהפעילות להגשמת יזמתו נפסקה כליל. ואף־על־פי־כן הוסיף ביאליק לזרז את חבריו שבאודיסה, ויחד עם זה ניסה לעניין בתכניתו את סופרי וארשה, באמצעות פרץ, שהיה ראש חבורתם.

באיגרת שכתב ביאליק ב־ 12 במאי 1904 מווארשה אל רבניצקי היושב באודיסה נאמר בין היתר: ‘ומה בדבר הועד היובלי של הזקן שיחיה? הכבר נעשה דבר בעניין זה? הצעתי דברים בענין זה לפני פרץ והוא – ער האָט זיך אָנגעחאַפט מיט ביידע הענד. מוכן הוא להשתתף בענין זה וליסד כאן סניף.’²⁷ התלהבותו הראשונית של פרץ לתכניתו של ביאליק עוררה חשש, שסופרי וארשה יקדימו את החבורה האודיסאית, וביאליק השתמש בכך כדי לזרז את חבריו שבאודיסה. באיגרת אל ש' בן־ציון מיום 11 ביוני 1904 התרגז ביאליק ואיים: 'מדוע אינכם עוסקים ביובל הסבא? רוצים אתם שתקדימכם וורשה? טוב ונאה! סקנדל! סקנדל! הנה לכם מעשי אודיסה! האמינו לי שאיסד כאן ועד היובל, בוורשה, ואתם תקראו את “שיר השירים” הקצר.²⁸ פרץ כבר רצה לקרוא את האספה הראשונה ולהדפיס צירקוליארים ואני עכבתי בידו. סקנדל, סקנדל!"²⁹

‘איומיו’ של ביאליק לא הועילו. ונראה שפגה גם התלהבותו של פרץ, ששמו אינו נזכר עוד בעדויות שבידינו מאותה תקופה בקשר לתכניתו של ביאליק. ביאליק גם לא מימש את ‘איומו’ לייסד ‘ועד יובל’ בווארשה, איום שייתכן ששימש לו באיגרתו אל ש' בן־ציון אך ורק כדי לזרז את אנשי אודיסה.

ביאליק שב לאודיסה בתחילת 1905, ורק לקראת אמצע השנה הוא הצליח להפעיל את אנשי אודיסה ולהרכיב את הגוף שהוגדר כ’ועד היובל' ולהפיץ בשמו את ה’צירקוליארים' שנזכרו באיגרותיו אל שלום עליכם ואל ש' בן־ציון.

יש להניח, שה’צירקוליאר' או ה’קול קורא' נוסח בידי ביאליק עצמו, על־כל־פנים בוודאי בהשתתפותו הפעילה. הוא נשלח לאישים שניתן היה לצפות כי ישתתפו במימון המפעל, וכן לסופרים ולמערכות של עיתונים יהודיים, ונדפס ביוני 1905.³⁰ עיקרו של ה’קול קורא' הוא הערכה קצרה ותמציתית של אברמוביץ ושל מפעלו הספרותי ויש בו הכרזה על תכניתו של הוועד ‘להוציא ליום היובל מהדורא חדשה שלמה ויפה של כל ספורי ר’ מנדלי בשפה העברית ובשפה המדוברת‘. הפנייה מסתיימת בהבעת בטחון, שמקבליו של ה’קול קורא’ יסייעו ‘להמציא ל“ועד היובל” את האמצעים הדרושים לצרכי הוצאת חג היובל לפעולה על־פי התכנית הערוכה’. דברים אלה אינם משאירים מקום לפקפק בכך שמטרתה העיקרית של התכנית היתה להוציא לאור את כתבי בעל היובל.

אין בידינו רשימה מוסמכת אחת של חברי ועד היובל. בנוסח שנדפס בעיתונים העבריים חתומים רק אחדים ממשתתפיו. לפי השמות המוזכרים במקורות שונים נראה שהיה זה ועד מאולתר, שהורכב על טהרת אנשי אודיסה.³¹ ברוב המקורות שבידינו הופיע בתור ‘ראש הועד’ עורך־הדין והעסקן האודיסאי הידוע מנשה מרגולית, שנחשב לידידו הקרוב של אברמוביץ. כדי להבטיח גיבוי כספי ועסקי צורף לוועד בתור גזבר הבנקאי האודיסאי שמואל ברבש, מפעילי הקהילה ועסקן ציוני. כמה מחברי הוועד, ששמותיהם הוזכרו בהזדמנויות שונות, עזבו את אודיסה כבר בשנת 1905 (מאיר דיזנגוף וש' בן־ציון נסעו לארץ־ישראל ובן־עמי לז’ניבה) ובשנת 1906/7 (אחד־העם למוסקבה וללונדון). רק שמותיהם של ביאליק ורבניצקי ושמו של א"ל לווינסקי מופיעים בקביעות בכל המסמכים שבידינו. ואכן, כך מסתבר, נפל למעשה כל נטל הפעילות של ה’ועד' על שכם שני ידידיו של אברמוביץ, שנעזרו, כפי שמתברר גם מן ההתכתבות שלפנינו, בלווינסקי, שהיה קשור עמם בקשרי עסקים בהוצאת “מוריה”.

ודאי הוא, שעוד לפני פרסומו של ה’קול קורא' בעיתונות נודע לו לאברמוביץ על התכנית הנועזת ועל הקמתו של ‘ועד היובל’; יש בידינו עדות עקיפה שלפיה התכונן אברמוביץ לקראת הכנת כתביו ל’מהדורא חדשה'. ניתן להבין זאת מהצעה הכלולה בכתבה מאודיסה שנתפרסמה בעיתון הווארשאי ‘דער וועג’, שנכתבה קרוב לוודאי ביזמתו של רבניצקי, ושבה הוצע לשחרר את אברמוביץ מעבודתו בתלמוד־תורה ‘כדי שיוכל להתמסר לגמרי לעבודה חשובה יותר שכה נחוצה להוצאת כתביו’.³² באותה כתבה הוזכר במפורש הצורך לתרגם את כתביו לעברית, תרגום שרק הוא מסוגל לעשותו. על־כל־פנים, עוד לפני יציאתו של אברמוביץ מאודיסה היה בידי ידידיו הנוסח החדש של ‘דאָס קליינע מענטשעלע’ מוכן לדפוס, ואברמוביץ כבר התחיל להכין את התרגום העברי של ‘ספר הקבצנים’.³³

מעטות בידינו העדויות הישירות מאותו הזמן על פעילותו של ועד היובל עד יציאתו של אברמוביץ מרוסיה. ביולי 1905 עוד קיווה ביאליק, שתתגלה בקרב הציבור היהודי היענות לפניית הוועד. באיגרת אל בן־אליעזר מיום 9 ביולי 1905 ביקש ממנו להודיע לי"ד ברקוביץ, ‘כי הצעתו בדבר הוצאת מאסף (של “צעירים”) לכבוד יובלו של אותו סבא ר’ מנדלי טובה בעיני, אבל עדין יהא הדבר תלוי עד שתתבררנה תוצאות הצירקוליאר של “ועד היובל”‘.³⁴ באותו הזמן, בערך, פנה באיגרת קצרה גם אל שלום עליכם והטיל עליו לאסוף בקיוב 2000 רובלים ‘לקופתנו, קופת היובל’.³⁵ אולם מן הכתבה שפורסמה ב’דער וועג’ באוקטובר 1905 כבר ברור, שאנשי אודיסה אכזבו. רובה של הכתבה מוקדש לביקורת חריפה, המכוונת נגד בעלי־הבתים ונגד האינטליגנציה היהודית באודיסה, הבקיאה בספרות הרוסית בת־הזמן ואינה יודעת אפילו על קיומו של הסופר היהודי בן עירם. נראה, שגם לשלום עליכם היו נהירות האכזבות שנחל הוועד מאנשי אודיסה, אך ידו קצרה מהושיע. באיגרתו אל רבניצקי מיום 5 בספטמבר 1905 כתב שלום עליכם מפורשות:

ואכן מאיגרת מאוחרת יותר של ביאליק אנו למדים, שהפנייה אל הציבור היהודי ואל סופריו לא הביאה לוועד היובל הכנסות כלשהן: ‘הועד הוציא בשעתו כרוזים ושלח מכתבים וטרח והזיע – אבל בינתיים באו הפרעות וערבבו את העולם וכל עבודת ההכנה והטרחה הקודמת למעשה כלא היתה. על הכרוזים לא ענה איש, אם מפני שלא נכנסו אל הלב ואם מפני שנשתכחו’.³⁸

בהתקרב המועד שנקבע לחגיגות היובל, בדצמבר 1905, אפילו לא הוחל בהדפסת כתבי אברמוביץ. בעל היובל עצמו עזב את אודיסה השרויה באנדרלמוסיה כללית ובלית ברירה נדחו חגיגות היובל.³⁹

[ד]    🔗

יש בהתכתבות שלפנינו פרטים מפורטים על הכנותיו של אברמוביץ עצמו להתקנת כתביו לפרסום במשך השנים 1905–1908, בעודו שוהה מחוץ לאודיסה. אך חליפת־איגרות זאת מגלה רק חלק מהשתלשלות המאמצים שעשו ידידיו של אברמוביץ כדי להוציא לפועל את תכניתם, שהוכרז עליה בשם אותו ועד היובל האודיסאי. ביאליק ורבניצקי חסו על רגשותיו וכבודו של אברמוביץ, ולא העלו באיגרותיהם אליו את כל הקשיים שנתקלו בהם, ולא סיפרו לו על כל הפתרונות שנזקקו להם. וזאת משום שלא רצו לצער את אברמוביץ, שמועד יובלו נדחה בלית ברירה, ולגלות לפניו את הבזיונות, שמפניהם הזהיר אותם שלום עליכם כבר בספטמבר 1905.

עד יולי 1906 לא מצאו ביאליק ורבניצקי כל אפשרות לגשת להדפסת הכרך הראשון של כתבי אברמוביץ ביידיש, שבו אמרו לפתוח את הדפסת סידרת הספרים המתוכננת מטעם ‘ועד היובל’. קופת הוועד היתה ריקה. מבוכתם של ביאליק ושל רבניצקי היתה כה רבה, שלמן ערב פסח תרס"ו הפסיקו לכתוב אל אברמוביץ.⁴⁰ לא היתה בפיהם תשובה על שאלותיו החוזרות מתי יתחילו בהדפסת כתביו.⁴¹ לאותה תקופה שייך מכתבו (ללא ציון תאריך) של ביאליק אל בן־עמי לז’ניבה, ובו מלים ספורות, אך נוקבות, המבטאות את עומק המבוכה שהיה שרוי בה: ‘בקרוב אכתוב גם לזקננו היקר והנחמד. מי יצילני מחטאתי?’⁴²

בסוף יוני או בתחילת יולי 1906 נמצאה סוף סוף האפשרות לגשת לסידורו ולהדפסתו של הכרך הראשון של כתבי אברמוביץ ביידיש בבית־הדפוס של ביאליק ושל שותפו ש' בורישקין, שנפתח באותו קיץ באודיסה.⁴³ אך מה שלא גילו לאברמוביץ ידידיו מאודיסה הוא מניין נטלו את 200 הרובלים שבעזרתם מימנו את תחילת העבודה. את הכסף הזה קיבלו מנתן קפלן, מי שמילא את מקומו של אברמוביץ בתלמוד־תורה בזמן היעדרו. קרוב לוודאי, שהכסף נמסר להם לאחר שהפעילו ביאליק ורבניצקי לחץ על מנשה מרגולית, ידידו של אברמוביץ, שעמד בראש ועד היובל והיה גם מאפוטרופסי התלמוד־תורה.⁴⁴

אלא שהתקוות שתלו במנשה מרגולית נתגלו כתקוות שווא. באיגרת אל שלום עליכם מסוף 1906 התלונן ביאליק גלויות: ‘נו, נו אין סוף לראשות זו ועוד רשים אנחנו.’ והוא ממשיך: ‘שואלים את מרגולית והוא: מי מה, מתי. הוא במחילה מכבודו עובר בטל.’⁴⁵ גם צירופו של שמואל ברבש, איש המעשה, לא הועיל ככל הנראה לתיקון מצבו הכספי של הוועד. בסוף 1908, כשהופיע סוף־סוף הכרך הראשון של כל כתבי אברמוביץ בעברית, כתב רבניצקי לשלום עליכם, שהספר אמנם הופיע על־ידי הוועד אבל הוסיף: ‘ד.ה. דורך אונזערע געצעהלטע 3–4 מענשען.’⁴⁶ רבניצקי סתם ולא פירש את שמותיהם של אלה שעסקו במצווה, אך קרוב לוודאי, שהתכוון לביאליק ולו עצמו, ולא למנשה מרגולית. מאיגרת מאוחרת יותר שכתב נתן קפלן אל אברמוביץ מתברר, שהיה צורך להחתים את אברמוביץ עצמו על טופס הקבלה של אותם 200 רובלים, כדי שאפשר יהיה לרשום אותם כהוצאה בהנהלת־החשבונות המבוקרת של התלמוד־תורה.⁴⁷

אותם 200 רובלים שקיבלו ביאליק ורבניצקי מנתן קפלן הספיקו לקניית הנייר בשביל הכרך הראשון ביידיש⁴⁸ ולסידור ולהדפסה של שבעה גליונות בלבד מן הכרך הזה.⁴⁹ ושוב נעצרו ביאליק ורבניצקי באמצע עבודתם ללא כל אפשרות כספית להזיז את הדברים מנקודת הקפאון.

באותו הזמן, בסוף אוקטובר 1906, הגיע שלום עליכם לניו־יורק. וכשנודע על כך לביאליק ולרבניצקי הם הזעיקו אותו לעזרתם באיגרות דראמאטיות, המתארות את מצב הדברים שנקלעו לתוכו. התכתבותם עם שלום עליכם מתפרסמת בלשון המקור ובשלימות בנספח לספר זה. ממכתבים אלה מתברר, ששלום עליכם ניסה לארגן הופעה פומבית, שבהכנסותיה ישתמש ועד היובל לשם הוצאת כתביו של אברמוביץ. שלום עליכם פרסם בעניין זה מכתב גלוי בעיתונים ביידיש שהופיעו בניו־יורק.⁵⁰ בעקבות פנייתו הציע עיתון אחד לפתוח בארצות־הברית בהחתמה מוקדמת של מנויים על כתבי אברמוביץ שיופיעו מטעם ועד היובל.⁵¹

אין בידינו ידיעות כלשהן על תוצאות פעולתם של שלום עליכם ושל אחרים בניו־יורק בסוף 1906 ובתחילת 1907. ההתכתבות שבידינו בין שלום עליכם לבין ידידיו באודיסה באותו עניין נפסקת בסוף 1906.⁵² מאחר שגם י"ד ברקוביץ, חתנו ומתרגמו של שלום עליכם, אינו מזכיר כלל את תוצאות פעולותיו של חותנו למען הוצאת כתבי אברמוביץ, אפשר להניח, שאכן לא נשאו מאמציו פירות של ממש.⁵³ נראה, שגם פנייתו של ביאליק אל שמריהו לוין היתה ללא הועיל, שכן באיגרת ממארס 1907 הוא מתלונן בגלוי לפני אברמוביץ: ‘מאמריקה אין קול ואין כסף…’.⁵⁴

לא עלה בידינו לברר בוודאות מניין הגיע המימון להשלמתו של הכרך הראשון ביידיש.⁵⁵ בכל אופן, בקיץ של 1907 הופיע סוף־סוף הכרך הראשון של ‘אַלע כתבים פון מענדעלי מוכר ספרים’, הכולל את ספריו ‘דאָס קליינע מענשעלי’ ו’פישקע דער קרומער'. הכרך הופיע מטעם ועד היובל באודיסה והיה היחיד שיצא לאור מבין שישה כרכים שהיה בדעת הוועד להוציא.⁵⁶

עם הופעת הכרך הראשון ביידיש פורסם בעיתון ‘דער פריינד’ מאמר ראשי פרי עטו של שמואל רוזנפלד, מעורכי העיתון, תחת הכותרת "דער אָנהייב און דער סוף פון אַ גוטער כּונה'. נראה שבעל המאמר, שנכתב בנעימה סארקאסטית, ידע מקרוב על חבלי־הלידה של כרך זה ועל ההכנות הממושכות לחגיגות היובל של אברמוביץ:

המאמר כולו אינו אלא תוכחה חריפה המכוונת נגד החברה היהודית ועשיריה, שגילו בפרשה זאת את אדישותם הגמורה כלפי הספרות היהודית וסופרה רב־הזכויות.

במחצית הראשונה של שנת 1907 עדיין לא היה ברור כלל וכלל אם אכן יצליח ועד היובל לגשת להדפסת הכרך העברי הראשון של כל כתבי אברמוביץ.⁵⁸ וזאת, אף־על־פי שכבר בסוף 1906 נשלחו אל אברמוביץ מבית־הדפוס של ביאליק ושותפו עמודים־לדוגמה לחוות דעתו.⁵⁹ בינתיים, בתחילת 1907, החלו ביאליק ושותפו להדפיס את ‘השלח’ המחודש, ונתברר להם, שלא יהיה ביכולתם לעסוק גם בהדפסת ספריו של אברמוביץ. במאי 1907 הודיע רבניצקי לאברמוביץ שבדעתו לצאת לקראקא כדי להדפיס שם את ‘ספר האגדה’, שערך במשותף עם ביאליק, ובאותה האיגרת הוא רומז לאברמוביץ על ‘תקוה חדשה’ להוצאת כתביו העבריים.⁶⁰ ביאליק סיפר על נסיעתו זאת של רבניצקי ועל מטרותיה באיגרת אל בן־עמי מיום 12 במאי 1907, והוסיף: ‘מכתבי הסבא ר’ מנדלי שיחיה לא עלתה בידינו להוציא אלא כרך זרגוני אחד. אפשר שאחרי השתדלות והתאמצות גדולה ומרובה עוד תעלה בידינו להוציא אף כרך עברי אחד, הלואי'.⁶¹

ברור, שעם יציאתו של רבניצקי לקראקא לא היה כל בטחון אם יוכל לעסוק שם גם בהדפסת ‘הכרך העברי’ של אברמוביץ. כעבור חודש ומעלה, ביום 18 ביוני 1907, כתב ביאליק מאודיסה לרבניצקי בקראקא ובישר לו על תוצאות אותה ‘התאמצות גדולה’ שהביאה ליצירתה של קרן בסך 100 רובלים להתחלת ההדפסה של הכרך העברי הראשון מכתבי אברמוביץ. והרי דברי ביאליק כלשונם:

הדברים מדברים בעד עצמם, וכל המוסיף – גורע. ה’קול קורא' שעליו דובר באיגרת של ביאליק אל רבניצקי לא פורסם מעולם.⁶⁴

חליפת האיגרות שלפנינו מגלה טפח ומכסה טפחיים. כאמור, חסו ביאליק ורבניצקי על כבודו של אברמוביץ ולא רצו לצערו ולבזותו בסיפורים מפורטים על מאמציהם הבלתי־מוצלחים להשיג מימון להוצאת כתביו. על כשלונותיהם הם כותבים במלים כלליות ביותר, אם־כי לעתים בחריפות יתירה.⁶⁵ מתוך איגרותיו של ביאליק אל רבניצקי, אל שלום עליכם ואל מקורבים אחרים ניתן לעמוד על יחסו הנפשי העמוק של ביאליק אל ה’סבא' של ספרותנו החדשה.

אולם מסתבר, שאברמוביץ ידע גם ידע מה שביקשו ידידיו להסתיר מפניו, כשם שידע על פנייתם של ביאליק ורבניצקי אל שלום עליכם בארצות־הברית.⁶⁶ אלא שגם הוא שמר על הכללים שקבעו ידידיו ולא גילה להם את ידיעתו, כדי לא להביאם במבוכה. שלושת הידידים חשו, שיש דברים שהשתיקה יפה להם. האם ידע אברמוביץ גם על המגבית המבוהלת שנערכה בקרב הסופרים במטרה לעוררם לתמוך בהדפסת הכרך הראשון בעברית, היא המגבית שעליה כותב ביאליק באיגרתו אל רבניצקי? תשובה על כך אין בידינו.

בעזרת מאה הרובלים שהכניסה המגבית התחיל רבניצקי בקראקא בסידורו של הכרך העברי הראשון. אלא שהעבודה התנהלה בעצלתיים ועד שובו של אברמוביץ לאודיסה, בפברואר 1908, סודרו בסך־הכל ארבעה גליונות דפוס מ’ספר הקבצנים', שנועד לפתוח את הכרך הראשון של ‘כל כתבי מנדלי מוכר ספרים’ בעברית.⁶⁷

יש להניח שכאשר ביקר ביאליק בז’ניבה בספטמבר 1907, ונפגש פנים אל פנים עם אברמוביץ, הוא סיפר לו על תלאותיו בהשגת המימון להוצאת ספריו. קרוב לוודאי, שגם אז לא גילה לו הכול, שכן לא היה בידו לבשר לאברמוביץ שבא קץ לתלאות. באיגרת ששלח ביאליק לאברמוביץ לאודיסה כתב על השתדלותו להשיג, באמצעותו של אחד־העם, את תמיכתו של ועד חובבי שפת עבר במוסקבה במפעלם.⁶⁸ גם מאמצים אלה, ככל שניתן היה לברר, לא נשאו פרי.

דרך הייסורים שהביאה בכל זאת להשלמת הדפסתו לשל הכרך העברי הראשון אינה נהירה לנו. הכרך הופיע בשנת תרס“ט – ליתר דיוק, בסוף 1908 – לקראת יום־הולדתו של אברמוביץ.⁶⁹ אך פרשה זו, וכמוה פרשת הדפסתם של שני הכרכים האחרים של כתבי אברמוביץ בעברית, שהופיעו בשנים תרע”א ותרע"ב מטעם אותו ‘ועד היובל’, חורגת כבר מגבולות הזמן שבו עוסקות האיגרות שלפנינו. לפי שעה, עד שיתברר, ולו באופן חלקי, המשך הפרשה עד תומה, עלינו להסתפק בדברים הסתומים שכתב ביאליק בראש הכרך השלישי של ‘כל כתבי מנדלי’. ביאליק מצא אז לנכון להסתפק ברמז בלבד בכתבו: ‘איך שהוא לפנינו מונחים עתה בכל כבודם שלשת הכרכים…’⁷⁰ ‘איך שהוא’ זה טומן עוד בחובו נעלמים רבים, שעל טיבם נוכל לקבל לעת־עתה רק מושג־מה מתוך חליפת האיגרות המתפרסמת כאן.

בשנת 1927 היה ביאליק מעורב בהצאת התרגומים של ספרי שלום אַש מיידיש לעברית בהוצאת ‘דביר’ בתל־אביב. נראה, ששלום אַש העלה לפני ביאליק את השאלה בדבר יחסו ל’בני השפחה‘, כלומר סופרי יידיש. באיגרת אל שלום אַש כתב ביאליק בלשון מבודחת, ‘כלום אינך יודע, כי גם אני מבני בניו של אברהם אבינו אנכי והשפחה תופסת מקום מרווח בביתי’.⁷¹ יתר על כן, הוא מצא לנכון להזכיר את חלקו בהוצאת כתביו העבריים של אברמוביץ. וכך כתב שם: ‘בבואי לפני עשרים ושבע שנים לאודיסה שמתי לי למטרה לזרז את כב’ מנדלי ז"ל להריק את מבחר יצורי כפיו מיהודית לעברית עד תומם. ובמידה גדולה עלה הדבר בידי. אם מנדלי לא הלך לעולמו עד אם ראה בעיניו את יצורי רוחו הנבחרים בלבושם העברי – אני הייתי אחד מן המסייעים בדבר’. מתוך חליפת האיגרות שלפנינו מתברר, שבדבריו אל שלום אַש לא נקט ביאליק לשון גוזמה. ברור למעלה מכל ספק, שאילמלא עידודם ועזרתם של ביאליק ורבניצקי לא היה אברמוביץ טורח להכין לדפוס את כתביו העבריים ואנו לא היינו זוכים שיגיעו לידינו אותם שלושה כרכים מודפסים.

קיצורים של שמות ספרים    🔗

אגרות ביאליק = אגרות חיים נחמן ביאליק, א־ה, מכונסות ומסודרות, בצרוף הערות, על־ידי פ' לחובר, תל־אביב תרצ“ח–תרצ”ט.

אונגרפלד = מ' אונגרפלד, ביאליק וסופרי דורו, תל־אביב 1974.

אַלע כתבים = אַלע כתבים פון מענדעלי מוכר ספרים, ערשטעס בוך, יוביליי־אויסגאבע, אודיסה תרס"ז; I: דאס קליינע מענשעלי; II: פישקע דער קרומער.

הראשונים כבני אדם = י“ד ברקוביץ, הראשונים כבני אדם – ספורי זכרונות על שלום עליכם ובני־דורו, כתבי י”ד ברקוביץ, ב, תל־אביב תשי"ט.

יובילעאום־אויסגאַבע = אַלע ווערק פון מענדעלע מוכר ספרים (ש"י אַבראַמאָוויץ), I–XVII, קראקא–וארשה–ניו־יורק–וילנה תרע“א [– תרע”ג].

כל כתבי = כל כתבי מנדלי מוכר־ספרים (ש"י אברמוביץ), א־ג, הוצאת ‘ועד היובל’, קראקא–אודיסה תרס“ט–תרע”ב.

לחובר = פ' לחובר, ביאליק – חייו ויצירותיו, א–ג, תל־אביב תש"ד.

לכסיקון של קרסל = ג' קרסל, לכסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, א–ב מרחביה [תשכ“ה–תשכ”ז].

לעקסיקאָן של רייזען = ז' רייזען, לעקסיקאָן פון דער יידישער ליטעראַטור, פרעסע און פילאָלאָגיע, א–ד, וילנה 1929.

מענדעלע־בוך = נ' מייזיל (עורך), דאָס מענדעלע־בוך, [ניו־יורק 1959].

נוסינאָוו, ‘פון בוך צו בוך – צו דער געשיכטע פון די מענדעלע־וואַריאַנטן’, צייטשריפט, מינסק, II–III (1928), עמ' 425–482.

קירזשניץ = א' קירזשניץ, די יידישע פרעסע אין דער געוועזענער רוסישער אימפעריע (1823–1916), מוסקבה–חארקוב–מינסק 1930.

שיינטוך = י' שיינטוך, ‘סיפוריו הקצרים של מנדלי מוכר ספרים על נוסחאותיהם – בירור ביבליוגראפי וטקסטולוגי’, הספרות, א (תשכ“ח–תשכ”ט), עמ' 391–409.

שלום־עליכם־בוך = י“ד בערקאָוויטש (עורך), דאָס שלום־עליכם־בוך, ניו־יורק תרפ”ו.

ראשי־תיבות וקיצורים    🔗

אוו"ז – אָנווייַזונג (העברת כספים)

א. ז. וו. – און [אַ] זויי ווייַטער

אח"כ – אחר־כך

א"י – ארץ־ישראל

אי“ה, איה”ש – אם ירצה השם

אנ"ש – אנשי שלומנו

א"ע – את עצמו, עצמם

אעפי"כ – אף־על־פי־כן

ב"ב – בני ביתי, ביתך, ביתו

בביה"ד – בבית־הדפוס

ב"ה – ברוך השם

בזה"ל – בזה הלשון

בחוהמ"פ – בחול המועד פסח

בכ"ז – בכל זאת

בל"ס – בלא ספק

בל"ע – בלשון עברית

בל"ר – בלשון רבים

במוש"ק – במוצאי שבת קודש

ב"ק – בבא קמא

ג"כ – גם כן

ד. ה. – דאָס הייסט

דו"ש – דורש שלומך

ד"מ – דרך משל

ה' – האדון

הוצ' – הוצאת

וגו"מ – וגומר

ודו"ק – ודרוש וחקור קרוב

וכ"ו, וכו' – וכוליה

ולפ"ז – ולפי זה

ח"ז – חודש זה

חו"ל – חוץ־לארץ

ט"ג – טלגרמה

טו"מ – טענה ומענה, טענות ומענות

ט"ס – טעות סופר(ים)

יו"ט – יום טוב

יו"ר – יושב־ראש

כ"א – כל אחד

כב"ב – כל בני ביתי

כה"ע – כתב־העת

כלו' – כלומר

כת"י – כתב־יד

לכב"ב – לכל בני ביתך

לכה"פ – לכל הפחות

למ"ה – למען השם

למז"ט – למזל טוב

לע"ע – לעת עתה

לפ"ד – לפי דעתי

מה"ע – מכתב העת

מו"ל – מוציא לאור

מו"מ – משא־ומתן

מו"ס – מוכר(י) ספרים

מס' – מספר

מ"ע – מכתב־עת

מעל"ד – מעבר לדף

משא"כ – מה שאין כן

מת"י – מתחת ידי (ידך)

נ. (איגרת 15) – קרוב לוודאי שהכוונה לניו־יורק

נ. ב. – nota bene (נוסף בזה)

נ"י – נרו יאיר

נ"נ – נאכנאמע (על־שם, דהיינו, בגוביינא)

ס' – ספר

ס"ה – סך־הכל

ע"ד – על דבר

ע"ז – על זה

ע"י – על־ידי

עי"ז – על־ידי זה

עכ"פ – על־כל־פנים

ע"נ – עגמת נפש

ע"ס – על סך

עפ"י – על־פי

עצהי"ט – על צד היותר טוב

עקז., עקזעמפ' – עקזעמפלאר(ים) (עותק, עותקים)

ע"ש – על שם, ערב שבת

פא"פ – פנים אל פנים

פ"ב – פטרבורג

פר., פֿר. – פראנקים, פראנקים שווייצריים

פ"ש – פרישת שלום

צ"ל – צריך להיות

ר. – רובלים

רו"כ – רובל(ים) כסף

ר"ל – רוצה לומר, רחמנא ליצלן

ר"ש – רבי שמעון (דובנוב)

שה“י פה”י – שבת היום, פסח היום (דבר של מה־בכך)

שיחי' – שיחיה

ש"ס – שכר סופרים

ש"ע – שלום עליכם

ש"ץ – שליח ציבור

ת"א – תמונת אות

תה"ש – תואר השם

ת"ח – תשואת (תשואות) חן

ת"ל – תודה לאל

ת"ת – תלמוד־תורה

P. S. – Post Scriptum

 

האיגרות    🔗

1. ש“י אברמוביץ מקרפול אל ח”נ ביאליק באודיסה⁷²    🔗

26 בנובמבר / 9 בדצמבר 1905 ⁷³

Crépol (Drome) Mr Abramovitch

שלום לך יקירי וחביבי!

אחרי רוב עמל וטלטולי הדרך באתי הֵנה, והנני דר עם אשתי אצל בתי, ושאר בני ביתי, הנשארים בקנסטנטניפול <!>, יבואו בקרוב לגור בגיניפה.⁷⁴ בעיר זו שהיתי שני ימים וראיתי את פני ידידנו בן־עמי,⁷⁵ ושני הימים האלה היו לנו ימים טובים של “גלות”. גם אם לא אגיד תבין מדעתך, כי השעות הרעות שהתרגשו לבוא עלינו במקומנו והדרך הרחוקה המעיטו את כֹחי, את חלבי ודמי ועצבו את רוחי מאד.⁷⁶ לבי לבי על בני עמנו העלובים, צעוק יצעק אל ה': אוי, מה היה לנו! יגון בלבבי יומם ולילה ואין שלום בעצָמַי. חוסה נא יקירי וחושה להודיעני משלומך ושלום אנשי שלומנו ומכל מה שנעשה אצלכם. הודיעני ג"כ אם יש תקוה להוצאת ספָרי, למען אדע מה לעשות.⁷⁷ היטיבה נא עמי ברצונך והשתדל בשבילי לפני ידידנו השותק רַבניצקי כי ישלח לי את שכרי בעד ספורי “השערה”, הלא הוא עָרב לי, ועתה למה הוא שותק ויניח לקפח את שכרי בשעת דחקי.⁷⁸ דַבר נא אליו, דַבֵּר ודַבֵּר עד שיתעורר לצאת ידי חובתו. הכהו ונשקהו בשמי, נשיקות נאמנות בלא נקודות.⁷⁹

למכתבך אצפה בכליון עינים. אשתי וב"ב דורשים לשלומך.

אֹהבך ומוקירך בכל לבי ובכל נפשי

ש"י אבראמאוויץ

2. ח“נ ביאליק מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בקרפול⁸⁰    🔗

3 ביאנואר / 16 ביאנואר 1906

אודיסה, ‎3/I 906

זקני מחמדי.

בגלל הערבוביא השולטת בפוסתא אחרי שַבַּתָּהּ הארוכה הגיעני מכתבך הקטן לאחר זמנו וממילא נתאחרה גם תשובתי.⁸¹ מיום צאתך מעמנו לא נפלה כל חדשה בעירנו. הגינרל גוברנטור בֵרך עוד הפעם את אודיסא ב“מצב מלחמה” ושלום על ישראל ועל הגויים מבחוץ. אבל אין תוכם כברם, ומי יודע איך יפֹל דבר ביום הנורא, יום התשיעי לינואר, שאנו מצפים לו ביראה ופחד.⁸²

משהותרה הוצאת עתונים לכל מִלְלַי וגִלְלַי⁸³ ולכל מֻפִּים וחֻפִּים⁸⁴ – התחילו העתונים⁸⁵ הזרגונים נוצצים כעשב השדה: אלף עתונים למטה. ה“בונד” לבדו, כמדומה, מוציא עתה⁸⁶ תריסר עתונים: את ה“וועקער” ואת ה“לעקער” ואת ה“שמעקער” ועוד ועוד ועוד. מים שאין להם סוף.⁸⁷

וגם “אנחנו” האודיסאים אין אנו מן הנחשלים בענין זה. בעוד יום או יומים והרשיון להוצאת עתון זרגוני בשם “די האפנונג” יהא מונח בקופסא שלנו⁸⁸ – ומי אדון לנו! אמת, ממון עדיין אין לנו, אבל אין זה העיקר. העיקר הוא הרצון הטוב, ורצון יש לנו ברוך השם די והותר.

ו“שלום עליכם” יושב עתה בלמברג ומכין את עצמו לדרך רחוקה – לאמיריקה. גם את ביתו החרִיבו ביום ההפכה בקיוב והוא מבקש לו עתה מנוח אשר ייטב לו במדינת הים. אגב – מזל טוב! ערנסטינא, בתו של שלום עליכם, נישאת להסופר הצעיר ברקוביץ, זה שסיפוריו נדפסו בהשלח, ואתה היית נהנה מהם. זווג יפה.⁸⁹

עם רבניצקי דברתי וגם הכיתיו, כדבריך, הכות לא אחמול – וללא הועיל. הוא עומד בשתיקתו. עוד היום עתיד אני להכותו מאה וחמשים מכות, אולי ירא ה' בעניו ויפתח את פיו הקדוש ושלח בידי דברים אליך. ואולי יטה [עוד] בעצמו את ידו על⁹⁰ העט ושנס את מתניו וכתב אליך מכתב. נחיה ונראה. לפי שעה איני יודע מה אשיבך על שאלתך. הזכרתיו את ה“וועג” ואת ה“שערה” ואת שכרך – וַיִנָער ויאמר: “הן, הן, כך, כך” וישב וישתֹק עד היום הזה.⁹¹ אגב אודיעך, כי ה“וועג” שב ל“הופיע” בווארשא,⁹² ואח לצרה נולד לו – ה“תלגרף”,⁹³ וכנראה, במהרה בימינו יולדו לו עוד אחים לצרה. בקיצור – “ליהודים”!

ובדבר “הוצאת כל כתביך” – סלקא דעתך שאין להם תקוה? אמת, נטרפה עלינו השעה והעבודה בענין זה נדחתה לפי שעה – אבל רק לפי שעה. יעברו ימי האבל והזעם וחדלה המהומה והערבוביא ושבנו לעבודה זו באינרגיה כפולה ומכופלת.⁹⁴

ושלום לך זקני הטוב והנחמד. למתי אתה אומר לשוב אלינו? לסדר של פסח? ומה מקומך החדש בעיניך? ומה בן עמי [וביתו] עתה? ושלום לרעיתך ולכל ביתך.

באהבה רבה

ח. נ. ביאליק

האדרס, M. Ap. 9/12 Х. Н. Бялику

3. י“ח רבניצקי וח”נ ביאליק מאודיסה אל ש"י אברמוביץ בקרפול⁹⁵    🔗

3 ביאנואר / 16 ביאנואר 1906 ⁹⁶

שלום רב לזקננו החביב ר' מנדלי שיחי'.

הידים ידי עשו של משוררנו מר ביאליק נחתו עלי באכזריות חמה.⁹⁷ ראיתי⁹⁸ את חובתי לכתוב לך לא “תשובה” (הן לא זכיתי ל כל מכתב שיהא מוטל עלי להשיב), אבל לכתוב סתם.⁹⁹ מעצמך תדע ותבין חביבנו עד כמה יש לנו געגועים אליך. מתי נזכה לראותך, מתי?

ובדבר ה“וועג” הלא אני קבלתי עלי את האחריות ולא אשקוט עד אשר שכרך יהא מונח בקופסא שלך. אל תירא, הכל יבוא על מקומו בשלום.¹⁰⁰

נצטערתי אני ועמי יחד גם ביאליק על שלא עלתה לנו לברכך בשנה זו ליום הולדתך.¹⁰¹ קבל נא עתה את ברכתנו באחור זמן מעט. ונקוה כי לשנה הבאה ליום חג היובל שלך נהיה כלנו יחד ונבוא לביתך אנו כל בני החבורה בתפים ובמחולות והשמחה תהיה גדולה במעוננו, וברחובנו. ושלום לכל ב"ב.

שלך באהבה רבה

י"ח רבניצקי

אחרי מעשה רב זה של כתיבת המכתב ואחרי המכות הנאמנות שהכיתיו – רבניצקי מונח כעת כאבן שאין לה הופכין והוא מעוך וכתות ורצוץ וכל עצמותיו מרוסקות. מהראוי שתשיג שם בחו"ל איזה סם לרפואה ותשלחהו אליו להחיותו ולהשיב נפשו.

ח. נ. ב.

4. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל י”ח רבניצקי וח"נ ביאליק באודיסה¹⁰²    🔗

אחרי 3 ביאנואר / 16 ביאנואר, אך לפני 26 ביאנואר / 8 בפברואר 1906 ¹⁰³

Suisse. Genéve. Rue Ami Lullin No. 10

“ישאו הרים, הררי אלף,” שלום לאהובַי היקרים רבניצקי וביאליק יחיו!

אל נא ידידַי תחייבוני, שהחמצתי תשובתי על מכתבכם היקר, הן גולה אנֹכי ממקום למקום זה כשלשה ירחים,¹⁰⁴ והגלות מכהה רוח האדם ומַשתיקתו.

מקרב לבי הנני מודה לכם אהובַי על העונג, שגרמתם לי במכתבכם הנעים. אדם שנתרחק מחבריו דבריהם שבכתב חביבים עליו כדברים שבעל פה.

אוי, כמה גדולים הגעגועים שיש לי עליכם, מאהבי היקרים!

עד עתה לא “משכתי בשבט סופרים” מפני הטלטול ופזור הנפש, ובעוד ימים אחדים לכשאפנה מעט, אקוה כי יערה עלי רוח ממרום ותאחז בעט ידי ואכתוב דבַר־מה.

ביאליק יקירי! איה “השערה” שלי?

רבניצקי יקירי! איה שכר “השערה” שלי?

הריני משביע אותך, רבניצקי שלי, בשמות כל הקדושים, שתחיש ותמהר לשלוח לי את שכרי בשעת דחקי זו, כי אליו, לשכרי זה, אני נושא את נפשי. ה“וועג” חטא לי חטאה גדולה ואין לו שום התנצלות וכפרה. אם רוצה הוא “בפרי עטי” ימהר ויעשה תשובה, לא שיהרהר בתשובה אלא יעשה… עשה רבניצקי כבקשתי ואל תאחר!…¹⁰⁵

הודיעוני מה נעשה ומה נשמע בעולם ספרותנו.

לידידנו הרב טשערנוביץ¹⁰⁶ ולכל אנשי שלומנו תאמרו נא שלום בשמי.

אשתי וכל בני ביתי דורשים שלומכם בכל לב. לידידתנו הכבודה מרת סליפיאן הנני משיב שלום וברכה ותודה רַבּה על מכתבה.¹⁰⁷ א<ל> נא תשכח אותי גם להבא.

מצפה אני לתשובתכם ואקוה, כי תזדרזו למלאות בקשתי.

אהבכם הנאמן בכל לב ונפש

ש"י אבראמאוויץ

רבניצקי מחמדי היטיבה נא עמי ובקש את בעל “הוועג” כי ישלח לי את “הוועג” ישר מווארשויא לגינובה על האדרעס שלי:

Suisse. Genéve. Rue Ami Lullin No. 10 M־r S. Abramovitch

ביום קבלת מכתבי זה תאבו נא להודיע את האדרעס שלי להממלא מקומי לשעה, בבית־תלמוד־תורה הר“ר קאפלאן או להר”ר קורשון שם.¹⁰⁸

5. י“ח רבניצקי מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה¹⁰⁹    🔗

26 ביאנואר / 8 בפברואר 1906

אדעסא י“ג שבט תרס”ו

סבא יקירי וחביבי!

מכתבך האחרון, שכתבת לי ולביאליק,¹¹⁰ היה לנו למשיב נפש. אין לי להגיד לך עד כמה מתגעגעים אנו עליך, ר' מנדלי חביבנו. מה שלומך ומה שלום עטך? אקוה שכבר באת אל המנוחה ושַבת אל עבודתך הספרותית. מאד אכיר לך תודה אם תודיעני במה אתה עוסק לעת כזאת, אם בהמשך ה“ווינשפינגעריל” או בתרגום “ספר הקבצנים” וכדומה? ומה בדעת עורך ה“פריינד”, האם נכון הוא להדפיס את ה“ווינשפינגעריל” שוב בגליונות היומיים, אחרי ש“דאס לעבען” החודשי שלו שבק חיים לכל חי?¹¹¹

ואצלנו אין עוד נחת. השמים מכוסים בעבים ואיננו בטוחים מחזיזי רעם בכל יום ויום. במצב מדוכא כזה אין מקום, כמובן, להתרוממות הרוח וכנפי כל התקוות קצוצות. עד מתי? עד אנה?

אמנם תקוה אחת, כנראה, תהיה לנו בעירנו, הלא הוא מה“ע “די האפנונג” שיתקבל הרשיון להוצאתו בקרוב על שֵם ידידנו “רבי קרוב”, אבל דבר קטן עוד חסר: ממון. אם המקום ימלא חסרון זה אז יֵצא הדבר לפעולה ואז יפנו תיכף לארי שבחבורה, לר' מנדלי, שיעניק ל”תקוה" זו ממבחר פרי עטו – והוא בל"ס לא יפרש מן הצבור שלנו.¹¹²

ושכרך בעד “השערה” שבאה בה“וועג” לא יקופח אף כחוט השערה. אנכי אערבנו. חכה נא מעט והכל על מקומו יבוא בשלום. אמת, שכל הענין היה בסכנה לולא היה מגיע לה“וועג” מבית מסחר הספרים שלי סכום כסף, שאעכב בשבילך.¹¹³

שלום לרעיתך ולכל ב"ב.

ושלום לבן־עמי שכנך ולכל ב“ב. תמה אני, שמיום עזבו את עירנו לא כתב לי אף ת”א אחת. האמנם יש בלבו איזו טינא עלי ואני איני יודע כלל במה “שחטתי את קפוטתו”?¹¹⁴

רצוף בזה מכתבו של “שלום עליכם” וקטע של עתון אמריקני.¹¹⁵

שלך באהבה רבה

י"ח רבניצקי

עיין מעל"ד¹¹⁶

6. ח“נ ביאליק מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה¹¹⁷    🔗

26 ביאנואר / 8 בפברואר 1906 ¹¹⁸

שלום לסבא יקירא!

אתמול שלחתי אליך עפ“י אדרס בן עמי את מחברתי הקטנה “משירי הזעם”.¹¹⁹ ההגיעה לידך? את אדריסתך החדשה אמסור לבית ת”ת, כדבריך.¹²⁰ בקרוב אכתֹב אליך באֹרך.

בעוד יום או יומים – וחוברת “השלח” האחרונה תשתלח לחותמים ושלחתי גם אליך חוברת אחת וראית את “שערתך” ושש לבך.¹²¹ ואולם בנוגע לשכר “השערה” – אני רואה באצטגנינות שלי שתבוא קרחה לא קטנה בו. “אחיאסף” כידוע לך איננו מן הבטוחים ביותר, אלא שארעיש עליהם את העולם, אולי אֵענה.¹²²

ושלום לך ולביתך ולבית בן עמי

המצפה לראותך

ח. נ. ביאליק

7. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל י”ח רבניצקי וח"נ ביאליק באודיסה¹²³    🔗

24 בפברואר / 9 במארס 1906

Genéve 9/3 1906

שלום לכם ידידַי ואהובַי היקרים הר“ר רבניצקי והר”ר ביאליק יחיו!

אם אחרתי בתשובתי על מכתבכם עד כה לא בי האשם אלא בך, ביאליק יקירי. אתה הבטחתני במכתבך לשלוח לי את החוברת “השלֹח” “בעוד יום או יומים”¹²⁴ ודחיתי את תשובתי עד קבלת החוברת והיא לא הגיעה לי עד עתה! אמרתי אם יומו של הקב"ה אלף שנים הנה “יומו” של ביאליק לכל היותר שבוע אחד או שני שבועות. ובראותי כי עבר חודש ויומך נמשך עדיין, ומי יודע עד כמה “אזרתי כגבר חלצי” וקמתי וכתבתי לכם מכתבי זה.

זה כחודש ימים שאני עוסק בהעתקת “פישקי החיגר” בשקידה רבה, ובעזרת השם גמרתי פרק י“ז, ונשארו לי ממנו עוד ח' פרקים, ועתה יש תקוה “לספר הקבצנים” שיהא נגמר בקרוב. כמה פעמים בקשתי ובקשתי אתכם לכתוב לה”ר פרישמאן ולבקשהו, שיחזור לי את הפרק ט' מספר הקבצנים או שידפיס אותו ב“הזמן” ואתם מחרישים! כלום לא ידעתם בכמה עמל ויגיעה עלתה לי העתקתו של פרק זה, שאין לי ממנו קאפיע נכונה? עשו נא עמדי חסד, מאהבי, ובקשו בשמי את ד. פרישמאן, שלא ישלם לי רעה תחת טובה ולא¹²⁵ יכבוש אצלו הפרק הזה.¹²⁶

מה¹²⁷ שְלוֹם “הקליין מענשעלי”, שהנחתיו אצלכם? האם נתתם דעתכם עליו להכירהו?¹²⁸ לבעל “הפריינד” אכתוב בקרוב בדבר “הווינשפֿינגעריל”.¹²⁹ איה “די הָאפֿנונג”? הודיעוני בפרוטרוט אם¹³⁰ נתקבל הרשיון להוציאו לאור ומי הם המו“ל, ומה ידידנו “רבי קרוב” עושה?¹³¹ וידידנו גוטמאן [הירושלמי]¹³² מה הוא כותב?¹³³ – ואני?… אני בה”ש שלם בגופי, אבל רשמי הפרעות עדיין מתקיימים בי, עדיין עורקי לא שכבו כהוגן והוּכַחְתִּי בפיזור־נפש.

ידידנו הר“ר קלויזנער בא לכאן לפני שני שבועות והזמין אותי לבוא למקומו, לעיר לוזאן ולחוג שם עם מכבדַי דורשי שלומי, אבל למורת רוחי לא יכולתי למלאות בקשתי וגם בני ביתי לא הניחו אותי לנסוע.¹³⁴ ובשבוע זה זִמנו אותי ליום־טוב או “לערב־טוב”, שבני העיר עושים פה לכבודי, ומפני חולשת גופי לא נעתרתי להם. ופתאם בא אלי ה”ר בריינין וספר לי, כי בברלין חגגו את חג היובל שלי,¹³⁵ והוא דִבּר שם הרבה על אודותי, ובקש אותי, כי לא אהיה סרבן באותה שעה ואבוא אל החג, שעושים לי פ­ה, ונעתרתי לו על כרחי. והנה למחר במוש"ק, בליל פורים, אני קרוא לבוא. מניו־יארק הגיעוני מכתבי ברכה מיחידים ומאגודות ואני איני משיב להם, כי חרה אפי ביהודי אמעריקי על הגזלה שגזלו אותי והדפיסו את ספרי.¹³⁶ עת מצוא לכם, ידידי, ושעת הכושר השעה הזאת לכם לתבוע עלבוני¹³⁷ מיהודי אמעריקי במכתבי־העתים ולהוכיחם ולהכותם בשבט פיכם על המעשה הרע שעשו לי. מה אתם אומרים?¹³⁸

“לשלום עליכם” לא כתבתי עדיין מפני שאיני יודע היכן הוא עתה. שמא כבר יצא מלעמבערג, הלא לאמעריקי הוא נוסע. בבקשה מכם, יקירַי, כשתכתבו לו ברכוהו נא בשמי ובררו לו מפני מה לא השיבותי על מכתבו, וכשיודיעני האדרעס שלו אכתוב לו בנפש חפצה.¹³⁹

לבן עמי מסרתי פ“ש והבטיחני כי יכתוב בעצמו לכם. – ביאליק יקירי, קח נא את ברכתי על שיריך היקרים וביחוד על השיר “ידעתי בליל ערפל וכ”ו” שהוא כלו טוב, נשגב ונעים, רוחך בו אש אוכלה, ונשמתך כנחל גפרית בוערה בכל מלה.–¹⁴⁰

רבניצקי מחמדי! את הכסף בעד “השערה”, תשלח לי בפֿראנקים לבית לִיאָנסקי קרעדיט פֹה והטשעק יהא נכתב על שם אשתי Pessia Abramovitch ראה, אבקשך לקיים בקשתי.¹⁴¹

ביאליק מחמדי! הרים רעשו בימים האלה ומוסדי הררי אלף רגזו מגערתך, שגערת בבעלי אחיאסף ומרעש “¹⁴² שתרעיש עליהם את העולם”…¹⁴³

האם אמת הדבר, שידידנו טשערנאוויץ נשתתק, רחמנא ליצלן, ונאלם דומיה?¹⁴⁴ ומה ידידנו היקר הר“ר מ. מרגליות?¹⁴⁵ אני מתגעגע עליו מאֹד מאֹד. ברכוהו נא בשמי והודיעני מה שלומו ומה שלום כל ב”ב, היקרים לי. אינני כותב אליו, מפני שהכתיבה קשה לי מאד.

אמרו שלום בשמי למ' סלעפיאן. בקרוב תקבל תשובתי על מכתבה.¹⁴⁶ אשתי וכב"ב מברכים אתכם בשלום ובכל טוב סלה.

אוהבכם בכל לב

ש"י אבראמאוויץ

נא אל תאחרו תשובתכם על מכתבי זה – כשגמרתי את מכתבי זה נמלכתי וכתבתי דברים אחדים¹⁴⁷ למ' סלעפיאן במכתב מיוחד הרצוף בזה.¹⁴⁸

8. י“ח רבניצקי מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה¹⁴⁹    🔗

27 במארס / 9 באפריל 1906

ערב פסח תרס"ו

זקני הנעלה והחביב!

לא מהרתי להשיבך על מכתבך היקר¹⁵⁰ ואֵחר עד כה, בשביל שחכיתי מיום ליום שתעלה בידי לשלוח לך את ש“ס בשביל “השערה” שלך. כי אמנם עלי מוטל עתה לשלוח לך את הכסף, אחרי שכתבתי כבר למערכת ה”וועג“, שאעכב סכום ידוע מן המגיע ל”וועג" מבית מסחר הספרים שלי בשביל לסלק לידך את חוב “השערה”, שאני ערבתיו. אמת, החשבנות שלנו עם ה“וועג” מסוכסכים, כנהוג, אבל איך שיהיה, כספך בטוח ומידי תבקשנו. ובכל מאֹדי הייתי רוצה לשלוח לך את המגיע קודם הפסח, וכבר הייתי מוכן לעשות את המוטל עלי – ומן השמים עכבוני, כי קפץ עלי רוגזו של ענין נחוץ אחד, שאי אפשר היה לדחותו בשום אופן אף ליום אחד ומוכרח הייתי, לדאבוני הרב, לדחות את חובך, עד לאחר הפסח. לא תוכל לשער בנפשך עד כמה מעיק עלי הדבר הזה, אבל אין עצה נגד ההכרח. רוצה אני לקוות, שאתה בטובך ורב ידידותך אלי תסלח לי על עכובי, אחרי שתדינני לכף זכות שלוא היתה בידי האפשרות לעשות חובתי תיכף לא הייתי מתרשל אף רגע.¹⁵¹

הנני שולח לך בזה את הפרק של “פישקע החגר”, שקבלתי בחזרה מאת פרישמאן. במכתבו אלינו הוא כותב: “צר לי כי לא הקדמתם לבקשו מידי, כי אז שלחתיו כרגע ולא הייתי מביא עלי את תרעומותיו של ר' מענדעלי”. הודיעני נא תיכף ע"ד קבלת הפרק הזה.¹⁵²

בדבר הוצאת כל כתביך לע"ע אין נחת. בא סנחרב¹⁵³ ובלבל את כל הרעיונות. נקוה לברר את הענין בקרוב, ואז נכתב לך בפרטות.¹⁵⁴

את הרשיון להוצאת העתון היומי “די האפנונג” קבל ידידנו א“ל לוינסקי. כמובן, כולנו נשתתף בו בצאתו. אבל קשה עוד לדעת מתי יחל לצאת, מפני שחסר לע”ע עוד דבר קטן – ממון. אולם העורך והמו“ל לוינסקי מבטיח ש”תקותו" חזקה, ואפשר שיתחיל העתון “להופיע” עוד בראשית ימי הקיץ או תיכף אחרי שבעות. נחכה ונראה. אין לי להגיד לך, שאתה, זקננו החביב, תהיה בראש הקרואים.¹⁵⁵

לשלום־עליכם כתבתי ומסרתי לו את דבריך.¹⁵⁶

ע“ד הישועות והנחמות אצלנו בל”ס שמעת. אורה ושמחה ליהודים, שמגבוה באו פקודות נמרצות שלא יכו עמי הארץ ביהודים.¹⁵⁷ ואצלכם שם בשויצריה לא ידעו אחינו כלל ישועות כאלה. אין הפקידים הגבוהים דואגים עליכם לשלוח פקודות להגן ולהציל אתכם מהרג וכליון. צר לי עליכם, יושבי שויצריה האמללים!

ושמחת בחגך אתה וביתך

שלך באהבה רבה

י"ח רבניצקי

שלום רב ל“בן־עמי” וביתו. זכרתי את חגי הפסחים, שהייתי רגיל ל“פסוח” על שלחנו ולסַדר יחדו כהלכה – ועתה נתפרדה החבילה ונשתנו “הסדרים”.

ביאליק דורש את שלום כלכם באהבה.

9. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל י”ח רבניצקי באודיסה¹⁵⁸    🔗

18 במאי / 31 במאי 1906

‎31 мая 1906

רבניצקי רחימאי!

כיון שראה מחמד, שאין ההר הולך ובא אליו הלך הוא לההר.

אף אני כיון שראיתי, שאתה שותק ואינך כותב אני כותב אליך. הייתי ממתין למכתבך ולפריעת חובך¹⁵⁹ ועתה השעה דוחקתני להזכירך, כי תצא ידי חובתך ותשיבני מהרה.

הפרק של “פישקי החיגר” קבלתי ודברי פרישמאן תמוהים מאֹד¹⁶⁰.

“ספר הקבצנים” תם ונשלם, שבח לבורא עולם. ומה נעשה להקבצן הַיוּלָד הזה? האם יהא גורלו כגורל “דאס קליינע מענשעלי” להיות טמיר ונעלם ומונח בקופסא? פתח פיך ודַבֵר, יקירי! ¹⁶¹ עכשיו דבָרי אליך מעטים, וכשאקבל תשובתך אכתוב לך באריכות על ענינים הרבה, ואפנה במכתבַי הבאים גם לידידינו צשערנוביץ וביאליק. אתם, שלשתכם, אהובים לי.

נשיקות ופצעי אוהב נכונו לביאליק ממני.

לתשובתך, תשובה שלמה,¹⁶² אצפה בכליון עינים. אוהבך

ש"י אבראמאוויץ

10. ח“נ ביאליק מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה¹⁶³    🔗

לפני 19 ביוני / 2 ביולי 1906 ¹⁶⁴

שלום, שלום לזקני הרחוק והקרוב, שלום רב.

אוי, זקני רחימאי! אתה לא ידעת את כל היסורים שגרמה לנו שתיקתנו הארוכה. מאה מיתות – ולא שתיקה זו. אבל מה¹⁶⁵ נעשה – ואנוסים היינו. תכפו עלינו מאורעות ונטרפו עלינו כל השעות וכל מחשבותינו הטובות כמעט שהיו לאין.¹⁶⁶

ועתה סוף סוף, אחרי גלגולים רבים, הנה מחשבתנו התחילה ב“ה להתקיים. יש לנו אתה יכֹלת לגשת אל הדפסת כל כתביך, בשעה טובה ומוצלחת.¹⁶⁷ הננו שולחים לך בזה רצוף דף מסודר אחד.¹⁶⁸ ראהו וחוה דעתך. הטוב בעיניך סדור מעין זה ואם לא. אנו אומרים להוציא את כתביך בכרכים אחדים, בפורמַט של ה”קליאטשע", על נייר טוב, ובאותיות ובנקוד זה השלוחים אליך לדוגמא. כידוע לך, נוהגים עכשיו להדפיס כל הספרים בנקוד כזה, מפני שהמלאכה נעשית במהרה ועולה בזול. כבר רגילים כל הקוראים בנקוד זה ואין לחוש מפני “עמי הארצות”. ועליך לדעת כי הוצאת כתביך המרובים – כן ירבו! – תאכל זמן מרובה ועלינו להזדרז כפי האפשר. הזמן קצר והמלאכה מרובה. עוד זאת, טובת¹⁶⁹ מהדורה זו דורשת שיהא קצוב עליה מחיר נמוך כפי האפשר כדי שירבו קוניה, והנקוד הישן יוקיר הרבה את המהדורא. איך שיהיה, הרשות בידך, כמובן, לבחור ולהכריע, ולעשות רצונך – רצוננו.¹⁷⁰

מהדורא זו תהא נדפסת, כמדומה, בבית דפוסי, שנפתח לפני¹⁷¹ שבועות אחדים.¹⁷² אנו כלנו – אני ורבניצקי ועוד – נפקח על המלאכה שתהא נעשית כהלכה וכהוגן ונשתדל שיצא דבר מתוקן.

המלים העבריות הבאות בגוף הספורים “היהודיים” שלך תהיינה מנוקדות כהלכה.

רוצה הייתי להאריך יותר ולשיח עמך הרבה, אבל האדום האדום הזה, רבניצקי שיחיה, עומד על גבי ומאיץ בי לכלות. ידו בערפי, מכה בי וקורא: “גמור, גמור!” אץ הוא אל הפוסטא.

בקרוב אכתוב לך בארך. שלום לביתך ולבית בן־עמי.

המגפף והמנשק אותך

שלך

ח. נ. ביאליק

11. י“ח רבניצקי מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה¹⁷³    🔗

לפני 19 ביוני / 2 ביולי 1906 ¹⁷⁴

ידידי אלופי וחביבי ר' מנדלי שיחי'.

הרי אני לפניך ככלי מלא בושה וכלימה: תחת דבר של ממש הנני בא עוד הפעם אליך במכתב ריק. האמינה לי, יקירי, שכל יום שאני מעכב בעל–כרחי את משלוח הכסף נחשב בעיני כשנה וגורם לי יסורים וע"נ, אבל מה אעשה וההכרח המגונה אוכף עלי לדחות את הדבר מיום ליום. עתה תקותי חזקה למלא את חובתי אליך בסוף חֹדש זה. ואתה כרחום סלח נא.¹⁷⁵

עכשו בדבר עסק אחר. נעים לי לבשרך שהדפסת כתביך סוף סוף תצא לפעולה. ההרפתקאות הנוראות שעברו על בני עמנו בארצנו גרמו לדחות את התחלת הענין מזמן לזמן, אבל בימים האלה עוררנו את הועד לפעולה ממשית, והוא התעורר לחיים ובידנו היכֹלת לגשת אל המלאכה בשעה טובה.¹⁷⁶ ועתה אין הדבר תלוי אלא בך: השיבני תיכף תשובה ברורה בדבר הפורמַט והאותיות שאומר אתה לבחור בשביל כתביך. רצוף בזה עמוד לדוגמא שנסדר בשבילנו בבית־דפוסו של ידידנו ביאליק העומד כבר על מכונו בעירנו ומוציא מתחת המכבש ספרים יפים. שים עיניך על העמוד הזה של “קליין מענשעלי” והגידה לנו את דעתך בדבר האותיות אם נאות הן בעיניך, והעיקר אם מסכים אתה שידפיסו את כתביך בניקוד החדש שבו מדפיסים עתה בארצנו כמעט כל הספרים בשפה המדוברת, היינו שהתנועות באות תחת האותיות א, י, ע, וכדומה.¹⁷⁷ לפי דעתי נאה להדפיס באופן מודרני זה לא מפני חידושו, אלא מפני שהוא מקיל הרבה את המלאכה (אפשר יהיה להדפיס שלשה גליונות בכל שבוע ושבוע) וגם ממעיט את הוצאות הדפוס במדה מסוימה. בטוח אני שאף אתה תסכים להדפסת כתביך בניקוד זה. בכל אופן, אל נא תאַחר את תשובתך ואם אפשר תעננו עוד בו ביום שתקבל את מכתבי, כי הכל מתוקן למלאכה ומחכים אנו רק לתשובתך.

ע"ד מצב אחינו בכלל לא אכתב לך. הלא שואב אתה את הבשורות הטובות מתוך כתבי העתים. עוד פעם אנו גוי קו קו ומבוסה,¹⁷⁸ כלו' גוי המקוה למבוסה (פוגרומים בלע"ז). ה' ירחם.

שלום לבני ביתך ולידידנו בן־עמי וב"ב.

שלך באהבה רבה

י"ח רבניצקי

12. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל י”ח רבניצקי וח"נ ביאליק באודיסה¹⁷⁹    🔗

19 ביוני / 2 ביולי 1906

‎2 VII 1906

שלום לכם מאהבי היקרים!

ברגע זה קבלתי את מכתבכם¹⁸⁰ והנני ממהר להשיבכם כבקשתכם, אבל דברי יהי' מעטים, כי טרוד גדול אני בשעה זו ואדחה את תשובתי הארוכה לעת אחרת, ועכשיו איני משיב לכם אלא בענין הדפסת “כל כתבַי”, שהגיעה זמנה בעזרת רעים אהובים.¹⁸¹

בכלל אומַר לכם, כי במה שנוגע לכל ענין ההדפסה כלו אני סומך עליכם ומובטחני בכם, בחכמתכם ובטוב טעמכם, כי תוציאו דבר נאה ומתוקן מתחת ידכם. השתדלו להגיה היטב בעינא פקיחא, שלא יה' בספרַי שבושים. כי שבושים ושגיאות שנאה נפשי מאד מאד.

נקראתי ליו"ט בעיר ציריך ובשבוע זה אלך לשם עם אשתי.¹⁸² בשובי משם אקוה למצֹא פֹּה את תשובתכם על מכתבי הקצר הזה, ואז אערך לכם מכתב ארוך ונדבר הרבה. חיו בטוב ובנעימים וזכרו אותי, את אֹהבכם הנאמן הדבק בכם בכל לבבו

ש"י אבראמואוויץ

בני ביתי דורשים שלומכם בחיבה.

13. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל י”ח רבניצקי ח"נ ביאליק באודיסה¹⁸³    🔗

2 ביולי / 15 ביולי 1906

‎15 VII 1906

שלום עליכם אהובים וחביבים!

מודה אני לכם, אהובי היקרים, על הבשורה הטובה, שהגיע זמנם של כתבַי המפוזרים להיות נדפסים.¹⁸⁴ הדבר הזה בלבד, שהכתבים שלי עולים על מכבש הדפוס, יש בו כדי לבדח את לבי, ומה גם שהם נקבעים בדפוסו של ביאליק ומוגהים ע"י רבניצקי, ורב חיים טשערנאוויץ משגיח “על כשרות ההדפסה” ולעווינסקי עומד על גַביי הבחור הזעצער – ארבעה תלמידי חכמים כגון אלה ודאי יעשו מלאכתם באמונה ויוציאו דבר מתוקן מתחת ידם. ואף על פי כן הריני מצטער, שאין אני נוטל חלק במלאכה זו – להעביר עיני על כתבַי, לצרפם ולזקקם שבעתים כמו שחשבתי עליהם בתחלה. בבקשה מכם, אהובַי, אם לא זכיתי לעשות מלאכתי זו, מלאכת הגהה, בשלמות, על כל פנים סייעוני לעשותה במקצת! היטיבו נא ברצונכם ושלחו לי את הספרים, העומדים להקבע בדפוס על פי הסדר בזה אחר זה, כדי שאוכל לחזור עליהם ולעשות בהם [כפי] מה שיַרשני הזמן וכֹחי. ובכלל אבקשכם, מחמדַי, שתודיעוני את כל הפרטים הנוגעים להדפסת כל כתבַי: סדרם מהו? ספרי קודש וספרי חול¹⁸⁵ יודפסו בזמן אחד או בזמנים שונים, וכיוצא בפרטים אלה, שבודאי עסקתם בהם ובררתם אותם יפה יפה קודם שנגשתם להדפסת ספרַי.

אלמלי ידעתם כמה גדול כֹח מכתבכם לפכח את צערי ויגוני בגולה הייתם¹⁸⁶ כותבים אלי אם לא בכל יום עכ“פ אחת בשבוע. לרוב כבוד זכיתי בערים הרבה פֹה,¹⁸⁷ קשרו לי זֵרים של פרחים וכדומה, וכל זה איננו שוה לי כשאני רואה אותי גר בארץ נכריה, רחוק מאֹהבי ומאנשי שלומי היקרים לי. – כלתה נפשי וגם נכספה לכם מחמַדי, לכם, לכם אהובַי!… ולאהובי וחביבי הר”ר מנשה מרגליות אמרו נא שלום בשמי. נפשי יוצאה עליו בזכרי אותו. ואסיים מכתבי זה בדמע מתוך רוב געגועים.

אוהברים בכל לב ונפש

ש"י אבראמואוויץ

14. י“ח רבניצקי מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה¹⁸⁸    🔗

20 ביולי / 2 באוגוסט 1906

אדעסא 20/7 תרס"ו

ידידי הנעלה והחביב!

רצוף בזה שטר המחאה על סך חמשים רו"כ (50 ר.) לפי חשבון פר.¹⁸⁹ ואתה סלח נא כרב טובך על שאיני שולח לך את המגיע במלואו. בצוק העתים הללו עלה לי בקושי גדול לשלוח אף את הסך הזה. את המותר תקבל במשך זמן לא רחוק.¹⁹⁰

בדבר הדפסת כתביך, הנה כל התחלות קשות, כידוע. אמנם כבר מסודרים כשני גליונות, אבל עוד לא נדפס עד היום אף אחד, מפני שלא השגנו נְיָר עד עתה. זה איזה ימים כתונו את רגלינו, אני והמדפיס שלנו ביאליק וחזרנו על כל בתי מסחר הניָרות ולא מצאנו את אשר דרשנו. קשה לנו הבחירה, אחרי שאין אתה בתוכנו ולבנו נוקף פן תבחל ולא תמצא נחת בזה שנבחר. אבל אי אפשר עוד לחכות. היום אחר הצהרים יגָמר הדבר, ויהי רצון שלא נכשל בדבר שאינו מתוקן.

כתב נא מה יבוא בדפוס אחר “דאס קליין מענשעלי”.¹⁹¹ אנחנו החלטנו להוציא את כתביך בששה¹⁹² כרכים, כל כרך יכיל כעשרים גליונות ובכן יכָנס לכרך הראשון “דאס קליין מענשעלי” ועוד ספור אחד או שנים.¹⁹³ ועל<יך> יקירי לרשום לפניך את הסדר, גם לגשת אל התקונים שאתה אומר לעשות בספורים הבאים, בשביל שלא יהא כל עכוב בהדפסה.

בשבוע העבר היינו שרויים פה בפחד גדול מחמת המלאך המשחית. אבל ת"ל עבר־הזעם עברו בשלום הפעם.

בקשה לי אליך: אחד ממכרי מסופרי ישראל, איש ישר ועני הגון, א. ראזענטהאַל שמו, מבקש להכניס את בתו לבית־הספר של שפענצער, ורק מכתב־מליצה מאתך יועילנו להשיג את מטרתו. ובכן באתי לבקש מאתך שתעשה הדבר למעני ולמען ידידנו ביאליק ותשלח בטובך את המכתב הדרוש על שמי, ואני אמסרהו ליד אבי־הבת ה' ראזענטהאל.¹⁹⁴ והנני נותן לך ע"ז את תודתי מראש. – ענני נא תיכף.

שלך באהבה

י"ח רבניצקי

15. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל י”ח רבניצקי באודיסה¹⁹⁵    🔗

24 ביולי / 6 באוגוסט 1906

‎ 6 VIII 1906

יקירי וחביבי!

היום קבלתי מכתבך¹⁹⁶ והיום אשיבך דבר.

אדעססא לא היתה מעולם מקום ניר לספרים, ואלפא לניר היא וארשויא, ומשם הייתם צריכים להביאו, ואם לא עשיתם כך עד עתה ואין לשהות עוד, על כל פנים תשתדלו לבחור במקומכם ניר מן המובחר, שיהא עב ויפה.¹⁹⁷ אף על ההדפסה אעירכם, שתהא נעשית בטוב טעם, ולא תקמצו ב“גליונות” וריוח תשימו בין הקאפיטלין.¹⁹⁸ את העלים הנדפסים תאבו נא לשלוח לי במועדם<.>

הריני מצרף למכתבי זה רשימה מספָרַי ומאמָרַי בלשון יהודית.¹⁹⁹ ואצל כל ספר רשום מִסְפָּר עמודיו, חוץ מספר “ווינשפֿינגעריל” שאיני יודע כמה עמודיו, וכפי אומד דעתי הם יותר [הרבה] משתי מאות.²⁰⁰ ועמודיהם של המאמרים עולים לפי אומדנא כדי שלש מאות. וכוונתי ברשימה זו שלפניכם, שתתנו דעתכם איך לסדר על פיה את הספרים הקטנים עם הגדולים בששה כרכים. הלא אתם המתעסקים בדבר זה, ותורה אבקש מפיכם. ששה מי יודע? ששה איני יודע, ששה אתם יודעים, ששה כרכים של מענדעלי מו"ס…²⁰¹

במכתבי הקודם בקשתי שתשלחו לי את הספרים, העומדים להדָפס על פי הסדר, כדי לחזור עליהם ולתקן כפי האפשר מה שצריך תקון, ולמה לא עשיתם בקשתי ובטלתם רצוני כאילו איני ולא אמרתי כלום? רבניצקי, חביבי, לא די שאתה שתקן אלא שהשאלת מדתך זו גם לביאליק ידידנו. דברני היה, ועכשיו נשתתק ר"ל כמותך. – ולמה לא השיבותני בדבר הספרים שלי בעברית.²⁰² מתי יודפסו? פתח פיך ודבר, כי לדבריך ייחלתי!

יהי רצון ואל יראו מפחד פתאֹם²⁰³ וגו"מ כי עמנו אֵל! ²⁰⁴

אוהבכם ודורש שלומכם בכל לב

ש"י אבראמואוויץ

<רשימת הספרים>

<רשימת המאמרים>

16. י“ח רבניצקי מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה²³¹    🔗

אחרי 9 ביולי / 22 ביולי 1906 ²³²

יקירי וחביבי!

הריני שולח לך בזה את המכתבים מא“י, שקבלתי בשבילך, בדבר “העומר”.²³³ הגליונות הראשונים (חמשה חצאי־גליונות; חצי־הגליון הראשון נמצא במַטריצין²³⁴ ועוד לא נדפס) של “קליינע מענשעלי” בל”ס כבר קבלת, והנני מחכה למכתבך שתודיעני מה הם בעיניך בנוגע להדפסה והגהה. היום אשלח אליך עוד שני חצאי־גליונות. שלחתי לך גם את “פֿישקע החִגר”,²³⁵ ואתה מהר נא לשים עינך עליו ולתקן בו ככל²³⁶ אשר תמצא לנכון ולהשיבהו בחזרה בלי עכוב, לבל תעכב את ההדפסה, כי בשבוע הבא יגָמר סדורו של “קליין מענשעלי”. בכל אופן תשלח נא בשבוע הבא לפחות חלק מ“פֿישקע”. הן גם דעתך ש“פישקע” יבוא תיכף אחרי “האישון”,²³⁷ או אולי נמלכת לסַדר באופן אחר? – בנוגע לספריך בעברית כבר כתבנו לך שיודפסו אחרי גמר הדפסת הספרים ביהודית. אפשר רצונך להפוך את הסדר? הודיעני ונעשה כרצונך. –

שלך

י"ח רבניצקי

17. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל י”ח רבניצקי באודיסה²³⁸    🔗

לפני 18 באוגוסט / 31 באוגוסט 1906 ²³⁹

יקירי וחביבי!

הגליונות בספורי “קליינמענשעלי” מן צד 9 עד צד 40 קבלתי ותמה אני למה לא שלחת לי הגליון הראשון עד צד 9?! ²⁴⁰ הנייר טוב, אבל כפי שאשער הוא מוכן רק ליחידי סגולה. והנייר המיוחד לספרי זה בשביל שאר הקוראים מה הוא? ²⁴¹ – בגליונות אלו מצאתי כמה שגיאות קלות וחמורות. מן החמורות צריכה תיקון שגיאה זו: און פֿערדינטע פֿעראַכטונג (צד 35, שורה 3) וצ“ל אונפֿערדינטע פֿעראכטונג או אומפֿערדינטע שגיאה זו מקלקלת פשוטו של מקרא.²⁴² בזה הנני שולח לך את “הקדמת ר' מענדעלי” שראוי לתת לה מקום בראש ההוצאה החדשה. חדשתי בה כמה וכמה דברים, הוספתי עליה וגם גרעתי ממנה, כמו שתראה בעיניך. ומבקש אני לידע, מאי דעתך עליה?²⁴³ את הספור “פישקע” דפוס אמעריקא, קבלתי. בספור זה אין לחדש כלום. ואעפ”כ אחזור עליו בעינא פקיחא, ואח“כ אחזירהו לידך.²⁴⁴ – ברוך מזכיר נשכחות! התיבה “בשעת”, מנוקדת בכל מקום בגליונות, ששלחת לי, בְּשַעַת! וצ”ל בִּשְעַת.²⁴⁵ עוד שגיאה אחת [מצאתי] וחמורה היא מאד,²⁴⁶ – זוהי השתיקה. ראוי לתקנה בזריזות. ואם חלילה שבועה היא מלפניכם, לכו אל רבי טשערנאוויץ ויתירנה.

ברגשי אהבה וידידות

ש"י אבראמאוויץ

18. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל י”ח רבניצקי באודיסה²⁴⁷    🔗

18 באוגוסט / 31 באוגוסט 1906

‎18/31 Vlll 1906

אהובי וחביבי!

גם את הגליונות מן 41 עד 56 קבלתי,²⁴⁸ וגם בהם מצאתי שגיאות וקלות הן. שגיאה אחת יש וחמורה מאד אבל לא אתה חייב בה אלא גלותי ואלמלא היא ומלאכת ההדפסה היתה נעשית בפני קבלה “מהדורא” זו צורה נאה ביותר ונִשתָבַּח תוכה כבַרָה. הזמן קצר והמלאכה, מלאכת בקור הספרים שלי ותיקונם מרובה, ובכן אין לי לדקדק בהם כחוט השערה ולהניפם בשלש עשרה נפות. חזרתי על “פֿישקי החיגר” ומצאתיו ראוי לדפוס כמו שהוא,²⁴⁹ ויותר טוב ויאה להקצות זמני לבדיקת שאר כתָבַי ולתקנם כפי שאפשר. בבקשה ממך, רחימאי, שלחם נא אלי על פי הסדר ואחזיק טובה לך על טובך הגדול וטרחתך בשבילי. בסידור הכרכים הריני מסתמך עליך ועל “המדפיס” ביאליק ידידינו.²⁵⁰ אתם הלא “המוציאים לאור” ובכן עליכם להיות סדרנים. ואני מובטחני בתלמידי חכמים שכמותכם, שהכל יהא נעשה אצלכם בטוב טעם ודעת עצהי“ט. מצאתי לנחוץ להעירך על “הפתוחות והסתומות”. למשל צד 31 יש הפסק הענין בין ספור יצחק אברהם ובין דברי מענדעלי: “עד כאן אומרים בשבת הגדול” וכ”ו והיה ראוי ליתן ריוח ביניהם ולהעמיד בין השיטין סימני ההפסק שלשה כוכבים כזה * * * וכן צד 54 בין השורה: ער האט מיר געוויזען א וועג וכ“ו ובין השורה: דאס לייענען ווערד דא וכ”ו. תן דעתך על זה להבא.²⁵¹ – את “פישקי” לא אחזיר, שיכול אתה למצוא אותו במקומך. ועצתי ובקשתי שתהא מְהַדֵר אחרי פֿישקי דפוס אדעסה. זה שנדפס באמעריקא הוא משובש.²⁵² בכלל יפים ספָרי מדפוסי ארצנו הרבה יותר מאלו שנדפסו באמעריקא. בקבוץ כתָבי בעברית יוכל להועיל לך הרבה לדעתי הממונה על אוצר הספרים העברים של “הפריקאשציקעס”.²⁵³ קח נא את מה“ע “הדור” העומד בארוני שבחדר הספרים בתלמוד־תורה והוציא משם את כל הפרקים מס' “ספר הקבצנים” המתוקנים על ידי ושלחם אלי, כי רוצה אני להתעסק עתה בכתיבת ספר הקבצנים בכתיבה תמה וערוכה לדפוס²⁵⁴. שם תמצא הרבה מאמרים נדפסים שלי מונחים בארון זה ובשלחן הכתיבה שלי, גם קופסאות תחתיות ושניות של הארונות שבחדרי משכבי. ידידנו הנכבד הר”ר נ. אפלאן יהא מסייע לך בזה.²⁵⁵

את מכתבי הקודם בצרוף הקדמתי ודאי קבלת,²⁵⁶ ומצפה אני לתשובך.

שאלתני בדבר ההדפסה. האותיות יפות אבל הן פורחות ולא קלוטות בנייר, ובהרבה מקומות הן מקוטעות. אפשר שהנייר העב אינו מוכשר לקבל דיו.

בקשו עלי רחמים אהובי היקרים, עדיין תש כֹחי ולא שבתי לאיתני, ושרוי אני בצער ובצרת הרבים… ואני תפלה לאלהי מרום שיזכני לראות פניכם ושלום יהי' בארצנו ועל כל ישראל אמן.

קבעו נא, אהובַי, עתים לכתיבת מכתבים ולשליחת גליונות נדפסים אלי, ואל תתנוני לחכות להם זמן רב ואני ברכתי ותודתי נתונות לכם מראש.

היום קראתי “בהיום” שיר ביאליק “משירי עם” ונהניתי הנאה גדולה ומרובה. השיר הזה הוא לעילא מכל תושבחתא! ²⁵⁷

אני שלכם ורחשי לבי לכם

ש"י אבראמאוויץ

הודיעוני, טשערנאוויץ חביבנו הוא, כפי שקראתי, ראש ישיבה. אם נתגלגל מרב לרב ישיבה, ובריה חדשה הוא, או הוא רב וראש ישיבה ביחד.²⁵⁸ לעת מצוא אם תראו את מנשה מרגליות חביבי אמרו לו שלום בשמי. – ברוך מזכיר נשכחות! ימים נוראים ממשמשים ובאים ולי ולאשתי אין מחזורים ואין סידורים! ראבניצקי יקירי בקש את הר"ר קאפלאן שישלח לי את המחזורים הנמצאים אצלי בביתי ואם לאו תשלח לי אתה על חשבוני.²⁵⁹ גם לוח יפה וטוב “ושאר ירקות”.

19. י“ח רבניצקי מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה²⁶⁰    🔗

29 באוגוסט / 6 בספטמבר 1906

אדעסא 29/8 תרס"ו

יקירי הנעלה!

ראשית דבר, בקשה אליך: הבטחתי לבעלי “העֹמר” אשר בא“י לערוך בשבילם מאמר ע”ד “סגנונו של מנדלי מו”ס" והשפעתו על הסופרים הצעירים. והנה לרגל המלאכה הזאת הנני פונה אליך שתואיל בטובך להעניקני מן החומר אשר בידך בדבר הזה. ביחוד אני מבקש ממך שתשיבני על השאלות האלו:

א) מי היו “טובי הסופרים” שהצבת לך למופת והשתדלת “ללכת בעקבותם” בראשית עבודתך בספרות העברית (כמובן, שאלָתי בעיקרה בנוגע לסגנון)?

ב) כמה ארכה ההפסקה שחדלת לכתוב בה עברית וכתבת רק יהודית?

ג) אם ספורך “בסתר רעם” ב“בן עמי” הוא הראשון בסגנונך “החדש” (לעומת הסגנון של “האבות והבנים”), או כתבת עוד קודם לכן בסגנון כזה?

מקוה אני שלא תחמיץ את תשובתך, ומלבד התשובה על השאלות הנ“ל תטריח בשבילי לערוך לי מכתב מפורט בגלוי־דעת על שאלת הסגנון העברי. עד בוא תשובתך לא אוכל לגשת אל המלאכה ואתה, ידידי הנעלה, לא תרצה בל”ס לעכב את הגאולה בגלל אִחור מכתבך.²⁶¹

עתה אפנה אל הוצ' כתביך. בדבר הניר טעות: לא רק ליחידי סגולה אנו מדפיסים על ניר משובח זה, אלא כל ישראל בני מלכים הם וכל המהדורא (במספר אלפַים עקז.) נדפסת על אותו הניָר. בנוגע לאותיות הפורחות אף אני מקפיד על זה הרבה, אבל הניר העב אינו מוכשר לקלטן יותר.²⁶² בכלל צר לנו מאד, כמובן, שאינך פה אצלנו בשעת ההדפסה. מפני חטאינו גלית מארצנו ונתרחקת מעלינו ואין אנו יכולים לעשות חובתנו כראוי. אבל משתדלים אנו ככל האפשר לעשות הכל כדרוש, ואם יֵצא מת"י דבר שאינו מתוקן אין לתלות בכל אופן את האשמה באיזו התרשלות חלילה מצדנו.

בל“ס כבר קבלת עוד שני חצאי־גליונות. ביום מחר נשלח לך עוד גליון מן עמוד 73 עד 88. – היום אלך לבית הת”ת ואחפש בארונך את המאמרים הנדפסים שלך, כמו שכתבת במכתבך האחרון, גם אמסור לה' קפלן את בקשתך.²⁶³

היום בצהרים חג חנוכת “הישיבה” החדשה. ידידנו הרב הצעיר משמש לע"ע בשני כתרים, כתר רב וכתר ראש־ישיבה, כאחד.²⁶⁴

אמור נא שלום בשמי לכב“ב וגם לידידנו “בן־עמי” ובני ביתו. הודיעני נא בטובך, מה מצבו החמרי אחרי סגירת ה”וואסחאד" משען לחמו?²⁶⁵

לתשובתך התכופה הנני מחכה.

שלך באהבה רבה

י"ח רבניצקי

כל אנ"ש דורשים שלומך בחבה יתרה.

P.S. הנני כותב דברי אלה בחדר הספרים של הת"ת. בקשתי ולא מצאתי את “הדור” ושאר מאמריך הנדפסים. בדקתי היטב כל ארונות הספרים – ואינם.²⁶⁶

בני דו"ש באהבה.

20. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל י”ח רבניצקי באודיסה²⁶⁷    🔗

29 באוגוסט / 11 בספטמבר 1908

‎11 IX 06

יקירי וחביבי!

לעשות רצונך חפצתי, אף אמנם קשה עלי הדבר, ואשיבך על שאלותיך בלשון קצרה על פי סדרן.²⁶⁸

שאלה א'. “מי היו טובי הסופרים, שהצבת לך למופת והשתדלת ללכת בעקבותם (בנוגע לסיגנון) בראשית עבודתך בספרות העברית?”

תשובה. הלשון “שהצבת לך למופת”, שאתה משתמש בה כמו שהיא שגורה אצל הסופרים, אינה מתישבת אצלי יפה, ויותר נאה לומר: הסופרים שהפעילו עלי, כלומר על סגנוני. ומתוך מאמרי הראשון “מכתב על דבר החינוך” שנדפס “בהמגיד” אתה מכיר ויודע אותם.²⁶⁹ הרבה למדתי בילדותי משנת חכמים וספרי מחקר – עקדת יצחק, כוזרי, מורה נבוכים, עקרים וכיוצא בהם והם נתנו לי לשון למודים, שלא מדעתי ובחירתי.²⁷⁰ לא שויתי את כל אלה לי למופת וכתבתי “בראשית עבודתי בספרת העברית” אלא כשכתבתי היה סגנונם רגיל על לשוני. וכך היה המעשה אצלי בלשון מקרא. התנ“ך שהייתי בקי בו בקטנותי הפעיל אף הוא על לשוני. ולא הייתי בראשית עבודתי הספרותית אלא כקטן שמתחיל לדבר כלשון הוריו ואומניו לא בשביל שהוא משוה אותם לו למופת בידיעה קודמת אלא מפני שכך הוא צריך לדבר. וכשיגדל ומוסיף דעת וחכמתו עומדת לו להבדיל בין טוב לרע, אף לשונו הולכת ומתגברת וקונה לו סגנון לעצמו… ודו”ק.

שאלה ב'. “כמה ארכה ההפסקה, שחדלת לכתוב בה עברית וכתבת רק יהודית?”

תשובה. תנא אהיכא קאי דקתני²⁷¹ כמה ארכה ההפסקה שחדלת וכ“ו? אני מעולם לא חדלתי ולא הפסקתי לכתוב עברית, וכשכתבתי יהודית לא משכתי ידי מעברית. הרבה מספורי בלשון יהודית נכתבו בשעה שהייתי עוסק בכתיבת ספרי “תולדות הטבע”²⁷² ומאמרים הרבה, הבאים בכתבי־העתים בזמנים שונים. ואם תתקן הגירסא ותאמר, כמה ארכה ההפסקה שחדלת להדפיס עברית, אומר לך שהיו לי הרבה טעמים בדבר, ואי אפשר לי עכשיו <לפרטם, שיארכו> הדברים ויעלו לכמה וכמה גליונות ואתה הלא השעה דוחקת אותך לכתוב מאמרך במה”ע “העומר”²⁷³ ואינך יכול להמתין, ואף אני אין דעתי מופנה עתה לענין זה.²⁷⁴

שאלה ג'. “אם ספורך “בסתר רעם” “בבן עמי”²⁷⁵ הוא הראשון בסגנונך “החדש” וכ”ו?"

תשובה. התשובה על שאלה זו צריכה להקדמות ולדברים של טעם, שמקומם לעיל בתשובה על שאלה ב' והם כבושים ולא נתגלו לך. אבל לפוטרך בלא כלום אי אפשר ואומר לך בקיצור. סגנון זה של הספורים שלי בעברית בריאה חדשה היא, שנמלכתי עליה²⁷⁶ מתחלה בפמליא של מחשבות לבי ומוחי ואמרתי: נעשה סגנון עברי, שיהא חי מדבר ברור ובדיוק כבני אדם בימינו ובמקומנו ונשמתו תהא ישראלית והוא יהא ראוי שינתנו על ידו “ספורים” לישראל עברית. דבר זה היה קשה מאד להעשות וברוך המקום, שהיה בעזרי ויצרתיו אף עשיתיו, ומאותה שעה התחילו סופרי ישראל להשתמש בסגנון חדש זה וכותבים ומספרים בלא ברכה והזכרת השם של יוצרו.

מלבד תשובותי על שלוש שאלות אלה אתה מבקש גלוי דעתי על שאלת הסגנון העברי, והכל בפרוטרוט כשאתה עומד על רגל אחת, וזה הלא אי אפשר. נניח את הדבר לשעה אחרת ואיני אומר לך כלום באותו הענין אלא מה שעלה על דעתי ברגע זה בשעת הכתיבה. התורה אסרה להם לישראל שעטנז, צמר ופשתים יחדו, כלאי בגד וכלאי כרם, הותרה להם לסופרי ישראל כלאי לשון וסגנון, אתה מוצא אותם משמשים פעמים בד' לשונות, וזה ביודעים, ובלא יודעים אתה מוצא [רוב] מלות חדשות, בריות משונות, שנבראו לבטלה שלא לצורך, אלו ואלו מערבבים לשוננו ועושים אותה זשרגון.²⁷⁷ חכמינו ז“ל הקפידו על טהרת הלשון ואמרו: לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד,²⁷⁸ ואחד מהם ערער על חברו, שהיה שונה רחלים ולא רחלות בלשון המשנה.²⁷⁹ המליצה – מליצה ללשון נביאים והדיבור כלשון חכמים, ברוך שבחר בהם ובמשנתם. סגנון שצורתו מטושטשת ואי אתה יכול לעמוד על אופיו הרי הוא מהדברים, שנבראו ע”ש בין השמשות עם פי האתון.²⁸⁰

בשעת כתיבת אגרת זו הגיעני מכתבך הגלוי ונהנתי ש“ההוספות וההקדמה” משובחות ודעתך נוחה מהן.²⁸¹ וליושר הכתיבה של מלות יהודיות שמעתיך. לע“ע אעירך על מלת “מישטיינס־געזאגט” כמו שנדפס בגליונות שקבלתי. ולדעתי ראוי לכתוב “משטינס־געזאגט” לפי שמלה זו נגזרת מן “משטינים” בעברית בסימן הרבים ס' שביהודית, והוראתה פעמים כהוראת “כביכול”, ד”מ: אדם הוא כביכול – “א מענש משטינס געזאגט” כלומר: כך יהיו המשטינים. ומלה זו [כשם] שנשתבשה באותיותיה נשתבשה בנקודותיה ויש לנקדה כך: "מִשְטֵינס.²⁸² הגליונות מעמוד 73 עד 88 עדיין לא קבלתי.²⁸³ אני חוזר ואומר לכם, מובטחני בכם, ידידים יקרים, שאתם עושים מעשיכם באהבה וברצון, בכשרון ובזריזות.

מה שכתבת לי, שידידינו טשערנאוויץ משמש עתה בשני כתרים, כתר רב וכתר ראש ישיבה כאחד בזה שמחתני מאֹד, אבל מה שנאמר במ“ע “דער פריינד” נומר 17: “גראד איצט האט אפגעגאלטען דעם אדעסער רב ה' ח. טשערנאוויץ צו בעקומען אַן־ערלויבניש אויף <איבער> צומאכען די אדעסער ישיבה פֿאר א העכערע שול פֿאר־יודישער וויסענשאפט. וכ”ו²⁸⁴ – דברים אלו העלו חמתי עד למאד, יגיד נא ח. טשערנאוויץ איפֹה היה ביסדי “הישיבה” ונתתי לה פנים חדשות בהפראגראמה שלי? אנשי הועד, שהייתי בו הראש, יוכיחו, כמה יגיעות יגעתי²⁸⁵ להגדיל “הישיבה” ולהאדירה ולהעמידה בתור בית־מדרש גבוה לחכמת ישראל. יאמר נא רבי הלל לעווין, יאמרו נא ספרַיא של אותו הועד טראצקי והיבּש ידידינו,²⁸⁶ ובשנה העברה כשנתאשרה הישיבה מהממשלה כמה יגיעות יגעתי בבחינות התלמידים, וכל זה עשיתי לא בשביל קבלת תודה וכבוד וגדולה לעצמי. ועתה בא רב זה ומתפאר במעשה שלא עשה אותו מתחילה ורודף אחר כבוד בשביל דבר שנוסד ע”י אחרים. אני מלמד עליו זכות, שמא נאמרו אותם הדברים חוץ מדעתו [ואני] חפץ בהצדקו, ואם באמת צדיק הוא, הלא חובה מוטלת עליו להכחיש הדברים באותו מה"ע גופא. תלמיד חכם שסרח יעשה תשובה. והלואי שיעשה ואמחול לו. מסוֹר נא לו את דברי אלה בפני אנשי שלומנו והם יוכיחוהו, ולתשובתו אחכה.

עוד כתבת לי: היום בצהרים חג חנוכת “הישיבה החדשה”. אי שמים! וכי כך גברה השכחה אצל אנשי הועד, המפקחים על הישיבה, שלא פקדוני באותו החג בדברי שלום וברכה כנהוג <.> כבוד לא דרשתי, תודה לא בקשתי, אבל להיות נשכח מלב – זאת לא קויתי ועל זה אני מצטער ומצטער מאֹד מאֹד מאֹד………

תברך נא בשמי את ידידי הנכבד והחביב לי הר"ר הלל לעווין ני'.

כל ב"ב דורשים שלומך ושלום בנך יחי' בידידות. השיבני מהרה.

אֹהבך הנאמן בכל לב

ש"י אבראמאוויץ

21. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל י”ח רבניצקי באודיסה²⁸⁷    🔗

9 בנובמבר / 22 בנובמבר 1906

‎22 XI 06

ידידי היקר!

זה כשלשה חדשים אתה שותק²⁸⁸ ואינך משיב לי על מכתבי וגם את הגליונות אינך משלח לי! מה זה ועל מה זה? שתיקתך זו הממושכה גורמת לי צער גדול, ואם יקרה נפשי בעיניך ולצערני אי אתה רוצה, מהר נא תשובתך ושלח לי את הגליונות הנדפסים. מספרוי “דאס קליינע מענשעלי” יש אצלי גליונות מן דף 9 עד 88.²⁸⁹

בימים האלה עבדתי עבודה קשה וגמרתי אותה בעזרת השם. את הפועמא “יודעל” הלבשתי צורה חדשה והרבה הרבה חדשתי בו. ואבקשך שתשלח לי עקזעמפ' אחד מספרי זה, דפוס וַוארשה ואחזירהו לך מחודש ומתוקן כהלכתו. גם “הקדמה” הקדמתי לו, והרי היא לפניך:²⁹⁰

ראה אבקשך בכל לבי, בו ביום שתקבל מכתבי זה תקח לך מועד להשיבני באריכות על כל דבר, שכתבתי לך במכתבי הקודם ותודיעני על אודותיך ועל אודות ידידינו, אשר שלומם אדרוש באהבה. כב"ב דורשים שלומך.

הנני אֹהבך כל הימים

ש"י אבראמאוויץ

22. י“ח רבניצקי מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה²⁹¹    🔗

15 בנובמבר / 28 בנובמבר 1906

אדעסא ‎15/XI תרס"ז

ידידי היקר והנעלה!

סבת הפסק המשלוח של הגליונות ושתיקתי הארוכה – בל"ס הבנת מדעתך ואין להרבות מלים על ענין זה. עתה הוסרו המכשולים והכרך הראשון הולך ונדפס.²⁹² לנכון כבר באו לידך הגליונות (סוף “מענשעלי” והתחלת “פֿישקע”)²⁹³ ששלחתי אליך בשבוע העבר. הגליונות הבאים אשלח כסדרם.²⁹⁴

בדעתנו לגשת תיכף לסדור הכרך הראשון של כתביך העברים. בראשונה יבוא “פֿישקע החגר” בכבודו ובעצמו. קבלתי מהת"ת את כרך “הדור”, שבו נדפסו הפרקים הראשונים של פֿישקע, ומצאתי בו הרבה תקונים בכתב־ידך.²⁹⁵ בשבוע זה אמסור את הפרקים האלו למעתיק בעל כתב ברור. והריני מחכה לתשובתך אם אפשר למסור את הפרקים האלו לדפוס תיכף, ואתה תשלח אלינו את הפרקים הנשארים,²⁹⁶ או רצונך לעשות עוד איזה תקונים בפרקים הראשונים ודרוש לשלחם אליך מראש. אַל נא תחמיץ את תשובתך.

את הפועמא “יודיל” אשלח לך כבקשתך.²⁹⁷

ומה בדבר ביאתך לכאן? הנה קרוב יום חג היובל שלך²⁹⁸ – ואתה יושב במרחקים. האמנם אין תקוה שנשב ביום ההוא שבת אחים יחד?

כנראה יחל “השלח” לצאת בעירנו מראשית שנת 1907. "נדיב אחד מקיוב, זלטופולסקי שמו, נתן אלף וחמש מאות ר. למלא את “חסרונו”. העורכים יהיו כקדם ביאליק וקלוזנר. האחרון יבוא להשתקע בעירנו.²⁹⁹

מאמרי “על סגנונו של ר' מנדלי” כבר שלחתי ל“העומר”.³⁰⁰ הנתת להם דבר מדבריך?³⁰¹ הודיעני נא.

שלך באהבה

י"ח רבניצקי

שלום לידידנו “בן עמי” וב“ב. כל אנ”ש דורשים שלומך באהבה רבה.

23. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל י”ח רבניצקי באודיסה³⁰²    🔗

19 בנובמבר / 2 בדצמבר 1906

‎2 XII 1906

חביבי ומחמדי!

אחרי שתיקתך הארוכה קבלתי לבסוף את אגרתך הקצרה, ונראה כאלו כתבת בין השמשות כשהיית עומד על רגל אחת.³⁰³ – מספורי “האישון”³⁰⁴ חסרים הגליון מן 1–9 והגליון מן 88 עד 97 והנני מבקשך לשלחם אלי. הגהת רבניצקי קב ונקי תמיד ולמה זה לא נתת דעתך על “האישון” העלוב הזה להגיהו כראוי לך. הרבה שבושים נמצאים בו, ואפילו מלות עבריות נשתבשו פעמים. המלה “גיהנם” למשל פעמים נדפסה “גהינם”! ³⁰⁵ – בדבר הפרקים הראשונים של “ספר הקבצנים” הנני סומך עליך, אם הם נקראים לא בעמל וטובים הם בעיניך רשאי אתה למוסרם לדפוס מיד, ואני אתחיל להתעסק בכתיבת הפרקים הנשארים ולשלחם בזה אחר זה לידך, והמלאכה הלא היא מרובה מאֹד ואין הזמן וכֹחי מספיקים להעמיס עלי עוד תקון הפרקים הראשונים. ושמא יש מקומות שצריכים תיקון תשלחם נא אלי. אני כבר לא קראתי אותם הפרקים ואיני זוכרם ומוחזקני, שבודאי יצאו בשעתם מתוקנים מתחת ידי. ראה זה אבקשך השורות האחרונות מפרק ח' תאבה נא לשלוח לי בטובך.³⁰⁶ – את התיבות “נו”ן כפופה" הבאות בראש הספר תמחוק.³⁰⁷ – למה לא אמרת לי כלום על הקדמתי ליודעל?³⁰⁸ למאמרך ב“עומר” אני מחכה. מתי יבוא בדפוס?³⁰⁹ הצדיקני נא יקירי לפני ידידנו היקר והישר הר"ר גוטמאן, שלא השיבותיו על מכתבו עד כה. מכתבו אבד לי ואין אני יודע את האדרעסע שלו. במכתבך הבא תשלח נא לי את אדריסתו.³¹⁰ – מה להם לידידנו שנשתתקו ואינם כותבים לי? זה ביאליק אֹהבי ואהובי שכחני ולא ברכני גם בראש שתא!!!!!!…

צמאה נפשי לכם ידידַי וחביבַי היקרים!

אֹהבך

ש"י אבראמאוויץ

24. י“ח רבניצקי מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה³¹¹    🔗

26 בנובמבר / 9 בדצמבר 1906

אדעסע כ“ב כסלו תרס”ז

אלופי וחביבי!

אם לא מצאת קורת רוח במכתבי הקודם לא נפלאת היא בעיני. אבל הסִבה היא לא מפני שכתבתיו כשהייתי “עומד על רגל אחת”, אלא מפני שהדברים ארוכים ואי אפשר למסרם בכתב בכל פרטיהם.³¹² – בדבר הגליון הראשון של “האישון” כבר כתבתי לך שלא נדפס עדיין, אך מַטריצין שלו מתוקנים כהלכתם, והגליון מן 88 עד 97 לא נשלח אליך בטעות. בסוף שבוע הקודם שלחתי אליך עוד שני חצאי־גליון (מן 121 עד 137). – ועל לקוי ההגהה דואג אני ומצ<ט>ער, אבל מה לעשות ויש לך עסק עם “בחורים”זעצערים" עמי־הארצים גמורים. מתקן אתה את ההגהה האחרונה והם מתחכמים להטיל שם שבושים חדשים (שבוש כזה, למשל, תמצא בגליון האחרון: “מוכח” תחת “מִכוח”).³¹³ וחבל על שאינך בעצמך במקום ההדפסה. אלמלי היית אתה אצלנו אז הכל היה עולה יפה עצהיו"ט. מה נעשה ומפני חטאינו גלית מארצנו ונתרחקת מעלינו ואין אנחנו יכולים לעשות חובתנו כראוי.

בדבר הפרקים הראשונים של “ספר הקבצנים” נמלכתי ושלחתים לך [כדי] שתשים עינך עליהם קודם סדורם לדפוס.³¹⁴ לפי דעתי, יש שם מקומות הצריכים תקון (לדוגמא, מצאתי שם “יהודי נשבר”).³¹⁵ אמנם חס אני מאד על זמנך וכחך, אבל ספר כזה, שעתיד להיות קלַסי בספרותנו העברית, צריך לצאת מתוקן יפה יפה. ואתה אל נא תעַכב את הכת"י תחת ידך לימים רבים, כי תיכף לקבלה ימסר לדפוס.

ו“ספר הקבצנים” יודפס באותיות אחרות, באותיות חו“ל נאות מאד, ובַרו כתוכו ירהיב עין. ויחד עמו אומרים אנו להדפיס בכרך אחד את הס' “בעמק הבכא”, אם אפשר שבמשך ההדפסה תסיים אותו בקיצור והיה דבר שלם. מה דעתך? “ס' הקבצנים” ו”בעמק הבכא" בכרך אחד – האין זה “כפתור ופרח”? ³¹⁶

ו“יודעל” דפוס ווארשא בקשתי ולא מצאתי בעירנו. האשלח אליך “יודעל” אמריקני בשנת הדחק?³¹⁷

כתבתו של גוטמן כשמו ושם עירו: A. S. Gutman, Jaffa, Palestina.

ושלום לך ולרעיתך ולכל ב"ב.

כל אנ"ש דורשים שלומך באהבה.

שלך באהבה רבה

י"ח רבניצקי

ביאליק אינו כותב משום שהוא מכין א"ע לכתוב מכתב גדול ורחב ידים. ולבוא במכתב קטן אחרי שתיקה ארוכה לא נאה.³¹⁸

25. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל י”ח רבניצקי באודיסה³¹⁹    🔗

8 בדצמבר / 21 בדצמבר 1906

Genève 21 XII 1906

שלום לך ידידי וחביבי!

שגיאה גסה נפלה ב“פישקי” עמוד 142, שורה 1 העליונה. במקום “אנשמעקען א מויד” נדפס בטעות “אנשטעקען א מויד”!!!! ולשגיאה מתועבה ומזוהמת זו אין לה תקנה אלא סכין – לחתוך הדף מן הספר ולהדפיס אחר במקומו. להניחה כמו שהיא אי אפשר בשום אופן. שמא יש לך תחבולה אחרת לתקן המעֻוָת עשה ואל תאחר.³²⁰

אתמול החזרתי לך ע“י “הדואר” את שבעה הפרקים של “פישקי” מתוקנים יפה יפה, כמו שתראה בעיניך ותדע, שהעבודה הזו בתיקון הפרקים, ש<ה>טלת³²¹ עלי, היתה עבודה קשה מפַרכת גופי והייתי שוקד עליה יומם ולילה לעשותה מהרה.³²² ובינתים נתחייבתי בקריאה בתוך קהל ועדה לכבוד חנוכה פֹה וגם בלוזאנה.³²³ אוי, יקירי, רבים קמים עלי, לעיירות הרבה יקראוני בפה ובכתב וקריאה יבקשו מפי! ואני מה אעשה? הלא זקנתי ושבתי וכֹחי תש והמלאכה, מלאכת סופרים, מרובה עתה, כמו שידעת, והלואי שיספיק לי זמני לגמור מה שהחלותי. – ברגע זה הגיעני מכתב מהר”ר סוקולוב, הדָר עתה בקלן, והוא מפציר בי לכתוב דבר מה בעד מ“ע שבועי בל”ע, שיתחיל מן (1 יאנואר הבא) לצאת לאור על ידו. רוצה אני ורוצה לעשות בקשתו, אבל אוי, רבונו של עולם! אין כֹח בי לעשות הכל ברצוני.³²⁴ ולא עוד אלא גם גר אנֹכי בארץ זו ואומן בלא כלים. הספרים שלי מונחים שם אצלכם בארון! אוי לי, גם לידידנו האהוב והחביב גוטמאן עדיין לא כתבתי, ומכתבו נשאר בלא תשובה עד היום הזה! ³²⁵ – – בקרוב אשלח לך פרקים חדשים מן “פישקי” ואדבר עמך ברחבה על אודות “המהדורא”, שאתה עסוק בה היום. כלו עיני מיחל למכתבך ולמגלת ספר של ביאליק. בני ביתי שואלים בשלומך. הודיעני נא משלום בנך. מה הוא עושה?

אֹהבך ומחבקך מרחוק

ש"י אבראמאוויץ

26. י“ח רבניצקי וח”נ ביאליק מאודיסה אל ש"י אברמוביץ בז’ניבה³²⁶    🔗

15 בדצמבר / 28 בדצמבר 1906

אודיסא י“א טבת תרס”ז

סבא יקירא ורחימא!

לפני שנה ורביעית, כבוא עלינו שואת פתאֹם וַתַּפְרֵד בינינו וביניך,³²⁷ ישיש נחמד ואהוב – לא ירדה דמעתנו לעיניך ועל צוארך לא בכינו. כבדה עלינו יד אלהים בימים ההם ותַקשַח את לבות כלנו, ויהי הצער כָּבֵד מִבְּכוֹת. איש איש כָבש את מכאובו בלבבו וישאהו בחיקו לבדו. ואולם במסתרים לא חדלה בכל זאת נפשנו מקוות, כי עוד מעט ועברו ימי הזעם, וכִנֵס אלהים את הנפוצות והשיב גם אותך עם שָבֵי הגולָה אל נָוְך ואל מנוחתך, והחבילה שנתפרדה תשוב ותֵאָגֵד; עוד מעט, אמרנו, והיו עיני “נְכָדֶיךָ” רואות עוד הפעם את זקֵנם החביב והנחמד כשהוא יושב עמם ובתוכם במסִבה אחת, עטרת השיבה תכתיר ראשו, פניו מפיקים זיו ופיו יָפיק מרגליות…

והנה קרבו עתה ימי יובלך, יום מלאת שבעים שנה לחייך וחמשים לעבודת רוחך הגדולה³²⁸ – ואלהים הכזיב גם הפעם את תקותנו. לא זכינו שנשב עמך ביום ההוא שֶבֶת משפחה על שלחן אחד, לתת ראשנו אצל ראשך ולכַסות את תלתלי שֵׂיבתך בנשיקות פינו. קבל נא אֵפוא, זֵיידעניו, את ברכתנו המובאת אליך כיום מרחוק, ברכה נאמנה ותַמה, יוצֵאת מִקרב, ולב עמוק, לב רועד באהבה עזה אליך, אהבת־עולם לא תִמָחה. דע לך, כי לבבנו הנה הוא עם לבבך ביום ההוא, כאשר גם רוחך אתה עומדת בתוכנו כל הימים, ומה גם עתה. דע, כי דמות דיוקנו הגדולה של ה“סָבָא”, אביר ספרותנו הציורית ויוצרה הראשון, נצבת וקימת לעד לא רק בהיכל ספרותנו לבדה, כי אם גם שוכנת תמיד בלבב כל תלמידיך החיים עמך כיום, ואף כי בלבב אלה שזכו ליהנות מאור פניך, להתבשם מרוחך ולהתאבק בעפר רגליך.

ובשעה שאנו מצטרפים בברכה לקהל כל תלמידיך ומעריציך ויחד עמם ב“צבור”³²⁹ הננו שואלים לך מעם השמים אֹרך ימים של עבודה ושנות תנובה רבה לתפארת האומה ולגאון לספרותה – הלא תתן רשות לנכדיך הדבקים בך ונפשם קשורה בנפשך לשאת אליך גם ברכה ביחידות, ברכת חיים ארוכים־ארוכים ושיבה טובה, דשנה ורעננה, שבעת מנוחה ומלאת אושר, לשמחת לב נכדיך המגפפים ומנשקים אותך מרחוק, נפשם תצא אליך באהבתם ועיניהם מצפות לראותך

י"ח רבניצקי

ח. נ. ביאליק

27. י“ח רבניצקי מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה³³⁰    🔗

אחרי 15 בדצמבר / 28 בדצמבר 1906, לפני 21 בדצמבר 1906 / 3 ביאנואר 1907 ³³¹

זיידע יקירי וחביבי!

ברכתי ליום־טוב, יום חג היובל שלך, שלחתי אליך במכתב מיוחד, ביחד עם ידידנו היקר ח“נ ביאליק.³³² ומה אוכל להוסיף על המכתב ההוא? הלא ידעת, יקירי, שכבד־פה אני “בענין הווינשעניש”. יהי רצון שיקוים בך כל משאלות לבנו עליך לטובה, ויהי רצון שנזכה לראות איש את אחיו פא”פ. נפשנו תתגעגע עליך ותשתוקק לראותך, סבא יקיר לנו. הוי מה תשתוקק!

קבל נא בזה ת"ח על התקונים הרבים שעשית בפרקים הראשונים של ספר הקבצנים. קראתי ונהניתי הנאה מרובה. “ספר הקבצנים” יעשיר עתה את ספרותנו בכלי יקר שאין דוגמתו.³³³

והנני שולח לך בזה שני עמודים מסודרים באותיות חו"ל, עמוד אחד ברֶוַח מועט בין השורות והשני בריוח מרובה. בחר נא אחת משתי אלה וכרצונך נסדר.³³⁴ ענני נא תיכף.

שלך בכל לב ונפש

י"ח רבניצקי

P. S. השגיאה הגסה תתוקן כדבעי.³³⁵

איגרת 27, בכתב־ידו של רבניצקי, שנכתבה בשולי עמוד־לדוגמה של ‘ספר הקבצנים’

28. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל י”ח רבניצקי באודיסה³³⁶    🔗

21 בדצמבר / 3 ביאנואר 1907

‎3 l. 1907

ידידי וחביבי היקר!

משני העמודים, ששלחת לי לדוגמא אני בורר את זה, שבין שורותיו ריוח מועט.³³⁷ העיקר הוא שתנצח על עושי המלאכה שיעשו באמונה בלא שגיאות ושבושים, שהנפש היפה תקוץ בהם, ויהיו נזהרים בפסקי הטעמים להעמידם במקומם הראוי ולא יעשו קו־החיבור או מקף (־) קו־המפסיק או המטעים (–) ולבי נכון בטוח בך ובטוב טעמך, שהכל יהא נעשה על ידך יפה יפה. – עוד הפעם אשאלך: למה לא שלחת לי גם את הפרק השמיני³³⁸ לבחינה? “מכתבך ביחד עם ידידנו היקר ח”נ ביאליק“³³⁹ לא קבלתי לע”ע ואחכה לו בכל רגע שיבוא.

אתמול³⁴⁰ עשו לי בני עמי³⁴¹ חג היובל³⁴² יום טוב שני של גלות ורבים שלחו לי טליגרמות, ומברכות פיהם נתמלא לבי רגשי גיל־ותוגה גם יחד.³⁴³ הייתי ככלה יתומה ביום חתונתה. מנגנים ומרקדים לפניה והיא נאנחה ושוממה – אין אב ואין אֵם!… הנני כותב ודמעות נושרות מעיני ולא אוכל להאריך.

דברי געגועים של ידידנו היקר שברו את לבי, והנני בוכה עתה ומוריד דמעות על כלנו. אוי מה היה לנו! הנני בוכה ואפיל את עטי מידי. לא אוכל לכתוב.

ידידך בכל לב

ש"י אבראמאוויץ

29. ח“נ ביאליק מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה³⁴⁴    🔗

25 בדצמבר 1906 / 7 ביאנואר 1907

‎906 25/XII Oдecca

סבא יקירא, סבא רחימא!

טוּל מקל, סבא, הַך, רצוץ ועשה בי כרצונך, הנני לפניך באשמתי… ואף־על־פי־כן… סבא הרי סבא שלי אתה, שלי, שלי, כלך שלי, וכלום כך תקבל את פני נכדך הבא אליך בימי שמחתך? לא, סבא יקר,³⁴⁵ נתן תתן לו פתחון פה, ושמעת – ועשית את אשר תעשה.

למה שתקתי, שואל³⁴⁶ אתה?³⁴⁷ אוי, זקני, כלום לא הרגשת מרחוק, שאין אני ורבניצקי מסיחים את דעתנו³⁴⁸ ממך אפילו יום אחד? כלום אינך יודע עד כמה עגמה נפשנו לך כל הימים, עד כמה אנו מתגעגעים עליך ומצפים לראות פניך? כלום אינך³⁴⁹ יודע עד כמה מורגש לנו חסרונך כאן? שבע פעמים בכל יום נקרא בשמך מרחוק ושבעים ושבע פעמים ביום נהגה בך. אין לך מעשה קטן וגדול אשר יֵעשה על ידנו שלא נזכיר עליו שם ר' מנדלי. ואלא מה? דברים רבים בנו, סבא גדול³⁵⁰ מה שאין הפה יכול לדבר… ואעפי"כ אנסה לדבר, ויהי מה. אולי באמת יפה עתה הדבור מן השתיקה:³⁵¹

הרי יודע אתה מה עלתה במחשבתנו לפני שנתים ויותר. רוצים היינו שנזכה להגיש לך ביום יובלך מהדירה שלה ומהודרת של כל כתביך העברים והזרגונים בצד תולדותיך ועוד ועוד. לתכלית זו נוסד בהשתדלותנו “ועד”, שחלק את העבודה בין חבריו: מקצתם קבלו ע“א³⁵² להמציא ממון לצרך ההוצאה הגדולה, ומקצתם – לטפל בגוף הענין עצמו: בהדפסה וכו' וכו'. הראשונים לא היו זריזים³⁵³ הרבה, בינתים אירעו המאורעות, יובלך נדחה ועמו המהדורא. אח”כ התחילו ימי מהומה, ערבוביא, בריחה, פזור, הדומא,³⁵⁴ פטורי־הדומא ועוד הפעם ערבוביא. רפיון ידיהם של העסקנים, בעלי הקומיסיא הממונית, הלך וגדל. במקצת גרמה לכך גם יציאתך מזה. כל טרחתם של חברי הקומיסיא השניה – הספרותית – לזרז ולעורר את הראשונים היתה לבטלה. אין כאן³⁵⁵ המקום ולא הגיעה עוד השעה לספר לך בפרוטרוט, כיצד נהגו עמנו ועמך אלה המתאמרים לידידיך ואנשי בריתך – מן “העתודים”.³⁵⁶ ‘ויהי’ אלהיהם עמם, עם העתודים! נוכחנו שלא מהם תבוא ישועתנו, ונלך בדרך אחרת. הממון שהמציאו הם³⁵⁷ הספיק בקושי למחצית הכרך הראשון. ואולם עתה יש בידינו די הֵשלם את הכרך השני, העברי, ותקוה גדולה נשקפה לנו מאמיריקא,³⁵⁸ [ואולי גם מארצנו], שימציאו לנו משם את שאר האמצעים, די הצרך לכל הכרכים. בקושי הנני מתאפק שלא להוציא דבר מגונה כלפי אלו שהוליכונו שולל במשך שנתים ויותר ויהתלו בנו כהתל באחד הריקים. על ידם כמעט שנהרס כל הבנין; ואולם, ברוך השם, כמדומה שלא תהא טרחתנו לבטלה, וסוף סוף יבֹא ענין המהדורא לידי גמר, ועוד נזכה לשמח אותך ואת כל מעריצי שמך במתנה יקרה וחביבה, לכבודך ולכבוד כלנו.

זוהי בקצרה ובהשמטות רבות מפני הכבוד – ההסתוריא של “הוצאת כתביך” ע“י ועד היובל. את היסורים המרובים שגרמו לי כל ההרפתקאות הנ”ל – איני צריך להגיד לך. מאליך תבין. מלא התלהבות נכנסתי בעובי קורה זו – ולבסוף… אבל איך שהוא, אלו היו ה“עתודים” מדברים דברים ברורים: אין אנו רוצים, או אין אנו יכולים – לא היתה עוד³⁵⁹ חטאתם גדולה כ“כ. אבל הם התהלכו עמנו בעקבה, דחונו מדחי אל דחי, פטרונו “בלך ושוב” ובשה”י פה"י. עשר פעמים, מאה פעמים, אלף פעמים הבטיחו ולא קימו. החזיקו את כל הענין כל אותן השנים במצב של “תלוי ועומד” וגם אנחנו היינו “תלוים ועומדים”, הן ולאו ורפיא בידינו – ודבר ברור לא ידענו.³⁶⁰ ומנהגם הרע הזה גרם גם לשתיקתי.³⁶¹ לא ידעתי מה אכתוב לך. שונא אני את חצאי הדבורים ואת הסתומות, ואחלט לבלתי כתוב אליך עד שיתברר הדבר בֵרור גמור. עכשו כמדומה לי שהדבר כבר מבורר ועומד בידינו,³⁶²וכמו שכתוב למעלה, ואכתוֹב אליך את המכתב הזה. ויהי רצון שלא נכשל [עוד] בבני אדם שאינם³⁶³ מקימים מה שמבטיחים.

בשבוע העבר נשלחו אליך דוגמאות של סדור הכרך העברי.³⁶⁴ הודיענו נא בהקדם איזה מהם תבחר, ולא תעצר העבודה.

טובה רבה נחזיק לך, סבא יקירא, אם תואיל להודיעני איך עבר עליך יום יובלך. הבאו³⁶⁵ אנשים לברכך? מי ומאין? ידענו כי נתקבלו גם בבית הת"ת הרבה תלגרמות של ברכה ובודאי נשלחו [משם] אליך.³⁶⁶

השבית אלהים את חגנו. לוא היית עמנו פה, סבא יקירא, ביום יובלך זה או לוא יכֹלנו לבוא למצער אליך, להתכבד בכבודך ולהשתעשע ימים אחדים עמך. “אוי דלות, דלות!” ³⁶⁷

ומה שלומך, בכלל? האומר אתה לתרגם גם את שאר פרקי “חיי שלמה”?³⁶⁸ אנא הודיענו.

האומר אתה לשוב אלינו? ולמתי? – אוי, זקני, בואה, בואה ואל תאחר.

בודאי הגיעה אליך השמועה, כי “השלח” מתחדש מראשית השנה החדשה.³⁶⁹ אלמלא³⁷⁰ ידעתי עד כמה טרוד ועסוק אתה בתקוני ספריך ובתרגומיהם³⁷¹ לצורך המהדורא החדשה – הייתי מבקשך, כמובן, לתת לי דבר³⁷² בשביל “השלח”; [עכשיו]³⁷³ איני מעיז פנים לבוא³⁷⁴ לפניך בבקשות מעין אלו. ואעפי"כ, כשתִפָּנה, זקני, אל נא תשכחני.³⁷⁵

מצבי לא נשתנה במאומה. הכל כדאתמול וכדאשתקד. בית דפוסי³⁷⁶ עובד וגם משתכר קצת, אבל כל עמלו לפיהו, ואני צריך לבקש לי פרנסה ממקום אחר.³⁷⁷

לדבריך אצפה, אני ארבה לכתוב לך מהיום והלאה. שלך באהבה ובגעגועים גדולים.

ח. נ. ביאליק

שלום שלום לסבא חביבי.

באהבה

י"ח רבניצקי

30. י“ח רבניצקי מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה³⁷⁸    🔗

25 בדצמבר 1906 / 7 ביאנואר 1907 ³⁷⁹

בטעות נשמטו מתוך הט“ג³⁸⁰ שלנו, ששלחנו אליך ליום חג יובלך, שני שמות, הלא הם הד”ר שערשעווסקי³⁸¹ והש"ץ מינקאווסקי³⁸², והננו מצטערים על חטא שחטאנו בשגגה. ויהי רצון מלפניך כאלו נמצאו במקומם – ושלום על ישראל ועל רבנן.

אם תואיל בטובך להודיענו פרטי החג – נכיר לך טובה מרובה³⁸³. אוי מה צר לנו שלא יכלנו להיות במחיצתך בשעה זו! נפשנו חשקה מאד לראות פניך. הגעגועים מרובים.

ושלום לרעיתך ולכב"ב. שלום רב לבן עמי שלנו וביתו

שלך

י"ח רבניצקי

31. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל י”ח רבניצקי וח"נ ביאליק באודיסה³⁸⁴    🔗

26 בדצמבר / 8 ביאנואר 1907 ³⁸⁵

לידידַי וחביבַי היקרים והנחמדים הר“ר רבניצקי והר”ר ביאליק שלום וברכה עד העולם!

לאחר שהשיבותיכם על שאלתכם בדבר הדפסת “ספר הקבצנים”³⁸⁶ הגיעני מכתבכם היקר³⁸⁷, שבו אתם מביעים לי את רוחכם בדברי אהבה וידידות ומברכים אותי לחג היובל שלי. דבריכם נגעו עד נפשי והעירו בה רגשי שמחה, שרכשתי לי בעולמי אוהבים נאמנים כמוכם, ורגשי עצב, שנתרחקתי מאתכם ולא זכיתי לחוג חגי זה בחברתכם. הרבה דמעות שפכתי ביום זה בקראי את מכתבכם ומכתבי דובנאוו ואחד העם, ומכתבי שאר ידיד<י>נו היקרים. נתפרדה החבילה ומפוזרים ומפורדים אנו בעולם! ³⁸⁸

נדדתי ממקומי והכבוד רדף אחרי לארץ נכריה על קוי הטיליגרף והביא לי ניירות הרבה מנחה מבני ישראל עמי, ועלי עתה לכתוב הרבה מכתבים ולהודות להמברכים מפני הכבוד! יש אמנם בזה בטול תורה, אבל מה אעשה ודרך ארץ קודמת לתורה. – קראתי את המאמר על חג יובלי במ"ע “חיי אודיסה” וסופו מחייב ומבייש את פני נדיבינו וחובבינו ואנשי המעשה שבנו!…³⁸⁹

הנני משיב תודה וברכה על ידכם לכל אנשי שלומי, שהשתתפו עמכם בטילגראמה של ברכה אלי.³⁹⁰ לידידנו היקר לעווינסקי אשיב ביחוד על מכתבו הנעים לכשאפָנה.³⁹¹ הנני שולח על ידכם ברכתי – ברכת־הפרידה לידידנו החביב הד“ר קלויזנר [ולרעיתו הכבודה], שלפי מכתבו האחרון אלי, הוא כעת באודיסה.³⁹² מפני טרדותי הרבות לא אוכל, למורת רוחי, לכתוב אליו עתה ביחוד, ועוד חזון למועד. כשתכתבו לידידנו היקר גוטמאן תאמרו נא לו שלום בשמי ותצדיקוני לפניו שלא השיבותיו עד כה. לכשאפנה אכתוב לו ולהר”ר סמיליאנסקי.³⁹³ אם יש אצלכם חדשות במילי דספרות תודיעוני נא ובזה תשמחו לב

אוהבכם ומוקירכם כל הימים

ש"י אבראמאוויץ

כ“ב טבת תרס”ז. גינובה

32. י“ח רבניצקי מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה³⁹⁴    🔗

23 ביאנואר / 5 בפברואר 1907

ידידי היקר והנעלה!

היום שלחתי לך עוד שני חצאי־גליונות נדפסים. לגמר הדפסת הכרך הראשון ישאר עוד גליון אחד³⁹⁵. הדפסת הספר בביה“ד של ידידנו ביאליק מתנהגת עתה בעצלתים, מפני שמדפיסים שם את “השלח” והכל טרודים בסדורו של זה, שהוא דבר שהזמן גרמא³⁹⁶. בכ”ז אקוה שהכרך הראשון של הכתבים שלך ביהודית (“מענשעלי” ו“פישקע” בכרך אחד) יהא נגמר בשבוע הבא. ואתה, יקירי, הואל נא ושלח תיכף את נוסח השער. חוץ לזה, בקשה לנו אליך: בראש הכרך תבוא תמונתך, כנהוג, ולצורך זה דרושה תמונה מן המובחרות. ראית<י> את תמונתך האחרונה (ביחד עם ידידנו “בן עמי”) אצל “אחד העם” (אני לא זכיתי לקבלה) ותיטב מאד בעיני. תמונה זו,³⁹⁷ כמובן בתבנית יותר גדולה, לפי הפֿורמַט של הספר, יפה היא, לפי דעתי, לשימה בראש הספר. אבל, כמדומה, ששם תבנית כל הגוף ומעומד, וזה לא יתכן לצרכנו. בכל אופן הננו באים לפניך בהצעה זו: הואילה נא בטובך למסור תיכף במקום מגורך לאחד האומנים מן המובחרים הדפסת תמונתך ממבחר הישנות או חדשה לגמרי, כפי ראות עינך, לפי הפורמַט של הספר במספר 3000 עקז. (2000 עקז. בשביל כתביך ביהודית ואלף בשביל כתביך בעברית) ובמהירות האפשרית תטריח לשלחן הֵנה. שם בג’ניבה, מקוים אנו, תצא תמונתך באופן יותר מתוקן מאשר אצלנו באדעסא. את סך ההוצאות שתוציא על זה תקבל, כמובן, מאתנו בלי שום אִחור³⁹⁸.

עוד שאלה אחת: הכרך הראשון אחרי גמר הדפסתו במספר 2000 עקז. ביחד עם המטריצין³⁹⁹ שלו – הריהו ברשותך ואתה בעליו. והננו מחכים לפקודתך מה לעשות בו. כמו כן יהיו נמסרים לידך הכרכים העומדים לצאת, אם יצליח בידנו להוציא את כלם או לכה"פ מקצתם (התקוה לזה רפויה לע"ע, כמו שבאר לך ידידנו ביאליק במכתבו).⁴⁰⁰

לחוברת הראשונה של “השלח” מסרתי דברים אחדים לחג יובלו של מנדלי חביבנו⁴⁰¹.

שלום לכב“ב ולידידנו היקר “בן עמי” וב”ב.

שלך באהבה רבה

י"ח רבניצקי

אדעסא כ“א שבט תרס”ז.

33. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל י”ח רבניצקי וח"נ ביאליק באודיסה⁴⁰²    🔗

1 בפברואר / 14 בפברואר 1907

שלום לכם ידידַי היקרים והנחמדים!

אתמול גמרתי אחרי חקירות ודרישות הרבה למסור תמונתי⁴⁰³ לבית חרושת לציורים מן המשובחים על דברי התנאים האלו: מחיר שלשה אלפים עקזעמפ' על ניר יפה 260 פֿראנק (בערך מאה רו"כ) וסילוק המעות בסך הנ“ל הוא עובר לעשייתן, כלומר תיכף ומיד. התמונה תהא נעשית עצהיו”ט במשך שלשה שבועות בערך. ובכן עתה עליכם לשלוח ברצונכם: 1) את הסך 260 פראנק, בלי איחור; 2) את האדרעסה הנכונה, על שם מי מכם לשלוח מכאן את התמונות. ולתשובתכם אחכה.

בשבוע הבא יהא נגמר בכתיבה טובה וברורה “ספר הקבצנים”, שעליו כליתי כֹחי וזמני, ממש פרשתי מן העולם ולא קיימתי מנהג דרך ארץ באנשי שלומי, שברכוני ליום חג יובלי. כותבים אלי ואני שותק. ספר הקבצנים יצא מתוקן מת“י⁴⁰⁴. שני פרקים ממנו בלא ספק קראתם במה”ע “העולם”⁴⁰⁵. הודיעוני נא ג"כ באיזו אופן אשלחו לכם, שיגיע לכם בטח.

אתם מחכים, לפי דבריכם, לפקודתי, מה לעשות בהכרך הראשון אחרי גמר הדפסתו? ⁴⁰⁶ אני איני יודע מה לעשות. תשובה על שאלתכם הרי היתה צריכה, לדעתי, להיות ידועה וברורה לכם קודם שהתנדבתם להוציא לאור את הספרים שלי. כלום אמרתם בתחלה, שאקח סוס ועגלה ואסע בכל תפוצות ישראל להיות מוכר־ספרים בפועל?

למה לא הכרזתם על הוצאת ספָרַי בכלל ועל גמר הדפסתו של הכרך הראשון בפרט בעתוני ישראל? דברו אל בני ישראל ואמרת להם [כתיב].⁴⁰⁷ לבני ישראל צריכ<י>ם לדבר ולאמר, לאמר ולדבר, לדבר ולדבר… ומה גם שידידנו היקר ביאליק הודיעני במכתבו,⁴⁰⁸ שיש תקוה להוצאת ספרַי מבני ישראל.

ע"ד נוסח השער הכולל⁴⁰⁹ הרי תוכלו לקחת לדוגמא שערים של קבוצת ספרי אחרים, ומובטחני שתעשו אותו בטוב טעם ודעת.

הגליון פישקא מן 201 עד 209 לא נשלח לי. בעמוד 224, שורה 3 (מלמעלה) יש שגיאה גסה: “ווי א קרעכץ פֿון אַ צובראכען האלץ” תחת “האַרץ”.⁴¹⁰

הגליון הראשון מהקליין מענשעלע ג“כ לא קבלתי. כמדומה לי בעמוד הראשון של גליון זה נאמר שנת תרט”ו. ותחת תרט“ו ראוי וטוב ביותר להדפיס ת”ר…⁴¹¹

כותב אני בחפזון ולכן אקצר. לכשאפנה איה"ש בקרב הימים אשלם חובת תשובותי לכל אוהבינו ובתוכם גם לידידינו היקרים אחד העם ולעווינסקי. איה עתה אחד העם?⁴¹²

אֹהבכם בכל לב ונפש מצפה לתשובתכם

ש"י אבראמאוויץ

כל בני ביתי דורשים שלומכם בידידות

א' אדר תרס"ז.

34. ח“נ ביאליק מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה⁴¹³    🔗

9 במארס / 22 במארס 1907

‎9/III 907

סבא יקירא ורחימא.

השלגים מפשירים, שלוליות מרקדות, וקרנים מפזזות – ולבי המה לסבא… עוד “פסח” אחד – [ועדין] אנו מפוזרים ומפורדים. הנשוב לראותך, סבא? השתא בג’יניבה – ולשנה הבאה?…

“חברים” צעירים שבשכונתך מביאים לי לפרקים שלום משמך. מה מעשיך עתה⁴¹⁴ ומה שלומך? עובד אתה? בריא אתה? כותב אתה?

שולח אני לך בזה מכתב שקבלתי מאת א. א. ליוברסקי.⁴¹⁵ איני מבין את פירושו של מכתב זה. אם דברים לך עם ‘שלום עליכם’ – שאלהו, אולי ידע הוא.

באלה הימים – מחר או מחרתים – ישלח לך רבניצקי את הסך הדרוש להדפסת תמונתך⁴¹⁶ במקומך⁴¹⁷. התמונה תצטרף⁴¹⁸ לכרך א' שנגמר עתה בדפוס ובעוד ימים יצא כלו.⁴¹⁹

ואשר לכרך העברי – אין יודע אחריתו. כאן הכל עוסקים בדומה,⁴²⁰ מאמיריקא אין קול ואין כסף, ואחרית הדבר מי ישורנה. קצתי בחיי מפני בני ישראל.⁴²¹

ואם כותב אתה, או אם חושב אתה לכתוב דבר חדש – יהי רצון מלפניך סבא, שתזכור ברחמים את ביאליק ו“השלח”.⁴²² אגב, “השלח” משלם עתה בעין יפה ובזמנו, ואני ערב.

הקבלת את שתי החוברות של “השלח”?⁴²³ מה הן בעיניך? – קלושות, לא כך? איני יודע, אם משום שאין סופרים הגונים לישראל ואם משום שנתפזרו לכל הרוחות ואין מקבץ. נראה מה שיביאו הימים הקרובים.

ואני עבדך – שלום לי. הפרנסה אינה “כפתור ופרח”. בית הדפוס שלי יש לו אחרית, אבל לפי שעה הוא טעון כסף – וזהו קצת ריעותא לגבי דידי.⁴²⁴

בקצור, אין רע. השד לא יקחני. בשעת הדחק יושבים וכותבים מכתב לסבא ורָוַח קצת ללב.

ובכלל אומר לך, סבא, רב השעמום מאד, גדול מנשוא, ואיני יודע בשום פנים במה מפיגים אותו.

נסיתי לקבל עלי הוראת ארבע שעות בשבוע בבית הישיבה החדשה דפה – וגם זה לבלי הועיל.⁴²⁵

⁴²⁶לוא קצת כסף בידי להוצאות הדרך – הייתי נושא את רגלי ובא אליך. אני ורבניצקי מהרהרים בכך שעות שלמות בכל יום.

ענני,⁴²⁷ ואל תחמיץ תשובתך.

ומה שלום ביתך ושלום בית “בן עמי” ושמחת בפסחך!

החובק ונושק אותך באהבה⁴²⁸ בגעגועים ובגעגועים רבים

ח. נ. ביאליק

Одесса, M. Apн. 9/12, X. H. Бялику⁴²⁹

35. י“ח רבניצקי מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה⁴³⁰    🔗

9 במארס / 22 במארס 1907

אדעסא ז' ניסן תרס"ז

ידידי החביב והנעלה!

עוד הפעם הפסקה גדולה.⁴³¹ האם עלי להגיד לך שלא באשמתי ולא באשמת חברי נעשה הדבר? מעצמך תבין שאנחנו עשינו את כל המוטל עלינו, ולוּ היה הדבר תלוי רק בנו, אז כבר יצא לאור הרבה יותר מכרך אחד של כתביך. אבל מה נעשה אם בעוד שהמלאכה כל כך מרובה – הפועלים העומדים בראש “ועד היובל” עצלים, אוי מה עצלים! אין רצוני, ידידי, להרבות דברים על הענין הזה. טפח מעט גִלה לך ידידנו ביאליק במכתבו,⁴³² ומי כמוך מבין כמה טפחים כסה.

מפני אותה הסבה בעצמה לא קרבנו עוד עד היום להדפסת הכרך בעברית. ואלהי הרוחות יודע מתי יהיה האות הזה. בחוהמ"פ נקרא לאספה, ואם האספה תקום נראה איך יפול דבר.

איך שהוא, הכרך הראשון ביהודית יגמר בשבוע הבט למז“ט. היום נדפס חצי־הגליון שלפני האחרון, ובראשית השבוע הבא ידפסו חצי־הגליון האחרון וגם חצי־הגליון הראשון, שנסדר במַטריצין ולא נדפס עוד עד היום. ובמשך השבוע ידפיסו גם את המעטפות ולא יחסר דבר חוץ מהתמונה של המחבר.⁴³³ והִנה שולח אני בזה רצוף אוו”ז ע“ס 180 פֿר, ואתה תטריח נא למסור את העבודה לבית חרשת לציורים, אשר כתבת עליו במכתבך הקודם. שלחנו רק 180 פֿר. תחת 260 פֿר מפני טעם פשוט: הקופה לע”ע ריקה.⁴³⁴ נקוה שהאספה הבאה תמלא חסרונה. אבל אי אפשר עוד לחכות לה. ובכן תואיל נא להכין שני אלפים עקז. תחת שלשה אלפים, כלו' רק בעד הכרך היוצא עתה ביהודית בלבד. את התמונות ישַלחו על שֵם Verlag Morijah, Odessa. דעתנו נוטה למסור את מכירת הכרך הראשון לרשות “מוריה”, שיש לה מו“מ עם כל המו”ס בארצנו, והיא תשלח לך לפרקים קבועים, למשך בכל רבע שנה את מחיר העקז. הנמכרים ביחד עם חשבון מדויק. הודיענו נא אם מסכים אתה לזה.⁴³⁵

את יתר הפרקים של “ספר הקבצנים”⁴³⁶ תשלח על שמי או ג"כ על שם “מוריה”.

“אחד העם” ישוב מדרכו בעוד שנים שלשה ימים.⁴³⁷

שלום לכל ב"ב. ושמחת בחגך “זמן חרותנו”.

ידידך אוהבך בכל לב

י"ח רבניצקי

P.S. אם תשמיעני חות דעתך על הטורים האחדים שהקדשתי לחג יובלך ב“השלח”⁴³⁸ – אכיר לך תודה רבה.

את המכתב הרצוף בזה תטרח נא למסור ליד בן־עמי.

36. ש“י אברמוביץ ובן־עמי מז’ניבה אל ח”נ ביאליק באודיסה⁴³⁹    🔗

16 במארס / 29 במארס 1907 ⁴⁴⁰

ביאליק חביבנו!

את תמונותינו אנו שולחים לך

באותה שעה

יהי רצון ונבוא בעצמנו אחריה

לשנה הבאה

ש"י אבראמאוויץ⁴⁴¹

ג’ניבה ערב פסח ה’תרס"ז

37. רבניצקי מאודיסה אל ש"י אברמוביץ בז’ניבה⁴⁴²    🔗

8 באפריל / 21 באפריל 1907 ⁴⁴³

אדעסא ז' אייר תרס"ז

ידידי יקירי!

נפלאה בעינַי שתיקתך ולא אוכל הבין את סבתה.⁴⁴⁴ עד היום לא השיבות דבר על מכתבי בצירוף האוו"ז להוצ' התמונות. ואנו מחכים לקבלת התמונות. מתי תגמר העבודה? הודיענו נא.⁴⁴⁵ ובכלל מחכים אנו לתשובתך הברורה בדבר הוצאת הכרך הראשון של כתביך לאור עולם. בלי הסכמתך הן לא נוכל להדפיס גם מודעות ולהודיע שמכירת הספר בידי הוצאת “מוריה”.⁴⁴⁶

תקותי לנסוע לחג הפסח לא"י – לא באה. מן השמים עכבוני. אבל עוד לא אבדה תקותי לנסוע בקיץ זה.⁴⁴⁷

הקבלת את “העומר”?⁴⁴⁸ ומה הוא בעיניך? בעירנו מונח “העומר” זה כשני ירחים תחת יד המבקר הקשה שאַפֿיר, ועד היום לא יצא מת"י בשלום. כנראה, ינוח שבט המושל על גורל “רחל” ואיזו שורות משם ימחו מן הספר.⁴⁴⁹

שלום לכב"ב ולבן־עמי ולביתו.

שלך באהבה רבה

י"ח רבניצקי

38. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל י”ח רבניצקי באודיסה⁴⁵⁰    🔗

12 באפריל / 25 באפריל 1907

‎25/12 iv 1907

ידיד יקר!

היום נשלחו מבית הדפוס על שם הוצאת “מוריה” התמונות שלי במספר שני אלפים ושלושים עקזעמפ'.⁴⁵¹ שלמתי לבעל הדפוס 170 פֿראנק, ואם לא אחשב שאר הוצאות קטנות נשארו אצלי עשרה פֿראנק ותעמיד אותם על חשבוני. התמונות נשלחו עם נ"נ על סך 20 פֿראנק.

אתה מבקש לידע מפני מה אני שותק? השתיקה יפה לי ויפה לאחרים. אלמלי פתחתי פי ודברתי היו רבים נכוים מדבָרַי ואף הרבה מידידי ורֵעַי נתחייבו בדין על מנהגיהם עמי. הוי, זו תורה וזו שכרה! זו עבודה וזה גמולה! כמה יגיעות יגעתי לתקנת בתי ספר באודיסה ולספרות העברית – ועכשיו הכל נשכח!…⁴⁵²

בושני ממכתבכם להאי גברא ליוב,⁴⁵³ ומתשובתו לכם. איך לא חסתם על כבודי לעשותו ל“בעל טובתי”?! אין לכם כפרה על חטאתכם זו.

עשו להכרך הראשון [מכתבי] “בן עוני”⁴⁵⁴ זה כמו שאמרתם, ומסרו אותו ל“המוריה” רק זכרו לקיים הבטחתכם שלא יקופח שכרי.⁴⁵⁵

רואה אני באיצטגנינות שלי, שאין תקוה לספָרַי בעברית לצאת לאור על ידכם בעזרת חובבי שפת עבר ולפיכך יש בדעתי להכריז בכתבי־העתים מי החפץ בספרי “ספר הקבצנים” להדפיסו במ"ע או הירחון שלו יבוא ויקנה אותו מידי.

הספר הזה כבר תם ונשלם.⁴⁵⁶ התחלתי בגמירת ספרי “עמק הבכא”⁴⁵⁷ קטרג לפני השטן עליכם ועל חובבי “אמנו הזקנה”⁴⁵⁸ ובטלתי את העבודה הזו. יהללוך הגוים… יכתבו המה! ⁴⁵⁹

לא מן הנימוס הוא להגיד לך דעתי על מאמריך,⁴⁶⁰ שכתבת עלי בשני הירחונים, כמו ששאלת.⁴⁶¹ הרי הם מספרים בשבחי. שאל אחרים ויגידוך, ביאליק, קלויזנר ויאמרו לך. – – –

“העומר” נקרא בעונג ונחת רוח. ורחל אמנו “רחל” עליה מה אומר?…⁴⁶² “שירתנו הצעירה” של ביאליק⁴⁶³ ופירוש מדעי (בקורת) של קלויזנר ב“השלח”⁴⁶⁴ – כפתור ופרח! אלמלא נדרי שלא לכתוב עברית באותה שעה, הייתי כותב הרבה אודותם.

דע שחצי הגליון הראשון מס' “ד<אָס> קליינע מענשעלי” עדיין לא קבלתי. הודיעני אם תקנת את השגיאות בכרך הראשון.⁴⁶⁵ עקזעמפ' אחד בשבילי תשלח לי מכורך ואחזיק לך טובה.

אני שלך באמת

ש"י אבראמאוויץ

אשתי וב"ב דורשים לשלומך. מה שלום בנך?

39. י“ח רבניצקי מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה⁴⁶⁶    🔗

16 במאי / 29 במאי 1907

אדעסא 16/5 תרס"ז

ידידי היקר והנעלה ר' מנדלי שיחי' לאורך ימים!

בל"ס תתרעם גם הפעם עלי על שתיקתי,⁴⁶⁷ אבל מה אעשה אם יסֹר יסרני ה' ונתנני⁴⁶⁸ “בידי לא אוכל קום”⁴⁶⁹ – זה בית־הדפוס של ידידנו ביאליק ושותפו. זה כמה שבעות וירחים שכבר נגמר החלק הראשון של כתביך בדפוס. צריך רק להדפיס את חצי־הגליון הראשון שהוּכן במַטריצין ואת שַעַר הספר, ומיום ליום ידחה אותו שותפו של ביאליק (ביאליק בעצמו, כמובן, אינו אשם בזה כלל וכלל) ועד היום לא יצא ספרך לאור. הסבה העקרית היא – “השלח” שנדפס בבית־דפוס זה ואוכל אותי בכל פה.⁴⁷⁰ אולם לכל זמן, ובשבוע זה הכל יגמר והספר יֵצא לאור בשעה טובה.

התמונות נתקבלו בעִתן, המלאכה יפה עד להפליא.⁴⁷¹ האם נשאר הקלישֶה של התמונה, באופן שאפשר יהיה להשתמש בה בשביל ההוצאה בעברית?⁴⁷²

בימים האחרונים נולדה תקוה חדשה להוציא את “ספר הקבצנים” ו“בעמק הבכא”. כשיתברר הדבר באופן ודאי – אודיעך.⁴⁷³

ואני נכון לנסוע לחו“ל. לא לאחד ממעינות־הרפואה, אף לא לז’יניבה לראות את פני ידידי ורעי (מה גדלה תשוקתי לזה!), אלא לקראקוי, לשבת שם כשני ירחים ולהדפיס ספר, כמנהג המחברים לפָנים. בראשית ימי הקיץ דרכי היה נכון לפני לא”י משאת נפשי,⁴⁷⁴ אבל בימים האחרונים נמצא לי ולביאַליק איש הנותן לנו בהלואה סך מסוים להדפסת הספר “דברי אגדה”, הלא הוא סדור כל האגדה שבתלמוד וכל המדרשים. בעריכת הספר הננו עוסקים בהתמדה רבה זה יותר משתי שנים, והאפשרות להדפיס תיכף, לפחות, את החלק הראשון, הכולל כל האגדות השַיכות לתולדות עמנו עד אחר החרבן, – מעבירה אותי על דעתי לנסוע לא“י והחלטתי לדחות את הנסיעה הזו עוד לירחים אחדים ולצאת עתה לקראקוי. תעודת־המסע לחו”ל כבר נכונה בידי, ובעוד שבועַיִם אשים לדרך פעמי והכ"י בחיקי – כמחבר ממש. להדפיס את הספר פֹה אי אפשר בשום אופן, כי בדעתנו להוציאו מנוקד כלו, וכאן תמשך הדפסתו של חלק אחד להרבה שנים.⁴⁷⁵

בסוף שבוע זה אקוה למסור עקז. אחד של כתביך לכריכה בשבילך, ותיכף כשאקבלו מיד הכורך אשלחהו לידך.

ושלום לך ולכב"ב

שלך באהבה רבה

י"ח רבניצקי

40. י“ח רבניצקי מקראקא אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה⁴⁷⁶    🔗

25 ביוני/ 8 ביולי 1907 ⁴⁷⁷

Krakau, den 8/7 1907

ידידי הנעלה והחביב ר' מנדלי!

זה כמה לא קבלתי מאתך שום מכתב וגם על מכתבי האחרון⁴⁷⁸ לא זכיתי לקבל תשובה. מדוע ולמה? נפלאת היא בעיני. לא הודעתני גם על קבלת הספרים שלך.⁴⁷⁹ האמנם עלי לראות בזה סימן של תרעומות עלי מצדך?

ואני בקראקוי זה שני שבעות. אזרתי כגבר חלצי ושמתי פעמי לדרך רחוקה בשביל הדפסת ספרי “מוריה” ושירי ביאליק, וביחוד “ספר האגדה” שאני וביאליק עמלנו ויגענו בו שתי שנים ויותר.⁴⁸⁰ גם את הפרקים הראשונים של “ספר הקבצנים” מסרתי לדפוס בביה“ד היפה של פישער בכאן.⁴⁸¹ הרוצה אתה שישלחו אליך גליונות להגהה או לאו דוקא? הודיעני נא ג”כ אם אפשר להדפיס את הפרקים הבאים מתוך גליונות “העולם”⁴⁸² או תשלחם אלי מתוקנים על ידך. בכלל אבקש לשלוח את יתר הפרקים של הספר עד גמירא. “ספר הקבצנים” מסודר ע“י מכונת־הסִדור ואם הגליון הראשון יעלה יפה ואוָכח שהסדור ע”י המכונה הוא מתוקן כל צרכו, ימשיכו את המלאכה בדרך זו ותהא אפשרות לגמור את סדור “ספר הקבצנים” בזמן קצר מאֹד.

לוּ היתה היכֹלת בידי לנסוע למחנכם ולראות את פני ידידי ורעי הקרובים ללבי! אבל מה לעשות? חסרון אותו דבר העונה את הכל מעכב גם בזה. וחבל!

בקראקוי אשהה עוד כחֹדש וחצי. כתוב נא, יקירי, אלי עפ“י כתבתו של המדפיס הנ”ל או על כתבתי הפרטית: Krakau, Gertruda 10, Herrn Lipiner, für Rawnizki

מחכה אני למכתבך ומקוה שלא יאחר לבוא.

ושלום לך ולכב"ב

שלך באהבה

י"ח רבניצקי

41. י“ח רבניצקי מקראקא אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה⁴⁸³    🔗

26 ביוני / 9 ביולי 1907 ⁴⁸⁴

קראקוי כ“ז תמוז תרס”ז

ידיד יקר ונעלה!

היום שלחתי אליך בעטיפה מיוחדת גליון של “ספר הקבצנים”,⁴⁸⁵ לא לשם הגהה (הגליון עוד לא הוגה אף פעם אחת, ומפני זה נשאר על ראשו השם “ש”י אבר." תחת “מנדלי מו”ס" והרבה שגיאות בפנים), אלא שתעיין בו ותחוה את דעתך על גוף האותיות. עליך לדעת, שהגליון נסדר במכונת־הסִדור. הסִדור באופן זה נעשה במהירות יתרה ועולה בזול. ובכן רוצה אני לשמוע את דעתך אם נאה וכשר סִדור זה לפניך.

אקוה שלא תאחר את תשובתך, שאנו מחכים לה, כי הפסקנו את עבודת הסדור עד בוא תשובתך.

מכתבי הקודם⁴⁸⁶ בל"ס בא לידך. ענֵני נא בלי אחור, וכתוב לי בכלל מכל אשר אתך.

ושלום לכב"ב

שלך

י"ח רבניצקי

כתבתי על שם המדפיס יוסף פישער בקראקוי או ע"ש כתבתי הפרטית: Krakau, Galizien, Gertruda 10, Lipiner fuer Rawnizki

42. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל י”ח רבניצקי בקראקא⁴⁸⁷    🔗

28 ביוני / 11 ביולי 1907

Genève 11/vII 07

ידידי וחביבי היקר לי מאד! ברוך בואך לקראקוי!

להשיבך⁴⁸⁸ על שאלתך, למה שתקתי ימים רבים ולא כתבתי לך⁴⁸⁹ יארכו הדברים והשעה אינה מספקת לי עתה להאריך, כי דברים הרבה עלי לעשות, שאין לדחותם, וגם שליחת הפרקים של “ספר הקבצנים”⁴⁹⁰ אי אפשר לדחות, ובכן אשלחם לך בהבטחה, כי לאחר כמה ימים אכתוב לך באריכות.

תן לבך, דעתך ועיניך על “הקבצנים” [העבריים] שלי, שיודפסו בלא שגיאות כמו “הקבצנים היהודיים”,⁴⁹¹ השגיאות ממררות את רוחי! קרא את הפרקים הללו והודיעני משפטך עליהם. – “יודעל” יצא עתה מחודש מתחת ידי, והוא האחד המיוחד בספָרַי, תראהו ותדע מה פעלתי. יודעל יעשה לו שם בישראל.⁴⁹²

על “ספר האגדה”, שאתה וביאליק עמלתם בו הרי כבר כתבת לי ומי יתן ואראהו בקרוב ואשמח עליו שמחה גדולה. מובטחני שהוצאתם דבר מתוקן מתחת ידכם <. >

גם אני עמלתי כשתי שנים בחיבור ספר אגדה אחד ולא זכיתי לגמרו ונשאר מונח בקרן זוית. ראבניצקי יקירי! היש תקוה, שנראה עוד איש את אחיו? מתי? מָתַי, והֵיכָן? מה ידידינו אומרים?

ממהר לגמור את מכתבי זה, שלא לאחר את הפאסט ואתה שלום! בני ביתי דורשים שלומך. אל נא תמנע מהודיעני משלומך וקבלת מכתבי עם הפרקים.

אֹהבך דורש שלומך כל הימים

ש"י אבראמאוויץ

43. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל י”ח רבניצקי בקראקא⁴⁹³    🔗

29 ביוני / 12 ביולי 1907 ⁴⁹⁴

ידידי יקירי ואהובי!

בשעה זו קבלתי גליון של ספר הקבצנים⁴⁹⁵ וממהר אני להשיבך כבקשתך. על “גוף האותיות” וסידור־המוכני איני מקפיד – יאה עניותא לספר הקבצנים, אלא על מה אני מקפיד על השגיאות אפילו קלות ומכל שכן החמורות, ושגיאות מאלו שני המינים מצאתי הרבה בגליון, ומהן [לא] אביא לך בזה אלא מקצתן לדוגמא. בעמוד הראשון: בלבלובין, צ“ל בלבלובם. בעמוד 3 למוחש לא מבעו, צ”ל מבעי. בעמוד 6 לאדם כשהוא מזיע, צ“ל ואדם.⁴⁹⁶ צד 5 חוטטות מעפרות. צ”ל ומעפרות. שם. ומאהילום צ“ל ומאהילים. בעמוד 4 יהודים מצוצים, צ”ל מצויצים. בעמוד 5 עקיצת עקרה, צ“ל עקרב. שם. מסית לאמר. צ”ל מסית ואומר. בעמוד 8 ה“נשרים”, ה“אריות”, הֵא זו שהטלת אותה ממקומה הראוי לה למחוץ הפרגוד תשתטח⁴⁹⁷ לפני השם יתברך בקובלנא עליך כמו היו“ד של שרי. העולם לא יהא חרב חלילה אם תדפיס “הנשרים”, “האריות”. בכלל אבקשך יקירי, אם רוצה אתה לעשות נחת רוח לי ולא לצערני, תתן דעתך להגיה את קבצָנַי יפה יפה, וגם על סימני ההפסק תן דעתך והעמידם על מקומם כראוי. בך אהובי בטחתי כי תעשה הכל עצהיו”ט. תקפיד נא על האותיות ועל הנייר שיהי' יפות ומשובחות. – השורות: כשבֹלת שטפני, והצפיר והשעיר מרוחקות מאֹד משאר השורות. אל תרחיק אותן כלל. הפרקים של ספר הקבצנים שלחתי לך אתמול ובודאי קבלת אותם. הודיעני! בשובי מבֶרן⁴⁹⁸ אקוה למצוא מכתבך. היה שלום!

אוהבך בכל לב

ש"י אבראמאוויץ

44. י“ח רבניצקי מקראקא אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה ⁴⁹⁹    🔗

1 ביולי / 14 ביולי 1907 ⁵⁰⁰

ידידי היקר והנעלה!

הנני ממהר להשיבך שקבלתי את פרקי “ספר הקבצנים” עד גמירא.⁵⁰¹ עברתי על איזה פרקים מהם. מה אֹמר לך? יחי זקננו, המפליא לעשות בלשוננו הזקנה, לאורך ימים טובים! “ספר הקבצנים” נפלא הוא באמת בלשונו וסגנונו.

מחכה אני לתשובתך ע“ד הסִדור במכונה אם כשר הוא לספרך.⁵⁰² עפ”י הדוגמא ששלחתי לך תראה שהסדור נאה ויפה הוא, אבל אליה זו “קוצים” בה, ומתיירא אני שמא מוכרחים נהיה לעזוב את הסדור הזה, אף אם עולה הוא בזול ונעשה במהירות יתרה, ולשוב לסִדור הישן, פשוט בידים ממש.

ומה “בעמק הבכא”? הן כבר כתבתי לך שבדעתנו להדפיס את “ספר הקבצנים” ו“בעמק הבכא” בכרך אחד. ובכן עליך להסיח דעתך עכשו מכל עבודה ספרותית אחרת ולסיים בכי טוב את הס' “בעמק הבכא”. כמובן, עליך לוַתר עתה על התכנית הקודמת של הספר ולקצר בכל מה שאפשר, ובלבד שיהא תם ונשלם. סוף סוף לא המעשה הוא העיקר בספורי־מעשיותיך.⁵⁰³

אקוה לקיום הבטחתך שתכתוב לי באלו הימים באריכות.⁵⁰⁴ משתוקק הייתי לראות את “יודעל” שלך.⁵⁰⁵ מתי אזכה ואראה שוב את פניך?

הקבלת את הכרך של כתביך שנדפסו מכורך?⁵⁰⁶ אם יש לך חפץ בעקז. תכתוב לאדעסא ע"ש “מוריה” וישלחו לך תיכף.

שלך באהבה וחבה יתרה

י"ח רבניצקי

קראקוי ג' אב תרס"ז

45. י“ח רבניצקי מקראקא אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה⁵⁰⁷    🔗

9 ביולי / 22 ביולי 1907 ⁵⁰⁸

קראקוי י“א אב תרס”ז

ידידי היקר והנעלה!

בדרך קריאתי את הפרקים החדשים של “ספר הקבצנים”⁵⁰⁹ פגשתי מלים אחדות, שאינן מובנות לי, והנני פונה אליך בבקשה שתבאר לי את פירושן, שהריני בכאן אומן בלא כלים ואין לי ספר לעיין בו. ובכן תורה היא וללמוד אני צריך:⁵¹⁰

בראש פרק ט': אותו הפונדק הקיפוהו כרכום.

שם: כלב כופרי

בפרק י“א: ל”סוס משכוכי" (את הדברים הארמיים באותו הפרק “דברייא ופטפוטייא, הרמת ידייא ומכת לחייא, בכיה ושחוק עד לשמייא <”>, בדעתי להחליפם בעבריים: “דברים ופטפוטי מלים, הרמת ידים ומכת לחיים, בכיה ושחוק עד לשמים” – המסכים אתה?).

בפרק ט"ו: “יַבם ובעל־הַדבר”.

בפרק י“ט “שנשמה יתרה שורה בהם” – האפשר להשתמש בתה”ש “בהם” אחרי הפעל “שורה”?

בפרק כ"א: הכני על צפור־נפשי.

עוד שאלה: דבורו הרגיל של פישקא (“אַ קיינק אים אין די בייניע – יבוא רקב בעצמיו!”) ראוי לפ“ד לתת רק בפעם הראשונה בשתי הלשונות יחד, ואח”כ רק בעברית בלבד. הודיעני אם מסכים אתה לזה.

ומה בדבר הסיום של “בעמק הבכא”? הספור הגדול הזה. מבחר יציריך, נשאר קטוע עד היום. האמנם נדפיסהו עתה בכרך אחד עם “ספר הקבצנים” ג"כ קטע ודבר בלתי שלם? השמת לבך לדברי בקשתי שתפנה את לבך מכל עבודות אחרות ותעסוק בסיום קצר בשביל הס' “בעמק הבכא”? המקור שמור⁵¹¹

השיבני נא.

ושלום לך ולכב“ב, וביחוד לבתך הבכירה, ואמור לה שכתבתי לאודיסה, ובקרוב תקבלנה כל בנות ר' מנדלי את ספרו של אביהן החביב.⁵¹² ואני אמרתי שכבר כתבת ל”מוריה" שישלחו לך מספר עקז. הלא הספרים כלם שלך הם, וכמה שתדרוש ישלחו לך תיכף.

שלך באהבה רבה

י"ח רבניצקי

46. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל י”ח רבניצקי בקראקא⁵¹³    🔗

13 ביולי / 26 ביולי 1907: ⁵¹⁴

‎26 VII 1907

רבניצקי יקירי וחביבי!

תשובות על שאלותיך:⁵¹⁵

כרכום (וגם כרקום) עיר שהקיפוה כרקום (גיטין כ"ח) הערוך פירש: “ויבא המעגלה תרגום ואתא לכרקומא” ועוד בשאר מקומות. והמוספי פירש: “הוא לשון יוני, מצור שבונים על העיר וכן מעגל.” −⁵¹⁶

כלב כופרי. כלב כופרי והשועל וכ"ו (במשנה כלאים) וכופרי שם הוא במקום כְּפָרִי. ואני לא אקפיד אם תדפיס כלב כפרי.⁵¹⁷

סוס־משכוכי. שם חדש זה קראתי לסוס, שהוא העיקר במשיכת העגלה (Кореннаг лошадь) וחברו מצדו טפל לו. ונגזר אצלי מן משכוכית (ב“ק, נ”ב) מאי משכוכית כרכושתא (כבש גדול שתלוי זוג בצוארו והולך בראש העדר) רבי יעקב אומר עיזא דאזלא ברישא. ובירושלמי: תיישא רבא, ואיכא דאמרי נגדתא. וזהו שאמרו (ב"ק) כד רגיז רעיא על עניה עביד נגידא סמיתא. ואם כן משכוכית, משכוכי, נגדתא, נגידא כלם לשון משיכה, שהם העיקר בעדר ובין חבריהם.⁵¹⁸ ומה דעתך יפה דנתי? יפה חדשתי?

יַבֵּם ובעל־הַדְבֵּר. הוא לשון גנבים. במקום לגנוב אומרים: מְיַבֵּם זיין. ובעל הדבר נגזר מן בעל דבר, שם למלאך המות כידוע. והַדבר בהפעיל הוא כמו יַדְבֵּר עמים תחת רגלינו. ואם הדברים האלו אינם מובנים לך מחה אותם מספרי.⁵¹⁹ וכן תוכל ליַהֵד את המלות: (דברייא ופטפיא לא יבואו כלל בקהל “קבצנַיי”) הרמת ידייא וכ“ו⁵²⁰ ולמחוק ג”כ “א קיינק אים” וכ“ו במקומות רבים.⁵²¹ בנוגע להפעל שורה, הבא אצלי בקישור ב' למלת הגוף “הם” – שנשמה יתרה שורה בהם, קישור זה יפה ונכון לדעתי, והוא כמו שכן בעברית, ושכנתי בתוככם. ואי אפשר לומר, הנשמה שורה “עליהם”. וזהו ממש הפעל נוח. כעס בַחיק כסילים ינוח.⁵²² בַקהל רפאים ינוח,⁵²³ כלומר ימצא. משא”כ, ונחה עליו רוח ה‘,⁵²⁴ כנוח עליהם הרוח,⁵²⁵ ר"ל תחול. והבן.⁵²⁶ אלמלי היתה לי קָאפיה מס’ הקבצנים עיינתי בה ואפשר שתקנתי כדי לצאת ידי כל הדעות. – צפור נפש. גמרא היא: אם על צפור נפשו הכהו (ב"ק צ') הערוך פירש: תחת גרונו למעלה מהחזה. ולי נראה למטה מהחזה, והוא המקום שקוראים יהודית “דאס לעפעלע”.⁵²⁷ והיינו הך. –

מתי אזכה לקבל פני “הקבצנים” לאחד אחד בגליונות נדפסים ובספר שלם? קשה לי לחבל מעשה ידי ולסיים ס' “בעמק הבכא” סיום קצר, כרצונך, ואעפי“כ אבטיחך לעיין בדבר ואבקשך להודיעני בבירור מתי תתחיל בהדפסת ס' “בעמק הבכא” וכמה יתמשך זמן הדפסתו. כי דבר זה נחוץ לי מאד מאד לדעת עתה מראש.⁵²⁸ הבינני יקירי, למה לא פרסמתם יציאת הכרך הראשון במה”עתים?⁵²⁹ זה כבר יצא לאור ועדיין לא הכרזתם עליו בקהל, והוא מונח בקרן זוית!!!!!! המשורר ביאליק היה כרוך אחרי ואהב אותי בכל לבו, והמדפיס ביאליק לא יכירני… ואין צריך לומר בעל “רוח הקודש”. – לרוח ולכל הרוחות שבעולם!

כתוב בכל מכתב ומכתב האדרעסע שלך.

בחיבה ובאהבה רבה

ש"י אבראמאוויץ

47. י“ח רבניצקי מקראקא אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה⁵³⁰    🔗

17 ביולי / 30 ביולי 1907 ⁵³¹

קראקוי י“ט אב תרס”ז

ר' מנדלי אהוב נפשי!

לא שלחתי לך שום גליון נדפס של “ס' הקבצנים”⁵³² מפני טעם פשוט: לא נדפס עדיין אפילו גליון אחד, ובפעם הזאת אני מעכב את העבודה. אתה הסכמת שידפיסו את הספר על פי הדוגמא ששלחתי לך ואני איני מניח, מפני שהסִדור במכונה אינו עולה יפה לפ"ד: יש כמה אותיות (א‘, ל’ ועוד) היוצאות בהוספת קוים דקים – והוספה זו גרעון גדול הוא ולא אוכל לוַתר על זה. המדפיס מבטיחני לתקן הכל – ואינו מתקן, או אינו יכול לתקן. ובכן אהיה [כמדומה] מוכרח סוף סוף לסתור את המסודר ולשוב ולסדר מראש בידים ממש כמעשה אבותינו. בכל אופן תתחיל העבודה בסוף שבוע זה.

מתי אתחיל בהדפסת ס' “בעמק הבכא”? – אתה שואלני.⁵³³ ע“ז אשיבך: תיכף אחרי גמר “ספר הקבצנים”. הן שניהם, “ס' הקבצנים” ו”בעמק הבכא“, יבואו יחד בכרך אחד. ובכן חשבוני הוא כך: הדפסת ס' הקבצנים תארך כשני חדשים והדפסת החלקים של “בעמק הבכא”, שכבר באו ב”השלח,"⁵³⁴ תמשך כשלשה חדשים – ביחד הרי לפניך זמן של חמשה חדשים, ואפשר חצי שנה, בשביל לסיים את הס' בכי טוב.

למה לא פרסמנו יציאת הכרך הראשון בכתבי־העתים? הסבה היא שיצאתי מאודיסה לכאן ומסרתי את הדבר ל“מוריה”, ולוינסקי המנהל עסקי “מוריה” דחה את המודעות לימי הבציר, שאז לפ“ד תהא פעולתן מרובה מאשר עתה. אבל כבר כתבתי לו שאין דעתי מסכמת לזה, ובל”ס יבואו הכרוזים בשערי כל כה"ע בקרוב, בימים האלה.⁵³⁵

משוררנו ביאליק אוהב אותך גם עתה בכל לבו ונפשו כמאז, ואיני יודע על סמך מה הוצאת משפטך שנשתנה רוחו אליך. אם הוא שותק ואינו כותב מכתבים – משום הא לא אריא: עצלותו בנידון זה כבר היתה למשל.

מה שלום בן־עמי? ומה שלום אשתו, שהיתה חולה, כפי ששמעתי?

שלך באהבה וחבה

י"ח רבניצקי

כתבתי מעל"ד⁵³⁶

48. י“ח רבניצקי מקראקא אל ש”י אברמוביץ בז’ינבה⁵³⁷    🔗

25 ביולי / 7 באוגוסט 1907 ⁵³⁸

קראקוי 7/8 תרס"ז

ידידי יקירי וחביבי!

על מכתבי האחרון⁵³⁹ לא נעניתי עדיין, ואיני יודע אם מזומן אתה לגשת לעבודת הסיום של “בעמק הבכא”.⁵⁴⁰

ולסדורו⁵⁴¹ של “ספר הקבצנים” כבר נגשו. סוף־סוף החלטתי לסתור את המסודר במכונה ולשוב ולסדר הכל מחדש בידים ממש כמעשה אבותינו.⁵⁴² בשבוע הבא אשלח לך את הגליון הראשון אחרי שיודפס. בדבר השגיאות אל תפקפק, אשתדל שיֵצא הספר מוגה ומדויק כדבעי.

עכשיו עוד ג' שאלות קטנות:⁵⁴³

א) “להבריח את היתושים והצרעון” (בפרק ב' של “ספר הקבצנים”). האם ט“ס היא וצ”ל “והצרעות” או לא?

ב) כותב אתה כמה פעמים “טליות־קטן”, ולי אינו מחוור החידוש הזה. אם הפירוש של “טלית קטן” הוא, לפ“ד, טלית של קטן, צ”ל בל“ר “טליות־קטנים” כמו “תלמידי־חכמים”. אבל לדעתי “טלית־קטן” הוא פשוט משובש וצ”ל “טלית קטנה”, וברבות “טליות־קטנות”.

ג) המבטא “אלתיר חשיב ואזיל כרוכלא” אפשר לפ"ד ליהד “אלתיר חושב (או מונה) והולך כרוכל”.

מחכה אני למכתב־תשובתך.

שלום לכב"ב. ושלום לידידנו בן־עמי. הודיעני נא מה שלום רעיתו.

שלך באהבה וחבה

י"ח רבניצקי

49. ש" אברמוביץ מז’ינבה אל י"ח רבניצקי בקראקא⁵⁴⁴    🔗

27 ביולי / 9 באוגוסט 1907 ⁵⁴⁵

‎9 VIII 07

רבניצקי מחמדי!

היום “תם ונשלם שבח לאל בורא עולם” הפאעמא שלי “יודעל”.⁵⁴⁶ ואחרי כמה יומי דפגרא, שגופי ונשמתי צריכים להם, לנוח מעבודה קשה, אתחיל “בסיום” “בעמק הבכא”. לעבודתי זו דרושים גליונות מה"ע “פֿריינד”, שבהם נדפסו הפרקים מספורי זה עם תיקונים, ועליך יקירי יהא הדבר מוטל להשיגם.⁵⁴⁷

מחכה אני לגליונות “הקבצנים”.⁵⁴⁸ יש לי [לומר] הרבה דברים בעניני הספרות מעין אלו, שנדפסים “בהשלח” וכיוצא בהם, אלא שאני מתעצל לכותבם. וחוץ מזה נמלכתי, שאינם כדאים לאבד עליהם טיפת דיו אחת, וכמה שלא יכתבו ולא יתריעו עליהם לא יתמו הבלים מן הספרות ומפטפטים יהיו כשהיו.

אתמול התקבלתי ששה עקזעמפ' מספרי “כל כתבי” ואחד מהם מכורך יפה יפה לשמי, ועליו אני חייב להודות לכם.⁵⁴⁹ בימים האלה אני ממתין לביאת בני,⁵⁵⁰ וכשיתחדש אצלי דבר מה⁵⁵¹ אודיעך. ראות פניך אני רוצה מאד אבל… “אבל” זה פירושו ידוע לך, ואין בידינו להשמיטו אלא הקב"ה בעצמו, שהכסף והזהב שלו.

פקדני נא במכתביך, ראבניצקי יקירי! הודיעני נָא אם הספרים שלי⁵⁵² הולכים ונמכרים, ואם יש לי תקוה לקבלת מעות בקרוב. הכסף מתבקש לי מאֹד מאֹד עתה. −

כל בני ביתי דורשים שלומך בידידות.

אני שלך באהבה ש"י אבראמאוויץ

50. ש“י אברמוביץ מז’ינבה אל י”ח רבניצקי בקראקא⁵⁵³    🔗

30 ביולי / 12 באוגוסט 1907 ⁵⁵⁴

07 – 12/8

רבניצקי יקירי וחביבי!

מכתבי מן 9 ח"ז⁵⁵⁵ בודאי קבלת, והיום אשיבך על שאלותיך במכתבך האחרון.⁵⁵⁶

א) השם צרעין יבוא בגמרא ומדרשים בהרבה מקומות, וכן דבש⁵⁵⁷ צרעין טהור (מכשירין פ"ו).⁵⁵⁸ – טלית קטן ביחס הקנין טלית של קטן, יש סמך לו בגמרא: (סוכה מב' ע"א) קטן היודע… להתעטף חייב בציצית. ובניגוד [לאותה] הטלית, שהגדול מתעטף בה, היא הטלית הזו, שהקטן מתעטף בה. ולפ"ז יבוא “הסומך” ביחיד או ברבים – טליות קטן או טליות קטנים כמו כְּלֵי גֶבֶר או כְּלֵי גברים. ואם בדעתך להדפיס טליות קטנים הדפיס.⁵⁵⁹ – הדבור: “אלתיר חשיב ואזיל כרוכלא” אם תיהד אותו כרצונך: “אלתיר חושב והולך כרוכל” יהא טעמו כטעם התרגום של הדיבור הרגיל ביהודית “ער איז מיט מיר א קנעפעל” (שיש במשמעותו קרבות משפחה Он со мною пуговица ברוסית <)>. ולפיכך יותר טוב להשמיטו ולכתוב “אלתיר⁵⁶⁰ חושב” ולא יותר. או “אלתיר חושב כמרי דחושבנא <”>, או כגזבר (אבל הוא ללא צורך)⁵⁶¹ וראוי [שתדע] שאין אצלי הכתב־יד של “ספר הקבצנים” לעיין בו. ומעתה אם תהא לך שאלה איזו שתהיה תעתיק לי במכתבך שורה אחת או שתים מענין השאלה ואדע מה לעשות ואיך לתקן.

בשבוע זה אתן דעתי על ספורי “בעמק הבכא” איך לגמרו ואתחיל בעבודה בעזרת השם.⁵⁶²

אשתו של בן־עמי זה כחודש ימים שאינה בביתה והיא יושבת אצל אחותה בנאות דשא פה שויצ<ר>יה.

ב"ב אומרים לך שלום

אוהבך ומוקירך

ש"י אבראמאוויץ

איגרת 50, בכתב־ידו של ש"י אברמוביץ.

51. י“ח רבניצקי מקראקא אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה⁵⁶³    🔗

6 באוגוסט / 19 באוגוסט 1907 ⁵⁶⁴

קראקוי 19/8 תרס"ח

ידידי יקירי וחביבי!

שני מכתביך האחרונים באו לידי.⁵⁶⁵ עד היום לא נדפס אף גליון אחד של “ספר הקבצנים” מפני אותו הטעם שכתבתי לך, שהאותיות בסדור המוכני לא היו טובות ונאות בעיני בשביל סרח העודף שיש לאיזו מהן,⁵⁶⁶ ועוד טעם שני, שהנייר שהזמינו בשביל ספרך לא נתקבל. והנה עתה הוסרו המכשולים. הסִדור נעשה מחדש בידים ממש, וגם הנייר הגיע היום לקראקוי אחרי כמה שבועות שחכינו לו. ומעכשו יודפסו הגליונות בזריזות. הגליון הראשון יודפס מחר או “מחרתים”, ואחריו יבוא השני (בשבוע הבא). לוּ יכלתי לשבת בכאן עוד שבועות אחדים ולפקח על העבודה, אז זכינו לראות את הספר בקרוב. וחבל שעלי לצאת מפה בשבוע הבא ולשוב לרוסיה – ואז יוכרחו לשלוח גליונות אלי לאודיסה להגהה ועי"ז ימשכו ימי ההדפסה יותר.

כמובן, אשלח לך תיכף את הגליון הראשון והשני בצאתם ממכבש הדפוס, וגם על המדפיס אצוה שלהבא ישלח לך כל גליון וגליון אחרי הדפסתו.

הודיעני נא איפה נמצאים הגליונות של “בעמק הבכא” שנדפסו?⁵⁶⁷ אם ישנם תחת ידך בג’יניבה שלחם נא הֵנה. וגליונות ה“פריינד” אי אפשר להשיג בזה בשום אופן. אם תואיל לכתוב בעצמך למערכת “הפריינד” ישלחו משם את הגליונות לידך בל"ס. שלך באהבה וחבה

י"ח רבניצקי

ענני נא תיכף, שלא יבוא מכתבך הֵנה אחרי צאתי מפה. ושלום לך ולב"ב.

52. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל י”ח רבניצקי בקראקא⁵⁶⁸    🔗

7 באוגוסט / 20 באוגוסט 1907 ⁵⁶⁹

1907 20/8

שלום לך רבניצקי יקירי!

כדי לקצר ולסיים סיפורי “בעמק הבכא” כרצונך⁵⁷⁰ ראיתי לשנות סידור הפרקים ולעשות בהם כמה תיקונים, ובכן צריך אתה לאסוף את כל הגליונות של ס' “בעמק הבכא” שנדפסו “בהשלֹח” ולחברם לספר אחד, ואני אורה אותך מצדי מה להקדים ומה לאַחֵר ומה לתקן. עשה זאת בלא טו“מ, כי אי אפשר באופן אחר. הכרכים של “השלֹח” הלא הם מצוים לרוב. וגליונות מה”ע “פֿריינד⁵⁷¹ בקש נא אותם בתוך ארונות הספרים ובתבות של שלחן־הכתיבה שלי בבית דירתי שבת”ת. ואם אולי לא תמצאם, הלא תשיג אותם בהביבליוטיקה־העברית. הדבר נחוץ מאד ואין לדחותו. – בשבוע זה כתבתי פרק חדש ודעתי נוחה ממנו. וכשתהא בידך מחברת “בעמק הבכא” אשלח לך בהמשך הזמן פרקים פרקים.

הנני ממהר להשיבך, כדי שימצאך מכתבי בקראקוי.⁵⁷² ואבקשך להודיעני מתי תלך לאדיסה, ומשם תודיעני נא מתי באת ומה שלומך. ותברך בשמי את כל אנשי שלומינו וידידינו היקרים, שאני מתגעגע עליהם.

כב"ב מברכים אותך בשלום. − בנך מה הוא עושה? הודיעני נא!

שלך בכל לבי

ש"י אבראמאוויץ

בס' “בעמק הבכא” מצאתי כתוב טליות־קטנות. ומה אתה אומר עתה? ⁵⁷³

53. י“ח רבניצקי מאודיסה אל ש”י אברמוביץ מז’ניבה⁵⁷⁴    🔗

30 באוקטובר / 12 בנובמבר 1907 ⁵⁷⁵

אדעסא ‎x/30 תרס"ח

ידידי יקירי!

מה זה היה לך שנשתתקת⁵⁷⁶ ואין שום מכתב ממך זה כמה שבועות? ומה בדבר ביאתך לכאן? הייתי בבית הת"ת וגם שם הגידו לי שלא נתקבל ממך מכתב כשני ירחים.⁵⁷⁷

המקבל אתה את הגליונות הנדפסים של “ספר הקבצנים”? המדפיס ה' פֿישער הבטיחני שלא יאחר לשלוח אליך כל גליון תיכף אחר ההדפסה, ואיני יודע אם עומד הוא בדבורו. אתמל קבלתי להגהה את הגליון החמשי, והיום אני מחזירו לקראקא מוגה.⁵⁷⁸

ומה עבודתך בהמשכו של “בעמק הבכא”? אנא אל תחמיץ את תשובתך.⁵⁷⁹

מאמריקא נתקבלה הצעה ל“מוריה” מאת מו"ל ידוע שרצונו להפיץ את הכרך הראשון של כתביך שנדפס באמריקא. לפי דבריו יש תקוה להפיץ שם את הספר במספר עקז. לא מעט. נראה עד כמה תתקיים נבואתו.⁵⁸⁰

שלום לרעיתך ולכב“ב, ולידידנו הנכבד בן־עמי וב”ב.

כל אנ"ש דורשים שלומך באהבה.

שלך

י"ח רבניצקי

54. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל י”ח רבניצקי באודיסה⁵⁸¹    🔗

5 בנובמבר / 18 בנובמבר 1907 ⁵⁸²

אהובי וחביבי!

עד שאתה תמה עלי תמה אני עליך שנשתתקת ולא קבלתי מאתך זה כמה שבועות לא מכתב ולא גליונות של ספרי “ספר הקבצנים”![⁵⁸³] שתיקתך הארוכה צננה את רוחי ולא עסקתי עוד בסיום ספרי “בעמק הבכא”.⁵⁸³ עכשיו כשקבלתי מכתבך וראיתי שספרי הולך ונדפס אחזור לעבודתי ולא אניחה מידי עד שאגמור אותה בעזרת השם, אך ראה לקיים מה שאמרתי לך במכתבי הקודמים, ליַחד את כל העלים מספר “עמק הבכא”, שנדפסו לאחד אחד בחוברות “השלֹח” והיו בידיך למען אוכל להורות אותך מרחוק מה להוסיף ומה לגרוע ומה לרחק ומה לקרב. גם אותם העלים ממנו שנדפסו במה"ע “דער פריינד” תשיג נא, כדי שאשים עיני עליהם.⁵⁸⁴ מובטחני, שהכל תעשה כרצוני.

במה“ע “דער פריינד” הולכים ונדפסים מודעות שיש אצלו למכירה הכרך הראשון של כתבַי. ואני לא אדע כלום! הודיעני נא אודות הדבר הזה ברור היטב.⁵⁸⁵ ואל נא תמנע מהודיעני אם מלאתם בקשתו של המו”ל מאמעריקא ושלחתם לו סכום עקזעמפ' מהכרך הראשון הנ"ל.⁵⁸⁶ בבקשה ממך יקירי השיבני מהרה על מכתבי זה תשובה שלמה וברורה, והשתדל נא שיה' העלים הנדפסים מס' “הקבצנים” נשלחים לידי על האדרעס שלי.

אשתי וכב"ב דורשים שלומך. לכל אנשי שלומנו תאמר שלום בשמי. ביאליק יקירי אַיֶכָּה? ⁵⁸⁷

המתגעגע עליך ועל ידידינו היקרים

ש"י אבראמאוויץ

55. ח“נ ביאליק מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה⁵⁸⁸    🔗

9 בנובמבר / 22 בנובמבר 1907

‎9/XI 907 אודעסא

סבא יקירא.

וכי לא אדם נאה הוא ביאליק? בא ואכל שלש פעמים שלש סעודות בז’יניבה, וכו' וכו' וכו‘.⁵⁸⁹ – בקצור, מקבל אני למפרע את כל פסק דינכם הקשה שפסקתם ושתפסקו עלי בבית דינכם, ובלבד שלא נוסיף לדבר בדבר הזה. אם אבוא לספר כל גלגולי המאורעות שנתגלגלו עלי⁵⁹⁰ מיום צאתי מאת פניכם – לא יאומן כי יסופר, ואם לא יאומן למה יסופר? הנני מתחיל אפוא מן הסוף. וה’ – הטוב בעיניו יעשה.

אחרי שלש פעמים שלש הליכות למרגלית, לקאלינובסקי, לקפלן בענין שלך⁵⁹¹ − זהו מה שנודע לי: כשהגישו את הבקשה להמפקח למַנותך⁵⁹² שוב לראש הת“ת – לא הודיעוהו את מקומך, ובגלל זה נתעכב רשיונו.⁵⁹³ עליך אפוא או לבוא לכאן או לשלוח ממקומך תעודת־הכושר⁵⁹⁴ בחתימת־יד⁵⁹⁵ הקונסול הרוסי שבג’יניבה. מעין זה כבר כתב לך ה' קפלן [וטרוצקי], וכזה ענני ה' קפלן, כשהבאתי לו מכתב־זרוז ממרגלית, למהר ולהאיץ את דבר הרשיון.⁵⁹⁶ מתוך השיחות הפרטיות שהיו לי ולרבניצקי עם ה' קפלן – עלתה לנו מכללא, שה' קפלן אינו מן הזריזים ביותר בענין זה ואינו חושש אם הדבר יהא הולך ונדחה, הולך ונמשך עד מועד מועדים וחצי. סוף סוף הוא קצת נוגע בדבר, ואין לסמוך עליו לגמרי. אין טוב לך בלתי אם לבוא בעצמך הנה ואשר תעשה יֵעָש. ואם עד היום היה לבי ולב רבניצקי מהססים בדבר קצת, אם לקראך הנה אם לא – עתה, אחרי הבחירות⁵⁹⁷ ואחרי עבור המהומות ברחובותינו, – אין חשש. [רוסיה וגם] אודיסא [בכלל] הולכת ושוקטת. ואתה כבואך הנה ועשית ביום וביומים [את] אשר לא נעשה [ע”י אחרים] במשך כמה ירחים, ו“ליהודים” שכמותנו, כלו' לי ולרבניצקי, תהי אורה ושמחה וששון ויקר.⁵⁹⁸

כך היה מצב הדבר לפני ימים אחדים; עתה אולי כבר “זז” הענין ממקומו לטובתך [ואני] איני⁵⁹⁹ יודע עוד. מחר [או מחרתים] אראה [שוב]⁶⁰⁰ את ה' מרגלית ואת קפלן ואשר אדע מפיהם והודעתיך גם אותך.

היום שלחתי אליך ארבעה גליונות נדפסים (נקיים) מ“ספר הקבצנים”. הגליון החמשי יתקבל אצלנו היום או מחר להגהה.⁶⁰¹ הכרך העברי הראשון בודאי יצא. ואולם יש לי תקוה גדולה שיצאו כל הכרכים העברים. הנני עומד בענין זה במו"מ עם אגודה ספרותית אחת [בעלת ממון] הנכונה להוסד במוסקבי באלה הימים, וזהו מה [שהשיב]⁶⁰² לי [לפני שבועים]⁶⁰³ ידידנו ה' אשר גינזבורג בענין זה ממוסקבי:

“באלו הימים יקוו (בעלי האגודה) לקבל את ספר התקנות המאושר בפ”ב ואז יקראו אספה כללית לדון על המעשים הראשונים, ומר ניידיטש [ראש המיסדים], (עשיר גדול⁶⁰⁴ ואחד מחסידי הספרות העברית ומחסידיך הנלהבים,⁶⁰⁵ זקני) מקוה שהאספה תקבל בודאי את הצעתכם ע“ד הוצ' ספורי מנדלי”.

זהו שהשיב לי ה' אחד־העם על הצעתנו – שלי ושל רבניצקי – להוציא את כתביך העברים ע"י אותה אגודה. ודע, שאגודה זו, לכשתוסד, אין בה לא מן אחיזת העינים ולא מן הסחרנות. אלא פשוט יהודי בעל הון⁶⁰⁶ וחסיד ספרות רוצה להרים את קרן הספרות ולעשות את הספר העברי, [מן] המשובחים, מצוי בשוק. ביתר פרוטרוט אודיעך כשיתקרב הדבר לידי מעשה.⁶⁰⁷

מקבל אתה את “השלח”? אנו נגשים להדפסת חוברת עשירית דהשתא (שמינית ותשיעית נגמרו בדפוס⁶⁰⁸ ובעוד שנים שלשה ימים תשולחנה) שהיא גם חוברת המאה למיום⁶⁰⁹ צאת השלח. הלא תכבד את “השלח” לחוברת המאה בשני פרקיך מ“עמק הבכא” הנמצאים אתך.⁶¹⁰ היינו רוצים שישתתפו⁶¹¹ באותה חוברת רוב סופרי השלח. אנא זקני, אל נא תשיב את פני רק הפעם. אמת, חוטא אני, חוטא גדול – ואעפ"י כן, האמינה, ראוי אני לסליחה.

המחבקך ומנשקך שלך עד זבולא בתריתא

ח.נ. ביאליק

שלום רב לרעיתך, ותודה מקרב ולב על “הכנסת אורחים” ועל החבה שהראיתם לי בשבתי תחת צל קורתכם.⁶¹² עד עולם לא אשכח את הרגעים הנעימים. מי יתן וזכינו לראותך עם כל בני ביתך כאן במקומנו בקרוב.

ושלום רב גם לבנותיך.

הואילה לענותני תיכף עפ"י כתבתי שלמטה. את שני הפרקים שבידך⁶¹³ תואיל, זקני, בחבתך לשלוח מיד, בלא אחור יום אחד, מפני שאין פנאי, ואני הייתי רוצה שיבאו ראשונים לספורי החוברת

Одесса, Х. Н. Бялику, М. Арн. 9/12

ושלום לבן־עמי ולשלום עליכם.⁶¹⁴ להם אכתוב ביחוד.

אם יש לך דברים אלי בענין שלך הודיעני ואעשה תיכף כאשר תצוה.

56. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל ח”נ ביאליק באודיסה⁶¹⁵    🔗

15 בנובמבר / 28 בנובמבר 1907

שלום לך ביאליק מחמדי!

אתמול קבלתי מכתבך וארבע גליונות מ“ספר הקבצנים”⁶¹⁶ והנני ממהר להשיבך ולשלוח לך בזה פרק מספרי “עמק הבכא” כרצונך⁶¹⁷ להראותך כי יקרת בעיני נכבדת, ומעולם לא חשבתיך לחוטא לי. ידעתי יקירי, ידעתי כי אהבה רבה תאהבני ואתה מוכן תמיד לעשות רצוני בנפש חפצה.

התעודה בחתימת הקונסול שלחתי זה כשלשה שבועות ליד קאפלאן ועד עתה לא אדע מה נעשה בה. <אין קול וא>ין עונה![⁶¹⁹] כל מה שכתבת לי אודות קאפלאן, שהוא מתרשל, כנוגע בדבר, היה לך לומר בפה [לידידינו] הר' מרגליות, ולשאר אנשי הועד של “תלמוד תורה”, לקלינאווסקי ולד“ר הימעלפארב⁶¹⁸ וכ”ו. ובאמת תמה אני איך עושים שתדלן את האדם שהוא נוגע בדבר! בבקשה ממך, יקירי, לך נא וזַרז את ידידנו הר"ר מרגליות גם שאר אנשי הועד, כי⁶¹⁹ יעשו בעסק שלי אצל שרי ההשכלה ולא ישקטו עד אם יגמרוהו. כי אני לא אוכל לחזור למקומי, לאודיסה, עד אם יקראוני, וכך כתב לי גם קפלן זה כבר בשם הועד, כי אשב פה עד שהועד יקראני. תיכף, בקבלך מכתבי זה תלך נא בטובך להשתדל עלי לפני ידידַי ותעיר ותעורר אותם לעשות את המוטל עליהם.⁶²⁰

את הפרק הזה שאני שולח לך⁶²¹ הייתי צריך לכתוב מחדש עם שנויים רבים כדי⁶²² שיאות ל“השלֹחַ”, כי שאני פרק הבא בין הפרקים בספר מפרק שבא יחידי שלא במקומו. ואת זאת עשיתי אעפ"י שאני חש עכשיו בעיני והכתיבה קשה ואסורה לי. זה כמה ימים אני יושב בטל, איני קורא ואיני כותב ומחכה שעוד מעט וירוח לי.

כשתכתוב לאחד העם ידידנו תברכהו בשמי. כשתאושר האגודה הספרותית מאת הממשלה תודיעני נא.⁶²³ – והודיעני ג"כ את משפטך ודעתך על הפרק השלוּח לך בזה. קראתיו על שם הספר: “בעמק הבכא” ואולי יאות לו השם “בכפר”? – עשה הטוב בעיניך.⁶²⁴

לרבניצקי חביבנו תאמר נא שלום ותחבקהו בשמי. אשתי וכב"ב דורשים שלומכם בכל לב<.> השיבני נא מהרה תשובה ברורה ושלמה, כי לתשובתך אצפה

אוהבך בכל לב ומחבקך באהבה

ש"י אבראמאוויץ

ברך נא בשמי את ידידנו היקר הר"ר טראצקי.⁶²⁵ דבר נא עמו על אודות עניני.

57. י“ח רבניצקי מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה⁶²⁶    🔗

16 בנובמבר / 29 בנובמבר 1907 ⁶²⁷

‎אדעסא 16/XI תרס"ח

ידידי היקר!

בל“ס כבר קבלת את ארבעת הגליונות של “ספר הקבצנים” ששלחנו אליך.⁶²⁸ לע”ע עוד לא השיגה ידי לקבץ את נדחי “בעמק הבכא” שנדפסו ב“השלח”. ביחוד קשה יהיה להשיג את ה“פריינד”. ה' קפלן בקש ולא מצא את הגליונות הדרושים.⁶²⁹

בקשתו של המו“ל מאמריקא מלאנו ושלחנו לו 200 עקז. של ספרך. תיכף כשיקבלם ישלח מחירם. כך הבטיח ומו”ל נאמן הוא וישמר את הבטחתו. ל“פריינד” שלחנו בעתו 26 עקז. ובשבוע העבר נתקבל מבעלי ה“פריינד” שהעקז. הראשונים כבר נמכרו ושלחנו להם עוד מאה עקז. ודרשנו מחיר הנמכרים (בנכיון 30% מהמחיר הקצוב).⁶³⁰

כשיתקבל מחיר הספרים מאמריקא ומ“הפריינד” תשלחהו “מוריה” אליך – אם אין בדעתך לבוא בקרוב למחננו. למה אינך מודיעני דבר על זה – אם החלטת לשוב אל כנך או לא? האמנם נזכה לראותך בקרוב במהרה בימינו במחננו?⁶³¹

אפשר שמראשית השנה הבאה (אם תהיה החתימה טובה) יתחילו להוציא בעירנו מ“ע חדש לשבוע בשם “התחיה” וגם אני אשתתף בעריכתו, ואז בל”ס גם אתה, יקירי, בל"ס לא תמנע את טובך ממנו.⁶³²

כל אנ"ש דורשים שלומך באהבה.

שלך

י"ח רבניצקי

58. ח“נ ביאליק מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה⁶³³    🔗

7 בדצמבר / 20 בדצמבר 1907 ⁶³⁴

‎907 7/XII

זקני יקירי.

בעד הפרק היפה מספרך “בעמק הבכא” ששלחת לי – יישר כחך.⁶³⁵ מחר תצא החוברת העשירית⁶³⁶ ותשתלח ביום א' 9טין דנא, וראית את פרקך נדפס שם. הנחתי את השם “בעמק הבכא”,⁶³⁷ והעירותי בשולי העמוד, ש“זהו פרק ו' מן הספור ‘עמק הבכא’, חלק שלשי, שנפסקה הדפסתו ב’השלח' כרך פלוני עמוד אלמוני”.⁶³⁸ פתיחת הפרק נפלאה. יפה גם ציור חבורת האכרים שבסוף. התתן על ידי גם את שאר הפרקים? ⁶³⁹

ביום שקבלתי את מכתבך ראיתי את מרגלית וביום שלמחרתו – את טרוצקי.⁶⁴⁰ ובלשון הזה אמר לי מרגלית: “מכירים היינו בקאפלאן שהוא מתרשל בדבר. וגזרנו עליו בישיבה אחרונה לגמור את הענין במשך עשרה ימים, וגם נזיפה קבל מידנו. את שכר המלואים שהוא מבקש בתור ממלא מקומו [של] מפקח הת”ת לפי שעה – לא נִתן לו עד שיבוא הדבר לידי גמר, כלו' עד שיתקבל הרשיון לטובתך. בכל אופן, נמסר הדבר להד“ר היממילפרב ועוד אחד⁶⁴¹ מחברי הועד עמו, שהם בעצמם יסעו אל השר ויגמרו את הענין. מובטחני – סיים מרגלית – שבקרוב יתקבל הרשיון”. ואף ה' טרוצקי קיים את רוב הדברים הללו. עד כמה שיש לסמוך על דברי מרגלית בנידון זה, איני יודע.⁶⁴² אבל כסבורני, שבאמת ובתמים דבר את דבריו. באלה הימים אשתדל לראותו שוב ואת אשר אדע אכתוב לך

ושלום לך ולביתך, סבא רחימאי.

המחבקך ומנשקך ומצפה לראותך

ח. נ. ביאליק

נ.ב. בדפוס פישער⁶⁴³ היתה שביתה רבתי, שנמשכה יותר מחמשה שבועות, והדפסת כל ספרינו – ספרך⁶⁴⁴ וספרי “מוריה” – נפסקו. עתה הוא מבטיח במכתבו ש“בעוד זמן מועט” וישובו⁶⁴⁵ הפועלים לעבודתם.

הנל

כשישוב לוינסקי ממסעיו אשתדל שישלח לך חשבון וכסף הפדיון, כמה שמגיע לך.⁶⁴⁶

59. ש“י אברמוביץ מז’ניבה אל י”ח רבניצקי וח"נ ביאליק באודיסה⁶⁴⁷    🔗

1 ביאנואר / 14 ביאנואר 1908

‎14/I I 1908

שלום לכם אהובַי ומחמדי היקרים!

על מכתבך, ביאליק יקירי, ועל מכתבך, רבניצקי חביבי, לא היה לי מה להשיב אלא לישב ולהמתין עד שתקוים הבטחתכם, שנבאתם בסגנון אחד, בדבר הדפסת ספרַי בל"ע ושליחת גליונות של “ס' הקבצנים”, גם חשבון וכסף פדיון הספרים שלי.⁶⁴⁸ והנה ימים עברו ושבועות חלפו והבטחתכם לא נתקיימה. ועדיין הייתי יושב וממתין יחיל ודומם ולא כתבתי לכם, אלא ענין אחד, נכבד מאד, שאין לדחותו, דורש ממני לפנות אליכם בבקשה יוצאת מקרב לבי – אליכם אוהבַי הנאמנים, דורשי טובתי ומכבדַי בתמים. בקשתי זאת היא:

היום קבלתי מכתב מבני⁶⁴⁹ בפ"ב ושם כתוב לאמר:

“Здесъ приступают к изданию Евр. Энцикл. Словаря на русс. языке. Редактор ־־ М. И. Кудишер. Вот он мне сообщает, что какой־то еврейский литератор принес твою (мою т.е.) биографию для словаря и что она оказалась ниже всякой критики. Вот Кулишер и просит составить статью о тебе. Мне конечно это не иодходит, иотому что во 1ых я, кажется, тебе немножко сродни, во 2ых что я знаю о твоих древне־еврейских сочинениях? – Не иоручить ди кому־либо из твоих друзей писателей и т.д. Если ионадобится ироре־дактировать, то это я возьму на себя. [Нужно с этим не зевать и поторопиться].”⁶⁵⁰

למסור הדבר לאֹהבַי הסופרים, הוא אומר, ומי לי אוהבים וסופרים נכבדים, מוקירים את שמי ויודעים את פעלי כמוכם? אתם ידעתם תולדותי, ארחות חיי, אופיי ומחשבות לבי, וגם תולדות ספרי, ילדי רוחי. הכל גלוי וידוע לכם, ואם אין אתם לי מי לי? − מובטחני כי תעשו רצוני בשמחה ובזריזות⁶⁵¹ כבקשת בני. למלאכה זו הלא יש לכם חומר רב, ואתם בעצמכם הלא כתבתם עלי כמה פעמים. וגם תוכלו, לכשתרצו, לשַׁתף עמכם גם את קלויזנער בעבודה זו. ודעו כי יש שכר לפעולתכם… מחכה אני לתשובתכם.⁶⁵² אל נא תחמיצוה. כדי לא לאבד זמן חנם תוכלו לבוא בכתובים אודות זה עם בני וגם לשלוח המאמר לידו. כתובתו:

Михаил Соломоновиу Абрамович, С.־Петерсбург, Львинной иер No 2.

דרשו בשמי את שלום ידידנו הר"ר טראצקי ואמרו לו, כשאקבל תשובתו על מכתבי אליו והכל יהיה נעשה כמו שכתבתי במכתב־תשובתי על מכתבו אלי, אָכין עצמי לדרך ואשוב במהרה ובשעה מוצלחת לאודיסה.⁶⁵³ וה' יברך אותי ואתכם וכל בני אדם בשלום ובשלוה כל הימים כחפצכם וכחפץ אוהבכם וידידכם בכל לב ונפש, המצפה לראותכם בקרוב.

ש"י אבראמאוויץ

אמרו נא שלום בשמי לכל ידידינו אנ"ש.

60. י“ח רבניצקי מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה⁶⁵⁴    🔗

7 ביאנואר / 20 ביאנואר 1908 ⁶⁵⁵

אדעסא י“ז שבט תרס”ח

ידידי הנעלה!

קבלתי את מכתבך⁶⁵⁶ ותיכף פניתי במכתב לידידנו ר"ש דובנוב, שהוא אחד מעורכי הענציקלופדיה, שיודיענו תשובה ברורה על שאלות אחדות, כמו כמה זמן יש עוד ברשותנו לעריכת המאמר וכדומה. כשתקובל תשובתו אקוה לגשת אל המלאכה.⁶⁵⁷

לא שלחתי לך את יתר הגליונות של “ספר הקבצנים” מפני סבה פשוטה: לא היו בידי שום גליונות חדשים, כי בבית־הדפוס קראו המסדרים שביתה (שטרייק בלעז) שארכה יותר משני חדשים.⁶⁵⁸ עתה נתקבל מכתב מאת ה' פישער בעל בית־הדפוס שקרבו אל המלאכה ובשבוע זה נקבל גליונות חדשים להגהה. – ומה בדבר “בעמק הבכא”?⁶⁵⁹ הודיעני נא תיכף אם אוכל לשלוח את הגליונות הראשונים של “בעמק הבכא” לדפוס, או עשית בהם איזה תקונים?

בימים האלה תקבל חשבון הספרים שנמכרו ביחד עם סכום כסף מאת “מוריה”.⁶⁶⁰

בל"ס כבר קבלת את תשובתו של ה' טראצקי.⁶⁶¹

ידידך דו"ש ומחכה לראותך בקרוב

י"ח רבניצקי

שלום לבני ביתך ולכל אנ"ש

61. י“ח רבניצקי מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה⁶⁶²    🔗

19 ביאנואר / 1 בפברואר 1908 ⁶⁶³

אָדעסא, כ“ט שבט תרס”ח

ידידי היקר והנעלה!

ידידנו ר“ש דובנוב כותב לי בתשובתו⁶⁶⁴ לאמר: “המאמר ‘אברמויץ’ כבר נכתב ע”י צינברג,⁶⁶⁵ אחד מהמשתתפים בעריכת האנציקלופדיה, וגם נסדר בדפוס וכו' אפשר שהסגנון לא עלה יפה לצינברג, אבל ידוע לי שכתב את מאמרו בשקידה והתלהבות, כחסיד אדוק של ר' מנדלי שלנו וכו' אני מצדי אשתדל כמה שאפשר שהמאמר יבוא למבחן לפני הועד שלנו ואז נתקן את חטאי המחבר, אם באמת נמצאים בו כאלה”.

אתמול הייתי אצל הד“ר הימעלפרב, שהוא עתה ממלא מקום היו”ר בוַעד הת“ת, ואמר לי שביום ב' הבא תהיה אספת הועד. לפי דבריו, הבטיח האינספקטור לאַשר את בחירתך תיכף לבואך הנה; אבל אין לדעת מראש עד כמה ימהר האדון הזה למלא את הבטחתו. הוא העירני עוד על זה, שהאינטרסים של הת”ת דורשים שתבוא הנה לא לזמן מצער על מנת לחזור לחו“ל, אלא להשתקע כאן. יש לי מקום לשער, שממלא מקומך בת”ת מעכב קצת.⁶⁶⁶

בשבוע הזה תשלח לך “מוריה'” סך מאה רו"כ על חשבון הספרים שנמכרו.⁶⁶⁷

ידידך אוהבך המצפה לראותך בקרוב

י"ח רבניצקי

כל אנ"ש דורשים שלומך באהבה.

62. י“ח רבניצקי מאודיסה אל ש”י אברמוביץ בז’ניבה⁶⁶⁸    🔗

28 ביאנואר / 10 בפברואר 1908 ⁶⁶⁹

אָדעסא I / 28 תרס"ח

ידידי יקירי וחביבי!

בל“ס כבר קבלת את הסך מאה רו”כ שנשלח לך מאת “מוריה”.⁶⁷⁰ חשבון מפורט תקבל תיכף כשתבוא הֵנה.

ואנו כלנו מחכים לבואך. כבר כתבתי לך בשבוע העבר ומסרתי לך דברי הד“ר הימלפַרב. גם ה' טראָצקי כתב לך ובדברים יותר מפורטים. אתמל ראיתי את ה' טראָצקי. הוא בטוח שהרָשות תאַשר אותך בשבוע הראשון לבואך. לפי דבריו עבודת מנהל בת”ת עתה היא מלאכה נקיה וקלה.⁶⁷¹

לכן תודיענו את היום שתצא בו מג’ניבה לשוב לעירנו בשלום.

ידידך דו"ש באהבה רבה

י"ח רבניצקי

ושלום רב לך בשם כל אנ"ש.

 

נספח: חליפת איגרות בין ח“נ ביאליק וי”ח רבניצקי ובין שלום עליכם (נובמבר–דצמבר 1906)    🔗

א. י"ח רבניצקי מאודיסה אל שלום עליכם בניו־יורק⁶⁷²    🔗

אחרי 7 בנובמבר / 20 בנובמבר 1906 ⁶⁷³

שלום שלום לרחוק־הקרוב שלום עליכם!

ס’האט זיך מיר קיינמאָל נישט געחָלומט אפילו, אַז איך זאל אייך דאַרפען שרייבען גאר קיין אמעריקא. גיכער האבען מיר אַלע אונזעריגע אין אדעס געטראַכט, אַז סוף כל סוף וועט איהר קומען צו פֿאהרען צו אונז און מיר וועלען זיך זיצען דאָ איש תחת גפנו, חאפען צוזאַמען אַ ציטער פֿאר די “עכט־רוסישע לייט” און אַרבייטען אינאיינעם אין איין “האָפֿנונג”⁶⁷⁴ א. ז. וו. נאר וואס האט מען דאָ צו שמועסען, מן־הסתם איז דאס אַ בעשערטע זאַך אַזוי. אין דער אמת’ען האב איך אייך שוין, תיכף ווי איהר זענט אַראָפ פון דער שיף, צו מזכה זיין מיט אַ מצוה, מיט גאר אַ גרויסע מצוה, פאר וועלכע, איך פֿערהאָף, איהר וועט זיך נעהמען מיט שטאַרק חשק.

די מעשה דערפֿון איז אזוי: איהר ווייסט דאָך געוויס, אַז נאָך פֿאַר אַ יאָהרען טבת האט געדאַרפֿט פֿאָרקומען דער 70־יאהריגער יובל פֿון אונזער טייערען זיידען ר' מענדעלי. ביי אונז אין אָדעס האָבען מיר געגרינדעט אַ יובילעאום־קאָמיטעט, ווי דער שטייגער איז, מיט אַ פֿאַרזיצענדען (דער געוויסער ג. מ. מרגלית)⁶⁷⁵ און מיט אַלע קלאַפערגעצייג. געבליבען איז ביי אונז ארויסצוגעבען צו דעם יובל אַלע כתבים פון ר' מענדעלי, סיי די זשאַרגאָנישע, סיי די העברעאישע (די ערשטע אין 6 באנדען, די לעצטע אין 2)⁶⁷⁶ און דאס אלעס אַוועקשענקען צוזאמען מיט די מאַטריצען דעם ליעבען יוביליאַר במתנה. אַז די כנסת־ישראל איז אַזוי אָרעם און די געצעהלטע יודישע גבירים זענען אַזעלכע, איך בייט איבער אייער כבוד, חזירים, אַז פֿון קיין אימעניעס⁶⁷⁷ פֿאַר’ן גרעסטען יודישען שרייבער קען מען נישט טראַכטען, לאז מען חאָטש יוצא זיין מיט וואס עס איז פֿאַר אַ סימן.⁶⁷⁸ לאָזט זיך אָבער אויס, אַז מיר זענען אַזוי פֿערשאלטען דאס אַזאַ קליינע זאַך קענען מיר אויך נישט אויספיהרען ווי געהעריג. אפשר ווען נישט די ביטערע פינסטערע צייטען וואס האבען זיך אָנגערוקט אױף רוסלאַנד וואלט מען ווי עס איז דערצויגען די זאַך ביז’ן סוף. אין גאנצען די אױסגאַבע דאַרף דאָך פֿאָרט נישט קאָסטען מעהר ווי אַ 5 טויזענד רובל, וואלט מען עס דאָך געקענט צונױפֿשלאָגען. אין די צרה’דיגע צייטען אָבער קומט־אָן יעדער הונדערטער ארויסצושלעפען שווער ממש ווי קריעת ים סוף. דער עולם, פֿערשטעהט איהר, איז פֿערטראָגען; דאָ מיט פאָגראָמען, דאָ מיט וויבאָרעס און מיט אנדערע זאכענישען – און ר' מענדעלי’ס יובילעאום ליגט קיינעם נישט אין זינען אפילו אין דער לינקער פאה. איך מיט ביאליק’ען האַלטען אין אֵיין וועקען, נאר עס העלפֿט ווינציג. הקִצור, איך וועל אייך נישט מאריך בדרוש זיין, מיר זענען גוט אין דער קלעם. מיר האבען פֿערקאַטשעט די אַרבעל אויף צו אַרבייטען, די ערשטע העלפֿט פֿונ’ם ערשטען באנד – “דאס קליינע מענשעלי” – איז אָפגעדרוקט און ווייטער זענען מיר געבליבען שטעהן ווי “קליינע מענשעליך מיט גרויסע השגות”.⁶⁷⁹ עס רעדט זיך נור אזוי – “גרויסע”, די השגות זענען גאר נישט קיין גרויסע, דערפאר איז די בוּשה איצט גרױס, אונגעהייער גרויס. א בושה און אַ חרפה פאר זיך, פֿאַר’ן כלל ישראל וואס לעגט זיך אזוי אַוועק פֿאַר זיינע שריפטשטעלער… און אנה נוליך את חרפתנו?⁶⁸⁰ וואס קען זיין דער סוף דערפון? דער אַלטער זיצט אין זשענעווא, גרייט־צו זיינע כתבים צום דרוקען – און דאָ איז די אַרבייט געבליבען שטעהן כמעט ביים סאַמע אָנהייב. איהר מאָהלט זיך אויס ווי אזוי דאס קען ווירקען אויף איהם און צושטעלען נחת אויף זיינע אַלטע יאָהרען! הכלל, ליעבער שלום עליכם, ס’איז נישטאָ וואס צו ריידען. איהר מוזט אונטערגאַרטלען די לענדען און נעהמען זיך תיכף צו דער אַרבייט, אָבער גאר געשמאק ווי עס דאַרף צו זיין, מיט גרויס חשק.

וואס דארפֿט איהר טהון? גאָר אַ קלייניגקייט. נעהמען און געבען אַ רעכטען טרעסעל די אמעריקאַנער יודען, זיי זאָלען נעהמען אַ רעכטען אַנטהייל אין דער אויסגאַבע. דאס וואס עס וועט זיך נישט ענדיגען צום יובילעאום – מאכט נישט אויס, אַבִי עס זאָל זיין די מעגליכקייט צו אַרבייטען כסדר און זיך נישט דאַרפֿען אָפשטעלען אין דער מיט. איך בין בטוח, אַז איהר האט דאס מעגליכקייט צו זיין בעהילפיג אין דער זאַך. אמעריקא האט אייך געוויס מקבל פנים געווען מיט גרויס כבוד⁶⁸¹ און אייערע ווערטער וועלען אָהן שום ספק האבען איצט אין דער פֿרישער צייט א שטארקע ווירקונג. איהר דאַרפֿט נור האבען דעם רצוֹן צו טהון אין דער זאַך. נאָר קען איך דען אויף אֵיין מינוט צווייפלען אין אייער שטארקסטען רצון? דאַרף איך דען אַייך וועקען און וואַרמען צו אַזאַ זאַך? זעהט־זשע, טהוט וואס איהר קענט. מאַכט דאָרטען אַ קאָמיטעט צוזאַמען מיט ליובארסקי’ן,⁶⁸² פרופ' מאגנוס⁶⁸³ און אנדערע. ריהרט־אױף די אמעריקאַנער פרעסע,⁶⁸⁴ וועקט און וועקט – נאָר דערהויפט וואס גיכער זיך נעהמען צו דער אַרבייט, ווארום די צייט איז קורץ און ארבייט איז דאָ זעהר אַסַך. איהר מעגט, נישט־קשה, די אמעריקאנער לייט געבען אויך אַ “קאפוליער אנצוהערעניש” (ר' מענדעלי איז דאָך טאַקי אַ קאפוליער! ⁶⁸⁵) אַז אַמעריקא,⁶⁸⁶ איצט מיט דעם וואס זי וועט זיך בעטהייליגען אין ארויסגעבען אַלע כתבים פון ר' מענדעלי, וועט זי אפצאהלען חאטש א קליינעם חוב פאר דער גזילה, וואס זי האט איהם אזוי פיעל יאהרען כסדר געהאַלטען אין אֵיין ראַביווען און דרוקען אָהן זיין וויסען די ביכער זיינע און פערשפרייטען זיי אויף רוסישען ביכער־מאַרק אפילו…⁶⁸⁷

הכלל איהר דאַרפֿט און מוזט אַלע ארבייט אוועקלעגען אין אַ זייט און זיך נעהמען טהון אין דער זאַך, צוליעב אונזער אָרעמער ליטעראטור און צוליעב דעם כבוד פֿון אונזער אַלטען ליעבען זיידען, וואס איז ביי אייך שטענדיג געווען אזוי טייער.

א וואַרמען הייסען גרוס אַלע אייערע

אייער

י"ח רבניצקי

ב. ח"נ ביאליק מאודיסה אל שלום עליכם בניו־יורק⁶⁸⁸    🔗

אחרי 7 בנובמבר / 20 בנובמבר 1906 ⁶⁸⁹

ידיד יקר “שלום עליכם”!

ראשית, שלום בואך! היום קראנו ב“היום”⁶⁹⁰ עד⁶⁹¹ ה“שלום עליכם הרחב” שנתנה לך אמיריקא – ונשמח. יתן לך ה' ומצאת מנוחה אשר תיטב לך.

והשנית – קרא בעיון את מכתבו של רבניצקי⁶⁹² ואל יהא קל בעיניך. אם לא יעלה ח“ו הענין יפה – את נפש הסבא היקר שלנו אנו קובעים. יושב הוא עתה במרחקים ומצפה ומצפה לסוף מעשה – וָאָיִן. הרעש עולמות, הפוך את אמיריקא – והמצא כסף⁶⁹³ [ל”ועד]־היובל" עפ"י האדרס של גזברנו ה' שמואל ברבש⁶⁹⁴. לעזרתך אנו מקוים. בודאי גם יד [שאר] מכירינו וידידינו שבאמיריקא תכון עמך. חֲזַק חזק וְחַזֵק את אחרים.

והיכן חתנך⁶⁹⁵ החביב עלי ברקוביץ⁶⁹⁶ והיכן בתך ערנסטינא? הנשארו בלבוב? ⁶⁹⁷

כתוב, ידיד, כתוב, ואל תשכח את רעיך הישנים

שלך

ח. נ. ביאליק

ג. שלום עליכם מניו־יורק אל י“ח רבניצקי וח”נ ביאליק וידידיו האחרים מאודיסה⁶⁹⁸    🔗

22 באוקטובר / 4 בנובמבר 1906

‎4. XI. 06.

טעייערע פֿריינד רבניצקי, ביאליק, פּֿאַיע,⁶⁹⁹ לעווינסקי,⁷⁰⁰ פּֿאלינקאווסקי⁷⁰¹ אונ אנדערע!

איך האב קוים היינט די מעגליכֿקייט צו שרייבען אייך א פּאָר ווערטער, אבער ניט מעהר. די בַייגעלייגטע אױסשניטלעך וועלען אייך זאגען אלעס.⁷⁰² דער כבוד וואס כ’האב געהאט ביי מיין אָנקומען מיט’ן שיף אונ פון דעם ערשטען טאג ביז’ן זאָ גענאנטען רעסעפּשאָן איז שוין אביסעל צו פֿיעל. אבער דער כבוד וואס מע האט דא אפגעגעבען אונזער יוד. ליטעראַטור אונ אונזער געליעבטען פֿאלקסלשון האט מיר ווירקליך צוגעטיילט אזוי פֿיעל נחת אז עס האט מיר פֿארזיסט מַיין לעבען אינ’ם לאנגען גלות וואס כהאב אויף זיך גענומען. האפֿענטליך דאָ איז אַיין עק פון מיין גלות. אַ זעהר זעהר גלענצענדע צוקונפט ווייזט זיך דאָ פאר מיר אונ ברודער לעווינסקי איז געווען גערעכֿט, וואס ער האט מיר פֿאראיאהרען נאך געשריבען וועגען דעם.

שרייבט!

אַייערער

שלום־עליכם

א“א ליובארסקי⁷⁰³ איז אזוי פֿיעל גרויס וויפיל איהר קענט זיך קוים דֵענקען! – דער ארטיקעל אין ענגילשען אין דעם “איוונינג זשורנאל” געהערט צום גרעסטען פובליציסט אין די יונייטעד סטייטס מר' ברינסביי.⁷⁰⁴ ער בעקומט ס”ה 75 טויזענד דאללער יאהרלעך אונ די צייטונג דרוקט זיך אין 800,000 עקז'. אלעס איז דא אין אונגעהויער גרויסען מאַשטאַב. העפענטליך עס וועט זיין אָלל רַייט!

איך בין דא נור מיט אלגען אונ נומטשיקען זאלבע דריט. די פֿאמיליע אונזערע⁷⁰⁵ איז נאך אין דער שווייץ.

ד. י"ח רבניצקי מאודיסה אל שלום עליכם בניו־יורק⁷⁰⁶    🔗

לפני 25 בנובמבר / 8 בדצמבר 1906 ⁷⁰⁷

ליעבער שלום עליכם!

אייער בריעף מיט די בייגעלעגטע אױסשניטליך האב איך בעקומען.⁷⁰⁸ פֿערשטעהט זיך, אַז אונזערע אלע אנ"ש האבען דערפֿון געקלויבען נחת. מיר האט די זאך הנאה געטהון אַלס פערזענליכער אייער גוטער פֿריינד און אפשר נאך מעהר אַלס פֿריינד פֿון אונזער פאָלקס־ליטעראטור, וואס האט אַזאַ גרױס כבוד געהאַט. איך האָף, אַז אױף ווייטערדיגע צייטען וועט איהר מיט אמעריקא און אמעריקא מיט אַייך זיין אַזוי צופֿריִעדען ווי ביים ערשטען “ברוך הבא”, און די שלעכטע צייטען וואס איהר האט איבערגעלעבט ביי אונז אין רוסלאַנד וועט איהר נור געדיינקען ווי אַ שלעכטען חלום אויף צו דערצעהלען אין גרויס פֿריידען.

איך בייט אייך, שלום עליכם, נישט צו פֿערגעסען אין אונזער עולם און אָפֿט צו שיקען אױסשניטליך פֿון אייערע פעליעטאָנען אין די אמעריקאַנער צייטונגען.

ביי אונז אין אדעס הייבט־אָן אַרויסצוגעהן פֿון ניי־יאהר דער אַלטער “השלח”. רעדאַקטירען איהם וועלען די אַלטע צוויי רעדאַקטארען ביאליק און קלויזנער. צושטײַער אױף דעפֿיציט האט געגעבען אייער קיעווער זלאטופאלסקי 1500 רובל.⁷⁰⁹ – און די “האפנונג” האט גאר אנגעוואהרען די האפנונג אױף ארויסצוגעהן אין גיכע צייטען. מ’האט מורא פאַר’ן “קריעגס־צושטאַנד”, זי זאל נישט פערמאַכט ווערען באַלד ביים ערשטען אַרױספֿאָהר.⁷¹⁰ די מורא איז געווארען נאָך גרעסער, אַז דער היגער גענעראל־גובערנאטור האט אפגעשטעלט דאס שמאַטע־בלעטיל “אָדעסער פאלקסבלאט”, וואס איינער מישטיינס־געזאגט אַ מין “ליטעראַט” האט אָנגעהויבען ארויסצוגעבען.⁷¹¹ און ווער ווייסט, ווי לאנג דער קריעגס־צושטאנד וועט נאך געדויערען ביי אונז!

איגרת ג, בכתב־ידו של שלום עליכם

מיין פֿריהעריגע בריִעף,⁷¹² וואס איך האב אייך⁷¹³ געשיקט, נאָך איידער איך האב בעקומען אייערען, אויף ליובארסקי’ס אַדרעס, – האט איהר געוויס בעקומען. דאַרף איך אייך איצט נאך אַ מאָל דערמאָהנען און בייטען איהר זאלט טהון אין דער זאַך? עס קען זיך מיר גאָר נישט לעגען אויפֿ’ן מֹחַ, איהר זאָלט נישט וועלען טהון צוליעב אונזער ליעבען “זיידען” און צוליעב אונזער ליעבער ליטעראטור – אַלעס וואס איהר קענט. און קענען – קענט איהר געוויס איצט אין אמעריקא זעהר אַסַך. איך מֵיין אַז דאס בעסטע איז, אין דעם טאָג פֿונ’ם יובילעאום, ד.ה. דען 20־טען דעצעמבר (ביי אייך וועט עס שוין זיין אָנהייב יאנואר)⁷¹⁴ זאָלט איהר טאקי אליין מיט אייער כבוד זיך מטריח זיין לײענען פֿאַר’ן עולם, אין אַ טעאַטיר אָדער אַזוי אין אַ גרויסער זאַל, אױסגעקליבענע שטיקער פֿון ר' מענדעלי’ס ווערק – און די גאנצע הכנסה פון די בילעטען, אָדער ווי מע רופט עס ביי אַייך טיקעטס, אָדער אַ געוויסע טייל דערפֿון, וועט געהן אױף ארויסגעבען אַלע כתבים פֿון ר' מענדעלי.⁷¹⁵ ווי איך האב אַייך געשריבען, האט מען זיך דאָ גענומען צו דער אַרבייט און מ’איז געבליבען שטעהן. איך קען גאר נישט טראַכטען, אַז די זאך זאל זיך חלילה טאקי אָפשטעלען אינגאַנצען. עס וועט זיין אַ סקאנדאל וואס די וועלט האט עס נישט געזעהן. מיר אלע דאָ און איהר אלע טאַקי דאָרט וועלען זיך דאַרפֿען בעהאַלטען דאס פנים פאר בושה. זעהט, איהר טאָרט נישט דערלאָזען עס זאָל קומען דערצו. – זעהט אויך דאס, אַז צו דעם טאָג זאָלען זיך דריקען אַרטיקלען אין די אמעריקאנער בלעטער, און מע זאל ר' מענדעלי אליין מכבד זיין מיט טעלעגראמען. זיין אַדרעס אין זשענעווא איז אייך געוויס בעקאנט. אַלענפֿאַלס שרייב איך אייך: Suisse Genève, Rue Ami Lullin, No 10, S. Abramowitcz

א פריינדליכען גריס אייערע אלע אין מיין נאָמען און אין דעם נאמען פון מיין זוהן

אייער

מידד⁷¹⁶

ה. ח"נ ביאליק מאודיסה אל שלום עליכם בניו־יורק⁷¹⁷    🔗

לפני 25 בנובמבר / 8 בדצמבר 1906 ⁷¹⁸

יָא, יָא, טייערער שלום עליכם. אמת נחת האבען מיר דא אללע געהאט, לייענענדיג די בעשרייבונגען איבער דעם גרױסען כבוד וואס אמעריקע האט אייך אנגעטוהן.⁷¹⁹ הלואי אויף אלע יודעשע שרייבער געזאגט געווארען, “קרים”⁷²⁰ אייער שאדען. וואס זאגט איהר? סע מוז זיין אַ זיסער ביסען אט אזא כבוד. מיינט ניט חלילה עפיס וואס… איך פארגין אייך דאס, מעגט איהר מיר גלויבען, מיט’ן⁷²¹ גאנצען הארצען. און ווער ס’איז אייך מקנא מעג דעם די אויגען ארױס. וואס מיינט איהר? איהר זענט אַ בן־יחיד בא דער כנסת ישראל? “אַ גאלדנע פען”⁷²² – אַי, אַי, אַ טייערע מצָאצע, מיר האבען שוין געזעהן גאלדנע פענעס אויף אונזער לעבען. וואס, איהר געדיינקט ניט? האט איהר אַ קורצען זכרון. איהר אליין האט זיך געבעטין בַא מיר רחמים אין א בריוועלע, אז כפי אזוי וויא איהר האט געהערט אַז זיטאמיר האט מיר אונטערגעטראגען אַ גאלדנע פען, באשר בכן אפשר איז אַ סברא אַז איך זאל זיך משתדל זיין [פאר] אייער עיר מולדת יאמפעלע,⁷²³, ⁷²⁴ זי זאל מיט אייך אױך מאכען די אייגענע קונץ… אַהַא איהר⁷²⁵ האט זיך שוין דערמַאנט. נוּ, נוּ, זעהט איהר, אַז גאט פארלאזט ניט; אַז ניט יאמפעלע – איז נוי יארק. בקיצור, ניטא וואס צוריידען, גאט האט אייך אַ וודאי געהאלפען, איז אַ יושר אַז איהר זאלט ניט פארגעסען אין אייגענע. שלום עליכם ברודער, ראטעוועט! מיר שטעהען יעצט אין אַ גרױסער צרה. ניט דא איז דאס ארט צו בעשרייבען אייך פון איטליכס פיצעלע, סע וועט קיין צייט ניט קלעקען. מיט איינעם ווארט, ס’איז ביטער. דהיינו וואס הייסט ביטער? טאקע ביטער וואס ביטער הייסט. פשוט פֿע! מיר האבען זיך פירגענומען אַ פאדריאד ארוסגעבען צו אונזער טייערענ’ס זיידענ’ס יוביליי אלע זיינע ווערק. מילא, וואס מיר זענען אויסגעשטאנען ביז יעצט פרעגט שוין ניט. צרות צרורות. אַז מיר האלטען דאס אויס זענען מיר שטארקער פון אייזען. שטעלט אייך פיר, אַז פאר אַנדערטהאלבען יאהר צוריק⁷²⁶ איז דא געווארען אומשטעהנס געזאגט אַ מין “ועד היובל” מיט הר' מנשה מרגלית⁷²⁷ “אין דער שפיצע”⁷²⁸ – נוּ,⁷²⁹ נוּ, שפיצען מיר זיך נאך ביז היינט און מע קען זיך גאר ניט אױסשפיצען. פריער די פאגראמען, ימח שמם, דער נאך די וויבארעס, פארחאפט זאלען זיי ווערען, ואחרי ככלות הכל איז ניטא מיט וועמען צו ריידען. און דא, פערשטעהט איהר מיך, האבען מיר שוין (נאך ¹/₂ 1 יאהר צוריק) דעם זיידען צוגעזאגט הרים וגבעות, דערציילט איהם דעם גאנצען פלַאן, און ער האט זיך דערצו געגרייט, איבערגעקוקט די כתבים א. ז. וו. בקצור, ער זיצט אין זשענעווע און ווארט נעבעך וויא יענער ר' טרייטעל אױף דער חתונה⁷³⁰ – נור געה טוה, שריי חי וקים, אז מיר זענען פארזונקען געווארען באם 7טען בויגען, און⁷³¹ ווייטער ניט פונעם ארט. ניטא קיין מעות. מרגלית – ווער, וואס, ווען. ער איז שוין מחילה עובר בטל. בקצור, ס’איז ביטער און פינסטער. מיר שטעהן אין דער סכנה אַז מע זאל ניט אויסקומען צום נדחה’דעגין יוביליי חאטש מיט 2 טהייל פון די כתבים.⁷³² דָאס וועט זיין פאר אונזער זיידען אין זיין יעצטיגער לאגע⁷³³ אַ גרױסער “אוּדאר”.⁷³⁴ ער איז דארט נעבעך איינער אליין, אהן פריינד און גוטע ברודער, און דא אזא בזיון! גערעדט, געפויקט אין גאזעטען – און גארנישט. און ווער? ער, דער זיידע דער שעפֿער פון אונזער יודעשער שיינער ליטעראטור, דער אֲרי שבחבורה. שוין זשע, קענען מיר דערלאזען צו’ן אַזַא סקאנדאל? דאס וועט דאך זיין אַשפיי אין פנים זיך אליין, דער יודעשער ליטעראטור, דעם גאנצע פאלק. ניין ברודער. מיר מוזען מרעיש עולם זיין – און אויף אייך ליגט דער חוב וויא אויף אונז אלע. איהר קענט אצינד זעהר אסך טוהן. נעמט זיך צו נויף און באקלערט⁷³⁵ – און באקלערט, זאג איך, עפעס אַ פארטעל וויא בעסער, וויא גיכער און וויא מעהר מאכען געלט אין אַמעריקע פאר⁷³⁶ דער זאך (מענדעלעס כתבים). א נייעם סַאן־פראנציסקא זאלט איהר זיי דארטען אנמאכען⁷³⁷ – און געלט זאל ווערען. רודערט אויף די גאנצע אמעריקאנער פרעססע, שיט מיט ארטיקלען, זייט מעורר אנדערע זיי זאלען שרייבען איבער דעם⁷³⁸ [זיידען] און אױף דעם⁷³⁹ זיידען און פון דעם זיידען – הכלל, סע זאל זיך רעש’ן. און דא זאלט איהר, איהר טאקע אליין מיט אייער כבוד, אריינפֿאלען [פלוצלינג] וויא א דונער אויף די אמעריקאנער יודעשע פארחאטע קעפ – אזוי אַז סע זאל זיי אױסקאראנִיען.⁷⁴⁰ סטייטש, סטייטש, היתכן, הישמע. אזוי פיל יאהר געגַזלט און געראבעוועט דעם זיידען, איבער געדרוקט און פארשפרייט בארבע פנות העולם זיינע ווערק אהן אַ קאפיקע⁷⁴¹ – און אַ צינד צום⁷⁴² כפול שמונהדיגען יוביליי זיינעם (50 יאהר ליטערארישער ארבייט, 70 יאהר לעבין, 25 יאהר פעדאגאגישע־⁷⁴³קהל’שע ארבעט)⁷⁴⁴ – זאל זיך דאס אַמעריקא חאטש אפרופען מיט עפיס! ניין, גוטער ברודער, איהר טארט דאס ניט פארשווייגען. מעשים דארפט איהר ארבייטען און אַ פאר טויזענד דאלאר מוזען ווערען. און וואס גיכֿער איז געזינטער פאר דעם גאנצען ענין. אויב חלילה דער נדחה וועט אויך איבערגעהן אונבעמערקט – זענען מיר אויסגעשטעלט חאטש נעם און באגראב זיך מיינע שונאים לעבעדיגערהייט. אױף דעם אלטען קאן אַזַא זאך ווירקען גאט ווייסט וויא אזוי. פארגעסט ניט, אַ מענטש אין זיינע יאהרען… מיר דארפען אים שאנעווען, ער האט דאס בא אונז פארדינט.

הכלל, קיין פינגער אין מויל דארף מען אייך ניט אריינלייגען. איהר פארשטעהט⁷⁴⁵ דעם ענין ארום און ארום אהן מיר. איהר זענט יעצט אונזער גואל. אהן אייך זענען מיר עפר ואפר. חאטש נעמט און ווארפט אונז אין אייער יַם אריין. נעמט זיך צו דער ארבייט, איהר מיט אונזערען טייערען גוטען ברודער ליובארסקען.⁷⁴⁶ ער וועט אונז אויך ניט פארלאזען. און אזעלכע 2 יונגען מיט ביינער וויא איהר ביידע זענט וועלען אונז מיט גאטס הילף אי"ה ארויס טראגען אויף זייערע געזונטע פלייצעס.

אגב, דער סוף פון דעם בריוועל שרייב איך אייך אױף דער לינקער זייט פון אַ “קול קורא” מכח דעם “השלח”.⁷⁴⁷ וויא איהר זעהט, שלאפט מען דא אויך ניט, מע ארבייט אין עסק – מע שנארערט, ברוך השם. יא, יא, גוטער ברודער – די טארבע, די יודעשע טארבע לעבט! זי דערגרעכט פון רוסלאנד ביז אַמעריקע. אַ רעכטע טארבע!

די עטליכע דאללאר וואס איהר וועט דארטען מאכען – זאלט איהר מוחל זיין אבשיקען ע"י הטעלעגראף אויף אונזער קאסירס אדרעס Odessa S. Barbasch מיר דארפען דאס נייטעג האבען, און וואס גיכער.

מיר געפֿעהלט שטארק ראבניצקיס פלאן מכח מאכען עפעס אַ פאר אבֿענדען מיט פארלעזונגען איבער אבראמאוויטשען, און פון אבראמאוויטשעס ווערק.⁷⁴⁸ איהר מיט אייער גאלדען מויל קאנט אין דעם הינזיכט פיעל⁷⁴⁹ אויפטוהן. צוגרייטען די אבענדען וועלען אייך העלפען ה"ה מאגניס⁷⁵⁰ וה' ליובארסקי⁷⁵¹ וה' לעווין עפשטיין⁷⁵² וה' סאפירשטען,⁷⁵³ צו וועלכע מיר האבען באזונדער געשריבען און געשיקט זיי דעם קול קורא פון “ועד היובל”. איהר קענט אפדרוקען דארטען בא אייך אַזַא קול קורא און צו שיקען.⁷⁵⁴ והעיקר קלאפען אין די צייטונגען.

אַ הערצליכען גרוסס אונזער ליובארסקין. איהר שרייבט, ש"ע, אַז ער איז דארטען גרױס.⁷⁵⁵ יָא, יא, מיר ווייסען דאס. דער שאטען זיינער דערליינ<ג>ט ביז אַהער. די וועלט קלינגט מיט איהם – און אַז מע קלינגט – איז דא אַ גלאק.

זייט־זשע⁷⁵⁶ מיר געזונד און אמת גליקלעך, וויא סע ווינשט אייך אייער אמת’ר גוטע פריינד

ח. נ. ביאליק

.P.S

זאגט זשע, וויא איז אייער איידעם מיט אייער טאכטער? איך דארף צו בערקאוויטשען א נייטיגען ענין. דער השלח הייבט דאך־אהן נאך אמאל צו “ערשיינין”…⁷⁵⁷

החלק השני של איגרת ה, בכתב־ידו של ביאליק

ו. שלום עליכם בניו־יורק אל י“ח רבניצקי וח”נ ביאליק באודיסה⁷⁵⁸    🔗

29 בנובמבר / 12 בדצמבר 1906

New York 12.XII.06.

גוטע ליבע טייערע פריינד רבניצקי אונ ביאליק!

ויהי… אונ סאיז געוועזען אז איך בין אנגעקומען קיין אמעריקא…

וואו א ויהי איז א צרה אונ וואו א“מחבר” איז א שלים מזל! ⁷⁵⁹ בעדארף מיך אייער בריעף פאַקען פונקט מיט א טאג שפעטיר נאך מיין אויפֿרוף וועגען מָארריס ראזענפֿעלד (וועלכר ליגט דא)⁷⁶⁰ – איך בין געווען ביי אונזער אברהם אליהו אונ אונזער אברהם אליהו⁷⁶¹ איז געווען ביי מיר אונ מר' סאפירשטיין⁷⁶² [איז מארגען] ביי מיר אונ מיר זענען זיך מפלפּל אין דעם ענין גאנץ געשמאק – אבער איך בין מסופק אויב עס וועט עפּיס זיין דערפון – איך מֵיין געלד מֵיין איך.⁷⁶³ אוי, שלים מזלן, שלים מזלן וואס איהר זייט! אז דעם 3–4 יאנואר (ביי אונז)⁷⁶⁴ איז דאס יובעלעום דערמאנט איהר זיך צו שרייבען קיין אמעריקא מיט 2 וואכען פריהער, ניט מיט א האלב יאהר!! איהר זענט דאך ווערט מע זאל אייך דן זיין מיט שמיטץ! לייגט זשע זיך טאקע מחילה ביידע אויף אֵיין ביינקעלע: פריהער דו, ראַבנִיצקעלע! שפּילי אָפּ די פלידערלעך, אט אזוי, א יונגעלע זאל ניט זיין קיין מלמדל, קיין פֿױלינקער, קיין שלים מזלניקעל! נאכדעם דו, ביאַליקעל, ביזט טאַקי א משורר’ל אונ א גרויסענקער משוררל, א זינגעריל ביי יודען, פון דעסטוועגען, נישקשה, פארקאַטשע דאס העמדעלע, אט אזוי, אט אזוי! לאזען גרויסע יונגעלעך, מיט בערדעלעך שוין, וויסען וואס הייסט אַמעריטשקע, א ביזנעסלאנד מיט דאָלערלעך נאר אלעס צו דער צייט, נישט קומען דעמאלט ווען אלעס איז שוין צוגעמאכט, ניטאָ א הונט אין שוהל!… נו, א קוש די רוט אונ געהֵט געזונד! ⁷⁶⁵ – –

……………………………………

איך בין אױף אייך גזלן אונ קאן אייך מעהר ניט שרייבען! – – – א מצוה אויף אַייך! [אי"ה] אז דאָס אֵייניקעל וועט ווערען פֿינף אונ זיבעציג וועט איהר שוין, מֵיין איך קלוגער זיין. נאר אזוי לַאנג שמייסט מען אייך ווי לאנג מיר אלע וועלען דאס דערלעבען!…

נו, איהר וועט דאך מיר אזוי קיין בריעף ניט שרייבען, סיידען איהר וועט עפּיס דארפֿען – טא זייט זשע מיר געזונד.

אייערער וואס האט אייך ליעב

שלום עליכם

מיין בערקאוויטש אונ מיין [אסתר] טיסי זענען [נאך מיט דער גאנצער חַאליאסטרע] אין דער שווייץ אונ דאס איז זייער אדרעס: J.D. Berkovitz. 9, Rout Caroline Geneva (Швейцария).⁷⁶⁶ מאנישען, פאַיען, אֶלי’ן, לעווינסקען אונ אלעמען מיינע הערצליכסטע גרוסען פון מיר אונ פון מיין ווייב אלגא אונ פון מיין בן זקנים’ל.⁷⁶⁷

ז. שלום עליכם מניו־יורק אל י“ח רבניצקי וח”נ ביאליק באודיסה⁷⁶⁸    🔗

3–4 בדצמבר / 15–16 בדצמבר 1906

‎15/16.XII.06

מיינע ליבע פיינע פריינד, רבניצקי אונ ביאליק!

איך האב אייך היינט אביסיל אויסגעשיֵיגעצט.⁷⁶⁹ אַצינד דארף איך אייך טריֵיסטען מיט א שטיקעל נַייס (א טאַטע שמַייסט אָפּ אונ נאך דעם האט ער רחמנות) איך בין נאר וואס געקומען פון מר' סאַפּירשטיין.⁷⁷⁰ נאך א לאנגע אונטערהאלטונג איז געבליבען אז מע וועט קודם בילדען א קאָמיטע (אָך!…) פון אלע שריפֿטשטעלער, ליטעראטען, רעדאקטערע א.ז.וו…א.ז.וו…אונ דינגען דעם גרעסטען האָל (בעצאהלען פאר’ן אַבענד סך הכל א 600 דאָלליר (1200) רובעל קלינגען אין אלע בלעטער, אויפוועקען די ענגלישע פרעסע, מאכען אַ באוֻם (אזוי היֵיסט עס דאָ ביי אונז), א יובילעאום פֿייעַר אַבענד [לכבוד אבראמאוויטש] אין וועלכען עס וועלען אנטייל נעמען: שלום עליכם, שמריהו לעווין,⁷⁷¹ מאַסליאַנסקי,⁷⁷² כהן,⁷⁷³ מיללער,⁷⁷⁴ באראנדעס,⁷⁷⁵ ברונָאף⁷⁷⁶ און נאך און נאך – א גאַללָא קאָנצערט, וועלכער זאל איינבריינגען לכהפ"ח אַ 2000 דאָללאר.⁷⁷⁷ אבער באוֻמען דארף מען חאָטש א חודש אדער צוויי. סאיז אמעריטשקע!

אַייער

שלום עליכם

דערווייל פאהר איך ארויס מארגען גאנץ פריה אין דער קאַנטרי. שרייבט נאר בריעף, לאזט זיך ניט ווארטען, ווי די פידראַבִינְטשיקלעך! מיוחסים – זיי זיינען פטור!

ח. שלום עליכם מניו־יורק אל י“ח רבניצקי וח”נ ביאליק באודיסה⁷⁷⁸    🔗

6 בדצמבר / 19 בדצמבר 1906

New York 19.XII.06

קינדערלעך!

אביסעלע אֵיידעלער ווי איהר האט דאס געוואלט מאכען.⁷⁷⁹

עס פּאַסט ניט פאר אונז אלעמען אונ פאר אונזער ליטעראטור מע זאל פאר’ן זיידען שנאָררען!… פערשטאנען? –

אייער

שלום עליכם

“שלום־עליכם” אױפֿן זיידנס שׂמחה⁷⁸⁰

צו אַלע מײַנע קאָלעגן, ייִדישע ליטעראַטן אין די יונײַטעד סטייטס.

ברידער! איך קום אײַך אַנזאָגן אַ בשׂורה־טובֿה און בנאמנות איך שעץ מיך גליקלעך וואָס איך קאָן דאָס אױספֿילן דורך דער ברייט־אנטוויקלטע<ר> ייִדישע<ר> פרעסע אין אַמעריקע. הנה זײַט וויסן, אַז מיטװאָך, 2טן יאַנואַר 1907 (20. דעצעמבער)⁷⁸¹ האָבן מיר, אַלע ייִדישע שריפֿטשטעלער אין דער גאַנצער וועלט, אַ יום־טובֿ: עס ווערט געפֿײַערט דעם זיידן רב מענדעלע מוכר־ספֿרים, (ש. אַבראַמאָוויטש) אַ טאָפּלטעס יובילעום: ערשטנס 70 יאָר פֿון זײַן געבױרן; צווייטנס 50 יאָר פֿון זײַן ליטעראַרישע טעטיקייט.⁷⁸²

איך מיין, אַז ס’איז גענוג די דרײַ ווערטער: “מענדעלע” “מוכר” “ספרים” פֿאַר יעדן װאָס לעזט און פֿאַרשטייט אַ ייִדיש וואָרט, איך מיין, אַז ס’איז נישט נאָר איבעריק, זאנדערן אַ באַליידיקונג פֿאַר אונדזער אַלעמענס ליטעראַרישן זיידן רב מענדעלע, אַז מיר זאָלן נעמען דערציילן דאָ ווער ער איז פֿאַר אונדז און װאָס ער איז פֿאַר אונדזער ליטעראַטור און וועלכעס ער האָט⁷⁸³ אױפֿגעטאָן פֿאַרן <ייִדישן> ⁷⁸⁴ פֿאָלק, איך וויל אײַך נאָר דערמאָנען אַז מיטװאָך, 2טן יאַנואַר 1907⁷⁸⁵ איז אַ יום־טובֿ און אַ גרויסער יום־טובֿ אין אונדזער אַלטער און נייַער היים, אַ יום־טובֿ – אַן עכט ייִדישער, אַ ליטעראַרישער יום־טובֿ און אויך אַ יום־טובֿ בײַם גאַנצן ייִדישן פֿאָלק.

איך נעם מיר דאָס רעכט, אַלס דעם זיידנס אַן אייניקל, אײַנצולאַדן אײַך, ברידער, צום יובילעום פֿונעם גרעסטן ייִדישן ייִדן, פֿונעם גרעסטן ייִדישן שעפֿער פֿון דער ייִדישער פֿאָלקס־ליטעראַטור, פֿונעם גרעסטן ייִדישן דיכטער, װאָס וואָלט געווען אַ צירונג און אַ שטאָלץ ביי די אומות־העולם, ווען זיי וואָלטן אַזעלכן⁷⁸⁶ געהאַט.

וואָס זשע הייסט איך לאַדע אײַך אײַן צום יובילעום? דאָס איז חלילה נישט קיין אויפֿרוף אױף זאַמלען נדבֿות, אַבראַמאָוויטש איז גליקלעכערווײַזע געשטעלט געװאָרן אין אַזאַ לאַגע, װאָס ער האָט דאַנקען גאָט קיין מאָל נישט באַדאַרפֿט זײַן אַ “מחבר”, װאָס באַדײַט דאָס װאָרט ייִדישער “מחבר” באַדאַרף מען אײַך ניט זאָגן… אַבראַמאָוויטש האָט אָבער יעדנפֿאַלס פֿון זײַנע ווערק קיין “יאַסנעפאָליאַנע”, ווי גראַף טאָלסטאָי, זיך ניט דערװאָרבן, און קיין הײַזער אין אָדעס נישט אױפֿגעשטעלט,⁷⁸⁷ אדרבה, אויף וויפֿל מיר און איר ווייסן, האָבן פֿון זייַנע ווערק אַנדערע, קען זײַן, מער הנאה געהאַט ווי ער אליין…⁷⁸⁸

אַבראַמאָוויטש האָט גליקלעכערווײַזע דערלעבט זײַן עלטער נאָך אימער אין בעסטן צושטאַנד, אױף דער רייזע פֿון רוסלאַנד נאָך אמעריקע, דורכרײַזנדיק⁷⁸⁹ די שווייץ, האָב איך באַזוכט דעם אַלטן זיידן אין זשענעווע, וווּ ער וווינט נאָך ביז יעצט, און בין געווען איבערראַשט צו זען פֿאַר זיך דעם זעלבן לעבעדיקן, מונטערן, פֿול־וויציקן רב מענדעלע מיט די טיפֿע קלוגע שאַרפֿע דורכדרינגענדע אויגן װאָס מיט צוואַנציק יאָר צוריק, ווען ער האָט צום ערשטן מאָל געלייגט אויף מיר די האַנט און מגלה געווען דעם סוד פֿון שאַפֿן! ⁷⁹⁰ דער זעלבער הױכער, ווײַסער, ברייטער שטערן, די זעלבע פֿעסטע ריזנשטימע, דער זעלבער פֿריילעכער געלעכטער. אָבער, כאָטש ס’טוט וויי, נאָר דעם אמת קען מען ניט לייקענען: נאָך אַ מאָל פֿינף גרױסע בענדער וועט אַבראַמאָוויטש שוין ניט שרײַבן. ער באַשעפֿטיקט זיך איצט מיט אַן אַנדער אַרבעט; ער זעצט איבער אַליין אַלע זײַנע ייִדישע שריפֿטן אין העברעיִש, אין יענעם העברעיִש װאָס נאָר אַבראַמאָוויטש באַהערשט, וואָס נאָר ער האָט געשאַפֿן, װאָס פֿילע ווילן אים נאָכמאַכן און קענען נישט.⁷⁹¹

די פילע פֿאַרערער און פֿרײַנד פֿון מענדעלע מוכר־ספֿרים, וואָס קימערן זיך איבער דעם און עס קרענקט זיי וואָס דער טײַערער דיכטער איז געצווונגען געווען אױף דער עלטער צו פֿאַרלאָזן זײַן היימאַט און ניט האָבן די מעגלעכקייט אַליין אַרױסצוגעבן זײַנע ווערק, האָבן באַשלאָסן אונטערצוטראָגן דעם באַליבטן יובילאַר א מתֹּנה;⁷⁹² אַ פֿולע אויסגאבע פֿון אַלע זײַנע שריפֿטן אין יידיש און אין העברעיִש, צו דיזן צוועק איז געגרינדעט געװאָרן אין אָדעס אַ קאָמיטע פֿון הערן; מאַרגוליס, ביאליק, ראַווניצקי, לעווינסקי, אוסישקין, “אחד העם”, באַרבאַש (טרעזשורער).⁷⁹³ אָבער דאָס גוטע 1905טע⁷⁹⁴ יאָר מיט דער שענדלעכע<ר> קאָנסטיטוציע און מיט די שענדלעכע פּאָגראָמען האָט איבערגעשלאָגן די אַרבעט אין מיטן און עס זײַנען אויסגעגאנגען די נויטיקע מיטלען אויף צו דערפ<י>רן די אויסגאבע ביזן סוף – און דאָס איז זייער אַ גרױסער שאָדן, נישט אַזוי פֿאַרן יובילאַר זעלבסט, ווי פֿאַרן פֿאָלק, װאָס װאָלט באַרײַכט געװאָרן מיט ד<ער> זעלטענער ביבליאָטעק, אַלע העברעיִשע און ייִדישע שריפֿטן פֿון מענדעלע מוכר־ספֿרים! אַוודאי װאָלט געווען אַ יושר און פֿאַר אונדז אַלעמען אַ גרױסע ערע אַז מיר זאָלן קענען פֿון דאַנען מיטווירקן די אידייע אויסצופֿירן, אָבער נישט אויף דער אַרט און װײַזע, ווי איך האָב אײַך שוין געזאָגט אויבן – אױפֿן “מחברישן” אופֿן. איך וואָלט פֿאָרגעלייגט: ערשטנס, אַז מיר, אַלע ייִדישע ליטעראַטן אין ניו־יאָרק, זאָלן פֿאַראַנשטאַלטן אַ גרויסן ליטעראַרישן אַבענד מיט ד<ער> מיטווירקונג פֿון די בעסטע לאָקאַלקרעפֿטן לכּבֿוד דעם הויכן יובילאַר און באַגריסן אים דורך אַ טעלעגראַם⁷⁹⁵ אינעם נאָמען פֿונעם גאַנצן ייִדישן פֿאָלק אין די יונייטעד סטייטס, וועלכע איר רעפּרעזענטירט. און צווייטנס, דעם ריינעם אײַנטראָג פֿונעם אַבענד אַוועקשיקן קיין אָדעס צום פֿאַרלאַג, בכדי צו צײַגן אַז די ייִדן אין אַמעריקע זענען תּמיד באַרייט צו נעמען אָנטייל אין יעדער גוטער זאַך װאָס האָט אַ שייכות צום ייִדישן פֿאָלק און צו דער גאַנצער מענטשהייט.⁷⁹⁶

איך בעט אַלע פֿאָרשטייער פֿון דער פּרעסע זיך איבערלייגן אין דער זאַך און אַרױסזאָגן אומפּאַרטיייִש זייער מיינונג וועגן דעם דאָזיקן ענין ווי אַזוי אים דורכצופֿירן וואָס פֿריִער,⁷⁹⁷ דען איך האַלט עס פֿאַר זייער, זייער וויכטיק פֿאַר אונדז, פֿאַר אונדזער ליטעראַטור און פֿאַר אונדזער פֿאָלק.

ניו־יאָרק, 15 דעצעמבער, 1906.

שלום־עליכם

נ.ב. עס איז געוווּנטש<ן> אַז אַלע ייִדישע צײַטונגען אין דער קאַונטרי זאָלן געפֿעליקסט דיזן בריוו איבערדרוקן.

שלום־עליכם

ט. ח"נ ביאליק מאודיסה אל שלום עליכם בניו־יורק⁷⁹⁸    🔗

25 בדצמבר 1906 / 7 בינואר 1907

אודיסא ‎25/XII 906

טייערער “שלום עליכם”.

אפילו אבגעשמיססען – נאר ס’איז ווערט.⁷⁹⁹ די הענד זאלען אייך ניט ווֵעה טוהן, רבונו של עולם. אזא יאהר זאל איך האבען, וויא איהר זענט טאקע גערעכֿט. נאר מילא, לאמיר שוין דערלעבען זעהען עפיס טאקע אַ שטיקעל נחת אויך. איהר פארשטעהט וואס מע מיינט? מע מיינט טאקע די 2000 ⁸⁰⁰ דאללאר, וואס אהן זיי זענען מיר ניט ווערטה וואס די ערד טראגט אונז. איהר פארשטעהט? דאס גֵעהט אונז אין לעבען; ניט אונז, איך מיין טאקע דער גאנצער כנסת ישראל. אַ שיינעם פנים וועט זי, די כנסת ישראל, האבען אַז דער גרעסטער שריפטשטעללער איהרער, דער גרעסטער קונסטלער און מַאלער פון איר לעבען וועט בלייבען מיט אקאפאטע פון אַנדערהאלבען אַרבעל, כ’מיין מיט אנדערהאלבען בענדער אנשטאט אללע זעקס,⁸⁰¹ וואס מע האט שוין איבער זיי⁸⁰² געפויקט גענוג אין אללע מקומות. בקצור, דאס געהט אויך אין דעם כבוד פון אונזער גאנצען ליטערארישען צעך. איהר פארשטעהט? מע דארף אייך קיין פינגער אין מױל ניט אריין לייגען.

און איהר זעהט לע"ע אַ לעבעדיגע וועלט פאר זיך. אָח, אח, אח, גוטער ברודער. מיר זענען אייך, כ’לעבען, אביסעל מקנא. מיר ליגען⁸⁰³ דא רעכט אין קוואס, נישקשה. טאקע רעכט, רעכט, דהיינו, 9 איילען באדמה, און ווען מיר וועלען ארויסקריכען ווייסט איין גאט.

אפשר וואלט געווען, ברודערקא, אַ סברא אז… הנה כפי וויא⁸⁰⁴ דער “השלח” הויבט־אָן פון ניי־יאהר נאך־אמאל ארויסגעהן באודעסא, און איך רעדעגיער די בעלעטעריסטיק – זאלט איר זיין אזוי גוט און וואהל צו אייער ביאליקען און זאלט איהם מזכה זיין צום 2טען ביכעל – צום ערשטען וועט איהר שוין ניט אניאגען – עפיס מיט אַנאמת גוטען שלום־עליכם’דיגען ספור, אבער טאקע מיט אַ פֿעפֿעריל, אזוי אַז גאט און לייט זאלען מיר מקנא זיין!… האַ, וואס זאגט איהר? ס’וואלט ניט געווען שלעכט. אַ יָא? איך בין א בעל’ן הערען, און טאקע זעהן, וואס וועט איהר זאגען אוף דעם.⁸⁰⁵

און זייט מיר געזונד, און זייט מצליח בכל אשר תפנה, און פארגעסט ניט קיין גוטע ברידער, און זייט מיר נאך אמאל געזונד

אייער

ח. נ. ביאליק

פון אייער בערקאוויטש’ען האב איך נאך לע"ע קיין תשובה ניט. א פיינער בחור! זידעלט אים, איך בייט אייך, אביסעל אויס![⁸⁰⁸]

י. י"ח רבניצקי מאודיסה אל שלום עליכם בניו־יורק⁸⁰⁶    🔗

25 בדצמבר 1906 / 7 בינואר 1907 ⁸⁰⁷

ליעבער שלום עליכם!

ביאליק גיט אייך גערעכט⁸⁰⁸ און איך מוז אייך זאגען אַז איהר “טשעפעט” זיך מחילה צו אונז אומזיסט אומנישט. וואס הייסט, מיר האבען זיך צו שפעט דערמאהנט! איהר האט א פנים גאר פערגעסען אַז שלום עליכם איז נישט פון אייביגע יאהרען דאָרט אין אמעריטשקע. באלד ווי מיר האבען זיך נור דערוואוסט, אַז איהר שפאַרט אָן אין ניו־יארק האבען מיר זיך תיכף אונטערגעגארטעלט אונזערע לענדען און גענומען שרייבען בריעף צו אייך…⁸⁰⁹ נאָר וואס ס’איז געווען איז געווען. וואס וועט איצט זיין? איך מיט ביאליק’ען מיט אונזער גאַנצען עולם זיצען און קוקען שוין ארויס ווען וועט קומען דער גליקליכער טאָג, טאַטע פֿאָטער, מיר זאלען שוין דערלעבען צו זעהן די אמת’ע אמעריקאנישע דאלאר, כדי מען זאל זיך ווייטער קענען פֿערקאַטשען די אַרבעל און נעהמען זיך צו דער ארבייט אויף אלע כלים. ווי מיינט איהר, מיר וועלען נאך לאַנג דארפען וואַרטען אױף אַ ישועה מעבר לים? ווענדען ווענדט זיך עס פֿריהער אין גאט און דערנאך אין שלום עליכם’ן. זעהט־זשע, ברודער, אויב דער גרויסער מענדעלי־אבענד איז נאך נישט געווען, זאל ער זיין אהן אַ שום תירוץ.⁸¹⁰ אַז נישט – איך וויל גאר נישט טראכטען וואס וועט זיין אַז נישט. איהר טארט נישט אַוועקלעגען די פען פון דער האנד און דעם שופר פון מויל און שרייבען און בלאָזען אויף וואס די וועלט שטעהט ביז עס וועט ארויס דאס וואס מיר אלע בעגערען.

שרייבט למע"ה ווי איז אָפגעגאנגען אייער חנוכה־וועטשערע? זענט איהר געבליבען צופרידען? ארבייט איהר שוין בעשטענדיג אין איינער פֿון די אמעריקאנער צייטונגען? און וואס הערט זיך מיט’ן טעאַטער? ⁸¹¹ בסוד סודות ראָם איך אייך אַיין אין אױער (איהר זאלט קיינעם דערפון נישט דערמאָהנען נאָר איין אברהם־אליהו’ן⁸¹² מעגט איהר מגלה זיין דעם סוד און ביי איהם בלייב עס), אז מיר אלע “חכמי אדעסא”, ד.ה. לעווינסקי, ביאליק, איך און נאך און נאך זענען זיך איצט שטארק מטפל בענין הטעאטער און עס קען זעהר זיין, אַז עס זאל עפיס אויסשפרינגען אזוינס וואס די וועלט האט נאך נישט געזעהן. שווייגט, עס וועט זיין רעכט. אין די אנדערע בריעף וועל איך ארומשרייבען די זאך אביסעל מעהר באריכות. דערווייל – פַתַח שיִן.

אייער

י"ח רבניצקי

דאָ ליגט אַ בריעף פאר ר' שמריהו לעווין פון אונזער ביאליק’ען אלץ צוליעב אונזער ענין.⁸¹³ נאר ווער ווייסט דאָ ביי אונז זיין אדרעס? האט־זשע קיין פֿאַראיבעל נישט און נעהמט אויף זיך די טרחה איהם איבערצוגעבען די בריעף באשר הוא שם.