רקע
צבי הירש מסליאנסקי
יתרו, המעמד הקדוש

"ויאמר, ה' מסיני בא וזרח משעיר למו, וכתיב: אלה מתימן

יבא, הופיע מהר פארן – מאי בעי בשעיר, מאי בעי בפראן?

אמר רבי יוחנן: מלמד שהחזירה הקב"ה על כל אומה ולשון

ולא קבלוה, עד שבא אצל ישראל וקבלוה". עבודה זרה, ב')

הסינים השאננים, המאנדרינים העצלים יושבים תחת אפּריונם הצהוב ומתנמנמים, השרפים מיכאל וגבריאל מעופפים מלמעלה, בידיהם, אשר מתחת לכנפיהם, אוחזים את ספר התורה ומציעים אותה לפני הסינים לקבלה.

בני הסינים מבקשים מהאראלים ללמדם אלפי רבבות חוקים, כריעות והשתחויות שונות, עבודות זרות ומשונות; במות מעורפּלות בשיא עשן האפּיום המבלבל והמטמטם…

“אנו אין לנו רק אהבה וחסד!” – ענו מלאכי־אל ויעופו הלאה מעלה.

*

ההודים המתיאשים והישנים בחיק הנירוואנה מתעוררים לחוג את “חג המרכבה”, “בראהמא”, “ווישנו” ו“סיווא” שלשתם כאחד על המרכבה; המונים המונים נופלים תחת אופניה המרוטשים ומסורקים, שבורי יד ורגל.

המלאכים קוראים במחאה עצומה: ”אלה החוקים אשר יעשה אותם האדם וחי בכם", “ולא שימות בהם!” ההודים שופכים את דמם כמים והמלאכים מתרוממים ועלה מעלה…

*

הבבלים המבולבלים, הכשדים שכורי הנצחון והלומי היין, חוגגים, הוללים וזונים אחרי תאות לבם, אוטמים אזניהם משמוע בקול השרפים וממלאים צחוק פיהם עליהם.

האראלים הביטו עליהם בשאט נפש ויעופו.

*

הצורים הכנענים, השקועים ביון המסחר, אשר בידם מאזני מרמה, עסוקים באניותיהם, מערבם ומרכולתם, הנושאות משלח ידם לארצות ואיים רחוקים; הסוחרים מצאו חן בעיני השרפים, במרצם ועוזם, במהירות תנועתם ואור־עיניהם העליז והבהיר.

“הבה, ננסה נא לדבר אליהם” – אמר השרף אל משנהו.

“שמעו נא בני צור, הרשונו נא לקרוא לפניכם דברים אחדים טובים ומועילים מהספר הזה”.

“זאת לא נוכל, כי טרודים אנחנו במסחרנו” – ענו הצורים בשאט נפש וילכו לדרכם.

לאשרם פגעו באיש אחד זקן אשר כבר שלח ידו בהון זרים ויקרא שמטה לכל מעשה ידו, ומאין כל עבודה לו נאות להקשיב אליהם.

המלאכים החלו לקרוא כדברים האלה:

“כי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו. מאזני צדק, אבני צדק, איפת צדק והין צדק יהיו לכם”.

הצורי הזקן מלא צחוק פיו בשמעו את האמת הערומה הזאת המתנגדת אל המסחר.

בין כה וכה והנה האניה חלפה שטה בתוך הים ועל פני החוף שבה דומיה שאננה והמלאכים עפו דאו במרחבי אין קץ.

*

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47800 יצירות מאת 2657 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20142 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!