רקע
צבי הירש מסליאנסקי
ויקהל פקודי, הנודד עם דו פּרצופין

עודנו זוכר הנודד האומלל, ישראל סבא, את עת ילדותו, את הודו, חסנו ותפארתו מימים מקדם – את אהלו הראשון אשר בנה לאלהיו בלכתו אחריו במדבר, את המשכן, בגעגועים רבים יזכור ויפרוט את כל כליו, קרשיו וקרסיו, בריחיו, עמודיו ואדניו, את השלחן, המנורה וכל כלי השרת. ומה נעימים ויקרים לו כל הזכרונות האלה!

*

מאושר הוא האדם, אשר יוכל להתראות כמו שהוא בעצמו, ואומלל הוא האיש אשר תנאי חייו יאלצוהו לשים מסוה על פניו, להסתיר את פּנימיותו ולהיות בעל דו-פּרצופין.

*

כמשפּט האדם בפרט, ככה משפט הגוי בכלל; עוד לא שמענו מעולם, כי המשוררים הצרפתים או האשכנזים ישוררו: “היה אדם בצאתך וצרפתי או אשכנזי באהלך”, ומהמשורר היהודי הגדול שמענו את השירה הזרה הזאת: “היה אדם בצאתך ויהודי באהלך”.

*

עד כמה מן השפלות והבזיון יש בפתגם הזה המהפך את המשפּט התלמודי בנוסח כזה:

הם קרואים אדם

ולא אתם קרואים אדם!

או במלים אחרות: האדם והיהודי שני מושגים הם ומוכרח אתה לחלקם – את הראשון כלפּי חוץ ואת השני בפנים.

ובאמת, כשם שהשמות ראובן, איוואן, שמעון, פּטר וכל השמות הפּרטיים אינם מוציאים את נושאיהם ממין האנושי, כך השם צרפתי, אשכנזי, יהודי וערבי לא יוציאום מהאדם הכללי, אולת מבוהלת היא לשים פדות והבדל ביניהם.

*

הפּתגם המוזר הזה קרע לקרעים את עמנו ויפוצץ ויהרס את קרשי משכננו אשר הבריח התיכון הבריחם כלם מן הקצה אל הקצה. יהודים נשארנו אך באהלנו, ובצאתנו היינו לרוסים, לאשכנזים, לצרפתים, לבריטים, לרומינים וגם לפּולנים, אך לא בני אדם, כי אם בעלי דו-פּרצופים.

*

וחיינו במצב כזה כל כך מרים, כל כך רעים ונוראים; תמיד תלויים אנחנו בדעת אחרים; נפעלים ולא פועלים ובשום אופן לא נוכל להתפּתח יען כי אין כל רצון לנו כי אם לאלה אשר נחקם כקופים.

*

ד"ר ליאון פּינסקר, במחברתו “אוטו-אמאנציפּציון” (חירות עצמית), מתאר את מצבנו בדברים האלה:

אונזער פאַטערלאַנד – די פרעמדע;

אונזער איינהייט – צערשטרייאונג;

אונזער וואַפע – דעמוטה (הכנעה);

אונזער וועהרקראַפט – פלוכט (מנוסה);

אונזער אָריגינאַליטעט – אנפאַסונג (חקוי);

אונזער צוקונפט – נאכסטע טאַג.

*

פיר די לעבענדיגע – אַ טאָדטער;

פיר די איינגעבאָרענע – אַ פרעמדער;

פיר די איינהיימישע – אַ לאַנדשטרייכער;

פיר די בעזיטצענדע – אַ בעטלער;

פיר די ארימע – אַן אויסבייטער;

פיר די פּאַטריאָטען – אַ פאַטערלאַנדסלאָזער;

פיר אַלע קלאַסען – אַ קאָנקורענט.

*

או במלים אחרות:

מת בין החיים;

גר בין האזרחים;

נודד בין היושבים בארצם;

עשיר בין העניים;

עני בין העשירים;

סוציאַליסטי בין בעלי ההון;

בעל אוצרות בין הסוציאליסטים;

לאומי בין הקוסמופּוליטים;

קוסמופּוליטי בין הלאומיים.

*

מה נורא המצב הזה להעם אשר המכבים היו יוצאי חלציו והנביאים על ברכיו חונכו!…

*

“ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל בכל מסעיהם”.

“ואם לא יעלה הענן ולא יסעו עד יום העלתו, כי ענן ה' על המשכן יומם, ואש תהיה לילה בו לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם”.

וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך – זה אלפּים שנה – ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה.

“לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם”.

*

ככה ידוד הנודד בין שני העמודים, הענן והאש, עדי ימצא מקום לו, משכן לתורתו, דתו, ספרותו ושפתו בארץ אבותיו, ארץ הפּלאות.

*

“חזק, חזק ונתחזק!” קוראים אנחנו כלנו היום בקול גדול היוצא מלב כל האומה; חזקו ונתחזקה להיות יהודים בצאַתנו ובאהלנו; יהודים בכל דרכינו, בשבתנו בביתנו ובלכתנו בדרך, בשכבנו ובקומנו.

אם נהיה יהודים נהיה בני אדם. וכשם שהשם צרפתי או בריטי איננו גורע מאומה משם האדם הכללי, ככה גם השם יהודי יתנוסס בתוך כל משפּחות הגוים לגאון ולתפארת בשובו לימי עלומיו ויציץ ופרח כבימי קדם.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47810 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!