הנביא האחרון הוא לפי דעת רבים המיסד הראשון מכנסת הגדולה והוא עזרא הסופר ושמו – מלאכי – הוא משאל.
*
למה נקרא שמם אנשי כנסת הגדולה? לפי שהחזירו את העטרה ליושנה; דניאל אמר: “איה גבורותיו?”; ירמיה אמר: “איה נוראותיו?”; אתו אנהו ואמרי: אדרבה: הן הן גבורותיו, הן הן נוראותיו.
(יומא ס"ט)
“ואם יבקש אדם בזמן הזה לראות מה שהוא דומה לענינים ההם? כלומר להאותות והמופתים הנוראים שנעשו על ידי משה נביאנו, יביט בעין האמת עמדנו בין האומות מעת הגלות וסדור ענינינו ביניהם עם מה שאנו בלתי מסכימים עמהם בעניני האמונה והם יודעים בזה.”
(חובת הלבבות)
*
“כי אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם”. בפסוק הזה צפונה כונת אנשי כנסת הגדולה, באמרם: “אדרבה, הן הן גבורותיו, הן הן נוראותיו” ועזרא הוא מלאכי והוא היה מיסד הכנסת הגדולה. וכונתו אם תרצו להוכח כי אני ה' לא שניתי אז עליכם לזכור כי אתם בני יעקב לא כליתם. לאמר: “לולי ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל!”
קיום עם ישראל יעיד על מציאות ה' –
“אתם עדי!”
*
“אנחנו האומה הגדולה מכבר, שה פזורה מימי קדם, אחרי כל מה שעבר עליה מהצרות והתמורות אלפּים בשנים רבו ועצמו תמיד הקמים עלינו להשמידנו ולאבדנו ולא יכלו לנו, ומה יענה פילוסוף חריף? היד המקרה תעשה כל אלה? חי נפשי, כי בהתבונני בנפלאות אלה גדלו אצלי יותר מכל הנסים והנפלאות שעשה השי”ת לאבותינו במצרים ובמדבר."
(הגאון יעבץ בסדורו)
“הפלא ופלא! איך אחרי כל התלאות והצרות שעברו על היהודים באופן שכמה מושלים נוסדו יחד לאמר: “לכו ונכחידם מגוי” והם עדיין עומדים באמונתם בכל קצוי ארץ. השגחת ה' צהורה וברורה עד שלא יוכל איש להכחישה.”
(החכם הנוצרי האלבערג, בהעתקת צווייפעל)
*
“הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בא יום ה' הגדול והנורא והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם”.
*
שתי מתנות טובות ונצחיות נתן העם להחוזה הגלעדי הנפלא והיחיד במינו: “כסאו של אליהו” ו“כוסו של אליהו”, שניהם הסדר והברית, המעשים היותר נשגבים בחיי האומה, הראשון בחיי העם הכללי מיום צאתו מעבדות לחירות, והשני בחיי היהודי הפּרטי מהעברי הראשון זה כארבעת אלפים שנה.
*
את שניהם נתן העם במתנה לנביאו הנצחי, כי בו בחר מכל חוזיו ונביאיו.
מדוע? מדוע לא השיבם לבעליהם יוצריהם? כסאו של אברהם לכורת הברית וכוסו של משה להפּודה והגואל?…
*
התשבי נולד כארבע מאות שנה בטרם הולדו – פּנחס זה אליהו ואליהו זה פּנחס, הורונו חכמינו; קנאתם לה' אחת היא; שניהם לחמו בקנאה נוראה עם המתבוללים, וכפנחס כן אליהו לא נשאו פני מלכים ומלכות, נשיאים ונשיאות, הראשון את זמרי וכזבי והשני את אחאב ואיזבל.
*
בו יתגשם הרוח הלאומי הנאמן הלוחם בקנאתו הנוראה עם עובדי הבעל ומרשיעי הברית, והסוכך באדרתו על עמו הנרדף בכלל ועל בני עמו בפרט; גם על “איש חסיד בלי מזון ומחיה” ישים עינו לטובה; מתכלכל מעורבים, שותה מים מבצת הנחל; מחיה את הילד המת לאלמנה החיה.
הגלעדי לא מת, כי אם התרומם השמימה ומוריד טל תחיה עלינו, הוא רק ישיב את ישראל הגוסס ציונה ויאמר אליה: “ראי, הנה חי בנך”.
העם לא הולידו לפני הולדו ולא נתנהו למות, הוא נתן לו את כסא הברית וכוס הגאולה, כי לו ולרוחו המה.
ולפני בא יום ה' הגדול והנורא ישיב לב אבות על בניהם ולב בנים על אבותם.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.