“על המנורה הטהורה יערוך את הנרות לפני ה' תמיד, על המנורה הטהורה: על טהרה של מנורה, שלא יסמכנה בקיסמין ובצרורות”.
(ילקוט שמעוני)
מלחמה נוראה ואיומה בין שתיהן מימות עולם, ויד הראשונה גברה תמיד על האחרונה באש קנאתה.
*
מסוקרט היוני עד גאלילי ועד קרבנות-האינקויזיציה האחרונים, אשר הקריבו את חייהם בעד מחשבותיהם, אין קץ ואין מספּר.
*
לא רק את האנשים החפשים שרפו חיים, כי אם גם את הספרים שמו לגלים נצים.
*
הכליף שרף את אוצר ספריו, והישועיים דנו בשרפה את כל כתבי-היד אשר אינם מתאימים עם רוחם, ולא לפלא הוא כי התלמוד נשרף כמה פעמים, אחרי אשר הזהירו הישועיים לבלי ילמדו גם את ספרי הקדש.
*
לא כן היא דתנו. היא אחות נאמנה להדעת. היא איננה מצוה להאמין, כי אם לדעת ולעשות.
אברהם העברי הראשון שאל: “במה אדע?” – והאמין בה', ויחשבה לו צדקה.
*
“וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים, וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים, וייראו העם את ה‘, ויאמינו בה’ ובמשה עבדו” –
אחרי אשר ראו, יראו והאמינו.
*
דע, וידעת, שמע, ראה, ועשה – ולא האמן, כבנותיה המוליכות את ההולכים אחריהן בעורון ובמחשכים.
*
שמואל הורה: שמוע והקשב; ספר משלי מרומם את החכמה למעלה ראש.
“לכן גלה עמי מבלי הדעת!” – הרעים בן אמוץ בקולו.
“נדמו עמי מבלי הדעת, כי אתה הדעת מאסת ואמאסך מכהן לי” – קרא בן בארי.
"כי למקטנם ועד גדולם ילכו לדעת את ה' " – נבא בן חלקיהו החוזה.
עזרא הסופר קרא בספר תורת האלהים מפרש ושום שכל ויבינו במקרא.
*
חז"ל ידעו והבינו בכל מקצעות החכמה בימיהם: – פיזיולוגיה בחולין; מתימטיקה בעירובין; תורת המשפּטים בנזיקין; הסנהדרין היו בלשנים; אנשי כנסת הגדולה תקנו להתפּלל על הדעת בשמונה עשרה: ותן בלבנו להבין ולהשכיל, לשמוע, ללמוד וללמד – מתפּללים אנחנו לפני קריאת שמע.
*
אבות הכנסיה הנוצרית הורו רק להאמין ולא להבין בכתבי הקדש ויושיבו את העם במחשכים.
*
חכמינו השפּילו מאד את ערך הת“ח, אשר אין בו דעה, ו”טוב ממזר תלמיד חכם מכהן גדול עם הארץ".
“דעת קנית – מה חסרת? דעת חסרת – מה קנית”?
(תנחומא ויקרא פ"א)
“ובחסר כל – רב נחמן אמר: בלא דעה. אמר אביי: נקטינן אין עני אלא בדעה. במערבא אמרי: דדא ביה כולא ביה, דלא דא ביה מה ביה. דא קני מה חסר, דא לא קני מה קני.”
(נדרים מא.)
*
הדת ההולכת שלובת זרוע עם הדעת עוררה את רוח נביאיה לאהוב את כל המין האנושי ולבכות על אסון כל העמים, ובן אמוץ קרא במר נפשו:
“גפן שבמה אריוך דמעתי!”
(ישעיה ט"ז)
*
בחשכת ימי-הבינים בתוך הערפל התנוססו כוכבים מזהירים בשמי היהדות: המימוני, הלוי, בני עזרא, בן גבירול, בן נחמן, בן גרשון, בדרשי, הקמחים, ועוד ועוד.
*
החסיד בחיי העיר בהקדמתו ל“חובת הלבבות” ללמוד ולדעת ולבלי לכת בעורון אחרי הפּקח האחד, לבל יפּלו כלם אחרי נפלו…
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.