רקע
צבי הירש מסליאנסקי

המצות התלויות בארץ הן הנה חכמתנו ובינתנו לעיני כל העמים, ובראשן מתנוסס היובל כאבן נזר.

*

קבוץ ההון על ידי מקרים רעים בידי איש אחד הוא מחלה נוראה להכלל; גורל הפּרטים המטים לנפּול; היובל הוא הרופא הכללי והפּרטי גם יחד.

*

קול השופר, קול התרועה – סמל האחדות; קריאת התרנגולת לאפרוחיה לקבצן בצל כנפיה, בשעת הסכנה, בעת ראותה בעיני-אם את הנשר, את התחמס מעופף עליהם מלמעלה.

(מאיר-בער המנגן)

*

“והעברת שופר תרועה”, “וקדשתם את שנת החמשים שנה, וקראתם דרור בארץ לכל יושביה, יובל היא תהיה לכם, ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפּחתו תשובו”.

*

החופש האמתי, כי כל איש ואיש ישתדל לשוב לאחוזתו ולמשפּחתו, לעמו, לארצו, לדתו, לדברי-ימיו, לספרותו ולשפתו. – תשובו!

*

אל כל אלה אשר עזבו את עמם מרוב עשרם ויגדלו ויצאו מאחיהם, גם לאלה נקרא: “תשובו! תשובו!

*

חבת ציון נולדה בחרבנה. ומה השכילו מסדרי ההפטרות בתתם לנו את נבואת ירמיה לעודדנו, כי עוד נזכה לחוג את חג היובל. אחרי אשר הביא עליהם את הרעה, כן יביא עליהם את הטובה – “שדות בכסף יקנו” – ויסמל את נבואתו במעשה, בקנותו מידי חנמאל בן דודו את שדהו בדבר ה'.

*

“ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפּחתו תשובו!”.

בשוב האדם אל אחוזתו, אז גם אל משפּחתו ישוב, כי “אחי רש שנאוהו ואוהבי עשיר רבים”. – “וישגב אביון מעוני, וישם כצאן משפּחות!” (אלשיך). אין בכלל אלא מה שבפרט, וזאת היא הציוניות הנאמנה, יען כי “חכמת המסכן בזויה” ועלינו להראות בפועל את חמדת יובלנו בארצנו במעשה ולא במדרש.

*

“ביום הכפּורים תעבירו שופר בכל ארצכם – מכאן אמר רבי ישמעאל: מראש השנה ועד יום הכפּורים לא היו העבדים נפטרים לבתיהם, ולא היו משתעבדים לאדוניהם, אלא אוכלים ושותים ושמחים ועטרותיהם בראשיהם, כיון שהגיע יום כפּורים, תקעו בית דין בשופר, נפטרו עבדים לבתיהם ושדות חוזרות לבעליהן.”

(ראש השנה ח.)

*

“וקראתם דרור בארץ לכל יושביה” – יכול בארץ אין, בחוץ לארץ לא? תלמוד לומר: “כי יובל הוא”, בכל מקום; אם כן מה תלמוד לומר בארץ? בזמן שהדרור נוהג בארץ, נוהג בחוץ לארץ; אין הדרור נוהג בארץ, אין נוהג בחוץ לארץ".

(קדושין ל"ז.)

*

זאת היא משאת נפש הציוניות להנהיג את הדרור בארץ, וראו כל העמים, כי מציון תצא תורה ואורה, דרור וחופש גם יחד.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47919 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20499 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!