“קרא עלי מועד לשבור בחורי”. (איכה, א, טו1)
“אוי לנו כי פנה היום, כי ינטו צללי ערב”. (ירמיה ו' ד')
ה“יאהרצייט” הלאומי, יום אבל לישראל; ביום המר והנמהר הזה חרב בית מקדשו הראשון על ידי נבוזראדן; בו ביום חרב ההיכל השני על ידי טיטוס; ביום זה חרבה ביתר; בו ביום גרשו את אחינו מספרד, וביום זה חתם אלכסנדר השלישי קיסר רוסיה, בשנת תרנ"ב, את יציאת היהודים מרוסיה לארגנטינא, בתנאי, כי יאבדו זכותם משוב שנית לרוסיה.
*
“מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה את חללי בת עמי” ביום האיום והנורא הזה בתולדות ישראל.
*
איום הוא היום הזה עם כל מאורעותיו לא רק להאדוקים היראים והחרדים, כי אם גם להנאורים והחפשים אם אך זיק אהבת עמם לא עומם בקרבם.
*
אולם מה תועילנה הדמעות, ומה תושיענה הקינות, אחרי אשר זה כאלפּים שנה הננו בוכים ומיללים ומאום לא נושענו.
*
לו יסדו אבות-אבותינו את האוצר הלאומי, הקרן הקימת לישראל, אשר נוסד בדורנו, כי אז כבר נושענו תשועת עולמים.
המקרים האחרונים בארצות שונות, אשר גם בשם נאורות תקראנה, מזכירים לנו את דברי מחוקקנו:
“ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגלך”.
את מנוחתנו נשיג רק בארצנו, ועלינו להשיגה ולהמציאה לנו על ידי המוסדים הגדולים: “האוצר הלאומי” ו“הקרן הקימת לישראל”.
*
לא דמעות, כי אם די-מעות דורשת ארצנו הקדושה.
*
“כי באש הצתה, ובאש אתה עתיד לבנותה!” נתפּלל היום. אמנם כן! באש של המחלוקת, שנאת חנם ופירוד הלבבות שרפנו את מקדשנו, ובאש של אחדות וחבה נבנהו בקרוב.
-
“ט” במקור המודפס. צ“ל: טו – הערת פב”י. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.