רקע
צבי הירש מסליאנסקי
ישעיהו בן אמוץ הנביא

אדון החוזים ואביר הנביאים הזה היה מורם מכל אחיו הנביאים בגזע מוצאו, בכשרונו, בהגיונו העז ובנועם שפתו הכבירה והאדירה.

*

אמוץ אביו ואמציהו מלך יהודה אחים היו ובזאת התעלה והתנשא על כל אחיו החוזים, כי מרום מצבו הרעים על “שרי העם וזקניו, הבוערים את הכרם”; על בנות ציון, ההולכות נטויות גרון, הרודפות אחרי עדיים ומחלצות, המעכסות ברגליהן לצודד את נפשות הגברים. כהחוזה הגלעדי נשא אדרת שער או שק על מתניו. כארבעים שנה עבד את עבודת קדשו, ויהי עשוי לבלי חת, וברוחו הכביר חזק ידים רפות ויאמצם באלהי ישעו.

*

בימיו נבנתה העיר רומה הכבירה, אשר נועדה להיות גברת כל הממלכות בחוקיה ומשפּטיה העריצים, תורת ממלכתה הטבעה על הכח והעריצות, על שלטון האדם באדם לרע לו. ה“פּטריציים” (האצילים) משלו בחזקת ידם על ה“פּלביים” (המון העם) ואוי היה לאחד ההמון אשר העיז לדרוש מהמושלים משפּט וצדק, כי דרישה כזאת נחשבה למרד בממלכה. לפי המשפּט הרומי הכח הוא היושר וכל דאלים גבר.

ככה נחלק העם לשתי מפלגות: למושלים ולעבדים, לבני עליה ובני תחתיה, – ההפך הקיצוני מתורת משה, אשר קבעה “משפּט אחד לאזרח ולגר הגר בארץ”, על היסוד הנאמן, כי היושר הוא הכח ואין יתרון לאיש אחד על רעהו בדרכי החיים.

*

בן אמוץ התחזק במעוז תורת משה, הדורשת צדק ומשפט לכל העם כלו, ויגער במושליו בשם ה', לאמר:

"ה' במשפט יבא עם זקני עמו ושריו. ואתם בערתם הכרם,

גזלת העני בבתיכם. מה לכם תדכאו עמי ופני עניים תטחנו?!"

*

בטהר לבו ובאומץ רוחו הסיר את המסכה הנסוכה על הצבועים המכבדים את ה' רק בפיהם ולבם רחק ממנו, ויכם בשבט פיו:

“כי תבאו לראות פני – מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי?!”

*

ישעיהו יצא בעקבות שני גדולי הנביאים אשר היו לפניו, שמואל ואליהו, ויקבץ אליו חבל ענוים מבני עניים, ויורם וידריכם בדרכי נבואתו ויקראם בשם:

“הילדים, אשר נתן לי ה'” –

ילדי רוחו.

*

איומה היתה מלחמתו בשכורי אפרים וכהני בית אל, אשר כקופים חקו את שכניהם במשובתם ותעלוליהם, הסיר מעליהם את עטרת גאותם ובזרם ברד ושער קטב הניחה לארץ וירמסנה ברגליו.

*

בן אמוץ לא הסתפּק בנבואתו על עמו, כי גם נשא משאותיו על גוים שונים, ורחמיו נכמרו גם על מואב, בהביעו:

"גפן שבמה,

אריוך דמעתי!"

*

מה נשגבה משאו על בבל בכלל ועל נבוכדנצר מלכה בפרט, אל שאול הורידו, אל ירכתי בור; רמה הציע תחתיו ובתולעה כסהו.

בקלון ובבוז גער בו:

"ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב,1 לבוש הרוגים

מטעני חרב יורדי אל אבני בור כפגר מובס".

לא לחנם השיב בן אמוץ על שאלת השם: "את מי אשלח ומי ילך לנו?" – “הנני שלחני!”, יען כי חש בנפשו את כחו העצום וכשרונותיו הנפלאים. וחכמינו המשילוהו נגד יחזקאל כבן כרך נגד בן כפר…

*

בכבודו ובעצמו יתאר לנו את השפּעת נבואתו הראשונה, כי אחד מן השרפים לקח רצפּה מעל המזבח ויגע על פיו…

*

מתנה טובה, חמדה גנוזה, כשרון נפלא, היא הרצפּה, מבורא ניב שפתים.

*

ככה עמד החוזה הנאדר בקודש על עמדתו שנים רבות, ויעבוד את עמו בחרף נפש, עדי אשר האגדה לקחתו מאתנו ותתנהו ביד מנשה להמיתו במיתה משונה ואיומה, מות קדושים וטהורים.

*

הוי, מדוע לא ישים השרף כעת את הרצפּה על פיות מטיפינו בדורנו להסר עונם ולכפּר חטאתם, כי יוכלו כמוהו להלחם עם הצביעות מעבר מזה ועם ההתבוללות מעבר מזה…


  1. הדמיון של “כנצר נתעב” איננו מובן, כי אין כל תיעוב ומיאוס בנצר, ואיננו מתאים עם “פּגר מובס”. אבל אם נזכור, כי כשם שבשמות העבריים נלוה שם ה' אליהם, כמו מחויאל, מתושאל, ידידיה, עובדיה, כן גם בשמות הבבליים נלוו שמות האלילים “נבו” ו“בל”, כמו נבוזראדן, נבוכדנצר, בלשצר. ועכשיו בהורידו אותו מגדולתו, הסיר משמו העצם את שם אלילו: “נבו”, ויקראהו בשם “כנצר נתעב!”  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47800 יצירות מאת 2657 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20142 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!