רקע
צבי הירש מסליאנסקי
הפּרושים, הצדוקים והאיסיים

אחרי מות יהודה המכבי, היה יונתן אחיו לראש ולכהן על יהודה. שמונה עשרה שנה שפט את העם במועצות ודעת ויחזק את מבצרי הארץ. אך טריפון, שר צבא סוריה, התנכל בערמתו אליו וימיתהו, וכל העם ספדו עליו, ויקימו את שמעון אחיו תחתיו.

*

שמעון נבחר בכתר שר ונשיא, ויחלו לכתוב בספרי־הזכרונות ובכל השטרות:

“בשנה הראשונה לשמעון הכהן הגדול שר ונשיא ליהודים”.

החשמונאי הזה בער את יתר הפּליטה מהמתיונים ויהודה שבה אל אלהיה בכל לבה, ותבצר את עמדתה. כל ראשי העם וזקניו כרתו ברית עם שמעון ויתנו את הכהונה והממשלה לו ולזרעו אחריו, ויכתבו את הדברים האלה על לוחות נחשת ויתלום על העמודים במבוא בית ה'.

שבע שנים אחז שמעון את שבט המשרה בידו ברוב עוז. אחרי כן נפל שדוד בידי חתנו תלמי המרצח. הוא ורעיתו ובניו, יהודה ומתתיהו, כלם נקטפו בעודם באבם, ותחתיו הוקם על יוחנן־הורקנוס בנו.

*

הנה זאת היתה אחרית חמשת האחים הגבורים, אשר כלם הקריבו את נפשם בעד עמם, וגם אחד מהם לא מת על משכבו בשלום.

*

הורקנוס הכניע את השומרונים ויהרוס את בית מקדשם אשר עמד על הר גריזים שלש מאות שנה. אחרי כן הכביד את עולו על האדומים, עדי אשר התיהדו, ובמרוצת הזמן היו כספּחת לבני ישראל. ועליהם חרץ התלמוד את משפּטו:

“קשים גרים לישראל כספּחת!” (יבמות מז:, קט:)

מעשהו זה היה נגד רוח היהדות הצרופה, אשר אך ברוח ובדעת תמשוך אליה את מאמיניה ותומכיה.

שלשים שנה היה יוחנן הורקנוס כהן גדול ונשיא. בימיו התחלקה יהודה לשלש מפלגות: “פּרושים”, “צדוקים” ו“איסיים”.

*

האיסיים אך ברוח יסודם, – כנשמות בלי גויות; הצדוקים אך בחומר שמו כל מעינם, – כגופים בלי נשמות, והפּרושים חברו את החומר עם הרוח, את הגוף עם הנפש:

*

אומללות הנה הנשמות דאזלין ערטילאין – האיסיים.

פּגרים מתים הנה הגויות בלי נפש ורוח ואחריתן עדי אובד – הצדוקים.

בריאים, רעננים, חיים וקימים המה הגופים אשר נשמות שונות בקרבם – הפּרושים. הם המה הבסיס הנאמן להיהדות החיה והקימה עד היום, ועוד חיה תחיה כל ימי השמים על הארץ.

*

השם “פּרושים” בארמית הוא כמו “נבדלים” בעברית, ועוד בימי עזרא התחלק העם לשנים:

“יהודים אשר לא נבדלו מטומאת גויי הארץ” (עזרא ט)

“ולנבדלים מגויי הארצות אל תורת האלהים” (נחמיה י)

*

ה“צדוקים” היו אוכלי אותיות ויאבנו ויחנטו את התורה שבכתב, ובתוך כל הדברים אשר התנגדו להפּרושים מצטיינים אלו השלשה: “עין תחת עין”, “ופרשו את השמלה”, “וירקה בפניו”. משמעם כפשוטם.

ה“אסיים” או “אסחיים”, מן “סחא” בארמית, “טבל” בעברית, והתלמוד קורא אותם בשם “טובלי שחרית”. לדעת אחרים הם נקראים על שם “איסי”

אשר היה מיסדם ומנהלם. ישנם אומרים, כי מהשם "אסיא (רופא) הם באים, יען כי רפאו את חוליהם בשמות, בהשבעות ולחשים.

*

המפלגה הזאת התרחקה מהחיים, התנשאה מעל הארץ ותרקיע שחקים. כלם עזבו את חיי העיר ויחיו במדבר וערבה. כיס אחד היה לכלם, נשים לא נשאו, בגדים לבנים לבשו ואזור ויתד על מתניהם תמיד. ביום השבת נמנעו מהסך רגליהם. כל דבר היוצא מן החי לא אכלו, ורק תמרים ותאנים ועשבי השדה היו מחיתם. כל יין ושכר לא שתו. קטנה היתה המפלגה הזאת, בעלת אלפים מספּר ולא התערבה בעניני המדינות והממשלה. אדיר כל חפצם ומשא נפשם היתה רק “מלכות השמים” ויעמיקו חקר בלמודים נסתרים אשר העלו אתם מבבל, בתורת סודות האמגושים מפּרס; ממנה הסתעפה התורה החדשה, אשר נתנה כבוד־אלהים לבן־תמותה, ואשר יוחנן המטבל, אחד מבני המפלגה הזאת, היה מבשרה וישו הנוצרי בן יוסף הנגר מנצרת היה מיסדה; התורה הרחוקה מהחיים והארץ והקרובה להמות והשמים…

*

הפּרושים, אשר הם היו רוב מנינו ורוב בנינו של העם, הלכו בתוך, בשביל הזהב בין הצדוקים והאסיים, בין הארציים החמריים ובין השמימיים הרוחניים, לא המיתו את הרוח ולא אבנו את האותיות כהצדוקים ולא הכניעו כליל את החומר, לא התרוממו מעל הארץ ולא עפו בחוג השמים כמו האסיים; אנשים חיים היו הפּרושים, אהבו את החיים, מעורבים עם הבריות, התענינו בישוב העולם, נשאו נשים, את חיי־המשפּחה הקדישו ויעשו חיל בתורה ודרך־ארץ גם יחד.

*

בכל ימי ממשלתו היה הורקנוס אוהב נאמן להפּרושים, אבל בסוף ימיו, על ידי מלשיני בסתר והולכי רכיל ממפלגת הצדוקים, נהפך לבו ויהי לצדוקי אדוק, וידיח את הפּרושים מכל המשרות הכבודות, ויגדל הפּרץ ביהודה ותרב המשטמה בעם.

*

אחרית דבר: הצדוקים והאסיים היו כלא היו ויד הפּרושים רוממה וקימה.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 53502 יצירות מאת 3182 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22052 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!