רקע
צבי הירש מסליאנסקי

אחרי מות יוחנן־הורקנוס משל אריסתובל בנו על העם. הוא היה מתיון ואביר־לב. את אמו הסיר מגבירה ויושיבה בכלא עם שלשת אחיו. הגברת מתה בבית־האסירים.

אריסתובל היה הראשון אשר שם כתר מלכות על ראשו. העם התקצף והתמרמר על זאת, בחשבו בצדק, כי המלוכה והכתר המה רק נחלת בני דוד מלכם. הקול יצא עליו, כי גם באנטיגנוס אחיו שלח ידו וימיתהו.

*

רק שנה אחת מלך אריסתובל, וימת ממחלתו הקשה. תחתיו מלך יונתן אחיו הצעיר ושמו היוני אלכסנד-ינאי. שם אשתו שלומית אחות שמעון בן שטח ראש הפּרושים. היא היתה אחת הנשים המצוינות מבני עמנו. כל מעיניה היו לעשות אך טוב ולרומם את קרן העם.

*

שמעון בן שטח השתדל לפעול על לב אחותו המלכה לטובת הפּרושים, אולם גיסו המלך ינאי התנגד לתורת הפּרושים, ובאחד מימי חג הסוכות, בשמחת “נסוך המים”, הראה בפועל את שנאתו להפּרושים, בקחתו את כד הכסף המלא מים לנסכם על המזרח וישפכם ארצה, ויאמר:

“אך חוק בדוי הוא מהפּרושים לנסוך מים על המזבח”.

העם התקצף על מלכם הצדוקי וישליכו עליו את אתגרוגיהם ויגערו בו וינאצוהו ויחרפוהו בשם:

“נכד אשה חללה ממודעית!”

אות נתן לצבא המלך, אשר השתערו על העם ויפּילו מהם כששת אלפים איש בחצר בית ה'. ויגדל הפּרץ מאד בין העם והמלך – ומה גם אחרי אשר תלה שמונה מאות איש מן הפּרושים על העצים נגד ארמונו – ויכנוהו בשם "המרצח”.

*

שש שנים ארכה מלחמת ינאי עם הפּרושים ויפּלו מן העם חמשים אלף איש.

*

המלך ינאי המרצח חלה, ובחושו כי קרבו ימיו למות, וירך לבו וינחם על כל הרעות אשר עשה ועל הדם אשר שפך, וימסור את ממשלתו לשלומית אשתו המלכה ויצו אותה לפני מותו:

"אל תתיראי מן הפּרושים ולא ממי שאינן פּרושים, אלא מן

הצבועים שדומים לפרושים, שמעשיהם מעשי זמרי ומבקשין

שכר כפנחס". (סוטה כב:)

*

בן חמשים שנה היה ינאי במותו, בשנת השבע ועשרים למלכותו, ומהיום ההוא והלאה חדלו לכתוב את המלים "כהן לאל עליון" בכתבי המלך.

שלומית ישבה על כסא המלוכה, הארץ שקטה, ויד הפּרושים רוממה בימי המלכה המאושרה, ואחיה שמעון בן שטח תקן תקנות גדולות ומועילות.

תשע שנים מלכה שלומית והשנים האלה היו שנות אושר, ברכה ושלום –

"עד שנעשו חטים ככליות, שעורים כגרעיני זיתים

ועדשים כדנרי זהב וצררו מהם דוגמא לדורות". (תענית כג)

שמעון בן שטח, אחי המלכה, הזמין אליו את יהודה בן טבאי, אשר התגורר באלכסנדריה של מרים, במכתב לאמר:

"מני ירושלים עיר הקודש – לך אלכסנדריה אחותי! בעלי

שרוי בתוכך ואני יושבת שוממה וגלמודה."

ושני החכמים האלה, בן שטח ובן טבאי, הרימו את קרן הדת למעלה ראש.

*

ותחי המלכה הטובה שבעים ושלש שנים ואחרי מותה התקדרו שמי יהודה בעננים שחורים; מדנים וריב אחים התפרצו בין הורקנוס ואריסתובל בניה. הורקנוס הבכור היה איש ישר, אך מוג־לב וחלש, ואריסתובל היה הפכו, אביר־לב, עז־נפש ושואף קרבות.

מלחמת־אחים אכזריה התפּרצה בחימה שפוכה ותשם שמות ביהודה.

*

הורקנוס השני ישב על כסא ממלכתו, ואיסתובל ושרי־צבאו הצדוקים אספו חיל רב, ויעלו להלחם עליו, וינגף הורקנוס בבקעת יריחו וינס ירושלימה ושם, במקדש ה', התרצו, התפּיסו, ויכרתו ברית: הכהונה נתנה להורקנוס והמלוכה לאריסתובל אחיו, ולאות שלום ואהבת אחים נתן הראשון את אלכסנדריה בתו לאלכסנדר בן השני.

*

כמעט קט חדלו המדנים והעם נח ושקט. אולם לא ארכו הימים ואנטיפטר האדומי, מזרע הגרים אשר התיהדו בימי הורקנוס הראשון, איש ערום ונוכל כנחש, אשר הורקנוס השני שמהו לאיש עצתו, פתחו להפר את הברית אשר כרת עם אריסתובל אחיו, ויצאו יחד מירושלים לילה אל חרת מלך ערב, אשר נתן להם חיל, וישובו ויעלו על ירושלים ויצורו עליה.

*

הורקנוס וחילו היו מחוץ לירושלים ואריסתובל בפנים. הלחם אזל מן העיר וגם הבקר אפס, ולא יכלו להקריב את קרבנותיהם, וימי הפּסח ממשמשים ובאים; בכל יום הורידו מעל החומה סל מלא כסף מחיר הבקר אשר העלו תמורתו. בעצת הנוכל אנטיפטר שמו חזיר תחת כבש. הנבלה הנוראה הזאת הדאיבה את לבות כל העם והסנהדרין גזרו:

“ארור אדם המגדל חזירים!”

חוני המעגל הקדוש נתפש בידי חיל צבא הורקנוס ויאלצו את הצדיק התם הזה לקלל את הנצורים. אולם הקדוש נשא עיניו השמימה ויתפּלל:

"רבונו של עולם! הללו העומדים עלי, עמך הם; והללו

שבמצור, כהני קדשךָ הם. יהי רצון מלפניך, שלא תשמע בקול

שניהם!"

אנשי חיל הורקנוס התמרמרו עליו וימתוהו ויקרעוהו לבתרים.

*

בהריח הנשר הומי מרחוק את דמי היונה בארץ יהודה, פּרש את כנפיו השחורות עליה ויתקע את צפּרניו החדות בלבה. שני האחים התיצבו למשפּט לפני פּומפּיוס הרומי, אשר לקח את אריסתובל שבי, ואת הורקנוס הכהן הגדול שם לנשיא יהודה תחת ממשלת רומה ואנטיפטר האדומי היה למשנהו ואיש עצתו.

*

מלחמת־האחים האכזריה הזאת שמה קץ לגבורת החשמונאים וחופש היהודים גם יחד.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47906 יצירות מאת 2671 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20429 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!