רקע
צבי הירש מסליאנסקי
ידידיה האלכסנדרוני

בשנת ג' אלפים תש"ס, בשנה אשר בה נולד בן מרים התועה והמתעה היותר גדול, הופיע כוכב מזהיר על שמי ישראל סבא באלכסנדריה המצרית. הוריו הנכבדים קראוהו בשם הנאה לו “ידידיה” וחכמי תבל כנוהו בשם “פילון היהודי”.

גדול ומורם היה ידידיה בחכמה הכללית, עדי אשר חכמי דורו הביעו משפּטם עליו, כי נעלה הוא עליהם בשכלו העמוק ובסגנונו הנפלא, וימשילוהו לאפּלטון היוני.

בימיו נשבה רוח חפשית קצונית על חכמי היהודים במצרים, ותשם שמות בדת ותערער את עקרי האמונה, בהרימם את התורה על הפילוסופיה היונית, ויניפו יד על המצוות והחוקים וישימו במו כונות זרות לפי רוח המיתולוגיה היונית, וכל הגיונות וחזיונות היונים מצאו בספּורי התורה. ביותר דרשו כמין חומר את שמות־העצם של האבות הקדושים: אברהם היה למו לסמל הקנאה, ושרה לסמל הצדקה, וכן הלאה. ובכן החליטו, כי לא המעשה הוא העיקר, כי אם המדרש; הפרו את החוקים וינזרו לבושת. רבים מהם המירו דתם בדת היונית. גם בן אחי ידידיה היה בין המומרים, וירע לעמו כבן ממר להוריו.

*

אז קנא האיש היהודי הגדול והנאור הזה וילחם עם המהרסים בהגיונו הכביר ובסגנונו הנמרץ, ויוכיחם לדעת, כי הדעות מבלי מעשים והמחשבות בלי חוקים הנה כמו נשמות בלי גויות, באמרו:

“תורתנו תצונו, לא רק להבין את כונת המצוות, כי אם גם לעשותן”.

בכל לבו ונפשו היה מסור אל שטת האלכסנדרונים לבאר את ספּורי התורה ושמות גבוריה באופן אליגורי, אולם לא הלך בדרכם בפועל, כי הקדיש והעריץ את החוקים ויקדשם ויקיימם גם יחד.

ידידיה היה אבי תורת האפּלטונים החדשים, אשר ממנה התפּתחה “חכמת הקבלה” ויודעיה נקבו בשם “יודעי-חן”.

רעיתו התאמרה בכבודו, ולא התקשטה בעדיים גם בשבתה בחברת המטרונות ברומה. וכאשר שאלוה: “איפה המה עדייך?” רמזה על אישה, באמרה: “בעלי הוא עדיי!”.

כקוי אור השמש, כן חדרו לקחי ידידיה וחבריו חכמי אלכסנדריה בתוך חשכת תורת האלילים, ויגרשו את ערפּלי האלימפּוס עם כל תעתועיו, ועיני החכמים והנבונים נפקחו לראות את ארחות המוסר,הצדק והיושר היוצאים מהיהדות, ויזניחו את הבליהם ועצביהם, ויספחו אל בית יעקב ויתיהדו.

וידידיה מספּר בספרו, כי גרי הצדק, אשר באו לחסות בצל היהדות, נרפּאו ממשובתם ומתאותם הנמאסה ויהיו לאנשי צדק הולכי נכוחה. ביחוד נלוו את ה' הנשים המטרונות של יון ורומה, אשר בטעמן הרך, בתום רוחן ובצניעותן בחלה נפשן בשקוצי המיתולוגיה המבישה ונאופיה.

בדמשק התיהדו נשים רבות ותמשכנה אחריהן גם את בעליהן וצאצאיהן ואלה, אשר לא הרהיבו עוז בנפשם להכנס בבריתו של אברהם אבינו, היו לגרים־תושבים ויתנהגו במנהגי היהדות.

בעת ההיא נלותה גם הילני המלכה ואחיה־אישה מונבז המלך, מארץ “אדיבנה” על יד הנהר חדקל, אל אמונת ישראל יחד עם בניהם. הילני פזרה כסף רב בבואה לשחר את ירושלים, ותבא אתה את חמשת נכדיה לעיר הקודש, ללמדם שם תורת ה' ושפת קדשו. היא עשתה נברשת של זהב ופרשת סוטה היתה כתובה עליה והיו החכמים מזכירים אותה לשבח. גם מונבז בנה, הנקרא בשם מונבז השני, עשה כל ידי הכלים זהב טהור. (יומא לז)

גם קבר חצבה לה הילני המלכה לא רחוק מירושלים, ובמותה הביא מונבז את עצמותיה ועצמות איזאיטוס המלך אחיו, ויקברם שם במרחק אלף ושמונה מאות רגל מירושלים.

*

לבו של האיש הגדול ידידיה האלכסנדרוני נבא לו, כי סכנה נוראה נשקפת להיהדות מבני דורו אנשי הרוח באלכסנדריה, אשר הפרו את החוקים ויבטלו את המעשים. ונבואתו התקיימה, כי על ידי אנשי הרוח התעודדה “הברית החדשה” והשליחים המפיצים את תורת הנצרות התחממו לאורה בבטלם את חומר התורה וחוקיה, ועל כרוב דמיונם הרימו את בן יוסף הנגר הנוצרי ל“בן־אלהים” ומיסד “מלכות שמים” בארץ.

*

בראש השליחים היה שאול־פּאול היהודי היוני, אשר בראשונה קנא לדתו וילשן על הנוצרים לפני השופטים, אשר ענשום בעונשים משונים ונוראים. והנה פּתאום נהפך מאויב לאוהב ובכל מאמצי כחו השתדל להפיץ את האמונה החדשה ויעשה לתורת עמים רבים, אחרי אשר הקל מעליהם את עול החוקים; בטל את המילה והשבת, התיר את כל המאכלים האסורים, ובזאת הצליח לאסוף תחת דגלו את בני הנכר לאלפים ולרבבות.

נגד התועה והמתעה הזה נלחמו כל הישרים והתמימים הכרוכים אחרי ידידיה רבם ואלופם, אשר באור בינתו הוכיחם לדעת, כי לא בדבר שפתים לבד יזכה היהודי למצוא חן בעיני ה', כי אם גם בפועל כפּים.

בצדק נוכל לחרוץ משפּט, כי שני אנשים גדולים מנה ה' בדור ההוא, דור תהפוכות, להציל את היהדות משטף הזמן: הלל הבבלי, נשיא יהודה, וידידיה האלכסנדרוני במצרים, איש איש על מחנהו במקומו.

*

את הענק הרוחני הזה בחרו אלופי אלכסנדריה להיות למו לפה ולמליץ לפני הקיסר ההולל והמשתגע קליגולה נגד הצר והאויב אפיון, אשר עולל עליהם עלילות ברשע.

בפעם הראשונה התיצבה היהדות לפני כס המשפּט עם היונות צרתה; לימין הראשונה עמד איש רוח, מלא חכמה, צדק ותום; והשניה – איש משחת קל הדעת ומפיץ כזבים. הראשון, ידידיה, הוא סמל אמונתו הקדושה, אמונת הר סיני הקדושה, והשני, אפיון, הוא סמל אמונתו רבת המהומה בת הר אלימפּוס הטמא והמזוהם.

קליגולה המשוגע ואפיון הצורר, יחד עם אמונתם השובבה, תמו, נכרתו ואינם, ועם־ידידיה ואמונתו חיים וקיימים לעולם.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47919 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20499 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!