נפלא היה האיש הגדול הזה בתכנית רוחו, בהגיונו הכביר, בכשרונותיו הנפלאים בתור סיף וסופר גם יחד. בכל תולדותינו לא נמצא איש כמוהו, אשר יכלכל בקרבו שני הפכים קיצוניים, את הטוב ואת הרע, תהלה ותהלה, מבורך ומקולל, משובח ומגונה, בונה ומהרס, מגין ומחריב. אנדרלמוסיא נראה בכל דרכיו וערבוביה במפעליו. עד היום נפגוש את שמו וזכרו בספרותנו לברכה ולקללה, לכבוד ולדראון גם יחד.
*
יוסף הכהן (שמו העברי, ואספּסינוס וטיטוס מחריבי ארצנו כנוהו פלאוויוס) נולד בשנת שלשים ושבע למספּרם למתתיהו אביו, אחד הכהנים החשובים בירושלים. אמו היתה נצר ממשפּחת החשמונאים. בעודנו ילד התראה, כי לגדולות נוצר. בהיותו בן ארבע עשרה שנה הפליא את לבות חכמי דורו בידיעתו את התורה, וישאלו את פּיו בדברי דת ודין. ויהי בהגיעו לשש עשרה שנה, שמע לקח בתורת האיסיים מפּי אחד האיסיים הגדולים, בענה שמו. כמו בקסם משכהו האיסי אחריו המדברה ויחי חיי האיסיים: הערבה היתה ביתו, עלי־העצים לבושו, במים קרים טבל בשרו יום יום וילמוד לדעת את כל סודות תורת האיסיים ומסתריהם.
מקץ שלש שנים שב לבית הוריו וימנה לחברת הפּרושים ויעזוב את חיי הנזירות.
*
השר רבי יצחק אברבנאל מחליט, כי יוסף זה הוא התנא רבי יוסי, אחד מתלמידי רבן יוחנן בן זכאי, אשר קראהו באבות בשם “חסיד”.
רבי מנשה בן ישראל, בספרו “נשמת חיים”, “סדר הדורות”, “שלשלת הקבלה” ורבי עמנואל אבוהב בספרו “וכוח הדת”, מסכימים עם אברבנאל.
*
בהיותו בן עשרים ושש שנים התיצב לפני הקיסר נירון להציל שלשה כהנים ממות, אשר נחרץ עליהם על ידי עלילה נוראה, מפּי פליכס פּחת ירושלים, וחפצו הצליח בידו. שם מצא חן בעיני הקסרית “פּפּיאה” ובעיני כל שרי המלך, וינשאוהו ויגדלוהו, ואחרי קבלו תשורות יקרות מאת המלכה, שב ירושלימה ברוב אומץ ועוז, כי חיי הרומים העליזים ותשואות העיר רומה פעלו על נפשו, ומן העת ההיא העריץ והקדיש את גבורת הרומים וחסנם.
בשובו מצא את המרד מתלקח בירושלים ורוח פּרצים אחזה בכל פּנות העם. יוסף, אשר לבו רחש כבוד לרומה, הביט מגבוה על הקנאים “אוהבי העם” ויתחפּש בערמתו, ויהלל את החופש, וישמח למראה־עין על מפּלת קיסטיוס פּקיד רומה וחילו, אשר הוכו מכה נצחת מחיל יהודה; אבל בקרבו הגה מזימות איך להשקיט את המרד.
וערמתו עמדה לו, כי הסנהדרין ובראשם הנשיא רבי שמעון בן גמליאל משחוהו לשר הצבא על הגליל, ויהיה למפקד מאת אלף בחורי ישראל, אשר בתוכם היה גם הגבור יוחנן מגוש־חלב. גם אגריפוס השני, “צל־מלך”, עזרהו להוציא את מזימותיו לפּועל.
*
יוחנן מגוש-חלב, אשר היה בלב תמים מסור בכל נימי נפשו לעמו וארצו, נוכח לדעת ולהבין את ערמת יוסף, והודיע את זאת להסנהדרין ויפקח את עיניהם לראות נכוחות. הסנהדרין שלחה כרגע צירים גלילה להסירו ממשמרתו. אבל יוסף קדם את פּני הצירים, ויתכחש להגלילים ויכם בסנורים, ויאמינו בו, בבצרו מבצרים אחדים למראה־עין, אך בסתר חבל תחבולות וירפּה את ידי העם מהתיצב נגד הרומים.
*
חרפּת עולם וכלימת נצח תנחיל התולדה לבן מתתיהו, בגלותה את כחשו ומעלו בעמו ואת נטיתו לאהבתו למחריבי ארצו; אחרי אשר עיר אחרי עיר ומבצר אחרי מבצר נלכדו בידי הרומים, ובני הגליל, שמספּרם הגיע לשלשת מליונים, כולם גבורים ואמיצי לב, לא עצרו כח לעמוד נגד אספּסינוס וחילו באשמת נכלי שר־צבאם ותחבולותיו. גם יודפּת, המבצר היותר חזק, נפל לפני רומה אחרי ארבעים יום, כאשר אזלו המים מן העיר.
*
ויוסף התחמק מן המבצר יודפּת ויתחבא באחת המערות הוא וארבעים איש עמו. יוסף הואיל להתנפּל אל הרומים ולהכנע תחת ידי ניקנור, אוהבו הנאמן מכבר; אולם פליטי החרב הריקו חרבותיהם מול חזהו ויאלצוהו להקדיש למות נפשם ולבלתי הסגר בידי האויב. כל הגבורים האלה המיתו איש את רעהו, ויותר יוסף עם איש אחד, אשר בחלקת שפתיו פתהו ויכנעו שניהם תחת הרומים.
*
אספּסינוס קבל את יוסף בכבוד, ואך למראה עין אסרהו בכבלים כשבוי, ויתן לו את אחת השבויות מבנות יהודה לאשה, ויהי לרע נאמן לטיטוס בן אספּסינוס כל ימי חייו.
*
הגליל נחרב, הערים חרבו, גבוריו נפלו ויתר הפּליטה, תחת פּקודת הגבור הנערץ יוחנן מגוש־חלב, נמלטו ירושלימה ושם נלחמו בחרף נפש עדי אשר נלכדה בידי האויב. רבים מהם, ובתוכם גם ראש הגבורים, נפלו בשביה בידי טיטוס המנצח, אשר הוליכם רומתה.
*
אחרית אגריפוס השני וביריניקה, אחותו היפה, היתה מרה מאד. טיטוס, אחרי מלא ספּקו מהיהודיה היפה ככל העוגבים על היהודיות היפות עד היום הזה, השליכה מעל פניו ולא נדע אחריתה, ואגריפוס אחיה חי אז חיי בודד ונודד, עזוב ונשכח באחת מערי הגליל וימת בשנת תשעים ושלש למספּרם.
*
אולם גורל בן מתתיהו היה טוב מגורלם, כי הוא חי חיי אושר כל ימי טיטוס אוהבו, ותחת אשר בתור שר־צבא היה בוגד בארצו ובן־ממר לעמו, היטיב דרכו בעטו הנפלא, בכתבו בעשרים ספרים את “קדמוניות היהודים” ו“מלחמות היהודים” ברוב כשרון ודעת. ולכל לראש הראה את אהבתו לעמו בספרו “נגד אפיון”. ככה היטיב יוסף בעטו את הרעה אשר עשה לעמו בחרבו.
*
כהחוזה הענתותי אבה בן מתתיהו להשקיט את המרד. הראשון – נגד בבל, והשני – נגד רומה. אך מה רב ההבדל בין שני הכהנים האלה? כי תחת אשר הראשון השיב את פּני נבוזראדן מקבל את מנחתו, ויקונן יחד עם עמו על ארצו, הנה השני מצא חסות בצל ארמון מלכים, ישב במנוחה ויכתוב וירשום את אנחת עמו האחרונה.
*
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.