רבנו הקדוש מת וגמליאל בנו, הוא גמליאל השלישי, הוקם לנשיא תחתיו, וישר על העם כעשרים שנה. הוא הלך בדרך אביו הגדול, נהג את נשיאותו ברמה. נעלים ונשגבים היו דבריו על ממשלת רומה, לאמר:
"הוו זהירין ברשות, שאין מקרבין לו לאדם, אלא לצורך עצמן,
נראים כאוהבים בשעת הנאתן ואין עומדים לאדם בשעת דחקו".
(אבות)
חיים וקימים הם הדברים המחוכמים האלה עוד גם היום בדורנו זה, ואלה הלוקחים חלק בבחירות הממשלה ועניניה, המה חשים ומרגישים, כי הנבחרים נראים כאוהבים רק בשעת הנאתם…
*
אחרי רבן גמליאל השלישי ישב על כסא הנשיאות רבי יהודה בנו, הוא רבי יהודה השני. ימי נשיאותו היו ארבעים שנה. הוא העתיק ישיבתו מצפּורי לטבריה, ותהי העיר הזאת למקלט האחרון על אדמת יהודה לתורת ישראל וחכמתו. כבוד הנשיא הזה היה גדול מאד בעיני הקיסר אלכסנדר סיווירוס, אשר אהב והוקיר את היהדות ותורתה. בין כל תמונות אנשי השם, אשר נמצאו בחדר משכיתו, נמצאה גם תמונת אברהם אבינו. פּתגם הלל הנשיא: “מה דסני עלך, לחברך לא תעבד”, היה תמיד על דל שפתיו, ויצו לחוק את הפּתגם הזה על כל בתי המשפּט ברומה. גם לפני גדודי החיל בצאתם במערכת הקרב, הקריא את הפּתגם היקר הזה, למען לא ישלחו ידם ברכוש האזרחים.
*
גדול היה כבוד רבי יהודה נשיאה בעוז מלכות, אשר נתן לו המלך הטוב ובלגיון הצבא אשר סר למשמעתו. אולם בעיני העם אבד חנם ותפארתם של הנשיאים, בהביטם עליהם כעל פקידי רומה, כאשר הביטו אחינו בארץ רוסיה על הרבנים מטעם הממשלה, אשר מנה הצר הרוסי עליהם. ביחוד התקצף העם על המס הכבד אשר הטיל הנשיא עליו, ועל תתו את המשרות השונות בעד בצע כסף לאין נכון למו. כל גדולי האומה התלוננו על הנשיא ופעולותיו.
*
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.