בתוהו יום־יום יש שאנו נפגשים לרגע עם מכרינו מפליטי־שרידי השוֹאה, שעברו בשעתם את כל מדוֹרי האימים וכבר הגיעו עד עצם הסף הסוֹפי, והרי אנו מחליפים בינינו דיבורים וחיוכים שיגרתיים, אבל בעיניהם (ביחוד הנשים) חתימת דמע, דמעות שאינן נושרוֹת.
המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות