רקע
גרשון שופמן
מטרלינק

צליל עדין לשם זה, צליל מרהיב, שמהדהד בנפשנו מאז קראנו את “העיורים”. המיסטיקה שלו מיוחדת במינה היא, מיסטיקה ריאַליסטית.

שׂבע ימים, בן פ"ח, הלך לעולמוֹ, שם בן־בית הוא בעצם. ניכר שכוֹח־החיים הרב, שהיה עצור בו ושהגיעהו לזקינה מוּפלגת, הוא שהחדירהו לנבכי ההויה וצפוּנותיה. הכוחות הפיסיים הללו האריכו את ימיו וגם את קרני־גישושוֹ.

בשבעה דרכים חתר להיכנס לפנַי ולפנים: במחזות, בשירים, בפרקי הגוּת, בטרקטטים על חיי הדבורים והנמלים ועוד. ברם, מכל אלה מזדקרים ביותר – "העיורים". עצם התמונה: עיורים יושבים ומחכים למנהיגם, יושבים וחוקרים לאן הלך, בה בשעה שזה מוטל מת ביניהם – תמונה שׂגיאה היא, סמלית־נצחית.

הרבה אָצל מרוחו גם על סופרים בני אַסכולה אחרת ואקלים אחר. אפילו סופרים כהמסוּן וצ’חוב לא נוּקו מהשפּעתו. צ’חוב, לפי עדות מקורביו, הגה סמוך למותו במחזה חדש, מחזה מטרלינקאי מובהק.

אחד מבחירי המין האנושי היה מטרלינק, אישיוּת מוסרית גדולה, בחינת מצפּוּן־העולם; ואף על פי כן נעשה לנו בתוך עולם זה אשר נעשה – בחייו ולעיניו!!

המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות