רקע
גרשון שופמן
מ. פּרישווין

מבני דור־הסופרים השלישי לקלאסיקנים הרוסיים, יחיד במינו הוא. אין לראות בו איזה המשך למישהו מקודמיו. עצמאי בהחלט. הקו המכריע ביצירתו – הדביקוּת בטבע, בחי ובצומח. דביקוּת העולה על כל המשוער, ויחד עם זאת אחוּז בולמוס־הציד היה. אהב את החיות והעופות, חקר וידע את חייהם עד היסוד ונתאַווה לירות בהם! גדולים חקרי לב.

במקום אחד בכתביו הוא מספּר, שבשוטטו פעם ביערות עם הרוֹבה, ניצנץ בו רעיון חשוּב והוא הוציא את פּנקסו, כדי לרשמו. אותה שעה עף וחלף מעל לראשו תרנגול־בר. מחמת כתיבה בפנקס החמיץ את הרגע הנכון ולא ירה – וחבל מאוד! וכך הוא אומר: “רעיון, משנכנס פעם למוח, לא ירחיק לכת, ובמוקדם או במאוחר שוב ישוּב, אבל הנה תרנגול־הבר הזה פרח ואיננו!!”

ושבּח אני את מנדלי שלנו, אשר כתב: “ולצוּד ציד נפש חיה ועוף לא יצאנוּ” – –

המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות