דוסטוייבסקי לא העריך את עצמו כראוי. באחת מאגרותיו הוא קובל על שטורגנייב מקבל שכר־סופרים יותר ממנוּ. “אמנם, כתיבתו עדיפה מזו שלי, אבל הן לא הרבה עדיפה”.
ואף גם זאת: ביצירתו, כידוע, יש עמקות פילוסופית הרבה יותר מאשר אצל חבריו, לרבות טולסטוי, ובכל זאת הוא כותב במכתב אל סטראכוב בין השאר: “בפילוסופיה אני שוואַך”.
*
סח לי המשורר ברוסית דויד קנוּט, שנפטר כאן לפני זמן מה, בשם איוואן בונין, עמו התיידד בפאריז, לאמור: “עם ספר של טולסטוי או של טורגנייב נעים לצאת השדה ולהתייחד עמו על מצע דשא, בצלו של אילן, ברם לא יצוּייר הדבר עם ספר של דוסטוייבסקי”.
הערה מצוּינת. ואף על פי כן מצוּיים אצל דוסטוייבסקי פה ושם גם תיאורי נוף נעלים. כגון תיאור הערבה בסיביר, עם אהלי השבטים הנודדים, באפּילוג ל“חטא וענשו”. “…שם היה חופש ושכנו בני־אדם אחרים, שאינם דומים כלל לאלה שלנו, שם כאילו הזמן עצמו עמד מלכת, כאילו לא חלפוּ עדיין ימי אברהם ועדריו”, ועוד ועוד.
כאן ובמקומות אחרים התרומם דוסוטוייבסקי כמשורר־נוף.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.