המחקר הזה על הדור השני ברחובות – אחת המושבות הותיקות בארץ – הוא הנסיון הראשון לרכז חומר ממשי על הסוציולוגיה של הדור השני בא"י, לבנות את ידיעותינו עליו על יסוד מדעי שישמש בסיס לחקר מצבו גם מבחינה מעשית.

הפרקים האלה על רחובות הם חלק ממחקר גדול שנעשה מטעם המכון לחקר הכלכלה על דרכו המקצועית של הדור השני בארץ, אולם פה פורטו כמה וכמה דברים שאין מקומם בספר הכללי; כאן עובד החומר על מושבה אחת בפרטות יתרה, בה בשעה שבמחקר הכללי ניתנים סיכומים כוללים לחלקי-הארץ שלמים. אף אם לא נניח שרחובות היא אופינית לשאר המושבות הותיקות בארץ, מכל מקום יש בה כדי ללמד בקווים כלליים על כמה וכמה מושבות אחרות, על כל פנים במה שנוגע לפרטים ולתהליכים מסויימים.

הפרקים הבאים נתפרסמו תחלה ב“העולם” תרצ"ט.

לכל אלה שעזרו לי באיסוף החומר וביחוד למזכיר המועצה המקומית ברחובות ה' רוז’נסקי נתונה תודתי גם במקום הזה.

ירושלים, מנ“א תרצ”ט

ד. ו.

 

1. בעית הדור השני.    🔗

הרבה דובר ונכתב על הדור השני בארץ, על בניהם של העולים, על אפיו, תכונותיו, מעלותיו וחסרונותיו, עמדתו לציונות ובנין הארץ, לגולה ולעולים החדשים, תפקידו הכלכלי והחברתי וכד'. מאז העליה הראשונה של ביל“ו בתחילת שנות השמונים למאה שעברה לא פסקה בעית הדור השני מלהיות אחת הבעיות המרכזיות של הישוב החדש בא”י. בפני העולים עמדה לא רק שאלת ההמשך של מסכת החיים שהם אמרו ליצור, אלא שעם הקשיים שפגשו בדרכם, במעבר מפרנסות העיר לחיי הכפר, ממקצועות “מסייעים” לחיי עבודת כפים, לחיים “נורמליים” להיות כיתר העמים, עלתה השאלה של הדור השני שיולד ויגדל בארץ, באקלימה ובסביבתה, שיגדל בעבודה מילדותו, שיקבל חנוך לאומי שלא ידע את עול הגלות, שיהיה נורמלי לפי עצם טבעו. וכל כמה שהמתישבים הראשונים התיאשו מלהגשים כל מה שהטילו על עצמם גדלה תקוותם בדור הבא שהוא יהיה – כפי שבטא זאת בזמן יותר מאוחר א. ד. גורדון (במכתבו לדגניה) – “מה שאנחנו צריכים להיות ואשר כ”כ קשה להיות". אולם הדור הזה שהתחנך בסביבה אחרת מאשר התחנכו אבותיו, שלא הרגיש את עול הגלות ואת הצורך ביצירת חיים חדשים, שיהיה “נורמלי” לא הלך תמיד באותם הדרכים שהעולים התוו לו, והם העולים “משתוממים למראה היצור החדש פרי הסביבה הזאת ודנים את היצור הזה לשבט ולחסד”¹.

אך בעית הדור השני בארץ אין זה רק שאלת הניגודים בין ה"אבות והבנים'', של התקוות שהדור “הראשון” תלה בשני, אלא אחד העיקרים של עצם קיומנו בארץ. מה פרצופו של הדור הגדל בארץ, מה היא החלוקה המקצועית אצלו, עד כמה הוא “נורמלי” או מתקרב להיות כזה? ומכאן גם לשאלה מעשית: אם יש צורך לעשות לתקונו של הדור הבא ומה צריך לעשות? באיזו צורת חיים מצא הדור הזה את מקומו? על כל אלה השאלות לא היתה בידינו עד עכשיו אפשרות לתת תשובה מבוססת, הואיל וידיעותינו על הדור הזה הן קלושות, ונטולות יסוד מדעי. בדרך כלל באו למסקנות על הדור הזה על יסוד של התרשמות, של הכללה ממקרים בודדים ועל יסוד הגיון-לבם של אנשי “הדור הראשון”. המחקר הזה הנעשה מטעם המכון לחקר הכלכלה הוא הנסיון הראשון לרכז את החומר על הדור השני בארץ. לבנות את ידיעותינו עליו על יסוד מדעי שיוכל לשמש גם יסוד לבדיקת מצבו מבחינה מעשית, לראוות מה כתקונו ומה זקוק לתקון ואיך לתקן.

 

2. היקף המחקר ומקורותיו.    🔗

החקירה, שנקודת המוצא שלה היא הדרך המקצועית, מקיפה את המפרנסים מגיל 16 שנה ומעלה – ילידי הארץ או אלה שכל חנוכם היה בארץ וכל גורלם נקבע בה ולא על-ידי השפעת הגולה, היינו כאלה שהובאו ארצה בהיותם ילדים קטנים; כגבול נקבע הגיל עד 8 שנים. לא קל הוא כמובן לקבוע את מספרם של שני הסוגים. אשר לילידי הארץ יש למצוא נקודת-אחיזה כל שהיא. בשעת המפקד בנובמבר 1931 נמצא בין 174,610 יהודים 73,195 ילידי הארץ (41,9%). הואיל ולגדר מחקרנו נכנסים רק מגיל של 16 שנה ומעלה אין הרבוי הטבעי מאז 1931 נכנס לחשבוננו, אלא שיש רק לנקות את התמותה במשך השנים מאז 1931, היינו אם נקח בממוצע את השיעור ‰9 לשנות 1932–38 ונוסיף אחוז אחד או שנים לגילים הגבוהים יותר (מ-16 שנה ואילך) יצא שיש לנקות 5000 – 5600 בערך מסכום הנ“ל, במספרים עגולים אפשר איפוא לקבל את הסכום של 67.500 ילידי הארץ (מחוץ לאלה שנולדו מאז 1931). ביניהם ימצאו מפרנסים 38,0% לפי השעור של המפקד מ-1931 כ-25000 איש. יסוד שני לאומדנא נותנות התוצאות של מפקד העובדים משנת 1937. אז נמצא בין 104.122 עובדים שנפקדו 8135 ילידי הארץ, (7.8%). המפקד הזה הקיף כמחצית הישוב בכללו. הואיל והעליה העובדת היתה גדולה יותר מאשר עלית בעלי רכוש וכד' הרי אפשר להניח שבמחצית השניה של הישוב נמצא יותר ילידי הארץ מאשר בצבור העובדים, לא נטעה אם נקבע את מספרם ב 50% יותר מאשר בצבור העובדים, לפי זה יצא שמספר המפרנסים ילידי הארץ הוא כ-20.000. יותר קשה הוא לקבע איזו אומדנה שהיא למספרם של המפרנסים שהובאו ארצה בהיותם ילדים קטנים (בגיל עד 8 שנים). החומר הנאסף מכמה מקומות מראה שהיחס בין הדור הזה לבין ילידי הארץ הוא 30–20: 100. מובן שאין לקבוע ע”י זה מסמרות, אבל זה נותן יסוד להנחה שסוג זה מקיף כ- 6000 – 4 איש. היקף החקירה הוא איפוא לפי אומדנה כ-30.000–20.000 מפרנסים.

מקורות המחקר מהווים תוצאות המפקדים שנערכו בשנתים האחרונות ומפקדים חלקיים הנערכים לשם החקירה שלנו. בנוגע לעובדים אנחנו משתמשים בשאלונים של המפקד משנת 1937 שמיינו למטרה שלנו. הוא הדין במפקד הקהלה בתל-אביב וחיפה משנת 1938 בנוגע לכלל האוכלוסיה היהודית. במושבות אנחנו מנסים לתפוס את הצבור האזרחי על יסוד רשימות הבוחרים, הבוגרים או סתם רשימות האוכלוסיה הנמצאות במועצות המקומיות ואשר בעזרתן מציינים המזכירים או פקידים אחרים, המכירים את האוכלוסיה המקומית, את אלה “החשודים” להשתייך לדור השני ואליהם נשלחים פוקדים מיוחדים לשם מפקד באמצעות השאלונים שעבדו למטרה זו. מובן שיש בשיטה זו כמה מגרעות וודאי שלא יעלה להקיף את כל אנשי הדור השני, אולם בין מבחינת האמצעים הכספיים ובין מבחינה טכנית אין לעת עתה דרך אחרת להקיף את אנשי הדור השני. בכל אופן יעלה בידינו להקיף את רובם הגדול כל האנשים האלה ותקוותנו חזקה שהחומר הזה יוכל לתת תמונה אמתית מהקווים הגדולים של דרכו המקצועית של הדור השני.

 

3. החומר על רחובות.    🔗

מוקדם עוד לבא לידי מסקנות כלליות על יסוד החומר שעובד עד עכשיו. בכל זאת מסתמנים כבר כמה קוים השונים אצל אנשי הדור השני מאשר ביתר האוכולוסים היהודים בארץ, הן מבחינת דרגת ההשכלה, הן מבחינת המקצועות, הקביעות במקצוע והמעבר ממקצוע למקצוע. ישנם מקצועות שבהם אנשי הדור השני תופסים מקום חשוב וישנם מקצועות אחרים שחלקם בהם היא מועטה.

להלן אנחנו מביאים את תוצאות עבוד החומר מרחובות, מבלי כאמור לסמן בזה שהן אופיניות ליתר המושבות הותיקות.

החומר נאסף גם פה בשני האופנים הנ"ל. לקחנו את רחובות עצמה בלי השכונות שעל ידה כמו: שערים ומרמורק: א. משום שהחומר על רחובות הוא יותר בטוח שמתאים למציאות. ב. משום שהמושבה עצמה נותנת יותר אפשרויות להקיש על מושבות וותיקות אחרות או להשוות עמהן.

במפקד העובדים 1937נמאו 176 שאלונים מהדור השני השייכים לרחובות עצמה² מזה 138 ילידי הארץ ו-38 ילידי חו“ל שהובאו ארצה בגיל עד 8 שנים, מהמפקד החלקי שנערך במיוחד בשביל מחקרנו³ קבלנו אחר נכוי השאלונים המקבילים לחומר שנמצא במפקד העובדים (כ-50 שאלונים) 163 שאלונים – מזה 135 ילידי הארץ ו-28 ילידי חו”ל. ביחד נמצאים איפוא 336 שאלונים מהדור השני ברחובות.

קשה לאמר איזה חלק מהמפרנסים ברחובות מהווים אותם 339 אנשי הדור השני שנחקרו, הואיל ואין לנו ידיעות מוסמכות על האוכלוסיה ברחובות והרכבה. לפי השאלון של מפקד החקלאות מ-1936⁴ נמצאו ברחובות (ביחד עם שערים וכו') 2277 משפחות ו-604 בודדים ביחד 6927 נפש. לפי מקור אחר⁵ עולה האוכלוסיה היהודית ברחובות עצמה ל־ 6300 נפש. אם נקח את המספר השני כיסוד ונניח שאחוז המפרנסים הוא 38% (כמו בשעת המפקד משנת 1931) יעלה מספר המפרנסים כדי 2394; מהם מהווים הנחקרים 14.1%, וילידי הארץ מבניהם 11.3%. אחוז העולה אמנם על אחוז ילידי הארץ במפקד העובדים מ-1937 (בכל הארץ 7.8%) אבל המתאים יותר למציאות של מושבות וותיקות, בין מבחינת השתרשותם של ילידי הארץ בהן ובין מבחינת החלק האזרחי שאצלו האחוז של ילידי הארץ הוא יותר גבוה כנ“ל. מובן שאין בזה לאמר בבטחון גמור שהקפנו את כל אנשי הדור השני מבלי יוצא מן הכלל, הואיל והגישה היתה לא ע”י מפקד כללי אלא לפי רשימות מסוימות, שיטה שלפיה קשה להקיף את כל הבאים בחשבון, אם כי מאידך גיסא אנחנו מוצאים במפקד החלקי שלנו סוגים שהיו צריכים להכנס למפקד העובדים אולם לא נפקדו שמה⁶ דבר המראה שהמפקד החלקי שלנו נעשה בשלמות יותר גדולה. וודאי הוא שגם שיש משום חסרון שהיינו מוכרחים להשתמש בחומר שבא משני מקורות שונים, מפקד העובדים 1937 ומפקד החלקי בתחלת 1939 ושבין שני המפקדים עבר זמן של שנתים בערך. במפקד העובדים לא נתנו תשובות על כל השאלות המענינות אותנו (למשל בנוגע להחלפת המקצוע); חוץ מזה עזבו בינתים אחדים את המקום ואחרים באו לרחובות. כן באו שנויים מבחינת המצב המשפחתי והמקצוע, הבדלים שיכלנו לעמוד עליהם ולתקנם רק בנוגע לאלה שנפקדו גם במפקד החלקי 1939 וגם במפקד העובדים 1937⁷.

בחומר משני המפקדים ישנו בוודאי גם מאי-דיוק הכרוך בכל מפקד של רשות שאין כח-כפיה ממשלתי בצדו, בפרט בכפר, מקום שאצל סוג מסוים של פועלים, מקצועו תלוי בעונה (אורז בזמן הקטיף, פועל חקלאי בזמן העונה בעבודה חקלאית ופועל אחר שלא בזמן העונה), ושלחלק של אכרים זעירים, יש עוד מקצוע אחר שהוא עוסק בו לפעמים. נפקדים כאלה או שאינם יודעים להגדיר את מקצועם או שהם עונים תמיד בהתאם לעונה ומקצוע שהם עסוקים בו באותו הזמן. לפעמים חסרות גם תשובות על שאלות אחדות. אולם למרות כל המגרעות האלה שאפשר להמנע מהן – בודאי לא מכולן – רק במפקד כללי שיערך למטרה זו, יש בחומר שלנו משום תמונה פחות או יותר נאמנה מפרצופו של הדור השני ברחובות ודרכו המקצועית.

 

4. הדור השני ברחובות.    🔗

כאמור מקיף החומר על רחובות 339 שאלונים, מהם 273 ילידי הארץ (80,5%) ן-66 ילידי חו"ל (19,5%). אלה האחרונים עלו מ-9 ארצות, אבל הרוב ביניהם מוצאם מרוסיה (50,0%) ומפולין (30,4%). כשליש הובאו ארצה בגיל של 6–4 שנים; כשליש בגיל 3–1 ש., 27,3% בגיל של 8–7 שנה. ואילו בגיל עד 1 שנה: 4.5%.

ארצות העקירה וגיל העליה

א. עד 1 שנה. ב. 3–1 שנים. ג. 6–4 שנים. ד. 8–7 שנים. ה. בסה“כ ג. גברים. נ. נשים. מ”מ – מספרים מוחלטים.

אשר לילידי הארץ יש לנו על 135 מהם שנכללו במפקד החלקי שנערך על ידינו, גם ידיעות בדבר מקום הוולדם. לפי זה יוצא ש-75,6% נולדו ברחובות עצמה ו-8,9% בסביבה, (רל“צ, נ”צ), דבר המראה על קביעות במקום במדה די גדולה.

רובם ככולם של 339 הנפקדים שייכים לעדה האשכנזית (304 = 89,6%) ורק 8,3% הם ספרדים ו-2,1% הם תימנים ובני עדות המזרח האחרות. אולם גם אלה לא נמצאו בכל חלקי הישוב ברחובות אלא בעיקר רק בין “העובדים”; בין “האזרחים” נמצא רק ספרדי אחד⁸. בנוגע לחלוקה לפי המין אין כמעט הבדל בין העדות. בין המספר הכללי של 339 הנפקדים יש 260 גברים (76,7%) ו-79 נשים (23,3%); 76,3% תופסים הגברים גם אצל האשכנזים וגם אצל הספרדים; רק אצל התימנים ואחרים שמספרם הוא בכלל מועט היחס שבין הגברים לנשים הוא 85,7%: 14.3%.

החלוקה לפי המין והעדה

היחס הזה של 76,7% גברים, ו-23,3% נשים בין המפרנסים שייך לתופעות ה“נורמליות” (בגרמניה עלה למשל ב-1933 מספר הנשים בין העסוקים כפקידים, פועלים ובשרות ל-27,9%). אם נשווה את המספרים על “העובדים” לחוד עם תוצאות של מפקד העובדים נראה שאצל הדור השני אין עבודת האשה נפוצה במידה יותר גדולה מאשר אצל צבור העובדים בכלל.

ברחובות

בנוגע לגיל, הרי גם בדור השני כמו במפקד העובדים משנת 1937 בכלל היו בגיל מ-16 עד 40 שנה יותר מ 4/5. ישנו רק הבדל בנוגע לגיל הצעיר ביותר בין המפרנסים (18–16) ולזקנים (מגיל 50 ולמעלה). אצל הדור השני תופס הגיל הראשון הרבה יותר מקום והאחרונים הרבה פחות מאשר בצבור העובדים בכלל. ואשר למצב המשפחתי הרי עד גיל 20 הם כולם – מחוץ לספרדי אחד – רווקים ורווקות ולהפך, מגיל 36 ואילך אין כמעט רווקים ורווקות. בכלל ישנם בהתאם לגילים הצעירים 51,9% רווקים ורווקות, ו-43,4% נשואים ונשואות בה בשעה שישנה רק גרושה אחת. אצל 4,4% לא מסומן המצב המשפחתי.

המצב המשפחתי לפי הגיל

א. רוקים. ב. רוקות. ג. נשואים. ד. נשואות. ה. גרושים. ו. גרושות. ז. לא מסומן. ג. גברים. נ. נשים.

יותר מחצי הנפקדים קבלו השכלה עממית, 30,7% תיכונית ו- 5,9% השכלה גבוהה.

ההשכלה

דרגות ההשכלה

באחוזים

אולם דרגות ההשכלה אינן שוות אצל כל העדות. בשעה שאצל האשכנזים תופסת השכלה גבוהה 6,6% ותיכונית 33,9%, הרי אצל הספרדים תופסת זו האחרונה רק 3,5% ובעלי השכלה גבוהה לא נמצאו בכלל בין עדות המזרח.

דרגות ההשכלה לפי העדות

א. אשכנזים, ב. ספרדים, ג. תימנים ואח', ג. גברים, נ. נשים (ג). גברים (נ) נשים

אפשרות ההשוואה ניתנה רק בנוגע לעובדים עם התוצאות של המפקד משנת 1937.

דרגות ההשכלה העובדים במושבות עובדים מהדור השני ברחובות

לפי זה יוצא שאחוז בעלי השכלה גבוהה ותיכונית הוא אצל הדור השני יותר קטן מאשר ביתר צבור העובדים. וגם אלה אינם עסוקים ברובם הגדול בעבודת כפיים ממש. כל 6 בעלי השכלה גבוהה מהעובדים מהדור השני שייכים למקצועות חפשיים, פקידות והוראה – מקצועות שאליהם שייכים גם 23 (59,0%) מבין 39 בעלי השכלה תיכונית הוא הדין גם בנוגע לאזרחים, אם כי אצלם מספר בעלי השכלה גבוהה ותיכונית הוא יותר גדול מאשר אצל העובדים. בין 14 בעלי השכלה גבוהה יש רק 4 פרדסנים וחקלאים ובין 64 בעלי השכלה תיכונית 27 (42,2%) היו עסוקים כחקלאים ופרדסנים (19), אורזים (3), פועלות (2), כמסגר (1) ואחר'.

6. ההרכב המקצועי

ההרכב המקצועי. בחקלאות עסוקים 40,1%; בבנין, עבודות מתכת, עץ, כפועלים פשוטים, במלאכות שונות, בשרברבות וחשמלאות 22,4%, במשק בית 1,8%, הובלה ותחבורה 4,4%, בפקידות ישנם כמה הבדלים בין הגברים לנשים. החקלאות תופסת אצל הראשונים 41,9% אצל הנשים 34,2%, במקצועות מתכת, עץ בנין, הובלה ותחבורה אין בכלל למצוא נשים ואילו הפקידות תופסת אצלן מקום חשוב מאד: 22,8%, (אצל הגברים רק 6,5%). אם נשווה את המספרים על הדור השני עם תוצאות מפקד החקלאות ברחובות משנת 1936 נראה שהחקלאות תופסת אצל הדור השני, (40,1%), מקום יותר גדול מאשר ביתר האוכלוסיה בכלל (37,2%)¹¹ אמנם השוואה בנוגע ל“עובדים” בעצמם עם עובדי המושבות בכלל מראה יחס הפוך, אולי גם כתוצאה מהעבודה שבני הדור השני עסוקים כפועלים חקלאיים רק בגיל עד 30 שנה, מכאן ואילך הולך מספרם ומתמעט באופן מהיר, בודאי כתוצאה מן המעבר, או להתישבות עצמית (בני אכרים וכד') או למקצועות אחרים. כמו כן יש למצוא בין העובדים מהדור השני יותר עסוקים בפקידות מאשר אצל העובדים במושבות בכלל. מאידך גיסא תופס אצלם מקצוע הבנין מקום בהרבה יותר קטן וכמעט שחסרים לגמרי המקצועות הספציפיים-יהודיים, כמו מקצועות המחט, עור, הזנה וכו', שמספר העסוקים בהם הוא גם בא"י לא כל כך קטן.

אך החלוקה המקצועית איננה שווה אצל כל הגילים של בני הדור השני.

ההרכב המקצועי לפי הגיל (באחוזים)

חוץ מירידה בחקלאות בין אנשים בגיל של 30–40 ש. כנ"ל, הולכת ומתרבה ההתעסקות הזו בד בבד עם הגיל, כמו שבדרך כלל הולכות ביחד עם הגיל וגדלות ההתעסקויות הקשורות בהתמחות ובידיעה מקצועית (בנין, מתכת וכו'). להפך, מקצועות העץ, עבודה פשוטה ומאידך גיסא שרברבות וחשמלאות, פקידות ומקצועות החפשיים תופסים יותר מקום אצל הדור הצעיר מאשר אצל הגילים היותר קשישים.

אצל בני הדור השני מתבלט גם קו מיוחד בנוגע לקביעות בעבודה. המעבר ממקצוע למקצוע, אי-קביעות בו הם מהתופעות השכיחות בארצות של הגירה בכלל ובא"י בפרט¹² ואילו אצל הדור השני נראים סימנים של קביעות והתמדה במקצוע.

קובץ 18 עמ' 20

ההרכב המקצועי לפי שנות עבודתם במקצוע

א. פחות משנה ב 1–3 ש. ג 4–5 ש. ד 6–41 ש. ה 11+15 ש. ו 16 20 ש. ז למעלה מ 20 ש. ח. לא מסומן.

אם נוציא מהחשבון את 99 השאלונים שבהם לא מסומן זמן ההתעסקות במקצוע אז נמצא שמבין 240 הנשארים היו רק 16,7% עסוקים במקצוע פחות משנה ויתרם היו עסוקים: 32,9%: 1–3 שנים; 15,4%: 4–5 שנים; 18,3%: 6–10 שנים; 8,4%: 11–15 שנים; 5,4%: 16–20 שנים; 2,9%: למעלה מעשרים שנה. אם עוד נזכור שרובם המכריע של הנפקדים שלא ענו על השאלה בנוגע לזמן התעסקותם במקצוע, היו עסוקים במקצועם הנוכחי כמקצועם הראשון אז יצא לנו שהקביעות במקצוע היא אצל הדור השני די גדולה.

לאותן המסקנות נבוא גם אם נשווה את הנתונים על המקצועות הקודמים של הנפקדים וסבת החלפתם. בנוגע ל-176 “עובדים” אין ידיעות על מקצועם הקודם. מיתר 163 הנפקדים לא רשום אצל 131 (80,4%) מהם מקצועם הקודם, או אם היה להם בכלל מקצוע לפני זה; לרובם הגדול מביניהם לא היה באמת לפני זה איזה שהוא מקצוע אחר. הוא הדין גם בנוגע ל-5 שהיו לפני זה תלמידים. רק בנוגע ל-22 ישנן ידיעות על המעבר ממקצוע למקצוע. וגם המעבר הזה הוא בחלקו או המשך ממקצועו הקודם (כמו פועל שנעשה לאורז או פרדסן שעבד לפני זה במשק אביו) או העברה לפרדסנות אחר זמן עבודה במקצוע אחר, או שהמעבר נגרם ע“י סבות אוביקטיביות (חוסר עבודה, אי-הצלחה), מבלי שנמצא פה אותה קלות-הדעת המצינת את המעבר ממקצוע למקצוע בא”י בכלל.

בין אלה אפשר למצוא נהג העוסק במקצועו עשר שנים ושלפני זה היה 22 שנה אכר ואחר העוסק 5 שנים בנהגות, לפני זה היה 10 שנים חקלאי; חקלאי שהיה 12 שנה שוטר, ואחר שהיה 15 שנה שען; סוחר במשך 10 שנים לפני זה 10 שנים מכונאי, 2 בנאים במשך 5–15 שנה, שלפני זה היה אחד שומר והשני חקלאי במשך 10 שנים וכד'.

את מוצאם המקצועי והחברתי של הנפקדים אנחנו למדים מהטבלא הבאה

מקצועות הנפקדים בהשואה עם מקצועות האבות

מקצועות הנפקדים בהשואה עם מקצועות האבות

(המשך)

א. חקלאות ופרדסנות. ב. בנין. ג. מתכת. ד. עץ. ה. שרברבות וחשמלאות. ו. הובלה ותחבורה. ז. פועלים פשוטים. ח. שרות. ט. שונים. י. סוחרים וקבלנים. כ. פקידות. ל. הוראה. מ. מקצועות חפשיים. נ. רפואה. ס. משטרה ושמירה. ע. מנהלי עבודה ומשגיחים. פ. מתלמדים. צ. בלי מקצוע, לא מסומן.

מבין 136 החקלאים והפרדסנים רק 51 מהם (37,5%) עסקו אבותיהם באותם המקצועות עצמם ויתרם מוצאם מכל מיני סוגים, ביניהם 10 סוחרים, 8 פקידים ו-1 שוחט. אנחנו רואים גם תופעה הפוכה: כשליש של הפקידים הם בני חקלאים – בעיקר זה נוגע בנשים העסוקות בפקידות. הוא הדין גם בנוגע למקצועות החפשיים ולתלמידים. יש איפוא למצוא גם אצל הדור השני ברחובות את התהליך של השאיפה “לעליה כלכלית”, למקצועות “מסייעים” – תהליך האופיני להתפתחות קפיטליסטית.

אולם אם נשווה את כל מקצועותיהם של הנפקדים, עם אלה של אבותיהם יצא לנו, שתהליך המעבר ממקצועות היצור למקצועות “מסייעים” הוא רק אפיק קטן ביחס למעבר אחר – מעבר לפרודוקטיביזציה – אצל הדור הזה.

חקלאות, בנין, מתכת, עץ, שרברבות וחשמלאות, הובלה, עבודה פשוטה, שרות ומלאכות שונות תופסים אצל הדור השני 68,7% ואילו אצל ההורים 46,0%. המסחר שתפס עוד אצל האבות 10,6%, תופס אצל הדור השני 2,7%. המגמות האלה מראות על מעבר לחיי עמל-כפיים אצל הדור השני במדה גדולה למדי. אולם מאידך גיסא יצוין שבפקידות ובמקצועות חפשיים אנחנו מוצאים תהליך הפוך לעומת 4,7% פקידות בין ההורים אנחנו מוצאים 10,3% אצל הדור השני, לעומת 0,6% מקצועות חפשיים אצל ההורים 3,5% – אצל הדור השני. באותו הזמן אמנם נעלמו אצל הדור הזה מקצועות ההלבשה והזנה שתפסו 4,1% אצל ההורים.

סיכום

החומר על הדור השני ברחובות מראה על כמה הבדלים בין אנשי הדור הזה לבין “הדור הראשון”, אם כי גם עליהם לא פסחו השאיפות שבאו ביחד עם ההתפתחות הקפיטליסטית בארץ; גם אצלם אפשר למצוא את המגמות של ריבוי העסוקים בפקידות ובמקצועות החפשיים, כמו כן ריבוי עבודת האשה, מגמה האפינית בארץ בכלל ב-10–12 שנים האחרונות. (ויינריב “המשק השיתופי” שם עמ' 6.) אולם לעומת זה אנחנו מוצאים, שאצל הדור השני נעלמו המקצועות המסורתיים ולא רק שהוא השתרש בעבודה, אלא שמתבלט אצלו גם קו של פרודוקטיביזציה, של מעבר למקצועות: חקלאות, בנין, הובלה וכו'. כמו כן יש למצוא את התופעה של קביעות והתמדה במקצוע ושל השתרשות במקום, לכל הפחות מה שנוגע לרחובות ולאלה היושבים בה.