רקע
יצחק קצנלסון
מַחֲבוֹאִים

אֵלְּכָה לִי הַיַּעֲרָה,

      תַּחַת אִילָן טְעוּן־עֲנָפִים,

      בִּמְטַר צְלִילֵי־זְמִירִים יָפִים,

מְחַכָּה לִי הַנַּעֲרָה.


וְיָפָה הִיא, וְרַכָּה הִיא,

      תַּחַת אִילָן הִיא יוֹשֶׁבֶת,

      בְּשִׂמְלָה צְחוֹרָה וּמְלַבֶּבֶת­ —

מִתְנוֹסְסָה הִיא וּמְחַכָּה לִי.


אֵלְכָה לִי הַיַּעֲרָה!

      הַשַּׁחַר מַכְרִיז יוֹם לֶהָבָה,

      לַיָּעַר — קוֹרֵא לִּי לְבָבָהּ,

לֵּב נַעֲרָה, לֵב נַעֲרָה.


*

עוֹד רֹךְ וּצְנִיעוּת בֹּקֶר שׁוֹמְרִים עַל הַיְּקָרָה,

      עוֹד נִשְׁקָף מֵעֵינֶיהָ כְּרוּב הַתֹּם,

      עוֹד תּוֹעֶה בְקֶרֶב לִבָּהּ הַחֲלוֹם,

עוֹד שָׁלֵו לִבָּהּ בָּהּ, לֹא הוּטְלָה בוֹ עוֹד סְעָרָה. —


אַךְ הִנְנִי בָא, כְּרוּב שָׁקֵט, הִנְנִי בָא,

      אַתּ יָפָה, מְלֶכֶת לִבִּי, הַיָּפָה אַתְּ בַּבָּנוֹת!

      כְּבָר עֵינֵךְ סִקְּרָה אוֹתִי מִבֵּינוֹת הָאִילָנוֹת

כְּבָר לִבֵּךְ רוֹעֵד בָּךְ, כְּבָר חָזֵךְ זָע…


הִתְרוֹמְמִי נָא וְאֶל עֲבִי הַיַּעַר מֶנִּי בִרְחִי…

      הֶאָח בִּין־רֶגַע וּכְבָר קַמְתְּ, וְנַסְתְּ — —

      אַל תְּפַרְפְּרִי… הֵן כְּבָר נִתְפַּשְׂתְּ!

פֶּרַח חַי תָּפַשְׂתִּי, לֵב לְלֵב עִם פִּרְחִי!


קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ נִתְּזוֹת וּמְרַצְּדוֹת עַל הֶעָלִים.

      רְאִי גַם מַחֲבוֹאֵנוּ מָצְאוּ הַשּׁוֹבָבוֹת!

      מַה שָּׁפַר עֲלֵי חָזֵךְ מְחוֹל צְלָלִים וְלֶהָבוֹת,

מַה יָּפוּ בְנֵי נְגֹהוֹת בְּנָשְׁרָם אֶל חֵיק צְלָלִים!


אֵין שְׁבִילִים פֹּה וְאֵין אָדָם, הוֹד פֶּרֶא לְיַעֲרֵנוּ,

      פֹּה אוֹר וְצֵל וְשִׁיר מְשַׁמְּשִׁים בָּעִרְבוּבְיָה;

      רְאִי, בַּסְּבָךְ בִּכְנָפָיו נֶאֱחַז שָׁם כְּרוּב־יָהּ —

עָזַב אֶת אֵלוֹ בְשָׂמָיו וּבָחַר בְּמַחֲבוֹאֵנוּ…


בָּעִיר מַה רַב הָרַעַשׁ, מַה רַב בָּעִיר הַשָּׁרָב.

      פֹּה צֵל וַחֲלוֹם – הֲסִי — זֶה מְעוֹף צַפְרִירִים —

      הַמְּלַבִּים לַבּוֹת־אַהֲבָה בְּלִּבּוֹת צְעִירִים

רַחֲפוּ, פְּזִיזִים, רַחֲפוּ עַל רָאשֵׁינוּ עֲדֵי עָרֶב.

המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות