רקע
שלום רוזנפלד

זו היתה שעתו הגדולה של שר הפנים, ד"ר יוסף בורג: דיון מיוחד בממשלה על סירובו הנחרץ להנהיג “שעון קיץ” בישראל.

כאדם מבורך בתחושה היסטורית עמוקה ובהשכלה פילוסופית רחבה, השכיל ד"ר יוסף בורג בהרצאת הפתיחה המלומדת שלו להמחיש את אפסותו של ההווה לעומת הנצח. מהי שעה אחת – שאל השר – לעומת האין־סוף? מה גם שהזזת מחוגי השעון עלולה לגרום, חלילה, לחילול שבת בבתי־הקולנוע ובתחבורה הציבורית.

לעומתו יצא שר־האנרגיה מר יצחק ברמן בהגנה נלהבת על ההצעה להנהיג שעון־קיץ, שעשויה לחסוך 40 מיליון קילווט־שעה. הוא עמד על המירוֹץ שנערך עתה בעולם נגד מחוגי־השעון בתחום המצאות־האנרגיה למיניהן ואף הזכיר בקשר לכך בצורה דיסקרטית את מערכת־השעונים המתוחכמת, שהוקרנה בשעתה במִשדר מסוים בטלוויזיה הישראלית.

החרה־החזיק אחריו שר האוצר יורם ארידור, שניתח את נתוני החוב הלאומי במטבע חוץ. אמנם 35 מיליון דולאר, שעתידים אנו לחסוך בחמישה חודשים, הם “כסף קטן” לעומת המחיר שאנו מוכנים לשלם תמורת שלמוּת הקואליציה, אבל הבעיה איננה כספית בלבד, כי אם מוסרית־חברתית ראשונה במעלה, שהרי עדיפה שעת־העבודה בשעת־בוקר קרירה מאשר שעה נוספת של צפייה בתכניות האנטי־ממשלתיות בטלוויזיה הצבעונית המצויה כיום, כידוע, בכל בית בישראל תודות לכלכלתנו הנכונה.

שר הבריאות מר אליעזר שוסטק ניתח את חוות־הדעת של רופאים, פסיכולוגים ומהפנטים מוסמכים כדי לסתור את הדעה של מומחי משרד החינוך כי דווקא השעה הקרירה בבוקר טובה לשינה ואין לבזבזהּ על תפילה מוקדמת. השר הדגיש כי שעה כזו רצוי לנצל להתעמלות־בוקר למען העלאת הכושר הפיסי של עמנו.

שר החוץ עמד על ההיבט המדיני של הנושא, כשהוא מציין שלמרות חילוקי־הדעות בנושא הפלשתיני, שקיימים בינינו לבין הקהילייה האירופית, השעה זהה עתה בארץ־ישראל משני עברי הקו הירוק לבין כל מדינות השוק המשותף אחר שהונהג שם השבוע שעון קיץ (“פרט לאנגליה” – הוסיף – “אבל לא ארחיב עתה את הדיבור על כך, לפני ביקורו של הלורד קרינגטון בארץ”).

הוויכוח התמשך שעה ארוכה וככל שהמחוג הקטן של השעון הוסיף סיבובים על גבי סיבובים, נדמה שלא יהיה קץ לדיון.

הדעות היו שקולות והיה חשש רציני לתיקו, כשנציגי “אגודת ישראל” – שזוּמנו במיוחד לישיבה זו – מאיימים שאם יהיה תיקו הם ילכו אל נשיאות מועצת גדולי התורה.

כרגיל, היה זה ר' שמחה ארליך, סגן ראה"מ, שהציל את המצב בהצעת־פשרה גאונית:

להנהיג בישראל לימי הקיץ שעון דיגיטאלי.

ההצעה נתקבלה פה־אחד ממש בשעה ה־12 לקיום הקואליציה.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

שונאים פרסומות?

גם אנחנו! ולכן אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר יותר מ־34384 יצירות מאת כ־1698 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם למעלה מ־10731 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!