הרב הראשי לישראל, הרב שלמה גורן, הגיע לפגישה עם נשיא ארצות־הברית, כשהוא מצוּיד בצרור מפות של האיזור, בדיאגרמות לרוב ובשקפים.
בכוח־שכנוע לוהט, תוך שליטה מושלמת בכל הנתונים והמספרים, ניתח כבוד הרב את המצב האסטראטגי במזרח התיכון מאפגאניסטאן ועד אירן, מתורכיה ועד המפרץ הפרסי, כשהוא מבליט במיוחד את הסכנות הצפויות לעולם החָפשי ממדיניות־ההתפשטות של הסובייטים.
ארשת־דאגה נצטיירה על פניו של נשיא ארצות־הברית, רונאלד רייגן, והוא מלמל בדבקות רבה מזמור־תהלים: “ה', מה רבו צרַי, רבים קמים עלי. רבים אומרים לנפשי, אין ישועתה לו באלהים סלה”…
הרב הראשי מנה את מספר הטאנקים, הנגמ"שים, התותחים והמטוסים שבעלי־בריתה הערבים של ברית־המועצות, סוריה ולוב, צוברים במחסני־החירום, כדי שיוכלו לשמש את רוסיה או כל כוח־משלוח זר שיפעל בשירותה, לקידום מטרותיה האסטראטגיות.
נשיא ארצות־הברית עִלעל בספר־התהִלים שבידו וקרא: “ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם. אמחצם ולא יוכלו קום, יפלו תחת רגלי”.
כבוד הרב הראשי המשיך בסקירת המצב הצבאי והתעכב, כמצופה, על הסכמי קמפ־דייוויד, על היחסים עם מצרים מאז פרעה ועד מובארךְ, וכמובן על הנסיגה מסיני והבעיות האסטראטגיות שנובעות מכך לישראל.
נשיא ארצות־הברית עקב בדריכות רבה אחר הדברים, נענע בראשו, והפטיר:
“למכה מצרים בבכוריהם – כי לעולם חסדו. ויוצא ישראל מתוכם – כי לעולם חסדו”.
אין צורך להוסיף שהרב הראשי הזכיר בסקירתו המדינית־ביטחונית גם את היחסים המיוחדים עם ארצות־הברית, כשאין הוא מסתיר את הטענות הכבדות שיש לנו כלפי וושינגטון על קוצר־הראייה שלה בהספקת נשק מתוחכם לאויבי־ישראל.
הדברים הרשימו מאוד את נשיא ארצות־הברית והוא פנה מיד לפרק ק"ג: “לא לנצח יריב ולא לעולם יִטור. לא כחטאינו עשה לנו ולא כעוונותינו גמל עלינו”.
השיחה נמשכה שעה ארוכה, כשהרב הראשי מנתח בבקיאות מופלאה את היחסים הבינגושיים, את המצב הגיאופוליטי במזרח הרחוק, את בעיית החימוש הגרעיני וכיו"ב בעיות הטורדות עתה את העולם.
הנשיא הִנהן בראשו – במיוחד באותו קטע שבו הזהירוֹ הרב גורן לבל ייתן אֵמון בדברי־החלקלקות של ברז’נייב ומרעיו – והגיב: “כי פי רשע ופי מרמה עלי פתחו, דיברו אתי לשון שקר. ודברי שנאה סבבוני ויילחמוני חינם”.
ברוח ידידות חמה נסתיימה הפגישה בין רבהּ הראשי של ישראל לבין רונאלד רייגן, כשהנשיא מלווה את אורחו עד לדלת ומצטט בקול רם ובטוח מפרק קל"ז: “אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני”.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.