א    🔗

אַתָּה, אֲשֶׁר שָׂנֹא שְׂנֵאתִיךָ,

אֵיךְ חִכִּיתִי לְבוֹאֲךָ עַד בּוֹשׁ?

אֵיךְ צָהֲלוּ פָּנַי לִקְרָאתֶךָ?

וּסְעוּדָה לְךָ עָרַכְתִּי מִכָּל טוּבִי:

מִן הַלֵּב, מִן הַמֹּחַ.

וְאָכַלְתָּ. עַד אֵין שִׁיּוּר אָכַלְתָּ.

“מַלְאָכִי, מַלְאָכִי” לְךָ קָרָאתִי,

מַה יָּקַרְתָּ כִּי בָּאתָ.

יַעַן בּשְׁתִּי מִשַּׁלְוָה חֻתַּלְתִּי בָּהּ,

וַאֲשֶׁר הִשְׁקִיטוּנִי אֱמוּנוֹת כְּאוֹמְנוֹת,

וְהִרְדִּימוּנִי בְּשִׁיר עֶרֶשׂ עַתִּיק

עַל גְּדִי שֶׁיָּבִיא — –

וְנֻחְמַתִּי בְּנֹעַם־יָמִים־שֶׁיָּבֹאוּ.

רַק עַתָּה כִּי בָּאתָ,

וְדָלִיתָ לִי מִנִּבְכֵי תִּקְווֹת כּוֹזְבוֹת

יֶדַע צָלוּל וְנוֹצֵץ,

שֶׁכְּמוֹ יַהֲלֹם בְּטַבַּעַת שִׁוִּיתִי לְנֶגְדִּי —

וַתִּתְגַּל לִי הֲוָיָה אַחֶרֶת,

כִּיקִיצָה אַחַר חֲלוֹם עֲדָנִים.

עַתָּה יָקַרְתָּ לִי מְאֹד, מַלְאָכִי,

אֲשֶׁר עָלִיתָ אֵלַי מֵאֲפֵלַת כָּל הַזְּמַנִּים.

ב    🔗

הֲבְּרָכָה לְךָ, שֶׁלֹּא עֶצֶב אַתָּה וְלֹא דְוָי,

שֶׁלֹּא דִכּוּי אַתָּה וְלֹא דִכְדּוּךְ,

אֲשֶׁר יֵשׁ בְּךָ הַתְּבוּנָה הַצְּרוּפָה

מִסּוֹף כָּל סוֹף וִמִסּוֹד כָּל סוֹד,

אֲשֶׁר בַּמְּבוּכָה הוֹרָאָה הוֹרֵיתָ.

כִּי מַלְאַךְ הַיֵּאוּשׁ אַתָּה

יְצִיר הַדַּעַת הַשְּׁקוּלָה וְהָרָצוֹן הַטּוֹב

שֶׁל בּוֹרֵא הָעוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיבָם.

הָרְוָחָה לְךָ, כִּי הָרְאֵיתִי מִמְּךָ לָדַעַת

שֶׁלַּשָּׁוְא אֲנִי נוֹשֵׂא אַהֲבָה לִשְׁאֵרִי בִּלְבָד,

שֶׁלַּשָּׁוְא אֲנִי בּוֹרֵחַ מִתְּחוּם אָדָם וּמָזָּלוֹ

אֶל נוֹף כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אַחֵרִים,

שֶׁאֵין מִפְלָט לָאֹזֶן מִקּוֹל אַחִים בְּגֵיא הַדָּמִים.

וְאֵין רִחוּק מִמֶּנּוּ עַד שְׁמֵי שָׁמַיִם.

הַחֶסֶד לְךָ, כִּי נִסְעַרְתִּי מִמְּךָ לְהָבִין

שֶׁנּוֹשְׂאִים אָנוּ אֶת הָעֹנֶש כְּאֶת הַשָּׂכָר הַטּוֹב:

לָשֵׂאת בִּשְׂדוֹת הָעוֹלָם מֶשֶׁךְ הַזֶּרַע שֶׁלָּנוּ,

לִהְיוֹת בְּעֶצֶם הֱיוֹתֵנוּ עֲלֵי אֲדָמוֹת

לְצִמְחֵי רַעַל בְּכַרְמֵי הַגּוֹיִם,

רָקָב בְּפִרְחֵי פִּשְׁעֵיהֶם

וְנִיצוֹץ זָר בְּחֶשְׁכָתָם,

מֵאֹפֶק עַד אֹפֶק, מֵעוֹלָם עַד עוֹלָם.

ג    🔗

בָּחוּר כָּמוֹנִי, שֶׁלֹּא עָטַר לְרֹאשׁוֹ רָקִיעַ אַחֵר

מִלְּבָד רָקִיעַ זֶה אֲשֶׁר עַל שְׂפַת יַם־תִּיכוֹן —

פִּרְחָח וּמֻפְקָר, וְלֹא מֵעֹנִי חִיּוּתוֹ וְאוֹנוֹ,

אֶלָּא מִשֶּׁפַע הַשּׁוֹפֵעַ עָלָיו תָּמִיד יוֹתֵר מִדַּי;

בֵּין אִם טוֹב הַשֶּׁפַע

מִתּוֹךְ סְחַרְחֹרֶת לֵבָב בְּלֵילוֹת לְבָנָה,

מִתּוֹךְ כִּלְיוֹן נֶפֶשׁ לְגוּפֵי נְעָרוֹת

נִסְמָכוֹת לְכָתְלֵי בָּתֵּיהֶן מִבַּחוּץ, בַּלֵּילוֹת,

אוֹ מִתּוֹךְ הֲזָיוֹת בְּיוֹם גֶּשֶׁם בָּרְחוֹב;

וּבֵין אִם רַע הַשֶּׁפַע

מִתּוֹךְ דָּם שָׁפוּךְ כַּחֹק שֶׁאֵין לוֹ עִרְעוּר,

מִתּוֹךְ מָוֶת פּוֹרֵחַ בַּדּוֹר כְּעֶלֶם בַּעֲלוּמָיו.

לוּן אִתִּי עוֹד עֶרֶב אֶחָד, מַלְאָכִי,

וְצַוֵּה עָלַי פִּרְחָחוּת אַחֶרֶת, שֶׁלֹּא מִשֶּׁפַע חִיּוּתָהּ,

אֶלָּא מִתּוֹךְ הַדֵּעָה הַשְּׁקוּלָה בְּמֹאזְנַיִם,

שֶׁהִיא דִיּוּק מָחְלָט, שֶׁהִיא כִּוּוּן אַחֲרוֹן,

שֶׁהִיא רְצוֹן בּוֹרֵא הָעוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיבָם.

ד    🔗

שִׁירָה אַחַת לָאָדָם וְלָעָם, לַגַּחְלִילִית וְלַכּוֹכָב,

הִיא שִׁירַת־הַדְּרוֹר הַטְּבוּעָה בְּכָל נִבְרָא.

זֶה הַדְּרוֹר שֶׁעוֹלֶה מִמְּעוּף הַצִּפּוֹר בַּמְּרוֹמִים.

זֶה הַדְּרוֹר בִּפְרִיחַת הַפְּרָחִים וְהָאִילָנוֹת.

זוֹהִי רִיצַת הַתִּינֹוקוֹת בָּרְחוֹבוֹת.

זֶה הַחִיּוּךְ הַזּוֹרֵחַ עַל שִׂפְתֵי הַנָּשִׁים.

זֶה הַקְּרָב שֶׁל שׁוֹחֲרֵי הַתְּכֵלֶת בַּשָּׁמַיִם,

שֶׁל חוֹמְדֵי הַפְּרָחִים, הַתִּינוֹקוֹת וְהַנָּשִׁים.

נִצַּחְתַּנִי, מַלְאַךְ הַיֵּאוּשׁ וְהַדַּעַת.

עַתָּה אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁקְּרָב־תָּמִיד הוּא לִי

בְּעוֹנַת יָמַי הַמְּעַטִּים לִהְיוֹת כָּאִילָן בְּעוֹנוֹתָיו,

לָשֵׂאת אֶת פֵּרוֹתָיו, לָשֵׂאת אֶת עֶרְיָתוֹ,

בְּחֶמְדָה וּבְשָׂשׂוֹן, בְּתוּגָה וּבְיֵאוּשׁ.

אַךְ לוּא טַעֲנָה אֵין בְּלִבִּי לַבּוֹרֵא

כְּמוֹ אֵין בְּלֵב הָאִילָן!

לוּא רַק הֶמְיָה אַחַת לִי,

הִיא הֶמְיַת הֱיוֹתִי עֲלֵי אֲדָמוֹת!

תש"ג