![רקע](/assets/creator-bookmark-back2.png)
![נפתלי הרץ וייזל](/assets/thumb/placeholder_man.jpg)
שׁוֹפֵט כָּל הָאָרֶץ, וּטְהוֹר עֵינַיִם!
מִי כָמוֹךָ שׁוֹקֵל כֹּל בְּמֹאזְנַיִם!
כִּי לָךְ מֹאזְנֵי צֶדֶק, לָךְ אַבְנֵי צֶדֶק,
עִמְּךָ חֶסֶד, עִמְּךָ הַמְשֵׁל וָפַחַד,
כִּי תִפְקוֹד לִרְגָעִים, עַל כָּל חַי יַחַד,
תָּגֵן עַל שׁוֹשַׁנִּים, וּתְבַעֵר חָדֶק.
מִתְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ בַּכֹּל בִּינוֹתָ,
בַּעֲבוּר לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט כֹּל הֱכִינוֹתָ,
כֻּלָּם עֲבָדֶיךָ, עוֹשֵׂי דָתֶךָ,
גַּם אֶחָד לֹא יַרְבֶּה מֵאֲשֶׁר צִוִּיתָ,
גַּם אֶחָד לֹא יַמְעִיט, מֵאֲשֶׁר הִתְוִיתָ,
קָו הִתְוִיתָ לָהֶם, קָו צִדְקָתֶךָ.
אַתָּה מַדּוֹתָ בַּשַּׁעַל הַמַּיִם
בַּיַּמִּים, בַּנְּהָרִים רַחֲבֵי יָדַיִם,
וּתְעָלָה לַשֶּׁטֶף אַתָּה פִּלַּגְתָּ,
אַף אַתָּה נָתַתָּ מִשְׁקָל לָרוּחַ,
סוֹבֵב סוֹבֵב הוֹלֵךְ, בַּכֹּל שָׁלוּחַ,
יָמִּים וַאֲרָצוֹת כֻּלָּם לֹו חָלַקְתָּ.
אֶת הָאָרֶץ עַל הַמַּיִם רָקַעְתָּ,
וּבְתוֹכָהּ מַעְיָן וָנַחַל בָּקַעְתָּ,
מִבִּטְנָהּ הוֹצֵאתָ אֶת צֶאֱצָאֶיהָ,
צִוִּיתָ, וַתּוֹצֵא כָל עֵץ כָּל עַשֶׂב
וַתּוֹצֵא כָל יֶרֶק לַשּׁוֹר, לַכֶּשֶׂב,
בִּפְרָחִים נָעִים הֵיטַבְתָּ מַרְאֶיהָ.
כָּל דָּגָה בַמַּיִם, כָּל עוֹף שָׁמָיִם,
כָּל הַבְּהֵמָה, עַד כָּל מַרְבֶּה רַגְלָיִם,
פִּיךָ צִוָּם וּלְמִינֵיהֶם יָצָאוּ.
מֵעָל הֶכִינוֹתָ אוֹצְרוֹת רָקִיעַ,
בָּם בָּרָק לוֹהֵט, רַעַם קוֹל מַשְׁמִיעַ,
כָּל מִטְרוֹת עֻזֶּךָ בָּהֶם נִבְרָאוּ.
צוּרִי! רַבּוֹת עָשִׂיתָ, לֹא יִמָּנוּ,
לַחֲלִיפוֹת וּתְמוּרוֹת כֻּלָּם הוּכָנוּ.
הֲיֵשׁ יוֹדֵעַ סוֹדָם זוּלָתֶךָ?
כִּי רַק אַתָּה, אִם תַּבִּיט מִכִּסְאֶךָ
עַל מַעֲשֶׂיךָ, תִּרְאֶה, כִּי בִּצְבָאֶךָ
אִישׁ לֹא נֶעְדָּר מֵחוֹתַם חָכְמָתֶךָ.
כִּי בָם תָּדִין עַמִּים, בָּם תִּשְׁפּוֹט גָּבֶר,
טוֹב וָרָע יָפִיקוּ, מַרְפֵּא וָשָׁבֶר,
וּבְתַחְבּוּלוֹתָם מִתְהַפְּכִים כָּל רֶגַע.
אַתָּה מוֹשֵׁל בָּמוֹ מִמְּעוֹן קָדְשֶׁךָ,
עַל פִּיךָ יִתְּנוּ רַב טוּב אֶל דּוֹרְשֶׁיךָ
וּלְרֹאשׁ עוֹזְבֶיךָ כָּל מַחֲלָה, כָּל נֶגַע.
שׂבַע, חַיִּים, שָׁלוֹם מֵאֲחוּזֵי חֶרֶב,
שָׁלוֹם, מֵחַיּוֹת רָעוֹת שׁוֹכְנֵי עֶרֶב,
מִכְלַל כָּל טוּב, הֵם רָאשֵׁי בִּרְכוֹתֶיךָ.
חֵיל צֶאֱצָאֵיהֶן רַב טוּבְךָ יִקְרָאוּ,
אַיֵּה עִיר אוֹ מָחוֹז לֹא שָׁם נִמְצָאוּ,
וּבְאֵיפַת צֶדֶק תָּמֹד טוֹבוֹתֶיךָ.
וּלְעֻמָּתָם אַרְבַּע מוֹרִידֵי קֶבֶר:
חֲמַת חַיּוֹת, רָעָב, חֶרֶב, גַּם דֶּבֶר,
אֲבוֹת כָּל רַע הֵם, רָאשֵׁי מִשְׁפָּטֶיךָ.
רַבּוּ צֶאֱצָאֵיהֶן, לֹא יִסָּפֵרוּ,
מִנְּשָׁרִים קַלּוּ, מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ,
אַךְ אֵפוֹא יֵלֵכוּ, תַּרְאֵם שִׁבְטֶךָ.
צוּר! מֵהַרְרֵי אֵל גָּבְהוּ צִדְקוֹתֶיךָ,
עַל כֵּן נוֹאַשְׁנוּ מִמְּצוֹא חָכְמָתֶךָ,
מִמְּצוֹא רֹאשׁ, מִמְּצוֹא סוֹף, מִבּוֹא אַחֲרֶיךָ.
אִם צַדִּיקִים מָטוּ וּרְשָׁעִים שָׁלוּ,
מַה תַּעֲשֶׂה אֵל, בָּרֵי לֵב לֹא יִשְׁאָלוּ,
רַק בּוֹעֲרִים מַעְפִּילִים לַעֲלוֹת הָרֶיךָ.
יַעַן אֵין פִּתְגָּם הָרָעָה בָּא רֶגַע,
לֵב אָדָם מָלֵא רָע, יִשְׂחַק לַפֶּגַע,
לֹא יַאֲמִין כִּי יַחֲשׁוֹב עִמּוֹ קוֹנֵהוּ,
כִּי יִרְאֶה עוֹשֵׂי רָע כָּעֵץ יִפְרָחוּ,
וִישָׁרִים יִבּוֹלוּ, טוֹבִים יֶאֱנָחוּ,
יֹאמַר: “שָׁוְא תִּקְוַת תָּם, הֶבֶל מַעֲשֵׂהוּ”.
עַל כֵּן סָרוּ מִטּוֹב, צֶדֶק עָזָבוּ,
אֶת דַּרְכָּם הִשְׁחִיתוּ, חָמָס אָהָבוּ,
גָּבְרוּ אַנְשֵׁי זָדוֹן, גֵּאִים שָׁלָטוּ,
מַמְלָכוֹת חַטָּאוֹת קָמוּ בָאָרֶץ,
מֵאֵין גּוֹדְרֵי גָדֵר עוֹמְדִים בַּפָּרֶץ,
כִּי כַמּוֹשֵׁל כָּעָם אַחֲרֵי שָׁוְא נָטוּ.
אֵל! כַּאֲשֶׁר מִמְּרוֹם שִׁבְתֶּךָ רָאִיתָ,
כִּי זֵדִים הוֹרְסִים אֶת אֲשֶׁר בָּנִיתָ,
הִשְׁמַעְתָּ דִּין, כִּסֵּא מִשְׁפָּט יָשָׁבְתָּ,
אָז לִמַּדְתָּ פּוֹשְׁעִים אֲשֶׁר הֵרֵעוּ,
כִּי טוֹב וָרָע מִלְּפָנֶיךָ יֵצֵאוּ,
כִּי אֶת מַעֲשֵׂיהֶם עַל סִפְרְךָ כָּתָבְתָּ.
וַתִּקְרָא יוֹם מוֹעֵד, פַּחַד וָפַחַת,
אַנְשֵׁי דָמִים הוֹרַדְתָּ לִבְאֵר שַׁחַת,
וַיִּרְאוּ מִי אַתָּה וּמַה כֹּחֶךָ,
יוֹם עַל אַדְמַת צֹעַן יָדְךָ קָשָׁתָה,
הָמוּ גֵּאִים וּגְבוּרָתָם נָשָׁתָה,
אָז אָמְרוּ אָנָה נֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ.
יִרְאוּ זֵדִים, כִּי מַטֵּה עֹז מַטֶּךָ,
לוּ הֵבֵאתָ אַרְבַּעַת מִשְׁפָּטֶיךָ
עַל אַדְמַת חָם כַּאֲשֶׁר מֵאָז נוֹדָעוּ,
יֹאמְרוּ מִקְרִים הֵמָּה, לֹא צִוָּמוֹ,
אַךְ אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים הָיוּ כֻלָּמוֹ,
תֵּימָן לֹא נִרְאוּ, צָפוֹן לֹא נִשְׁמָעוּ.
מָה אָיוֹם שׁוֹפְטָם, מִמַּעֲשָׂיו הֵבִינוּ,
כִּי מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים זֹאת הֶאֱמִינוּ,
וּבְכָל זֹאת אֶת יְיָ לֹא יָדָעוּ;
כִּי אֵיךְ רוֹמְמוֹת אֵל וּכְבוֹדוֹ יָגִילוּ
לֵב אֲנָשִׁים בַּאֲמִתּוֹ לֹא הִשְׂכִּילוּ,
אֲשֶׁר חָכְמָה בָּזוּ, מוּסָר פָּרָעוּ.
צוּרִי! מַחְשְׁבוֹתֶיךָ לִמְאֹד עָמָקוּ
וּכְכֶסֶף צָרוּף הֵן, שֶׁבַע זֻקָּקוּ,
לִרְאוֹת עַד תַּכְלִיתָן יִכְהוּ עֵינָיִם.
אַשְׁרֵי אִישׁ מִתְבּוֹנֵן בָּם לִמְצֹא דַעַת,
גַּם מִמְּעַט כִּי יִמְצָא נַפְשׁוֹ יוֹדַעַת,
כִּי תוּשִׁיּוֹתֶיךָ יֶשׁ בָּם כִּפְלָיִם.
אָנָּא אֱלֹהַי! גַּם אֲנִי עַבְדֶּךָ
חָפֵץ הִתְבּוֹנֵן בָּם, חָפֵץ כַּבְּדֶךָ,
וּלְהִתְחַנֵּן אֵלֶיךָ הַיּוֹם בָּאתִי:
לַמְּדֵנִי אִמְרוֹתֶיךָ וַאֲכַבְּדֵמוֹ,
וּמְעַט מִפְּנִינֶיךָ כִּי אֶמְצָאֵמוֹ,
יַגִּיד שִׁירִי אֶל אַחַי מַה מָּצָאתִי.
___________
אִם1 אַחֲרֵי סוֹעָה וָסַעַר, בָּרָק וָרַעַם,
יִטְהַר רָקִיעַ, תָּשׁוּב תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ,
תּוֹצִיא הַחוּצָה אֲשֶׁר בַּבָּתִּים נִכְלָאוּ,
כֵּן נֶפֶשׁ משֶׁה מִמִּסְגְּרוֹתֶיהָ יָצָאָה
כַּאֲשֶׁר שֶׁמֶשׁ צִדְקַת אֵל עָלֶיהָ זָרָחָה,
וַתֵּרֶא כִּי עֶלְיוֹן לִדְמָמָה יָקִים סַעַר,
כִּי בֵית יַעֲקֹב אֶת תַּכְלִית צָרָתָם הִשִּׂיגוּ.
שָׂמַח לֵב משֶׁה, אִמְרֵי עֶלְיוֹן לוֹ מָתָקוּ,
עַל שַׁוְעוֹ נִחַם, עַל מַחְשְׁבוֹת עָפָר וָאֵפֶר,
לֹא עָרַךְ עוֹד מִלִּין, יָדוֹ שָׂם אֱלֵי פִיהוּ.
אַךְ מִפִּי עוֹשׂוֹ עוֹד אִמְרֵי ישֶׁר יָצָאוּ,
כִּי אִם זָכוּר לִפְנֵי אֵל, כִּי עָפָר אֲנַחְנוּ.
וַעֲוֹן דּוֹבֵר מִצָּרַת נַפְשׁוֹ הוּא סוֹלֵחַ,
לֹא יַחֲרִישׁ לוֹ, כִּי אַשְׁרֵי אִישׁ יָהּ יוֹכִיחֶנּוּ.
וִילַמְּדֶנּוּ כִּי מַחְשְׁבוֹת אָדָם הֶבֶל הֵמָּה,
עַל כֵּן2 דִּבֶּר אֱלֹהִים אֵלָיו עוֹד וַיֹּאמַר:
"אֲנִי יְיָ עֶלְיוֹן עַל כֹּל, דּוֹבֵר אֵלֶיךָ,
אִם בִּשְׁמִי הַנּוֹרָא הַזֶּה רַק לָךְ נוֹדַעְתִּי,
לֹא נוֹדַעְתִּי בוֹ מִקֶּדֶם אֶל אֲבוֹתֶיךָ,
גַּם לָהֶם3 בִּשְׁמִי אֵל שַׁדַּי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי,
בּוֹ בֵרַכְתִּים, בּוֹ רַב טוּב לָהֶם הִבְטַחְתִּי,
הַאִם לִשְׁמִי הַנִּכְבָּד הַזֶּה לֹא בִּינוֹתָ,
כִּי כָלִיל בַּהֲדָרִי הוּא, אַשְׁרֵי בּוֹ בוֹטֵחַ,
אִם אֵל שַׁדַּי אָנִי, מַה יִּבָּצֵר מִמֶּנִּי.
גַּם בִּרְכַת עוֹלָם גַּם שֹׁד מִשַּׁדַּי יָבֹאוּ,
מִשִּׁפְעָתוֹ כַּצַּדִּיק כָּרָשָׁע יִינָקוּ,
אִם בִּשְׁמִי זֶה אֶת הַבְּרִית לַחֲסִידַי כָּרַתִּי,
לָמָּה זֶה יָרֵאתָ? אֵיךְ בּוֹ לֹא הִתְנֶחָמְתָּ?
כִּי אָמַרְתָּ: הַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ עַמֶּךָ.
הַאֵל לֹא יָקִים דָּבָר! שַׁדַּי יִרְאֶה נֹחַם?
הֲיֹאמַר4 לִבֶּךָ, אוּלַי רֶגַע טוֹב דִּבַּרְתָּ,
וּמֵחַטַּאת הָעָם עַל אִמְרָתְךָ נִחַמְתָּ,
הֲלֹא5 בַּעֲבוּר הָקִים הַבְּרִית עִם אֲבוֹתֶיךָ,
מֵרֹאשׁ תַּנּוּר עָשָׁן, גַּם לַפִּיד אֵשׁ הֶעֱבַרְתִּי
בֵּין הַגְּזָרִים, לִהְיוֹת אוֹת כִּי לֹא אִנָּחֵמָה,
וּבְאֵל שַׁדַּי עַל זֹאת בַּיּוֹם הַהוּא נִשְׁבַּעְתִּי,
הַאַחֵל אֶת שֵׁם קָדְשִׁי וִימִינִי אָשִׁיבָה?
הֲכִי תֹאמַר: עַתָּה תִטּשׁ אֶת צֹאנְךָ אֵלֶּה,
וּשְׁבוּעָתְךָ תָקִים עוֹד בַּדּוֹרוֹת יָבֹאוּ;
הֲלֹא מִלַּבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה אָמַרְתִּי,
כִּי6 אֶת נַאֲקַת יִשְׂרָאֵל מֵעָנְיָם שָׁמַעְתִּי,
וַעֲבוֹדָתָם לֹא יָכְלוּ לָשֵׂאת עוֹד רָאִיתִי,
וָאֶזְכּוֹר7 אֶת הַבְּרִית, לַעֲשׂוֹת כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי,
וּבְיוֹם זִכָּרוֹן כִּסְאִי לַמִּשְׁפָּט כּוֹנַנְתִּי,
בּוֹ אָחֲזָה יָדִי, בָּהּ מִצָרַי אִנָּקֵמָה,
פֹּעַל אִישׁ אֲשַׁלֵּם, אֶגְמוֹל עֲלִילוֹת רֶשַׁע.
עַתָּה משֶׁה עַבְדִּי! מַה לַמִּשְׁפָּט חָשַׁבְתָּ,
אִם יוֹם הַגְּמוּל אֶת יָדִי אָחוֹר אֲשִׁיבֶנָּה?
לָכֵן8 לַעֲנִיִּים אֻמְלָלִים, לִשְׂבֵעֵי רֹגֶז,
אֶל עֵדֶר תּוֹעֶה זֶה, אֶל צֹאן מַרְעִיתִי אֵלֶּה,
תֹּאמַר: אֲנִי יְיָ נָטִיתִי שָׁמַיִם,
יָסַדְתִּי אֶרֶץ וּמִבְּלִימָה כֹל עָשִׂיתִי,
מַה נָּקֵל לִי לַעֲשׂוֹת מוֹפְתִים וּלְהַפְלִיא פֶלֶא,
פַּרְעֹה עִם הֲמוֹנוֹ כַּקַּשׁ יָבֵשׁ אֶחְשׁוֹבָה,
וּמַלְכֵי אֶרֶץ יַחְדָּו אַךְ שַׁחַק מֹאזְנַיִם,
עַתָּה עַמִּי קַוּוּ לִי, אֵלַי הוֹחִילוּ,
כִּי אוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרַיִם,
יַד9 צָרֵיכֶם אַרְפֶּה, לֹא יוֹסִיפוּ הָרֵעַ,
כִּי אֵימָתִי אֲשַׁלַּח בָּם, רַעַד יֹאחֲזֵמוֹ,
בִּזְרוֹעִי הַנְּטוּיָה עַד לִכְלוֹת כֹּל שׁוֹקֶדֶת,
אַצִּיל אֶתְכֶם מֵעֲבוֹדָתָם, חָפְשִׁי תֵצֵאוּ,
בִּשְׁפָטִים, תַּחַת הַשָּׁמַיִם לֹא נִשְׁמָעוּ,
וּלְעָם לִי תִהְיוּ, אֲנִי מַלְכְּכֶם, לִי תַּעֲבֹדוּ.
גַּם אֲבִיאֲכֶם אֶל הַר קָדְשִׁי, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי,
לָתֵת אוֹתָהּ לַאֲבוֹתֵיכֶם, אֶרֶץ אָהַבְתִּי,
וָאֹמַר אֲלֵיהֶם מוֹרָשָׁה לָכֶם אֶתְּנֶנָּה,
וּלְזַרְעֲכֶם אֲחֻזַּת עוֹלָם יִנְחָלוּהָ,
עַתָּה הָעֲשׁוּקִים הָאֵלֶּה הֵם יִירָשׁוּהָ,
כִּי אֲנִי יְיָ דִּבַּרְתִּי וַאֲקִימֶנָּה".
כַּאֲשֶׁר10 תַּנְחוּמוֹת אֵל נֶפֶשׁ משֶׁה שִׁעֲשָׁעוּ,
כֵּן מֵישָׁרִים שִׂמְּחוּהוּ לִשְׁמוֹעַ תּוֹכַחַת
מִפִּי אֵל, אֲשֶׁר עָנְיוֹ גַּם תֻּמּוֹ יוֹדֵעַ,
מִהַר אֶל יוֹשְׁבֵי חשֶׁךְ עִם אִמְרוֹת צוּרָמוֹ,
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: אַחַי רֵעַי הַאֲזִינוּ!
אַל מֵרֵאשִׁית דָּבָר עַל אַחֲרִיתוֹ תִּשְׁפֹּטוּ.
אִם רֵאשִׁית דַּבְּרִי אֶל פַּרְעֹה עַזּוֹת עָנָנִי,
נִאֵץ עוֹשֵׂהוּ, הִתְלוֹצֵץ עַל אִמְרֵי קֹדֶשׁ,
וָאֶדֹּם, כִּי חָזוֹן מֵיְיָ לֹא מָצָאתִי.
וּבְיַעַן מֵעֲנוֹת עַל אִוַּלְתּוֹ פִּי שָׁמַרְתִּי,
עֲנָקַתְהוּ גַאֲוָתוֹ וַיּוֹסֶף הָרֵעַ,
תֹּאמְרוּ לֹא יוֹסִיף יְיָ הַבִּיט אֵלֵינוּ,
לֹא כֵן אַחַי, אֱלֹהֵינוּ אֶרֶךְ אַפַּיִם,
כִּי הֵרָאוֹת אֵלַי שֵׁנִית שָׁב אֱלֹהֵינוּ,
מִצּוּף, מִכָּל נֹעַם, אֲמָרָיו לִי נָעֵמוּ,
כִּי דַרְכּוֹ הוֹרַנִי, אָרְחוֹת טוּבוֹ לִמְּדַנִי,
לָמָּה הֵרַע עוֹד עִמָּכֶם, עַתָּה יָדַעְתִּי.
לֹא מִשִּׂנְאָתוֹ אֶתְכֶם הָפַךְ אוֹר לַחשֶׁךְ,
כִּי אִם מֵאַהֲבָתוֹ אֶתְכֶם כָּל זֹאת הָיָתָה,
תַּכְלִית צָרָה הִשַּׂגְתֶּם, אֵין עוֹד רַע אַחֲרֶיהָ,
יָדַעְתִּי לָמָּה עַל עֲצַת רָשָׁע הוֹפִיעַ,
פַּח יָקוּשׁ הָיְתָה זֹאת לוֹ, בּוֹ רַגְלוֹ נִלְכָּדָה,
אֶרֶץ לוֹ מִתְקוֹמָמָה וִירִיבָיו שָׁמַיִם,
יַרְעֵם עָלָיו עֶלְיוֹן וּגְמוּלוֹ יַמְצִיאֶנּוּ,
כִּמְלֹאת סִפְקוֹ יֵצֶר לוֹ וּמִי יַצִּילֶנּוּ,
אוֹי לָרָשָׁע רָע, עוֹדוֹ בּוֹטֵחַ אֵינֶנּוּ,
כִּי יְיָ דִּבֶּר רַע עַל מֶלֶךְ מִצְרַיִם,
דִּבֶּר רַע עַל אַרְצוֹ, דִּבֶּר רַע עַל יוֹשְׁבֶיהָ,
וּזְרוֹעוֹ הַנְּטוּיָה עָלָיו מִי יְשִׁיבֶנָּה.
אַחַי! מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרַיִם תֵּצֵאוּ,
וּמִהְיוֹת עוֹד לָהֶם עֲבָדִים תִּנָּצֵלוּ,
בִּשְׁפָטִים וּבְמוֹפְתִים נוֹרָאִים תִּגָּאֵלוּ,
לִהְיוֹת עַם יְיָ, נַחֲלַת אֵל, תִּלָּקֵחוּ,
אֶרֶץ הַבְּרִית תִּירָשׁוּ, אֶת אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ,
עַל כֵּן בַּחֲרוּ דוּמִיָּה, תַּחַת סַעַר, שֶׁקֶט,
כִּי בִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל יְיָ, זֹאת דִּבַּרְתִּי,
אֵל נוֹרָא הוּא, דָּבָר לֹא יִפָּלֵא מִמֶּנּוּ.
תַּנְחוּמִים אֵלֶּה לֵב נִכְשָׁלִים לֹא הִרְנִינוּ,
אִם אָוֶן לֹא פָעֲלוּ, בֵּאלֹהִים לֹא דִבֵּרוּ,
גַּם בִּנְבִיאוֹ אִישׁ הָרוּחַ תָּהֳלָה לֹא שָׂמוּ,
מֵהַשְׂכִּיל עַל אִמְרֵי פִיהוּ רוּחָם קָצָרָה11.
אִישׁ אֶרֶך רוּחַ צָרָתוֹ בַּל תְּהוֹלְלֶנּוּ
וּקְצַר רוּחַ אִם יֵצֶר לוֹ, יַעֲשֶׂה אִוֶּלֶת,
כָּעֵינַיִם כֵּהוֹת לֹא תַבֵּטְנָה אוֹר שֶׁמֶשׁ
כֵּן מֵהַשְׂכִּיל עַל אֵלֶּה, מֵחֲקוֹר אִמְרֵי ישֶׁר.
כֹּבֶד צָרָתָם חַיָּתָם לָאָרֶץ דִּכֵּאָה,
עַל תֶּבֶן וּלְבֵנִים12 תַּחְשׁוֹב, לֹא עַל בִּין דַּעַת,
גֵּוָם נָתוּן לַמַּכִּים, לַחְמָם אֶגְרוֹף רֶשַׁע,
וּבִבְשָׂרָם יָזוּב דָּם, פֶּצַע לִקְרַאת פָּצַע,
כַּחֲמוֹר הָרוֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ כֵּן הֵמָּה,
לִמְצוֹא דֵי קַשׁ דֵּי מוֹעֵד לַלְּבֵנִים יִתֵּנוּ,
וּבִמְצוּקוֹת כָּאֵלֶּה הַשְׁקֵט בַּל יוּכָלוּ,
אֵיךְ חַיָּתָם בָּאוֹר תִּרְאֶה, תֶּחֱזֶה אֱלוֹהַּ,
מִקֹּצֶר רוּחָם וּמֵעֲבוֹדָה כִּי קָשָׁתָה,
לֹא שָׁמְעוּ אֶל משֶׁה, בִּדְבָרָיו לֹא הִשְׂכִּילוּ.
הֵיטֵב יֶחֱרֶה זֹאת אֶל צִיר אֱמוּנִים כָּמוֹהוּ,
אִם זֶרַע אֱמֶת נֶהְפַּךְ אֶל סוּרֵי הַגֶּפֶן,
לִשְׂמוֹחַ בֵּאלֹהִים וּבִדְבָרָיו מֵאֵנוּ,
לוּלֵי יָדַע לֹא יַחֲשׁוֹב אֵל זֹאת עָוֹן לָמוֹ,
כִּי יוֹצֵר לִבָּם הוּא אֶת מַכְאוֹבָם יוֹדֵעַ,
עַל כֵּן הֶחֱרִישׁ לָהֶם, חָדַל דַּבֵּר אֵלֵימוֹ,
בֵּאלֹהָיו בָּטַח, כִּי יָחֵל לָתֵת אֵימָתָה
עַל צָרָיו וּבוֹזָיו, עַל פַּרְעֹה וּמִצְרָיִם,
וִיחַיֶּה מָרֵי נֶפֶשׁ, עַם, נוֹאָשׁ אָמְרוּ.
עוֹד תִּתְעַטֵּף עָלָיו רוּחוֹ, אֶל אֵל יִחֵלָה,
וּדְבַר יְיָ13 אֵלָיו: "אֱזֹר חֲלָצֶיךָ,
"כִּי שֵׁנִית אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם אֶשְׁלָחֶךָ,
"בֹּא דַּבֵּר אֵלָיו קָשׁוֹת וּבִשְׁמִי צַוֵּהוּ,
“וִישַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל, מֵאַרְצוֹ יֵלֵכוּ”.
מַה נִּפְלֵאת14 הָיְתָה זֹאת אֶל חֲכַם לֵב כָּמוֹהוּ!
יָדַע לִבּוֹ, בִּדְבָרִים לֹא יִוָּסֵר עָבֶד,
זָכַר רֵאשִׁית דַּבְּרוֹ אֵלָיו מָה עָנָהוּ,
הֵעֵז אִישׁ רָשָׁע, סָרָה דִּבֶּר עַל אֵל מִמַּעַל.
אֵל שַׁדַּי הִתְגַּבָּר, כִּי תַּחַת הִכָּנֵעַ,
הִכְבִּיד עֻלּוֹ עַל יִשְׂרָאֵל עַל אַחַת שֶׁבַע,
וּבְתִתּוֹ דָּת מַחֲרֶדֶת, עָשָׂה גַּם הִצְלִיחַ.
אֵיכָה יַעֲרוֹף לִקְחִי עַל חַלְמִישׁ צוּר, עַל סֶלַע?
לֵב אֶבֶן כִּלְבָבוֹ אִמְרֵי פִי הַיְפַלֵּחוּ,
טֶרֶם יַמְטִיר אֵל גָּפְרִית וָאֵשׁ עַל נָוֵהוּ?
עַל כֵּן הִתְחַנֵּן משֶׁה עוֹד אֶל אֵל וַיֹּאמֶר:
"נוֹרָא עַל כֹּל! כִּי כֹל תּוּכַל הֲלֹא יָדַעְתִּי,
"אָכֵן אִם אֶל נָבָל זֶה רֵיקָם תִּשְׁלָחֵנִי,
"מָה אֶתֵּן אָנִי? אִמְרֵי פִי מַה יוֹסִיפוּ?
"אֹמֶר מֵאֵין שֵׁבֶט בַּרְזֶל מֶה לוֹ יוֹעִילוּ?
"הֵן יִשְׂרָאֵל זָרַע אֱמֶת, אֵמוּן אָהֵבוּ,
"רֵאשִׁית דַּבְּרִי אִתָּם בִּדְבָרַי הֶאֱמִינוּ,
"קָצְרָה15 רוּחַ אֱמוּנָתָם, מִדַּרְכָּם סָרוּ,
"כִּי מִגַּאֲוַת רָשָׁע, מִמְּצוּקוֹת הוֹסִיף לָמוֹ,
"נֶהְפַּךְ לִבָּם בָּם וּלְאִמְרֵי פִי לֹא שָׁמֵעוּ.
"אִישׁ יוֹצֵר עָמָל, פַּרְעֹה שׁוֹכֵחַ אֱלוֹהַּ,
"מֵאָז לֹא יָדַע אֵמוּן, כָּזָב מִלֵּא פִיהוּ,
"כִּי אֲדַבְּרָה אֵלָיו עַתָּה, אֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי,
"לוּ הַמְדַבֵּר אֵלָיו יֵיטִיב דַּבֵּר, יִבְזֵהוּ,
“אַף כִּי אִישׁ כָּמוֹנִי, אִישׁ עֲרֵל שְׂפָתָיִם”.
יָדַע אֱלֹהִים כִּי דִּבְרֵי עַבְדּוֹ צָדָקוּ,
אֹמֶר וּדְבָרִים לֹא יוֹעִילוּ לִקְשֵׁי מֵצַח.
שֵׁבֶט וּמַהֲלוּמוֹת אוֹר מֵרְשָׁעִים יִמְנָעוּ,
אָמַר אֱלֹהִים, כִּי עִמִּי הַמְשֵׁל וָפַחַד,
יֵדְעוּ צָרָי, וּבְיַד עַבְדִּי זֹאת אוֹדִיעֵמוֹ,
אַךְ משֶׁה לֹא יָדַע16, כִּי כֵן יָעַץ עוֹשֵׂהוּ,
עַד בּוֹא מִצְוַת אֱלֹהָיו אֵלָיו עוֹד וַיֹּאמֶר:
"אַל תִּירָא עַבְדִּי, עֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ,
"לֵךְ אֶל פַּרְעֹה זֶה, כִּי לֹא יָבוּז עוֹד מִלֶּיךָ.
"כִּי לֹא עִם פִּיךָ וּבְיַד רֵיקָה וַחֲדַל כֹּחַ,
"כַּאֲשֶׁר בָּאתָ אֵלָיו מֵאָז, תָּבֹא הַפָּעַם,
"בָּא הַיּוֹם לִשְׁבּוֹר אֶת צָרָי, הָעֵת הִגִּיעָה,
"בּוֹ בִּלְחָיֵי דּוֹבֵר נָאָצוֹת תָּשִׂים רֶסֶן,
"כִּי מַטֵּה עֻזִּי אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ מִקֹּדֶשׁ,
"וּבְמִשְׁפָּטִים רָעִים אֲמַלֵּא אֶת יָדֶיךָ,
"אָז יֶחֱרַד לֵב אָבֶן, יֵרַךְ מֵאוֹתוֹתֶיךָ,
"מַקְשֶׁה עָרְפּוֹ בַּבֹּקֶר, יִתְחַנֵּן לָעָרֶב,
"מִתְרוֹמֵם עַל עוֹשׂוֹ, מִשְׂחָק לַעֲבָדָיו יֶהִי.
"הִשָּׁקֵט משֶׁה, אַל יַבְהִילֶךָ לִבֶּךָ,
"הוֹחִילָה לִּי, כִּי עוֹד אֵלֶיךָ אֲדַבֵּרָה,
"עֲצָתִי אַשְׁמִיעֶךָ, מַה תַּעֲשֶׂה אוֹרֶךָ.
"אַךְ טֶרֶם אֲדַבֵּר, לֵךְ שֵׁנִית אֶל אַחֶיךָ,
"הוֹדִיעֵם כִּי יִרְאוּ נָקָם, מַהֵר יַעֲלֹזוּ,
"מֵרֶגַע אָחֵל הַפִּיל עַל צָרַי אֵימָתָּה
"עַד תֹּם דָּבָר, לֹא אָשִׁיב יָדִי מִבַּלֵּעַ,
"כָּל טוּב דִּבַּרְתִּי עֲלֵיהֶם, אֶתְהֶם יַשִּׂיגוּ,
“וּלְעֵינֵי הָעַמִּים מֵאַדְמַת חָם יֵצֵאוּ”.
לֵב נֶאֱמַן רוּחַ נִשְׁעָן עַל אִמְרַת עוֹשֵׂהוּ,
שָׁב דַּבֵּר תַּנְחוּמוֹת אֵל אֶל מָרֵי נֶפֶשׁ,
וַיּוֹדִיעֵם אֲמָרָיו הַמְּתוּקִים מִנֹּפֶת:
"אַחַי! לָלֶכֶת שֵׁנִית אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם,
"נָכוֹן אָנֹכִי, כִּי אֱלֹהִים כֵּן צִוָּנִי,
"לֹא רֵיקָם אָבוֹא אֵלָיו, כַּאֲשֶׁר מֵאָז בָּאתִי,
"עַתָּה בַּכַּשִּׁיל וּבְכֵילַפּוֹת אָהָלְמֶנּוּ.
"פֶּן יוֹסִיף עוֹד הָרַע עִמָּכֶם, אַל תִּירָאוּ,
"מֵרֹב צָרָה יִפּוֹל לִבּוֹ, יִשְׁכַּח הָרֵעַ.
"בִּטְחוּ בַיָי כַּאֲשֶׁר בּוֹטֵחַ בּוֹ אָנִי,
"כִּי נָכוֹן בָּטוּחַ הֵיכַל שׁוֹדֵד אֵלֵכָה,
“מֵרִבְבוֹתָיו לֹא אִירָא, אֱלֹהִים עִמָּנוּ”.
שָׁמְעוּ זֹאת נִדְכְּאֵי רוּחַ, וַיַּחֲלִיפוּ כֹחַ,
אֵמוּן בָּם שָׁב לִמְקוֹמוֹ, תִּקְוָתָם פָּרָחָה.
אָז חִלּוּ פָּנָיו, וּבְתַחֲנוּנִים לוֹ דִבֵּרוּ:
"אִישׁ אֱלֹהִים! אַל נָא בָנוּ יִחַר אַפֶּךָ,
"אִם מֵרֹב צָרָה קָשׁוֹת אֵלֶיךָ דִבַּרְנוּ,
"כִּי מָה אָדָם יָדַעְתָּ, וּמַה יִפְעַל עשֶׁק,
"אַךְ גַּם בָּךְ, גַּם בֵּאלֹהִים סָרָה לֹא דִבַּרְנוּ,
"יָדַעְנוּ כִּי אֱלֹהֵי אֱמֶת הוּא שׁוֹלְחֶךָ,
"עַתָּה לֵךְ עֲשֵׂה וּצְלַח, כִּי עֶלְיוֹן לִימִינֶךָ,
"וּשְׂמַח לַעֲשׂוֹת עֲלִילוֹת אֵל, לֹא עָשָׂם גָּבֶר,
"אַשְׁרֶיךָ שַׂר וּנְגִיד קֹדֶשׁ עוֹשֶׂה כָאֵלֶּה.
אַחֲרֵי17 הִגִּיד לָעָם דִּבְרֵי תַנְחוּמִים אֵלֶּה,
פָּנָה אֵלָיו צוּר יִשְׂרָאֵל, אֵל עוֹשֵׂה פֶלֶא,
בַּעֲבוּר לַמְּדוֹ דַעַת וּדְרָכָיו יוֹדִיעֶנּוּ,
כָּל אָרְחוֹת דִּינָיו, כָּל סִדְרֵי מוֹפְתָיו, וַיֹּאמֶר:
"הֵן לֹא כָל הַיּוֹם יַחֲרוֹשׁ הַחוֹרֵשׁ לִזְרוֹעַ;
"כִּי יִרְאֶה אַדְמָתוֹ רָעָה, בַּל תּוֹצִיא לֶחֶם,
"יַעֲזוֹב מַחֲרַשְׁתּוֹ יִפֶן עֹרֶף לִתְלָמֶיהָ;
"אַף כֵּן אִישׁ, יוֹסֵר לֵץ אוֹטֵם אָזְנוֹ מִשְׁמוֹעַ,
"מַקְשֶׁה לִבּוֹ כַּחַלָּמִישׁ, בַּל יִתֵּן פֶּרִי,
"גַּם הוּא יֶחְדַּל מִיַּסֵּר, יִמְנַע מֵהּוֹכִיחַ;
"וַאֲנִי יוֹסֵר גּוֹיִם, הַיּוֹצֵר לִבָּם יַחַד,
לֵב עָקֹב מִכֹּל מִי בִּלְעָדַי יֵדָעָנּוּ,
"לִרְאוֹת אִם יֵשׁ תִּקְוָה, כִּי יַעֲזוֹב דַּרְכֵי רֶשַׁע,
"וַאֲנִי הָרוֹאֶה כֹל, אֶת לֵב פַּרְעֹה רָאִיתִי,
"וּלְנֶגֶד עֵינַי יוֹם יוֹם מוֹסִיף לִרְאוֹת שַׁחַת,
"הִרְחִיב כִּשְׁאוֹל נַפְשׁוֹ וּדְרָכָיו דַּרְכֵי מָוֶת,
"אֶל בַּעַר כָּמוֹהוּ לֹא יוֹעִיל עוֹד הוֹכֵחַ,
"בִּכְלִי זַעַם אוֹצִיא מֵאוֹצְרוֹתַי, אָרְאֶנּוּ
"עַל מִי דִּבֶּר סָרָה, אֶת מִי מֵאֵן לָדָעַת.
"עַתָּה לִשְׁמוֹעַ אֲמָרַי הָכֵן לִבֶּךָ,
"כִּי אַגִּיד לָךְ עֲצָתִי, מֶה עָלָיו יָעַצְתִּי,
"סָתוּם חָכְמָה אוֹדִיעֲךָ וַאֲלַמֶּדְךָ דָעַת,
"יַעַן עַבְדִּי אַתָּה, עַל פַּרְעֹה הִפְקַדְתִּיךָ,
שַׂמְתִּיךָ לוֹ כֵּאלֹהִים גִּבּוֹרֵי הַכֹּחַ,
"אֲשֶׁר אֵיתָנֵי אֶרֶץ נֶגְדָּם לֹא יַעֲמֹדוּ,
"יוֹם טָהוֹר, הֵמָּה יַעֲלוּ עָב, יוֹרִידוּ גֶשֶׁם,
"וּבְיוֹם עָנָן, הֵמָּה הַשָּׁמַיִם יַעֲצֹרוּ,
"עַל אֶרֶץ שׁוֹקֶטֶת, הֵמָּה יָטִילוּ סַעַר,
"סוֹעָה וָסַעַר הֵמָּה לִדְמָמָה יָקִימוּ.
"כִּי אֶת מִצְוֹתַי יַעֲשׂוּ, אֶת חֶפְצִי יַשְׁלִימוּ,
"עַל כֵּן מוֹרָאִי עֲלֵיהֶם וּבְעֹז יַחְגֹּרוּ.
"כֵּן עֻזִּי אִתֶּךָ וּזְרוֹעִי לִימִינֶךָ,
"תַּרְגִּיז מוֹסְדֵי אָרֶץ וּתְצַוֶּה אֶל שָׁמָיִם,
"תַּרְעִישׁ כִּסֵּא מֶלֶךְ, כֶּחָלָל תָּשִׂים רָהַב,
"כִּי כָל אֲשֶׁר אֶחְפּוֹץ, אָשִׂים עִמְּךָ בָּרוּחַ,
"עַל פִּיךָ אֶמְחַץ צָר, עַל פִּיךָ אֶרְפָּאֵהוּ.
"אַךְ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ שַׂמְתִּי לִנְבִיאָךָ,
"הוּא יַגִּיד לַמֶּלֶךְ רָעוֹת עָלָיו חָרַצְתָּ,
"אִם מֵאַרְצוֹ אֶת עַמִּי לֹא יֹאבֶה שַׁלֵּחַ,
"כִּי כָל הַיָּמִים יָבֹאוּ יַרְבֶּה בָּם מֶרִי,
"גַּם נֶגַּע גַּם קָלוֹן מִבֵּיתוֹ לֹא יָמוּשׁוּ,
"הֹוָה עַל הֹוָה יָבֹא לוֹ שֶׁבֶר עַל שָׁבֶר,
"עַד שַׁלְּחוֹ אֶתְכֶם, לֹא אָשִׁיב יַד מִבַּלֵּעַ.
"אַךְ פַּרְעֹה18 אָדָם לֹא אֵל, יֶחְדַּל מִסְּבוֹל אֵלֶּה,
"מִצְרַיִם בָּשָׂר, לֹא רוּחַ, מִנְּשׂוֹא זֹאת קַלּוּ,
"נֶגֶד חִצֵּי מִשְׁפָּט שַׁנּוֹתִי, הַיַּעֲמֹדוּ?
"רַק חֵץ רִאשׁוֹן כִּי יַעֲבָר בָּם, יֹאמְרוּ הִנֵּנוּ!
"הֶרֶף אֵל, כִּי נִשְׁמָעָה, אֵלַי יִתְחַנָּנוּ.
"אַךְ רַק מִפַּחַד, כִּי עַל שׁוֹפְטָם רַע יַחְשֹׁבוּ.
"הֲלָהֵם אֶקְרָא טוֹבִים, אֶקְרָא שָׁבֵי פֶשַׁע,
"הָעוֹשִׂים חֶפְצִי וּבְלִבָּם עָלַי יִזְעָפוּ?
"זֶה דֶרֶךְ לֹא יָדַע אֵל, זֹאת אָרְחוֹת פּוֹשֵׁעַ,
"אִם יוֹם אֵיד יַעֲזוֹב דַּרְכּוֹ, נַפְשׁוֹ בוֹ חָפֵצָה,
"וַאֲנִי לֵב רַע שָׂנֵאתִי, חָנֵף לֹא חָפַצְתִּי.
"כִּי אִם אָשִׁיב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא, אֹמַר: שׁוּבוּ!
"שׁוּבוּ שׁוֹבָבִים, לִמְדוּ טוֹב, חִדְלוּ הָרֵעַ,
"כִּי רוֹצֵחַ תּוֹפֵשׂ חֶרֶב לַהֲרוֹג רֵעֵהוּ,
"אִם אֶת כַּפּוֹ קַצּוֹתָ אוֹ חַרְבּוֹ גָזַלְתָּ,
"מִמָּה הֶחְדַּלְתּוֹ? מֵהֲרוֹג, לֹא מִהְיוֹת רוֹצֵחַ;
"חוֹתֵר בַּיִת אִם סָגַרְתָּ בַּעֲדוֹ הַדֶּלֶת,
"מִמָּה הֶחְדַּלְתּוֹ? מִגְּנוֹב, לֹא מֵחֲתֹר מַחְתֶּרֶת;
"כֵּן אִישׁ הוֹלֵךְ בָּאֹפֶל, בֹּקֶר לוֹ צַלְמָוֶת,
"עַל אֶרֶץ יַשְׁחִית, בַּשָּׁמַיִם יָשִׁית פִּיהוּ,
"אוֹהֵב רַע, שׂוֹנֵא טוֹב, חָפֵץ רֶשַׁע, בָּז צֶדֶק.
"מַה בֶּצַע כִּי יַעֲזוֹב אֶת דַּרְכּוֹ מֵאֵין כֹּחַ,
אִם יֶחֱזַק, יָשׁוּב אֵלָיו, כִּי לִבּוֹ יַחְפְּצֶנּוּ.
"וַאֲנִי בוֹחֵן לֵב, יֵצֶר מַחֲשָׁבוֹת אָבִינָה,
"אֶת לֵב הַצּוֹרֵר הַזֶּה, אֶת פַּרְעֹה יָדַעְתִּי,
"גַּם לֵב יוֹעֲצָיו וַחֲכָמָיו, כָּמוֹהֶם כָּמוֹהוּ,
"אַף כִּי אַרְבֶּה אוֹתוֹתַי וּמוֹפְתַי אַבְלִיגָה,
"אִם הַעֲמֵק מַטָּה אַפְלִיא אוֹ הַגְבַּהּ עַד מַעְלָה,
"אֵלַי עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת כָּבוֹד לֹא יִתֵּנוּ.
"אִם גֵּוָם לֹא יִכְאַב, לִבָּם בָּם בַּל יָנִיעוּ,
"כִּי אֲשִׂימֵם כַּשּׁוֹט לַסּוּס, מַה יִפְעַל בָּמוֹ?
"לִבָּם יָנִיעוּ, אַךְ הַשְׂכֵּל לֹא יַשְׂכִּילוּהוּ,
"אִם אֶת חִצַּי אֲכַלֶּה בָם, בַּל יֵדָעוּנִי,
"עַל כֵּן פָּעֳלָם אֶל חֵיקָם אָמֹד, אֲנִיעֵמוֹ,
"יָד בָּם אֲשַׁלֵּחָה, רָעוֹת אַסְפֶּה עָלֵימוֹ,
"אִם מֵאֵין כֹּחַ לִנְשׂוֹא אֵימָתִי יֶחְדָּלוּ,
"אֲחַזֵּק אֶת לִבָּם, אֲצַו יַחְלִיפוּ כֹחַ,
"כְּדַרְכָּם יַמְרוּ בִי וּלְקוֹלִי לֹא יִשְׁמָעוּ,
"עַד מִלֵּאתִי מִשְׁפָּטִי, עַד לָהֶם שִׁלַּמְתִּי
"אֶת כָּל רָעָתָם, אֲשֶׁר עִם עַמִּי הֵרֵעוּ,
"אֶת לֵב פַּרְעֹה הֶעָרֵל הַזֶּה אַקְשֶׁה אָנִי,
"כִּי יִפּוֹל לֹא יוּטָל, שֵׁבֶט אַפִּי יִסְמְכֶנּוּ.
"אוֹהֵב מִשְׁפָּט19 אָנִי, וּמְכוֹן כִּסְאִי שַׂמְתִּיהוּ,
"לִשְׁפּוֹט תֵּבֵל עִם יוֹשְׁבֶיהָ שׁוֹטְרִים צִוִּיתִי,
"כִּי שָׁמַיִם וָאָרֶץ לַמִּשְׁפָּט יַעֲמֹדוּ,
"אֶת מִשְׁטָרָם שַׂמְתִּי עַל גּוֹי עַל אָדָם יָחַד,
"לֹא יֶחֱטָאוּ, לֹא יִסַּבּוּ, יָשָׁר יֵלֵכוּ,
"כִּי עַל קַו צֶדֶק אֶת הַשָּׁמַיִם נָטִיתִי,
"עַל מִשְׁקֹלֶת ישֶׁר מוֹסְדוֹת אֶרֶץ יָסַדְתִּי,
"כָּל טוּבִי יָרִיקוּ, כָּל בִּרְכוֹתַי יָפִיקוּ,
"גַּם פַּחַד מָלֵאוּ, חִצֵּי מָוֶת בָּם שַׂמְתִּי,
"כִּי פֹעַל אִישׁ, אִם טוֹב אִם רַע, בָּם אֲשַׁלֵּמָה.
"אִם רַבּוֹת רָעוֹת, רַבּוּ תוֹצָאוֹת לַמָּוֶת,
"כֻּלָּם תַּחַת אַרְבָּעָה רָאשִׁים יֵחָלֵקוּ:
"הַמַּחְלְקָה הָאַחַת כָּל מַחְסוֹר אֶל מִינֵהוּ,
"מַפַּח נֶפֶשׁ הֵם, וּבִבְשַׂר אָדָם לֹא יִגָּעוּ,
"לָרָשׁ מַחְסוֹר כֶּסֶף, שָׂנוּא הוּא עַל רֵעֵהוּ,
"גַּם יָלִין בָּרְחוֹבוֹת קִרְיָה מֵאֵין לוֹ בָּיִת,
"עָרוּם יֵלֵךְ מֵאֵין שִׂמְלָה וּכְסוּת בַּקָּרָה,
וּלְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מִמָּוֶת יִדּוֹד לַלָּחֶם,
"עַד כִּי יֶחְסַר גַּם לַחְמוֹ, הוּא יָמוּת לַשַּׁחַת.
"עַל כֵּן מִשְׁפַּט רָעָב רֹאשׁ כָּל מַחְסוֹרֵי גָבֶר.
"הַמַּחְלְקָה הַשְּׁנִיָה חֲמַת כָּל חַי בָּאָרֶץ;
"חֲמַת אָדָם מַה קָּשָׁתָה, רוֹעַ תֵּרוֹעַ,
"אֶגְרוֹף רֶשַׁע יִפְעַל רַע, הַכּוֹת וּפָצוֹעַ,
"וּלְשׁוֹנוֹ חֲמַת עַכְשׁוּב, תַּלְשִׁין בַּסָּתֶר,
"תַּכְלִים עֲנָוִים, בַּצַדִּיקִים תִּתֵּן דֹּפִי,
"וַחֲמַת הַחַיּוֹת וַחֲמַת הַבְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ,
"פִּי כֶלֶב, שֵׁן שׁוּעָל, אוֹ קֶרֶן שׁוֹר נוֹגֵחַ,
"רַע מֵהֶם דֹּב שַׁכּוּל אוֹ אֲרִי טוֹרֵף טָרֶף,
"אוֹ זוֹחֲלֵי עָפָר, כִּי מַכָּתָם מַכַּת מָוֶת;
"לְזֹאת מִשְׁפַּט חַיָּה רָעָה רֹאשׁ אֶל כֻּלָּמוֹ.
"הַמַּחְלְקָה הַשְּׁלִישִׁית מִגְּלָמִים אֵין בָּם רוּחַ,
"אִישׁ יִכָּשֵׁל בָּעֵץ, יִגּוֹף רַגְלוֹ בָּאָבֶן,
"יִכָּוֶה בָאֵשׁ, יִכְאַב מִקֶּרַח, מֵחֹרֶב,
"מִמַּיִם, מִבָּרָד, מִבָּרָק אוֹ מֵרַעַשׁ,
"אִם אַחַת מִכָּל אֵלֶּה עַד נַפְשׁוֹ תַּגִּיעַ,
"חֶרֶב חַדָּה הִיא לוֹ, כָּמוֹהָ תִּקַּח נָפֶשׁ,
"עַל כֵּן כֻּלָּמוֹ מִשְׁפַּט חֶרֶב יִקָּרֵאוּ.
"הַמַּחְלְקָה הָרְבִיעִית כָּל מַחְלָה כָּל נֶגַע.
"חֳלִי רֹאשׁ, מַדְוֶה לֵב, מַכּוֹת חַדְרֵי בֶטֶן,
"קַדַּחַת אוֹ דַלֶּקֶת, גָּרָב אוֹ יַלֶּפֶת;
"אִם תֶּחְזַק מַחֲלָתוֹ, אֶל קֶבֶר תּוֹרִידֶנּוּ,
"כַּדֶּבֶר הַמַּשְׁחִית, קֶטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם;
"אַף עַל כֻּלָּמוֹ יִקָּרֵא שֵׁם מִשְׁפַּט דָּבֶר.
"אַרְבָּעָה רָאשִׁים הָאֵלֶּה עִם צֶאֱצָאֵימוֹ,
"חֵילִי הַגָּדוֹל הֵם וּלְמִשְׁפָּטִי יַעֲמֹדוּ.
"אֶרֶץ כִּי תֶחֱטָא, אֶשְׁלַח בָּהּ אַחַת מֵהֵנָּה,
"אִם לֹא תִוָּסֵר לִי, עוֹד אַחֶרֶת אוֹסִיפָה,
"כִּי תָשׁוּב אֵלַי, מִמַּכָּתָהּ אֶרְפָּאֶנָּה;
"כִּי לֹא לִנְקוֹם נָקָם, רַע עַל תֵּבֵל צִוִּיתִי,
"רַק בַּעֲבוּר לַמֵּד דַּעַת וּלְהָשִׁיב מֵאָוֶן.
"כִּי כַּאֲשֶׁר סֻכַּת עָבִים אַקְדִּיר בָּהּ אוֹר שָׁמֶשׁ,
"לֹא בַעֲבוּר עַנּוֹת אִישׁ אָשִׁית סוּת לָרָקִיעַ.
"כִּי אִם בַּעֲבוּר הַצְמִיחַ כָּל יֶרֶק, כָּל עֵשֶׂב,
"וּלְמַעַן עֵץ יִתֵּן פִּרְיוֹ יִהְיֶה הַגָּשֶׁם,
"כֵּן מִשְׁפָּטַי אֵלֶּה יָקָר מִזּוֹלֵל יוֹצִיאוּ.
"גַּם אַרְבָּעָה20 אֵלֶּה צִוִּיתִי עַל מִצְרַיִם,
"לֹא עַל פִּי חֻקִּים צִוִּיתִי מֵאָז תֵּצֶאנָה,
"בִּנְתִיבוֹת עוֹלָם כַּאֲשֶׁר יוֹם יוֹם תָּבֹאנָה,
"כִּי לֹא תִרְעַב מִצְרַיִם מִמְּהוּמָה, מֵעֹצֶר;
"חַיּוֹת הַשָּׂדֶה לֹא תָרוֹצְנָה בָהּ מֵאֵין דַּעַת;
"חֶרֶב צַר לֹא תַעֲבָר בָּהּ, לֹא לָחֶם בַּשַּׁעַר;
"וּכְמַגֵּפוֹת יוֹם יוֹם לֹא בָּהּ יַהֲלֹךְ דָּבֶר.
"בִּנְתִיבוֹת אֵלֶּה אִם אֶשְׁפּוֹךְ אַפִּי עָלֵימוֹ,
"מַה יֹאמְרוּ שָׂרֵי צֹעַן? מִקְרֶה הָיָה לָנוּ!
"יַלְדֵי יוֹם יוֹם הֵם, לֹא יְיָ פָּעַל כָּל אֵלֶּה.
"עַתָּה בַּקֹּדֶשׁ דַּרְכִּי, אֶת עֻזִּי אוֹדִיעַ,
"כִּי אַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא,
"זָרוֹת לֹא רָאָה עַיִן, עֵינֵיהֶם תִּרְאֶינָה,
"חָכְמַת חַכְמֵיהֶם תֹּאבַד, “מָה אֵלֶּה?” יִשְּׁאָלוּ,
"וּנְבוֹנֵיהֶם אִם לָדַעַת מַה זֹּאת יַחְקֹרוּ,
"בִּינָתָם תִּסְתַּתָּר בָּמוֹ, תִּתְכַּס בַּבּשֶׁת;
"אָז יֵדְעוּ כִּי עַל הַחֻקִּים יֵשׁ אֵל מִמַּעַל,
"אֲשֶׁר שָׁמַיִם וָאָרֶץ תַּחְתָּיו יִכְרָעוּ.
"אִם שָׂרִים וָמֶלֶךְ דֶּרֶךְ רַע בַּל יַעֲזֹבוּ,
"יֵשׁ טוֹבִים בֵּינֵיהֶם, הֵמָּה דַּעַת יִלְמֹדוּ,
"וּבֵין לַהֲבֵי אַפִּי קַרְנֵי טוּבִי יָהֵלוּ,
"בַּעֲבוּר הַמְלִיט תָּם, בַּעֲבוּר הַצִּיל יִשְׁרֵי דָרֶךְ,
"כִּי יוֹצְרָם אָנִי, אֶת מַעֲשֵׂה יָדִי אָהָבְתִּי,
"גַּם רִשְׁעֵי אֶרֶץ, אִם הַשְׂכֵּל הֵיטֵב חָדֵלוּ,
"כִּי יִרְאוּ אֶת מִשְׁפָּטַי, מִכָּל לֵב נִשְׂגָּבוּ;
"בּוֹשׁ יֵבוֹשׁוּ, בִּרְאוֹתָם כִּי שֶׁקֶר נָחָלוּ,
"וּבִהְיוֹתָם כּוֹאֲבִים יֹאמְרוּ אֲהָהּ חָטָאנוּ,
"כִּי מִשְׁנֶה שִׁכָּרוֹן אָבִיא, צָרוֹת כִּפְלָיִם,
"כִּי צָרָה אֶל אֲחוֹתָהּ בַּמַּחְלְקָה הָאַחַת.
"כֵּן תִּהְיֶינָה אֶל כָּל הַמַּחְלְקוֹת אַרְבַּעְתָּנָה,
"עַל קַו צֶדֶק, עַל מִשְׁקֹלֶת חָכְמָה תֵּלֵכְנָה,
"כִּי הַמַּחְלְקָה אָחֵל בָּהּ, מִן הַמַּיִם תַּעַל,
"תּוֹדִיעֵם אֶת הוֹדִי, כִּי מֶלֶךְ גָּדוֹל אָנִי,
"אֱלֹהֵי כֹל. וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה.
"הַמַּחְלְקָה הַשֵּׁנִית הִיא תִהְיֶה מִן הָאָרֶץ,
"וּתְלַמְדֵם, כִּי אֱלִילֵיהֶם אֶפֶס וָתֹהוּ.
"הַמַּחְלְקָה הַשְּׁלִישִׁית תֵּרֵד מִן הָרָקִיעַ,
"תּוֹרֵם, כִּי אָרְחוֹתַי מִשְׁפָּט וּדְרָכַי צֶדֶק.
"הַמַּחְלְקָה הָרְבִיעִית מִמְּרוֹמִים אֲבִיאֶנָה,
"אָז יָבִינוּ כִּי אֶת יִשְׂרָאֵל לִי קִדַּשְׁתִּי.
"גִּבּוֹר21 בָּאָרֶץ יַעְלִים סוֹדוֹ מֵאוֹיְבֵהוּ,
"בַּעֲבוּר הַכּוֹתוֹ פִּתְאוֹם טֶרֶם יַחְגָּר חֶרֶב;
"לֹא כֵן אֶעֱשֶׂה אָנִי, אֶת חֶפְצִי תַּגִּיד לָמוֹ,
"טֶרֶם אֶשְׁלַח יָד, תַּזְהִיר אֶתְהֶם לֵאמֹר שׁוּבוּ,
"כִּי זֹאת יָעַץ אֵל עֲלֵיכֶם אִם לֹא תִשְׁמָעוּ,
"כִּי מִיָּדִי אֵין מַצִּיל, בַּמֶּה יִמָּלֵטוּ,
"אֵיךְ אַעְלִים סוֹדִי וַאֲנִי אוֹהֵב שָׁבֵי פֶשַׁע,
"יִשְׁמַע אֶחָד מִמֵּאָה וּשְׁנַיִם מֵאֶלֶף.
"אַשְׁרֵי הַשּׁוֹמֵעַ, שַׁאֲנָן יִשְׁכֹּן מִפַּחַד,
"עַל כֵּן עוֹד זֹאת אֶעֱשֶׂה לָהֶם בַּעֲבוּר מַלְּטֶמוֹ:
"טֶרֶם כִּי תָבֹאנָה מַחְלְקוֹת אֵלֶּה אַרְבַּעְתָּנָה,
"לִפְנֵי כָל אַחַת מֵהֵנָּה מוֹפֵת אֶתֵּנָה,
"אֶתֵּן לִפְתָאִים עָרְמָה, אַחֲרִיד פּוֹעֲלֵי אָוֶן,
"אֵלֶּה הַיּוֹעֲצִים רַע, אֲשֶׁר עָלַי יַגְדִּילוּ,
"מוֹפְתַי בּוּז יַשְׂבִּיעוּם וּבְחֶרְפָּה יַכּוּם לֶחִי.
"אִם חֵרְפוּנִי, חֶרְפָּתָם אֶל חֵיקָם אָשִׁיבָה,
"אֶתְעַלֵּל בָּהֶם, אוֹדִיעֵם, כִּי אֱנוֹשׁ הֵמָּה,
"נִבְזִים מִכָּל אָדָם, כִי מֵאֶפֶס נֶחְשָׁבוּ,
"אָז תִּסְרַח חָכְמָתָם, מִגַּאֲוָתָם יֵבוֹשׁוּ.
"הַמּוֹפְתִים בִּדְמוּת צָרוֹת הַבָּאוֹת תִּהְיֶינָה,
"לוּלֵא לִבָּם שׁובֵב, אֵמוּן לֹא יָכִיל רֶגַע,
"מִמּוֹפְתַי הַנּוֹרָאִים הָאֵלֶּה יָבִינוּ,
"כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם וּשְׁפָטַי חִישׁ יָבֹאוּ,
"וּמֵרַע יָשׁוּבוּ וּסְגוֹר לִבָּם יִקְרָעוּ,
"טֶרֶם יִבְעַר אַפִּי, טֶרֶם יַד אֲשַׁלֵּחַ;
"אַךְ עַם תַּהְפּוּכוֹת הֵמָּה, אֱמֶת מִשְׂחָק לָמוֹ.
"יַעַן אֱמֶת מָאֲסוּ, אוֹתִי בַּל יָדָעוּ,
"תִּבְעַר חֲמָתִי בָּם, תִּכְבַּד יָדִי עָלֵימוֹ,
"אַךְ הֵמָּה יַמְרוּ בִי וּלְקוֹלִי לֹא יִשְׁמָעוּ.
"עַד אַרְבָּעָה מוֹפְתִים רָעִים עֲלֵיהֶם יַעֲבֹרוּ,
“וּשְׁמוֹנָה אוֹתוֹת קָשׁוֹת עָדֵיהֶם יַגִּיעוּ”
אִמְרַת22 אֱלוֹהַּ לֵב משֶׁה אֹמֶץ מִלֵּאָה,
רַב מֵאֹמֶץ גִּבּוֹר תּוֹפֵשׂ מָגֵן וָקָשֶׁת,
כִּי אִם עַל אֵיתָנֵי אֶרֶץ אֵל הִמְשִׁילָהוּ
צֶאֱצָאֵיהֶם מָה הֵמָּה, לוּ יִתְאַסְּפוּ יַחַד,
וּמִי פַרְעֹה וּמִי הֲמוֹנוֹ כִּי יַעֲמֹדוּ.
עַל נַפְשׁוֹ פָּקַח עֵינָיו, הִשְׂכִּיל עַל אָחִיהוּ,
כִּי לֹא בִימֵי עֲלוּמָם נִקְרְאוּ לַעֲשׂוֹת חָיִל,
אֵיךְ הוּא לִשְׁמֹנִים שָׁנָה יַחְרִיד מִצְרַיִם
וּנְבִיאוֹ בֶּן שָׁלשׁ וּשְׁמֹנִים יַרְגִּיז מֶלֶךְ,
קַלֵּי מֵרוּץ נִלְחָמִים עֲצוּמֵי יָדַיִם,
תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים כֹּחָם, עוֹד רָהְבָּם בָּמוֹ,
וִישִׁישִׁים מַה הֵם, חִדְלֵי כֹחַ, תּוֹמְכֵי פָלֶךְ,
אֵין זֶה כִּי אִם אֱלֹהִים אֶת עֻזּוֹ יוֹדִיעַ,
לָכֵן כַּאֲשֶׁר מַעֲשָׂיו עִם צָרָיו אַךְ נִפְלָאוּ,
וּכְלֵי מִלְחַמְתּוֹ כִּי רָם יְיָ יַגִּידוּ,
כֵּן שָׂרֵי צִבְאוֹתַיו עַל רוֹמְמוֹת אֵל יָעִידוּ.
-
אם וכו‘. הספור הזה מתחיל מן וידבר אלהים אל משה וגו’ וארא אל אברהם וגו‘ (שמות ו‘ פסוק ב’) עד ויאמר ה’ וגו' כי ידבר אליכם פרעה (שם ז‘ פסוק א’ ט"ו): ↩
-
על כן (שמות ו‘ פסוק ג’): ↩
-
גם להם וכו'. זהו פירוש הפסוק, וביאור חדש על היראה שם שדי. וארמוז עליו בסוף הכרך הזה סימן א: ↩
-
היאמר וגו' (שם פסוק ד') והשיר יפרשנו: ↩
-
הלא וכו'. בבית השלישי מספר גן נעול, הוכחנו שם שבכל מקום שחפץ להודיע שאין הנבואה על תנאי, ושתחול על כל פנים, יש עמה מופת, כמו בנבואת בין הבתרים, או לשון שבועה, או לשון עצה. ועם זה יובנו דברי השיר: ↩
-
כי וכו' (שם פסוק ה') והשיר יפרש אותו: ↩
-
ואזכור וכו‘ עד אשיבנה. סובב על סמיכת לשון זכירה אצל השם, שהוא תמיד על יום הגמול. כמו שכתבנו בהערה ג’ בסוף החוברת הראשונה. ומשם הבינהו: ↩
-
לכן וכו'. עד דברתי ואקימנה (שם פסוק ו‘ ז’ ח') ופירושיהן: ↩
-
יד וכו'. גם זה תבין ממה שכתוב תחת העמוד בחוברת הראשונה שיר רביעי הערה המתחלת ידי בו אחזה: ↩
-
כאשר וגו' עד בדבריו לא השכילו (שם פסוק ח'): ↩
-
רוחם קצרה. זה פירוש מקוצר רוח ומעבודה קשה, ובארנוהו בפירושנו יין: ↩
-
לבנון במשנת רבי לויטס איש יבנה אומר מאד מאד הוי שפל רוח ומשם תבינהו: ↩
-
ודבר ה‘ וכו’. (שם פסוק י' י"א): ↩
-
מה נפלאת וכו' עד ערל שפתים (שם פסוק י"ב): ↩
-
קצרה וכו‘. גם זה נתבאר ממשנת ר’ לויטס כנ"ל: ↩
-
ידע וכו' עד עושה כאלה (שם פסוק י"ג) והמשורר יפרש הענין: ↩
-
אחרי וכו' עד לא אשיב יד מבלע (שמות ז‘ פסוק א’ ב') מפורש מדברי השיר: ↩
-
אך פרעה וכו' עד שבט אפי יכמכנו (שם פסוק ג‘ ד’) והשיר יפרש ענין קשיות לב פרעה. ויבאר מליצת התורה שזכרה בפרשה זו אותות, מופתים, יד, ושפטים גדולים. וקורא השיר אם ישים לבו אליו ינעם לו ויבן דברי: ↩
-
אוהב משפט וכו‘ עד יקר מזולל יוציאו. נוסד על ארבעת המשפטים שבהן ה’ דן את עולמו, הכתובים בפרשת ארץ כי תחטא לי (יחזקאל י"ד), ונכבדות דברנו על זה בביאורנו לספר ויקרא (פרשה כ"ו ד'), ובפי‘ יין לבנון במשנת שבעה מיני פורעניות באים לעולם, גם בפי’ רוח חן על ס' חכמת שלמה (פרשה י"ב): ↩
-
גם ארבעה וגו‘ עד לי קדשתי. נוסד על ארבעה סדרי מכות מצרים, וראש הסדרים הן ארבעת המשפטים הנ"ל. דם, רעב של כליה, ערוב, חיה רעה, ברד, חרב, מכת בכורות, דבר, אלא שהיו ביד עליון הנוקמת מצריו על ידי נפלאות שעליהן נופל בכל המקרא לשונות של גדולה, כמו וירא ישראל את היד הגדולה וגו’, ועל זה אמר בענין ונתתי את ידי במצרים (שמות ז‘ ח’) וסמך לו והוצאתי את צבאותי וגו' בשפטים גדולים, כלומר בשפטים הידועים הכוללים מיני פורעניות, אלא שיבואו בדרך גדולה, כי נפלאות גדולות יהיו. והבן ↩
-
גבור וכו' עד עדיהם יגיעו. נוסד על ארבעה מופתים שקדמו לארבעת הסדרים. תנין, כנים, שחין, חשך, שהיה בכלן בוז וחרפה וביותר לחרטומים, ובאלה לא הזהיר לפניהן, כי הן מופתים קודמים למכות, יעירו אותם לתשובה, וכששלח ידו לעשות שפטים גדולים, אז הזהיר לפני כל מכה ומכה: ↩
-
אמרת וכו' עד סוף השיר (שמות ז‘ פסוק ז’): ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות