עברית: השפה ודקדוקה / מנחם נאור

מהד' שביעית מתוקנת, ירושלים: ראובן מס, תשי"א

 

אוֹתִיּוֹת־הַכְּתָב:    🔗

 

תַּרְגִּילִים לַמָּבוֹא:    🔗

 

שֵׁעוּר א' (1)    🔗

הַנַּֽעַר גָּדוֹל. הַנַּעֲרָה גְּדוֹלָה. הַחֶֽדֶר יָפֶה. הַשִּׂמְלָה לְבָנָה. הָאִישׁ טוֹב. הָאִשָּׁה טוֹבָה. הָאִישׁ יָפֶה. הָאִשָּׁה יָפָה. אָב טוֹב. אֵם טוֹבָה וְיָפָה. הָאֵם הַטּוֹבָה. יָד יָפָה. הַיָּד יָפָה. הָאֵם טוֹבָה. יְרוּשָׁלַֽיִם עִיר גְּדוֹלָה. מִצְרַֽיִם אֶרֶץ גְּדוֹלָה וְיָפָה. הֶחָנוּת גְּדוֹלָה. הַשִּׂמְלָה יָפָה. זֹאת חָנוּת גְּדוֹלָה וְיָפָה. הַדְּיוֹ שְׁחוֹרָה. הַשִּׂמְלָה לְבָנָה.

מַה זֶּה? – זֶה קִיר. וּמַה זֶּה? – זֶה שֻׁלְחָן.

מַה עַל הַשֻּׁלְחָן? – עַל

הַשֻּׁלְחָן סֵפֶר. וּמַה עַל הַקִּיר? – עַל הַקִּיר תְּמוּנָה

יָפָה.

 

שֵׁעוּר ב' (2)    🔗

לָאָדָם שְׁתֵּי יָדַֽיִם. בַּיָּד חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת. בִּשְׁתֵּי־יָדַֽיִם עֶֽשֶׂר אֶצְבָּעוֹת. לַחַיָּט מִסְפָּרַֽיִם חַדִּים. לְחַנָּה יָדַֽיִם יָפוֹת. הַעֵטִים וְהַנְּיָר עַל הַשֻּׁלְחָן. הַמּוֹרִים טוֹבִים. הַמּוֹרוֹת יָפוֹת. הַחַלּוֹן פָּתוּחַ. גַּם הֶחָנוּת פְּתוּחָה. הַחֲנוּיוֹת פְּתוּחוֹת. הַכַּפִּית בַּכּוֹס. הַכַּפִּיּוֹת בַּכּוֹסוֹת. הַשֻּׁלְחָנוֹת הַגְּדוֹלִים בַּחֶֽדֶר הַקָּטָן. בַּסֵּֽפֶר מִלִּים קָשׁוֹת. בֶּחָצֵר רֶֽפֶת. בָּרֶֽפֶת פָּרוֹת. לַפָּרָה עֵֽגֶל. הָעֵגֶל קָטָן וְיָפֶה.

מַה זֶּה? – זֶה שָׁעוֹן.	אַיֵּה הַשָּׁעוֹן? – הַשָּׁעוֹן עַל הַקִּיר.
וּמַה זֶּה? – גַּם זֶה שָׁעוֹן.	אַיֵּה שָׁעוֹן זֶה? – שָׁעוֹן זֶה בַּכִּיס.
מַה זֶּה? – זֶה עֵט.	אַיֵּה הָעֵט? – הָעֵט עַל הַשֻּׁלְחָן.
וּמַה זֶּה? – גַּם זֶה עֵט.	אַיֵּה עֵט זֶה? – עֵט זֶה בַּכִּיס.
כַּמָּה שְׁעוֹנִים בַּחֶֽדֶר?	– בַּחֶֽדֶר שְׁנֵי־שְׁעוֹנִים.
כַּמָּה עָטִים בַּחֶֽדֶר?	– בַּחֶֽדֶר שְׁנֵי־עֵטִים.

זֶה שָׁעוֹן. הַשָּׁעוֹן עַל הַקִּיר. גַּם זֶה שָׁעוֹן.

שָׁעוֹן זֶה עַל הַשֻּׁלְחָן. כַּמָּה שְׁעוֹנִים בַּחֶֽדֶר? – בַּחֶֽדֶר שְׁנֵי־שְׁעוֹנִים. בַּחֶֽדֶר שְׁנֵי־עֵטִים.

 

שֵׁעוּר ג' (3)    🔗

דָּן יֶֽלֶד טוֹב־לֵב. גַּם רוּת יַלְדָּה טוֹבַת־לֵב. שִׂמְלַת־רוּת לְבָנָה. שִׂמְלוֹת־אֶסְתֵּר לְבָנוֹת. חֲנוּת־דָּן קְטַנָּה. מִטַּת־יַעֲקֹב קְטַנָּה. עַל קִיר־הַחֶֽדֶר תְּמוּנָה. תְּמוּנַת־הַיֶּֽלֶד יָפָה. שֻׁלְחַן־הַמּוֹרֶה גָּדוֹל. יְדֵי־אֶסְתֵּר יָפוֹת. מִסְפְּרֵי־הַחַיָּט חַדִּים. חַלּוֹן־הַחֶֽדֶר פָּתוּחַ. חֲנוּת־יַעֲקֹב פְּתוּחָה. חַלּוֹנוֹת־הַחֶֽדֶר פְּתוּחִים. חֲדַר־רוּת קָטָן, אֲבָל חֲדַר־יַעֲקֹב גָּדוֹל. לְפָרַת־הָאִכָּר עֵֽגֶל קָטָן וְיָפֶה. עֵֽגֶל־פָּרַת־הָאִכָּר קָטָן. הַיֶּֽלֶד טוֹב־הַלֵּב בַּבַּֽיִת. שְׁעוֹנֵי־דָן עַל הַשֻּׁלְחָן. אַדְמַת־אֶֽרֶץ־יִשְׂרָאֵל פּוֹרִיָה. כִּסֵּא־הָעֵץ הַקָּטָן שָׁבוּר. עֵינֵי־בַת־הַמֶּֽלֶךְ יָפוֹת. שְׁמוֹת־הַתַּלְמִידִים יַעֲקֹב וְדָן. בֵּית־יַעֲקֹב הַקָּטָן יָפֶה. שֻׁלְחַן־הָעֵץ הַגָּדוֹל בַּחֲדַר־הַמּוֹרֶה. לְמוֹרֵה־דָן שֻׁלְחַן־עֵץ יָפֶה. דָּן יֶלֶד יְפֵה־עֵינַֽיִם. אֶסְתֵּר יַלְדָּה יְפַת־עֵינַֽיִם. הַיַּלְדָּה יְפַת־הָעֵינַֽיִם בַּחֶֽדֶר.

בֵּית־יַעֲקֹב הַקָּטָן יָפֶה. מִסְפְּרֵי־דָן חַדִּים.

חֲדַר־רוּת קָטָן. אֲבָל חֲדַר־יַעֲקֹב גָּדוֹל. כִּסֵּא־הָעֵץ שָׁבוּר.

יְדֵי־בַת־הַמֶּֽלֶךְ יָפוֹת.

 

שֵׁעוּר ד' (4)    🔗

הַפֹּֽעַל. זְמַן־עָבַר    🔗

בִּסְגֹר־רוּת את הַחַלּוֹן סָגְרָה גַּם את הַדֶּֽלֶת. בִּפְתֹחַ־רוּת את הַחַלּוֹן פָּתְחָה גַּם אֶת הַדֶּֽלֶת. יַעֲקֹב סָגַר אֶת הַחַלּוֹן וְרוּת נָעֲלָה את הַדֶּֽלֶת. הַמּוֹרִים נָעֲלוּ את דַּלְתוֹת־בֵּית־הַסֵּֽפֶר.

בַּבֹּקֶר יָרַֽדְתִּי מֵעַל הַמִּטָּה, הָלַֽכְתִּי אֶל חֲדַר־הָרַחְצָה וְרָחַֽצְתִּי בְּמַֽיִם קָרִים. אַחַר־כָּךְ לָבַֽשְׁתִּי אֶת הַבְּגָדִים, הָלַֽכְתִּי אֶל חֲדַר־הָאֹֽכֶל וְיָשַֽׁבְתִּי אֶל הַשֻּׁלְחָן לֶאֱכֹל את אֲרוּחַת־הַבֹּֽקֶר. גַּם יַעֲקֹב הָלַךְ אֶל חֲדַר־הָרַחֲצָה, רָחַץ בְּמַֽיִם קָרִים וְלָבַשׁ את הַבְּגָדִים. אַחַר־כַּךְ הָלַךְ אֶל חֲדַר־הָאֹֽכֶל, יָשַׁב אל הַשֻּׁלְחָן וְאָכַל אֶת אֲרוּחַת־הַבֹּֽקֶר.

מִי סָגַר את הַחַלּוֹן? – רוּת סָגְרָה. מִי נָעַל את הַדֶּֽלֶת? – רוּת נָעֲלָה. מִי נָעַל את דַּלְתוֹת בֵּית־הַסֵּֽפֶר? – הַמּוֹרִים נָעֲלוּ.

אֲנִי אָכַֽלְתִּי, אֲבָל יַעֲקֹב לֹא אָכַל. רוּת חָשְׁבָה שֶׁיַּעֲקֹב אָכַל אֶת אֲרוּחַת־הַבֹּֽקֶר, אֲבָל הוּא לֹא אָכַל. מַה חֲשַׁבְתֶּם בִּסְגֹר־יַעֲקֹב את הַחַלּוֹן? – בִּסְגֹר־יַעֲקֹב את הַחַלּוֹן חָשַֽׁבְנוּ שֶׁגַּם אֶת הַדֶּלֶת סָגַר. מִי אָמַר לְיַעֲקֹב שֶׁדָּן הָלַךְ לְבֵית־הַסֵּֽפֶר? – אֲנִי אָמַֽרְתִּי.

בִּסְגֹר־דָּן אֶת הַחַלּוֹן סָגַר גַּם אֵת הַדֶּֽלֶת.

רוּת נָעֲלָה אֶת דֶּֽלֶת־הַחֶֽדֶר. הַמּוֹרִים נָעֲלוּ את

דַּלְתוֹת־בֵּית־הַסֵּֽפֶר.

 

שֵׁעוּר ה' (5)    🔗

כִּנּוּיֵי־הַשֵּׁם    🔗

לְבֵיתֵֽנוּ חָצֵר רַחֲבַת־יָדַֽיִם. גַּם חֲצַר־בֵּיתָם רַחֲבַת־יָדַֽיִם הִיא. שִׂמְלָתִי לְבָנָה. גַּם שִׂמְלָתֵךְ לְבָנָה. יָדָהּ קְטַנָּה וְיָפָה. עִירֵֽנוּ עִיר גְּדוֹלָה. אַרְצֵֽנוּ אֶרֶץ גְּדוֹלָה וְיָפָה. הַמּוֹרֶה קָנָה אֶת תְּמוּנוֹתָיו בַּחֲנֻיּוֹתֵיהֶן. תְּמוּנַתְכֶם הַגְּדוֹלָה יָפָה מְאֹד. חַלּוֹנוֹת־חַדְרִי פְּתוּחִים. חֲנוּת־אָבִי סְגוּרָה. פָּתַֽחְתִּי אֶת דֶּֽלֶת־בֵּיתִי. הַשֶּׁעָן מָכַר אֶת שְׁעוֹנָיו. שְׁעוֹנוֹ בְּכִיסוֹ. שְׁעוֹנֵיהֶם בְּכִיסֵיהֶם. שְׁעוֹן־מוֹרִי בְּכִיסוֹ.

בֵּיתֵֽנוּ חָדָשׁ וְיָפֶה. דֶּֽלֶת בֵּיתָם פְּתוּחָה. בָּתֵּי־מוֹרֵֽינוּ חֲדָשִׁים. מוֹרֵךְ הָלַךְ לְבֵית־הַסֵּֽפֶר. מוֹרָיו בְּבֵית־סִפְרָם. גַּם מוֹרֶיֽהָ הָלְכוּ לְבֵית־סִפְרָם. סְפָרַֽיִךְ עַל שֻׁלְחָנֵךְ הֵם. סְפָרָיו וְסִפְרֵיהֶם עַל שֻׁלְחָנָהּ. יַלְדִּי וְיַלְדָּתִי הָלְכוּ לִקְנוֹת סְפָרִים. יְלָדַי יְלָדִים חָרוּצִים הֵם. הַיְלָדוֹת חָרוּצוֹת. יַלְדוֹתֶֽיהָ חָרוּצוֹת. אָמַר את דְבָרָיו וְהָלַךְ. בַּבֹּֽקֶר יָרַֽדְתִּי מֵעַל מִטָּתִי וְהָלַֽכְתִּי לַחֲדַר־הָרַחֲצָה לִרְחֹץ אֶת גּוּפִי בְּמַֽיִם קָרִים. שֻׁלְחֲנוֹתֶֽיךָ מָה הֵם? – שֻׁלְחֲנוֹתַי גְּדוֹלִים הֵם. וּמָה הֵם כִּסְאוֹתֶֽיהָ? – כִּסְאוֹתֶֽיהָ קְטַנִּים.

בְּסָגְרִי אֶת הַדֶּלֶת סָגַרְֽתִּי גַּם אֶת הַחַלּוֹן.

בָּתֵּי־מוֹרֵֽינוּ חֲדָשִׁים. שֻׁלְחֲנוֹתַי גְּדוֹלִים אֲבָל

שֻׁלְחֲנוֹתֶֽיהָ קְטַנִּים.

 

שֵׁעוּר ו' (6)    🔗

זְמַן־עָתִיד. צִוּוּי    🔗

בִּסְגֹר־רָחֵל אֵת הַחַלּוֹן תִּסְגֹּר גַּם את הַדֶּֽלֶת. בִּפְתֹחַ־רָחֵל את הַחַלּוֹן תִּפְתַּח גַּם את הַדֶּֽלֶת. בִּשְׁמֹר־יַעֲקֹב עַל הָרֶֽפֶת יִשְׁמֹר גַּם עַל הָאֻרְוָה. יַעֲקֹב יִסְגֹּר אֶת הַחַלּוֹן וְיִנְעַל אֶת הַדֶּֽלֶת.

כַּאֲשֶׁר אַךְ אֶפְקַח אֶת עֵינַי בַּבֹּֽקֶר אֶקְפֹּץ מֵעַל מִטָּתִי, אֵלֵךְ לַחֲדַר־הָרַחֲצָה וְאֶרְחַץ את כָּל־גּוּפִי בְּמַֽיִם קָרִים. אַחַר־כָּךְ אֶלְבַּשׁ אֶת בְּגָדַי, אֵלֵךְ לַחֲדַר־הָאֹֽכֶל וְאֵשֵׁב לַשֻּׁלְחָן לֶאֱכֹל את אֲרוּחַת־הַבֹּֽקֶר. גַּם יַעֲקֹב יִקְפֹּץ מֵעַל מִטָּתוֹ, יֵלֵךְ לַחֲדַר־הָרַחְצָה, יִרְחַץ אֶת גּוּפוֹ בְּמַֽיִם קָרִים, יִלְבַּשׁ אֶת בְּגָדָיו, יֵלֵךְ לַחֲדַר־הָאֹֽכֶל וְיֵשֵׁב לַשֻּׁלְחָן לֶאֱכֹל. מַה תַּחֲשֹׁב, אִם לֹא תִּרְאֶה אֶת אִֽמָּא? – אִם לֹא אֶרְאֶה את אִֽמָּא, אֶחֱשֹׁב שֶׁהָלְכָה לֶחָנוּת לִקְנוֹת צָרְכֵי־אֹֽכֶל וְתַחֲזֹר בְּעוֹד רֶֽגַע.

פְּתַח את הַדּלת! סְגֹר את הַחלון! פִּתְחִי את הדלת וְסִגְרִי את החלון! שַׁאֲלִי אֶת מוֹרֵךְ! שַׁאֲלוּ את מוֹרֵיכֶם! שְׁמֹר עַל הָרֶֽפֶת! פְּקַח את עֵינֶֽיךָ! רְחַֽצְנָה אֶת גּוּפְכֶן בְּמַֽיִם קָרִים! חֲשֹׁב רֶֽגַע! חִשְׁבִי גַּם אַתְּ! חֲזֹר בְּעוֹד רֶֽגַע! לֵךְ לְבֵיתְךָ!

פְּתַח אֶת הַדֶּֽלֶת! סְגֹר אֶת הַחַלּוֹן! פִּתְחִי אֶת

הַחַלּוֹן! יַעֲקֹב יִסְגֹּר אֶת הַחַלּוֹן וְיִנְעַל אֶת הַדֶּֽלֶת. שֵׁב

לֶאֱכֹל אֶת אֲרוּחָתְךָ.

 

שֵׁעוּר ז' (7)    🔗

מִלּוֹת ב.    🔗

אַבָּא שֶׁל יַעֲקֹב בְּבֵיתֵֽנוּ. חֲדַר־יַעֲקֹב יָפֶה. חַדְרוֹ שֶׁל יַעֲקֹב יָפֶה. בְּסִפְרִי תְּמוּנוֹת רַבּוֹת. בָּאֳנִיָּתֵֽנוּ חֲלוּצִים רַבִּים. בָּאֳנִיָּה הַגְּדוֹלָה חֲלוּצוֹת רַבּוֹת. נָסַֽעְנוּ מִירוּשָׁלַֽיִם לִשְׁכֶם. שִׁמְשׁוֹן הַגִּבּוֹר הָיָה גִּבּוֹר כָּאֲרִי. הַיֶּלֶד הָלַךְ מֵהַבַּיִֽת. הַיֶּלֶד הָלַךְ מִבֵּיתוֹ. מִי נָתַן לְיֶלֶד את הַסֵּֽפֶר? וּמִי נָתַן לוֹ את הָעֵט? מַה נָּתַן יַעֲקֹב לְגָד? – יַעֲקֹב נָתַן לְגָד את עֵטֵי־דָן. הַמּוֹרֶה נָתן לְתַלְמִידוֹ עֵט וּנְיָר. בְּרִפְתּוֹ שֶׁל הָאִכָּר סוּס וּפָרָה. דָּן וַאֲנִי (אֲנִי וְדָן) נָסַֽעְנוּ מִירוּשָׁלַֽיִם. דָּן וִיהוּדָה אָכְלוּ אֶת אֲרוּחַת־הַבֹּֽקֶר שֶׁלָּהֶם. לֵךְ וֶאֱמֹר לְאָבִיו, שֶׁיַּעֲקֹב חָזַר.

בֵּיתֵֽנוּ.

בֵּיתֵֽנוּ קָטַן אֲבָל יָפה. לְבֵיתֵֽנוּ שְׁתֵּי־קוֹמוֹת: קוֹמָה עֶלְיוֹנָה וְקוֹמָה תַּחְתּוֹנה. בַּקּוֹמה הַתַּחְתּוֹנה חֲדַר־הָאֹֽכֶל, חֲדַר־הָאוֹרְחִים וְגַם חַדְרֵי־הָעֲבוֹדָה. בַּקּוֹמה הָעֶלְיוֹנָה חַדְרֵי־הַשֵּׁנָה וַחֲדַר־הָרַחֲצָה. בַּבֹּֽקֶר אֵלֵךְ מֵחֲדַר־הַשֵּׁנָה לַחֲדַר־הָרַחֲצָה. אֶרְחַץ בְּמַֽיִם קָרִים את כָּל־גּוּפִי וְאֶלְבַּשׁ אֶת בְּגָדַי. מֵחֲדַר הָרַחֲצָה אֵלֵךְ לַחֲדַר־הָאֹֽכֶל וְאֵשֵׁב לַשֻּׁלְחָן לֶאֱכֹל את אֲרוּחַת־הַבֹּֽקֶר. כַּאֲשֶׁר אֶרְאֶה את אִֽמָּא, אֹמַר לָהּ: “בֹּֽקֶר טוֹב, אִֽמָּא!”

עַל הַבַּֽיִת גַּג. מִסָּבִיב לַבַּֽיִת גַּן גָּדוֹל. בַּגַּן עֵצִים וַעֲלֵיהֶם פֵּרוֹת יָפִים. אָכַֽלְתִּי מִפֵּרוֹת־גַּנֵּֽנוּ.

 

שֵׁעוּר ח' (8)    🔗

בֵּינוֹנִי־פוֹעֵל וּבֵינוֹנִי־פָעוּל    🔗

הַנַּֽעַר אֲשֶׁר רָאָה אוֹתְךָ בְּבֵיתִי – חֲבֵרִי הוּא. הַבַּיִת אֲשֶׁר רָאָה דן – בֵּית־אָבִי הוּא. הַכִּסֵּא שֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב עָלָיו שָׁבוּר. הָאִישׁ אֲשֶׁר גָּד רָאָה את בֵּיתוֹ מוֹרֶה־דָן וְגָד הוּא. נָסַֽעְתִּי אֶל הָעִיר שֶׁעֲבַדְתֶּם שָׁם. רָאִֽיתִי אֶת הַתַּלְמִיד הַכּוֹתֵב. יַעֲקֹב אָמַר שֶׁיִּכְתֹּב מִכְתָּב לַחֲבֵרוֹ. כַּאֲשֶׁר רָאִֽיתִי אֶת יַעֲקֹב אָמַֽרְתִּי לוֹ שֶׁאַבָּא קוֹרֵא לוֹ. כְּשֶׁאֶשְׁמַע אֶת אַבָּא קוֹרֵא לִי אֶקְרָא גַּם לְךָ.

הָאָב קָרָא לִבְנוֹ הָאָהוּב. קָרָֽאתִי לְבָנַי הָאֲהוּבִים. הַמִּכְתָּב כָּתוּב עִבְרִית. הַמִּכְתָּב הַכָּתוּב עִבְרִית עַל שֻׁלְחָנְךָ הוּא. קָרָֽאתִי אֶת הַפִּתְקָאוֹת הַכְּתוּבוֹת עִבְרִית. אֲנִי שׁוֹמֵעַ. אַתְּ שׁוֹמַֽעַת. הוּא טוֹבֵעַ. הִיא טוֹבַֽעַת. אֲנַחְנוּ רוֹחֲצִים אֶת יָדֵֽינוּ. יָדֵֽינוּ רְחוּצוֹת.

רַחֲמִים

אֲרִי טָרַף גְּדִי. בָּכְתָה הָעֵז וְקָרְאָה: “גִּדְיִי הָאָהוּב! אַיֶּֽךָ, אַיֶּֽךָ?” שָׁמַע הָאַרְיֵה אֵת הָעֵז בּוֹכָה, חָמַל עָלֶֽיהָ וְאָמַר: “רָאִֽיתִי אֶת גִּדְיֵךְ טוֹבֵעַ, חָמַֽלְתִּי עָלָיו וְעָלַֽיִךְ וּמָשִֽׁיתִי אוֹתוֹ מִן הַמַּֽיִם”. “אַיֵּה, אַיֵּֽהוּ?” – קָרְאָה הַעֵז בְּשִׂמְחָה. “רָעֵב הָיִיֽתִי…” – אָמַר הָאֲרִי".

 

שֵׁעוּר ט' (9)    🔗

שֵׁם־הַמִּסְפָּר א'    🔗

בֵּן אֶחָד. שְׁנֵי־בָנִים. שְׁלשָׁה אָבוֹת. אַרְבָּעָה חֲבֵרִים. חֲמִשָּׁה מִכְתָּבִים. שִׁשָּׁה כִּסְאוֹת. שִׁבְעָה יָמִים. שְׁמֹנָה סוּסִים. תִּשְׁעָה גְּדָיִים. עֲשָׂרָה בָּתִּים.> בַּת אַחַת. שְׁתֵּי־בָנוֹת. שָׁלשׁ אַמּוֹת. אַרְבַּע חֲבֵרוֹת. חָמֵשׁ שָׁעוֹת. שֵׁשׁ מִטּוֹת. שֶֽׁבַע שָׁעוֹת. שְׁמֹנֶה סוּסוֹת. תֵּֽשַׁע עִזִּים. עֶֽשֶׂר קוֹמוֹת.

אַחַד־הָעֵטִים נָפַל מֵעַל הַשֻּׁלְחָן. אַחַת־הַיְלָדוֹת אָמְרָה לָֽנוּ שָׁלוֹם. כַּמָּה בָּנִים הָיוּ לְאַבְרָהָם אָבִֽינוּ? – שְׁנַֽיִם. לְאַבְרָהָם אָבִֽינוּ הָיוּ שְׁנֵי־בָנִים. יָשַֽׁבְנוּ שְׁנֵינוּ וְכָתַֽבְנוּ. שְׁלֽשֶׁת־הָעֵטִים בַּקַּלְמָר. שְׁלֽשֶׁת־עֵטַי בְּקַלְמָרִי. יָצָֽאנוּ מֵהַחֶדֶר אֶחָד אֶחָד. הָלַֽכְנוּ בְּשׁוּרוֹת, שְׁנַֽיִם שְׁנַֽיִם. אַרְבַּע וְעוֹד חָמֵשׁ הֵן תֵּֽשַׁע. תֵּֽשַׁע פָּחוֹת אַרְבַּע הֵן חָמֵשׁ. עֶשֶׂר פָּחוֹת חָמֵשׁ הֵן חָמֵשׁ. שְׁנֵי־הַגְּדָיִים טָבְעוּ בַּמַּֽיִם.

יוֹם אֶחָד.

אֲנִי קָם בַּבֹּֽקֶר בְּשָׁעָה שֶֽׁבַע, רוֹחֵץ, לוֹבֵשׁ אֶת בְּגָדַי וְאוֹכֵל אֶת אֲרוּחַת־הַבֹּֽקֶר. בְּשָׁעָה שְׁמֹנֶה אֲנִי הוֹלֵךְ לַעֲבוֹדָתִי וְעוֹבֵד חָמֵשׁ שָׁעוֹת עֵד שָׁעָה אַחַת אַחֲרֵי־הַצָּהֳרַֽיִם. בְּשָׁעָה אַחַת אֲנִי שָׁב לְבֵיתִי וְאוֹכֶל אֶת אֲרוּחַת־הַצָּהֳרַֽיִם. אַחֲרֵי־הָאֲרוּחָה אֲנִי נָח שָׁעָה אַחת וּבְשָׁעָה שָׁלשׁ אֲנִי שָׁב לָעֲבוֹדָה וְעוֹבד עוֹד שָׁלשׁ שָׁעוֹת.

בְּשָׁעָה שֵׁשׁ אֲנִי שָׁב לְבֵיתִי, אוֹכֵל את אֲרוּחַת־הָעֶֽרֶב, קוֹרֵא סֵֽפֶר, נָח וְשׁוֹכֵב לִישֹׁן.

 

שֵׁעוּר י' (10)    🔗

הַשְּׁאֵלָה וְהַשְּׁלִילָה    🔗

בִּנְיַן־נִפְעַל    🔗

הַכּוֹס נָפְלָה מֵעַל הַשֻּׁלְחָן וְנִשְׁבְּרָה. שְׁתֵּי־הַכּוֹסוֹת תִּשָּׁבֵֽרְנָה. כּוֹסִי שְׁבוּרָה. כּוֹסְךָ לֹא תִשָּׁבֵר. שְׁתֵּי־כוֹסוֹתַי נִשְׁבְּרוּ. הַמִּכְתָּב נִכְתַּב בִּדְיוֹ. מִכְתָּבי יִכָּתֵב עִבְרִית. הַפִּתְקָה כְּתוּבָה עֲרָבִית. סְפָרָיו יִכָּתְבוּ עִבְרִית. מִכְתָּבֵֽינוּ נִכְתְּבוּ בִּדְיוֹ.

מַה נִשְׁמָע? – אֵין חֲדָשׁוֹת. דְּבָרָיו נִשְׁמְעוּ. דְּבָרֶֽיךָ לֹא יִשָּׁמְעוּ. הַגְּדִי נִמְשָׁה מִן הַמַּֽיִם. הַיֶּֽלֶד הַטּוֹבֵעַ יִמָּשֶׁה מִן הַמַּֽיִם. הַסֵּפֶר נִקְנָה בַּחֲנוּת־סְפָרִים. סְפָרַי נִקְנוּ בַחֲנוּת־יַעֲקֹב. כָּל־סְפָרֶֽיהָ נִקְנִים בַּחֲנוּתִי. סְפָרֵֽינוּ יִקָּנוּ בַּחֲנוּתָהּ.

הַבָּתִּים נִמְכְּרוּ. בָּתֵּיהֶם יִמָּכְרוּ. הַשְּׂמָלוֹת תִּמָּכַֽרְנָה בֶּחָנוּת. נִשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה וְאִישׁ לֹא יָדַע לַעֲנוֹת עָלֶֽיהָ. נִשְׁאַלְתִּי שְׁאֵלָה וָלֹא עָנִֽיתִי עָלֶֽיהָ. הַחַלּוֹן נִפְתַּח. הַחַלּוֹן נִפְתָּח וְנִסְגָר. הַדֶּֽלֶת סְגוּרָה. הַדֶּֽלֶת נִסְגְּרָה עַל־יְדֵי אַבְרָהָם.

הֲנִמְצָא הַסֵּֽפֶר? – לֹא נִמְצָא. הֲפָתוּחַ הוּא הַחַלּוֹן? – סָגוּר הוּא. הַדֶּֽלֶת פְּתוּחָה. הַדֶּֽלֶת נִפְתְּחָה, דָּן פָּתַח אוֹתָהּ. הֲיִמָּכְרוּ בָּתֵּיהֶם? – בָּתֵּיהֶם יִמָּכְרוּ וְיִקָּנוּ עַל־יְדֵי אָבִי. לֹא נִמְצָא שׁוּם סֵֽפֶר, לֹא עִבְרִי וְלֹא עֲרָבִי. בָּתַּי אֵינָם נִמְכָּרִים. הֶעָבַד יַעֲקֹב? – לֹא עָבַד. הֶעָבְדוּ הַיְלָדִים? – עָבְדוּ.

 

שעור י"א (11)    🔗

הַגִּיל וְהַזְּמָן    🔗

מָה הַשָּׁעָה? – הַשׁעה שְׁתַּֽיִם וָחֵֽצִי. כַּמָּה הַשָּׁעָה? – עַכְשָׁיו חָמֵשׁ וָרֶֽבַע. בְּאֵיזוֹ שָׁעָה אַתָּה קָם כָּל־בֹּֽקֶר? – אֲנִי קם כָּל־ בֹּֽקֶר בְּשָׁעָה שֶֽׁבַע. בְּשׁעה שְׁמֹנֶה אֲנִי הוֹלֵךְ לַעֲבוֹדָתִי וְעוֹבֵד חָמֵשׁ שְׁעוֹת עַד שָׁעה אַחַת אַחֲרֵי־הַצָּהֳרַֽיִם. מִשָּׁעָה אַחַת עַד שעה שָׁלשׁ אֲנִי אוֹכֵל אֶת אֲרוּחַת־הַצָּהֳרַֽיִם וְנָח. בְּשעה שֵׁשׁ אֲנִי שָׁב לְבֵיתִי. שָׁכַֽבְתִּי לִישֹׁן בְּשָׁעה עֶֽשֶׂר פָּחוֹת רֶֽבַע. אַרְבַּע וְעוֹד חָמֵשׁ הֵן תֵּֽשַׁע. תֵּֽשַׁע פָּחוֹת אַרְבַּע הֵן חָמֵשׁ.

מִכְתָּבוֹ שֶׁל גָּד

גָּד יֶֽלֶד קָטַן בֶּן־אַרְבַּע שָׁנִים. הוּא יוֹדֵעַ לִכְתֹּב רַק אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת: א, ב, ג, ד. אַבָּא שֶׁל גָּד נָסַע לְאֶֽרֶץ רְחוֹקָה וְכָתַב לְגָד וּלְאִמּוֹ מִכְתָּבִים. כָּתַב אַבָּא בְּמִכְתָּבָיו, שֶׁיַּחֲזֹר לְחַג־הַפֶּֽסַח וְיִקְנֶה לְגָד בֶּֽגֶד חָדָשׁ. לְחַג־הַפֶּֽסַח אַבָּא לֹא חָזַר, אֲבָל כָּתַב שֶׁיַּחֲזֹר לְחַג־הַשָּׁבוּעוֹת וְיִקְנֶה לְגָד בֶּֽגֶד חָדָשׁ וְיָפֶה. עָבַר גַּם חַג־הַשָּׁבוּעוֹת, אַבָּא לֹא חָזַר וְכָתַב, שֶׁיַּחֲזֹר אַחֲרֵי־הֶחָג. אָמַר גָּד לְאִמּוֹ:

“אִמָּא! אֲנִי אֶכְתֹּב מִכְתָּב לְאַבָּא!”

אָמְרָה הָאֵם: “אַתָּה יוֹדֵעַ רַק אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת. אֵין זֶה דַּי”.

אָמַר גד: “זֶה דַּי!”

וְגָד כָּתַב מִכְתָּב לְאַבָּא: “אַבָּא! בֹּא! בֶּֽגֵד! גָּד”.

 

שעור י"ב (12)    🔗

אִם; לוּ; בִּנְיַן־פִּעֵל    🔗

שִׁבַּֽרְתִּי אֶת הַכּוֹס. אֶסְתֵּר שִׁבְּרָה אֶת הַכּוֹס. הַיֶּֽלֶד יְשַׁבֵּר את הַכּוֹס. הַיַּלְדּה תְּשַׁבֵּר את הכוס. אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁאֵדַע לְדַבֵּר עִבְרִית. רוּת מְקַוָּה שֶׁתֵּדַע לְדַבֵּר עִבְרִית. דַּבְּרוּ רַק עִבְרִית! יְלָדִים, דַּבְּרוּ רק עברית, כִּי הִיא שְׂפָתֵֽנוּ.

הָיִֽיתִי קוֹנֶה אֶת הַסְּפָרִים, אֲבָל אֵין לִי כֶּֽסֶף. הָיִֽיתִי קוֹנֶה אֶת הספרים, אֲבָל לֹא הָיה לִי כֶּֽסֶף. אִלּוּ רָצִֽיתִי, כִּי אָז הָלַֽכְתִּי. אִלּוּ רָצִֽיתִי, הָיִיתִי הוֹלֵךְ. אֵינִי יוֹדֵעַ, אִם יַעֲקֹב יָבוֹא.

מִי מְלַמֵּד אֶת דָּן? – הַמּוֹרֶה מְלַמֵּד אוֹתוֹ. מִי לִמֵּד אוֹתְךָ בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה? – מוֹרֵה־דָן לִמֵּד אוֹתִי בַּשׁנה שֶׁעָבְרָה. מִי שִׁבֵּר אֶת הַכּוֹס? – אֶסְתֵּר שִׁבְּרָה אוֹתָהּ. קֶֽרֶן־הַיְסוֹד מְיַשֶּֽׁבֶת יְהוּדִים בְּמוֹשְׁבוֹת־אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. הַמְדַבֵּר אַתָּה עִברית? – אֵינִי יוֹדֵעַ לְדַבֵּר עִבְרית, אֲבָל אֲנִי מְקַוֶּה, שֶׁאֵדַע לְדַבֵּר בְּעוֹד שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים.

כַּמָּה יְהוּדִים יִשְּׁבָה קֶרֶן־הַיְסוֹד בְּמוֹשְׁבוֹת־אֶֽרֶץ־יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁנה שֶׁעָבְרָה? – קֶרֶן־הַיְסוד יִשְּׁבָה בַּשָּׁנה שֶׁעָברה אֶֽלֶף מִשְׁפָּחוֹת וּתְיַשֵּׁב עוֹד אֶֽלֶף בַּשָּׁנָה הַבָּאָה. מְנַהֲלֵי־הַקֶּרֶן מְקַוִּים לְיַשֵּׁב בְּעֶֽשֶׂר־הַשָּׁנִים הַבָּאוֹת לֹא פָחוֹת מֵעֲשֶׂרֶת־אֲלָפִים מִשְׁפָּחוֹת.

מִי נִהֵל אֶת בֵּית־סִפְרְכֶם בַּשָּׁנה שֶׁעָברה? – בשׁנה שֶׁעברה נִהֲלָה את בית־סִפְרֵֽנוּ מוֹרַת־אֶסְתר. בַּשּׁנה הַבָּאָה תָּבוֹא אֵלֵֽינוּ מְנַהֶֽלֶת חֲדָשָׁה. הִיא תְּנַהֵל אֶת בית־הַסֵּֽפר בשׁנה הַבָּאָה.

 

שֵׁעוּר י"ג (13)    🔗

הַשֵּׁמוֹת הַסֶּגּוֹלִיִּים    🔗

סִפְרִי קָרוּעַ. סְפָרַי קְרוּעִים. סִפְרָהּ קָרוּעַ. סִפְרֵיכֶם קְרוּעִים. נַעֲלִי קְרוּעָה. נַעֲלַי קְרוּעוֹת. נַעֲלָה קְרוּעָה. נַעֲלֵיכֶם קְרוּעוֹת. שִׂמְלָתִי יָפָה. שִׂמְלוֹתַי יָפוֹת. שִׂמְלָתָהּ יָפָה. שִׂמְלוֹתֵיכֶן יָפוֹת. בִּגְדִי חָדָשׁ. בִּגְדְּךָ חָדָשׁ. בְּגָדַי חֲדָשִׁים. בִּגְדֵיכֶם חֲדָשִׁים. יֵלְדּוֹ שִׁבֵּר אֶת הַכּוֹס. קָנִֽיתִי את סִפרי בֶּחָנוּת. אֵיפֹה קְנִיתֶם אֶת סִפְרֵיכֶם? אִֽמָּא שׁל אֶסתּר הָלְכָה אֶל הַשּׁוּק לִקְנוֹת צָרְכֵי־שַׁבָּת. נַעֲלִי קְרוּעָה. גַּם נַעַלְךָ קְרועה. בְּרַגְלֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ הוֹלְכִים. הָאָדָם הוֹלֵךְ בְּרַגְלָיו. בְּאָזְנֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ שׁוֹמְעִים. הָאָדָם שׁוֹמֵעַ בְּאָזְנָיו. אֶת נַעֲלֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ נוֹעֲלִים בְּרַגְלֵֽינוּ. יְלָדֵֽינוּ וְיַלְדֵיכֶם מְשַׂחֲקִים בֶּחָצֵר. גַּם יְלָדָיו שִׂחֲקוּ בַּחֲצֵרֵֽנוּ.

לְיַלְדָּתָהּ הַקְּטַנָּה שְׂמָלוֹת יָפוֹת. שִׂמְלוֹת־יַלְדָּתָהּ הַקְּטַנָּה יפוֹת. בְּחַדְרֵֽנוּ שְׁתֵּי־יְלָדוֹת. יַלְדוֹת־מוֹרֵֽנוּ בְּחַדְרֵֽנוּ.

קֶֽרֶן־הַיְסוֹד וְהַקֶּרֶן הַקַּיֶּֽמֶת הֵן קַרְנוֹת־הִתְיַשְּׁבוּתֵֽנוּ בְּאֶֽרֶץ־יִשְׂרָאֵל. הַקֶּרֶן הַקַּיֶּֽמֶת הִיא קַרְנֵֽנוּ הָעֲמָמִית. כָּל־יְהוּדִי נוֹתֵן מִכַּסְפּוֹ לַקֶּרֶן הַקַּיֶּֽמֶת. הַקֶּרֶן קוֹנֶה בְּכַסְפָּהּ קַרְקָעוֹת לַהִתְיַשְּׁבוּת. קֶרֶן־הַיְסוֹד מְיַשֶּֽׁבֶת יְהוּדִים עַל קַרְקְעוֹת־הַקֶּרֶן הַקַּיּמת. קרן־היסוד יִשְׁבָה בַּשָּׁנָה שֶׁעָברה אֶֽלֶף מִשְׁפָּחוֹת יְהוּדִיּוֹת על הַקַּרְקַע, וּמְנַהֲלֶֽיהָ מְקַוִּים לְיַשֵּׁב בַּשָּׁנָה הַבָּאָה לֹא פָּחוֹת מֵאַלְפַּֽיִם מִשְׁפּחות. בְּעֶֽשֶׂר־הַשָּׁנים הַבָּאוֹת נְיַשֵּׁב עֲשֶֽׂרֶת־אֲלָפִים מִשְׁפּחות עַל הַקַּרְקַע.

 

שעור י"ד (14)    🔗

הַמְּגַמָּה; בִּנְיַן־הִפְעִיל.    🔗

הִלְבַּֽשְׁתִּי אֶת פִּיוּטָה וְהִנְעַֽלְתִּי אוֹתָהּ. הֶעֱבִיד אוֹתִי עֲבוֹדָה קָשָׁה כָּל־הַיּוֹם. יֵשׁ מַעֲבִידִים הַמַּעֲבִידִים אֶת עוֹבְדֵיהֶם עֲבוֹדה קָשָׁה. מִי יַשְׁכִּיב אֶת פִּיוּטה לִישֹׁן? – אֲנִי אַשְׁכִּיב אוֹתָהּ. הִשְׁכַּֽבְתִּי אֶת יַלְדִּי לְמִטָּתוֹ וְאָמַֽרְתִּי לוֹ שֶׁיִּישַׁן. הַמּוֹרֶה הִכְתִיב הַכְתָּבָה. הַהִכְתִּיב הַמּוֹרֶה הַכְתָּבָה? – עוֹד לֹא הִכְתִּיב, אֲבָל יַכְתִּיב בְּעוֹד שָׁעָה. בִּקַּשְׁתִּי אֶת חֲבֵרִי שֶׁיַּחֲזִיר לִי אֶת סִפְרִי אֲשֶׁר שָׁאַל מִמֶּֽנִּי. דָּן לֹא הֶחֱזִיר לִי אֶת סִפְרִי אֲשֶׁר הִשְׁאַֽלְתִּי לוֹ. אִם יְבַקֵּשׁ אוֹתִי יַעֲקֹב לְהַשְׁאִיל לוֹ סֵֽפֶר, לֹא אַשְׁאִיל, כִּי אֵינוֹ מַחֲזִיר אֶת הַסְּפָרִים אֲשֶׁר הוּא שׁוֹאֵל. לוּ הֶחֱזִירָה לִי אֶסְתֵּר אֶת סִפְרִי אֲשֶׁר שָׁאֲלָה, הָיִֽיתִי מַשְׁאִיל אוֹתוֹ לְךָ. אִם לֹא תַּחֲזִֽירוּ לִי אֶת סִפְרִי אֲשׁר הִשְׁאַֽלְתִּי לָכֶם, לֹא אַחֲזִיר לָכֶם אֶת סִפְרְכם. כָּל־הַתַּלְמִידִים חָזְרוּ הָעִֽירָה וּבָֽאוּ לְבֵית־סִפְרָם. עָלִֽיתִי אַֽרְצָה־יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד בְּמוֹשְׁבוֹתֶֽיהָ.

חָכְמַת־יַלְדֵי־יְרוּשָׁלַֽיִם    🔗

מַעֲשֶׂה בְּאִישׁ שֶׁפָּגַשׁ בְּאֶחָד מִיַּלְדֵי־יְרוּשָׁלַֽיִם וּקְעָרָה מְכֻסָּה בְּיָדוֹ. שָׁאַל אוֹתוֹ: “בְּנִי, מַה זֶּה בַּקְּעָרָה?” – “אֲדוֹנִי” – עָנָה הַיֶּֽלֶד – “לוּ רָצְתָה אִמִּי שֶׁתֵּדַע מַה בַּקְּעָרָה, לֹא הָיְתָה מְכַסָּה אוֹתָהּ”.

 

שֵׁעוּר ט"ו (15)    🔗

שֵׁם־הַמִּסְפָּר ב'    🔗

עַל הַיִּשּׁוּב הַיְּהוּדִי בְּאֶֽרֶץ־יִשְׂרָאֵל

הַיִּשּׁוּב הַיְּהוּדִי בְּאַרְצֵֽנוּ עָלָה מֵחֲמִשִּׁים וְשִׁבְעַת־אֲלָפִים בִּשְׁנַת־אֶֽלֶף תְּשַׁע־מֵאוֹת וּתְשַׁע־עֶשְׂרֵה (שְׁנַת־הַתְחָלַת־הָעֲלִיָּה שֶׁלְּאַחֲרֵי־הַמִּלְחָמָה הָעוֹלָמִית הָרִאשׁוֹנָה) לַחֲמֵשׁ־מֵאוֹת אֶֽלֶף וּשְׁלשִׁים וַחֲמֵֽשֶׁת־אֲלָפִים בִּשְׁנַת־אֶֽלֶף תְּשַׁע־מֵאוֹת אַרְבָּעִים־וְאַרְבַּע. בִּשְׁנַת־אֶֽלֶף תְּשַׁע־מֵאוֹת שְׁלשִׁים וְשָׁלשׁ עָלוּ לְאֶֽרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּאַרְבָּעִים אֶֽלֶף יְהוּדִים (מֵהֶם כַּעֲשֶֽׂרֶת־אֲלָפִים מֵעוֹלֵי־גֶּרְמַנִיָּה). שְׁלשׁ־מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וַחֲמֵֽשֶׁת־אֲלָפִים יְהוּדִים, שֶׁהֵם שִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה אֲחוּזִים מֵהַיִּשּׁוּב הַיְּהוּדִי כֻּלּוֹ, יוֹשְׁבִים בֶּעַרִים. בִּירוּשָׁלַֽיִם יוֹשְׁבִים תִּשְׁעִים וַחֲמֵֽשֶׁת אֲלָפִים יְהוּדִים, שֶׁהֵם כְּשִׁשִּׁים אָחוּז מִן הַתּוֹשָׁבִים כֻּלָּם. בְּתֵל־אָבִיב, הָעִיר הָעִבְרִית הָרִאשׁוֹנָה, יוֹשְׁבִים מֵאָה וּשְׁמֹנִים אֶֽלֶף יְהוּדִים, בְּחֵיפָה – שִׁבְעִים וּשְׁנַֽיִם אֲלָפִים, בְּיָפוֹ – אַרְבָּעָה־עָשָׂר אֶֽלֶף וּבִטְבֶרְיָה – שִׁבְעַת־אֲלָפִים, שֶׁהֵם רֹב־הַיִּשּׁוּב בְּעִיר זוֹ.

הַיִּשּׁוּב הַכְּפָרִי הָעִבְרִי מוֹנֶה מֵאָה וְשִׁשִּׁים אֶֽלֶף נֶפֶשׁ (שְׁלשִׁים אָחוּז מֵהַיִּשּׁוּב הַיְּהוּדִי בָּאָֽרֶץ), הַיּוֹשְׁבִים בְּמָאתַֽיִם וַחֲמִשִּׁים נְקֻדָּה.> שֶֽׁטַח־פַּרְדְּסֵי־הַיְּהוּדִים עָלָה מֵעֲשֶֽׂרֶת־אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ־מֵאוֹת דּוּנַם בִּשְׁנַת־אֶֽלֶף תְּשַׁע־מֵאוֹת עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ לְשִׁשִּׁים וְאַרְבַּֽעַת־אֲלָפִים דּוּנַם בִּשְׁנַת־אֶֽלֶף תְּשַׁע־מֵאוֹת שְׁלשִׁים וְאַחַת וּלְמֵאָה וְאַרְבָּעִים אֶֽלֶף דּוּנַם בִּשְׁנַת־אֶֽלֶף תְּשַׁע־מֵאוֹת אַרְבָּעִים וְאַחַת.

 

שעור ט"ז (16)    🔗

שֵׁם־הַתֹּֽאַר ב'; בִּנְיַן־הִתְפַּעֵל    🔗

כַּחֲמֵשׁ־מֵאוֹת אֶֽלֶף יְהוּדִים הִתְיַשְּׁבוּ בְּאֶֽרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ הַשָּׁנִים שֶׁלְּאַחֲרֵי־הַמִּלְחָמָה הָעוֹלָמִית הָרִאשׁוֹנָה. עַל הַקַּרְקָעוֹת שֶׁקָּנְתָה הַקֶּֽרֶן הַקַּיֶּֽמֶת לְהִתְיַשְּׁבוּת־יְהוּדִים בְּאַרְצֵֽנוּ הִתְיַשְּׁבוּ כְּעֶשְׂרִים אֶֽלֶף מִשְׁפָּחה. מְנַהֲלֵי־קֶֽרֶן־הַיְּסוֹד מְקַוִּים שֶׁבַּשָּׁנָה הַבָּאָה יִתְיַשְּׁבוּ יוֹתֵר מֵאַלְפַּֽיִם מִשְׁפָּחוֹת. לֹא הִלְבַּשְׁתִּי אֶת פִּיּוּטָה: הִיא הִתְלַבְּשָׁה בְּעַצְמָהּ. גַּם אֶסְתֵּר יַלְדָּה גְּדוֹלָה הִיא הַמִּתְלַבֶּֽשֶׁת בְּעַצְמָהּ. בַּשָּׁנָה הַבָּאָה תֵּדַע גַּם רוּת הַקְּטַנָּה לְהִתְלַבֵּשׁ בְּעַצְמָהּ. פְּשֹׁט אֶת בְּגָדֶֽיךָ מֵעָלֶֽיךָ. הִתְפַּשַּֽׁטְתִּי וְשָׁכַֽבְתִּי לְמִטָּתִי. הִתְכַּסֵּֽיתִי בִּשְׂמִיכָה, כִּי הָיָה לִי קַר. הִתְכַּסֵּה בִּשְׂמִיכָתְךָ הַצְּהֻבָּה.

שְׂמִיכָתִי הַצְּהֻבָּה, שֶׁאֲנִי מִתְכַּסֶּה בָּהּ, יָפָה וְרַכָּה. לֵךְ, יֶֽלֶד רַע, לַחֲדַר־הָרַחֲצָה וּרְחַץ אֶת יָדֶֽיךָ, לְמַֽעַן תִּהְיֶֽינָה נְקִיּוֹת. קַמְתִּי מִמִּטָּתִי, הִתְלַבַּֽשְׁתִּי וְהִתְרַחַֽצְתִּי. יְלָדֶֽיהָ מִתְרַחֲצִים בְּעַצְמָם: אֵין אִמָּם רוֹחֶֽצֶת אוֹתָם.

יַעֲקֹב תַּלְמִיד חָרוּץ. אַבְרָהָם תַּלְמִיד חָרוּץ מִמֶּֽנּוּ. תַּלְמִידִי חָרוּץ יוֹתר. תַּלְמִידָהּ יוֹתֵר חָרוּץ. אַבְרָהָם חָרוּץ מִיַּעֲקֹב. יַעֲקֹב חָרוּץ מִמֶּֽנִּי. יַעֲקֹב הַתַּלְמִיד הֶחָרוּץ בְּיוֹתֵר. יַעֲקֹב הוּא הַתַּלְמִיד הַיּוֹתֵר חָרוּץ. טוֹבֵי־הַמּוֹרִים מְלַמְּדִים אוֹתוֹ. גְּדוֹלֵי־הַחֲכָמִים בָּאִים אֶל בֵּיתוֹ. רוּת חָרוּצָה כָּמֽוֹנִי. אֶסְתֵּר חָרוּצָה מִמֶּֽנִּי.

 

שֵׁעוּר י"ז (17)    🔗

וָו־הַמְהַפֶּֽכֶת. שֵׁמוֹת    🔗

מִשְׁפַּחְתֵּֽנוּ.

בְּמִשְׁפַּחְתֵּֽנוּ שְׁמֹנֶה נְפָשׁוֹת: אָבִי, אִמִּי, שְׁלשָׁה בָנִים וְשָׁלשׁ בָּנוֹת. אָבִי וְאִמִּי הֵם הוֹרַי, הַבָּנִים הֵם אַחַי וְהַבָּנוֹת – אַחְיוֹתַי. לִי שְׁנֵי־אַחִים וְשָׁלשׁ אֲחָיוֹת. אָחִי הַבְּכוֹר בֶּן עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁנִים.> אָחִי הַצָּעִיר מִמֶּֽנִּי בֶּן־חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה הוּא. אֲחוֹתִי הַבְּכִירָה בַּת־עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה, הָאָחוֹת הַצְּעִירָה מִמֶּֽנָּה בַּת־תְּשַׁע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה. הָאָחוֹת הַשְּׁלִישִׁית הִיא הַצְּעִירָה בְּמִשְׁפַּחְתֵּֽנוּ: בַּת־שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה הִיא. אָחִי הַצָּעִיר צָעִיר מִמֶּֽנִּי בַּשְּׁנָתַיִם.

הוֹרַי אוֹהֲבִים אֶת כָּל־יַלְדֵיהֶם בְּכָל־לִבָּם, אֵבֶל חוֹשֵׁב אֲנִי שֶׁאִמִּי אוֹהֶבֶת אֶת בִּתָּהּ הַ(יּוֹתֵר) צְעִירָה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֶת כֻּלָּֽנוּ. אֲנִי אוֹהֵב אֶת הוֹרַי בְּכָל־לִבִּי. אָבִי הוּא בַּֽעַל־אִמִּי וְאִמִּי – אִשְׁתּוֹ שֶׁל אָבִי. אָבִֽיהָ שֶׁל אִמִּי הוּא חוֹתְנוֹ שֶׁל אָבִי וְאָבִי – חֲתָנוֹ. אָבִיו שֶׁל אָבִי הוּא חָמִֽיהָ שֶׁל אִמִּי וְהִיא – כַּלָּתוֹ. אֵם־אִמִּי הִיא חוֹתַנְתּוֹ שֶׁל אָבִי וְאָבִי – חֲתָנָהּ. אֵם־אָבִי הִיא חֲמוֹתָהּ שֶׁל אִמִּי וְאִמִּי – כַּלָּתָהּ. הוֹרֵיהֶם שֶׁל אָבִי וְאִמִּי הֵם הוֹרַי הַזְּקֵנִים. אֲבִי־אָבִי וַאֲבִי־אִמִּי הֵם זְקֵנַי (אוֹ סָבַי). אֵם־אָבִי וְאֵם־אִמִּי הֵן זְקֵנוֹתַי (אוֹ סָבוֹתַי).

שֵׁם־אָבִי אַבְרָהָם. שְׁמָהּ שֶׁל אִמִּי אֶסְתֵּר. שְׁמוֹ שֶׁל אֲחִי הַבְּכוֹר דָּן. שְׁמוֹת־אַחְיוֹתַי הֵם אֶסְתֵּר, רוּת וּפִּיּוּטָה. לְכֻלָּֽנוּ שֵׁמוֹת עִבְרִיִּים. גַּם לְסָבַי וּלְסָבוֹתַי שֵׁמוֹת עִבְרִיִּים.

 

שעור י"ח (18)    🔗

בִּנְיַן־קַל וּבִנְיַן־נִפְעַל    🔗

שְׁלֹמֹה הַמֶּֽלֶךְ שָׁמַע אֶת שִׂיחַת־הַחֲמוֹר וְהַשּׁוֹר. מָה אַתָּה שׁוֹמֵעַ? – אֵינִי שׁוֹמֵעַ דָּבָר. מָה אַתְּ שׁוֹמַֽעַת? – גַּם אֲנִי אֵינִי שׁוֹמַֽעַת כְּלוּם. מָתַי יַחֲזֹר הָעֶבֶד מֵעֲבוֹדָתוֹ? – הָעֶֽבֶד חָזַר זֶה עַתָּה מֵעֲבוֹדָתוֹ. עַל מָה אַתָּה יָשֵׁן? – אֲנִי יָשֵׁן עַל מִשְׁכָּבִי. כַּמָּה שָׁעוֹת תַּעֲבֹד? אֶעֱבֹד שְׁעָתַֽיִם. הַשּׁוֹר נֶחְשָׁב לְחוֹלֶה וְלֹא נִשְׁלַח לַעֲבֹד בַּשָּׂדֶה. הַשּׁוֹר נִשְׁחַט. שְׁנֵי־הַשְּׁוָרִים נִשְׁחֲטוּ. אִם לֹא יַחֲזֹר הַשּׁוֹר לְאֵיתָנוֹ, יִשָּׁחֵט וּבְשָׂרוֹ יֵאָכֵל. “מַה נִּשְׁמַע?” – שָׁאַל הַשּׁוֹר. מַדּוּעַ יִשָּׁחֲטוּ הַשְּׁוָרִים? – הַשְּׁוָרִים יִשָּׁחֲטוּ כִּי חוֹלִים הֵם. כָּל־הַמִּסְפּוֹא נֶאֱכַל. הַמִּסְפּוֹא יֵאָכֵל כֻּלּוֹ. הַשּׁוֹר יֵחָשֵׁב לְחוֹלֶה.

עֲצַת־הַחֲמוֹר

פַּעַם שָׁמַע שְׁלֹמֹה הַמֶּֽלֶךְ אֶת שִׂיחַת־הַחֲמוֹר הַחוֹלֶה וְהַשּׁוֹר הֶעָיֵף, אֲשֶׁר זֶה עַתָּה חָזַר מֵעֲבוֹדָתוֹ בַּשָּׂדֶה. “שְׁמַע לַעֲצָתִי” – אָמַר הַחֲמוֹר – “שְׁכַב עַל מִשְׁכָּבְךָ וְאַל תֹּאכַל מֵהַמִּסְפּוֹא, וְחָשְׁבוּ שֶׁחוֹלֶה אַתָּה וְלֹא יִשְׁלְחוּ אוֹתְךָ לַשָּׂדֶה”.

שָׁמַע הַשּׁוֹר לַעֲצַת־הַחֲמוֹר, שָׁכַב עַל מִשְׁכָּבוֹ וָלֹא אָכַל מֵהַמִּסְפּוֹא אֲשֶׁר נָתְנוּ לוֹ. בַּבֹּֽקֶר אָמַר שְׁלֹמֹה אֶל עַבְדּוֹ: “אַל תִּשְׁלַח אֶת הַשּׁוֹר לָעֲבוֹדָה, כִּי חוֹלֶה הוּא וְאֵין בּוֹ כֹּחַ לַעֲבֹד; שְׁלַח אֶת הַחֲמוֹר וְיַעֲבֹד הַיּוֹם כִּפְלַֽיִם”. כַּאֲשֶׁר חזר החמור הֶעָיֵף מֵהָעֲבוֹדָה בַּשָּׂדֶה, שָׁאַל אוֹתוֹ הַשּׁוֹר לִשְׁלוֹמוֹ: “מַה נִּשְׁמַע, אָחִי?” – “אֵין שָׁלוֹם” – אָמַר הַחֲמוֹר – “שָׁמַֽעְתִּי אוֹמְרִים שֶׁאִם לֹא יַחֲזֹר הַשּׁוֹר לְאֵיתָנוֹ, יִשְׁחֲטוּ אוֹתוֹ וְאָכְלוּ אֶת בְּשָׂרוֹ”. כִּשְׁמֹעַ־הַשּׁוֹר אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, קָם וְעָמַד עַל רַגְלָיו וַיֹּאכַל אֶת כָּל־הַמִּסְפּוֹא אֲשֶׁר לְפָנָיו.

שְׁאֵלוֹת:

אֶת שִׂיחַת־מִי שָׁמַע הַמֶּֽלֶךְ?

מַדּוּעַ הָיָה השור עָיֵף?

מָה הִיא הָעֵצָה אֲשֶׁר יָעַץ הַחמור לַשור?

מֶה עָשָׂה הַשור?

מָה אָמַר שְׁלֹמֹה אל עַבְדּוֹ?

מֶה עָשָׂה הָעֶֽבֶד?

מַה שָּׁאַל השור את הַחֲמוֹר בְּחָזְרוֹ מֵהַשָּׂדֶה?

מֶה עָנָה החמור?

מֶה עָשָׂה השור בְּשָׁמְעוֹ את דִּבְרֵי־החמור?

קְרָא:

הַמֶּֽלֶךְ ______ אֶת שִׂיחַת־הַחֲמוֹר וְ_______ הַשּׁוֹר________ מֵעֲבוֹדָתוֹ בּ_________. הַחֲמוֹר יָעַץ לַ______ לִשְׁכַּב עַל________ וְלֹא לֶ__________ מֵהַמִּסְפּוֹא. שָׁמַע השׁוֹר לַ____ הַ________, שָׁכב עַל________ וְלֹא __________מֵהַ________ אֲשֶׁר נָתְנוּ לוֹ. הַמֶּֽלֶךְ ______ לְעַבְדּוֹ שֶׁלֹּא________ אֶת השׁוֹר לָ______ כִּי _______ הוּא. כַּאֲשֶׁר _________החמור הֶעָיֵף מֵ_____ בַּ_______, שָׁאַל ______ הַשּׁוֹר לִשְׁלוֹמוֹ: מַה_______, אָחי?

 

שֵׁעוּר י"ט (19)    🔗

בִּנְיַן־פִּעֵל וּבִנְיַן־פֻּעַל.    🔗

מוֹרִי לִמֵּד אוֹתִי שְׁנָתַֽיִם. מוֹרָתֵךְ בֵּאֲרָה לָנוּ אֶת הַשֵּׁעוּר. לְמִי אַתֶּם מְבָאֲרִים אֶת דִּבְרֵי־הַמּוֹרָה? – בֵּאַֽרְנוּ לַיְלָדִים אֵת דִּבְרֵי־מוֹרָם. עַל־יְדֵי מִי יְבֹאֲרוּ דִּבְרֵי מוֹרֵךְ? קֶֽרֶן־הַיְסוֹד מְיַשֶּֽׁבֶת אִכָּרִים יְהוּדִים בְּמוֹשְׁבוֹת־אֶֽרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַרְצֵֽנוּ תְּיֻשַּׁב כֻּלָּהּ אִכָּרִים יְהוּדִים. בְּאֵיזוֹ שָׂפָה תְּדַבְּרוּ? – אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים עִבְרִית. עַל מַה דֻּבַּר כַּאן? – דֻּבַּר כַּאן עַל דְּבָרִים שׁוֹנִים. מִי שָׁבַר אֶת הַשָּׁעוֹן? הַיֶּֽלֶד שָׁבַר אותו. מִי שִׁבֵּר אֶת הַכּוֹס? – הַכּוֹס נָפְלָה מֵעַל הַשֻּׁלְחָן וַתִּשָּׁבֵר. הַכּוֹס שֻׁבְּרָה. מִי שִׁבֵּר אוֹתָהּ? – אִישׁ לֹא שִׁבֵּר אוֹתָהּ; הִיא נָפְלָה וְנִשְׁבְּרָה. מוֹרָתֵֽנוּ נִהֲלָה אֶת בֵּית־הַסֵּֽפֶר שָׁלשׁ שָׁנִים. בַּמֶּה אַתֶּם מְשַׂחֲקִים, יְלָדִים? – אֵינֶֽנּוּ מְשַׂחֲקִים; אֲנַֽחְנוּ לוֹמְדִים אֶת שֵׁעוּרֵֽינוּ. מַה בִּקַּשְׁתָּ מִמֶּֽנִּי? – בִּקַּשְׁתִּי מִמְּךָ אֶת סִפְרְךָ.

חֲזָרָה    🔗

עַל פְּעָלִים אֲשֶׁר לָמַֽדְנוּ.

פָּתַֽחְתִּי (אֶפְתַּח) אֶת דֶּֽלֶת־הַחֶֽדֶר. סָגַֽרְתָּ (תִּסְגֹּר) אֶת הַחַלּוֹן. נָעַלְתְּ (תִּנְעֲלִי) את הדלת. נָעַל (יִנְעַל) את נַעֲלָיו. רָחֲצָה (תִּרְחַץ) אֶת יָדֶֽיהָ. לָבַֽשְׁנוּ (נִלְבַּשׁ) את בְּגָדֵֽינוּ. חֲשַׁבְתֶּם (תַּחְשְׁבוּ) מַחְשָׁבוֹת. נֶחְשַׁבְתֶּן (תֵּחָשַֽׁבְנָה) לַחֲבֵרוֹת טוֹבוֹת. שָׁמְרוּ (יִשְׁמְרוּ) עַל סִפְרֵיהֶם. שָׁאֲלוּ (תִּשְׁאַֽלְנָה) שְׁאֵלוֹת.

אֲנִי פּוֹתֵחַ (אַתְּ פּוֹתַֽחַת) את הדלת. אֲנַֽחְנוּ נוֹעֲלִים את הַדְּלָתוֹת. הֵן נוֹעֲלוֹת את נַעֲלֵיהֶן. הַיְלָדִים רוֹחֲצִים את יְדֵיהֶם. הֵן נֶחְשָׁבוֹת לַחֲבֵרוֹת טוֹבוֹת. הֵן שׁוֹאֲלוֹת שְׁאֵלוֹת.

שָׁאַֽלְתִּי (אֶשְׁאַל) סֵפֶר מֵחֲבֵרִי. שָׁאַֽלְתָּ (תִּשְׁאַל) לִשְׁלוֹם־חֲבֵרְךָ. נִשְׁאַלְתְּ (תִּשָּׁאֲלִי) לִשְׁלוֹם־חֲבֶרְתֵּךְ. פָּקַח (יִפְקַח) את עֵינָיו. נִפְקְחָה (תִּפָּקַח) עֵינוֹ הַיְמָנִית. קָפַֽצְנוּ (נִקְפֹּץ) מֵעַל הַגַּג. חֲזַרְתֶּם (תַּחְזְרוּ) הַבַּֽיְתָה. חֲזַרְתֶּן (תַּחְזֹֽרְנָה) עַל שֵׁעוּרֵיכֶן. חָזְרוּ (יַחְזְרוּ) לְאֵיתָנָם. הָיוּ (תִּהְיֶינָה) חָרוּצוֹת.

אֲנַחְנוּ שׁוֹאֲלִים סְפָרִים בַּסִּפְרִיָּה. הֵן שׁוֹאֲלוֹת לִשְׁלוֹם־חֲבֶרְתָּן הַחוֹלָה. נִשְׁאָלוֹת שְׁאֵלוֹת. נִשְׁאֲלוּ שְׁאֵלוֹת. עֵינָיו נִפְקָחוֹת. עֵינִי נִפְקַחַת. הִיא פּוֹקַחַת אֶת עֵינֶֽיהָ. הֵן חָרוּצוֹת.

עָבַֽדְתִּי (אֶעֱבֹד) הַיּוֹם. חֲמַלְתֶּם (תַּחְמְלוּ) עַל הַגְּדִי. הֲשָׁמַֽעְתָּ (הֲתִשְׁמְעִי) צְעָקָה? כָּתַב (יִכְתֹּב) מִכְתָּב. הַמִּכְתּב נִכְתַּב (יִכָּתֵב) בִּדְיוֹ. שָׁכַֽבְנוּ (נִשְׁכַּב) עַל מִשְׁכָּבֵֽנוּ. עֲבַרְתֶּם (תַּעַבְרוּ) אֶת הַנָּהָר. דִּבַּרְתֶּן (תְּדַבֵּֽרְנָה) עִבְרִית. הָאֲרִי טָרַף (יִטְרֹף) אֶת הַגְּדִי. נִשְׁמְעוּ (תִּשָּׁמַֽעְנָה) צְעָקוֹת.

הַמִּכְתָּבִים נִכְתָּבִים בִּדְיוֹ. אֲנַֽחְנוּ מְדַבְּרִים עִבְרִית. נִשְׁמָעוֹת צְעָקוֹת. אֲנִי שׁוֹמֵעַ צְעָקוֹת.

פָּגַֽשְׁתִּי (אֶפְגֹּשׁ) בַּחֲבֵרַי בַּשָּׂדֶה. פָּשַֽׁטְתָּ (תִּפְשֹׁט) את בְּגָדֶֽיךָ. שָׁלַֽחַתְּ (תִּשְׁלְחִי) את יַעֲקֹב אֵלַי. טָבַע (יִטְבַּע) בַּנָּהָר. הָאֲרִי טָרַף אֶת הַגְּדִיָּה. הַגְּדִיָּה נִטְרְפָה (תִּטָּרֵף). נִשְׁלַֽחְנוּ (נִשָּׁלַח) אֶל אָבִֽינוּ. שְׁחַטְתֶּם (תִּשְׁחֲטוּ) את השׁור. בֵּאַרְתֶּן (תְּבָאֵֽרְנָה) את שֵׁעוּרְכֶם. נִפְגְּשׁוּ (יִפָּגְשׁוּ) בַּשָּׂדֶה. נִהֲלוּ (תְּנַהֵֽלְנָה) את בית־הספר. הִיא שׁוֹלַֽחַת אֶת יַעֲקֹב אֵלַי. הוּא טוֹבֵעַ. הִיא נִשְׁלַֽחַת עַל־יְדֵי אָבִֽיהָ. אֲנַֽחְנוּ שׁוֹחֲטִים את הַשְּׁוָרִים. הֵם מְבָאֲרִים את השׁעור. הֵן מְנַהֲלוֹת את בית־הספר.

 

שֵׁעוּר כ' (20)    🔗

הַמִּסְפָּר ג': הַמִּסְפָּר הַסִּדּוּרִי.    🔗

שְׁלשָׁה אָבוֹת הָיוּ לְעַם־יִשְׂרָאֵל. שֵׁם־הָרִאשׁוֹן אַבְרָהָם, שֵׁם־הַשֵּׁנִי יִצְחָק וְשֵׁם־הַשְּׁלִישִׁי יַעֲקֹב. לְיַעֲקֹב הָיוּ שְׁנֵים־עָשָׂר בָּנִים. שֵׁם־בְּנוֹ הָרְבִיעִי הָיָה יְהוּדָה. חֹֽדֶשׁ־אֲדָר הוּא הַחֹֽדֶשׁ הַשְּׁנֵים־עָשָׂר שֶׁל הַלּוּחַ הַיְּהוּדִי. בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, הוּא יוֹם־הַשַּׁבָּת, אֲנַֽחְנוּ נָחִים מֵעֲבוֹדַת־שֵֽׁשֶׁת־יְמֵי־הַמַּעֲשֶׂה. שֵׁם־הַחֹֽדֶשׁ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַלּוּחַ הַיְּהוּדִי הוּא אִיָּר. חַג־הַפֶּֽסַח חָל בַּיּוֹם הַחֲמִשָּׁה־עָשָׂר לַחֹֽדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, הוּא חֹֽדֶשׁ־נִיסָן. מֵהַיּוֹם הַשִּׁשָּׁה־עָשָׂר לַחֹֽדֶשׁ הָרִאשׁוֹן יִסְפְּרוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת סְפִירַת־הָעֹֽמֶר אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה יָמִים עֵד הַיּוֹם הַחֲמִישִׁי לְחֹֽדֶשׁ־סִיוָן, וְהַיּוֹם הַחֲמִשִּׁים הוּא חַג־הַשָּׁבוּעוֹת. חַג־הַשָּׁבוּעוֹת חָל בְּשִׁשָּׁה בַּחֹֽדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי, הוּא חֹֽדֶשׁ־סִיוָן. בַּיּוֹם הַשְּׁלשִׁים וּשְׁלשָׁה לִסְפִירַת־הָעֹֽמֶר יָחוּל חַג־לַ"ג־בָּעֹֽמֶר. יוֹם־הַכִּפּוּרִים חָל בַּעֲשָׂרָה בַּחֹֽדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, הוּא חֹֽדֶשׁ־תִּשְׁרֵי. חַג־הַפּוּרִים חָל בְּאַרְבָּעָה־עָשָׂר יוֹם בְּחֹֽדֶשׁ־אֲדָר. אֵיפֹה הָיִֽיתָ בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת? – בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת הָיִֽיתִי בְּבֵית־חֲבֵרִי. סִפְרִי הָאֶחָד עַל הַשֻּׁלְחָן, אַיֵּה סִפְרִי הַשֵּׁנִי?

חֲזָרָה    🔗

עַל הַמִּסְפָּר כֻּלּוֹ.

אִישׁ אֶחָד. אִשָּׁה אַחַת. אַחַת־הַיְלָדוֹת. אַרְבַּע בָּנוֹת. שְׁלשָׁה בָּנִים. כַּמָּה עֵטִים לְךָ? – שְׁנַֽיִם. לְאַבְרָהָם שְׁנֵי־עֵטִים. שְׁלֽשֶׁת־הָעֵטִים אֲשֶׁר עַל שֻׁלְחָנוֹ לִי הֵם וְלֹא לְיַעֲקֹב. שְׁלֽשֶׁת־עֵטַי עַל שֻׁלְחָנוֹ. כָּתַֽבְנוּ שְׁנֵֽינוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד. הָלַֽכְנוּ אֶחָד, אֶחָד. הָלַכְנוּ שְׁנַים, שְׁנַֽיִם.

אַחַד־עָשָׂר אִישׁ. אַחַד־עָשָׂר־הָאֲנָשִׁים. אַחַת־עֶשְׂרֵה אִשָּׁה. אַחַת־עֶשְׂרֵה־הַנָּשִׁים. עֶשְׂרִים אִישׁ. עֶשְׂרִים־הָאִישׁ. עֶשְׂרִים אִשָּׁה. עֶשְׂרִים הַנָּשִׁים. אֶֽלֶף לִירָה. אַלְפַּֽיִם לִירָה. חָזַֽרְתִּי אֶל אַרְצִי בִּשְׁנַת־אֶֽלֶף תְּשַׁע־מֵאוֹת שְׁלשִׁים וְאַרְבַּע. בַּשָּׁנָה שְׁלשׁ־מֵאוֹת שִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה יָמִים.

הַזְּמָן.    🔗

בַּשָּׁנָה אַרְבַּע תְּקוּפוֹת אוֹ שְׁנֵים־עָשָׂר חֹֽדֶשׁ. בְּכָל־תְּקוּפָה שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים. בַּשָּׁנָה שְׁלשׁ־מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וְאַרְבָּעָה יָמִים לְפִי הַלּוּחַ הַיְּהוּדִי אוֹ שְׁלשׁ־מֵאוֹת שִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה יָמִים לְפִי הַלּוּחַ הַנּוֹצְרִי.

בְּכָל־חֹֽדֶשׁ מֵחָדְשֵׁי הַלּוּחַ הַיְּהוּדִי שְׁלשִׁים יוֹם אוֹ עֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה יָמִים. בְּכָל־חֹֽדֶשׁ מֵחָדְשֵׁי הַלּוּחַ הַנּוֹצְרִי שְׁלשִׁים אוֹ שׁלשׁים וְאֶחָד יוֹם, מִלְּבַד חֹֽדֶשׁ אֶחָד, אֲשֶׁר בּוֹ עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה יָמִים.> הַיּוֹם מִתְחַלֵּק לְיוֹם וָלַֽיְלָה אוֹ לְעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת. בְּכָל־שָׁעָה שִׁשִּׁים דַּקָּה וּבְכָל־דַּקָּה – שִׁשִּׁים שְׁנִיָּה.

אֲנִי קָם בַּבֹּֽקֶר בְּשָׁעָה שֶֽׁבַע וְהוֹלֵךְ לַעֲבוֹדָתִי בְּשָׁעָה שְׁמֹנֶה. אֲנִי עוֹבֵד חָמֵשׁ שְׁעוֹת עַד שָׁעָה אַחַת אַחֲרֵי־הַצָּהֳרַֽיִם. בְּשָׁעָה אַחַת אֲנִי הוֹלֵךְ לֶאֱכֹל אֶת אֲרוּחַת־הַצָּהֳרַֽיִם וְשָׁב לַעֲבוֹדָתִי בְּשָׁעָה שָׁלשׁ. מִשָּׁעָה שָׁלשׁ עַד שׁעה שֵׁשׁ אֲנִי עוֹבֵד. בְּשָׁעָה שֵׁשׁ אני שָׁב לְבֵיתִי.

קְרָא:

בַּשָּׁנָה 4 תְּקוּפוֹת. בַּשָּׁנָה 12 חֹֽדשׁ. בַּשּׁנה 354 יָמִים לְפִי־הַלּוּחַ הַיְּהודי או 365 ימים לפי הלוח הַנּוֹצְרִי. בְּכָל־חדשׁ מֵחָדְשֵׁי־הלוח היהודי 30 יום או 29 ימים. בכל־חדש מחדשי־הלוח הנוצרי 30 יום או 31 יום. היום מִתְחַלֵּק לְ־24 שעות. בכל־שעה 60 דַּקָּה וּבְכָל־דַּקָּה – 60 שְׁנִיָּה. אני קָם בַּבקר בְּשעה 7 וְהוֹלֵךְ לַעֲבוֹדתי בְּשָׁעָה 8. אני עוֹבד 5 שעות עַד שעה 1 אַחֲרֵי־הַצּהרים. יוֹם־הַכִּפּוּרִים חל בּ־10 בַּחדש הַ־7, הוּא חדש תִּשְׁרֵי. 3 אָבוֹת הָיוּ לְעַם־יִשְׂרָאֵל. שֵׁם־הָ־1 אַבְרָהָם, שֵׁם־הַ־2 יִצְחָק ושם־ה־3 יַעֲקֹב. לְדָן 10 בָּנִים.

 

שֵׁעוּר כ"א (21)    🔗

בִּנְיַן־הִפְעִיל וּבִנְיַן־הָפְעַל.    🔗

הִלְבַּֽשְׁתִּי אֶת יַלְדִּי. יַלְּדִי הָלְבַּשׁ. הַלְבֵּשׁ אֶת הַיֶּֽלֶד! הִלְבַּֽשְׁתִּי אֶת פִּיּוּטָה וְהִנְעַֽלְתִּי אוֹתָהּ. פִּיּוּטָה הָלְבְּשָׁה וְהָנְעֲלָה. הֶעֱבִיד אוֹתִי עֲבוֹדָה קָשָׁה. הָעֳבַֽדְתִּי עֲבוֹדָה קָשָׁה. יֵשׁ מַעֲבִידִים הַמַּעֲבִידִים את עוֹבְדֵיהֶם עֲבוֹדָה קָשָׁה. הָעוֹבְדִים הָעָבְדוּ כָּל־הַיּוֹם. מִי יַשְׁכִּיב אֶת הַיַּלְדָּה לִישֹׁן? – אֲנִי אַשְׁכִּיב אוֹתָהּ. דְּבוֹרָה תָּשְׁכַּב לִישֹׁן. הַהִכְתִּיב הַמּוֹרֶה הַכְתָּבָה? – עוֹד לֹא הִכְתִּיב, אֲבָל אָמַר שֶׁיַּכְתִּיב בְּעוֹד שָׁעָה. הַהַכְתָּבָה הָכְתְּבָה לִפְנֵי־שָׁעָה. בִּקַּשְׁתִּי את חֲבֵרִי שֶׁיַּחֲזִיר לִי אֶת סְפָרַי אשׁר שָׁאַל. סִפְרִי אשׁר נִשְׁאַל מִמֶּֽנִּי יָחְזַר לִי. הֲתַחְזִֽירִי לִי אֶת סִפְרִי אשׁר הִשְׁאַֽלְתִּי לָךְ? – סִפְרְךָ אשׁר הָשְׁאַל יָחְזַר לְךָ.

הֶאֱכַֽלְתִּי אֶת הַיּלד. הַיּלד יָאֳכַל וְיָשְׁכַּב לִישֹׁן. הֶעֱבַֽרְתִּי את יעקב את הַנָּהָר. הילדים יָעָבְרוּ את הַנָּהָר. הִפְשַֽׁטְתִּי מֵעַל הילד את בְּגָדָיו וָאַשְׁכִּיב אותו לְמִטָּתוֹ. פְּשֹׁט את בְּגָדֶיךָ! הַפְשֵׁט את הילד!

בְּרוּרִיָּה.    🔗

שְׁנֵי־בָנִים הָיוּ לוֹ לְרַבִּי מֵאִיר. פַּֽעַם הָיָה רַבִּי מֵאִיר יוֹשֵׁב בְּבֵית־הַכְּנֶֽסֶת בְּשַׁבָּת וּבָנָיו הָיוּ עִם אִמָּם בְּרוּרִיָּה בְּבֵיתָם. חָלוּ שְׁנֵיהֶם פִּתְאֹם וַיָּמֽוּתוּ. מֶה עָשְׂתָה אִמָּם? הִכְנִֽיסָה אוֹתָם לַחֲדַר־הַמִּטּוֹת. הִשְׁכִּֽיבָה אֶת שְׁנֵיהֶם בַּמִּטָּה וְלֹא אָמְרָה דָּבָר.

בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת חָזַר רַבִּי מֵאִיר מִבֵּית־הַכְּנֶֽסֶת. שָׁאַל: “אַיֵּה שְׁנֵי־בָנַי?” אָמְרָה לוֹ: “לְבֵית־הַכְּנֶֽסֶת הָלְכוּ”. אָמַר: “לֹא רָאִֽיתִי אוֹתָם בְּבֵית־הַכְּנֶֽסֶת”. אָמְרָה לוֹ: “אוּלַי הָלְכוּ לְבֵית־חֲבֵרָם”. הִקְרִֽיבָה לְפָנָיו לֶאֱכֹל וַיֹּאכַל. אַחֲרֵי שֶׁאָכַל אָמְרָה לוֹ: “רַבִּי, שְׁאֵלָה יֵשׁ לִי לִשְׁאֹל אוֹתְךָ. אִישׁ אֶחָד, שֶׁהִפְקִיד אֶצְלִי פִּקָּדוֹן, בָּא לְבַקֵּשׁ אֶת פִּקְדּוֹנוֹ – הַאַחֲזִיר לוֹ?”

אָמַר לָהּ: “מָה הַשְּׁאֵלָה אֲשֶׁר שָׁאַלְתְּ? הַאֵינֵךְ יוֹדַעַת שֶׁפִּקָּדוֹן שֶׁהִפְקִידוּ אֶצְלֵךְ – עָלַֽיִךְ לְהַחֲזִיר אוֹתוֹ לַמַּפְקִיד בָּרֶֽגַע שֶׁיְּבַקֵּשׁ אוֹתוֹ מִמֵּךְ?” הִכְנִֽיסָה אוֹתוֹ לַחֲדַר־הַמִּטּוֹת וְהִקְרִֽיבָה אוֹתוֹ לַמִּטָּה. רָאָה אֶת בָּנָיו שׁוֹכְבִים מֵתִים וְהִתְחִיל בּוֹכֶה וְצוֹעֵק. אָמְרָה לוֹ: “רַבִּי, לֹא אָמַרְתָּ לִי שֶׁעָלֵֽינוּ לְהַחֲזִיר אֶת הַפִּקָּדוֹן בָּרֶֽגַע שֶׁיְּבַקְּשׁוּ אוֹתוֹ מִמֶּֽנּוּ? – אֲדוֹנָי נָתַן וַאדוֹנָי לָקַח!”

קְרָא:

פַּֽעַם הָיָה ______ מֵאִיר______ בְּבֵית־הַכְּנֶֽסֶת וּשְׁנֵי־____ הָיוּ _____ אִמָּם בְּבֵיתָם. חָלוּ שְׁנֵיהֶם וַ_____. מֶה_______ בְּרוּרִיָּה? – ________ אוֹתָם לַחֲדַר־הַמִּטּוֹת וְ__________ אוֹתָם עַל הַמִּטָּה. בְּ_____־שַׁבָּת חָזַר ________ מֵאִיר מִבֵּית־הַ_______ וְ_______: אַיֵּה______? ________ לוֹ: לְ______־הַכְּנֶֽסֶת הָלְכוּ. אָמַר________: ______ רָאִֽיתִי ______. אָמְרָה ______: אוּלַי ______ לְ_____־חֲבֵרָם. ______ לְפָנָיו לֶאֱכֹל וַ_______. אַחֲרֵי־שֶׁ________ אָמְרָה ________: רַבִּי, ______ יֵשׁ לִי לִשְׁאֹל.

 

שֵׁעוּר כ"ב (22)    🔗

בִּנְיַן־הִתְפַּעֵל    🔗

יָשַֽׁבְתִּי עַל כִּסֵּא. קֶֽרֶן־הַיְסוֹד מְיַשֶּֽׁבֶת יְהוּדִים בְּמוֹשְׁבוֹת אֶֽרֶץ־יִשְׂרָאֵל. כַּחֲמֵשׁ־מֵאוֹת אֶֽלֶף יְהוּדִים הִתְיַשְּׁבוּ בָּאָֽרֶץ. בְּאַרְצֵֽנוּ הִתְיַשְּׁבוּ כְּמֵאָה אֶֽלֶף (כִּמְאַת־אֲלָפִים) מִשְׁפָּחוֹת.

לָבַֽשְׁתִּי את בְּגָדַי. הַהִלְבַּֽשְׁתָּ אֶת פִּיּוּטָה? – לֹא הִלְבַּֽשְׁתִּי אוֹתָהּ, כִּי הִתְלַבְּשָׁה בְּעַצְמָהּ. קַמְתִּי וְהִתְלַבַּֽשְׁתִּי. קַמְתִּי וָאֶתְלַבֵּשׁ. גַּם אֶסְתֵּר יַלְדָּה גְּדוֹלה הִיא הַמִּתְלַבֶּֽשֶׁת בְּעַצְמָהּ.> פָּשַֽׁטְתִּי אֶת בְּגָדַי. הִפְשַֽׁטְתִּי את פִּיּוּטָה וְהִשְׁכַּֽבְתִּי אוֹתָהּ לְמִטָּתָהּ. הִתְפַּשַּֽׁטְתִּי וָאֶשְׁכַּב לְמִטָּתִי. דָּן, הִתְפַּשֵּׁט בְּעַצְמְךָ, אֲנִי לֹא אַפְשִׁיט אוֹתְךָ, כִּי יֶֽלֶד גָּדוֹל אַתּה.

רָחַֽצְתִּי את יָדַי. קַמְתִּי מִמִּטָּתִי, הִתְרַחַֽצְתִּי וְהִתְלַבַּֽשְׁתִּי. יְלָדֶֽיהָ מִתְרַחֲצִים בְּעַצְמָם.

חִלַּֽקְתִּי את כַּסְפִּי לִשְׁנֵי־חֲלָקִים: חֵֽלֶק לִי וְחֵֽלֶק לָעֲנִיִּים. הַיּוֹם מִתְחַלֵּק לְעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת. הַשָּׁעָה מִתְחַלֶּֽקֶת לְשִׁשִּׁים דַּקָּה. סֵֽפֶר זֶה מְחֻלָּק לִשְׁנֵי־חֲלָקִים.

נִתִקַבַּֽלְתִּי לְבֵית־הַסֵּֽפֶר. נִתְקַבְּלוּ בִּשְׁבִילְךָ שְׁנֵי־מִכְתָּבִים. הָאִישׁ הֶעָנִי נִתְעַשֵּׁר. הָיִֽיתִי עָנִי וְנִתְעַשַּֽׁרְתִּי. שְׁלֹמֹה הַמֶּֽלֶךְ שָׁלַט עַל יִשְׂרָאֵל. מַלְכֵי־בָבֶל הִשְׁתַּלְּטוּ עַל אַרְצֵֽנוּ וְשָׁלְטוּ בָהּ שָׁנִים רַבּוֹת. מֶֽלֶךְ־בָּבֶל הִשְׁתַּלֵּט עַל יִשְׂרָאֵל. הַסַּפָּר מְסַפֵּר אֶת שְׂעַר־רֹאשֵֽׁנוּ. הָלַֽכְנוּ אֶל הַסַּפָּר לְהִסְתַּפֵּר. אַחֲרֵי־שֶׁהִסְתַּפַּֽרְתִּי הָלַֽכְתִּי הַבַּֽיְתָה וְהִתְרַחַֽצְתִּי.

אֲנִי צוֹדֵק וָלֹא אַתָּה. אִם צוֹדֵק אַתָּה, לָֽמָּה תִצְטַדֵּק? הִצְדַּקְתִּי אֶת בְּנִי לִפְנֵי־מוֹרֵֽהוּ עַל אֲשֶׁר לֹא לָמַד את שֵׁעוּרוֹ. הִצְטַדַּֽקְתִּי לִפְנֵי־מוֹרִי עַל אֲשֶׁר לֹא לָמַֽדְתִּי אֶת שֵׁעוּרִי.

זִיַּֽנְתִּי את אֲנָשַׁי בַּחֲרָבוֹת. הִזְדַּיַּֽנּוּ בַּחֲרָבוֹת וְיָצָֽאנוּ לַמִּלְחָמָה. אֲנַחְנוּ מְזֻיָּנִים הֵיטֵב. בַּמֶּה אַתֶּם מְזֻיָּנִים? – אֲנַחְנוּ מְזֻיָּנִים בַּחֲרָבוֹת.

הַפְּעָלִים הַמְרֻבָּעִים.    🔗

תִּרְגַּֽמְתִּי סֵֽפֶר מֵעִברית לַעֲרָבית. קָרָא סֵֽפֶר מְתֻרְגָּם מִגֶּרְמַנִּית. סְפָרָיו תֻּרְגְּמוּ לְשָׂפוֹת רַבּוֹת. מַה שֵּׁם־מְתַרְגֵּם־הַסּפֶר הַזֶּה? – ספר זה תֻּרְגַּם עַל־יְדֵי מוֹרֵֽנוּ.

אֵיךְ זֶה הִתְלַכְלַֽכְתָּ? – נָפַֽלְתִּי בַּדֶּֽרֶךְ וָאֶתְלַכְלֵךְ. מַדּוּעַ בְּגָדֶֽיךָ מְלֻכְלָכִים? – הַיֶּֽלֶד הַקָּטן לִכְלֵךְ אוֹתם בִּדְיוֹ. בִּגְדֵיהֶם לֻכְלְכוּ בִּדְיוֹ: אֲחוֹתָם הַקְּטַנָּה לִכְלְכָה אוֹתם.

קְרָא:

יָשֹׁב (עָבַר, אַתָּה) עַל כִּסֵּא. קֶֽרֶן־הַיְסוֹד יַשֵׁב (הֹוֶה) אִכָּרִים בְּאֶֽרֶץ־יִשְׂרָאֵל. כַּ־500000 יְהוּדִים הִתְיַשֵּׁב (עָבַר) בְּאַרְצֵֽנוּ. לָבשׁ (עָבַר, אַתְּ) אֶת בְּגָדַֽיִךְ. הַלְבֵּשׁ (עָתִיד, אֲנִי) אֶת פִּיּוּטָה. פִּיּוּטָה הִתְלַבֵּשׁ (עָבַר) בְּעַצְמָהּ. גַּם אֶסְתֵּר הִתְלַבֵּשׁ (הֹוֶה) בְּעַצְמָהּ. פָּשֹׁט (עָבַר, אֲנַֽחְנוּ) אֶת בְּגָדֵֽינוּ. הַפְשֵׁט (עָבַר, הִיא) אֶת פִּיּוּטָה ו־הַשְׁכֵּב (עָבַר, הִיא) אוֹתָהּ בְּמִטָּתָהּ. רָחֹץ (עָבַר, הִיא) אֶת יָדֶֽיהָ. יְלָדֵֽינוּ הִתְרַחֵץ (עָבַר) בְּעַצְמָם. חַלֵּק (עָבַר, אֲנַֽחְנוּ) אֶת כַּסְפֵּֽנוּ לִשְׁנֵי־חֲלָקִים. הַיּוֹם הִתְחַלֵּק (הֹוֶה) לְ־24 שְׁעוֹת. הָאִשָּׁה הָעֲנִיָּה הִתְעַשֵּׁר (עָבַר). יַעֲקֹב הָיָה עָנִי ו־הִתְעַשֵּׁר (עָבַר). מְלָכֵֽינוּ שָׁלֹט (עָבַר) בְּאַרְצֵֽנוּ. מַלְכֵי־בָבֶל הִשְׁתַּלֵּט (עָבַר) עַל עַמֵּֽנוּ. הַסַּפָּר סַפֵּר (הֹוֶה) אֶת שְׂעַר־רֹאשֵֽׁנוּ. הָלַֽכְנוּ אֶל הַסַּפָּר לְ־הִסְתַּפֵּר (מָקוֹר). אֲנִי צָדֹק (הֹוֶה) וְלֹא אַתָּה. הִצְטַדֵּק (עָבַר, אֲנִי) לִפְנֵי־מוֹרִי. הַצְדֵּק (עָבַר, אֲנִי) את בְּנִי לִפְנֵי־מוֹרֵֽהוּ. זַיֵּן (עָבַר, אֲנִי) אֶת אֲנָשַׁי בַּחֲרָבוֹת. הִזְדַּיֵּן (עָבַר, אֲנַחְנוּ) בַּחֲרָבוֹת וְיָצָֽאנוּ. נָפַֽלְתִּי וְ־הִתְלַכְלֵךְ (עָבַר). בְּגָדַי לֻכְלַךְ (הֹוֶה). הַיֶּֽלֶד לַכְלֵךְ (עָבַר) אוֹתָם בִּדְיוֹ.

 

שֵׁעוּר כ"ג (23)    🔗

שֵׁם־הַגּוּף    🔗

אִישׁ זֶה טוֹב. הָאִישׁ הַזֶּה טוֹב. זֶה אִישׁ טוֹב. זֶה הוּא הָאִישׁ הַטּוֹב. אֲנָשִׁים אֵֽלֶּה טוֹבִים. הָאֲנָשִׁים הָאֵֽלֶּה טוֹבִים. אֵֽלֶּה אֲנָשִׁים טוֹבִים. אֵֽלֶּה הֵם הָאֲנָשִׁים הַטּוֹבִים.

בֵּיתִי זֶה גָּדוֹל. זֶה בֵּיתִי. זֶה יַעֲקֹב. אוֹתוֹ הַבַּֽיִת יָפֶה. אוֹתוֹ בַּֽיִת יָפֶה בִּרְחוֹבֵֽנו הוּא. הַבַּֽיִת הַהוּא יָפֶה. בֵּיתִי הַהוּא יָפֶה. זֶה אוֹתוֹ הַבַּֽיִת אֲשֶׁר רָאִֽינוּ.

הִנֵּה הָאוּנִיבֶרְסִיטָה שֶׁלָּֽנוּ. הַכּוֹבַע הַזֶּה שֶׁלִּי; שֶׁלְּךָ בְּבֵיתְךָ. יֵשׁ אוֹמְרִים: “שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי”, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: “שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי”. זֶה סִפְרִי, אֵיפֹה שַֽׂמְתָּ אֶת שֶׁלְּךָ?> מַה יָּפֶה הַבַּֽיִת הַזֶּה! מַה טּוֹב וּמַה יָּפֶה!> הוּא דּוֹאֵג לְעַצְמוֹ. בְּעַצְמִי רָאִֽיתִי זֹאת. דָּן מִתְלַבֵּשׁ בְּעַצְמוֹ.> בָּתֵּֽינוּ קְרוֹבִים זֶה לָזֶה. רָאִֽינוּ אִישׁ אֵת אָחִיו.

מַעֲשֶׂה בְּשַׁכְחָן אֶחָד    🔗

שַׁכְחָן גָּדוֹל הָיָה מְנַשֶּׁה הַקָּטָן. בְּכָל־בֹּֽקֶר, כְּשֶׁהָיָה קָם מִשְּׁנָתוֹ הָיָה מְחַפֵּשׂ אֶת בְּגָדָיו, כִּי לֹא זָכַר אֵיפֹה שָׂם אוֹתָם, וְלֹא מָצָא אוֹתָם עַד שֶׁבָּֽאָה אִמּוֹ לְעֶזְרָתוֹ. כְּשֶׁלָּבַשׁ אֶת בְּגָדָיו וְנָעַל אֶת נַעֲלָיו הִתְחִיל מְנַשֶּׁה מְחַפֵּשׂ אֶת סְפָרָיו וְאֶת מַחְבְּרוֹתָיו. חִפֵּשׂ וְחִפֵּשׂ וְלֹא מָצָא.

“רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם” – קָרָא מְנַשֶּׁה – “מִי לָקַח אֶת סְפָרַי? מִי לָקַח אֶת מַחְבְּרוֹתַי?” “שַׁכְחָן, שַׁכְחָן!” – קָרְאָה אֵלָיו אֲחוֹתוֹ – “הֲלֹא אַתָּה בְּעַצְמְךָ שַֽׂמְתָּ אֶת סְפָרֶֽיךָ עַל הַחַלּוֹן אשׁר בַּחֲדַר־הָאֹֽכֶל!” בֵּין כֹּה וָכֹה אֵחֵר מְנַשֶּׁה לָבוֹא לְבֵית־הַסֵּֽפֶר, הַמּוֹרֶה גָּעַר בּוֹ, וְהוּא עָמַד וּבָכָה. וְכַךְ הָיָה מְנַשֶּׁה מְאַחֵר כִּמְעַט בְּכָל־יוֹם. וְכַךְ הָיָה עוֹמֵד וּבוֹכֶה כִּמְעַט בְּכָל־יוֹם. מַה יַּעֲשֶׂה שֶׁלֹּא יְאַחֵר? – חָשַׁב, חָשַׁב וּמָצָא עֵצָה. לִפְנֵי־שֶׁשָּׁכַב עַל מִשְׁכָּבוֹ לִישֹׁן לָקַח נְיָר וַיִּרְשֹׁם עָלָיו:

"בְּגָדַי עַל הַכִּסֵּא, נַעֲלַי תַּֽחַת הַכִּסֵּא, יַלְקוּטִי עַל הַשֻּׁלְחָן, מַחְבְּרוֹתַי וּסְפָרַי בְּיַלְקוּטִי – וַאֲנִי בְּמִטָּתִי. וְאת הַפִּתְקָה שָׂם מְרַאֲשׁוֹתָיו. כְּשֶׁקָּם מְנַשֶּׁה בַּבֹּֽקֶר מִשְּׁנָתוֹ קָפַץ מֵעַל מִטּתוֹ, לָקַח את הַפִּתְקָה וַיִּקְרָא בְּשִׂמְחָה: “בְּגָדַי עַל הַכִּסֵּא – יֵשׁ! נַעֲלַי תַּֽחַת הַכִּסֵּא – יֵשׁ וָיֵשׁ. יַלְקוּטִי עַל הַשֻּׁלְחָן – טוֹב. מַחְבְּרוֹתַי וּסְפָרַי בְּיַלְקוּטִי – טוֹב מְאֹד. וַאֲנִי בְּמִטָּתִי…?” עוֹמֵד מְנַשֶּׁה עַל־יַד מִטָּתוֹ וּמַבִּיט: הַמִּטָּה רֵיקָה, אֵין בָּהּ אִישׁ! מְמַשֵּׁשׁ הוּא בַמִּטָּה וּמְחַפֵּשׂ – הַיֶּֽלֶד אֵינֶֽנּוּ. “רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם” – קוֹרֵא מְנַשֶּׁה – “וְאַיֵּה אֲנִי?”

שְׁאֵלוֹת.

מַדּוּעַ הָיָה מְנַשֶּׁה מְחַפֵּשׂ אֶת בְּגָדָיו כְּשֶׁהָיָה קָם מִשְּׁנָתוֹ?

מָה קָּרָא מְנַשֶּׁה?

מֶה אָמְרָה אֲחוֹתוֹ?

מָה הִיא הָעֵצָה אֲשֶׁר מָצָא מְנַשֶּׁה?

אֵיפֹה שָׂם אֶת הַפִּתְקָה?

מֶה עָשָׂה מְנַשֶּׁה בַּבֹּֽקֶר?

הֲמָצָא מְנַשֶּׁה אֶת כָּל־הָרָשׁוּם בַּפִּתְקָה?

 

שֵׁעוּר כ"ד (24)    🔗

פָּעֳלֵי־פּ"י    🔗

בֶּן־הָעֶבֶד אֲשֶׁר תֵּלֵד לוֹ אִשְׁתּוֹ יוֹרִיד אֶת הַמֶּֽלֶךְ מֵעַל כִּסֵּא־מַלְכוּתוֹ וְיֵשֵׁב עַל הַכִּסֵּא תַּחְתָּיו. בֶּן־הָעֶבֶד קָם עַל הַמֶּֽלֶךְ לְהוֹרִיד אוֹתוֹ מֵעַל כִּסְאוֹ וְלָשֶֽׁבֶת עַל הַכִּסֵּא תַּחְתָּיו. מַה תִּיעַץ וְאֶעֱשֶׂה? יוֹעֲצֵי־הַמֶּֽלֶךְ יָעֲצוּ אוֹתוֹ רַק רַע. הַמֶּֽלךְ שָׁכַב וַיִּישַׁן. כַּאֲשֶׁר נוֹלַד הַיֶּֽלֶד שָׁלְחוּ אוֹתוֹ הַמִּדְבָּֽרָה. כַּאֲשֶׁר יִוָּלֵד בֵּן לְאֵֽשֶׁת־הָעֶֽבֶד יִשְׁלְחוּ אוֹתוֹ הַמִּדְבָּֽרָה. בָּֽאָה זְאֵבָה וְהֵינִֽיקָה אֶת הַיּלד. בִּשְׁמֹעַ־הַמּלך עַל הַנַּֽעַר הַגִּבּוֹר אֲשֶׁר עִם זְאֵבִים בַּמִּדְבָּר יִחְיֶה וְעִמָּם יֵצֵא לָצוּד צַֽיִד – וַיֵּדַע הַמּלך שֶׁהוּא בֶּן־הָעבד. לָקְחוּ עַבְדֵי־הַמלך את הַנַּֽעַר וַיוֹשִֽׁיבוּ אוֹתוֹ עַל כִּסֵּא־הַמְּלוּכָה.

מַעֲשֶׂה בְּבֶן־עֶבֶד

מֶֽלֶךְ הָיָה בְּאַחַת־הָאֲרָצוֹת וְלוֹ עֶֽבֶד נֶאֱמָן. וְהַמֶּֽלֶךְ רַע־לֵב וְלוֹ יוֹעֲצִים אֲשֶׁר יִיעֲצוּ אוֹתוֹ רַק רַע כָּל־הַיָּמִים. בְּאַחַד־הַיָּמִים שָׁכַב הַמֶּֽלך עַל מִשְׁכָּבוֹ וַיִּישַׁן. וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה אִישׁ גִּבּוֹר־וְאַמִּיץ־לֵב, וְהוּא בְּנוֹ שֶׁל עַבְדּוֹ הַנֶּאֱמָן אֲשֶׁר תֵּלֵד לוֹ אִשְׁתּוֹ, קָם עָלָיו לְהוֹרִיד אוֹתוֹ מֵעַל כִּסֵּא־מַלְכוּתוֹ וְלָשֶֽׁבֶת עַל כִּסְאוֹ תַּחְתָּיו.

קָם המלך מִשְּׁנָתוֹ, קָרָא לְיוֹעֲצוֹ וַיֹּֽאמֶר לוֹ: “חָלַֽמְתִּי שֶׁבֶּן־עַבְדִּי אֲשֶׁר תֵּלֵד לוֹ אִשְׁתּוֹ יוֹרִיד אוֹתִי מֵעַל כִּסֵּא־מַלְכוּתִי וְיֵשֵׁב עַל כִּסְאִי תַּחְתַּי. מַה תִּיעַץ אוֹתִי וְאֶעֱשֶׂה?” קָם יוֹעֵץ־הַמֶּֽלך וַיֹּֽאמֶר לוֹ: “אִם לַעֲצָתִי תִּשְׁמַע, תִּשְׁלַח אֶת הַיֶּֽלֶד הַמִּדְבָּֽרָה, כַּאֲשֶׁר יִוָּלֵד, וְעָזְבוּ אוֹתוֹ שָׁם, וְטָרְפוּ אוֹתוֹ הַחַיּוֹת הָרָעוֹת”.

עָנָה הַמלך: “טוֹבָה הָעֵצָה אֲשֶׁר יָעַצְֽתָּ”. אַחֲרֵי־יָמִים רַבִּים נוֹלַד בֵּן לְעבד־הַמלך הַנֶּאֱמָן. לָקַח אוֹתוֹ המלך וַיִּשְׁלַח אוֹתוֹ הַמִּדְבָּרָה בִידֵי־אַחַד־הָעֲבָדִים, וַיַּעֲזֹב אוֹתוֹ שָׁם. בָּֽאָה זְאֵבָה, לָקְחָה את הילד וְהֵינִֽיקָה אוֹתוֹ וַתְּגַדֵּל אוֹתוֹ עִם הַזְּאֵבִים בַּמִּדְבָּר.

עָבְרוּ יָמִים רַבִּים. המלך הָרַע שָׁמַע לַעֲצוֹת־יוֹעֲצָיו הָרָעִים וְעָשָׂה את כָּל־אֲשֶׁר יָעֲצוּ אותו. וַיִּשְׂנָא הָעָם את המלך ואת יוֹעֲצָיו וַיֹּאמְרוּ לְהוֹרִיד אותו מֵעַל כִּסּא־מַלְכוּתוֹ וּלְהוֹשִׁיב אַחֵר תַּחְתָּיו, טוֹב מִמֶּֽנּוּ – אֲבָל לֹא הָיָה בָּאָֽרֶץ אִישׁ גִּבּוֹר וְאַמִּיץ־לֵב לְהַמְלִיכוֹ. פַּעַם בָּֽאוּ צַיָּדִים אֶל הַמּלך וַיְסַפְּרוּ לוֹ עַל נַֽעַר אמיץ־לב וְגִבּוֹר אשׁר עִם זְאֵבִים בַּמדבר יִחְיֶה וְעִמָּם יֵצֵא לָצוּד צַֽיִד – וַיֵּדַע המלך שֶׁהוּא הוא הילד אשׁר שׁלח אותו הַמִּדְבָּֽרָה וַיַּעַזְבוּ אותו שָׁם, וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ:

“אֶשְׁלַח אֶת עֲבָדַי וְהָרְגוּ אותו בַּמִּדְבָּר”. יָצָא המלך עִם עֲבדיו וְצַיָּדיו המדבּרה, הִתְנַפְּלוּ עֲלֵיהֶם שָׁם הזאבים וַיִּטְרְפוּ רַבִּים מֵהֶם, וְגם המלך נִטְרַף. לָקְחוּ עַבְדֵי־המלך את הַנַּֽעַר הַגּבּוֹר לְארְצָם, הוֹשִֽׁיבוּ אותו עַל כִּסּא־הַמְּלוּכָה וַיַּמְלִיכֽוּהוּ תַּֽחַת מַלְכָּם הַמֵּת.

 

שֵׁעוּר כ"ה (25)    🔗

פָּעֳלֵי־פּ"נ    🔗

הִזָּהֲרוּ פֶּן תִּפְּלוּ. הִזָּהֵר, פֶּן תִּפֹּל מֵעַל הַגַּג. הַיֶּֽלֶד נָפַל מֵעַל הַגַּג, אֲבָל נִצַּל מִמָּֽוֶת. הָרוֹפְאִים הִצִּֽילוּ אוֹתוֹ מִמָּֽוֶת. אִם לֹא תִזָּהֵר, לֹא תִנָּצֵל. הַזְּהִירִים נִצָּלִים. אִם תַּפִּיל את הַשָּׁעוֹן אַֽרְצָה, וְנִשְׁבַּר. הִפַּֽלְתִּי אֶת שְׁעוני אַֽרְצָה, וַיִּשָּׁבֵר.

אַל תִּגַּע בַּפְּרָחִים אֲשֶׁר בַּגַּן! אַל לְךָ לָגַעַֽת בַּפְּרָחִים! גַּע בָּהֶם בִּזְהִירוּת! הִגַּֽעְנוּ בְּשָׁלוֹם

הָעִֽירָה. נַגִּיעַ שָֽׁמָּה בְּשָׁעָה שָׁלשׁ אַחֲרֵי־הַצָּהֳרַֽיִם. אֲנִי נוֹסַֽעַת יְרוּשָׁלַיְֽמָה. אַל תִּסַּע! סַע בְּשָׁלוֹם! סְעִי גַּם אַתְּ! מֶה עָלַֽיִךְ לָקַֽחַת? – אֶקַּח את סְפָרַי. קְחִי את מַחברוֹתיך. קְחוּ את סִפריכם! לָקְחוּ את ספריהן.

נִגַּֽשְׁתִּי אֶל מוֹרִי וְאָמַרְתִּי לוֹ “שָׁלוֹם”. אַל תִּגַּשׁ אֵלָיו, כִּי חוֹלֶה הוּא. עָלַֽיִךְ לָגֶֽשֶׁת אֵלָיו וְלֵאמֹר לוֹ “שָׁלוֹם”. לא אֶגַּשׁ. מִי יַגִּישׁ את האֲרוחה? – אִמָּא תַגִּישׁ. הִגַּֽשְׁתִּי את הַמָּרָק. עָלַֽיִךְ לְהַגִּישׁ את הַמָּרָק קֹֽדֶם וְאַחַר את הַבָּשָׂר. הַבָּשָׂר הֻגַּשׁ קֹֽדֶם. הַמָּרָק יֻגַּשׁ קֹֽדֶם.

הַפְּרָחִים אשׁר זָרַֽעְתִּי בְּגַנִּי נָבְטוּ. בַּמֶּה אַתָּה מַבִּיט? – אֲנִי מַבִּיט בַּפְּרָחִים וּבָעֵצִים. הַבֵּט עָלַי! – לֹא אַבּיט. הִבַּֽטְתִּי בּוֹ רֶֽגַע.

בַּבֹּֽקֶר אֶתְלַבֵּשׁ וְאֶנְעַל אֶת נַעֲלַי. אַל תִּנְעֲלִי את נַעֲלַֽיִךְ. עָלַי לִנְעֹל את נעלַי.

פָּעֳלֵי־פּ"י

אֵשֵׁב אֶל שֻׁלְחָנִי לֶאֱכֹל. בְּבַקָּשָׁה לָשֶֽׁבֶת, אֲדוֹנִי! שֵׁב, בְּבַקָּשָׁה! אָשֵׁר יֵרֵד מֵחֲדַר־הָרַחֲצָה לַחֲדַר־הֵאֹֽכֶל וְיֵשֵׁב לַשֻּׁלְחָן. עָלֶֽיךָ לָרֶֽדֶת מֵעַל הַגַּג. רֵדְנָה מֵעַל הַגַּג! עַבְדֵי־הַמֶּֽלֶךְ הוֹרִֽידוּ אֶת מַלְכָּם מֵעַל כִּסֵּא־מַלְכוּתוֹ וְהוֹשִׁיֽבוּ אֶת הַנַּֽעַר הַגִּבּוֹר עַל כסאוֹ תַּחְתָּיו. אֵֽשֶׁת הָעֶֽבֶד הַנֶּאֱמָן תֵּלֵד בֵּן. “כַּאֲשֶׁר יִוָּלֵד הַיֶּֽלֶד” – יָעַץ הַיּוֹעֵץ רַע־הַלֵּב – “תִּשְׁלַח אותו הַמִּדְבָּֽרָה”. בִּשְׁמֹעַ־המלך, כִּי נוֹלַד בֵּן לְעבדוֹ הַנֶּאֱמָן, וַיִּשְׁלַח וַיִּקְחוּ אוֹתוֹ המדברה וַיַּעַזְבוּ אותו שָׁם. רות אֵינהּ יוֹדַֽעַת לְדַבֵּר עִבְרִית. בַּשּׁנה הַבָּאָה תֵּדַע גַּם אסתר הַקְּטַנָּה לְהִתְלַבֵּשׁ בְּעַצְמָהּ. דַּע כִּי אָבִֽיךָ שָׁאַל עָלָֽיך. דְּעוּ כִּי אֲחֵיכֶם שָׁאֲלוּ עֲלֵיכֶם. עָלֶֽיךָ לָדַֽעַת את שֵׁעוּרֶֽיךָ. אִם לֹא תִּלְמְדוּ בְּחָרִיצוּת, לֹא תֵדְעוּ אֶת שֵׁעוּרֵיכֶם. וַיֵּדַע המּלך כִּי בֶן־העבד הוּא. המלך שָׁכַב וַיִּישַׁן. אַל תִּישְׁנוּ! יְשַֽׁנָּה בִּמְנוּחָה, בְּנוֹתַי! אַל תִּישַֽׁנָּה! עָלֶֽיךָ לישֹׁן. יוֹעֲצֵי־המלךְ יִיעֲצוּ אוֹתוֹ רַק רַע. מַה תִּיעֲצוּ וְאֶעֱשֶׂה? הַזְּאֵבָה הֵינִֽיקָה את בֶּן־העבד הֶעָזוּב. שֵׁם־מֵינֶֽקֶת־רִבְקָה הוּא דְּבוֹרָה. בִּשְׁמֹעַ־המּלך עַל הַנַּֽעַר הַגִּבּוֹר, אֲשֶׁר עִם זְאֵבִים יִחְיֶה וְעִמָּם יֵצֵא לָצוּד צַֽיִד – וַיֵּצֵא עִם עֲבָדָיו הַמִּדְבָּֽרָה.

קְרָא:

אִם לֹא תִזָּהֵר נָפֹל (עָתִיד). הַיֶּֽלֶד נָפַל מֵעַל הַגַּג אֲבָל הִנָּצֵל (עָבַר) מִמָּֽוֶת. הָרוֹפְאִים הַצֵּל (עָתִיד) אוֹתוֹ מִמָּֽוֶת. אִם לֹא תִזָּהֵר, לֹא הִנָּצֵל (עָתִיד). הַפֵּל (עָבַר, אֲנִי) אֶת הַשָּׁעוֹן אַֽרְצָה. אַל נָגֹעַ (עָתִיד, אַתָּה) בַּפְּרָחִים! נָגֹעַ (צִוּוּי, אַתָּה) בִּזְהִירוּת. הַגֵּעַ (עָתִיד, אֲנַֽחְנוּ) הָעִֽירָה בְּשָׁעָה שָׁלשׁ. נָסֹעַ (צִוּוּי) גַּם אַתְּ, רִבְקָה! דְּבוֹרָה, לָקֹחַ (צִוּוּי) אֶת סְפָרַיִֽךְ! דְּבוֹרָה יָשֹׁב (עָתִיד) אֶל הַשֻּׁלְחָן. הוֹשֵׁב (עָבַר, אֲנִי) אֶת הַיּלד על כִּסֵּא. יָרֹד (צִוּוּי) מֵעַל הַגַּג, אֶסְתֵּר! יָרֹד (צִוּוּי) מֵעַל הַגַּג, יְלָדוֹת! עבדי־המלך הוֹרֵד (עָבַר) אוֹתוֹ מֵעַל כִּסּא מלכוּתוֹ. בַּשּׁנה הַבָּאָה יָדֹעַ (עָתִיד, אֲנִי) לְדַבֵּר עִבְרִית. הַמֶּלך שָׁכַב וַ־יָשׁן (עָתִיד). הַזְּאֵבָה הֵינֵק (עָבַר) אֶת בֶּן־העבד. המלך יָצֹא (עָתִיד) לָצוּד צַֽיִד. יוֹעֲצֵי־המלך יָעֹץ (עָתִיד) אוֹתוֹ רַק רַע!

 

שֵׁעוּר כ"ו (26)    🔗

שֵׁם־הַגּוּף ב'.    🔗

יִזָּהֵר אָדָם בִּדְבָרָיו, פֶּן יֹאמְרוּ עָלָיו דָּבָר שֶׁאֵינוֹ כֵן. דָּן, הֲשָׁאַל עָלַי מִי שֶׁהוּא? – לֹא שָׁאַל עָלֶֽיךָ אִישׁ. הֲשָׁמַֽעַתְּ דְּבַר־מָה? – לֹא שָׁמַֽעְתִּי דָּבָר. אָמְרוּ לִי שֶׁבְּמַחְסָנוֹ שֶׁל סוֹחֵר פְּלוֹנִי נִשְׁאֲרוּ מֵאָה חֻלְצוֹת אֲשֶׁר עָבַר זְמַנָּן. בְּכַמָּה עָלָיו לְמָכְרָן, אֶת הַחֻלְצוֹת הַלָּֽלוּ? יִמְכְּרֵן בְּאַרְבָּעָה זְהוּבִים וְהִפְסִיד זָהוּב אֶחָד בְּכָל־אַחַת מֵהֶן. הוֹדַעְתִּיו בְּמִכְתָּב שֶׁעָלָיו לִנְסֹעַ שָֽׁמָּה. הָרוֹצֶה הָאָדוֹן לִקְנוֹת דְּבַר־מָה? יֵשֵׁב, אֲדוֹנִי! אֵיפֹה קָנְתָה הַגְּבֶֽרֶת אֶת הַשִּׂמְלָה? אֵיפֹה קָנְתָה אֶת שִׂמְלָתָהּ, גְּבִרְתִּי? שָׁמְרֵֽהוּ כִּשְּׁמֹר־אָדָם עַל עַצְמוֹ. קִבַּֽלְתִּי אֶת סְפָרֶֽיךָ וְאֶשְׁמְרֵם כִּשְּׁמֹר־אָדָם עַל סְפָרָיו. אֶשְׁמָרְכֶם מִכָּל־רַע. מַה הוּא רוֹצֶה, אֲדוֹנִי? וּמַה הִיא רוֹצָה, גְּבִרְתִּי? הִנְנִי מִתְכַּבֶּֽדֶת לִשְׁלֹחַ לִכְבוֹדָהּ אֵת הַשִּׂמְלָה אֲשֶׁר קָנְתָה. יִקַּח כִּסֵּא וְיֵשֵׁב.

חֲכָמִים מִמֶּֽנּוּ.

בְּמַחֲסָנוֹ שֶׁל סוֹחֵר־בְּגָדִים אֶחָד נִשְׁאֲרוּ שְׁלשִׁים חֻלְצוֹת אֲשֶׁר עָבַר זְמַנָּן. נִתְיָעֵץ הַסּוֹחֵר עִם סוֹכְנוֹ וַיִּשְׁאַל לַעֲצָתוֹ?

“אֵיךְ לִמְכֹּר סְחוֹרָה אֲשֶׁר עָבַר זְמַנָּהּ?”

שָׁאַל הַסּוֹכֵן:

“בְּכַמָּה יִרְצֶה לְמָכְרָן, אֵת הַחֻלְצוֹת הַלָּֽלוּ?”

עָנָה לוֹ הַסּוֹחֵר:

"כָּל־חֻלְצָה עוֹלָה לִי בַחֲמִשָּׁה זְהוּבִים; מוּכָן

אֲנִי לְהַפְסִיד זָהוּב אֶחָד בְּכָל־אַחַת מֵהֶן וּלְמָכְרָן

בְּאַרְבָּעָה".

“אִם כֵּן” – יְעָצָֽהוּ הַסּוֹכֵן – “כֹּה יַעֲשֶׂה: יִשְׁלַח אֶת הַחֻלְצוֹת לְחֶנְוָנִים אֲשֶׁר בַּעֲיָרוֹת נִדָּחוֹת, חָמֵשׁ חֻלְצוֹת, חָמֵשׁ חֻלְצוֹת לְאִישׁ, וְכֹה יוֹדִיעֵם בְּמִכְתָּבָיו: “הִנְנִי מִתְכַּבֵּד לִשְׁלֹחַ לִכְבוֹדוֹ אַרְבַּע חֻלְצוֹת מֻבְחָרוֹת שֶׁבַּמֻּבְחָרוֹת, חֲמִשָּׁה זְהוּבִים הַחֻלְצָה”. יוֹדֵעַ אֲנִי וּמַכִּיר אֶת אַחֵֽינוּ בְּנֵי־אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב: יִמְצְאוּ חָמֵשׁ חֻלְצוֹת תַּֽחַת אַרְבַּע – לֹא יַחֲזִירוּן, אַף־עַל־פִּי שֶׁעָבַר זְמַנָּן. וְאַתָּה את כַּסְפְּךָ תְּקַבֵּל: עֶשְׂרִים זָהוּב מִכָּל־אִישׁ בְּעֵד חמש חֻלְצוֹת – הִנֵּה לְךָ אַרְבָּעָה זְהוּבִים הַחֻלצה”.

“טוֹבָה הָעֵצָה אֲשֶׁר יָעַֽצְתָּ” – עָנָה הַסּוֹחֵר – אֶעֱשֶׂה כֵן".

אַחֲרֵי חֹֽדֶשׁ בָּא אוֹתוֹ סוֹכֵן אֵֽצֶל הַסּוֹחֵר, נִזְכַּר בְּמַעֲשֵׂה־הַחֻלצוֹת וַיִּשְׁאַל, אֵיךְ נָפַל דָּבָר.

נִתְרַגֵּז הַסוחר וַיִּכְעַס.

“מַה קָּרָה?” – שָׁאַל הַסּוֹכֵן.

"אוֹי, רַמָּאִים הֵם אַחינו, בְּנֵי־אַבְרָהָם, יִצְחָק

וְיַעֲקֹב!" – קָרָא הַסּוֹחֵר – "הֲתֵדַע מֶה עָשׂוּ לִי אוֹתָם

הַחֶנְוָנִים אֲשֶׁר בָּעֲיָרוֹת הַנִּדָּחוֹת? אִישׁ אִישׁ מֵהֶם הֶחֱזִיר

לִי אַרְבַּע חֻלְצוֹת מֵהֶחָמֵשׁ וְכֹה הוֹדִיעַֽנִי בְּמִכְתָּבוֹ:

כְּבָר עָבַר זְמַנָּן".

קְרָא:

בְּמַחְסָנִי___________אַרְבָּעִים חֻלְצוֹת אשׁר________ זְמַנָּן. נִתְיָעַצְֽתִּי עִם__________ וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ: אֵיךְ________ סְחוֹרָה אשׁר עָבַר_________? הַסּוֹכֵן שָׁאַל_________, בְּכַמָּה אֲנִי________לִמְכֹּר אֶת הַ________הַלָּֽלוּ? עָנִֽיתִי______: כָּל־______עוֹלָה לִי בַּחֲמִשָּׁה; ______ אֲנִי לְ_______ זָהוּב__________ בְּכָל־_______מֵהֶן וּלְ______ בְּאַרְבָּעָה. הַסּוֹכֵן יְעָצַֽנִי לִ___________ את ה________ לְחֶנְוָנִים אשׁר בַּעֲיָרוֹת__________.

 

שֵׁעוּר כ"ז (27)    🔗

פָּעֳלֵי־ע"ו    🔗

הָאָח הַבְּכוֹר קָם מִמִּשְׁכָּבוֹ. הַיְלָדוֹת תָּקֹֽמְנָה בְּשָׁעָה שֶֽׁבַע. שְׁנֵי הָאַחִים קִיְּמוּ את הַבְטָחָתָם. עָלֶֽיךָ לְקַיֵּם את הַבְטָחָתְךָ. הַבְטָחָתוֹ קֻיְּמָה. הַזְּאֵב נָסוֹג אָחוֹר. אַל תִּסַּֽוֹגִי אָחוֹר. מִשְׁפַּחְתֵּֽנוּ גָּרָה בְּבֵיתָהּ אֲשֶׁר בָּרְחוֹב הָרָאשִׁי. בַּשּׁנה שֶׁעָבְרָה גַּֽרְנוּ בַּעֲיָרָה נִדַּֽחַת. יְהוּדִים רַבִּים גָּרִים בָּעֲיָרוֹת נִדָּחוֹת. רוּת נָסֽוֹגָה אָחוֹר. אַל נִסּוֹג אָחוֹר. שַֽׁבְנוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ. הָאֲנָשִׁים יִזְדַּקְּנוּ וְיָמֽוּתוּ. כֻּלָּֽנוּ נִזְדַּקֵּן וְנָמוּת. הַבְטָחוֹתֵיהֶן קֻיְּמוּ. בַּשָּׁנָה הַבָּאָה אָגוּר בְּבַֽיִת חָדָשׁ. יַעֲקֹב וְדָן גָּֽרוּ בְּבית־יעקב. אֶסתּר גָּרָה בבית־רות. בַּשׁנה שֶׁעברה גָּֽרָה אסתר בבית־דְּבוֹרָה. נְסוּגֽוֹתִי אָחוֹר. שַֽׁבְתִּי לִמְקוֹמִי.

בְּהַר־הַמּוֹרִיָּה

אִישׁ אֶחָד יָשַׁב לְפָנִים בְּהַר־הַמּוֹרִיָּה. וַיִּקְרָא הָאִישׁ לִפְנֵי מוֹתוֹ לִשְׁנֵי בָנָיו וַיֹּֽאמֶר לָהֶם:

“אַל־נָא תְּחַלְּקוּ אַחֲרֵי מוֹתִי את חֶלְקַת־הַשָּׂדֶה אשׁר לָכֶם, וַעֲבַדְתֶּם אוֹתָהּ יַֽחַד”.

הִבְטִיחוּ הָאַחִים לַאֲבִיהֶם לִחְיוֹת בְּשָׁלוֹם כָּל־הַיָּמִים וְגַם קִיְּמוּ את הַבְטָחתם; וַיַּעַבְדוּ יַֽחַד את חֶלְקת־השׂדה אשׁר לָהֶם, וְרַק אַחֲרֵי הַקָּצִיר הָיוּ מְחַלְּקִים אֶת הָאֲלֻמּוֹת חֵֽלֶק כְּחֵֽלֶק. הָאָח הַבְּכוֹר לֹא נָשָׂא אִשָּׁה, וְהִצְעִיר הָיָה בַּעַל לְאִשָּׁה וְאָב לִשְׁלשָׁה ילָדִים.> בְּאַחַד־הַלֵּילוֹת שָׁכַב הָאָח הַבְּכוֹר עַל מִשְׁכָּבוֹ וָלֹא יָשֵׁן, כִּי אָמַר בְּלִבּוֹ:

"אָחִי – מִשְׁפַּחְתּוֹ גְּדוֹלָה, כִּי אִשָּׁה לוֹ

וִילָדִים קְטַנִּים, וְעָלָיו לִדְאֹג לָהֶם וּלְכַלְכְּלָם; אֲבָל אֲנִי

– אִשָּׁה וּבָנִים אֵין לִי, וְאֵיךְ־זֶה אֶקַּח בִּתְבוּאַת־הַשָּׂדֶה

חֵֽלֶק כְּחֶלְקוֹ שֶׁל אָחִי? לֹא טוֹב הַדָּבָר אשׁר אֲנִי

עוֹשֶׂה".

קָם הָאָח הַבְּכור מִמִּשְׁכָּבוֹ, לָקַח מִסְפַּר־אֲלֻמּוֹת מֵעֲרֵמָתוֹ וְשָׂם אוֹתָן בַּעֲרֵמַת־אָחִיו. וְאַחַר שָׁב לִמְקוֹמוֹ וַיִּישַׁן.> בַּלַּֽיְלָה הַהוּא לֹא יָשֵׁן גַּם הָאָח הַצָּעִיר. הוּא חָשׁב: “אֲנִי – בָּנִים יֵשׁ לִי וְהֵם יְכַלְכְּלֽוּנִי כַּאֲשֶׁר אֶזְקַן. אֲבָל אָחִי – מָה יַעֲשֶׂה הוּא כַּאֲשֶׁר יִזְקַן? וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְחַלְּקִים את תְּבוּאַת־שָׂדֵֽנוּ חֵֽלֶק־כְּחלק; לֹא טוֹב הַדָּבָר אשׁר אֶעֱשֵֽׂהוּ”. קם גם האח הַצָּעִיר ממשׁכבו, לָקַח מִסְפַּר־אֲלֻמּוֹת מֵעֲרֵמָתוֹ וְשָׂם אוֹתָן בַּעֲרֵמַת־אָחִיו הַבְּכוֹר. בַּבֹּֽקר רָאוּ הָאַחִים, וְהִנּה עֲרֵמוֹתֵיהם גְּדוֹלוֹת כְּמוֹ שֶׁהיוּ, וַיִּתְפַּלְּאוּ בְּלִבָּם. וְלֹא אָמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו דָּבר. בַּלַּיְלָה הַשֵּׁנִי שׁוּב עָשׂוּ הָאַחִים כְּמַעֲשֵׂה־הלילה הָרִאשׁוֹן וְשׁוּב רָאוּ אֶת עֲרֵמותיהם בַּבּקר, וְהִנָּן גדולות כְּמוֹ שֶׁהָיוּ – וַיִּתְפַּלְּאוּ עוֹד יוֹתר.

אֲבָל בַּלַּֽיְלָה הַשְּׁלִישִׁי, בְּשֵׂאת־הָאַחִים גַּם הַפַּֽעַם את אֲלֻמּוֹתֵיהם אִישׁ אֶל עֲרֵמַת־אחיו, נִפְגְּשׁוּ שְׁנֵיהֶם בַּדֶּֽרֶךְ, וַיֵדְעוּ אִישׁ אֶת מַחְשֶֽׁבֶת־אחיו הַטּוֹבה. עָזְבוּ הָאַחִים אֶת אֲלֻמּוֹתֵיהם בַּמָּקוֹם שֶׁנִּפְגְּשׁוּ וַיָּשֽׁוּבוּ אִישׁ אֶל ביתו. וּבַמָּקוֹם אשׁר שָׁם נִפְגְּשׁוּ שׁני הָאַחים הָאוֹהֲבִים בָנָה שְׁלֹמֹה המלך את בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ.

 

שֵׁעוּר כ"ח (28)    🔗

פָּעֳלֵי־ע“ו וּפָעֳלֵי־ע”י    🔗

קֹֽמְנָה, בְּנוֹתַי, וְלֵֽכְנָה לְבֵית־הַסֵּֽפֶר! קוּמוּ, בָּנַי, וּלְכוּ לַעֲבוֹדַתְכֶם. מָתַי קַמְתֶּם מִשְּׁנַתְכֶם? – קַמְנוּ בְּשָׁעָה שֶֽׁבַע. מְקִימִים אוֹתָֽנוּ בְּשָׁעָה שֵׁשׁ בַּבֹּֽקֶר. הֲקִיַּמְתֶּם אֶת הַבְטָחַתְכֶם אֲשֶׁר הִבְטַחְתֶּם לַאֲבִיכֶם? – קִיַּֽמְנוּ אֶת הַבְטָחָתֵֽנוּ. אֲנַֽחְנוּ מְקַיְּמִים תָּמִיד את הַבְטחוֹתֵֽינו אֲשֶׁר נַבְטִיחַ. הָעֶֽבֶד מְקוֹמֵם אֶת חֲבֵרָיו נֶֽגֶד אֲדוֹנֵיהֶם. הָעֲבָדִים הִתְקוֹמְמוּ נֶֽגֶד אֲדוֹנֵיהֶם. הַיּלד נָפַל בְּדַרְכּוֹ אֲבָל חֲבֵרוֹ הֵקִים אוֹתוֹ. הֲקִימֹֽתִי אֶת אָהֳלִי עַל רֹאשׁ־הָהָר. הָאֲסֵפָה תִּתְקַיֵּם בְּשָׁעָה שְׁמֹנֶה. הָאֲסֵפָה לֹא נִתְקַיְּמָה. הַבְטָחתו לֹא תְקֻיַּם.

כַּמָּה שָׁנִים גַּרְתֶּם בַּמָּקוֹם הַזּה? – גַּֽרְנוּ שָׁם שְׁנָתַֽיִם. גָּֽרוּ בְּאָהֳלָם אשׁר עַל רֹאשׁ־הָהָר.> שַֽׁבְנוּ הַבַּיְתָה וַנֵּֽשֶׁב לִלְמֹד את שֵׁעוּרֵֽינוּ. הָשֵׁב לִי אֶת סִפְרִי אֲשֶׁר שָׁאַֽלְתָּ מִמֶּֽנִּי. מָתַי תָּשִׁיב לִי אֶת סְפָרַי אשׁר הִשְׁאַלְתִּֽיךָ? – כְּבָר הֲשִׁיבֹתִים לְאָחִֽיךָ. הַסְּפָרִים הוּשְׁבוּ אֶל מְקוֹמָם וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ מִי הֱשִׁיבָם. יְלָדִים, אַל תִּשְׁתּוֹבְבוּ וְאַל תָּקִימוּ רַֽעַשׁ. אַל תִּשְׁתּוֹבֵֽבְנָה, יְלָדוֹת, וְאַל תָּקֵמְנָה רַֽעַשׁ. אַתּן מִשְׁתּוֹבְבוֹת שׁוּב.

הָאוֹיֵב נָסוֹג אָחוֹר. אִם לֹא נִסּוֹג אָחוֹר וְנָפַֽלְנוּ בִּידֵי־הָאוֹיֵב. גִּבּוֹרֵֽינוּ נָסֽוֹגוּ אֶל חֲצַר־בית־הַמִּקְדָּשׁ. אַל תִּסּוֹגֶינָֽה אָחוֹר. רוּת נָסֽוֹגָה אָחוֹר. נָמוּת בָּרָעָב. אִם לֹא אָשׁוּב הָעִֽירָה וּמַֽתִּי בָּרָעָב. בְּנֵי רַבִּי־מֵאִיר מֵֽתוּ. הַמלך מֵת. הַיּלדה הַחוֹלָה מֵֽתָה. אֲנִי מֵכִין אֶת הַכֹּל. הֲכִינֹֽתִי אֶת הַכֹּל. לֹא הוּכַן דָּבָר. הַכֹּל מוּכָן. הִתְכּוֹנַֽנְתִּי לַמִּלְחָמָה בָּאוֹיֵב. הִתְכּוֹנַֽנּוּ לַמִּלְחָמָה. הִתְכּוֹנֵֽנָּה! הִכּֽוֹנוּ! הִנְנוּ נְכוֹנִים! גַּם אֲנַֽחְנוּ מוּכָנִים לַכֹּל. הַסּוֹחֵר הָיָה מוּכָן לְהַפְסִיד זָהוּב אֶחָד בְּכָל חֻלְצָה. דְּבָרִים אֵֽלֶּה אֵינָם נְכוֹנִים.

לֹא הֲבִינֹֽתִי אֶת דְּבָרָיו. דְּבָרָיו לֹא הוּבְנוּ. אִם לֹא תָבִין את דִּבְרֵי־מוֹרְךָ, תִּשְׁאַל את חֲבֵרֶֽיךָ. הַדָּבָר מוּבָן מֵאֵלָיו. אֵינִי מֵבִין כְּלוּם. הִתְבּוֹנַנְתִּי בּוֹ הֵיטֵב וָאַכִּירֵֽהוּ. הִתְבּוֹנֵֽנָּה בִּי הֵיטֵב וְתַכֵּֽרְנָה אוֹתִי. ילד חָכָם וְנָבוֹן הוּא. אִם לֹא תְּבִינֶֽינָה את דִּבְרֵי־מוֹרַתְכֶם, תִּשְׁאַֽלְנָה אוֹתִי.

שַׂמְתִּי את סְפָרַי בְּיַלְקוּטִי. את יַלְקוּטִי אָשִׂים עַל שֻׁלְחָנִי. אֶת בְּגָדֶיהָ שָֽׂמָה עַל הַכִּסּא. את נַעֲלֵיהֶם שָֽׂמוּ תַּחַת מִטּוֹתֵיהֶם.

עַל מַה תָּרִֽיבוּ, יְלָדִים? – אֵין אֲנַֽחְנוּ רָבִים. דָּן וְיַעֲקֹב רָֽבוּ. אֵין אִישׁ רָב עִמָּךְ. רִבְקָה רָֽבָה עִם אֲחוֹתָהּ. עַל מַה רַבְתְּ עִם אָחִיךְ? – לֹא רַֽבְתִּי עִם אָחִי.

מַה הוּא הַשִּׁיר אשׁר תָּשִֽׁירִי, אֶסְתֵּר! – שַֽׁרְתִּי אֶחָד מִשִּׁירֵי־מְשׁוֹרְרֵֽנוּ בְּיַאלִיק. חַיִּים נַחְמָן בְּיַאלִיק הָיָה מְשׁוֹרְרֵֽנוּ הַיּוֹתֵר גָּדוֹל. כֻּלָּֽנוּ לוֹמְדִים אֶת שִׁירֵי־בְּיַאלִיק.

קְרָא:

קוּם (צִוּוּי), בְּנוֹתַי ו־הָלֹךְ (צִוּוּי) לְבֵית־סִפְרכן! מָתַי קוּם (עָבַר, אַתֶּם) מִשְּׁנַתְכֶם? הָקֵם (הֹוֶה, הֵם) אוֹתָנוּ בְּשָׁעָה שֵׁשׁ. הֲ־קַיֵּם (עָבַר, אַתֶּן) את הַבְטָחַתְכֶן? שׁוּב (עָבַר, הֵן) הַבַּֽיְתָה ו־יָשֹׁב (עָתִיד, הֵן) לִ־לָמֹד (שֵׁם־הַפֹּעַל) את שֵׁעוּרֵיהֶן. יְלָדִים, אַל הִשְׁתּוֹבֵב (עָתִיד) וְאַל הָקֵם (עָתִיד) רַֽעַשׁ. הָאוֹיֵב הִסּוֹג (עָבַר) אָחוֹר. אני הָכֵן (הֹוֶה) אֶת הַכֹּל). הָכֵן (עָבַר, אני) את הַכֹּל. הִתְכּוֹנֵן (עָבַר, אנחנוּ) לַמִּלְחָמה. מְנַשֶּׁה שִׂים (עָתִיד) את ספריו בְּיַלקוטו. יְלָדוֹת, הִתְבּוֹנֵן (צִוּוּי, אתן) בִּי הֵיטֵב ו־הַכֵּר (עָתִיד) אוֹתִי.

 

שֵׁעוּר כ"ט (29)    🔗

שִׂיחַת־רֵעִים א'.    🔗

א. שָׁלוֹם לְךָ, יִשְׂרָאֵל, הַעוֹדְךָ חַי? אֵיפֹה הָיִיֽתָ כָּל־הַיָּמִים?

ב. שָׁלוֹם לְךָ. עוֹדֶֽנִּי חַי, כַּאֲשֶׁר עֵינֶֽיךָ רוֹאוֹת. הַשָּׁבוּעַ שַֽׁבְתִּי מִחוּץ־לָאָֽרֶץ.

א. לָֽמָּה נָסַֽעְתָּ חוּצָה לָאָֽרֶץ?

ב. נָסַֽעְתִּי לְבַקֵּר אֶת קְרוֹבַי. בִּקַּרְתִּי אֶת הוֹרַי וְאֶת סָבָתִי.

א. וּמַה שְּׁלוֹם־סָבְךָ?

ב. סָבִי אֵינֶֽנּוּ עוֹד בַּחַיִּים.

א. וּמָה אַתָּה אוֹמֵר לַעֲשׂוֹת עַתָּה?

ב. עוֹד אֵינִי יוֹדֵעַ. אֲחַפֵּשׂ עֲבוֹדָה וְאֶעֱבֹד. הֲמַכִּיר אַתָּה את הָאָדוֹן יַהֲלֹמִי?

א. אֵינֶנִּי מַכִּיר אוֹתוֹ וְגַם את שְׁמוֹ מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַֽעְתִּי. מַדּוּעַ תִּשְׁאָלֵֽנִי עָלָיו?

ב. אָמְרוּ לִי שֶׁדָּרוּשׁ פָּקִיד בְּמִשְׂרָדוֹ.

א. הֲמֵיטִיב אַתָּה לִכְתֹּב בִּמְכוֹנַת־כְּתִיבָה?

ב. כֵּן. מַדּוּעַ תִּשְׁאָלֵֽנִי?

א. בְּמִשְׂרָדוֹ שֶׁל סוֹחֵר אֶחד מִמַּכָּרַי דָּרוּשׁ פָּקִיד. הֲתַסְכִּים לַעֲבֹד גַם עֲבוֹדַת־לַֽיְלָה?

ב. לָזֹאת לֹא אַסְכִּים לְעוֹלָם. בָּעֶֽרֶב אני רוֹצֶה לִלְמֹד וְלִקְרֹא בִּסְפָרִים.

א. הַעוֹדְךָ קוֹרֵא וְלוֹמֵד בְּחָרִיצוּת?

ב. כֵּן, עוֹדֶֽנִּי לוֹמד וְקוֹרא בְּחָרִיצוּת. כִּמְעַט

כָּל־עֶֽרֶב אֲנִי מְאַחֵר לָשֶֽׁבֶת עַד גָּמְרִי את הספר אשׁר אֶקְרָא בוֹ.

א. אֵיפֹה אַתָּה גָּר עַתָּה?

ב. הַרְחֵק מִפֹּה, בִּשְׁכוּנַת־“אַחֲוָה”. הַמַּכִּיר אתה את שְׁכוּנתנו הֵיטֵב?

א. גַּֽרְתִּי בִּשְׁכוּנַת־“אַחֲוָה” חֲצִי־שָׁנָה.

ב. אִם כֵּן, הֲלֹא תֵּדַע אֶת הַדֶּֽרֶךְ שָׁמָּה הֵיטֵב. בְּבַקָּשָׁה לְבַקְּרֵֽנִי. מָה אתה אוֹמֵר לַעֲשׂוֹת עַתָּה?

א. עַתָּה אֵלֵךְ לֶאֱכֹל אֲרוּחַת־צָהֳרים.

ב. נֵלֵךְ יחד. מָה אַתּה אוֹכֵל לַאֲרוחת־צהרים, בָּשָׂר אוֹ יְרָקוֹת?

א. מְמַעֵט אֲנִי לֶאֱכל בָּשָׂר. אני אוֹכל יְרָקוֹת כִּמְעַט כָּל־יוֹם.

ב. מַדּוע? מִטַּעֲמִי־בְּרִיאוּת?

א. בָּרִאשׁוֹנָה – יְרָקוֹת יָפִים לַבְּרִיאוּת; בַּשֵּׁנִית – אֵיני אוֹהֵב בָּשָׂר וּמֵעוֹלָם לֹא אָהַֽבְתִּי.

ב. וַאֲנִי אוֹהב בָּשָׂר. בַּמִּסְעָדוֹת יוֹדְעִים

כּל־הַמֶּלְצָרִים, שֶׁאני אוֹכֵל תָּמִיד בּשׂר וּמְמַעֵט לֶאֱכֹל

יְרָקוֹת.

א. וַאֲנִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר לְךָ: יְרָקוֹת יָפִים

לַבְּרִיאוּת. שְׁמַע לַעֲצָתִי אֲשֶׁר אִיעָצְךָ וֶאֱכֹל כל־יוֹם

יְרָקוֹת.

ב. אֶשְׁמַע לַעֲצָתְךָ. וְעַתּה נְמַהֵר לָלֶֽכֶת פֶּן

אֲאַחֵר לָבוֹא לְבֵית־מַכָּרַי, אֲשֶׁר הִבְטַחְתִּים לָבוֹא אֶל בֵּיתָם

אַחֲרֵי־הָאֲרוּחָה.

קְרָא:

________חַי, כַּאֲשֶׁר עֵינֶֽיךָ רוֹאוֹת. סָבִי אֵינֶֽנּוּ ____ בַּחַיִּים. אֵינִי מַכִּיר אוֹתוֹ וְגַם את שְׁמוֹ מֵ____לֹא שָׁמַֽעְתִּי. הֲ______אַתָּה לִכְתֹּב בִּמכונַת־כְּתִיבָה? לָזֹאת לֹא אַסְכִּים לְ________! הֲ_______קוֹרֵא וְלוֹמֵד בְּ________? כִּמְעַט כָּל־עֶֽרֶב אֲנִי______ לָשֶֽׁבֶת. אֵיפֹה אַתָּה גָּר?______ מִפֹּה. אֲנִי יוֹדֵעַ את הַדֶּֽרֶךְ _______. אני_______ לֶאֱכל בָּשָׂר. אני_________וְאוֹמֵר לְךָ: יְרָקוֹת______ לַבְּרִיאוּת. עַתָּה_______ לָלֶֽכֶת, פֶּן נְאַחֵר.

 

שֵׁעוּר ל' (30)    🔗

שִׂיחַת־רֵעִים ב'.    🔗

ב. בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ, אַבְרָהָם. שָׂמֵחַ אֲנִי עַל שֶׁבָּֽאתָ לְבַקְּרֵֽנִי. אֵיךְ מָצָֽאתָ את בֵּיתי?

א. הֲלֹא אָמרְתִּי לְךָ שֶׁמַּכִּיר אֲנִי הֵיטֵב אֶת

שְׁכוּנַת־“אַחֲוָה”. אֲבָל שָׂמֵחַ אֲנִי שֶׁמְּצָאתִֽיךָ

בְּבֵיתך.

ב. אני נִמְצָא כִּמְעַט תָּמִיד בְּבֵיתִי בְּשָׁעָה זוֹ,

אֲבָל לוּ אֵחַֽרְתָּ בְּרֶבַע שָׁעָה לֹא הָיִֽיתָ מוֹצְאֵֽנִי, כִּי

אָמַֽרְתִּי לְצֵאת לְבַקֵּר אֶת אָדוֹן יַהֲלֹמִי.

א. אִם רוֹצֶה אַתָּה לָלֶכֶת – לֵךְ. אָבוֹא אֵלֶיךָ אַחֲרֵי־הַצָּהֳרַֽיִם אוֹ הָעֶֽרֶב.

ב. גַּם אני אוּכַל לָלֶֽכֶת אַחֲרֵי־הצהרים. אָדון יַהֲלֹמִי יִמָּצֵא בְּבֵיתוֹ כָּל־הַיּוֹם. שֵׁב, בְּבַקָּשָׁה!

א. חַדְרְךָ יָפֶה מְאֹד. מָה הָעִתּוֹנִים הָאֵֽלֶּה אשׁר עַל שֻׁלְחַן־הַכְּתִיבָה?

ב. עִתּוֹנֵי־חוּץ־לָאָֽרֶץ הֵם, אֲשֶׁר הֵבֵאתִי עִמִּי.

קָרָֽאתִי בָהֶם לִפְנֵי שֶׁבָּֽאתָ. הִנֵּה פֹּה מְסֻפָּר עַל

חַיֵּי־הַיְּהוּדִים בְּחוּץ־לָאָֽרֶץ.

א. הַקְרֵא־נָא לִי, בְּבַקָּשָׁה.

ב. אֲבָל עָלֶֽיךָ לָדַעַת שֶׁאֵין אֲנִי מֵיטִיב לְהַקְרִיא.

א. אֵין בְּכַךְ כְּלוּם, גַּם אני הִקְרֵֽאתִי מֵעִתּוֹנִים לִפְנֵי יוֹמַֽיִם.

ב. אַחַת מִבְּנוֹת־מַכָּרַי הִקְרִֽיאָה בַּיּוֹם

הַשְּׁלִישִׁי בָּעֶֽרֶב מִשִּׁירֵי־בְּיַאלִיק. הִיא מֵיטִיבָה

לְהַקְרִיא. הַאֶמְזֹג לְךָ כּוֹס־יַֽיִן?

א. אִם מִמִּין טוֹב הוּא – נָא מְזֹג לִי. אבל אַל תְּמַלֵּא את הַכּוֹס, כִּי גְּדוֹלָה הִיא.

ב. אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, אֵינְךָ ילד.

א. הַיַּֽיִן מְצֻיָּן. הֲתֵדַע, מָה אֲנִי אוֹהֵב יוֹתֵר

מִכֹּל? – כּוֹס־יַֽיִן אָדֹם עִם דָּגִים מְמֻלָּאִים, כַּאֲשֶׁר

אָכַֽלְתִּי בְּבֵית־הוֹרַי.

ב. אַל תַּזְכִּירֵֽנִי אֶת בֵּית־הוֹרַי. רַק

לִפני־שְׁבוּעַֽיִם יָצָאתִי מִשָּׁם, וְהִנְנִי מוּכָן לָשׁוּב שָֽׁמָּה

הַיּוֹם.

א. מֵבִין אֲנִי את זֹאת, אֲבָל אַל תִּשְׁכַּח שֶׁהִנְנוּ

מְכִינִים כַּאן בָּאָֽרֶץ מָקוֹם לְעַמֵּֽנוּ וּבוֹנִים בַּֽיִת

לְהוֹרֵֽינוּ – וְעָלֵֽינוּ לַעֲבֹד בְּחָרִיצוּת.

ב. כִּמְעַט שָׁכַֽחְתִּי, וַתַּזְכִּירֵֽנִי. הֲיוֹדֵעַ

אַתָּה שֶׁנִּתְקַבַּֽלְתִּי לָעֲבוֹדָה בְּמִשְׂרָדוֹ שֶׁל אדון

יַהֲלֹמִי?

א. מְבָרֵךְ אני אותך וּמְאַחֵל לְך הַצְלָחָה בָּעֲבוֹדָה.

ב. תּוֹדָה רַבָּה לְךָ! גם אני שָׂמַֽחְתִּי שִׂמְחָה

גְדוֹלָה, כִּי לֹא דָּבָר קָטָן הוּא, לִמְצֹא עבודה מִבְּלִי לְחַפֵּשׂ

כִּמְעַט.

א. הֲיִהְיֶה עָלֶֽיךָ לַעֲבֹד גם עֲבודת־לַֽיְלָה?

ב. הִסְכַּֽמְתִּי לַעֲבֹד פַּעֲמַֽיִם בַּשָּׁבוּעַ עַד

שָׁעָה תֵּֽשַׁע בָּעֶֽרֶב. תַּֽחַת זֹאת אֲאַחֵר בִּשְׁעָתַֽיִם לָבוֹא

לָעֲבוֹדָה בַּיָמִים הָהֵם.

א. אֵיפֹה תַעֲבֹד? הַרְחֵק מִבֵּיתְךָ? (אַיֵּה מְקוֹם־עֲבוֹדָתך? הֲרָחוֹק הוּא מִבֵּיתְך?)

ב. לֹא וָלֹא! קָרוֹב מְאֹד לְכָאן. (בִּשְׁכוּנָתֵֽנוּ הוּא).

שְׁאֵלוֹת:

עַל מַה שָּׂמַח יִשְׂרָאֵל?

מַדּוּעַ לֹא הָיָה אַבְרָהָם מוֹצֵא אֶת יִשְׂראל בְּבֵיתוֹ, לוּ אֵחֵר בְּרֶבַע־שָׁעָה?

אֵֽילוּ עִתּוֹנִים הָיוּ עַל שֻׁלְחַן־הַכְּתִיבָה?

הֲמֵיטִיב אַתָּה לְהַקְרִיא שִׁירִים?

מָה אוֹהֵב אַבְרָהָם יוֹתֵר מִכֹּל?

מַדּוּעַ בִּקַּשׁ יִשְׂרָאֵל לֹא לְהַזְכִּירֵֽהוּ אֶת בֵּית־הוֹרָיו?

 

שֵׁעוּר ל"א (31)    🔗

פָּעֳלֵי־ל"ה    🔗

קָנִֽיתִי שְׁתֵּי־קְעָרוֹת בַּחֲנוּת־כְּלֵי־בַֽיִת. הִרְבֵּֽיתִי לְדַבֵּר. אַל תַּרְבִּי לְדַבֵּר. הוּא מְדַבֵּר הַרְבֵּה. לֶעָשִׁיר הַרְבֵּה כֶּֽסֶף. כַּסִּי את הַקְּדֵרָה. אני מִתְכַּסֶּה בִשְׂמִיכָה. עָנִיתִי עַל־שְׁאֵלָתוֹ. רָאִֽיתִי את אָחִי בַּחַלּוֹן. הָעֲנִיָּה אָמְרָה, שֶׁלְּאַדֶּֽרֶת־הָעֲשִׁירָה קָרָה אָסוֹן: הִיא חָלְתָה וָמֵתָה. הַמּוֹרֶה קָנָה סְפרים בַּחֲנוּת־הַסְּפָרִים. יעקב הִרְבָּה לְדַבֵּר. דִּבַּֽרְתִּי הַרְבֵּה. גְּנַאי הָיָה לָאִשָּׁה הָעֲניּה לְהַרְאוֹת בְּאַדַּרְתָּהּ הַיְּשָׁנָה בְּיוֹם־הַשִּׂיאָהּ את בִּתָּהּ. בְּנֵי־רַבִּי מֵאִיר חָלוּ וָמֵֽתוּ. סֵפר קָנוּי. הספר נִקְנָה. קְעָרה קְנוּיָה. הַקְּערה נִקְנְתָה. שְׁכֶנְתִּי נִרְאֲתָה בַּחַלּוֹן. הִתְכַּסֵּֽיתִי בִּשְׂמִיכָתִי. הַרְאִיתֶם אֶת אָחִי? – לֹא רְאִינֽוּהוּ. אסתּר הִרְבְּתָה לְדַבֵּר. מלך־בָּבֶל הֶגְלָה את ישׂראל בָּבֶֽלָה. בני ישׂראל הָגְלוּ בָּבֶֽלָה.

מַעֲשֶׂה בִּקְדֵרָה שֶׁיָּלְדָה

מַעֲשֶׂה בְאִשָּׁה עֲשִׁירָה שֶׁהִשְׁאִילָה קְדֵרָה

לִשְׁכֶנְתָהּ הָעֲנִיָּה. לְמָחֳרָת הֶחֱזִֽירָה הַשְּׁכֵנָה הָעֲנִיָּה

את הַקְּדֵרָה אשׁר שָׁאֲלָה וְגַם פַּךְ הֵבִֽיאָה עִמָּהּ. שָׁאֲלָה

הָעֲשִׁירָה:

“הַפַּךְ מֵהֵיכָן?”

עָנְתָה לָהּ הָעֲנִיָּה:

“קְדֵרָתֵךְ מְעֻבֶּֽרֶת הָיְתָה וַתֵּֽלֶד פַּךְ בְּבֵיתִי”.

“מְשֻׁגַּֽעַת הִיא אשּׁה זֹאת” – חָשְׁבָה הָעֲשִׁירה

בְּלִבָּהּ, אוּלָם את הַפַּךְ לָקְחָה וַתְּשִׂימֵֽהוּ בֵּין

כֵּלֶיהָ.

לְיָמִים בָּאָה הַשְּׁכֵנָה הָעֲנִיּה שׁוּב וַתְּבַקֵּשׁ

את הָעֲשׁירה לְהַשְׁאִיל לָהּ קְעָרָה. הִשְׁאִֽילָה לָהּ שְׁכֶנְתָהּ

קְעָרָה גְדוֹלה.

לְמָחֳרָת שָֽׁבָה הָאִשה הָעֲניּה וְהֵבִֽיאָה את הקערה

וגם צַלַּֽחַת הֵבִֽיאָה עִמָּהּ, כִּי אָמְרָה: "מְעֻבֶּֽרֶת הָיְתָה

קַעֲרָתֵךְ וַתֵּֽלֶד צַלַּֽחַת בְּבֵיתִי".

כַּעֲבֹר־יוֹמַֽיִם שׁוּב בָּֽאָה הַשְּׁכֵנָה הָעֲנִיָּה

וַתְּבַקֵּשׁ את האשה הָעֲשׁירה לְהַשְׁאיל להּ את אַדַּרְתָּהּ

הַחֲדָשָׁה, כִּי אמרה:

“את בִּתִּי אני מַשִּׂיאָהּ, וּגְנַאי הוּא לִי לְהֵרָאוֹת בְּאַדַּרְתִּי הַיְשָׁנָה”.

הִשְׁאִֽילה להּ הָעשירָה אֶת אַדרתּהּ הַחֲדָשָׁה, כי אמרה בְּלִבָּהּ:

“מָחָר תַּחֲזִיר לי שְׁכֶנתי את אדרתי וְגם תָּבִיא לִי מְעִיל אשר תֵּלֵד בְּבֵיתה”.

אוּלָם עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וְהָאשה הָעניה לא שָֽׁבָה וגם את האדרת לא הֶחֱזִֽירָה. הָלְכה העשירה לְבית־שְׁכֶנתה:

“אַדַּרתי הֵיכָן הִיא?”

עָנְתָה הָעֲניה: “אָסוֹן קָרָה לְאַדַּרְתֵּךְ: חָלְתָה וָמֵֽתָה”.

הִתְרַגְּזָה הָעֲשִׁירה וַתִּכְעַס:

“רַמָּאִית! וְכִי יְכוֹלָה אַדּרת לָמוּת?”

צָחֲקָה הָעֲנִיּה וַתֹּאמַר:

“וּקְעָרָה אוֹ קְדֵרה, הַיְכוֹלוֹת הֵן לָלֶֽדֶת?”

קְרָא

קָנֹה (עָבַר, אני) שְׁתֵּי־קְעָרוֹת. הַרְבֵּה (עָבַר, הִיא) לְדַבֵּר. אַל הַרְבֵּה (עָתִיד, אַתְּ) לְדַבֵּר. כַּסֵּה (צִוּוּי, אַתָּה) את הַקְּדֵרָה! יַעֲקֹב עָנֹה (עָתִיד) עַל שְׁאֵלָתִי. גְּנַאי הָיֹה (עָבַר) לָאִשָּׁה הָעֲנִיָּה לְ־הֵרָאֵה (שֵׁם־הַפֹּעַל) בְּאַדַּרְתָּהּ הַיְשָׁנָה. בְּנֵי־רַבִּי מֵאִיר חָלֹה (עָבַר) וָמֵֽתוּ. סֵֽפֶר קָנֹה (פָּעוּל). הַסֵּֽפֶר הִקָּנֵה (עָבַר). הַקְּעָרָה הִקָּנֵה (עָבַר). שְׁכֶנְתִּי הֵרָאֵה (עָבַר) בַּחַלּוֹן. יַעֲקֹב הִתְכַּסֵּה (עָבַר) בִּשְׂמִיכָתוֹ. מֶלֶךְ־בָּבֶל הַגְלֵה (עָבַר) אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בָּבֶֽלָה.

 

שֵׁעוּר ל"ב (32)    🔗

שֵׁם־הַגּוּף ג'    🔗

אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶֽיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִֽיךָ

מֵאֶֽרֶץ־מִצְרַֽיִם, מִבֵּית־עֲבָדִים! (סֵֽפֶר שְׁמוֹת, פֶּֽרֶק כ‘, פָּסוּק ב’). וַיֹּֽאמֶר יְהֹוָה אֶל קַיִן: “אֵי־הֶֽבֶל אָחִֽיךָ?” וַיֹּֽאמֶר: "לֹא יָדַֽעְתִּי, הֲשׁוֹמֵר אָחִי אָנֹֽכִי? (סֵֽפֶר בְּרֵאשִׁית, פֶּֽרֶק ד‘, פָּסוּק ט’).

וַיֹּֽאמֶר (יִצְחָק): “אַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו?”

וַיֹּֽאמֶר (יַעֲקֹב): “אָֽנִי!” (בְּרֵאשִׁית כ“ז, מ”ד). וַיֹּֽאמֶר לוֹ יִצְחָק אָבִיו: “מִי אָֽתָּה?” וַיֹּֽאמֶר (עֵשָׂו): “אֲנִי בִּנְךָ בְּכוֹרֶךָ עֵשָׂו” (שָׁם, שָׁם, ל"ב).

וַיֹּֽאמֶר (אַבְרָהָם) אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ: “הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת־מַרְאֶה אָתְּ!” (בְּרֵאשִׁית י“ב, י”א). וַיְבָרְכוּ אֶת רִבְקָה וַיֹּאמְרוּ לָהּ: "אֲחוֹתֵֽנוּ, אַתְּ הֲיִּי לְאַלְפֵי־רְבָבָה (שָׁם, כ"ד, ט').

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו (אֲחֵי־יוֹסֵף): "כֻּלָּֽנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד נַחְנוּ, כֵּנִים אֲנַֽחְנוּ (בְּרֵאשִׁית, מ“ב, י”א). וַיֹּֽאמֶר לָהֶם יַעֲקֹב: “אַחַי, מֵאַֽיִן אַתֶּם?” וַיֹּאמְרוּ:

“מֵחָרָן אֲנָֽחְנוּ” (שָׁם, כ"ט, ד'). וַיַּעֲנוּ בְּנֵי־גָד וּבְנֵי־רְאוּבֵן לֵאמֹר: “נַֽחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים” (סֵֽפֶר בַּמִּדְבָּר ל“ב, ל”ב). בְּכָל־הַלֵּילוֹת אָֽנוּ אוֹכְלִים חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּֽיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה (מִתּוֹךְ הַהַגָּדָה שֶׁל פֶּֽסַח).

וְאַתֵּֽנָה יְדַעְתֶּן, כִּי בְּכָל כֹּחִי עָבַֽדְתִּי אֶת אֲבִיכֶן (בְּרֵאשִׁית לֹ"א, ו'). וְהֵֽמָּה בָּֽאוּ בֵּית־לֶֽחֶם בִּתְחִלַּת־קְצִיר־שְׂעוֹרִים (מְגִלַּת־רוּת, פרק א', פסוק כ"ב). וַיֹּֽאמֶר אֲבִימֶֽלֶךְ אֶל אַבְרָהָם: “מָה הֵֽנָּה שֶֽׁבַע (הַ)כְּבָשׂוֹת הָאֵֽלֶּה?” (בְּרֵאשִׁית כ“א, כ”ט).

_________

חוֹשְׁבַֽנִי (חוֹשֵֽׁבְנִי), שֶׁיַּעֲקֹב הוּא.

כִּמְדֻמַּֽנִי, שֶׁאָחִי בָּא. מְקֻבְּלָֽנוּ מֵאֲבוֹתֵֽינוּ שֶׁחָכָם

יִקָּרֵא הָאִישׁ הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. יוֹסֵף, הֶהָיָה פֹּה מִישֶׁהוּ?

הֲשָׁמַֽעְתָּ מַשֶּׁהוּ? מַהוּ הַדָּבָר אֲשֶׁר אָמַֽרְתָּ? דַּעְתְּךָ

מַהִי? דַּעְתִּי כְּדַעְתְּךָ. אֵיזֶהוּ חָכָם? – הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד.

אֵיזוֹהִי טוֹבָה? – הַמּוֹצִיאָה נְדָבָה לֶעָנִי.

יַעֲקֹב הוּא הַמּוֹרֶה, לֹא דָּוִד. הַיְלָדִים טוֹבִים

הֵם, לֹא רָעִים. אֲנִי קָרָֽאתִי וְאַתָּה כָתַֽבְתָּ. אֲנִי אֶקְרָא

וְאַתָּה תִּכְתֹּב. אֶת הַמִּכְתָּב כָּתַֽבְתָּ אַתָּה, וְלֹא הוּא. זֶה

סִפְרִי אֲנִי (שֶׁלִּי), אַיֵּה סִפְרְךָ אַתָּה (שֶׁלְּךָ)? מִי שָׁם? –

אֲנִי הוּא. הַאַתָּה הוּא זֶה, יוֹסֵף? – אֲנִי הוּא. הוּא (הַדָּבָר)

אֲשֶׁר אָמַֽרְתִּי: טוֹבִים הֵם, לֹא רָעִים.

עֶרְכָּן הַמִּסְפָּרִי שֶׁל אוֹתִיּוֹת הָאָֽלֶף־בֵּית הָעִבְרִי

קְרָא בְמִסְפָּרִים:

אֲנַחְנוּ חוֹגְגִים אֶת חַג־הַפֶּסַח בַּיָּמִים ט“ו – כ”א בְּנִיסָן; את לַ“ג בָּעֹֽמֶר – בַּיּוֹם הַל”ג לִסְפִירַת־הָעֹֽמֶר, שֶׁהוּא יוֹם י“ח בְּאִיָּר; את חַג־הַשָּׁבוּעוֹת – בְּיוֹם ו' בְּסִיוָן; את רֹאשׁ־הַשָּׁנָה – בַּיָּמִים א’־ב' בְּתִשְׁרֵי; את יוֹם־הַכִּפּוּרִים – בְּיוֹם י' בְּתִשְׁרֵי; את חַג־הַסֻּכּוֹת – בַּיָּמִים ט”ו – כ“ב בתשׁרי; את יְמֵי־הַחֲנֻכָּה – בַּיָּמִים כּ”ה בְּכִסְלֵו – ב' בְּטֵבֵת; את רֹאשׁ־הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת (ט"וּ בִּשְׁבָט) – ביום ט“ו בִּשְׁבָט; את חַג־הַפּוּרִים – ביום י”ד בַּאֲדָר. הַשָּׁנָה הִיא שְׁנַת התשׁ“ה לִבְרִיאַת־הָעוֹלָם. בַּשָּׁנָה שׁס”ה יָמִים. בַּתּוֹרָה תרי"ג מִצְווֹת.

 

שֵׁעוּר ל"ג (33)    🔗

פָּעֳלֵי־ע"ע    🔗

__________

חַמֹּתִי כי ישַׁבתי עַל־יד הַתּנּוּר הַחַם. שֵׁב על־יד הַתּנּוּר וְחַם לְךָ. אִם תֵּשֵׁב על־יַד הַתַּנּוּר יֵחַם לך. הַשֶּֽׁמֶשׁ מְחַמֶּֽמֶת אוֹתָֽנוּ. אֲנַחְנוּ מִתְחַמְמִים בַּשֶּֽׁמֶשׁ.

אַל תְּחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת! כְּבוֹדֵֽנוּ חֻלַּל. הֵסֵב אֵלֵֽינוּ אֶת פָּנָיו וְהֵחֵל לְדַבֵּר. הִנֵּה הוּא מֵחֵל לְדַבֵּר. הֲחִלֹּֽתִי אֶת דְּבָרַי ולא גְּמַרְתִּים. אָז הוּחַל לדבּר עברית.

מָדַֽדְתִּי (מַדֹּֽתִי) את הַחֲלִיפָה הַחֲדָשָׁה. מָדַֽדְנוּ (מַדֹּֽנוּ) את שָׂדֵֽנוּ. אֶמְדֹּד (אָמֹד) אֶת חֲלִיפָתִי הַחֲדָשָׁה. נִמְדֹּד (נָמֹד) אֶת שָׂדֵֽנוּ. מְדֹד את החליפה! מִדְּדִי (מֹֽדִּי) את שִׂמלתך! עָלַי לִמְדֹּד (לָמֹד) את חֲלִיפָתִי.

 

שֵׁעוּר ל"ד (34)    🔗

פָּעֳלֵי־פּ"א    🔗

אַל תֹּאמַר כְּלוּם. לֹא אֹמַר דָּבָר. את מי תֹּאהַב? אֹהַב (אני אוֹהֵב) את הוֹרַי. אל תֹּאכַל, אִם אֵינך רָעֵב. אֱכֹל, בְּבַקָּשָׁה!

פָּעֳלֵי־פּ’־גְּרוֹנִית

עָלֵֽינוּ לַעֲבֹד הַרְבֵּה. כַּמָּה שָׁעוֹת עֲבַדְתֶּם הַיום? כמה שעוֹת תַּעֲבֹד היום? – אֶעֱבֹד היום שְׁמֹנה שעוֹת. מַדּוּעַ לֹא תַעַבְדִי (מדוע אֵינֵךְ עוֹבֶֽדֶת)? עֲבֹד, בְּבַקָּשָׁה! עֲבֹֽדְנָה ואל תַּעֲמֹֽדְנָה! מדוּע עֲמַדְתֶּן שָׁם? אַל תַּעַמְדוּ בָרחוב!

עֲבֹֽרְנָה ואל תַּעֲמֹֽדְנָה! עֲבֹר ואל תַּעֲמֹד! עִבְרִי ואל תַּעַמְדִי! חִזְרִי עַל דְּבָריך! חֲזֹר על דּבָריך! אל תַּחְזְרִי על דבריך! לָֽמָּה חֲזַרְתֶּם על דִּבְריכם? עָליך לַחֲזֹר על דבריךָ.

הָעֲבָדִים יַעַזְבוּ את הילד בַּמִּדְבָּר. עָזְבֵֽנִי לְבַדִּי! עָזְרֵֽנִי־נָא, כִּי עָיַפְֽתִּי. עָלַי לַעֲזֹב אותך לְבַדְּךָ. אַל תַּעַזְבֽוּנִי! אַל תַּעַזְבִֽינִי! אַל־נָא תַּהַרְגֽוּנִי! אִם תַּהַרְגֵֽנִי – יַהַרְגֽוּךָ אַחַי. מַה חֲלַמְתֶּם הַלַּֽיְלָה?> יֵשׁ מַעֲבִידִים הַמַּעֲבִידִים אֶת פּוֹעֲלֵיהֶם עֲבוֹדָה קָשָׁה. לֹא תַּעֲבִיד אֶת פּוֹעֲלֶֽיךָ עֲבוֹדָה קָשָׁה.

הֶעֱבִידַֽתְנִי כל־היום. הָעוֹבְדִים הָעָבְדוּ כל־היום. יַעֲבִידֵֽנִי כל־היום. הֶעֱבַֽרְתִּי את הילדים את הנהר. הילדים הָעָבְרוּ את הנהר. לֹא תַּעֲבִיר אוֹתם. הַהֶחֱזִירָה לך את ספרך? – תַּחֲזִירֵהוּ בְּעוֹד יוֹמַֽיִם.

הַאֲסַפְתֶּם את התלמידים? – אֲסַפְנוּם כֻּלָּם. הֲתַאַסְפִי את הַילדה הָעֲזוּבָה לְבֵיתֵךְ? – כֵּן, אֶאֶסְפֶֽנָּה. אֱסֹף אֶת ספריךָ וָלֵךְ!

פָּעֳלֵי־ע’־גְּרוֹנִית

אנחנו צוֹחֲקִים. מדוע צָחֲקָה רות? צַחֲקִי גַם את! אל־נָא תִּצְחֲקוּ! אל תִּשְׁאֲלוּ שְׁאֵלוֹת. יִרְחֲצוּ אֶת ילדיהם. הם רוֹחֲצִים בנהר. רַחֲצִי את יַלְדֵּךְ בְּמֵי־הַנָּהָר. אַל־נָא תִּדְאֲגוּ לִי. לְמִי אַתֶּם דּוֹאֲגִים? התלמידים בָּחֲרוּ בָּֽנוּ לְוַֽעַד־הִכְּתָה. גם בשׁנה הבאה יִבְחֲרוּ בָּֽנוּ. אל תִּכְעֲסִי! אֵינֶֽנּוּ כּוֹעֲסוֹת. אל תִּגְעֲרִי בּוֹ! מדוּעַ אֵינָן נוֹעֲלוֹת אֶת נַעֲלֵיהֶן? – נָעֲלוּ אוֹתָן. מדוּעַ יִשְׁחֲטוּ את השּׁוֹר? – יִשְׁחָטֽוּהוּ, כִּי חולה הוא. מה יָעֲצוּ הַיּוֹעֲצִים את מלכם? המוֹרָה גָּעֲרָה באסתּר על שֶׁאֵחֲרָה לבית־הספר. הם יִבָּחֲרוּ לְוַֽעַד־הִכְּתָה. הַשְּׁוָרִים יִשָּׁחֲטוּ כִּי חוֹלִים הם.

הם מִתְרַחֲצִים בְּעַצְמָם. הִזָּהֲרוּ פֶּן תִּטְבְּעוּ! אם לא יִזָּהֲרוּ, יִטְבְּעוּ בנהר. כֻּלָּם יִשָּׁאֲרוּ בבית. גם אתּם תִּשָּׁאֲרוּ בְּבֵיתְכֶם. נִתְיָעֲצוּ הַתַּלמידים בְּמוֹרָם. לְאָן תְּמַהֲרוּ (אתם מְמַהֲרִים)? רוּת מִהֲרָה לבית־ספרה. הם מִעֲטוּ לֶאֱכֹל בָּשׂר. אנחנו מְאַחֲלִים לכֶם הַצְלָחָה בָּעֲבוֹדָה. בֵּרַֽכְנוּ אוֹתם וַיְבָרְכוּ גם אוֹתָנוּ. בַּמֶּה תִּתְפָּאֲרוּ (אתם מִתְפָּאֲרִים), ילדים?

פָּעֳלֵי־ל’־גְּרוֹנִית

הֲשָׁמַֽעַתְּ דְּבַר־מָה? מָה אַתְּ שׁוֹמַֽעַת? שְׁמַע בְּקוֹלִי! עלֶיך לִשְׁמֹעַ בְּקולי! אֵיני יוֹדֵעַ כלוּם. אֵינָהּ יוֹדַֽעַת מְאוּמָה. הֲיָדַֽעַתְּ שֶׁחָרוּץ הוּא? עַל מַה שָׂמַֽחַתְּ? מה אתָּה שָׂמֵחַ? גַּם הִיא שְׂמֵחָה. אַף־פַּֽעַם אֵינִי שׁוֹכַֽחַת לְהָבִיא את ספרַי. הֲשָׁכַֽחַתְּ לַהֲבִיאָם? אַל תִּשְׁכַּח לַהֲבִיאָם. מדוע נָגַעַֽתְּ בַּפְּרָחִים? – אֲנִי נוֹגַֽעַת בהם בִּזְהִירוּת. לְאָן אַתְּ נוֹסַֽעַת? לְאָן תִּסְעִי? – לֹא אֶסַּע לְשׁוּם־מָקוֹם. לְאָן נָסַֽעַתְּ אֶתְמוֹל? מָה אַתְּ לוֹקַֽחַת אִתָּךְ? מָה לָקַֽחַתְּ אִתָּךְ? לֹא אֶקַּח דָּבָר. לאן שָׁלַֽחַתְּ את תַּלמידך? – אֵינִי שׁוֹלַֽחַת תַּלְמידים מִבית־הספר. הִיא פּוֹקַֽחַת את עֵינֶֽיהָ. הַצּילוּ את הילדה הַטּוֹבַֽעַת! הדבר הזה מְשַׂמֵּחַ אוֹתִי מְאֹד. שִׂמַּֽחַתְּ אוֹתִי בִּדְבָרַֽיִךְ אֵֽלֶּה. שָׁתַק וְלֹא הִשְׁמִיעַ קוֹל. לֹא הִשְׁמִֽיעָה קוֹל. מדוע לא הִשְׁמַֽעַתְּ את קוֹלֵךְ? אינהּ מַשְׁמַֽעַת (מַשְׁמִיעָה) קוֹל. מָתַי הִתְקַלַּֽחַתְּ? – אֲנִי מִתְקַלַּֽחַת כּל־בֹּֽקֶר.

 

שֵׁעוּר ל"ה (35)    🔗

הָלַֽכְנוּ הָלַךְ וּבָכֹה; הָיֹה הָיָה מֶֽלֶךְ.

הָלַֽכְנוּ הָלַךְ וּבָכֹה. יָשַׁבְנוּ הַרְחֵק מֵאָהֳלָם. הוּא מְדַבֵּר הַרְבֵּה. לֶעָשִׁיר הַרְבֵּה כֶּֽסֶף. הָלַֽכְנוּ הָלֹךְ וְדַבֵּר כָּל־הַדֶּֽרֶךְ. בֵּאַֽרְתִּי לוֹ את שֵׁעוּרוֹ בָּאֵר הֵיטֵב.

הָיֹה הָיָה מֶֽלֶךְ. דַּע, כִּי מוֹת תָּמוּת! שִׁמְעוּ שָׁמֹעַ, לְמַֽעַן תֵּדְעוּ! רֹאָה רְאִיתִיו! אָמֹר אָמַֽרְתִּי בְּלִבִּי, שֶׁאת אַדַּרְתִּי תַּחֲזִיר לִי וגם מְעִיל תָּבִיא לִי. מָצֹא מְצָאתִֽיהָ בְּבֵיתָהּ, אוּלָם הָיָה עָלֶֽיהָ לָצֵאת מִיַּד. הַחֲזֵר הֶחֱזַֽרְתִּי לָךְ את אַדַּרְתֵּךְ!

אֵינִי עוֹבֵד, כִּי עָיַֽפְתִּי מְאֹד. יָדַֽעְתִּי שֶׁרַמַּאי הִנְּךָ! מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶֽׂיךָ! הֲלֹא יָדַֽעְתָּ כִּי רַמַּאי הִנֵּֽהוּ! מַדּוּעַ תִּשְׁכַּב וְלֹא תַעֲבֹד? – אֵינֶֽנִּי עוֹבֵד, כִּי עָיַֽפְתִּי. מַדּוּעַ תִּצְחַק לִי? – אֵינִי צוֹחֵק לְךָ. כַּמָּה שָׁעוֹת תִּישַׁן כָּל־לַֽיְלָה? – כָּל־לַֽיְלָה אִישַׁן שְׁמֹנֶה שָׁעוֹת.

שְׁבָה־נָא! – וַיֵּֽשֶׁב.

דַּבֵּר דְּבָרֶֽיךָ וְאֶשְׁמְעָה! דַּבְּרָה־נָּא, כִּי שׁוֹמֵעַ אֲנִי. שִׁמְעָה־נָּא לִי! בּֽוֹאָה־נָּא לְבַקְּרֵֽנִי! שְׁבָה־נָּא! הָבִֽיאָה־נָּא מְעַט מַֽיִם! הַשְׁאִֽילָה לִי אֶת סִפְרְךָ אֲשֶׁר קָנִֽיתָ!

יָקֹם וְיֵֽלֶךְ. יַלְבֵּשׁ את הַיֶּֽלֶד בָּרִאשׁוֹנָה וְאַחַר יִתְלַבֵּשׁ בְּעַצְמוֹ. תֵּשְׁתְּ־נָא מִיֵּינֵֽנוּ. תָּשֵׂם את סְפָרֶֽיהָ בְּיַלְקוּטָהּ. יַֽעַשׂ־נָא את אֲשֶׁר בִּקַּשְׁתִּיו! מַה בַּקָּשָׁתֵךְ וְתֵעָשׂ! יִתְכַּס בִּשְׂמִיכָה וְחַם לוֹ.> אַל תֵּשְׁתְּ יַֽיִן! אַל תָּשֵׂם את סְפָרֶֽיך בְּיַלְקוטך, כִּי קָרוּעַ הוא. אַל תָּקֹם מֵעַל מִשְׁכּבך, כִּי עָלֶֽיךָ לִשְׁכַּב וְלָנוּחַ. אַל תַּלְבֵּשׁ את הילד, הוא יִתְלַבֵּשׁ בְּעַצמו. אַל תֶּֽרֶב לְדַבֵּר.

רָחֵל שָֽׁבָה מִבֵּית־סִפְרָהּ וַתָּֽשֶׂם את ספרֶֽיהָ בַּאֲרוֹן־הַסְּפָרִים. בִּקַּשְׁתִּיו לָשֶֽׁבֶת וַיֵּֽשֶׁב. בִּקְּשֽׁוּנוּ לָקוּם וַנָּֽקָם. נָתְנוּ לוֹ מַיִם וַיֵשְׁתְּ. הָלַֽכְתִּי לֶחָנות וָאֵֽקֶן את כָּל־הַדָּרוּשׁ לִי. הִתְלַבֵּשׁ וַיַּלְבֵּשׁ את הילד. יעקב שָׁב מבית־ספרו וַיָּֽשֶׂם את ספריו בָּאָרון. בִּקַּשְׁתִּֽיהָ לָשֶֽׁבֶת וַתֵּֽשֶׁב. בִּקַּשְׁתִּיו לָקוּם וַיָּֽקָם. יַעֲקֹב יָשַׁב על הָאָֽרֶץ וַיֵּבְךְּ. הָלְכָה לֶחנוּת וַתִּֽקֶן שְׁתֵּי־קְעָרוֹת. אָמַֽרְתִּי לְרוּת וַתְּכַס את הַקְּדֵרָה. שָׁכַֽבְתִּי עַל מִטָּתִי וָאֶתְכַּס. וַתַּֽעַן הַשְּׁכֵנָה הָעֲנִיָּה וַתֹּֽאמֶר: קְדֵרָתֵךְ מְעֻבֶּֽרֶת הָיְתָה וַתֵּֽלֶד פַּךְ בְּבֵיתִי. בְּנוֹ שֶׁל מוֹרִי חָלָה וַיָּֽמָת. וַיִּֽגֶל עַמֵּֽנוּ מעל אַדְמתו. וַיֶּֽגֶל מלך־בָּבֶל את בְּנֵי־ישׂראל בָּבֶֽלָה. וַתַּשְׁאֵל הָאִשָּׁה הָעֲשִׁירָה את אַדַּרְתָּהּ לִשְׁכֵנְתָּהּ הָעֲנִיָּה. לְמָחֳרָת שָֽׁבָה הָאשׁה הָעֲנִיָּה וַתַּחֲזֵר לָעֲשִׁירה את אדרתה אשׁר שָׁאֲלה מִמֶּֽנָּה. וַתִּקַּח הָעֲשׁירה את הַצַּלַּֽחַת וַתָּֽשֶׂם אותהּ בֵּין כֵּלֶֽיהָ. לְיָמִים בָּֽאָה הָעֲניּה וַתָּבֵא את הַקְּעָרה. וַתֵּֽלֶךְ העשִׁירה אל בית־שׁכֶנתה. קָם וַיַּֽעַשֹ את אשׁר בִּקַּשְׁתִּיו. שָׁמַֽעְנוּ בְּקוֹלוֹ וַנַּֽעַשׂ את־כָּל אשׁר בִּקֵּשׁ.

קְרָא:

מַדּוּעַ יְשַׁבְתם הַרְחֵק מֵאָהֳלֵֽנוּ? הָלַכְנוּ

הָלֹךְ ודבר. בֵּאֵר לִי את שֵׁעוּרִי באר היטב. שִׁמְעוּ שמע! ראה רְאִיתִיו! דַּבֵּר דְּבָריך ואשׁמעה! בּואה־נא לְבַקְּרֵֽנִי! יָקם וְיֵלך! ילבשׁ את הילד! יתכס בִּשְׂמִיכָתוֹ! אַל תּשׁתּ יין! אל תֶּֽרב לדבר! רחל שׁבה מבית ספרה וַתּשׂם את ספריה בַּאֲרוֹן־הספרים. בִּקּשׁתיו לשֶׁבת וישב. בִּקּשׁונו לקום וַנָּֽקָם. נתנו לו מַֽיִם וַיּשתּ. הלכתי לֶחָנות וָאֵֽקן את כל הַדָּרוּשׁ לִי.

 

מקראות    🔗

א. הָאֲגוֹרָה

יוֹם אחד נָתְנה אִמּוֹ של דָּן אֲגוֹרָה לִבְנָהּ. שָׂמַח

דָּן שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וַיָּֽרָץ לֶחָנוּת לִקְנוֹת לוֹ מַמְתַּקִּים

וְסֻכָּרִיּוֹת. מֵרֹב־שִׂמְחָה לֹא שָׂם דן לֵב לַדֶּֽרךְ אשר הָלךְ בּהּ,

וַיִּפֹּל על אחת־הָאֲבָנִים; נָפלה הָאֲגוֹרה מִיָּדוֹ וַתֹּאבַד.

לֹא מָצָא דן את אֲגורתו וַיֵּֽשֶׁב עַל־יד הַדֶּֽרֶךְ

וַיֵּבְךְּ. עָבר שָׁם איש אחד וַיּשׁאל אוֹתוֹ: "לָֽמָּה תִבְכֶּה,

בְּנִי?"

עָנה לו דן: "אִמִּי נָתנה לי אגורה וָאָרוּץ לֶחנות לקנות

מַמְתַּקִּים, וָאֶפֹּל על אחת־הָאֲבנים וַתִּפֹּל אגוֹרתי מִיָּדִי

וַתֹּאבַד!"

שָׂם האישׁ את ידו בְּכִיסוֹ, הוֹצִיא מִשָּׁם אגורה וַיֹּֽאמֶר לדן:

“אַל־נָא תֵּבְךְּ, בְּנִי! הֵא לְךָ אגורה אַחֶֽרֶת תַּחַת הָאגורה אשׁר אָבדה לְךָ”.

לָקח דן את האגורה מִידי־הָאיש וַיָּֽקָם מֵעַל הארֶץ. אבל כַּעֲבֹר־רֶֽגַע זָלגו

עֵיניו שׁוּב דְּמָעוֹת.

“וְעַל מה תִּבְכֶּה עַתָּה?” – שאל האיש.

– “לוּלֵא אבדה לי האגורה הָראשונה” – ענה דן – "כִּי עַתָּה הָיוּ לי

שתי־אגורות".

ב. רָאשֵׁי תֵבוֹת

א“י – ארץ־ישׂראל; ת”א – תֵּל־אָביב; מפא“י – מִפְלֶֽגֶת־פּוֹעֲלֵי־ארץ־ישׂראל; השוה”צ – הַשּׁוֹמֵר הַצָּעִיר; הצה“ר – הַצִּיּוֹנִים הָרֶוִיזִיּוֹנִיסְטִים; הקה”ק – הַקֶּֽרֶן־הַקַּיֶּֽמֶת; קה“י – קֶֽרֶן־הַיְסוֹד; שׁה”פ – שֵׁם־הַפֹּֽעַל; עפ“ר – עַל־פִּי־רֹב; ז”ל – זִכְרוֹ לִבְרָכָה; ע“ד – עַל־דְּבַר אוֹ עַל־דֶּֽרֶךְ; ע”י – עַל־יַד אוֹ עַל־יְדֵי.

ג. “הִלְכוֹת־נְסִיעָה” (ע"פ דרויאנוב)

אַיזִיק הָעֶגְלוֹן רָגִיל הָיה ללמּד לנוֹסְעָיו “הִלְכוֹת־נְסִיעָה”: “כְּשֶׁהָעֲגָלָה תִּהְיֶה עוֹלָה בָּהָר – מוּטָב שֶׁתַּעֲלוּ אַחֲרֶֽיהָ בָּרֶֽגֶל, מִשּׁוּם צַֽעַר־בַּעֲלֵי־חַיִּים; כּשהעגלה תְּהֵא יוֹרדת מֵההר – מוּטָב שֶׁתֵּרדו אחריה ברגל, מִשּׁוּם סַכָּנָה; כשהעגלה תְּהֵא הולכת בְּמִישׁוֹר – מוטב שֶׁתֵּלכו אחריה ברגל, מִשּׁוּם שֶׁמִּישׁוֹר יָפה לְטִיּוּל”. – “וְאֵימָתַי נֵשֵׁב בָּעֲגלה?” – “כְּשֶׁנַּעֲמֹד לִרְעוֹת”.

ד. קִצּוּרִים

ה‘, (ה)א’ – (הָ)אָדוֹן; (הַ)גב' – (הַ)גְּבֶֽרֶת; כב' – כְּבוֹדוֹ, כְּבוֹדָהּ; ר' – רְאֵה, רַבִּים, רַבִּי; ז' – זָכָר; נ' – נְקֵבָה; זו"נ – זָכָר וּנְקֵבָה

ה. מֵעַל נַֽחַל־אַרְנוֹן (מ. נאור)

“הָיֹה הָיְתָה מְכַשֵּׁפָה…”

מֵעַל לְרֹאשֵֽׁינוּ לוֹהֶֽטֶת שֶֽׁמֶשׁ־הַצָּהֳרַֽיִם,

אוּלָם אֲנַֽחְנוּ בְּפֶֽתח־הַמְּעָרָה נִשְׁאַֽרְנוּ וּלְתוֹכָהּ לֹא

נִכְנַֽסְנוּ. הִיא הַמְּעָרָה אֲשֶׁר בֵּין נְקִיקֵי־הַסְּלָעִים אֲשֶׁר

מִמַּֽעַל לְנַֽחַל־אַרְנוֹן, הַמְּעָרָה אֲשֶׁר גָּֽרָה בָּהּ

הַמְכַשֵּׁפָה לְפָנִים.

“הָיֹה הָיְתָה מְכַשֵּׁפָה…”

עֽוֹמַר, הָרוֹעֶה הַצָּעִיר, שׁוֹכֵב פְּרַקְדָּן בְּצֵל

אַחַד־הַסְּלָעִים וּמְסַפֵּר. עוֹד מֵהַבֹּֽקֶר נִטְפַּל אֵלֵֽינוּ

הַנַּעַר וַיֵֽלֶךְ אִתָּֽנוּ בְּכָל־אֲשֶׁר הָלַֽכְנוּ וַיּוֹלִיכֵֽנוּ

בִּשְׁבִילִים נַעֲלָמִים.

"וּבַיָּמִים הָהֵם וְעַם־הָאָֽרֶץ בָּאֳהָלִים יִשְׁכֹּן

וּבָתִּים לֹא יִבְנֶה לוֹ. אַךְ הַמְכַשֵּׁפָה לְבַדָּהּ קָבְעָה אֶת

שִׁבְתָּהּ בַּמְּעָרוֹת וַתַּֽעַשׂ מַעֲשֶֽׂיהָ בְּהֵחָבֵא. וְהָעָם

אֲשֶׁר בַּסְּבִיבָה דָּאַג לַעֲדָרָיו וְלִילָדָיו וְהָיָה מַעֲלֶה לָהּ

מִדֵּי־פַֽעַם מַס וּמַתָּנוֹת, כִּי גָּדוֹל הָיָה כֹּחַ־הָאִשָּׁה

וְעָצוּם מְאֹד.

וְלִזְקַן־הַשְּׁבָטִים בֵּן, יֶֽלֶד נֶחְמָד וְחָכָם

לְהַפְלִיא. וְכַאֲשֶׁר יִגְדַּל הַיֶּֽלֶד, כֵּן תֵּלֵךְ וְתִגְדַּל

חָכְמָתוֹ וְתִרְבֶּֽינָה יְדִיעוֹתָיו; וְאָבִיו אֲהֵבוֹ וַיִּשְׁמֹר

עָלָיו כִּשְׁמֹר־אִישׁ עַל בָּבַת עֵינוֹ. וְאֶת אָהֳלוֹ נָטָה מִחוּץ

לַמַּחֲנֶה, הַרְחֵק מִן הַמַּחֲנֶה, לְבַל תִּשְׁלֹט עֵין־זָר בַּיֶּלֶד

וְהֵבִֽיאָה עָלָיו פֶּֽגַע אוֹ מַחֲלָה.

וְאוּלָם בְּאַחַד־לֵילוֹת־הָאֲפֵלָה נָדְדָה

שְׁנַת־הַנַּֽעַר. קַדַּֽחַת־פִּתְאֹם תְּקָפַֽתּוּ וְעֵינָיו שַׁלְהָבוֹת.

וַיְבַהֲלוּ וַיָּבִֽיאוּ אֵלָיו אֶת טוֹבֵי־הָרוֹפְאִים אֲשֶׁר

בַּשְּׁבָטִים מִסָּבִיב, וְאֶת הַכֹּהֲנִים הַמְבִינִים כָּל־דָּבָר

אָסְפוּ – וְלֹא הוֹעִֽילוּ לוֹ. וְלַֽחַשׁ עָבַר

בַּמַּחֲנֶה: הַמְכַשֵּׁפָה! כִּי זֶה יָמִים רַבִּים אֲשֶׁר לֹא זָכַר

הַזָּקֵן אֶת הָאִשָּׁה וְגַם מַתָּת לֹא שָׁלַח לָהּ.

וְאוּלָם הַכֹּהֵן הֶחָכָם מִכָּל־אָדָם

וּמִכָּל־שְׁלִיחֵי־הַשָּׂטָן וְעוֹשֵׂי־דְבָרוֹ הִרְגִּיעַ אֶת הָאָב

וְאֶת הַנֶּאֱסָפִים:

"אַל פַּֽחַד וְאַל דְּאָגָה. רַק מַחֲלָה הִיא וְחָלְפָה

וְאֵינֶֽנָּהּ. כִּי עַל־כֵּן מֵאלֹהִים יָצָא הַדָּבָר, לְמַֽעַן

נַסּוֹתֵֽנוּ בֶּאֱמוּנָתֵֽנוּ. הָֽבָה נִתְפַּלֵּל אֵלָיו, הוּא יִשְׁלַח

אֶת מַלְאָכוֹ וְהִצִּילָֽנוּ מִידֵי־הַמַּשְׁחִית".

וַתִּתְפַּלֵּל כָּל־הָעֵדָה. הַנָּשִׁים מְיַלְּלוֹת

בָּאֹֽהֶל וּמִחֽוּצָה לוֹ וְהָאָב הָאֻמְלָל בּוֹכֶה

לִמְרַאֲשׁוֹתֵי־בְּנוֹ.

__________

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר עָבְרוּ שְׁלשָׁה יָמִים וְהַנַּֽעַר

עוֹדֶֽנּוּ כּוֹאֵב וּמְפַרְפֵּר בֵּין הַחַיִּים וְהַמָּֽוֶת, וַיִּרְגַּז

הָעָם בְּאֹהָלָיו. נָגַע עַד נַפְשָׁם כְּאֵבוֹ שֶׁל הָאָב וַיְהִי כְּמוֹ

כְּאֵבָם הֵם. וַיִּהְיוּ הָעָם צוֹבְאִים עַל פֶּֽתַח־הַמְּעָרָה, כִּי

לֹא הֵעֵֽזּוּ הִכָּנֵס פְּנִֽימָה, וַיִּתְחַנְנוּ לִפְנֵי הָאִשָּׁה

הַמְכַשֵּׁפָה וַיְדַבְּרוּ עַל לִבָּהּ, שֶׁתָּשִׁיב יָדָהּ וְתָסִיר

מֵעַל הַחוֹלֶה אֶת מַחֲלָתוֹ, אוּלָם תְּשׁוּבָה לֹא קִבְּלוּ, כִּי

יָשְׁבָה הָאִשָּׁה לָבֶֽטַח בְּתוֹךְ מְעָרָתָהּ.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר אֲחָדִים יִתְרַגְּזוּ וְקִלְלוּ קְלָלוֹת

נִמְרָצוֹת וַיִּקְרְאוּ עַל רֹאשָׁהּ שֶׁל אֵֽשֶׁת־הַשְּׂטָנִים את

חֲמַת־אֱלוֹהַּ מֵעָל – אַךְ גַּם הֵם לֹא נַעֲנוּ.

אָז יוֹפִיעַ עַם רַב עִם הַכֹּהֵן וְהָאָב וְהַיֶּֽלֶד

הַחוֹלֶה נִשָּׂא בְיָדָם. וַיָּבֽוֹאוּ עַד פֶּֽתַח הַמְּעָרָה

וַיַּשְׁכִּֽיבוּ שָׁם את הַחוֹלה על אַחַת־הָאֲבָנִים,

וְרֹאשׁ־הַכֹּהֲנִים פָּנָה לְתוֹךְ־הַמְּעָרָה בְּדַבְּרוֹ וַיִּדְרֹשׁ

מֵאֵת הָאִשָּׁה לַעֲשׂוֹת בִּלְהָטֶֽיהָ וּלְהָסִיר את מַחֲלַת־הַנַּֽעַר

מֵעָליו, לְמַֽעַן יָשוב וְחָיָה לְשִׂמְחת־אָבִיו וּלְתִקְוָה

לָעָם – וְאוּלָם דִּמְמַת־מָֽוֶת שָׂרְרָה בַמְּעָרָה, כִּי הִקְשְׁתה הָאִשּׁה את לִבָּהּ.

וּלְפֶֽתַע, וְהִנֵּה כְּמוֹ צֵל עָבַר עַל

פְּנֵי־הַחוֹלֶה. לְרֶֽגַע פָּקַח את עֵינָיו, נֶאֱנַח דֹּם וַיִּגְוַע

וְיָמֹת.

וַיִּצְעַק הָעָם צְעָקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה, כִּי גָּדוֹל

שִׁבְרָם, וַיִּתְפָּרְצוּ רַבִּים לְתוֹךְ הַמְּעָרָה לַעֲשׂוֹת שְׁפָטִים

בִּשְׂנוּאַת־נַפְשָׁם – וַיִּמְצְאוּ את

הַזְּקֵנָה יְשֵׁנָה שֵׁנָה עֲמֻקָּה לְיַד־הַמְּדוּרָה, וְהֶחָתוּל אשר

לָהּ גַּם הוּא שׁוֹכֵב בְּחֵיקָהּ וּמְנַמְנֵם.

וַיָּבִֽינוּ, כִּי אָמְנָם יַד־הַשָּׂטָן בַּדָּבָר

לְיַשֵּׁן את האשה וּלְהַפִּיל עָלֶֽיהָ תַּרְדֵּמָה, לְמַֽעַן לֹא תֵדַע

וְלֹא תַרְגִּישׁ וְלֹא תַעֲזֹר, וַיִּגְמְרוּ אֹֽמֶר לְהַשְׁמִיד אֶת

שְׁלִיחֵי־הַשָּׂטָן וְאֶת עוֹשֵׂי־דְבָרוֹ מִתַּֽחַת־הַשָּׁמָֽיִם.

וַיִּקְחוּ את האִֽשה הַמְכַשֵּׁפָה וַיְּבִיאֽוּהָ

לִפְנֵי־זִקְנֵי־הַשֵּֽׁבֶט, וַיֵּצֵא דִּינָהּ לָמוּת. אָז יַעֲלֽוּהָ עַל

רֹאשׁ־צוּק־הַסֶּֽלַע אֲשֶׁר תִּרְאֽוּהוּ נִשְׁקָף עַל־פְּנֵי הָאַרְנוֹן,

וַיַּפִּילֽוּהָ לְמַֽטָּה, וַתִּתְגּוֹלֵל וַתִּצְלֹל

בְּמֵי־הַנָּֽחַל.

וְדָמָהּ הוּא אֲשֶׁר הֻתַּז עַל קִירוֹת־הַסֶּֽלַע מִסָּבִיב וּצְבָעָם, וְהִנָּם אֲדֻמִּים עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

ו. הַקֶּֽרֶן הַקַּיֶּֽמֶת לְיִשְׂרָאֵל

הַקֶּֽרֶן הַקַּיֶּֽמֶת לְיִשְׂרָאֵל רוֹכֶֽשֶׁת

קַרְקָעוֹת בְּאֶֽרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְקִנְיַן־נֶֽצַח לְעַם יִשְׂרָאֵל וּמַכְשִׁירָה אוֹתם לְיִשּׁוּב ע“י עֲבוֹדוֹת־יִבּוּשׁ וְיֵעוּר וע”י סִדּוּר־הַסְפָּקַת־הַמַּֽיִם. הַקֶּרן מַחְכִּירה את קַרְקְעוֹתֶֽיה לְמִתְיַשּׁבים יְהוּדִים הַמְשַׁלְּמִים להּ רַק דְּמֵי־חֲכִירה מִינִימַלִיִּים; עִם רִבּוּי־הַקַּרְקָעוֹת הַנִּתָּנוֹת בַּחֲכִירָה תֵּקַל עֲבוֹדַת הַהִתְיַשְּׁבוּת בִּכְלָלהּ, הֱיוֹת וְהַמִּתְישבים יִהְיוּ פְּטוּרִים מן הַהוֹצָאה הַגְּדוֹלה שֶׁל קְנִיַּת־קַרְקַע. מִצַּד שֵׁנִי מַבְטִיחַ הַצִּבּוּר לְעַצְמוֹ אֶת הַבִּקֹּֽרֶת עַל הַהִתְישׁבוּת, מוֹנֵעַ בְּעַד סַפְסָרוּת וְשׁוֹמר על זְכֻיּוֹת־הָעוֹבד. כְּשֵׁשׁ־מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים אֶֽלֶף דּוּנַם גָּאֲלָה עַד היוֹם הקרן הקימת. חֶלְקָם הַגָּדוֹל שֶׁל קרקעות אֵֽלֶּה כְּבָר מְיֻשָּׁב אִכָּרִים יְהוּדִים אוֹ כְּבר הָכְשׁר לַהִתְישׁבות.

בְּשָׁרוֹן וּבִיהוּדָה, מֶרְכַּז־מַטָּעֵי־הֶהָדָר בָּאָרֶץ, שַׁיָּכים לַקּרֶן הַקּימת 200.000 דּוּנַם.

בְּעֵֽמֶק־יִזְרְעֶאל נוֹסַד, עַל 183.000 דּוּנַם שֶׁל אַדְמַת־הקּרן־הקימת, הגדוֹל בְּגוּשֵׁי־הַמושׁבוֹת הָעִבְרִיּוֹת

שֶׁנּוֹצַר בָּאָֽרֶץ לְאַחַר־הַמִּלְחמה וְכוֹלל 40 יִשּׁוּבִים הַחַיִּים עַל הָאִכָּרוּת הַמְעֹרֶֽבֶת (זְרָעִים, מַטָּעים, מֶֽשֶׁק־חָלָב וְגִדּוּל־עוֹפוֹת). רְכִישַׁת־הָעֵֽמֶק סִיְעָה לִיצִירָתוֹ שֶׁל מַעֲמָד חַקְלָאִי עובד בָּאָֽרֶץ וְהֶחֱזִֽירָה לְעַם־ישׂראל את אַחַד־הַשְּׁטָחִים הַפּוֹרִיִּים שֶׁבְּאַרְצו.

בַּגָּלִיל גָּאֲלָה הקרן־הקימת 120.000 דונם, בְּעֵֽמֶק־הַיַּרְדֵּן – כשׁבעים אלף, בַּשּׁוֹמְרוֹן – כִּשְׁלשִׁים אֶֽלֶף.

בִּירוּשָׁלַֽיִם, בִּירַת־אַרְצֵֽנוּ, הִסְפִּיקָה

הקרן הקימת קַרְקַע לִשְׁכוּנוֹת שׁוֹנוֹת וּלְבִנְיָנִים צִבּוּרִיִּים רַבִּים, כְּמוֹ הַגִּמְנַסִּיָּה, בֵּית־הַמּוֹסָדוֹת הַצִּיּוֹנִיִּים הַמֶּרְכָּזִיִּים (בֵּית־הקרן הקימת, בֵּית־קֶֽרֶן־הַיְסוֹד, בֵּית־הַסּוֹכְנוּת הַיְּהוּדִית), הָאוּנִיבֶרְסִיטָה וְעוֹד. גַּם הַיְּשׁוּבִים הַחַקְלָאִיִּים הַסְּמוּכִים לִירוּשָׁלַֽיִם הוּקְמוּ עַל קַרְקַע־הַקֶּהַ"קּ.

בְּתֵל־אָבִיב נִבְנְתָה הַגִּמְנסיה “הֶרְצְלִיָּה” (שֶׁשִּׁמְשׁה גַּרְעִין־יִשּׁוּב־תּל־אביב בִּכְלָל) וְעוֹד מוֹסָדות צִבּוּרִיִּים אֲחֵרִים על אַדְמַת־הקרן הקימת. מִלְּבַד־זֹאת סִיְּעָה הַקֶּֽרֶן לְהַרְחָבת־הָעִיר ע"י קְנִיַּת־קַרְקַע

לִשְׁכוּנוֹת־הַצָּפוֹן.

בְּחֵיפָה, הָעִיר אֲשֶׁר עָתִיד כַּלְכָּלִי מַזְהִיר מֻבְטָח להּ ע"י נְמֵלָהּ הַטִּבְעִי הַגָּדוֹל (מִפְרַץ־עַכּוֹ), רָכְשָׁה הַקּרן הַקּימת 60.000 דּוּנם עַל שׂפת־הַמִּפְרָץ וְהִכְשִׁירָה אותם

לְיִשּׁוּב חַקְלַאי־לְמֶחֱצָה בִּסְבִיבַת־הָעִיר. חָמֵשׁ קִרְיוֹת נִבְנוּ עַל קַרְקָעוֹת אֵֽלֶּה.

ז. זֶֽמֶר לְשַׁבָּת (ח. נ. ביאליק)

הַחַמָּה מֵרֹאשׁ־הָאִילָנוֹת נִסְתַּלְּקָה –

בֹּֽאוּ וְנֵצֵא לִקְרַאת־שַׁבָּת הַמַּלְכָּה!

הִנֵּה הִיא יוֹרֶדֶת, הַקְּדוֹשָׁה, הַבְּרוּכָה,

וְעִמָּהּ מַלְאָכִים, צְבָא־שָׁלוֹם וּמְנוּחָה.

בֹּֽאִי, בֹּֽאִי, הַמַּלְכָּה!

בֹּֽאִי, בֹּֽאִי, הַמַּלְכָּה! –

שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מַלְאֲכֵי־הַשָּׁלוֹם!

קִבַּֽלְנוּ פְּנֵי־שַׁבָּת בִּרְנָנָה וּתְפִלָּה,

הַבַּיְתָה נָשֽׁוּבָה בְּלֵב מָלֵא גִילָה;

שָׁם עָרוּךְ הַשֻּׁלְחָן, הַנֵּרוֹת יָאִֽירוּ,

כָּל־פִּנּוֹת־הַבַּיִת יִזְרְחוּ, יַזְהִיֽרוּ.

שַׁבַּת־שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!

שַׁבַּת־שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!

בֹּאֲכֶם לְשָׁלוֹם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם!

שְׁבִי, זַכָּה, עִמָּֽנוּ וּבְזִיוֵךְ נָא אֽוֹרִי

לַֽיְלָה וָיוֹם – אַחַר תַּעֲבֹֽרִי.

וַאֲנַחְֽנוּ נְכַבְּדֵךְ בְּבִגְדֵי־חֲמוּדוֹת,

בִּזְמִירוֹת וּתְפִלּוֹת וּבְשָׁלֹש סְעֻדּוֹת.

וּבִמְנוּחָה שְׁלֵמָה,

וּבִמְנוּחָה נְעִימָה,

בָּרְכֽוּנִי לְשָׁלוֹם, מַלְאֲכֵי־הַשָּׁלוֹם!

הַחַמָּה מֵרֹאשׁ־הָאִילָנוֹת נִסְתַּלְּקָה –

בֹּֽאוּ וּנְלַוֶּה אֶת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה!

צֵאתֵךְ לְשָׁלוֹם, הַקְּדוֹשָׁה, הַזַּכָּה!

דְּעִי: שֵֽׁשֶׁת יָמִים אֶל שׁוּבֵךְ נְחַכֶּה!

כֵּן לַשַּׁבָּת הַבָּאָה!

כֵּן לַשַּׁבָּת הַבָּאָה!

צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם!

ח. זָכוֹר אֶת יוֹם־הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ!    🔗

וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַֽיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם, וַיְכַל

אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת

בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְבָֽרֶךְ

אֱלֹהִים אֶת יוֹם־הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת

מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.

(ספר בְּרֵאשִׁית, פרק ב', פסוקים א–ג).

ט. יוֹסֵף מוֹקִיר־שַׁבָּת (אגדה)

אִישׁ עָנִי הָיָה בָּעִיר בָּבֶל וּשְׁמוֹ יוסף. וּלְיוֹסֵף שָׁכַן, אִישׁ פַּרְסִי עָשִׁיר, מַכְנִי שְׁמוֹ. היָה יוסף עוֹבד בִּשְׂדוֹת־הַפַּרְסִי וּבִכְרָמיו: חוֹרֵשׁ, זוֹרֵעַ, קוֹצר וּבוֹצר. וַאֲדוֹנָיו הֶעֱבִידוֹ עֲבוֹדַת־פֶּֽרֶךְ כָּל־היּום, מֵעֲלוֹת הַשַּֽׁחַר עַד צֵאת־הַכּוֹכָבִים, בְּשָׂכָר מִצְעָר. וְיֵשׁ שֶׁהיה גַּם מְקַפֵּחַ את שְׂכָרוֹ הַדַּל וּמְרַמֵּֽהוּ בְמִדָּה וּבְמִשְׁקָל. כָּֽכָה חַי יוֹסֵף חַיֵּי־עֹֽנִי וְדֹֽחַק, אֲבָל את יוֹם־שַׁבַּת־קֹֽדֶשׁ הָיָה מְכַבֵּד בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבְמַלְבּוּשׁ נָאֶה כְּאַחַד־הָעֲשִׁירִים, וּלְפִיכָךְ קָרְאוּ לוֹ: יוֹסֵף מוֹקִיר־שַׁבָּת.

וַיְהִי היום, וּמַכְנִי יוֹשֵׁב על יְצוּעוֹ, וְהִנֵּה אִישׁ זָקֵן עוֹמד עָליו וּמַרְאֵֽהוּ נוֹרָא־הוֹד: פָּנָיו מְאִירִים כַּחַמָּה, עיניו –כִּבְרָקִים וְקוֹלוֹ כְּקוֹל־הָרַֽעַם: “הוֹי, עוֹשֵׁק־דָּל! יָדַֽעְתִּי אֶת מַעֲשֶֽׂיךָ וְאֶת רֹעַ־לִבֶּֽךָ! לָכֵן הִנֵּה יום בָּא, וְכָל־הַהוֹן וְהָעֹֽשֶׁר אֲשׁר אָסַֽפְתָּ בְּעֹֽשֶׁק וּבְחָמָס יֻקַּח מִמְּךָ וְהָיָה לַאֲשֶׁר לוֹ הוּא: מִיּוֹסֵף בָּא לְך, וּלְיוֹסֵף יָשׁוּב”! וַיִיקַץ – וְהִנֵּה חֲלוֹם.

וַיְהִי מַכְנִי סַר וְזָעֵף כל־אוֹתוֹ הַיּוֹם. מַה יַעֲשֶׂה וְיַצּיל אֶת הוֹנו מִיָּדוֹ שֶׁל יהודי זה? – עָמַד וּמָכר את כל־נְכָסָיו וַיִּֽקֶן לוֹ מַרְגָּלִית אַחַת יְקָרָה וַיִּטְמְנָהּ בְּכוֹבָעוֹ. אמר: “מֵעַתָּה אֶשָּׂא את הוֹני עִמָּדי וְאֶשְׁמְרֶֽנּוּ כְּבָבַת־עֵיני. וְאַתָּה, יוֹסֵף, הוֹאֵל־נָא וְחַכֵּה עַד בּוֹא־הוֹני לְיָדְֽךָ; וְעַד הַיּום הַהוּא – עָבְדֵֽנִי־נָא עָבֹד!” כֹּה חָשַׁב בְּלִבּוֹ וַיְהִי שָׂמֵחַ.> יוֹם אֶחָד הָיָה מַכְנִי מְהַלֵּךְ עַל גֶּֽשֶׁר. פִּתְאֹם נָשְׁבָה הָרוּחַ וַתָּטֶל אֶת כּוֹבָעו עִם הַמַּרְגָּלית אשׁר בְּתוֹכוֹ לְתוֹךְ־הַנָּהָר. מִהֵר מַכְנִי וַיִקְפֹּץ הַמַּֽיְמָה – אַךְ לַשָּׁוְא: הַמַּרְגָּלית אָבְדָה וְאֵינֶֽנָּהּ. בְּעֶֽרֶב־שַׁבָּת יָרַד דַּיָּג אֶל הנּהר, פָּרַשׂ רֶשֶׁת וְהֶעֱלָה דָּג גָּדוֹל וְכָבֵד. בָּא הָעִֽירָה לְמָכְרוֹ, וְאֵין־קוֹנֶה, כּי גדוֹל היָה הַדּג וּמְחִירוֹ רַב. אמר הַדַּיָּג אֶל לִבּוֹ: “אֵלֵךְ לְיוֹסֵף מוֹקִיר־שַׁבּת. רָגיל הוּא עָנִי זֶה לִקְנוֹת דָּגִים לְשַׁבּת בְּדָמִים מְרֻבִּים”. קָנה יוסף את הדג וַיִּמְצָא את הַמַּרְגָּלִית בְּקִרְבּוֹ. וְאוֹתוֹ זָקֵן אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא הָיָה.

י. שְׁמוֹת־חִבָּה וְהַקְטָנָה

כֶּֽלֶב – כְּלַבְלַב

חָתוּל – חֲתַלְתּוּל

יָרֹק – יְרַקְרַק, יְרַקְרֹֽקֶת, יְרַקְרַקִּים, ־קּוֹת.

קָטָן – קְטַנְטַן, קְטַנְטֹֽנֶת, קְטַנְטַנִּים, ־נּוֹת.

י"א. שֵׁם־הַיַּֽחַס

עֵֽבֶר – עִבְרִי, עִבְרִיָּה (עִבְרִית), עִבְרִיִּים (עִבְרִים), עִבְרִיּוֹת.

עֲֽרָב – עֲרָבִי, עַרְבִיָּה (עֲרָבִית), עַרְבִיִּים (עֲרָבִים), עַרְבִיּוֹת.

י"ב. כְּתִיב מָלֵא וּכְתִיב חָסֵר

א. אֹֽהֶל – אהל, אוהל; מֻבְטַח – מבטח, מובטח; תֵּֽכֶף – תכף, תיכף.

ב. קַיָּם – קים, קיים; קַיֶּֽמֶת – קימת, קיימת; שַׁיָּךְ – שיך, שייך.

ג. גָּוֹעַ – גוע, גווע; כַּוָּנָה – כונה, כוונה.

י"ג. הָאוּנִיבֶרְסִיטָה הָעִבְרִית בִּירוּשָׁלַֽיִם

כַּאֲשֶׁר הֵקיץ עַמֵּֽנוּ מֵהַתַּרְדֵּמה הָעֲמֻקּה אֲשׁר הָיָה שָׁקוּעַ בָּהּ מֵאות בַּשָּׁנִים וַיִּגַּשׁ לִבְנוֹת מֵחָדָשׁ את מוֹלַדְתּוֹ הַקְּדוּמָה, הֵבִינוּ מוֹרינו ומְעוֹרְרינו שֶׁלֹּא מוֹלֶֽדֶת בִּלְבַד דְּרוּשָׁה לָֽנוּ, שֶׁיְהי רֹב־עַמּֽנו חַי בהּ, אֶלּא גּם מֶרְכָּז לָרוּחַ וְלַנֶּֽפֶשׁ, אֲשֶׁר עֵיני־כָּל־בְּני־הַגּוֹלה תִּהְיֶֽינָה נְשׂוּאוֹת אֵלָיו. וְעַל־כֵּן לֹא מִקְרֶה הוּא שֶׁמַּנְהִיגֵֽנוּ, נְשִׂיא־הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית ד“ר חַיִּים וַיְצְמָן, מָצָא לְנָכוֹן וּלְנָחוּץ לְהַכְרִיז על פְּתִיחת־הָאוּנִיבֶרְסִיטָה שֶׁלָּֽנוּ תֵּֽיכֶף בְּהַתְחָלַת־עֲבוֹדת־הַבִּנְיָן, כַּאֲשֶׁר אַךְ נִגַּֽשְׁנוּ לְאַרְגֵּן וּלְסַדֵּר אֶת דַּרְכֵי־עֲבוֹדָתֵנוּ לֶעָתִיד. “הָאוּנִיבֶרסיטה הָעִבְרִית” – אָמַר לָֽנוּ אָז ד”ר וַיצמן – “הַמּוֹסָד אֲשֶׁר הַתּוֹרָה הָעִברית וְהַמֶּֽרֶץ הָעִברי יִתְּנוּ בּוֹ את נִשְׁמָתם, תִּהְיֶה לְחֵֽלֶק מַשְׁלים אֶת בִּנְיָנֵֽנוּ הַלְּאֻמִּי הַהוֹלֵךְ וְנִבְנֶה. נִשְׁמַת־עַמֵּנו הַתּוֹעָה תִּמְצָא פֹּה את שְׁמֵי־מְנוּחָתהּ לְבַל תִּהְיֶה עוֹד נָעָה וְנָדה בְּלִי־הֶֽרֶף וּלְלֹא־תוֹעֶֽלֶת”. מֵאָז עָבְרוּ שָׁנים. בִּנְיָנים יְשָׁנִים תֻּקּנוּ וַחֲדָשׁים נִבְנו. על הַר־הַצּוֹפִים מִתְפַּתַּֽחַת וּגְדֵלָה שְׁכוּנַת־הָאוּנִיבֶרְסִיטָה – הָרֹֽבַע הַלַּטִינִי שׁל בִּירת־אַרְצֵנוּ. עַל הר־הַצּוֹפִים, בַּמָּקוֹם אשׁר שָׁם הֵקִים טִיטוֹס שַׂר־צְבָא־הָאוֹיֵב את מַחֲנֵֽהוּ, בְּשִׂימוֹ את הָעִיר בַּמָּצוֹר, מְקימים אֲנַֽחְנוּ כַּיּוֹם את מֶרְכַּז־נֶֽפֶשׁ־הָאֻמָּה וּמָעֹז־רוּחָהּ.

י"ד. לְשׁוֹן־הַמִּשְׁנָה

א. יִהְיֶה, יְהִי – יְהֵא; תִּהְיֶה, תְּהִי – תְּהֵא.

ב. מָצְאוּ אֶת רַבִּי חֲנִינָא – מָצְאוּ (מְצָאֽוּהוּ) לְרַבִּי חֲנִינָא.

ג. יָשֹׁב, לָשֶֽׁבֶת – לֵשֵׁב, לישׁב (ע"ד תֵּשֵׁב); נָתֹן, לָתַת – לִתֵּן, ליתן (ע"ד תִּתֵּן); לָקֹחַ, לָקַֽחַת – לִקַּח, ליקח (ע"ד תִּקַּח).

ד. אָמְרוּ לְרַבִּי חֲנִינָא – אָמְרוּ לוֹ לְר' חנינא. עֵטוֹ של דן.

ט"ו. הַפְּעָלִים הַמָּרְכָּבִים    🔗

א. עלה (פּ’־גְּרוֹנִית וְל"ה).

בנין־קל – מקור: עָלֹה; שה"פ: עֲלוֹת, לַעֲלוֹת; עבר: עָלִֽיתִי… עֲלִיתֶם…; עתיד: אֶעֱלֶה, תַּעֲלֶה (תַּֽעַל, 206; וַתַּֽעַל, 208)…; צווי: עֲלֵה! עֲלִי!… הוה: עוֹלֶה, עוֹלָה…

בנין־נפעל – מקור: הֵעָלֵה; שה"פ: (לְ)הֵעָלוֹת; עבר: נַעֲלֵֽיתִי… נָעֲלָה, נֶעֶלְתָה… עתיד: אֵעָלֶה, תֵּעָלֶה (תֵּעָל, וַתֵּעָל)… צווי: הַעֲלֵה! הַעֲלִי!… הוה: נַעֲלֶה, נַעֲלָה…

ב. ראה (ע’־גְּרוֹנִית וְל"ה)

בנין־קל – מקור: רָאֹה; עתיד: אֶרְאֶה (וָאֵֽרֶא)… יִרְאֶה (יֵֽרֶא, וַיַּרְא)…

בנין־הפעיל – מקור: הַרְאֵה; שה"פ: (לְ)הַרְאוֹת; עבר: הֶרְאֵֽיתִי… הֶרְאֲתָה…

בנין־התפעל – מקור: הַתְרָאֵה; שה"פ: (לְ)הַתְרָאוֹת; עבר: הִתְרָאֵֽיתִי… הִתְרָאֲתָה…; עתיד: אֶתְרָאֶה…; צווי: הִתְרָאֵה! הִתְרָאוּ!… הוה: מִתְרָאֶה, מִתְרָאֶה (מִתְרָאֵית)…

ג. יצא, ירא (פ“י וְלֹ”א).

a. בנין־קל – מקור: יָצֹא; שה"פ: צֵאת, לָצֵאת; עתיד: אֵצֵא… תֵּצְאִי… תֵּצֶֽאנָה. צווי: צֵא! צְאִי! צְאוּ! צֶֽאנָה! הוה: יוֹצֵא, יוֹצֵאת, יוֹצְאִים…

a. בנין־הפעיל – מקור: הוֹצֵא; שה"פ: (לְ)הוֹצִיא; עבר: הוֹצֵֽאתִי… הוֹצִיא, הוֹצִֽיאָה…; עתיד: אוֹצִיא… יוֹצִיא (וַיּוֹצֵא)… צווי: הוֹצֵא! הוֹצִֽיאִי!… הוה: מוֹצִיא, מוֹצִיאָה…

b. בנין־קל – מקור: יָרֹא; שה"פ: יְרֹא, לִירֹא; עבר: יָרֵֽאתִי… יָרֵא, יָרְאָה…; עתיד: אִירָא… תִּירְאִי… צווי: יְרָא! יִרְאִי!… הוה: יָרֵא, יְרֵאָה, יְרֵאִים…

ד. ירה (פ“י וְל”ה).

בנין־הפעיל – מקור: הוֹרֵה; שה"פ: (לְ)הוֹרוֹת; עבר: הוֹרֵֽיתִי… הוֹרָה, הוֹרְתָה…; עתיד: אוֹרֶה… תּוֹרִי, יוֹרֶה (יוֹר, וַיּוֹר)… צווי: הוֹרֵה!… הוה: מוֹרֶה, מוֹרָה…

ה. נטה, נכה (פ“נ וְל”ה).

בנין־קל – מקור: נָטֹה; שה"פ: (לִ)נְטוֹת; עתיד: אֶטֶּה (וָאֵט)… יִטֶּה (יֵט, וַיַּט)…

בנין־הפעיל – מקור: הַכֵּה; שה"פ: (לְ)הַכּוֹת; עבר: הִכִּֽיתִי… הִכָּה, הִכְּתָה…; עתיד: אַכֶּה (וָאַךְ)… יַכֶּה (וַיַּךְ)…; צווי: הַכֵּה! (הַךְ!) הַכִּי!… הוה: מַכֶּה, מַכָּה…;

ו. ברר (ע"ע גרוניות).

בנין־קל – מקור: בָּרֹר, בֹּר; שה"פ: בֹּר, לָבֹר, לִבְרֹר; עבר: בָּֽרֹתִי… בַּר, בְּרֶה… (בָּרַֽרְתִּי…); עתיד: אָבֹר, תָּבֹר (וַתָּֽבֶר, 208), תָּבֹֽרִי… תְּבֹרֶֽינָה; צווי: בֹּר! בֹּֽרִי!…

ז. רעע (ע"ע גרוניות).

בנין־הפעיל – מקור: הָרֵעַ; שה"פ: (לְ)הָרַע; עבר: הֲרֵעֹֽתִי… הֵרַע, הֵרֵֽעָה; עתיד: אָרַע, תָּרַע (וַתָּֽרַע)… יָרֵֽעוּ…; צווי: הָרַע! הָרֵֽעִי!… הוה: מֵרֵעַ, מְרֵעָה…

טז. פְּעָלִים מְקֻטָּעִים    🔗

א. מָקוֹר: הָלֹךְ; עָבַר: הָלַֽכְתִּי… הֹוֶה: הוֹלֵךְ… אבל שֵׁם־הַפֹּֽעַל: (לָ)לֶֽכֶת; עָתִיד: אֵלֵךְ… צִוּוּי: לֵךְ!… הִפְעִיל: הוֹלֵךְ, (לְ)הוֹלִיךְ; הוֹלַֽכְתִּי; אוֹלִיךְ… (מִשֹּֽׁרֶשׁ ילךְ).

ב. מָקוֹר: יָקֹץ; עָתִיד: אִיקַץ… אבל שֵׁם־הַפֹּֽעַל: לְהָקִיץ; צִוּוּי: הָקֵץ!… עָבַר: הֲקִיצֹֽתִי… הֹוֶה: מֵקִיץ… (קוּץ בהפעיל).

ג. נָגשׁ – לָגֶֽשֶׁת (b, 152); עָתִיד: אֶגַּשׁ… צִוּוּי: גַּשׁ!… אבל עָבַר: נִגַּֽשְׁתִּי… הֹוֶה: נִגָּשׁ… (בנין נפעל).

ד. חָיֹה – לִחְיוֹת (כמוֹ הָיֹה,

89); עָתִיד: אֶחְיֶה…; צִוּוּי: חֲיֵה!… (ע“ד ל”ה), אבל עָבַר: חָיִֽיתִי… חָיָה אוֹ חַי, חָיְתָה אוֹ חַֽיָּה… הֹוֶה: חַי, חַיָּה, חַיִּים, חַיּוֹת (ע“ד ע”ע).

ה. מָקוֹר: טוֹב; עָבַר: טוֹב, טֽוֹבָה, טֽוֹבוּ… הֹוֶה: טוֹב, טוֹבָה…; אבל עָתִיד: אִיטַב… הִפְעִיל: הֵיטֵב, אֵיטִיב… (משׁרשׁ יְטַב).

ו. בִּנְיַן־קַל: שָׁתֹה, לִשְׁתּוֹת; בִּנְיַן־הִפְעִיל: הַשְׁקֵה, לְהַשְׁקוֹת.

י"ז. פְּעָלִים זָרִים    🔗

א. מָקוֹר: יָכֹל; עָבַר: יָכֹֽלְתִּי… יָכֹל, יָכְלָה, יָכֹֽלְנוּ, יְכָלְתֶּם… יָכְלוּ, הֹוֶה: יָכוֹל, יְכוֹלָה,

יְכוֹלִים, יְכוֹלוֹת; עָתִיד: אוּכַל, תּוּכַל, תּוּכְלִי…

תּוּכַֽלְנָה.

ב. מָקוֹר: נָתֹן; שֵׁם־הַפֹּֽעַל: תַּת, לָתֵת; עָבַר: נָתַֽתִּי… נָתַן… נָתַֽנּוּ, נְתַתֶּם… הֹוֶה: נוֹתֵן… עָתִיד: אֶתֵּן, תִּתֵּן, תִּתְּנִי, יִתֵּן, תִּתֵּן,

נִתֵּן, תִּתְּנוּ, תִּתֵּֽנָּה, יִתְּנוּ, תִּתֵּֽנָּה; צִוּוּי:

תַּן, תְּנִי, תְּנוּ, תּנָּה.

ג. מָקוֹר: כָּרֹת; שֵׁהַ"פּ: כְּרֹת, לִכְרֹת; עָבַר: כָּרַֽתִּי… כָּרַֽתְנוּ, כְּרַתֶּם, כָּרְתוּ.

ד. מָקוֹר: מָלֹא; שה"פ: (לִ)מְלֹא, (לִ)מְלֹאת; עָבַר: מָלֵֽאתִי, מָלֵֽאתָ, מָלֵאת, מָלֵא, מָלְאָה, מָלֵֽאנוּ,

מְלֵאתָם, ־תֶן, מָלְאו, מָלְאו; עָתִיד: אֶמְלָא… תִּמְלְאִי…; הֹוֶה: מָלֵא, מְלֵאָה, מְלֵאִים, מְלֵאוֹת (c, 125).

ה. מָקוֹר: מוֹת; שֵׁהַ"פֹּ: (לָ)מוּת; עָבַר: מַֽתִּי, מַֽתָּ, מַתְּ, מֵת, מֵֽתָה, מַֽתְנוּ, מַתֶּם, מַתֶּן, מֵֽתוּ;

עָתִיד: אָמוּת, תָּמוּת (וַתָּֽמָת, 208)…; הֹוֶה: מֵת, מֵתָה…

ו. מָקוֹר: אוֹר; עָבַר: אוֹר, אֽוֹרָה, אֽוֹרוֹּ… עָתִיד: אֵאוֹר, תֵּאוֹר… תֵּאֽוֹרְנָה; הֹוֶה: אוֹר, אוֹרָה, אוֹרִים, אוֹרוֹת.

ז. בִּנְיַן־קַל: שָׁחֹה, לִשְׁחוֹת; בִּנְיַן־הִתְפַּעֵל: הִשְׁתַּחֲוֵה, לְהִשְׁתַּחֲווֹת, הִשְׁתַּחֲוֵֽיתִי…; אֶשְׁתַּחֲוֶה, יִשְׁתַּחֲוֶה (וַיִּשְׁתַּֽחוּ)…

יִשְׁתַּחֲווּ (וְיִשְׁתַּחֲווּ).

י"ח. בִּנְיַן־קַל בְּכִנּוּיִים    🔗

שה"פ: שְׁמֹר – שָׁמְרִי, שָׁמְרְךָ… (קמץ קטן!); לִשְׁמֹר – לְשָׁמְרֵנִי, לְשָׁמְרְךָ (לִשְׁמָרְךָ).

עבר: שָׁמַֽרְתִּי – שְׁמַרְתִּֽיךָ, ־תִּיךְ, ־תִּיו, ־תִּיהָ, ־תִּיכֶם, ־תִּיכֶן, ־תִּים, ־תִּין.

שָׁמַֽרְתָּ – שְׁמַרְתַּֽנִי, ־תּוֹ (־תָּֽהוּ), ־תָּהּ, ־תָּֽנוּ, ־תָּם, ־תָּן.

שָׁמַרְתָּ – שְׁמַרְתִּֽנִי, ־תִּו (־תִּֽהוּ), ־תִּֽהָּ, ־תִּֽנוּ, ־תִּם, ־תִּן.

שָׁמַר – שְׁמָרַֽנִי,

שְׁמָרְךָ, ־רֵךְ, ־רוֹ (־רָֽהוּ), ־רָהּ, ־רָֽנוּ, שְׁמַרְכֶם, ־כֶן, שְׁמָּרָם

שָׁמְרָה – שְׁמָרַֽתְנִי,

־רַתְךָ, ־רָֽתֶךְ, ־רַֽתּוּ, ־רַֽתָּה, ־רַֽתְנוּ, ־רַתְכֶם, ־כֶן, ־רָֽתַם, ־רָֽתַן

שָׁמַֽרְנוּ – שְׁמַרְנֽוּךָ, ־ךְ, ־הוּ, ־הָ, ־נוּכֶם, ־כֶן, ־נוּם, ־נוּן.

שְׁמַרְתֶּם, ־תֶּן – שְׁמַרְתּֽוּנִי, ־הוּ, ־הָ, ־נוּ, ־תּוּם, ־תּוּן.

שָׁמְרוּ – שְׁמָרֽוּנִי,

־רֽוּךְ, ־רוּךְ, ־רֽוּהוּ, ־רֽוּהָ, ־רֽוּנוּ, ־רוּכֶם, ־כֶן, ־רוּם, ־רוּן.

עָתִיד:

אֶפְעֹל: אֶשְׁמֹר – אֶשְׁמָרְךָ, ־מְרֵךְ, ־מְרֵֽהוּ (־מְרוֹ, ־מְרֶֽנּוּ), ־מְרָהּ (־מְרֶֽהָּ, ־מְרֶֽנָּה), אֶשָׁמְרֶכם, ־מָרְכֶן, ־מְרֵם, מְרַן.

תִּשְׁמֹר – תִּשְׁמְרֵֽנִי,

־רֵֽהוּ (־מֶרוֹ, ־רֶֽנּוּ), ־רֶֽהָ (־רֶהָּ, ־רֶנָּה), ־רֵֽנוּ, ־מְרֵם, ־מְרֵן.

תִּשְׁמְרִי – תִּשְׁמְרִֽינִי, ־רִֽיהוּ, ־רִֽיהָ, ־רִֽינוּ, ־רִים, ־רִין.

יִשְׁמֹר – יִשְׁמְרֵֽנִי,

יִשְׁמָרְךָ, ־מְרֵךְ, ־רֵֽהוּ (־רוֹ, ־רֶנּוּ), ־מְרָהּ (־מְרֶֽהָ, ־מְרֶֽנָּה), יִשְׁמְרֵֽנוּ, יִשְׁמָרְכֶם, ־כֶן, יִשְׁמְרֵם, ־רֵן.

תִּשְׁמֹר – תִּשְׁמְרֵֽנִי,

תִּשְׁמָרְךָ, ־מְרֵךְ, ־רֵֽהוּ (־רוֹ, ־רֶנּוּ), ־רָהּ (־רֶהָ, ־רֶנָּה), תִּשְׁמְרֶֽנּוּ, ־מָרְכֶם, ־כֶן, ־מְרֵם, ־מְרֵן.

שְׁמֹר – נִשְׁמָרְךָ,

־מְרֵךְ, ־רֵֽהוּ (־רוֹ, ־רֶנּוּ), ־רָהּ (־רֶהָ, ־רֶנָּה), נִשְׁמָרְכֶם, ־כֶן, נִשְׁמְרֵם, ־רֵן.

תִּשְׁמְרוּ, תִּשְׁמֹֽרְנָה – תִּשְׁמְרֽוּנִי, ־רֽוּהוּ, ־הָ, ־נוּ, ־רוּם, ־רוּן.

יִשְׁמְרוּ – יִשְׁמְרֽוּנִי, ־ךָ, ־רוּךְ, ־הוּ, ־הָ, ־נוּ, ־רוּכֶם, ־כֶן, ־רוּם, ־רוּן.

תִּשְׁמֹֽרְנָה – תִּשְׁמְרֽוּנִי, ־ךָ, ־רוּךְ, ־הוּ, ־הָ, ־נוּ, ־רוּכֶם, ־כֶן, ־רוּם, ־רוּן.

אֶפְעַל: אֶלְבַּשׁ – אֶלְבָּשְׁךָ (קמץ גדול!), אֶלְבָּשֵׁךְ… אֶלְבַּשְׁכֶם… אֶלְבָּשֵׁם…

בינוני־פועל: שׁוֹמֵר – שׁוֹמְרֵֽנִי, שׁוֹמֶרְךָ, שׁוֹמְרֵךְ, ־רֵֽהוּ, (־רוֹ), ־רָהּ (־רֶֽהָ), ־רֵֽנוּ, שׁוֹמֶרְכֶם, ־כֶן, שׁוֹמְרָם, ־רָן.

שׁוֹמֶֽרֶת – שׁוֹמַרְתַּֽנִי,

־תְּךָ, ־תַּךְ, ־תּוֹ, ־תָּהּ, ־תַּֽנוּ, ־תְכֶם, ־תְּכֶן, ־תָּם, ־תָּן.

צווי: שְׁמֹר! – שָׁמְרֵֽנִי! שָׁמְרֵֽהוּ! שָׁמְרָהּ! שָׁמְרֵֽנוּ! שָׁמְרֵם! שָׁמְרֵן!

פְּעֹל: שִׁמְרִי! – שִׁמְרִֽינִי! שִׁמְרִֽיהוּ! שִׁמְרִֽיהָ! שִׁמְרִֽינוּ!

שִׁמְרִים! שִׁמְרִין!

שִׁמְרוּ! שְׁמֹֽרְנָה! – שִׁמְרֽוּנִי! ־הוּ! ־הָ! ־נוּ! ־רוּם! ־רוּן!

פְּעַל: שְׁלַח! – שְׁלָחֵֽנִי! שְׁלָחֵֽהוּ! שְׁלָחֶֽנָּה! שְׁלָחֵם!

י"ט. יֶֽתֶר־הַבִּנְיָנִים בְּכִנּוּיִים    🔗

בִּנְיַן־פִּעֵל: לְלַמְּדֵֽנִי, לַמְּדִי, לַמֶּדְךָ;

לִמַּדְתִּֽיךָ, לִמַּדְתַּֽנִי, לִמַּדְתִּֽנִי, לִמְדַנִֽי,

לִמֶּדְךָ,

לִמְּדַֽתְנִי, לִמַּדְנֽוּךָ, לִמַּדְתּֽוּנִי, לִמְּֽדוּנִי; אֲלַמֶּדְךָ, אֲלַמְּדֵךְ, אֲלַמְּדֵֽהוּ!

מְלַמְּדֵֽנִי, מְלַמֶּדְךָ, מְלַמַּדְתֵּֽנִי, מְלַמַּדְתְּךָ, מְלַמְּדֶיךָ; לַמְּדֵֽנִי! לַמְּדִֽינִי

בִּנְיַן־הִפְעִיל: לְהִלְבִּישֵֽׁנִי, הַלְבִּישִׁי,

הַלְבִּישְׁךָ; הִלְבַּשְׁתִּֽיךָ, הִלְבַּשְׁתַּֽנִי,

הִלְבַּשְׁתִּֽהוּ;

אַלְבִּישְׁךָ; מַלְבִּישֵֽׁנִי, מַלְבִּישְׁךָ, מַלְבִּישַֽׁתְנִי, מַלְבִּישֵׁיהֶם; הַלְבִּישֵֽׁנִי!

בִּנְיַן־נִפְעַל: הִכָּנְסִי, הִכָּנֶסְךָ… הִתְפַּעֵל: הִתְלַבְּשִׁי, הִתְלַבֶּשְׁךָ…

כ'. הַפְּעָלִים הַנֶּחֱשָׁלִים בְּכִנּוּיִים    🔗

נָחֵי־פ"י: לְיָרְשֵֽׁנִי, יָרְשִׁי; שִׁבְתִּי; הוֹשִׁיבִי, לְהוֹשִׁיבֵֽנִי; הִוָּלְדִי, הִוָּלֶדְךָ; יִירָשֵֽׁנִי,

יִירָשְׁךָ, יִירַשְׁכֶם; תֵּלְדַֽנִי,

תֵּלֶדְךָ, תֵּלֶדְכֶם; יוֹרִישֵֽׁנִי, יוֹרִישְׁךָ; הוֹשִׁיבֵֽנִי

חַסְרֵי־פ"נ: נָפְלִי; גִּשְׁתִּי; הַפִּילִי; אֶצָּרְךָ, יִצְּרֶֽנּוּ; אֶשָּׁקְךָ, יִשָּׁקֵֽהוּ; שֶׁקֵנִי; הִפִּילַֽנִי,

הִפִּילְךָ; יַפִּילֵֽהוּ; הַפִּילֵֽנִי!

יִקָּחֵֽהוּ; קָחֵֽהוּ!

נָחֵי־פ"א: לְאָכְלֵֽנִי, אָכְלִי; אֹכְלֵֽהוּ, יֹאכְלֵֽהוּ; אָכְלֵֽהוּ!

נָחֵי־ע"ו: קוּמִי, קוֹמְמִי (קַיְּמִי), הֲקִימִי, הִסּוֹגִי; צַדְתִּיו, צָדַֽנִי, צָדַֽתְנִי, צָדָהּ, צָדָם; יְצוּדְךָ,

יְצוּדֶֽנּוּ; יְצוּדְךָ, צוּדֵֽנִי! צוּדִֽינִי! קִיַּמְתִּֽיךָ,

קִיְּמָֽנוּ; אֲקַיֶּמְךָ, יְקַיְּמֵֽנִי; קַיְּמֵֽנִי! הֲקִימֹתִיו,

הֲקִימֹתַֽנִי, הֱקִימַֽנִי; מְקִימֵֽנִי; הֲקִימֵֽנִי!

נָחֵי־ע"י: לְשִׂימֵֽנִי, שִׂימִי; שַׂמְתִּיו, שָׂמַֽנִי, שַׂמְתַּֽנִי, שָׂמָֽהוּ; אֲשִׂימֶֽנּוּ, יְשִׂימְךָ, שִׂימֵֽהוּ!

נָחֵי־לֹ"א: לִקְנוֹתֵֽנִי, קְנוֹתִי, כַּסּוֹתִי, הַקְנוֹתִי; קְנִיתִֽיךָ, קְנִיתַֽנִי, קָנַֽנִי, קָנְךָ, קָנֵךְ,

קָנָֽהוּ, קָנַֽתְנִי, קְנִינֽוּהוּ, קְנִיתֽוּנִי,

קָנֽוּנִי; אֶקְנֵֽהוּ, תִּקְנֵֽנִי, יִקְנֽוּנִי;

קוֹנֵֽנִי, קוֹנְךָ; קְנֵֽנִי! כִּסִּיתִֽיךָ, כִּסָּֽהוּ; הִקְנַֽנִי,

הִקְנָֽהוּ; מַקְנֵֽהוּ; הַקְנֵֽנִי!

נָחֵי־לֹ"א: לְקָרְאֵֽנִי, קָרְאִי, הַקְרִיאִי, הִתְמַלְּאוֹ, קְרָאתִֽיךָ, קְרָאַֽנִי, קְרָאֲךְ, קְרָאַֽתְנִי,

קְרָאֽוּנִי, יִקְרָאֵֽנִי, יִקְרָאֲךָ,

יִקְרַאֲכֶם, יִקְרָאֵם; קוֹרְאִי, קוֹרַאֲךָ; קְרָאֵֽהוּ!

פָּעֳלֵי־ע"ע: לְסֻבֵּֽנִי, סֻבִּי, סוֹבְבִי, הֲסִבִּי, הִסַּבִּי; סַבֹּתִֽיךָ, סְבָבַֽנִי, סַבֹּתֽוּנִי, סְבָבֽוּנִי!

אֲסֻבְּךָ, אֲסֻבֵּךְ, אֲסֻבַּם;

סֻבּוּם! סוֹבַבְתִּֽיךָ, סוֹבְבָם; אֲסוֹבֶבְךָ,

יְסוֹבְבֽוּךָ; מְסוֹבְבֶֽיךָ; סוֹבְבוּם! הֲסִבֹּתִים, הֱסִבָּם,

הֶסִבּֽוּנוּ; אֲסִבְּךָ,

אֲסִבֵּךְ, נְסִבֵּם, יְסִבּֽוּנוּ; מְסִבֵּם, מְסִבָּֽתַם; הֲסִבּוּם!

מָרְכָּבִים (פ“נ ולֹ”א): שֵׂאתִי; נְשָׂאַֽנִי, נְשָׂאֲךָ; אֶשָּׂאֵֽהוּ, יִשָּׂאֽוּנִי; נוֹשַׂאֲךָ; שָׂאֵֽנִי!

" (פ“נ ול”ה): לְהַכּוֹתֵֽנִי, הִכִּיתִיו, הִכַּֽנִי; הַכּוֹתִי; אַכֶּֽךָּ, אַכֵּֽהוּ; מַכֵּֽהוּ; הַכֵּם!

" (ע' גְּרונ' ול"ה): רָאַֽנִי, רָאֲךָ; רוֹאַֽנִי, רוֹאֲךָ; הִתְרָאֵֽינוּ, לְהַתְרָאוֹת.

" (פ"י ול’־גְּרונ'): דַּעְתִּי; יְדַעְתִּיו; אֵדָעֲךָ, אֵדָעֵֽהוּ; יְדָעֽוּנוּ; יוֹדְעִי, יוֹדַעֲךָ; דָּעֵֽנִי!