מתוך מלחמות העט והמספרים [המשורר מגלה שהעט עלול להפיג ממנו את השעמום.]

א.    🔗

וַיְהִי הַיּוֹם יוֹם צֵאת שֶׁלֶג וְקָרָה, / יוֹם הַקֶּרַח הַנּוֹרָא / עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה נָטָה שַׁפְרִירוֹ / וַיּוֹרֶד רִירוֹ, / נָס מִפָּנָיו כָּל חֹם וְכָל שָׁרָב / וְנָפַל מִמֶּנּוּ רַב – / כְּאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, / וְאֵין פּוֹרֵץ בְּעֻזּוֹ פָּרֶץ. / הָגָה בְּרוּחוֹ הַקָּשָׁה / וְהָפַךְ יָם לְיַבָּשָׁה, / וַיַּחֲבֹל רֵחַיִם, / וְלֹא יָכְלוּ הָעָם לִשְׁתּוֹת מַיִם, / כִּי כָל מַעְיָן וְנַחַל נִקְפָּא, / הָגְלְדָה טִפָּה. / וְהַשֶּׁמֶשׁ לֹא עָצַר עִמּוֹ כֹּחַ / וַיִּתְגַנֵּב בְּהֵחָבֵא לִבְרֹחַ, / יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ / וּמִפְרְשֵׂי עָב יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ, / יְסֻכּוּהוּ צֶאֱלִים צִלְלוֹ / וַיכַסּוּהוּ בַּבְּגָדִים וְלֹא יֵחַם לוֹ – / כִּי הַקֶּרַח הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד, / לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד?

וְכָל הָעָם אֶל הַכֵּלִים נֶחְבָּא – / אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא, / וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי / וְגַם מֵהַסָּרִים לְמִשְׁמַעְתִּי, / אֵין רֵעַ וְאֵין חָבֵר / לְסַפֵּר עִמִּי וּלְדַבֵּר, / כִּי הַקֹּר סָגַר עֲלֵיהֶם / וְכֻלָּם קוֹפְאִים עַל שִׁמְרֵיהֶם. / וְאַבִּיט – וְאֵין אִישׁ, וְאֶשְׁתּוֹמֵם – וְאֵין מַפְגִּיעַ, / אָמַרְתִּי: תִּסְעָדֵנִי יְמִינִי וּזְרוֹעִי לִי תוֹשִׁיעַ, / לְבִלְתִּי זְבוּב פְּרִידַת דּוֹדִים וְרֵעַ / שֶׁמֶן שְׂשׂוֹנִי יַבְאִישׁ, / בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים תִּשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ, / וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ עֵט וּדְיוֹ – / מִכָּל הַחֲבֵרִים דַּיּוֹ! / עַל בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית – / לַהַב חֲנִית, / לָשׁוֹן שֵׁנִית, / אֶצְבַּע יְתֵרָה, / לוֹ מִשְׁפַּט הַבְּכוֹרָה, / לוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ / וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדוֹ. / הוּא אַחַד הַשִּׂיחִים / שְׂפָתַיִם יִשַּׁק מֵשִׁיב דְּבָרִים נְכוֹחִים, / וּשְׁמוֹ לָמָּה יִגָּרַע / מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע? / כֹּל אֲשֶׁר בּוֹ נוֹגֵעַ / טוֹב וְרַע כֵּאלֹקִים יוֹדֵעַ. / וּבְמַהֲלָל הֲרִימוֹתִי קוֹלִי / וָאֶשָּׂא מְשָׁלִי:

סוֹפֵר, בִּימִינָךְ לַהַב אֵשׁ / אוֹ לַהַב חֶרֶב וַחְנִיתוֹת?

עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע אוֹ / מַטֶּה תַּעְשֶׂה בּוֹ אֶת הָאוֹתוֹת?

ב.    🔗

נסיון הכתיבה מסתיים בכשלון

אָז בִּמְסִבִּי יָשַׁבְתִּי / וְקַסְתִּי בְּמָתְנַי שַׂמְתִּי / לִכְתֹּב כְּחֻקִּי וּכְמִשְׁפָּטִי, / יָדִי שָׁלַחְתִּי לְעֵטִי / לִטְבֹּל אוֹתוֹ בִדְיוֹ – / וַיֹּאמֶר אֵלַי ״וְאַיּוֹ?״ / כִּי בְרוּחַ הַקֶּרַח נֶעֶרְמוּ מֵימָיו, / קָפְאוּ בְלֶב קֶסֶת תְּהוֹמָיו. / וְדָפַקְתִּי שֵׁנִית לְטָבְלוֹ בְחָזְקָה – / וְשִׁנָּיו נִתְעַוּוּ וַיִּסְעוּ מִדָּפְקָה / וַיִּכְרַע עַל בִּרְכּוֹ – / וְהוּא צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ! / וַאֲנִי קָצַפְתִּי עַל קַסְתִּי, / נָטַשְׁתִּי אֶת מְגִלָּתִי / וְכִמְעַט בַּחֲרוֹת אַפִּי קְרַעְתִּיהָ / וְאֶת הָאָח לְפָנַי מְבֹעֶרֶת הִשְׁלַכְתִּיהָ. / וְהָעֵט יָרַד אֶל יַרְכְּתֵי קַסְתּוֹ / וַיִּשְׁכַב עַל מִטָּתוֹ.

וּבַחֲמָתִי וְאַפִּי / לִבְלִי חֹק פִּי / עָלָיו פָּעַרְתִּי, / וּמֵרֹב שִׂיחִי וְכַעְסִי דִּבַּרְתִּי / ״מְשַׁלֵּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה, צֵא מִן הַתֵּבָה! / לָמָּה נֶחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ, / מֶה עָזַרְתָּ לְלֹא כֹחַ? / הֲזֶה שְׂכָרִי עַל כִּי כִבַּדְתִּיךָ / וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים קְרָאתִיךָ / וְשֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ / וּנְתַתִּיךָ עֶלְיוֹן וְרִאשׁוֹן / עַל כָּל פֶּה וְלָשׁוֹן? / וְאַיֵּה הַגֶּרֶם שֶׁשִׁבַּרְתָּ / וְאֵיפֹה הַצּוּר שֶׁבָּקַעְתָּ? – / וְלָשׁוֹן רַכָּה תִּשְׁבָּר גֶּרֶם / וַאֲשֶׁר נָטָה יָדוֹ וַיָּרֶם / לְהַכּוֹת בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמַיִם – / בָּקַע צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם! / וְאַתָּה שַׁבְתָּ מִפְּנֵי נְעֹרֶת שְׁרוּיָה, / וּמַה תַּעֲשֶׂה אֶל זְרוֹעַ נְטוּיָה / וּבְצֶמֶר גֶּפֶן נָשְׁכָה שִׁנֶּךָ / וְנָס לֵחֶךָ, / הִתְרַפִּיתָ בְּיוֹם צָרָה סָר כֹּחֶכָה! / וּתְלֻנּוֹתַי עֲלֵי נַפְשִׁי / וַחֲמָסִי עֲלֵי רֹאשִׁי, / כִּי בְחַרְתִּיךָ מִכָּל אֲהוּבִים וְרֵעִים / לִהְיוֹת לִי יוֹם יוֹם שַׁעֲשׁוּעִים, / וּמִשִּׂבְרִי הֱבִישׁוֹתַנִי / עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתַּנִי. / וְכָכָה יֵעָשֶׂה לְמַנִּיחַ בְּרוֹשׁ וְחוֹסֶה תַּחַת הַנַּעֲצוּץ, / וָאֶשָּׁעֵן עַל מִשְׁעֶנֶת קָנֶה הָרָצוּץ!

בָּחַרְתִּי עֵט הִלַּלְתִּיהוּ / וּזְבַדְתִּיו זֶבֶד טוֹב זָבוֹד,

חָשַׁבְתִּי כִּי עַל כֵּן בִּשְׂכַר / זֶה מֵאַהְבָה אוֹתִי יַעְבֹד –

אַךְ לַשֶּׁקֶר שָׁמַרְתִּי, כִּי / טָרְחִי עִמּוֹ אָבַד אָבוֹד.

כִּצְרוֹר אֶבֶן בַּמַּרְגֵּמָה / כֵּן הַנּוֹתֵן לִכְסִיל כָּבוֹד!״

וְהָעֵט קָם בַּחֲמָתוֹ / מִיַּרְכְּתֵי קַסְתּוֹ / וַיֹּאמַר ״שְׁמָעֵנִי, הוֹדִיעֵנִי, / עַל מַה תְּרִיבֵנִי / עַד אָשִׂיחָה בְּמַר רוּחִי: / אִם כֹּחַ אֲבָנִים כֹּחִי? / אִם בְּשָׂרִי נָחוּשׁ? / וּמִי יֹאכַל וּמִי יָחוּשׁ? / קָנֶה רָצוּץ רְפֵה יָדַיִם – / הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לְךָ מַיִם? / אִם אֶפְצַר עוֹד לִהְיוֹת לִי לְמוֹקֵשׁ – / וּמִקְרָא מָלֵא הוּא ״צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ״. / הַאִם כַּף רֶגֶל עֵגֶל חֲשַׁבְתַּנִי / בְּיַעַן לִשְׁתֵּי פְרָסוֹת שִׁסַּעְתַּנִי / לְשַׂדֵּד פְּנֵי עֲמָקִים / כִּרְאִי מוּצָק חֲזָקִים? / אוֹ קְרָאתַנִי מַטֵּה הָאֱלֹהִים / וְכִי דְרָכַי מִדַּרְכֵי כָל לָשׁוֹן גְּבֹהִים – / לְהַכְבִּיד עָלַי מַשָּׂא וְהַוָּה עַל הַוָּה, / מִקַּל וָחֹמֶר וּמִגְּזֵרָה שָׁוָה? / מִקַּל וָחֹמֶר – לָשׁוֹן גֶּרֶם לְרַצֵּץ, / וּמִגְּזֵרָה שָׁוָה – שֶׁל מַטֶּה סֶלַע לְפוֹצֵץ. / וְזֶה לְאוֹת כִּי אַתָּה מְבַקֵּשׁ עָלַי תּוֹאֲנָה / אוֹ בְּפִי הַפָּסוּק אֵין לְךָ הֲבָנָה, / וְכָל שַׁעַר עַמִּי יוֹדֵעַ, / כִּי הַנָּבִיא שֶׁהַצּוּר בּוֹקֵעַ – / לֹא בְחֵיל הַמַּטֶּה וְלֹא בְכֹחוֹ, / כִּי אִם בְּרוּחוֹ. / וְכֵן הַלָּשׁוֹן לֹא תִשְׁבֹּר הַגֶּרֶם בְּעָצְמָהּ, / כִּי אִם בְּחֶלְקַת נְאוּמָהּ, / שֶׁנֶּאֱמַר ״מַעֲנֶה רַךְ מֵשִׁיב חֵמָה״. / אַף כִּי אוֹי לִי / אֲשֶׁר לֹא נִסְּתָה כַף רַגְלִי / הַצֵּג עַל הָאָרֶץ וּדְרֹךְ / מֵהִתְעַנֵּג וּמֵרֹךְ – / וְתוֹחִיל: כַּמָּטָר לִקְחִי יַעֲרֹף / בְּהַכּוֹת בְּאֶבֶן אוֹ בְּאֶגְרוֹף! / וְעוֹד כִּי חֻלְשָׁתִי אַתָּה סַבּוֹתָ – / וּמַדּוּעַ אֵלַי רִיבוֹתָ? / כִּי עַד דַּק פְּסַלְתַּנִי / וְכַעֲצֵי עוֹלָה בִּקַּעְתַּנִי / וּכְשַׁסַּע הַגְּדִי שִׁסַּעְתַנִי. / זְכָר נָא כִּי כַחֹמֶר עֲשִׂיתַנִי / לְצֹרֶךְ הַכְּתִיבָה / עַד כִּי תָשַׁשׁ כֹּחִי כִּנְקֵבָה. / וְאַף גַּם זֹאת: בְּכַחֲשִׁי וְרִפְיוֹן מֹחִי, / אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי בְכָל כֹּחִי / עֲבַדְתִּיךָ בְּתֹם לְבָבִי וְנִקְיוֹן כַּפִּי, / בְּזֵעַת אַפִּי, / כְּעֶבֶד נִרְצָע וְחָבוּשׁ / עָרֹם הִלַּכְתִּי מִבְּלִי לְבוּשׁ. / רַגְלִי מִיָּחֵף לֹא מָנַעְתִּי / וּבִמְצוּלַת הַדְּיוֹ טָבַעְתִּי, / כִּי שִׁלַּחְתַּנִי כָּל הַיּוֹם לִבְדֹּק הַחֹר / לִשְׁתּוֹת מֵי שִׁיחוֹר, / וָאָבוֹאָה בַמַּיִם / מֵי בִּרְכַּיִם. / וּבְכָל שׁוּטִי וְלֶכְתִּי / הַגִּידָה לִי מַה מַּשְׂכֻּרְתִּי? / וּמֵאֲשֶׁר חַקּוֹתִי בַסֵּפֶר / מִיַּד מִי לָקַחְתִּי כֹפֶר? / וְכָתַבְתִּי לְךָ שָׁלִישִׁים / לַבְּקָרִים חֲדָשִׁים, / מִכֹּל אֲשֶׁר לִבְּךָ עָבַר / לֹא נָפַל דָּבָר. / אִם יִמָּלְאוּ עֲטִינַי גֶּשֶׁם דְּיוֹ – עַל הַמְּגִלָּה אֲרִיקֶנּוּ, / חַיִל בָּלַעְתִּי וָאֲקִיאֶנּוּ, / וְלֹא דָבַק בְּיָדִי מְאוּמָה – / עָרֹם יָצָאתִי מִבֶּטֶן קַסְתִּי וְעָרֹם אָשׁוּב שָׁמָּה / וְאִם עַתָּה עֲצָרַנִי הַקֶּרַח מִלֶּדֶת, / הַקֻּשְׁיָא בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת. / וְעַתָּה אִם לִכְתֹּב נִכְסַפְתָּ, / לָמָּה חֵרַפְתָּ / וְאוֹתִי גִּדַּפְתָּ? / הֲלֹא טוֹב לְחַלּוֹת פְּנֵי אֵשׁ וּשְׁבִיבוֹ / לְמוֹגֵג הַדְּיוֹ וּלְהַדְאִיבוֹ / וּלְהָסִיר לֵב הָאֶבֶן מִקִּרְבּוֹ. / אוֹ כַתַּר נָא זְעֵיר וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמַס / וַאֲשִׁיתֵהוּ לְרַגְלִי מִרְמָס / וְהַקֶּרַח מְפֻזָּר וּמְפֹרָד / וְיָעָה בָרָד, / וּמִן הַמַּיִם הַנִּגָּרִים בְּמוֹרָד / עֲיָנוֹת וּתְהוֹמוֹת יוֹצְאוֹת בַּבִּקְעָה, / וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעְיְנֵי הַיְשׁוּעָה / לְהַשְׁקוֹת הַמְּגִלָּה וּלְכָתְבָהּ / לְאָרְכָהּ וּלְרָחְבָּהּ, / וְלַעֲשׂוֹת לְךָ אוֹת בְּאוֹת תֵּבָה בְתֵבָה.

הֲיֵשׁ קָשׁוּר בְּלִי חֶבֶל / וְאִם אַסִּיר בְּלִי כֶבֶל?

וְכָל רֶכֶב בְּלִי מִלְוָה / וְרֵחַיִם הֲיֵשׁ חוֹבֵל?

וְרַק הָאֵשׁ וְחֹם שֶׁמֶשׁ / יְקַו לִקְרֹא שְׁנַת יוֹבֵל

וְאָז לַעְבֹר נְהָרוֹת – שׁוֹק / יְגַלֶּה, יֶחֱשֹׂף שֹׁבֶל.

זֹאת לֹא זֹאת: / אִם לֹא תַאֲמִין לְקוֹל הָאוֹת, / הִנֵּה קָטָנְךָ עָבָה מִמָּתְנַי / וּמֵעֶיךָ חֲזָקִים מִשִּׁנַּי / וְצֶמֶר הַדְּיוֹ רַךְ לְפִי דְבָרֶיךָ – / לְמַעַן תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ / טְבֹל אַתָּה בְּאֶצְבְּעוֹתֶיךָ / וְתִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלוֹמוֹתֶיךָ!״

הַדָּבָר מִפִּיו יָצָא / וּמִהַרְתִּי בִמְרוּצָה / לִטְבֹּל אֶצְבַּע בַּדְּיוֹ / וְנִקְרַע עוֹר וּבָשָׂר בְּקָשְׁיוֹ / וְצִפֹּרֶן נֶעְתַּק מִמְּקוֹמוֹ / וְנִמְצָה דָמוֹ. / וּבְבָשְׁתִּי רָצִיתִי לְכַסּוֹת חָלְיִי / וְהָעֵט לוֹעֵג לִי / וְנִמְלָא שְׂחוֹק פִּיהוּ / וַיֹּאמַר ״זֶה הַיּוֹם שֶׁקִּוִּיתִיהוּ!״ / וַיִּקְרָא אֵלַי בְּלַעַג נְאוּמוֹ / ״אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ!״ / וַאֲנִי בֹשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי / וּמִשְׁתּוֹמֵם עָמַדְתִּי / מֵעַזּוּת הַקֶּרַח וּמַעֲשֵׂה תָקְפּוֹ, / כִּי גִיד בַּרְזֶל עָרְפּוֹ / וּמִצְחוֹ נְחוּשָׁה / וּמֵחֲמַס הָעֵט תְּכַסֵּנִי בּוּשָׁה. / וָאֹמַר: חָטָאתִי הַפַּעַם / וְדִבְרֵי הָעֵט דְּבָרִים שֶׁל טַעַם / וְתוֹדָתִי כְּמִנְחָה יָרַח / וַאֲהָהּ, הַקֶּרַח! / מִי יַאֲמִין לִשְׁמוּעָתֵנוּ / שֶׁתְּמַשֵּׁשׁ כָּל כְּלֵי בֵיתֵנוּ / וְעַל קַן הַדְּיוֹ תִשְׁטַח חֲרָמֶיךָ? / עַד כָּאן, כְּפוֹר, / יַגִּיעוּ רְשָׁמֶיךָ / לָשׂוּם הַנְּעֹרֶת מִצּוּר חֲזָקָה / שְׁלֵמָה מִמַּשְׂרֵקָה.

אוֹמֵר אֶמֶשׁ ״מָחָר אֶכְתֹּב״ / כֵּן כִּי אֵין לִדְבָרָיו פִּדְיוֹם –

וּכְפוֹר שָׁמַיִם יִשְׂחַק לוֹ, / יִלְעַג קֶרַח נוֹרָא אָיֹם:

אַל תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר / כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם!

ג    🔗

המספריים מציעים את עזרתם

וְהֵבֵאתִי יָדִי לְחֵיקִי וְנִתְעַלַּפְתִּי / וּבְחַלּוֹן בֵּיתִי בְּעַד אֶשְׁנַבִּי נִשְׁקַפְתִּי / לִרְאוֹת דְּבַר מִי יָקוּם – מִן הַקֶּרַח אוֹ מִן הַשֶּׁמֶשׁ / וְאִם יַכֵּהוּ חֹם הַיּוֹם אֶל הַחֹמֶשׁ. / וְעָבַר חֲצִי הַיּוֹם וּמַרְבִּיתוֹ / וְהַקֶּרַח עוֹמֵד בְּחָזְקָתוֹ / עוֹדֶנּוּ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתוֹ, / וְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ – יְקָרוֹת וְקִפָּאוֹן, / מוֹצָאֵי מַיִם לְצִמָּאוֹן, / וְעָצַר כָּל לֵחַ וְנִקְשַׁר כָּל מִיץ / וַיְהִי הַקֶּשֶׁר אַמִּיץ. / וַאֲנִי יוֹשֵׁב נִכְלָם / עָצוּב וְנֶאֱלָם / עַל הֱיוֹתִי לְבַדִּי / בְּלִי עֵזֶר חָבֵר לְנֶגְדִּי / וְעַל עֹצֶר יָדַי וְכֵלַי, / וָאֶשְׁמַע אֵת מִדַּבֵּר אֵלַי / כְּתָמֵהַּ עַל מַצָּבִי / ״הַבֲרָכָה אַחַת הִיא לְךָ, אָבִי? / לָמָּה יָדֶיךָ אַתָּה יוֹעֵט? / הֲמִבְּלִי הָעֵט / רִקְמַת הַכְּתָב אֵין לִרְקֹם? / וְהַרְבֵּה פְתָחִים לַמָּקוֹם! / וְאִם יְאוֹרֵי הַדְּיוֹ חָרְבוּ וְדָלָלוּ / וְקָנֶה וָסוּף קָמֵלוּ – / הֲלָזֶה חָדְלוּ פְרָזוֹת בְּיִשְׂרָאֵל חָדֵלוּ? / וְאִם נִצְּבוּ כְּמוֹ נֵד נוֹזְלִים וְנִקְרָשׁוּ / קֹר יַעְצֹר בַּמַּיִם וְיִיבָשׁוּ – / הֲלֹא תִכְרֹת עַד תַּמּוּז עֵצִים יְבֵשִׁים / וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים. / וְאִם דָּבַק לְשׁוֹן קָנֶה לְחִכּוֹ וּדְיוֹ אַיִן – הֲלָזֶה תִשָּׁכַח תּוֹרָה / וְאֵין נְבוּאָה שׁוֹרָה? / אַיֵּה אֵפוֹא חֲרָמֶיךָ, / אֵיפֹה טוּב טַעְמֶךָ? / אִם נִשְׁבַּר הָעֵץ וְרֻצַּץ הַקָּנֶה – / לְבֵנִים נָפְלוּ וְגָזִית נִבְנֶה, / וְאִם צִנָּה גַּם קֹר מֵימֵי הַדְּיוֹ גוֹזֵל / וְאֵין הָעֵט נוֹזֵל – / קַח לְךָ עַט בַּרְזֶל / יָעֹז לְךָ מֵעֲשָׂרָה עֵטִים / וַעֲשֵׂה שִׁטִּים / וְתֵבוֹת כְּפִתּוּחֵי חוֹתָם מְפֻתָּחוֹת, / מִכְתַּב אֱלֹהִים חָרוּת עַל הַלּוּחוֹת / עוֹמֵד לְנֵס עַמִּים, / וְהָיוּ תוֹאֲמִים / בְּיָדְךָ רָצוֹא וָשׁוֹב כְּמַרְאֵה הַבָּזָק, / אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעֲזֹרוּ וּלְאָחִיו יֹאמַר ״חֲזַק״. / רוֹכְבִים צְמוּדִים / וְהָיוּ לַאֲחָדִים / בְּיָדְךָ שְׁנַיִם – / הֵם הֵם הַמִּסְפָּרַיִם. / בַּרְזֶל בְּבַרְזֶל יַחַד, / טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד / תַּחַת הָעֵצִים בַּרְזֶל יְמַלֵּא מִשְׁאָלָךְ / וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקָם לָךְ!״ / וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֵלַי / וַיַּעַל מֵעָלַי / אֲנִי בְרֹב שִׂמְחָתִי / דָּלַגְתִּי בְיַרְכְּתֵי בֵיתִי / וְאָמַרְתִּי: זֶה הַיּוֹם יוֹם בְּשׂוֹרָה / כִּי יֵשׁ לָעֵט תְּמוּרָה. / וְהַמִּסְפָּרַיִם הֱשִׁיבוּנִי / הֵם הִרְהִיבוּנִי / ״יֵשׁ וָיֵשׁ, תְּנָה יָדֶךָ, / נַס נָא אֶת עֲבָדֶיךָ / וּכְתֹב וְגַם תּוּכַל כֹּל / וְלֹא נָשׁוּב מִפְּנֵי כֹל, / וְלֹא יָבוֹא לְעֶזְרָתֵנוּ / בִּלְתִּי אִם גְּוִיָּתֵנוּ״.

ד    🔗

סיום המשפט וההכרעה

[ויאמר העט]: ״וְאִם לֹא תַאֲמִינוּ כֵּן כִּי לֹא תֵאָמֵנוּ, / נְחַלֶּה פְנֵי אֲדוֹנֵינוּ / לְבַל יָשִׁית יָדוֹ עַל שְׁנֵינוּ / וּבִמְקוֹמֵנוּ יַנִּיחֵנוּ, / וּנְבַקֵּשׁ בַּשּׁוּק / אָדָם עָשׁוּק. / אָז בִּרְצוֹנוֹ אֶל הַבַּיִת נְבִיאֵהוּ / וְדָבָר מִכָּל זֶה לֹא נוֹדִיעֵהוּ, / וְגַם כָּל אֶחָד מִמֶּנּוּ יִשָּׁבַע / אֲשֶׁר לֹא יוֹרֶה בְאֶצְבַּע / וְלֹא יִקְרֹץ בְּעֵינַיִם / וְלֹא יִמְלֹל בְּרַגְלַיִם, / וּנְבַלְבֵּל כָּל כְּלֵי הָאֹהֱלָה, / עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, / וַאֲנַחְנוּ בִכְלָלָם, / וְנֹאמַר לָאִישׁ הַנֶּעְלָם: / מַשֵּׁשׁ כְּלֵי הַבַּיִת כֻּלָּם, / תֶּן לָהֶם כְּפָעֳלָם! / וַאֲשֶׁר אֶת פִּיהוּ יַמְרֶה – / אוֹ סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה, / וְנִרְאֶה אִם יִכְתֹּב עִמִּי אוֹ עִמָּכֶם / וְיִבָּחֲנוּ דִבְרֵיכֶם״. / וַיֹּאמְרוּ הַמִּסְפָּרַיִם ״כֵּן דִּבַּרְתָּ / וֶאֱמֶת אָמַרְתָּ, / בּוֹא וַעֲשֵׂה כֵן!״ / וַיֵּצֵא הָעֵט אֶל רְחוֹב הָעִיר וַיִּמְצָא בוֹ אִישׁ מִסְכֵּן, / חָכָם בְּכָל חָכְמָה / וְיוֹדֵעַ דַּעַת וּמְזִמָּה. / וַיִּגַּשׁ אֵלָיו וַיֹּאמַר ״בִּי אֲדוֹנִי, / לְכָה אִתִּי אֶל מָקוֹם פְּלוֹנִי, / וּמִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת חַסְדֶּךָ / אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֶת עַבְדֶּךָ / כִּי תַשְׁבִּית הַיּוֹם מְדָנִים עֲצוּמִים / וְתַחְשֹׂךְ רְצִיחָה וּשְׁפִיכוּת דָּמִים״. / וַיַעַן הָאִישׁ וַיֹּאמַר ״צִנִּים פַּחִים אֶדְרֹךְ / בְּלִי נַעַל וּבְלִי שְׂרוֹךְ, / אַחֲלִיק פַּטִּישׁ וּפַעַם אֶהֱלֹם / מִשּׁוּם דַּרְכֵי שָׁלוֹם״.

וַיְבִיאֵהוּ הָעֵט אֶל אָהֳלוֹ / וַיֹּאמֶר לוֹ / ״אֲדוֹנִי, כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ / הִנֵּה הַבַּיִת לְפָנֶיךָ, / לְאָרְכּוֹ וּלְרָחְבּוֹ, / שִׂים עֵינֶיךָ בּוֹ / וּבְכָל הַכֵּלִים / הַקְּטַנִּים עִם הַגְּדוֹלִים, / וְשִׂים כָּל כְּלִי עַל כַּנּוֹ / אֵת כָּל עוֹרֵב לְמִינוֹ״. / וַיָּבוֹא הָאִישׁ מַחֲזִיק בְּפִלְכּוֹ / וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה / וַיַּרְא צַפַּחַת בְּשֶׁמֶן זַיִת / וּמְנוֹרָה בְיַרְכְּתֵי הַבַּיִת / וַיַּעַשׂ פְּתִילוֹתֶיהָ / וְהֶעֱלָה אֶת נֵרוֹתֶיהָ. / וַיִּמְצָא מַחַט וּבְגָדָיו הָיוּ קְרוּעִים / וַיִּתְפֹּר בּוֹ אֶת כָּל הַקְּרָעִים. / וְעוֹד נָתַן אֶת עֵינָיו כִּמְרַגְּלִים / וַיַּרְא בְּתוֹךְ הַכֵּלִים עֵט יְרַקְרַק כֵּבָּרָק מַזְהִיר, / וְהִנֵּה הוּא הָיָה סוֹפֵר מָהִיר, / וַיְמַהֵר לְהוֹצִיאוֹ מִבֵּינֵיהֶם / וַיִּכְתֹּב בַּסֵּפֶר לְעֵינֵיהֶם. / וַיְהִי מְמַשֵּׁשׁ עַד צָהֳרַיִם / וַיִּמְצָא הַמִּסְפָּרַיִם, / וַיַּעַשׂ בָּהֶם צִפָּרְנֵי הַיָּדַיִם / וַיְגַלֵּחַ שְׂעָרוֹ וְעָשָׂה שְׂפָמוֹ. / וְהָעֵט קָם מִמְּקוֹמוֹ / וְלֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק, / כִּי לִבּוֹ דוֹפֵק, / וַיִּקְרָא בְּקוֹל רָם וַיֹּאמֶר ״דַּי!״ / וְאֶל הַזְּקֵנִים אָמַר ״אַתֶּם עֵדַי!״ / וַיַּחֲזֵק בָּאִישׁ וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיֹּאמַר ״טָרַחְתָּ בַּעֲדֵנוּ כַּמָּה וְכַמָּה / תְּהִי מַשְׂכֻּרְתְךָ שְׁלֵמָה!״ / וְהִתְחִיל בְּשִׂמְחָה מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר / מְסַפֵּחַ חֲמָתוֹ וְאַף שַׁכֵּר, / יַזִּיל כַּטַּל אֲמָרִים / וַיִּכְתֹּב בַּשָּׁעָה הַהִיא מֵאָה סְפָרִים, / כְּלַפֵּי הַמִּסְפָּרַיִם דְּבָרִים יַטִּיחַ / יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ / וַעֲלֵיהֶם יִתְגַּבָּר. / וְלֹא יָכְלוּ לַעֲנוֹת אוֹתוֹ דָבָר, / כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו וְנֶאֱלָמוּ / בּוֹשׁוּ וְנִכְלָמוּ, / כִּי הָעֵט שָׁת לָהֶם מוֹרָא, / אֵין קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה / וְאֵין קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה / וְהָיְתָה הַפְּצִירָה פִים לְמַחֲרִישָׁה.

וַיַּעַשׂ הָעֵט מִשְׁתֶּה גָּדוֹל לְכָל אוֹהֲבָיו / בְּיוֹם הִצִּיל יְיָ אוֹתוֹ מִכַּף כָּל אוֹיְבָיו. / וַיָּקוּמוּ כָל עֲדַת הַקָּנֶה / וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה / ״מִטַּעַם הַמֶּלֶךְ וּגְדוֹלָיו: / כָּל אָדָם יִפְקֹד כֵּלָיו, / כָּל כְּלִי כַּאֲשֶׁר פָּעַל יְיָ לַמַּעֲנֵהוּ / וְלֹא יִשְׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ, / פֹּעַל פָּעַל מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ / לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר אוֹתוֹ, / לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה / וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִמְלַת אִשָּׁה. / הָעֵט לִכְתֹּב וְהַמִּסְפָּרַיִם לְגַלֵּחַ, / וְאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ, / חֶרְמֵשׁ לִקְצֹר וּמֶתֶג לִבְלֹם – / וְכָל הָעָם עַל מְקוֹמוֹ יָבוֹא בְשָׁלוֹם״. / וְהַקּוֹל נִשְׁמַע בְּכָל פִנָּה / וַתַּעֲבֹר הָרִנָּה / וְכָל כְּלִי לְעֶבְרוֹ פָנָה / וְסֵדֶר חֻקּוֹ וּמִנְהָגוֹ לֹא שִׁנָּה / וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה.

מקור: שירמן – השירה העברית בספרד ובפרובאנס; הוצאת מוסד ביאליק ודביר תשי״ז תשכ״א