רקע
רחל אליאור
פתח דבר ל"על בריאה ועל יצירה במחשבה היהודית- ספר היובל לכבודו של יוסף דן במלאת לו שבעים שנה"

במשך קרוב ליובל שנים לימד פרופסור יוסף דן, חוקר ההיסטוריה של המיסטיקה היהודית ומבעיה הספרותיים המגוונים של מחשבת ישראל לדורותיה, באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטאות שונות ברחבי העולם. עמיתיו, תלמידיו וידידיו במוסדות האקדמיים הרבים שלמד ולימד בהם, חקר ופרסם בתחומם, ביקשו לחוג את יום הולדתו השבעים של מורם ועמיתם, בספר המשקף את תחומי עיסוקיו המגוונים של בעל היובל. פרופסור דן, המכהן בקתדרה לחקר הקבלה על שם גרשם שלום באוניברסיטה העברית בירושלים מאז 1983, כיהן כפרופסור אורח קבוע באוניברסיטה החופשית של ברלין מאז ראשית שנות התשעים, חיבר עשרות ספרים ומאות מאמרים בתחומי ההיסטוריה של המחשבה הדתית, המיסטיקה היהודית, ראשית הקבלה, חסידות אשכנז, החסידות והמשיחיות, ספרות המוסר והדרוש, היצירה הספרותית העממית והספרות היפה בת זמננו, המפורטים לפי סדר הופעתם ברשימת הפרסומים בסוף כרך זה. בכל אחד מתחומי מחקרו פרץ אופקים חדשים והפרה את המחקר ואת ההוראה, העלה שאלות חדשות, הציע הקשר היסטורי מקורי והעמיד מערכת רעיונית הנשענת על חקירות טקסטואליות מפורטות ובוחנת גבולות פילולוגיים וכרונולוגיים מדויקים. מערכת עשירה זו האירה את ייחודם של הכתבים ושל הכותבים מזוויות מקוריות, הציבה קריטריונים היסטוריים ורעיוניים שהפרו את המשך המחקר, תרמו להתפתחותו והעמקתו, וזכו למענה ולהמשך בעבודתם של שני דורות של תלמידים ועמיתים ברחבי העולם.

יוסף דן נולד בשנת 1935 בבודפסט שבהונגריה, עלה עם הוריו לארץ ישראל בשנת 1939, גדל בירושלים, שם למד בתיכון שליד האוניברסיטה והשלים את חוק לימודיו לתואר הראשון ולתואר השני באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת תשי“ח הגיש לפרופ' ישעיה תשבי את עבודת המ.א. על ‘כתב יד אופנהיים 540 והשוואתו לספר חסידים’ שהתוותה את המשך מחקרו לאורך יובל שנים בתחום ההיסטוריה של חסידי אשכנז, יצירתם הספרותית המגוונת, תורת הסוד שלהם, תורת המוסר הייחודית שיצרו, ספרותם הדמונולוגית ורבגוניותם הרעיונית. החל משנת תשי”ט לימד באוניברסיטה העברית ובשנת תשכ“ג השלים בה את עבודת הדוקטור על ‘הבסיס העיוני לתורת המוסר של חסידי אשכנז’ בהנחייתו של תשבי. בשנת תשכ”ד התמנה למרצה בחוג לספרות עברית והתמחה בספרות המוסר ובתורתם של חסידי אשכנז. במהלך שנות הששים פרסם מחקרים על בחינות שונות של העולם הרוחני היהודי במאה השלוש עשרה ועל התגוונותו רבת הפנים. מחקריו דנו בחיבורים כגון ‘ספר החכמה’ לר' אלעזר מוורמס, ‘ספר הנבון לאחד מחסידי אשכנז’, ‘חוג הכרוב המיוחד’ ו’ספרות הייחוד של חסידי אשכנז‘. לצד הההדרה והחקירה של כתבי היד האשכנזיים משלהי ימי הביניים עסק ב’כתבי המוסר של מקובלי ספרד’ ודן בהרחבה בביטויים ספרותיים מגוונים של היצירה העברית בתפוצות ישראל. במסגרת זו בחן את ‘אלפא ביתא דבן סירא’, ‘מעשה ירושלמי’, ‘סיפור יוסף די לה ריינה’, ‘עלילות אלכסנדר מוקדון’ ומכלולים סיפוריים נוספים. בעשור זה אף כתב בשיתוף עם פרופ' תשבי את הערך האנציקלופדי רחב ההיקף על חסידות הבעש“ט ותורתה ופרסם חיבור חדשני על ‘הנובלה החסידית’. בשנת תשכ”ו מונה למרצה בכיר בחוג לספרות עברית ובשנת תשכ“ח פרסם את ספרו ‘תורת הסוד של חסידות אשכנז’, המיוסד על עיבודה והרחבתה של עבודת הדוקטורט. הספר בוחן את השתלשלותה ההיסטורית וייחודה הרעיוני של תורת הסוד של חסידי אשכנז כפי שהיא נשקפת בכתבי יד מחוגיהם של יהודה החסיד, אלעזר מוורמס, מנחם ציוני ואלחנן בן יקר ומשורה של חיבורים אנונימיים ופסוידואפיגרפיים מן המאה הי”ב והי“ג. בשנת תשל”א הפך לפרופסור חבר ופרסם בשיתוף עם פרופ' י' תשבי את’מבחר ספרות המוסר' וזכה בפרס ביאליק לחכמת ישראל.

לאורך שנות השבעים פרסם פרופ' דן מאמרים רבים בתחומים מגוונים העוסקים בספרות הדרוש ובסיפור העברי בגילוייו ההיסטוריים השונים, החל מסיפור עשרת הרוגי מלכות וסיפורי ספר חסידים, עבור באגדות על ר' אלעזר מוורמס וב’ספר הישר' וכלה ב’משלי סינדבאר'. בשנת תשל"ד פרסם את חיבורו המקיף ‘הסיפור העברי בימי הביניים’, ובמחצית שנות השבעים ראו אור ארבעה ספרים המשקפים את תחומי מחקרו השונים בעשור זה: ‘ספרות המוסר והדרוש’, ‘הסיפור החסידי’, ‘עיונים בספרות חסידות אשכנז’ וחיבור העוסק בכינוס מחקריו בספרות העולם ‘הנוכרי והמנדרין: עיונים בספרות זמננו’.


בשנת תשל“ו החל ללמד בחוג למחשבת ישראל וכתב בתקופה זו שורה של מאמרי הערכה וביקורת על עבודתם של מוריו ועמיתיו חוקרי קבלה וחסידות, גרשם שלום, ישעיה תשבי, חיים וירשובסקי, אפרים גוטליב ויוסף וייס שקשרו בין הממד הפנומנולוגי לממד ההיסטורי במחקריהם. בשנת תשל”ז הרחיב את עיונו לתחום היצירה הקבלית והוציא לאור קובץ הרצאות על ‘חוגי המקובלים הראשונים’ שסלל בו מסגרת היסטורית חדשה להבנת התסיסה הרוחנית רבת הפנים במאה הי"ג.

בשנת תשל“ח פנה לתחום חדש הקודם לימי הביניים והחל לפרסם מחקרים על ספרות ההיכלות והמרכבה. המאמר ‘חדרי מרכבה’, שראה אור בשנה זו ב”תרביץ", סימן שדה מחקר חדש בעבודתו, שבעקבותיו ראו אור ספרים ומאמרים רבים בתחום זה, המצרפים את תורת המרכבה בתורתם של חסידי אשכנז עם מקורותיה בספרות ההיכלות, שנכתבה בתקופת התלמוד. מחקרים על ‘שיעור קומה’ ועל ‘היכלות רבתי ומעשה עשרת הרוגי מלכות’ צירפו את הדיון הספרותי לדיון התיאולוגי בהקשר היסטורי חדש.

בשנת תשל“ח התמנה דן לפרופסור מן המניין בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, וכיהן כראש המכון למדעי היהדות בשנים תשל”ט־תשמ“ג. בשנת תשמ”א ייסד במסגרת המכון למדעי היהדות את כתב העת ‘מחקרי ירושלים במחשבת ישראל’ וערך את ששת כרכיו הראשונים לאורך שנות השמונים.

בעשור זה עסק ב’תורת הרע והדמונולוגיה בקבלה הקדומה' והחל לחקור את ‘ראשיתו של המיתוס המשיחי בקבלת המאה הי"ג’ ואת ‘בעיית המנהיגות המיסטית’.

בעקבות פטירתו של פרופ' גרשם שלום בשנת תשמ"ב, החל לפרסם שורה של מחקרים על משנתו ההיסטורית של שלום ועל מורשתו, שראו אור בשנות השמונים, ואף לקח חלק בפולמוסים הערים שהתנהלו בנושא זה בעולם האקדמי. עוד פרסם וערך בעשור זה מחקרים באגדה ובפולקלור יהודי ובתולדות ספרות השבחים, וכתב שורה של מאמרי ביקורת והערכה על חיבורים שונים בתורת הסוד ובספרות ההיכלות, בקבלה, בחסידות ובספרות העממית שהתפרסמו במקומות שונים בארץ ובעולם. במחצית שנות השמונים פרסם מהדורה של ‘ספר הישר’ וחיבורים שעסקו ב’פסבדואפיגרפיה בקבלה הקדומה' וב’תפיסת ההיסטוריה בספרות ההיכלות והמרכבה'.


בתקופה זו, במחצית שנות השמונים, כיהן כמנהל הספרייה הלאומית והאוניברסיטאית ויזם שורה של כנסים מדעיים בינלאומיים לזכרו של פרופ' גרשם שלום, שדיוניהם ראו אור, בסדרה של קבצים דו־לשוניים במסגרת כתב העת ‘מחקרי ירושלים במחשבת ישראל’. ‘דברי הכנס הבינלאומי הראשון לתולדות המיסטיקה היהודית: המיסטיקה היהודית הקדומה’ (מחקרי ירושלים במחשבת ישראל ו' א–ב), שראה אור בשנת תשמ"ז בעריכתו, היה הקובץ הראשון בסדרה זו של כנסים מדעיים בינלאומיים, שהניבה בשלהי שנות השמונים כרכים נוספים שעסקו ב’ראשית המיסטיקה היהודית באירופה' וב’ספר הזוהר ודורו‘. בראשית שנות השמונים יזם וערך בשיתוף עם פרופ’ פטר שפר את הקמתו של כתב עת חדש רב לשוני למדעי היהדות Jewish Studies Quarterly היוצא לאור בטיבינגן.

לצד כתבי העת הקשורים למכון למדעי היהדות של האוניברסיטה העברית ולמכון ללימודי היהדות של האוניברסיטה החופשית של ברלין, גם ערך בארצות הברית את הסדרה בת שלושת הכרכים בשפה האנגלית ‘בינה: מחקרים בהיסטוריה במחשבה ובתרבות היהודית’ שהתפרסמו בה תרגומים של מחקרי יסוד של חוקרים בני דורות שונים, שראו אור קודם לכן רק בשפה העברית.

באותה תקופה פרסם מאמרי ביקורת והערכה במגוון רחב של נושאים אקדמיים ופובליציסטיים בבמות ציבוריות מגוונות, מתוך כוונה לקרב את מחקר מדעי היהדות לקהל הרחב ולציבור המשכיל.


בראשית שנות התשעים, במסגרת מגמה זו, המבקשת להרחיב את גבולות הדיון האקדמי מעבר לחוג המקצועי ולהעשיר את מגוון בני השיח, ראו אור ספריו ‘המיסטיקה העברית הקדומה’ ו’חסידות אשכנז' באוניברסיטה המשודרת, והתפרסמו שלושת הכרכים של ‘חסידות אשכנז בתולדות המחשבה היהודית’ באוניברסיטה הפתוחה. בתקופה זו ראתה אור שורה של מאמרים מפורטים על ספרות ההיכלות והקשריה ההיסטוריים בכתבי עת מדעיים, לצד מסות רחבות היקף החורגות מתחומה של העיתונות המקצועית ופונות לצבור המשכיל, בכתב העת הרב-תחומי ‘אלפיים’.

לאורך שנות התשעים כיהן כפרופסור אורח קבוע במכון למדעי היהדות באוניברסיטה החופשית של ברלין ופרסם סדרה ארוכה של מאמרים וקבצים בעברית ובאנגלית על משנתו של גרשם שלום, במלאת עשור לפטירתו. חלקם של פרסומים אלה, בראשית שנות התשעים, נערך בשיתוף פעולה עם פטר שפר במסגרת הכנס הבינלאומי השישי להיסטוריה של המיסטיקה היהודית, שנערך באוניברסיטה החופשית של ברלין. פירותיו של כנס זה שסקר את התקדמות מחקר הקבלה ביובל שחלף ממועד הדפסת ספרו של שלום ‘זרמים עיקריים במיסטיקה היהודית’ (1941) ראו אור בשנת 1993 בקובץ בעריכתם המשותפת של שפר ודן.

בשנת תשנ“ו, ראתה אור מהדורה מורחבת של חיבורו האנגלי על ‘המיסטיקה היהודית והמוסר היהודי’ ונדפסו שני הכרכים של הספר ‘קולות רבים: ספר הזיכרון לפרופ’ רבקה ש”ץ־אופנהיימר' שערך בשיתוף עם רחל אליאור במסגרת ‘מחקרי ירושלים במחשבת ישראל’.

בשנת תשנ“ז ראה אור ספרו המקיף ‘על הקדושה: דת מוסר ומיסטיקה ביהדות ובדתות אחרות’ שנועד לבחון מחדש מושגי יסוד בהוויה הדתית היהודית לאורן של התפתחויות במחשבה המודרנית. הספר שיצא לאור בהוצאת מאגנס, זכה למספר מהדורות ומחברו זכה בשנת תשנ”ז בפרס ישראל.

במחצית שנות התשעים פנה בעל היובל לשני תחומי מחקר חדשים – יחסי הגומלין בין חיבורים קבליים בכתבי יד ובדפוס ומפרשיהם הנוצריים, והמשיחיות היהודית המודרנית והמחשבה האפוקליפטית. בשנת תשנ“ז ראה אור בהוצאת הארוורד ספר שערך על ‘הקבלה הנוצרית: ספרי מיסטיקה יהודית ומפרשיהם הנוצריים’ ובשנת תשנ”ח נדפס ספרו ‘המשיחיות היהודית המודרנית’ באוניברסיטה המשודרת. בשלהי שנות התשעים ראו אור בהוצאת נורתויל ניו ג’רסי, ארבעה כרכים רחבי היקף בשפה האנגלית המכנסים את פירות עבודתו על התקופות ההיסטוריות השונות של המיסטיקה היהודית.

בשנת תשנ“ט ראו אור בבית הספרים הלאומי שני כרכי קטלוג 'ספריית גרשם שלום בתורת הסוד היהודית‘, אותם ערך בשיתוף עם ד”ר אסתר ליבס, וחיבור נוסף העוסק בכתבי יד יהודיים שנערך בשיתוף עם ד"ר קלאוס הרמן, ראה אור בשפה האנגלית בטיבינגן בשנה זו.

תרגום גרמני של סדרה ארוכה של ערכים ביוגרפיים ועיוניים במדעי היהדות, ראה אור באנציקלופדיה לדתות שערך הנס דיטר בץ בטיבינגן, בשנים תשנ“ט–תש”ס. בשנה זו הוענק לפרופ' דן תואר דוקטור של כבוד מטעם ההיברו יוניון קולג' ובשנת תשס"ג הוענק לו תואר דוקטור של כבוד מטעם בית המדרש לרבנים בניו יורק.

העשור האחרון של המאה העשרים, ביצירתו של יוסף דן, הניב יבול ספרותי עשיר ומגוון בכתיבה, בעריכה ובתרגום, בלשונות שונות ובארצות שונות, שיש בו פריצת כיוונים מחקריים חדשים לצד סיכום של כיווני מחקר מן העשורים הקודמים. עוד ניכר עשור זה בסימן שיתוף פעולה בינלאומי במפעלי מחקר שונים ויצירת קהל קוראים ולומדים בשפות שונות. לכיוונים אלה יש המשך בעבודות שפרסם בעשור החדש שפתח את האלף השלישי ובאלה הנמצאות בדפוס ועתידות לצאת לאור. בשנת תש“ס ראה אור חיבורו ‘אפוקליפסה אז ועכשיו’ ובשנת תשס”ב נדפס בשפה האנגלית החיבור האנתולוגי ‘הלב והמעיין: אנתולוגיה של הניסיון המיסטי היהודי’ בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד. עשרות מאמרים וערכים אנציקלופדיים בתחומי מחקרו השונים ראו אור בארץ ובעולם בשנים הראשונות של העשור הראשון של האלף השלישי ותחת מכבש הדפוס נמצא כרך שערך בשם ‘ספר הזיכרון לגרשם שלום במלאת עשרים שנה לפטירתו’ לצד שורה של מאמרים הממתינים לראות אור. יבול מחקרי עשיר זה, המונה עשרות ספרים ומאות מאמרים, הרשומים בפירוט ברשימת הפרסומים, המונה קרוב לחמש מאות ערכים, מוקדש לריבוי פניה של ההיסטוריה האינטלקטואלית היהודית בפרקיה השונים. חקירת ייחודה של היצירתיות היהודית רבת הפנים בעולם המסורתי, תוך עמידה על הדיאלקטיקה של הרציפות הדתית־תרבותית ועל ההתחדשות ההיסטורית הטמונות בה, המוצאת מבע ספרותי בדפוסים חדשים, עיוניים, ספרותיים, דרשניים, אגדיים וקבליים, הגיוגרפיים, מיסטיים ומשיחיים, בחילופי הדורות ובשינוי התקופות, מעלה את המורכבות של ההיסטוריה של המחשבה היהודית על רבגוניותה היוצרת.

יצירה מחקרית ענפה ומגוונת, הנפרשת לאורך יובל שנים בפני ציבור הקוראים והלומדים, לצד הוראה רצופה רבת שנים, באוניברסיטאות שונות בארץ ובעולם, ושותפות במפעלים מחקריים רבים, בייסודם, בכינונם ובשמירת רציפותם והתחדשותם, מעלה מטבע הדברים תגובות והדים המתרקמים בדיאלוג מחקרי רב קולי. עמיתיו, תלמידיו, שותפיו ורעיו של בעל היובל, הפזורים באוניברסיטאות ברחבי הארץ ובעולם, הרוחשים לו הוקרה והכרת תודה על פועלו המבורך, תרמו מפרי עטם לספר היובל לכבודו, העוסק בתחומים המשיקים לתחומי מחקרו המגוונים בהיסטוריה של המחשבה המיסטית היהודית בכלל, ובהיסטוריה אינטלקטואלית של יהודי ימי הביניים בפרט, בהיסטוריה של ספרות הדרוש והמוסר וביצירה הקבלית והחסידית. רבים מן הכותבים מתייחסים במחקריהם לתחומים שבעל היובל חידש בהם חידושים פורצי דרך. בין אלה ייזכרו תורת הסוד של חסידי אשכנז, על התגוונויותיה הלא נודעות וגורלם ההיסטורי של יוצריה, ריבוי פניה של ראשית הקבלה בצרפת ובספרד במאות השתים־עשרה והשלוש עשרה, וזיקתה לספרות המוסר והדרוש, ספרות ההיכלות והמרכבה במיסטיקה היהודית העתיקה בתקופת המשנה והתלמוד, והקשריה ההיסטוריים והעל־היסטוריים, בירורים פנומנולוגיים בדבר מהותה של הלשון המיסטית, טבעה של הקדושה ומהות התפילה המיסטית, ייחודה של המיסטיקה היהודית, המעמד הסמנטי של החזון הנבואה והחלום, המשיחיות וההנהגה הדתית, היצירה החסידית והאפוקליפטיקה המשיחית, הסיפור העברי בימי הביניים, ספרות בת זמננו, היצירה הפולקלוריסטית ותורת הרע הדמונולוגיה, אם למנות אך מעט מהרבה. מחקריו של פרופסור דן מהווים מצע לדיאלוג רב משתתפים שתרומתם המשותפת לחקר היצירה העברית לדורותיה, משקפת את אפיקיה הרחבים והעמוקים של יצירה זו, את ריבוי פניה ואת גלגוליה ההיסטוריים ההולכים ונוצרים מחדש בתמורות העתים מן העת העתיקה ועד ימינו.

פניה השונות של היצירה ונתיביה הנעלמים של ההיווצרות, מעבר לגילוייה הכתובים, הנרמזים בכותרתו של ספר היובל, מהווים ביטוי לעניין העמוק והמקיף של יוסף דן, בהיסטוריה של מחשבת ישראל, על תמורותיה היוצרות הנפרשות במהלך העתים, על ייחודה ההיסטורי בכל תקופה ועל ההבדלים המאפיינים את החטיבות השונות היוצרות את הרצף של הספרות העברית לדורותיה. תרומתם המגוונת של הכותבים והכותבות בכרך זה, השותפים לעניין בתמורות בגלגוליה של הרוח היוצרת, בנסיבות היסטוריות משתנות ובגילויים ספרותיים שונים, מביעה במישרין ובעקיפין את הוקרתם למפעלו המחקרי ולתרומתו האינטלקטואלית מרחיבת הדעת של בעל היובל כמורה וחוקר, ככותב ועורך, כשותף ויוצר. עורכי הכרך ומשתתפיו מברכים את יוסף דן בשנים רבות של יצירה פורייה ומאחלים לו שיוסיף ויעיין במכלול גילוייה ההיסטוריים של המחשבה היהודית ויאיר את עיני הקוראים והלומדים לאורך ימים ושנים.

העורכים מבקשים להביע תודה לכל החוקרים שנענו ברצון לפנייתם ותרמו לספר מפרי מחקרם ולהתנצל בפני משתתפים רבים נוספים שנבצר מהם לעמוד בלוח הזמנים הצפוף של ההוצאה. תודה מיוחדת לנעמה בן שחר שערכה את הביבליוגרפיה, לבארו סול שסייעה בריכוז עבודת המערכת, ולאנשי הוצאת מור בטיבינגן שהוציאו לאור את ספר היובל במתכונת מאירת עיניים.


רחל אליאור

המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות