דרמה
הנפשות הפועלות
קַמְבִּיזֶס בֶּן כּוֹרֶשׁ – מלך פרס וכובש סוריה ומצרים
סְמַרַדִיס – אחיו הצעיר
מֵרוּאָה – אחותו ואשת קמביזס
פְּרֶכַסְפֶּס – אחד מנכבדי פרס
אַרְטֶם – ארוסה לשעבר של מרוּאָה ובנו של פרכספס
גּוֹבְרִי – בן פרכספס ואחיו של ארטם
הַרְפָּגוֹס – מצביא חיל־פרס
מוֹנְבַּז – ממונה על משמר ארמון־המלך
דַּרְיוּס – מפקד־פלוגה בחיל פרס, מתנקש במלך
רַמְפִי – מצרי, מתנקש במלך
חַרְגּוֹל – גיבן. ליצן המלך
אַרְגַּטוֹס – כוהן פרסי
שׁוֹמֵר־כֶּלֶא – פרסי
מקום העלילה:
(ארמון פסַמתיך, מלך־מצרים לשעבר; תא־הכלא; כיכר התליות)
פְּרוֹלוֹג 🔗
(גדר־חומה. דריוס עומד)
דריוס: הַמִּצְרִי! הַשַּׁחַר עוֹלֶה וּמַכְסִיף יְאוֹר הַנִּילוּס, וְהוּא בָּא לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר קָבַעְנוּ.
רמפי: (נכנס) הֶיֵה שָׁלוֹם, דַּרְיוּס שַׂר צְבָא־פָּרָס.
דריוס: וּבוֹאֲךָ שָׁלוֹם, רַמְפִי. אֵין אִישׁ בְּעִקְּבוֹתֶיךָ?
רמפי: לֹא. הַיּוֹם רַק הִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָת,
וְהַכּוֹבְשִׁים הָאַכְזָרִים מִבְּנֵי עַמְּךָ יְשֵׁנִים לָבֵֶטַח עַל
הַר־גַּעַשׁ.
דריוס: רַק בְּחַלּוֹנוֹת הַמֶּלֶךְ רָאִיתִי אוֹר.
רמפי: אָרוּר יְהִי אוֹרוֹ.
דריוס: עַל־כֵּן שְׁנַיִם פֹּה נוֹעָדוּ.
רמפי: שְׁנַיִם?
דריוס: לְאַחַר פְּגִישָׁתֵנוּ לְיַד הַבּוֹר
שֶׁבּוֹ הוּטַל אָבִי, לְאַחַר מוֹתוֹ בְּיַד קַמְבִּיזֶס, הִרְהַרְתִּי
בַּדָבָר. בְּמָקוֹם שֶׁיַעֲבֹר בּוֹ אֶחָד לֹא יַצְלִיחַ גְּדוּד;
וְהֵיכָן נַחְבִּיא גְּדוּד בֵּין דּוּכָנִים בַּשּׁוּק?
רמפי: וְלִידִיעָתְךָ הוּבָא, כִּי הַמֶַּלֶךְ
הַכּוֹבֵשׁ, בִּלְבוּשׁ תַּחְפֹשֶׂת, עוֹבֵר בַּשּׁוּק בְּצֵאתוֹ מִן
הָאַרְמוֹן?
דריוס: כֵּן, זֶה מִנְהָגוֹ. וּמְלַוָּיו הֵם שְׁנַיִם – אַרְטֶם וְאַרְגַּטוֹס הַכֹּהֵן.
רמפי: שְׁלָשְׁתָּם בִּלְבוּשׁ תַּחְפֹּשֶׂת?
דריוס: גְּלִימָה מִצְרִית מֵעַל לִלְבוּשָׁם.
רמפי: וְאַתָּה מְקַוֶּה, כִּי אִם יוּמַת
קַמְבִּיזֶס יִסּוֹג צְבַאֲכֶם מִכָּאן, וְלֹא יְשַמֵּשׁ מוֹתוֹ סִבָּה
מַסְפֶּקֶת לְדִכּוּי נוֹסָף?
דריוס: זוֹ הָעֵת, רַמְפִי. צְבָאֵנוּ נָסוֹג
לִפְנֵי הַכּוּשִׁים, עָיֵף מִמִּלְחָמוֹת, צָמֵא לְמֵימֵי הַפְּרָת,
וְגַעְגּוּעָיו לְשַׁעֲרֵי־בָּבֶל מְכַלִּים נַפְשׁוֹ. נִפָּרֵד
עַכְשָׁו. נֵשֵׁב בְּמַאֲרָב וּנְצַפֶּה לַטֶּרֶף.
(יוצאים)
מערכה ראשונה 🔗
(חדר בארמון קמביזס במוף שבמצרים)
(גוברי. חרגול)
גוברי: עֲלֵה, חַרְגּוֹל, אֶל כֵּס מַלְכוּת
קַמְבִּיזֶס, וְתָאֵר לִי שֵׁנִית כֵּיצַד זוֹעֵף
הַמֶּלֶךְ וְאֵיךְ קְרֶזוּס הֶחָכָם מוֹחֵא הַקֶּצֶף
מִשִּׂפְתוֹתָיו.
חרגול: שֵׁנִית? וְאֵיךְ אֵשֵׁב עַל כֵּס מלְכוּת קַמְבִּיזֶס הַפַּרְסִי – וְלֹא
כִּסְאוֹ־שֶׁלּוֹ הוּא?
גוברי: חַרְגּוֹל, לֵיצָן מוּזָר אַתָּה… חַרְגּוֹל, שֶׁל מִי הכֵּס הַזֶּה?
חרגול: שֶׁל פְּסַמְתִיךְ מֶלֶךְ הַמִּצְרִים…
גוברי:… אֲשֶׁר שָׁתָה דַּם־פָּר מֻרְעָל בְּצַו
מַלְכֵּנוּ, וְאִבֵּד אֶת מַלְכוּתוֹ וּבָנָיו וְגַם אֶת
כִּסְאוֹ.
חרגול: אֱמוֹר לִי, גּוֹבְרִי הָרַךְ בֶּן
פְּרֶכַסְפֶּס: דָבָר שֶׁהוּא שֶׁלְּךָ אֵינְךָ יָכוֹל לְהַשְׁאִילוֹ
לְאִישׁ, כְּגוֹן הַחֲטוֹטֶרֶת שֶׁבְּגַבּי, שֶׁהִיא בֶּאֱמוּנָה
שֶׁלִּי; אוּלָם כֵּס־הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הוּא, אוֹ שֶׁלִּי? הַיּוֹם
שֶׁלִּי; מָחָר שֶׁלְּךָ; וּמָחֳרָתַיִם?…
גוברי: חָד לִי חִידוֹת אַתָּה.
חרגול: וּמָחֳרָתַיִם הַכֹּל שַׁיָךְ לְתוֹהוּ.
שְׁעוֹן־הַחוֹל מוֹנֶה מִסְפָּר רַק לִזְמַן עָבָר, וּזְמַן עָבָר
שַׁיָּךְ לַמָּוֶת. אֱמוֹר מֵעַתָּה, נַעֲרִי הַקָּט: הַזְּמַן הוּא
מָוֶת, וְכָל מִשְׁאֶלֶת־לֵב כָּל רֶגֶשׁ וְדִמְיוֹן הָזוּי, אַהֲבָה,
מוֹלֶדֶת וְאֵלִים – כָּל אֲשֶׁר בְּעָמָל כֹּה רָב בָּנִינוּ
יְסוֹדוֹתָיו, שַׁיָּךְ לַמָּוֶת וְלַחִדָּלוןֹ. וּבְכֵן,
כֵּס־הַמַּלְכוּת לְמִי הוּא, גּוֹבְרִי שֶׁלִּי הַקָּט?
גוברי: שַׁעְשְׁעֵנִי נָא וְהָסֵר קִמְטֵי עַצְבוּת מִמִּצְחֲךָ, חַרְגּוֹל.
חרגול: רַק הָעַצְבוּת הִיא שַׁעֲשׁוּעַ רָאוּי
לְבֶן־אֱנוֹשׁ, גּוֹבְרִי. חֲרוֹט זֹאת הֵיטֵב־הֵיטֵב עַל לוּחַ
לְבָבְךָ, הַנַּעַר.
גוברי: מִשּׁוּם־מַה, חַרְגּוֹל?
חרגול: כִּי הָעַצְבוּת הִנָּהּ תְּהוֹם, וְלֹא קְלִפַּת־הַסְּרָק הָרְדוּדָה שֶל אשֶׁר גִּיל וּשְׂחוֹק.
גוברי: וּבְכֵן, שַׁעְשְׁעֵנִי בִּשְׂחוֹק־עַצֶּבֶת.
חרגול: יָפָה אָמַרְתָּ, בֶּן פְּרֶכַסְפֶּס.
אֲשְׁעְשְׁעֲךָ בִּשְׂחוֹק־הָעַצֶַּבֶת, בְּגִיל־הַבְּכִי,
בְּמָוֶת־הַחַיִּים, בַּחֲשֵׁכָה הַבְּהִירָה. אֲשַׁעְשְׁעֲךָ בְּנִשׁמַת
הַמֶּלֶךְ הַפַּרְסִי כּוֹבֵשׁ מִצְרַיִם, כִּי בְּנִשְׁמָתוֹ הַחֲשֵׁכָה
הַבְּהִירָה, מָוֶת־הַחַיִּים וְגִיל־הַבְּכִי, וּבִקְצָרָה: הוּא
מְטוֹרָף וּמְשֻׁגָּע. וְהוּא גָּזַל מֵאָחִיךָ אַרְטֶם אֶת מִשְׁפַּט
הַבְּכוֹרָה, כְּלוֹמַר: אֶת אֲרוּסָתוֹ, וְזֶה אוֹת נִכְבָּד מְאֹד
הַמֵּעִיד עַל טֵרוּפוֹ.
גוברי: הַס!
חרגול: הַס? מַדּוּעַ הַס? אֵין כָּאן אִישׁ, יַלְדִּי הַקָּט, לִשְׁמוֹעַ מַה בְּפִי.
גוברי: אָזְנַיִם לַקִּירוֹת.
חרגול: אַךְ בְּנֵי־תְּמוּתָה חֵרְשִׁים. רַק
לְקִירוֹת־הָאֶבֶן יֵשׁ אָזְנַיִם, וֱרַק לַשּׁוֹטִים בִּבְנֵי־תְּמוּתָה
יֵשׁ זְכוּת לוֹמַר אֱמֶת; כִּי אִם חָכָם דּוֹבֵר מְלוֹא־אֱמֶת הֲרֵי
מַתִּיזִים רֹאשׁוֹ עַד מַחְצִית־צַוָּאר. כָּזֶהוּ הַמִּנְהָג. רַק
הַטִּפֵּשׁ זַכַּאי לוֹמַר אֱמֶת בְּדוֹר־הַשַּׁקְרָנִים הַזֶּה.
גוברי: אֱמוֹר לִי, לֵיצָן־חַרְגּוֹל, הַאִם
מִנְהָג הוּא כִּי יִקַּח אִישׁ אֶת אֲחוֹתוֹ לוֹ לְאִשֶּׁה, כְּפִי
שֶׁנָּהַג מַלְכֵּנוּ?
חרגול: הַס, כִּי לַקִּירוֹת אָזְנַיִם, וְאֵלּוּ הֵם
דְּבָרֶיךָ. וְעַתָּה שְׁמָעֵנִי, פֶּתִי קָט: הַמֶּלֶךְ הוּא הַחֹק,
וְהַחֹק הוּא־הוּא דְבַר־הַמֶּלֶךְ. וְאִם הַמֶּלֶךְ מְטֹרָף, הֲרֵי
בְּשִׁגָּעוֹן יִנְהַג – וְשִׁגָּעוֹן הוּא לִיתֵן עַצְמוֹ שָׁלָל
בִּידֵי יוֹשְׁבֵי־קְרָנוֹת הוֹלְכֵי־רָכִיל הַמְצַפִּים לַמֶּלֶךְ כִּי יִמְעַד בְּבוֹא מוֹעֵד, כְּאוֹתָם
עוֹרְבִים שְׁחוֹרִים הַמְצַפִּים לְטֶרֶף. מִתְגָּרֶה הוּא בַּגּוֹרָל,
הַמֶּלֶךְ.
גוברי: הֲנָכוֹן הוּא, חַרְגּוֹל, כִּי רִבּוֹא
חַיָּלֵי פָּרָס אָבְדוּ בְּמִדְבָּרִיּוֹת־הַחוֹל וְנֶעֶלְמוּ מֵעַיִן,
וְיֶתֶר הַצָּבָא הִפִּיל הַפּוּר לִשְׁחוֹט כָּל עֲשִׂירִי וְהָיָה
לָהֶם לְטֶבַח וּלְאָכְלָה?
חרגול: אֱמֶת נָכוֹן, יַלְדִּי. וְרַק בִּרְתּוֹחַ
הַדְּוָדִים וּבָם עֲשָׂבִים וּבָשָׂר־אָדֹם –רַק אָז הֶחְלִיט
מַלְכֵּנוּ הַמְפֹאָר קַמְבּיזֶס בֶּן כּוֹרֶשׁ לָסֶגֶת לִפְנֵי
הַכּוּשִׁים. מִשּׁוּם־כָּךְ אָמַרְתִּי, כִּי מִתְגָּרֶה הוּא
בַּגּוֹרָל.
גוברי: לָכֵן מְהַלֵּךְ הוּא בַּלֵּילוֹת כַּאֲרִי
בְּסוּגָרוֹ – הָלוֹךְ וָשׁוֹב, הָלוֹךְ וָשׁוֹב, צַעַד צַעַד – כִּי
אֵין מָנוֹחַ בְּלִבּוֹ.
חרגול: בִּלְחִישָׁה אֲגַלֶּה הַסּוֹד לְךָ: אָדָם מְסֻכָּן הוּא, גּוֹבְרִי.
גוברי: קַמְבִּיזֶס הַמְפֹאָר כּוֹבֵשׁ עַמִּים וַאֲרָצוֹת?
חרגול: לֹא שְׁאוֹן רַגְלָיו הַפּוֹסְעוֹת
בַּלַּיִל הָלוֹךְ וָשׁוֹב הֶחְרִיד אוֹתְךָ מִשְּׁנָת; אֶת הֵד לִבּוֹ
הַמְטַלְטְלוֹ בִּסְעָרָה שָׁמַעְתָּ. צַעַד־צַעַד־צַעַד! פַּחְדּוֹ
מִפְּנֵי הַמָּוֶת – צַעַד! יִרְאָתוֹ מִפְּנֵי הַחֵטְא
וְחֹסֶר־הָאוֹנִים שֶׁלֹּא לַחְטוֹא יוֹתֵר – צַעַד! הַנְּסִיגָה
הַמְבוֹהֶלֶת וְרִבְבוֹת חַיָלִים שֶׁנֶּעֶרפוּ, אָבְדוּ וְנִשְׁחֲטוּ
וּמֵתוּ בְּצָמָא – צַעַד! גַּעְגּוּעָיו אֶל הַמּוֹלֶדֶת הַצּוֹבְטִים
לִבּוֹ, שִׂנְאָתוֹ אֶת סְמַרַדִיס אָחִיו, דְמֵי הָאַפְסְנָאִים
שֶׁבְּמוֹ־יָדָיו עָרַף – צַעַד־צַעַד־צַעַד! לֹא שָׁוְא, גּוֹבְרִי, לֹא
שָׁוְא צוֹעֵד הוּא בַּלֵּילוֹת. רַק הַתְּמִימִים וְהַחַפִּים מֵחֵטְא
נָמִים הֵיטֵב עַל יְצוּעָם.
גוברי: אֲנִי יָשֵׁן לָבֶטַח, אוּלָם פַּעַם
רָאִיתִי בַּחֲלוֹמִי כִּי נִתְגַּשֵּׁם חֲלוֹם וְהִצְלַחְתִּי
לִמְתּוֹחַ קֶשֶׁת מֶלֶך־הַכּוּשִׁי וְלִירוֹת הַחֵץ.
חרגול: אָכֵן חֲלוֹם נָאֶה. רַק קַמְבִּיזֶס
הִצְלִיחַ זֹאת עֲשׂוֹת (יושב אל כס־המלכות, משנה קולו וצורח) צְבָא
פָּרָס! לִפְנֵי יָמִים שְׁלוֹשָׁה בָּא אָחִי סְמַרַדִיס
מִמּוֹלַדְתֵּנוּ הָאֲהוּבָה, וּכְבָר נִסִָּה לִגְנוֹב לִבְּכִֶם:
תְּבוּסָה! תְּבוּסָה! זוֹעֵק הוּא וּמַמְרִיד עָלַי אֶת הַצָּבָא. צְבָא
פָּרָס! וּמִי מַצְבִּיא וְלֹא נִכְשַׁל אֵי־פַעַם? גַּם כּוֹרֶשׁ
אָבִינוּ, אֲבִי סְמַרַדִיס וְאָבִי שֶׁלִּי, נִכְשַׁל בַּקְּרָב. וּמִי
שֶׁהֲרָגוֹ? אִשָּׁה. שִׁמְעוּ: אִשָּׁה! טוּמִירִיס מַלְכַּת מסגטִים
שָׁפְכָה דָּמוֹ וְהִרְוְתָה אוֹתוֹ דַּם חַי בִּהְיוֹתוֹ כְּבָר פֶּגֶר
מֵת. לְעִתִּים תְּבוּסָה הִיא נִצָּחוֹן וּלְעִתִּים הַנִּצָּחוֹן
תְּבוּסָה…
גוברי: (מוחא כף אל כף) נָאֶה, מַלְכִּי! נָאֶה, חַרְגּוֹל!
חרגול: (יורד מן הכסא): עַכְשְָׁיו בִּלְבוּשׁ
תַּחְפֹּשֶׂת הוֹלֵךְ אֲנִי אֶל הַצָּבָא לְהַאֲזִין בַּסֵּתֶר
לַקְּנוּנִיּוֹת הַנִרְקָמוֹת נֶגְדִּי. הַאִם תַּכִּירֵנִי, גּוֹבְרִי
בֶּן פְּרֶכַסְפֵּס? הַאִם אֲנִי אֲנִי הוּא בִּלְבוּשׁ תַּחְפֹּשֶׂת
זֶה, אוֹ אֲנִי דּוֹמֶה לְעַצְמִי? אֱמוֹר מַהֵר, פֶּן יְגַלּוּ זֹאת
הַמִּצְרִים הָאֲרוּרִים בְּהִתְנַהְלִי בֵּינוֹת לְדוּכָנֵיהֶם
בַּשּׁוּק.
(תרועת חצוצרות)
גוברי: אוֹת שֶׁל אֵבֶל.
חרגול: תְּקִיעָה צְרוּדָה וּמְיַבֶּבֶת.
גוברי: מַאן־דְהוּא נִפְטַר.
חרגול: אָדָם נִכְבָּד מְאֹד. הַחֲצוֹצְרָה בּוֹכָה
נוּגוֹת. וְאוּלַי בּוֹכֶה הוּא הַתּוֹקֵע וּגְרוֹנוֹ
מַרְעִיד?…
גוברי: אוּלַי זֶה אַרְגַּטוֹס הַזָּקֵן?
חרגול: לֹא. הוּא הָיָה בֶּן־לְוָיָה לַמֶַּלֶךְ.
גוברי: אוּלַי מֵרוּאָה טָרְפָה נַפְשָׁהּ בַּכַּף מֵרוֹב הצַּעַר?
חרגול: אֵינְךָ יוֹדֵעַ לֵב נָשִׁים, גּוֹבְרִי.
גוברי: אוּלַי נִשְׁבַּר לֵב אַרְטֵם?
חרגול: הוּא נִלְוָה לְאַרְגַּטוֹס.
גוברי: וּבֱכֵן – אֵינִי יוֹדֵעַ, וַחֲסַל. אֵלֵךְ לִשְׁמוֹעַ וְלַחֲזוֹת.
(יוצא)
(תרועת חצוצרות)
פרכספס: (נכנס) אֵיפֹה סְמַרַדִיס? הַלֵּיצָן, מַלְכְּךָ נִרְצַח!
חרגול: אֲנִי קוֹפֵא דּוּמָם. הֵיכָן וְאֵיךְ?
פרכספס: בְּדַרְכּוֹ מִיְּאוֹר הנִּילוּס. איֵַּה הוּא סְמַרַדִיס? לְאָן אֶפְנֶה וְאֶמְצָאֵנוּ?
חרגול: אוּלַי הוֹפֵךְ הוּא לֵב צִבְאוֹת פָּרָס
בַּמַּחֲנֶה, כְּדַרְכּוֹ מֵאָז דָּרְכָה רַגְלוֹ עַל טִיט מִצְרַיִם
לַהֲפוֹךְ אֶת זוֹ הָאָרֶץ לְבִצִָּה מְרֻפָּשָׁה שֶׁבָּהּ יִטְבַּע
אָחִיו עִם נִזְרוֹ.
פרכספס: הָרוּחַ יָצְאָה־חָמְקָה מִמִּפְרָשֶׂיךָ,
חַרְגּוֹל. קִצּוֹ שֶׁל קַמְבּיזֶס הִנּוֹ אוֹת גַּם
לְסוֹפְךָ־אַתַָּה.
חרגול: הַתּוֹלָעִים כְּבָר נֶאֶסְפוּ לִנְגּוֹס בִּבְשַׂר־הַפֶּגֶר.
פרכספס: לֹא עוֹד כַּדּוּר־מִשְׂחָק נִהְיֶה אֲנַחְנוּ בְּיָדֶיךָ.
חרגול: חֲשִׁיבוּת גְּדוֹלָה מִדַּי לְלֵיצָן עָלוּב, קָשׁוּר בְּחֶבֶל־מִיַּלְדוּת.
פרכספס: הוּא שָׁמַע רַק לַעֲצוֹתֶיךָ, הַמֶּלֶךְ הַמַּנוֹחַ.
חרגול: אִלּוּ שָׁמַע לַעֲצוֹתַי, הָיָה מֵמִית
תְּחִלָּה ולֹא הוֹלֵךְ לָמוּת. הִנֵּה כִּי כֵן. חֲבָל, צַר שֶׁכָּךְ
נִגְמַר. לֹא כָּךְ רָאִיתִי אֶת מוֹתוֹ – קֵץ עָלוּב שֶׁאֵינוֹ יָאֶה
כְּלָל לִדְמוּתוֹ (לנפשו): אָבְדוּ חֲלוֹמוֹת־נָקָם, חַרְגּוֹל.
פרכספס: וּבְכֵן הֵיכָן אֶמְצָא אֶת סְמַרַדִיס?
חרגול: תִּמְצָאֶנּוּ בַּאֲשֶׁר הוּא נִמְצָא. בְּמָקוֹם אַחֵר אֵינֶנּוּ.
פרכספס: הֵיכָן הוּא הַמָּקוֹם?
חרגול: קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה לַכֶּתֶר. הִנֵּה הוּא הוֹלֵךְ וּבָא.
סמרדיס: (נכנס) הֵיכָן גְּוִיַּת הָאָח, וּמִי הוּא הַמְּבַשֵּׂר אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַמַּחְרִידָה?
פרכספס: הַמֶּלֶךְ מֵת – יְחִי הַמֶּלֶךְ!
חרגול: כּוֹרֶשׁ אָבִיךָ אִישׁ חָכָם הָיָה.
פרכספס: גְוִיַּת הָאָח מֻטֶּלֶת בַּשּׁוּק,
וְאַרְגַּטוֹס הוּא אֲשֶׁר הֵבִיא אֶת הַבְּשׂוֹרָה. לְשֵׁרוּתְךָ,
מַלְכִּי, נָכוֹן לְהִתְיַצֵּב פְּרֶכַסְפֶּס אֲשֶׁר שֵׁרֵת גַּם לִפְנֵי
אָבִיךָ כּוֹרֶשׁ הַגָּדוֹל, וּבְהַכְנָעָה.
סמרדיס: אֲשֶׁר שֵׁרֵת בֶּאֱמוּנָה אֶת
קַמְבִּיזֶס. אַל נִשְׁכַּח גַּם פְּרָט זֶה, פְּרֶכַסְפֶּס, בְּבוֹאֵנוּ
לִטּוֹל אֶת מְשִׂימוֹת הַמַּמְלָכָה.
חרגול: מַעֲשֶׂה בַּאֲרִי שֶׁיּוֹצֵא־חֲלָצָיו נוֹלַד שׁוּעָל.
סמרדיס: כְּסִיל שׁוֹטֶה, הַפְסֵק מַלְמֵל בְּלִי הֶרֶף! נֵצֵא לֶאֱסוֹף אֶת גְּוִיָּתוֹ?
חרגול: אֵין צֹרֶךְ לֶאֱסוֹף – הוּא נֶאֱסַף אֶל אֲבוֹתָיו.
פרכספס: וּקְרזוּס צִוָּה עַל מִשְׁמַר אַרְמוֹן־הַמֶּלֶךְ לֶאֱסוֹף אֶת גְּוִיָּתוֹ.
סמרדיס: אִם כָּךְ, סַפֵּר דְּבָרִים בְּרוּרִים אוֹדוֹת הַמְּאֹרָע.
פרכספס: לֹא הָיְתָה עֵת לַחְקוֹר, מַלְכִּי.
מִהַרְתִּי לְבַשֶׂרְךָ, הָרִאשׁוֹן – רִאשׁוֹן לַכֹּל, נֶאֱמָן מִכֹּל,
אֶת בְּשׂוֹרַת הַכְתָּרָתְךָ לְמֶלֶךְ.
מרואה: (נכנסת) הַאִם אֱמֶת בְּפִי קִינַת הַחֲצוֹצְרוֹת שֶׁמַּלְכִּי נִרְצַח?
סמרדיס: בְּשׂוֹרַת שִׁחְרוּר, אָחוֹת – שִׁחְרוּר
מִזְּרוֹעוֹת הַבַּעַל שֶׁגָּזַל אוֹתָךְ מֵחֵיק אַרְטֶם אֲהוּבֵךְ
וַאֲרוּסֵךְ.
מרואה: זוֹהִי הַבְּשׂוֹרָה? בְּמוֹת אָחִי אָמְנָם
נִשְׁתַּחְרַרְתִּי מִן הַכְּבָלִים, אוּלָם מַה יֵּשׁ לְהַעְמִיד אֶל
מוּל הַמָּוֶת?
סמרדיס: מוּל הַמָּוֶת נַעֲמִיד אֶת חַיַּיִךְ
וְחַיֵּי אַהֲבָתֵךְ לְאַרְטֶם, הֱיוֹתֵךְ לְאֵם בְּיוֹם מִן הַיָּמִים,
שֶׁכֵּן בְּחֵטְא וּבַחֲטָאִים לֹא הֵהִינוּ הָאֵלִים לָתֵת יוֹרֵשׁ
לְקַמְבִּיזֶס וְלָךְ. בִּזְמַנּוֹ וּבְעִתּוֹ בָּא הַמָּוֶת הַגּוֹאֵל.
הִנֵּה אַרְגַּטוֹס בָּא (ארגטוס נכנס) סַפֵּר מִקְרֶה מוֹתוֹ,
אַרְגַּטוֹס הַכֹּהֵן.
ארגטוס: הַמֶּלֶךְ, כְּדַרְכּוֹ לְאַחַר יְמֵי מַחֲלָתוֹ, יָצָא לְשׁוֹטֵט וּגְלִימָה שֶׁל
פְּשׁוּטֵי־הָעָם עוֹטָה עַל לְבוּשׁוֹ. אֲנִי וְגַם אַרְטֶם שָׁמַרְנוּ
צְעָדָיו מֵרָחוֹק – וְהִנֵּה פִּתְאוֹם לְפֶתַע, מִבֵּין הדּוּכָנִים,
פָּרַץ אִישׁ מִקְּהַל הַנִּדְחָקִים. ‘מָוֶת לְקַמְבִּיזֶס!’, צָרַח
בִּלְשׁוֹן פָּרָס.
סמרדיס: מִבְּנֵי־עַמֵּנוּ הוּא הָרוֹצֵחַ.
ארגטוס: אָכֵן מִבְּנֵי־עַמֵּנוּ. 'מָוֶת
לקַמְבִּיזֶס רוֹצֵח הָאַפְסְנָאִים!' קָרָא – וּמִיָּד כָּרַע נָפַל
הַמֶּלֶךְ.
מרואה: וְאַרְטֶם?
ארגטוס: לֹא אֵרַע דָּבָר לְאַרְטֶם. נִמְלַטְתִּי עַל נַפְשִׁי וּמִמֶּרְחַק רָאִיתִי, כִּי גַּם הוּא נֶחְלַץ.
מרואה: הַבּוּז לְאַרְטֶם!
ארגטוס: אִם כָּךְ – גַּם לִי, מַלְכָּה.
מרואה: שֵׂיבָתְךָ מְכַפֶּרֶת, אוּלָם
לְבֶן־תִּשְׁחֹרֶת זֶה, אַרְטֶם בֶּן־פְּרֶכַסְפֶּס, אֵין מָנוֹס מִן
הַחֶרְפָּה עַל נוּסוֹ וְהַפְקִירוֹ מַלְכּוֹ.
סמרדיס: בְּהַפְקִירוֹ הָאִישׁ אֲשֶׁר אוֹתָךְ גָּזַל מִזְּרוֹעוֹתָיו…
מרואה: חוֹבָתוֹ, כְּבוֹדוֹ, יָשְׁרוֹ קוֹדְמִים
לְכָל זְרוֹעוֹת־אִשָּׁה. אֵלֵךְ אֶל חַדְרִי; יוֹתֵר מֵאִישׁ אֶחָד מֵת
הַיּוֹם הַזֶּה. לֹא אָהַבְתִּי אֶת אָחִי קַמְבִּיזֶס הָאֻמְלָל, אוּלָם
הוּא לֹא הָיָה שׁוּעָל עָלוּב הַחוֹמֵק כַּצֵּל; הוּא לֹא הָיָה אָבָק
פּוֹרֵחַ; הוּא הָיָה אָדָם אַכְזָר, קָשֶׁה, רָגִישׁ, אֻמְלָל, וְאֶלֶף
מְחִיצּוֹת לוֹ בְּנִשְׁמָתוֹ, אֵל־הָאוֹר הוֹרְמִיז וְאֵל־הַחֲשֵׁכָה
אַחְרִימָן. זָכַרְתִּי יַלְדוּתֵנוּ – כֵּיצַד הִרְכִּיב עַל גַּב
אוֹתְךָ סְמַרַדִיס, וְאוֹתִי; כֵּיצַד קִנֵּא בְּךָ וּבִי שָׁעָה
שֶׁכּוֹרֶשׁ הַגָּדוֹל, אָבִינוּ הַיָקָר לִטֵּף רָאשֵׁינוּ, וְהוּא,
שֶׁבְּעֵת הִתְרַגְּשׁוּתוֹ מְגַמְגֵּם הָיָה לְפֶתַע, בִּקֵּשׁ גַּם
הוּא כַּכֶּלֶב הַמֻּכֶּה אֶת אַהֲבַת הָאָב אֲשֶׁר לֹא נִתְּנָה לוֹ
מֵעוֹלָם. בּוֹדֵד בַּחֶלֶד, מֶלֶךְ וְשַׁלִּיט – וְנָתוּן
לְשִׁלְטוֹנָהּ הַהֲפַכְפָּךְ שֶל נִשְׁמָתוֹ הַמּוּזָרָה. אֵלֵךְ אֶל
חַדְרִי. הִנֵּהוּ, הַבּוֹגֵד! (על ארטם ההולך ובא): הִנֵּהוּ, הַנָּבָל
אֲשֶׁר הִפְקִיר אֶת מַלְכּוֹ הַנּוֹפֵל עַל מִרְצְפוֹת עִיר זָרָה
הַרְחֵק מִמּוֹלַדְתּוֹ!
(ארטם נכנס)
ארטם: מַלְכְָּה!
מרואה: הַחְרֵשֹ וָדוֹם!
ארטם: מַלְכַּת־הַחֶסֶד, שִׁמְעִי דָּבָר…
מרואה: צְאוּ מִכָּאן כֻּלְכֶם!
מרואה: כָּל עוֹד חַם דָּמוֹ שֶׁל קַמְבִּיזֶס
וַעֲדַיִן לֹא קָרַשׁ בְּעִיר זָרָה וְנָכְרִיָּה, בְּמוֹף הָאֲרוּרָה,
אֲנִי הִיא הַמַּלְכָּה. פרכספס: הַאִם לְמֶלֶךְ סְמַרַדִיס תִּתְּנִי הַצַּו?
בְּשֵׁם שְׁמוֹ שֶׁל הַמָּנוֹחַ – צְאוּ מִכָּאן!
(ארטם נשאר, כורע. האחרים יוצאים)
ארטם: בְּשֵׁם אַהֲבָתֵנוּ, הַמַלְכָּה, שִׁמְעִי דְּבָרִי.
מרואה: בְּשֵׁם אַהֲבָתֵנוּ אֲשֶׁר מֵתָה, בְּשֵׁם כָּל אֲשֶׁר יָמוּת וְלֹא יִחְיֶה, בְּשֵׁם אָחִי שֶׁנִּרְצַח…
ארטם: הַמֶּלֶךְ חַי!
מרואה: לֹא אָבִינָה…
ארטם: הַמֶּלֶךְ חַי!
(תרועת חצוצרות)
ארגטוס: (נכנס): הַמֶּלֶךְ חַי! יְחִי הַמֶּלֶךְ קַמְבִּיזֶס!
מרואה: אָחִי!
מונבז: (נכנס): הוּא נֶאֱבַק וְגַם שָׁמַט
מִמְּרַצְּחוֹ אֶת הַסַּכִּין. וּמִשְׁמַר אַנְשֵׁי־תַחְפֹּשֶׂת,
הַמִּתְעָרֵב תָּמִיד בֵּין הֲמוֹן־הָעָם בַּשּׁוּק מֵחֲשַׁשׁ מְרִידָה,
אוֹתָם מְרַגְּלִים בַּסֵּתֶר, הוֹצִיאוּהוּ מִמַּלְכֹּדֶת
הַדָּמִים.
מרואה: אָחִי!
(תרועת חצוצרות)
קמביזס: (נכנס, שכמיה אדומה על כתפיו) שִׁיר
עִזּוּז, תִּפְאֶרֶת וּגְבוּרָה לְאִישׁ מַכֶּה עֵדָה שְׁלֵמָה שֶׁל
זְאֵבִים נוֹשְׁכֵי־בָשָׂר־וָגֶרֶם וּמִתְעוֹפְפִים אֶל
דּוּכָנֵי־רוֹכְלִים בַּשּׁוּק! צְאוּ מִכָּאן! יוּבָא נָא לְפָנַי
אֲשֶׁר זָמַם לְהֲמִיתֵנִי בְּסַכִּין־הַמְרַצְּחִים וְנִתְרָאֶה שׁוּב
פָּנִים אֶל פָּנִים! הַכְנֵס אֶת הַמְּרַצֵּחַּ מוֹנַבַּז! (בודק את
הסכין) אָכֵן, סַכִּין שֶׁל בֶּן הַפְּלוּגָה הָאַרְבָּעִים הִנּוֹ.
מרואה: אָחִי!
קמביזס: עֵינַי רוֹאוֹת דְּמָעוֹת – אוֹ
חֶזְיוֹן־שָׁוְא הוּא, מַלְכָּתִי? עֲדַיִן לֹא חֻלַּק שָׁלָל,
וְכֶתֶר־הַמְּלוּכָה לֹא הֳעָבַר מֵרֹאשׁ אֶל רֹאשׁ? הַאִם לֹא שְׁתִיתֶם
יַיִן לִכְבוֹד הַמְאֹרָע, אוֹ שֶׁכָּךְ הֻכִּיתֶם בְּתַדְהֵמָה עַל נֵס
שִׁחְרוּרְכֶם מִמֶּנִּי שֶׁלֹּא הִסְפַּקְתֶּם לִפְתּוֹחַ הַמְּגוּפוֹת
מֵחֶבְיוֹנוֹת־הַיַיִן? מַלְכָּה, מֵעוֹלָם לֹא רְאִיתִיךְ בּוֹכָה,
מַלְכָּה!
מרואה: אָחוֹת בּוֹכָה עַל מוֹת הָאָח.
קמביזס: וְהָאִשָּׁה?
מרואה: אַרְטֶם כָּאן.
קמביזס: וְהָאִשָּׁה?!
מרואה: אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ אָחוֹת לְךָ – מִשִׂמְחַת גּיל רְטֻבּות עֵינֶיהָ עַל שְעַת הַפְּדוּת.
קמביזס: וְהַמַּלְכָּה?
מרואה: הַמַּלְכָּה? הַמַּלְכָּה אֵינָהּ בּוֹכָה –
לָמַדְתִּי זֹאת מֵאַבָּא כּוֹרֶשׁ. קְלַסְתֵּר פְּנֵי מַלְכָּה הוּא
שַׁיִשׁ. אַף לֹא הֶגֶה אַף אִם כָּל נִשְׁמָתָהּ זוֹעֶקֶת.
מָתוּן־מָתוּן הַצַּעַד אַף אִם כּוֹשְׁלוֹת בִּרְכַּיִם; לֹא נִיד
עַפְעַף בְּעֵת יִרְעַד הַלֵּב. אֱמוֹר לְאַרְטֶם כִּי יָקוּם
מִכְּרוֹעַ!
קמביזס: אֵינוֹ כּוֹרֵעַ לְמַלְכּוֹ – לְאִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַב יִכְרַע. קוּם, אַרְטֶם.
ארטם: חֵן־חֵן מַלְכּי (קם) וּבִּרְכָּתִי מִקֶּרֶב לֵב לְהַצִּילְךָ אֶת נַפְשְׁךָ.
קמביזס: עוֹד דְּבָרִים לִי אֵלֶיךָ, אַרְטֶם: סוּר אֵלַי בְּעוֹד שָׁעָה קַלָּה.
ארטם: כְּמִצְוָתְךָ הַמֶּלֶךְ, וּבִרְשׁוּתֵךְ, הַמַּלְכָּה! (יוצא)
קמביזס: פָּנָיו יְשָׁרִים, גְּלוּיִים, לְלֹא מַסְוֶה וְעַקְמוּמִית. עֲדַיִן אוֹהֲבֵךְ הוּא?
מרואה: מִבֵּין זְרוֹעוֹתָיו נִגְזַלְתִּי פַּעֲמַיִם.
קמביזס: פָּרְשׁי דְּבָרַיךְ.
מרואה: בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אַתָּה
גְּזַלְתַּנִי, וְהַשְּׁנִיָּה בְּגִינְךָ נִגְזַלְתִּי מֶנּוּ –
בִּבְרִיחָתוֹ הַיּוֹם וּבְהַפְקִירוֹ אוֹתְךָ לְמָוֶת.
קמביזס: הַבִּיטִי בָּרִצְפָּה.
מרואה: מַדּוּעַ?
קמביזס: הַבִּיטִי בָּרִצְפָּה, מָקוֹם שֶׁבּוֹ כָּרַע. אֵינֵךְ רוֹאָה שְׁלוּלִית שֶׁל דָּם?
מרואה: (מבוהלת): אַרְטֶם! שָׁוְא נָזַפְתּי בּוֹ,
שָׁוְא הֶאֱשַׂמְתִּיו בְּחֶפֶז־לְבָבִי, שֶׁבָּא מִתּוֹךְ לֵב אוֹהֵב.
הוּא נִפְצַע.
קמביזס: וְגַם אֲנִי בְּשָׁמְעִי דְּבָרַיִךְ
הַגְּלוּיִים לְלֹא מַסְוֶה בִּהְיוֹתֵךְ לְפֶתַע רַק אִשָּׁה, אִשָּׁה,
אִשָּׁה וְלֹא אָחוֹת, מַלְכָּה וּבַת־שֶׁל־מֶלֶךְ…
(תרועת חצוצרות. נכנסים מונבז ופרכספס.)
מונבז: הַמִּתְנַקְּשִׁים הַשְּׁנַיִם, הַפַּרְסִי וְהַמִּצְרִי, הַמֶּלֶךְ!
קמביזס: הַכְנִיסֵם. אֶת הַפַּרְסִי תְּחִלָּה.
מונבז: מוּטָב יִכָּנֵס לְכָאן הַמִּשְׁמָר לְשֵׁם שְׁלוֹמְךָ.
קמביזס: פָּנִים אֶל פָּנִים, אָמַרְתִּי. מָחָר
אֵצֵא אֶל צְבָא פָּרָס בַמַּחֲנוֹת, וְיֵשׁ לְכַלּוֹת אֶת הַנֶּגַע
לִפְנֵי פָּשְׁטוֹ בַּגּוּף. זֶה הַמְּרַצֵּחַ אֲשֶׁר נוֹעַז לִשְׁלוֹחַ
בִּי אֶת סַכִּינוֹ וְגַם שִׁנָּיו.
פרכספס: וְגַם שִׁנָּיו!
קמביזס: הֵן לֹא נִתְעֶה לְהַאֲמִין, כִּי
מֵאַחֲרֵי סַכִּין זֶה הָיְתָה רַק יַד אַחַת שֶׁל דַרְיוּס
בֶּן־הִיסְטְפָן שְׁפַל־הַבִּרְכַּיִם, וְאֵין לוֹ שֻׁתָּפִים לַפֶּשַׁע הַנִתְעָב.
מונבז: בֶּן־הִיסְטְפָן, הוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר נִקְבַּר חַיִּים?
קמביזס: אָכֵן, בֶּן הָאַפְסְנַאי הוּא – בֶּן
הַשּׁוּעָל הַמְּכַרְסֵם בַּנְּבֵלוֹת וַיִתְפַּטֵּם מֵהֶן לָשׂבַע,
וְיַהֲפוֹךְ אֶת בְּנֵי־עַמּוֹ לִפְגָרִים וְלִנְבֵלוֹת
בְּמַסְּעוֹת־הַמִּלְחָמָה. מָכוֹר מָכַר לֶחֶם תָּלוּעַ, וְנַעֲלַיִם
שֶׁאַחַר מַסָּע שֶׁל יוֹם בְּדֶרֶךְ הֶהָרִים נִתְמַקְמְקוּ
כִּבְשַׂר־הַפֶּגֶר – וּבִלבַד שֶׁזְּהַב אוֹצַר־הַמֶּלֶךְ אֶל כִּיסוֹ
יֻגַּר בִּנְחָלִים זוֹרְמִים. הָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר צְבָא עַמּוֹ
וְנִשְׁמָתוֹ לְזָהָב…
מונבז: הוּא מְפַקֵּד הַפְּלוּגָה הָאַרְבָּעִים,
מַלְכִּי, הַפְּלוּגָה הַנּוֹעָזָה מִכָּל פְּלוּגוֹת
חֵיל־פָּרָס.
קמביזס: הָיָה בְּדַעְתִּי לְמַנּוֹתוֹ מְפַקֵּד
שֶׁל גּדוּד, אֶת דַּרְיוּס זֶה, וְכֵן גַּם אֶעֱשֶׂה (בלחישה)
מְפַקֵּד־גְּדוּד בִּמְרוֹמֵי־הַשָּׁמַיִם.
מונבז: נִפְלָאִים דְּבָרֶיךָ בְּעֵינַי, הַמֶּלֶךְ.
קמביזס: הָבֵא אוֹתוֹ לְכָאן.
מונבז: הִנֵּה הוּא מוּבָא בְּיַד חֵיל־הַמִשְׁמָר.
קמביזס: בִּגְדוֹל מַחֲנֵה־הַמַּעְרִיצִים כֵּן
יִרְבּוּ רוֹטְנִים בַּסֵּתֶר, וְאֵין שַׁלִּיט פָּטוּר מֵרְאוֹת אֶת
הַנּוֹלָד. קְבַרְנִיט נוֹהֵג סְפִנָה בְּסַעַר בְּיוֹם־סוּפָה אֵינוֹ
מַשְׁמִיט הַהֶגֶה מִיָּדוֹ, עַל־אַף נִקְלִים שׁוֹרְצֵי־אַשְׁפָּתוֹת
הַמְבַקְּשִׁים לְנַפֵּץ סְפִנָתוֹ אֶל סֶלַע־הַשִּׂרְטוֹן.
דריוס: (מושלך פנימה): הִנֵּהוּ הָרוֹצֵחַ
הַנִּקְלֶה! וְזוֹ הִיא מֵרוּאָה הַזּוֹנָה אֲשֶׁר לֹא טָרְפָה נַפְשָׁהּ
בְּכַף בְּהִנָּשְׂאָה לְאָחִיהָ בֶּן אָבִיהָ וְאִמָּהּ!
קמביזס: יָפֶה. הַשִּׁקּוּצִים יָפִים לְפִיךָ.
דִּמְיוֹן מַפְתִּיעַ וּמוּזָר… הַאֵין אַתָּה בְּנוֹ שֶׁל הִיסְטְפָן,
הָאַפְסְנַאי הַבַּבְלִי?
דריוס: כִּדְבָרֶיךָ, קַמְבִּיזֶס הַנָּבָל!
קמביזס: אָכֵן אַמִּיץ־לֵבָב אַתָּה וְקוֹלֵעַ
חִצֶּיךָ הַיְשֵׁר מִבְּלִי לְהַחְטִיא. אַךְ אֱמוֹר, אַתָּה, מִי הוּא
הַקּוֹלֵעַ אֶל לֵב הַשֶּׁמֶשׁ וְלא יִכְהוּ עֵינָיו וְלא יֶחְטָא לָאֵל?
אֶת הָאֵלִים יָרֵאתָ? כִּי אִם אֶת הָאֵלִים יָרֵאתָ – אֵיכָה
נוֹעַזְתָּ לִשְׁלוֹחַ יַד בַּמֶּלֶךְ! הַשְׁאִירוּנוּ
לְבַדֵּנוּ!
מונבז: הַמֶּלֶךְ! יֵשׁ בּוֹ עוֹד כּוֹחַ
לִשְׁלוֹחַ יַד, לִזְנוֹק בְּהֶרֶף־עַיִן, לְהִתְנַפֵּל בַּחֲמַת
טֵרוּפוֹ. עֵדִים אַנְשֵׁי־הַחַיִל שֶׁנּשָׁכָם בַּחֲמָתוֹ. מוּטָב
וְנַעֲמוֹד עַל הַסַּף.
קמביזס: צַר כִּי אֵין חַרְבּי אִתִּי, אוֹ כִּידוֹנִי לְהַטּילוֹ בְּךָ, מוֹנְבַּז.
מונבז: לִפְקוּדָתְךָ, הַמֶּלֶךְ! (יוצא ומגיף את הדלת)
קמביזס: וּבִרְשׁוּתֵךְ, מַלְכָּה, אֶבְחַר לִהְיוֹת עִמּוֹ בִיחִידוּת.
מרואה: כְּמִצְוָתְךָ, מַלְכּי (יוצאת)
קמביזס: אֶראֶה כִּי מְחָצוּךָ עַד דַּק. אָכֵן,
לְשַׁלְמֵי־תוֹדָה הֵם רְאוּיּים, שׁוֹמְרֵי־רֹאשִׁי, עַל מְלֶאכֶת
הַמַּחְשֶׁבֶת שֶׁל פָּנֶיךָ. צִיְרוּ פָּנֶיךָ מֵחָדָשׁ עַדֵי
הִזקַנְתָּ פֶּתַע וְדָמִיתָ לְאָבִיךָ הִיסְטְפָן לִפְנֵי נָפְלוֹ לְפִי
חַרְבִּי.
דריוס: שֶׁקֶר וְזָדוֹן, מִרְמָה וּלְשׁוֹן־תַּעְתּוּעִים! הוּא עַל חַרְבּוֹ־שֶׁלּוֹ נָפַל.
קמביזס: עַל מְמוֹנוֹ וּזְהָבוֹ… הוּא לֹא הָיָה רָאוּי לְבֵן אֲשֶׁר כָּזֶה!
דריוס: הוּא עַל חַרְבּוֹ־שֶׁלּוֹ נָפַל וְלֹא
בְּיַד נִקְלֶה וּמְטֹרָף, הַמְצַוֶה לִקְבּוֹר אֲנָשִׁים חַיִּים עַד
צֵאת נִשְׁמָתָם, וְאַחַר לְטַלְטְלָם מִקִּבְרֵיהֶם לְמַעַן יֹאכְלוּם
עוֹפוֹת־שָׁמַיִם.
קמביזס: הָיִיתָ אָז בְּמַסַּע־הַמִּלְחָמָה,
דַרְיוּס, וְשָׁוְא סִפְּרוּ לְךָ כָּל אֵלֶּה. בְּמוֹ־יָדִי
שִׁסַּפְתִּי אֶת צַוָּארוֹ. כְּאִלּוּ רַק אֶתְמוֹל נִצְנְצָה
אִבְחַת־הַחֶרֶב בְּלַהַט הַשֶּׁמֶשׁ מוּל חוֹלוֹת הַסְּפִינְקְס
וְהַפִּירָמִידוֹת.
דריוס: אָכֵן זוֹכֵר הִנְּךָ, הַצִּפְעוֹנִי. אַךְ
זִכְרוֹנִי גַּם הוּא כִּדְמוּת נִצְחִית הַחֲקוּקָה בַּסֵּלָע, וְלֹא
נִתְעֶה בְּשָׁוְא לְהַאֲמִין כִּ אֵין נוֹקְמִים דְּמֵי הָאָב אֲשֶׁר
נָטַע בִּי זִיק חַיּים.
קמביזס: הוּא לֹא הָיָה רָאוּי לְבֵן אֲשֶׁר כָּזֶה.
דריוס: כּוֹרֶשׁ הַגַָּדוֹל גַּם הוּא לֹא הָיָה
רָאוּי לְבֵן כָּזֶה – רַק זֹאת זָכַרְתִּי בְּשָׁמְעִי אֶת הָאַגָּדוֹת
עַל אָב גָּדוֹל לְבֵן נִקְלֶה.
קמביזס: הַצְּלִיבָה תְּעוֹרֵר אֶת זִכְרוֹנְךָ
בְּכֶפֶל הַדִּמְיוֹן וְהַמַּרְאֶה, עֲדֵי תִּזְכּוֹר כִּי הַקָּמִים עַל
קַמְבִּיזֶס מָצְאוּ הַכֶּלֶא, אֶלֶף עִנּוּיֵי שְׁאוֹל וְגֵיהִנּוֹם
וְחֶסֶד אַחְרוֹן שֶׁל צְלָב וּמַסְמְרִים וְהַתְּלִיָּה.
דריוס: אֵין צֹרֶךְ בְּחֶסֶד הַצְּלִיבָה
וְהַמָּוֶת לְמַעַן יִפָּקְדוּ חֲטָאֶיךָ לְעֵינַי. כָּל אִישׁ בָּעָם
יוֹדֵעַ אֶת הָעֲלוּקָה הַצְּמֵאָה לְנִצְחוֹנוֹת דָּמִים וָטֶרֶף.
אוּלָם אַכְזָרִיוּת הָעוֹקֶרֶת אָדָם אֶחָד נוֹטַעַת בִּמְקוֹמוֹ
רִבּוֹא שׁוֹחֲרֵי נָקָם וָדָם. מִבּוֹר־קִבְרִי אֶחֱזֶה קִצְּךָ,
קַמְבִּיזֶס הַמְטֹרָף.
קמביזס: אַמִּיץ־לֵבָב אַתָּה, מְפַקֵּד הַפְּלוּגָה הָאַרְבָּעִים.
דריוס: וְגַם אַתָּה, הַמֶּלֶךְ. הֵן רֶגַע
כְּמַמְרֵא אֶל צַוַּארְךָ אֶזְנוֹק – וּבְשׂוֹרַת שׁחְרוּר וָגִיל
תָּחְלוֹף בָּאָרֶץ.
קמביזס: חֵן־חֵן וְרַב־תּוֹדוֹת עַל הַבְּשׂוֹרָה.
אַךְ אִם תּוֹאִיל לָשֶׁבֶת, נוּכַל דַבֵּר דְּבָרֵינוּ הַנּוֹגְעִים
בִּשְׁנֵינוּ בְּמִדָּה שָׁוָה. הִנֵּה, סַכִּינְךָ עַל הַשֻּׁלְחָן
הִנַּחְתִּי. הֲזֶהוּ הַסַכִּין, דַרְיוּס בֶּן־הִיסְטְפָן? אָכֵן,
מִדַּת הַלַּהַב תּוֹאֶמֶת לַשָּׂרֶטֶת בְּגַבִּי. הַחְזֵק בַּסַּכִּין,
דַרְיוּס, וּבְדוֹק אִם סַכִּינְךָ הוּא אֲשֶׁר הוּנַף מִמַּאֲרָב
בַּשּׁוּק, בְּשֻׁתְפוּת־עַוְלָה עִם שׂוֹנְאֵי־פָּרָס
וּמוֹרְדֵי־מִצְרָיִם.
דריוס: הַאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ, כִּי כּוֹחַ
הַיֵאוּשׁ נִכְפָּל בִּהְיוֹתוֹ יֵאוּשׁ הַמָּוֶת וּבוֹ גַּם דְּמֵי
אָבִי אֲשֶׁר רָצַחְתָּ?
קמביזס: הַחְזֵק בַּסַּכִּין, דַּרְיוּס הַבַּבְלִי.
דריוס: בְּנִצְנוּצֵי בְּרַק־הַלַּהַב יִשָּׁחֵק שְׁחוֹר קַדְרוּת־הַלֵּב.
קמביזס: תְּפוֹשׂ בַּסַּכִּין, אִישׁ־הַחַיִל –
כָּךְ מְצַוֶּה אוֹתְךָ כּוֹבֵשׁ סוּרִיָּה וּמִצְרַיִם, שׁוֹחֵט כָּל
עֲשִׂירִי בִּצְבָא־פָּרָס אֶל סִיר־הַבָּשָׂר לְמַעַן יוּכְלוּ יֶתֶר
הַתִּשְׁעָה לְהַבִּיט אֶל שְׁמֵי־מָרוֹם וְאֶל הַדֶּגֶל. לְכָךְ הֻכְרַח
מִשּׁוּם שֶׁאָבִיךָ וּמְרֵעָיו מָכְרוּ כַּלְכַָּלַת צְבָאָם בְּשׁוּקֵי
מִצְרַיִם… תְּפוֹשׂ הַסַּכִּין!
דריוס: חֵי נַפְשִׁי, מְהַתֵּל הוּא (תופש בסכין)
קמביזס: עַתָּה אֱמוֹר: מִי הֵסֵב יָדְךָ לִפְגּוֹע
בִּי? שׂר־גְּדוּד אָשׂים אוֹתְךָ אִם תַּרְאֵנִי צִלּוֹ שֶׁל הַצֵּל
הַמִּסְתַּתֵּר מֵאֲחֲרֶיךָ וְאַתָּה רַק צִיר שָׁלוּחַ בְּיָדָיו.
הַאַחִי הוּא, סְמַרַדִיס יְפֵה־הַתֹּאַר הַקָּרוּי אַבִּיר־הַנָּשִׁים,
הַיּוֹצֵא לָצוּד צֵידוֹ בַּיּוֹם בַּיְעָרוֹת וּבַלַּילָה בְּמַעֲבֵה
הַחִנְגָּאוֹת וֲעֲרָפֶל מָסַךְ־הַיַּיִן בְחֵיק נְקֵבוֹת עוֹלְזוֹת,
וְהוּא מְצַפֶּה לִירוּשָׂה כְּצַפּוֹת לִפְרִי בָּשֵׁל שֶׁשֶּׁמֶשׁ
קוֹפְחָה עָלָיו וְהוּא יִנְשׁוֹר בְבוֹא הָעֵת?
דריוס: לֹא אָחִיךָ שְׁלָחַנִי.
קמביזס: לֹא?
דריוס: בְּשֵׁם הַצַּלָּקוֹת וּמַכּוֹת־הַחֶרֶב,
בְּשֵׁם שֶׁמֶשׁ־הַמִּדְבָּר שֶׁשְּׂרָפַתְנִי יוֹם, בְּשֵׁם
צִנַּת־לֵילוֹת בִּשְׁבִילֵי מִדְבָּר, בְּשֵׁם תִּפְאֶרֶת פָּרָס
וְנִשְׁמַת אָבִי – לִסְמַרַדִיס אֵין יַד בְּשִׂנְאַת הַצָּבָא
אֵלֶיךָ!
קמביזס: הַצָּבָא? הַאִם לֹא הֵרִיעוּ לִכְבוֹדִי
בְּבוֹאִי בֵּין הַשׁוּרוֹת בַּתָּוֶךְ – בֵּין הַשִּׁרְיוֹנִים,
הַכִּידוֹנִים וְרוֹמֵי־הַקֶּשֶׁת?
דריוס: הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יָרִיעַ יְכֻבַּד בְּפַרְגּוֹלֵי־עוֹפֶרֶת. הִנֵּה זוֹהִי הָאֱמֶת.
קמביזס: (לנפשו) הַצָּבָא,
תִּפְאֶרֶת־הַמַּמְלָכָה… בְּרָקִים רַבִּים מִדַּי לְלֹא אַזְהָרָה
וַחֲתִימַת־עָנָן – וּבְיוֹם בָּהִיר אֶחָד.
דריוס: וּמַהִי מַמְלָכָה זוֹ שֶׁבָּה מוֹשֵׁל
קַמְבִּיזֶס, וְהִיא מְלֵאָה שִׂבְכוֹת־כֶּלֶא וְסוֹרְגֵי־סֹהַר,
מְצוּדוֹת מְבֻצָּרוֹת שֶׁאֵין בָּהֶן מָקוֹם לְאַסִּירִים, עֲדֵי
יִתְאַחְדוּ שׁוטְרֵי־נֵכָר וְתַלְיָנֶיךָ לִמְלָאכָה אַחַת: בַּפֶּתַח
יָבִיאוּ אַסִּיר וּבַמַּדְרֵגוֹת הַמּוֹלִיכוֹת אֶל הַתְּלִיָּה
יוֹצִיאוּהוּ אֶל הַגַּרְדּוֹם לְמַעַן יִמָּצֵא מָקוֹם בֵּין כָּתְלֵי בֵּית־עִנּוּיֶיךָ.
קמביזס: הַפְלֵא וָפֶלֶא, דַרְיוּס הַבַּבְלִי,
יָפֶה דָּרַשְׁתָּ. הַאִם סְדוּרָה זוֹ מִשְׁנָתְךָ בְּיַד מֵרוּאָה, אוֹ
סְמַרַדִיס אָחִי?
דריוס: עַם פָּרָס דּוֹבֵר מִגְּרוֹנִי. עַם פָּרָס
אֲשֶׁר נִלְאָה לִשְׁלוֹחַ אֶת טוֹבֵי בָּנָיו לְטֶבַח בִּשְׂדוֹת
זָרִים, מֵעֵבֶר לֶהָרִים וְלַמִּדְבָּרִיּוֹת. עַם פָּרָס דּוֹבֵר
מִגְּרוֹנִי וּבִי אֵין כּוֹחַ לְדוֹבֵב אֶת דְּבַר הָעָם. הָעָם
מַחְרִישׁ, זוֹעֵק בְּחֶבְיוֹנִים, נִרְמָס, מֻשְׁפָּל, יָגֵע וְאֻמְלָל
– אַךְ בּוֹא יָבוֹא הַיוֹם, הַמֶלֶךְ קַמְבִּיזֶס, וְאִם יָקוּם הָעָם
לוֹמַר דּבָרוֹ, יָנוּעוּ הֶהָרִים לַזְּעָקָה אֲשֶׁר חָסְמוּ עַשְׂרוֹת
שָׁנִים מַגְלְבֵי שׁוֹטְרֶיךָ.
קמביזס: (מוחא כף אל כף): מוֹנְבַּז!
מונבז: (נכנס) שׁוֹמֵעַ עַבְדְּךָ.
קמביזס: הוֹצֵא מֵעַל פָּנַי אֶת הַשֶּׁרֶץ הַנִּתְעָב!
מונבז: כִּדְבָרֶיךָ, מֶלֶךְ רָם.
קמביזס: הַלְקוּהוּ עַד זוֹב דָּם, לִרְצוּעוֹת
קַלְּפוּ בְּשָׂרוֹ, וְגַם רוֹפֵא הַעֲמִידוּ לִמְרַאֲשׁוֹתָיו לְמַעַן
לֹא תֶּחְדַּל נְשִׁימָתוֹ וְיֶאֶרְכוּ יִסּוּרָיו. (אל דריוס) וְאִם
גֲּם לְאַחַר־מִכֵּן לֹא תְּגַלֶּה סוֹדְךָ וְתַחְרִישׁ – יַחֲרִישׁוּ
זְעָקוֹתֶיךָ כָּל שָׁאוֹן בְּזֹאת הָעִיר הָאֲרוּרָה מוֹף, וַאֲנָשִׁים
אוֹטְמֵי־אָזְנַיִם וְעוֹצְמֵי־עֵינַיִם יִשְׁמְעוּ דְּפִיקוֹת תּוֹקְעֵי
הַמַּסְמְרִים הַנִּנְעָצִים בְּיָדֶיךָ וְגוּפְךָ אֶל הַצְּלָב. (אל
מונבז) הַלְקוּהוּ כָּאן, בַּפְּרוֹזְדּוֹר, לְמַעַן יִתְעַנְּגוּ גַּם
סְמַרַדִיס וּמֵרוּאָה עַל יִסּוּרָיו!
דריוס: וְכָל הַלְמוּת פַּטִּישׁ תַּחְרִיד וְגַם
תַּזְעִיק אֶת צְבָא פָּרָס לַחֲזוֹת בְּיוֹם־הַדִּין. מַסְמְרֵי
אֲרוֹן־קִבְרְךָ הֵם, קַמְבִּיזֶס. כַּאֲשֶׁר שָׁחַטְתָּ כֵּן תּוֹסִיף
לִשְׁחוֹט גַּם בִּבְנֵי־בֵיתְךָ, כֵּן יְהִי רָצוֹן, אֱלוֹהַּ.
גֵּיא־שְׁחִיטָה־וָקֶטֶל יִהְיֶה בֵּיתְךָ, וְגַם מֵרוּאָה מוּגַת־הַלֵּב
תּוּבָא אֶל הַמִּטְבָּחַיִם – מֵרוּאָה הַמַּחְלִיפָה יְצוּעָהּ מִדֵּי
לַיְלָה בֵּינְךָ לְבֵין אַרְטֶם אֲהוּבָהּ. הִנֵּה נִגְלָה לְךָ דָּבָר
מַפְתִּיע – בְּעֵינֶיךָ זֹאת אֶרְאֶה. אָרוּר אַתָּה, וְלֹא יִהְיֶה
אָרוּר זַרְעֲךָ הַיוֹצֵא מֵחֲלָצֶיךָ, כִּי גֶּבֶר אֵין־אוֹנִים אַתָּה
לְהָקִים לְךָ יוֹרֵשׁ… (נגרר בידי מונבז ושני חיילים)
קמביזס: (אל חרגול המצטנף בפינה מעבר לדלת) דּוֹמֵם
חַרְגּוֹל, מִצְטַנֵּף לוֹ בַּפִּנָּה וְכַפּוֹתָיו לוֹ כַּר
לִמְרַאֲשׁוֹת. לִי קַר, חַרְגּוֹל. בְּאֵין דָּם בַּגּוּף יָמוּת
הָאִישׁ – וְדָמִי קוֹפֵא אַט־אַט בְּלֹא תְּנוּעָה, דּוֹמֵם כְּנוֹף
שֶׁל יְשִימוֹן בְּלֵילוֹת הַסֹּהַר הָצָּהוֹב. מִי אֲנִי, חַרְגּוֹל?
(גורר את חרגול פנימה)
חרגול: מֶלֶךְ.
קמביזס: מֶלֶךְ?
חרגול: שַׁלִּיט.
קמביזס: שַלִּיט?
חרגול: מֶלֶךְ וְשַׁלִּיט, אָסיר בְּכֶלֶא בְּתוֹךְ
כֶּלֶא, כִּי נִשְׁמָתְךָ בַּכֶּלֶא, וּמִבְּעַד חֲרַכִּים צָרִים
נִשְׁקֶפֶת נִשְׁמָתְךָ וּמְיַבֶּבֶת בְּעֵינֶיךָ הָעֲיֵפוֹת,
מַלְכִּי.
קמביזס: מִסְכֵּן אֲנִי, חַרְגּוֹל?
חרגול: אָכֵן אָכֵן, כֻּלָּם טוֹעִים בְּךָ.
קמביזס: אֶתֵּן לוֹ אוֹת־שֶׁל־הִצְטַיְּנוּת,
לְדַרְיוּס הָאַמִּיץ, וּבַעֲלוֹתִי שָׁמַימָה אֶפְקֹד אוֹתוֹ בְּגֵיסוֹת
גְּדוּדַי, אֲשֶׁר נָפְלוּ בֶּחָרֶב בְּמַעַרְכוֹת־הַמִּלְחָמָה. כֵּיצַד
אֶפְשָׁר לִשְׂנוֹא אֶת הָאָהוּב כָּל־כָּךְ וְלֶאֱהֹב אֶת הַשָּׂנוּא
כָּל־כָּךְ?
חרגול: הָאֵשׁ תִּכְבֶה בַּמַּיִם, הַמַּיִם
מִתְאַדִּים בָּאֵשׁ – וְנִשְׁמַת הָאָדָם הִיא מַיִם וְגַם אֵשׁ. הַכֹּל
כָּלוּל בָּהּ וּמִתְנַגֵּשׁ: שִׂנְאָה וְאַהֲבָה חֻבְּרוּ בְּלִי
הַפְרֵד, וְהֵן יַחְדָּיו מְכַלּוֹת אֶת גּוּף הָאִישׁ אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ
שֻׁכְּנוּ.
קמביזס: רֹאשִׁי! דָמִי מַכֶּה עַל קָדְקָדִי
בְּכוֹחַ הֶרֶס הַגַּלִּים, בְּסַעֲרַת סוּפָה, בִרְעָמִים וּמִשְׁבְּרֵי
גַּלגַּל־רוּחוֹת מִצְטַנֵּף, זוֹרֶה בָתִּים כַּמּוֹץ, סוֹחֵף בָּקָר,
עֶדְרֵי־צֹאן וְסוּסִים, עַל רוֹעֵיהֶם בַּמְּעַרְבֹּלֶת. רֹאשִׁי!
רֹאשִׁי!
חרגול: עֲלֵה עַל מִשְׁכָּבְךָ, מַלְכִּי, וִישַׁן,
וּבַחֲלוֹמְךָ תָּשׁוּב אֶל זְרוֹעוֹת אִמְּךָ, זוֹ אַהֲבָתְךָ
הַיְּחִידָה.
קמביזס: יֵשׁ לַחְקֹר אֶת הַמִּצְרִי… (נשמעות
זעקות דריוס. קמביזס אוטם אזניו). אֱמוֹר לָהֶם, חַרְגּול, לְהַרְחִיקוֹ
מִכָּאן. אוֹתוֹ מַלְקִים וְדוֹמֶה עָלַי, כּי זְעָקוֹתָיו פּוֹרְצוֹת
מִתּוֹךְ גְּרוֹנִי שֶׁלִּי.
חרגול: וּמַה יְּהֵא עַל הַמִּצְרִי?
קמביזס: אַחַר־כָּךְ. יֵשׁ לִיקַח דְּבָרִים עִם
פְּרֶכַסְפֶּס, עִם אַרְטֶם, עִם מֵרוּאָה וְעִם סְמַרַדִיס. הַיּוֹם –
אוֹ לְעוֹלָם לֹא. מוּגֵי־הַלֵּב דּוֹחִים, דּוֹחִים לְמָחֳרָת
לְמָחֳרָתַיִם, לְעוֹד שָׁנָה – וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעַמְדוּ
כְּתִינוֹקוֹת רַכִּים בַּאֲפֵלַת־בְּדִידוּת. הַיּוֹם – אוֹ לְעוֹלָם
לֹא. אֲנִי – אוֹ סְמַרַדִיס. אַרְטֶם – אוֹ אֲנִי. אֲנִי בִּמְלוֹא
עָצְמָה, בִּבְהִירוּת יוֹם־אָבִיב – אוֹ צִלְלֵי־הַמָּוֶת. אֵין
בְּרֵרָה אַחֶרֶת. אֲנִי כְּגוּף נוֹשֵׁם וְחַי בְּקַו יָשָׁר
כַּמִּשְׁעוֹל הָעוֹלֶה אֶל הַמִּקְדָּשׁ בָּאֲרָרָט – אוֹ מָוֶת. דַי,
אֵינִי יָכוֹל לָשׂאת עוֹד חֲצָאִין! שֶׁקֶר־לְמֶחְצָה,
שְׂפַת־הִסּוּסִים, הַלַּחַשׁ הַטָּמֵא: ‘קִנְאָה־קִנְאָה־קִנְאָה!’
חוֹפֵר בִּי בְּעִקְשׁוּת כְּשֵׁם שֶׁטִפּוֹת־הַמַּיִם נוֹקְבוֹת גַּם
הַר וָסֶלַע בְּטִיף־טִיף טוֹרְדָנִי. קְרָא לְפְּרֶכַסְפֶּס!
חרגול: פְּרֶכַסְפֶּס אָבִיו שֶׁל אַרְטֶם הוּא.
מוּטָב הָיָה לְהֵפֶךְ – אִלּוּ הוֹלִיד אַרְטֶם אֶת פְּרֶכַסְפֶּס.
אוּלָם מוּזָר הוּא הַדָּבָר כִּי רַק אָבוֹת מוֹלִידִים אֶת הַבָּנִים
וְלֹא לְהֵפֶךְ.
קמביזס: לוֹעֵג הִנְּךְ לִי, חַרְגּול?
חרגול: מַדּוּעַ זֶה. הַמֶּלֶךְ?
קמביזס: כִּי אֲנִי בְּנוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ הַגָּדוֹל.
חרגול: אוּלָם מַהִי הַגַּדְלוּת שֶׁבַּנְּשָׁמָה,
קַמְבִּיזֶס, אִם אֵין לְפָנֶיהָ כָּל מִכְשׁוֹל? אוֹמְרִים אָדָם
צַדִּיק תָּמִים הָיָה אֵי־פַּעַם, אוּלָם מַהִי צַדִּיקוּת אִם לֹא
גָּבְרָה עַל הַשָּׂטָן? לְאֶבֶן־דֶּרֶךְ צַדִּיקוּת רַבָּה יוֹתֵר, כִּי
מֵעוֹלָם לֹא חָטְאָה לַשְׁבִיל. הִנְּךָ אָדָם, קַמְבִּיזֶס, גָּדוֹל
יוֹתֵר מֵאֵל, שַׂגִּיב יוֹתר מֵהָר, עָמֹק יוֹתֵר מִיָּם – כִּי בְּכָל
טֶפַח מִנִּשְׁמָתְךָ מִתְנַצְּחִים שָׂטָן וָאֵל, טֹהַר וְזִמָּה,
פַּחַד וְאֵימָה מוּל אֹמֶץ־לֵב וְהַקְרָבָה; כִּילַי נְדִיב־לֵבָב
הִנְּךָ, וְאַתָּה הִנְּךָ אוֹיֵב שֶׁל עַצְמְךָ. בְּכָל מִלְחָמָה יֵשׁ
קַוִּים בְּרוּרִים: הִנֵּה זֶה שִׁרְיוֹן־אוֹיֵב, אֵלּוּ הֵם חִצָּיו,
וְאֵלּוּ הֵם סִימָנֵי גֵיסוֹתָיו; וְאִלּוּ בְּקִרְבְּךָ אַתָּה,
בְּנַפְשְׁךָ, מִסְתָּעֵר לְפֶתַע אוֹיֵב – תַּאֲוַת־פִּתְאוֹם. הַחְנֵק
אוֹתָהּ, בְּשֵׁם שָׁמַיִם, בְּטֶרֶם תִּפְרוֹץ וְתִגְדַּל כְּחַיָּה
בַּת עֲשָׂרָה־מֵאָה־אַלְפֵי רָאשִׁים! הַכֵּה בָּה בְּגַרְזֶן, קַצֵּץ
רֹאשָׁהּ, וְאָז תְּהִי הַמִּלְחָמָה בַּחֲשַׁאי, בְּלֹא תְּרוּעָה
וַחֲצוֹצְרוֹת, בְּלֹא רְמָחִים וְשֶׁצֶף רִיר־סוּסִים וְהַלְמוּת
פַּרְסוֹת וּמְטַר חִצִּים מַכְהֶה אֶת עֵין־הַשָּׁמֶשׁ; כָּך
בַּחֲשַׁאי, בְּמִסְתָּרִים, אוֹרֵב־אוֹרֵב וּמִתְפָּרֵשׂ לִמְלוֹא
חָזְךָ, וּמִסְתָּעֵר עַל מוֹחֲךָ, וּמַכֶּה עַל אֶלֶף הַתֻּפִּים וְאֶל
תֻּפֵּי אָזְנֶיךָ, וּמְרַגְּלִים רוֹאִים, בּוֹלְשִׁים – אֵלּוּ הֵן
עֵינֶיךָ, סַרְסוּרִים לְחֶמְדַּת־מַרְאֶה, לְגֵו־אִשָּׁה
וּלְחַמּוּקֶיהָ, לִירֵכֶיהָ הַמְּעַכְּסוֹת וְטוֹפְפוֹת, לְאֵשֶׁת
רֵעֲךָ, לִזְהַב שְׁכֵנְךָ, לַאֲרָצוֹת שֶׁאַדְמָתָן פּוֹרָה, לִנְהָרוֹת
וְהָרִים גְּבוֹהִים בָּהֶם עַפְרוֹת נְחֹשֶׁת, כֶּסֶף וּבַרְזֶל –
הַכֹּל חוֹמְדָה הָעַיִן, וּמִתְאַוָּה לִכְבּוֹשׁ הַכֹּל לֶאֱסוֹף,
לִצְבּוֹר, לִרְכּוֹשׁ – בְּמִלְחָמָה וּבִנְכָלִים, בְּתַכְסִיסֵי־קְרָב
וּבְגֻשְׁפַּנְקְאוֹת הַמֶּלֶךְ הַחֲתוּמוֹת עַד עֵת מְצוֹא, עַד עֵת
הָפֵר הַהַבְטָחָה – בַּכֹּל, בַּכֹּל, קַמְבִּיזֶס, עֲרוֹךְ הַקְּרָב
עִם נִשְׁמָתְךָ: בְּמַבַּט־עַיִן, בְּרִחְרוּחַ חֹטֶם, בִּצְלִיל אֹזֶן,
בְּיָד חוֹמְדָה וְרוֹעֲדָה, בִּגְלִילֵי־שׁוֹקַיִם בָּהֶם חוֹמֵר
הַדַּם. הִנֵּה הִיא הַמִּלְחָמָה, שֶׁכָּמוֹהָ לֹא הָיְתָה מֵעוֹלָם
בְּשׁוּם שְׂדֵה־קֶטֶל מְפֹאָר, עָקוֹב מִדָּם וּדְגָלִים מְקֹרָעִים –
וְהִיא בְּנִשְׁמָתְךָ אַתָּה, אָדָם.
(נשמעת זעקת דריוס)
קמביזס: וּמַהִי זְעָקָה זוֹ, חַרגּוֹל?
חרגול: אוֹת כִּי עוֹדְךָ חַי, מַלְכִּי.
קמביזס: (לנפשו) הַיּוֹם – אוֹ לְעוֹלָם לֹא. מוֹת
סְמַרַדִיס – אוֹ שִׁגְעוֹנִי אֲנִי. דְּחוֹס אֶת הַשִּׂנְאָה וְהִיא
תִּפְרוֹץ, תִּגְאֶה, תִּשְׁטוֹף – מִכָּאן, מִשָּׁם, מֵחֶבְיוֹנִים.
דְחוֹס אֶת הַקִּנְאָה וֶאֱמוֹר לָהּ: הַרְפִּי־נָא, נָא הַרְפִּי!
וְהִיא תִּשְׁקוֹט דּוּמָם בַּמִּסְתָּרִים כִּזְאֵב רָעֵב הַמְצַפֶּה
לַטֶּרֶף, וּבְבוֹא הַיּוֹם וְלֹא יוּכַל לְנַתֵּק שַׁלְשְׁלוֹתָיו,
יִטרוֹף אֶת כַּפּוֹתָיו־שֶׁלּוֹ. הַיּוֹם – אוֹ לְעוֹלָם לֹא. דַּרְיוּס
הוּא שְׁלִיחוֹ שֶׁל סְמַרַדִיס? שָׁלִיחַ מַהוּ? גֶשֶׁם הַמַּרְוֶה
שְׂדוֹתַי לְבִרְכָּתִי – שָׁלִיחַ טוֹב הוּא אַף אִם אֵינוֹ שְׁלִיחִי
שֶׁלִּי. אָכֵן, שְׁלִיחַ הַגּוֹרָל הוּא דַּרְיוּס הַבַּבְלִי, שֶׁכֵּן
בְּנָפְלִי אֲנִי יָקוּם סְמַרַדִיס לִמְלֹךְ. הַמֶּלֶךְ מֵת – יְחִי
הַמֶּלֶךְ!
חרגול: מַלְכּי, טָעוּת הִיא בְּיָדְךָ לְפָרֵשׁ
כָּךְ אוֹתוֹת־הַזַּעַם וּלְהַטִּלָם אֶל מוּל גּוֹרָל סָמוּי עִוֵּר
לְלֹא תַּכְלִית וָטַעַם.
קמביזס: הַסְבֵּר דְּבָרֶיךָ.
חרגול: בְּבוֹא סְמַרַדִיס מָצָא לְפָנָיו
תְּבוּסָה, יֵאוּשׁ וְאֶלֶף הָאוֹתוֹת שֶׁל גּוּף גּוֹסֵס אַט־אַט
בְּפִרְכּוּסֵי עֲוִית, שֶׁיֵּשׁ רַק לְהַנְחִית בּוֹ
מַהֲלֻמַּת־הַחֶסֶּד הָאַחַת וְהָאַחְרוֹנָה. כָּךְ נָהַג אָחִיךָ.
אוּלָם טָעוּת הִיא לַחְשׁוֹב שֶׁדַּרְיוּס וְאָחִיךָ זוֹמְמִים
יַחְדָּיו, כּי שְׁנֵי פְּלָגִים הֵם לְנָהָר אֶחָד. שָׁמַעְתִּי אֶת
דּבָרָיו לְרָאשֵׁי צְבָאֲךָ עֵת הָיִיתִי אָזְנֶיךָ שָׁם. הוּא סָח
בִּשְׂפַת רְמָזִים אֶל מוּל הַשֶּׁמֶשׁ, אַךְ, דְּבָרָיו הָיוּ
בְּרוּרִים יוֹתֵר בַּאֲפֵלַת הָאֹהֶל. אוּלָם חִישׁ הֻרְחַקְתִּי
מִשָּׁם אָז אֵלֶיךָ בּאתִי לְסַפֵּר אֶת אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי. אוּלָם
מַלְכִּי – וְזֹאת אוֹמַר כִּמְהַסֵּס: דּוֹמַנִי, כִּי דַּרְיוּס הוּא
הַסַּכָּנָה, וְלֹא סְמַרַדִיס. אֶת סְמַרַדִיס חַסֵּל – וְיֵשׁ לְךָ
עִלָּה מַסְפֶּקֶת:
ֻחצְפָּתוֹ בִּהְיוֹתְךָ עָיֵף וּמְיֻגָּע, חוֹלֶה
בַּגּוּף וּבַנֶּפֶשׁ; לִמְצוֹא אֶת שְׁעַת הַדִּמְדּוּמִים לְהַטִּיף
הָאֶרֶס הִיא סִבָּה מַסְפֶּקֶת – וּבִמְסִבּוֹת קַלּוֹת מֵאֵלּוּ
נֶעֶרְפוּ רָאשִׁים; אוּלָם אִם הִנְךָ תּוֹלֶה אֶת דַּרְיוּס, הִנְּךָ
תּוֹלֶה אָדָם בּלְבַד, וְלֹא תּוּכַל לִתְלוֹת אֶת כָּל הַחַיָּבִים
תּלִיָּה. דַּרְיוּס הִנּוֹ אוֹת לְשִׁטָּפוֹן, לְגַלִּים סוֹחֲפִים
בְּזֶרֶם אַדִּירִים. סְמַרַדִיס חַי אֶת עַצְמוֹ, וְאִלּוּ דַּרְיוּס
הוּא שְׁלִיחַ צְבָאוֹ וְעַמּוֹ: זֶהוּ הֶבְדֵּל שֶׁאֵין עֲרוֹךְ
לוֹ.
קמביזס: הוּא בִּקֵּשׁ לִנְקוֹם אֶת דְּמֵי אָבִיו בִּלְבַד.
חרגול: לֹא כָּךְ – לֹא זֹאת. אֶפְשָׁר וְהוּא
עַצְמוֹ אֵינוֹ יוֹדֵעַ מֶה הָאֵשׁ שֶׁהוּא גַּחֶלֶת לָהּ. דַּרְיוּס
הוּא שִׁלְטוֹן הָעָם, מַלְכִּי, וּבוֹאוֹ הוּא קֵץ לִמְלָכִים
וּשְׁרִירוּת־לִבּוֹ שֶׁל הַיָחִיד. דַּרְיוּס הוּא כוֹכָב רִאשׁוֹן
הַמְּבַשֵּׂר זְרִיחַת הָרְקִיעִים כֻּלָּם – וּמַפַּלְתְּךָ
אַתָּה.
קמביזס: הִנְּךָ מַפְלִיג הַרְחֵק.
חרגול: אֲנִי רוֹאֶה שִׂרְטוֹן. אוֹמַר רַק זֹאת,
מַלְכִּי: אֶת סְמַרַדִיס עֲרוֹף, אוּלָם מִדַּרְיוּס הַרְחֵק יָדֶיךָ;
זוֹהִי שְׁעַת־הַכֹּשֶׁר לְגַלּוֹת רֹחַב לְבָבְךָ. הוֹדֵה
בְּטָעֻיּוֹתֶיךָ; הַחְזֵר אֶת הַצָּבָא וּפְנֵה אֶל הָעָם בִּנְאוּם
נִמְלָץ; שַׁחְרֵר לְעֵין רוֹאִים אֶת דַּרְיוּס הַבַּבְלִי מִכֶּלֶא
וּמִמָּוֶת, כִּי אִם כָּבַשְׁתָּ עַמִּים זָרִים וְאַרְצוֹת־נֵכָר וְלֵב
עַמְּךָ־שֶׁלְּךָ הָפַכְתָּ לְאוֹיֵב – עַל מַה הִרְחַקְתָּ כֹּה
לִנְדּוֹד? שַׁחְרֵר אֶת דּרַיוּס!
קמביזס: נִטְרְפָה עָלֶיךָ דַעְתְּךָ?
חרגול: תִּקְנֶה אֶת לֵב הָעָם.
קמביזס: הָאֲשַׁחְרֵר הַמִּתְנַקֵּשׁ מִמַּאֲרָב? הֵיכָן כָּזֹאת שָׁמַעְתָּ?
חרגול: אָבִיךָ כּוֹרֶשׁ עָמַד לְהוֹצִיא לִשְׂרֵפָה מֶלֶךְ רָם מְאֹד, אוֹיֵב לוּדִי
עַז־נֶפֶשׁ, אוּלָם שִׁחְרְרוֹ וְקָנָה לוֹ לֵב אוֹהֵב וְנֶאֶמָן לְאוֹרֶךְ כָּל יָמָיו.
קמביזס: קְרֶזוּס…
חרגול: אָכֵן, קְרֶזוּס, זְכוֹר, מַלְכִּי, כִּי
רַק בִּתְנוּפָה עַזָּה אַחַת תֵּצֵא מִבּוֹר הַחשֶׁךְ וּמִתּוֹך
הָאֲפֵלָה. הִנְּךָ מִתְגָּרֶה בַּגּוֹרָל, מַלְכִּי, וְצַעַדְךָ עַל
פִּי תְּהוֹם.
קמביזס: הֶרֶף! שָׁמַעְתִּי דְּבָרֶיךָ. עַכְשָיו
הַקְשֵׁב אַתָּה: דַּרְיוּס יִתָּלֶה, וְכֵן גַּם הַמִצְרִי, וְאֶת
הָאָח, שֶׁהוּא כְּעֶצֶם בִגְרוֹנִי, אֶשְׁלַח הַרְחֵק לְצַיִד – צַיִד
לְפִי דּרְכִּי־שֶׁלִי, קְרָא אֵלַי אֶת פְּרֶכַסְפֶּס!
חרגול: רַגְלַי יָרוּצוּ אֹרַח, אוּלָם לִבִּי
יְדַדֶּה עַל מִשְׁעֶנֶת וְקַבַּיִם, כִּי פְּרֶכַסְפֶּס יְהִי
מִשְׁעֶנֶת קָנֶה־רָצוּץ, מַלְכִּי (יוצא)
קמביזס: הַיוֹם – אוֹ לְעוֹלָם לֹא. הוֹרְמִיז, אַחְרִימָן, לִבִּי אָכוּל
סְפֵקוֹת, וּמִכָּל הַסְפֵקוֹת כֻּלָּם רַק הַמָּוֶת אֵין בּוֹ כָּל צֵל סָפֵק. אִם כָּךְ, גּוֹרָלוֹ שֶׁל
סְמַרַדִיס יִהְיֶה לְלֹא סָפֵק גּוֹרַל הַמָּוֶת. הַקֵּץ לְהִסּוּסִים הַקֵץ! אֵינִי יָכוֹל יוֹתֵר!
אֵינִי יָכוֹל לָשֵׂאת עוֹד אֶת נֶטֶל הַמַּשָּׂא. עָיַפְתִּי עַד מְאֹד. דַּרְיוּס הוּא כּוֹכָב
רִאשׁוֹן הַמְבַשֵּׂר זְרִיחַת הָרְקִיעִים כֻּלָּם. וּבְכֵן – אֶתְגָּרֶה גַּם בַּגּוֹרָל
וּבְכוֹכְבֵי־רָקִיעַ. הַקֵּץ לַהִסּוּסִים, הַקֵץ!
מסך
מערכה שנייה 🔗
תמונה ראשונה 🔗
פרכספס: (נכנס) נֶאֱמָנוּתִי לְךָ, מַלְכִּי.
קמביזס: (לנפשו) נֶאֱמָנוּת אֵינָהּ מֻכְרֶזֶת
בִּגְרוֹן־כָּרוֹז בַּשּׁוּק. (לפרכספס): לֵךְ אֶל הָאֻרְווֹת,
פְּרֶכַסְפֶּס, וְצֵא עִם סְמַרַדִיס לְצַיִד כְּדַרְכָּם מֵאָז.
פרכספס: לְצַיִד – הַיּוֹם?
קמביזס: הַיּוֹם לְצַיִד – וּסְמַרַדִיס יְהֵא צֵידךָ.
פרכספס: עַבְדְּךָ אֲנִי, הַמֶּלֶךְ.
קמביזס: טְמוֹן אֶת צֵידְךָ בַּחוֹל, בְּמַעַמְקֵי הָאֲדָמָה.
פרכספס: וְאֵיךְ אֶחְזוֹר בִּלְעָדָיו?
קמביזס: סַפֵּר אוֹדוֹת אוֹרְבִים בַּדֶּרֶךְ.
פרכספס: מִבְּנֵי פָּרָס?
קמביזס: לֹא, מִבְּנֵי יְאוֹר הַנִּילוּס. עֲדַיִן
מִשְׁתָּהֶה הִנְּךָ? כֵּן, נִזְכַּרְתִּי. צְרוֹר הַשַּׁלְמוֹנִים,
הַזָּהָב הַטּוֹב, יֻתַּן כְּאוֹת שֶׁל הוֹקָרָה מֵאֵת עַם־פָּרָס, וזֹאת
כְּדֵי לִמְנוֹעַ הַמִּלְחָמָה בֵּין יוֹרְשׁוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ לְבֵין זֶה
הַמִּתְיַמֵּר לִהְיוֹת חֲבִיב הַהֲמוֹנִים, שֶׁבְּעֵת מַחְלָתִי הִסִּית
אֶת הָאֲסַפְסוּף לְמֶרֶד. אֶחָד חַיָּב לָמוּת – אֵין בְרֵרָה אַחֶרֶת;
וּלְאַחַר מוֹתוֹ יֻכְרַז כִּי הַצָּבָא וּמַצְבִּיאוֹ חוֹזְרִים אֶל
הַמּוֹלֶדֶת.
פרכספס: שִׂמְחָה גְּדולָה לְהַאֲזִין לְזֹאת. מַסַּע־הַמִּלְחָמוֹת בָּא סוֹף סוֹף אֶל קֵץ.
קמביזס: וְעַכְשָיו שְׁמָעֵנִי: אַתֶּם יוֹצְאִים
לְצַיִד, אוּלָם לִסְמַרַדִיס אוֹמַר בִּדְבַר שְׁלִיחַ הַמֶּלֶךְ
הַכּוּשִׁי הַמְּצַפֶּה עַל גְּבוּל נְוֶה־הַמִּדְבָּר נוּאַזִיס
לִשְׁלִיחִי־שֶׁלִּי. וּמִי אִם לֹא אָחִי רָאוּי, כְּבָא־כּוֹחִי
לַמְּשִׂמָה הַזֹּאת, לִשְׁמוֹעַ אֶת דְּבָרָיו?!
סמרדיס: (נכנס): בִּרְשׁוּתְךָ, אָחִי.
קמביזס: בִּרְשׁוּתִי אוֹ בִּרְשׁוּתְךָ – אַחַת הִיא. מַה בְּפִיךָ?
סמרדיס: אֲנִי חוֹזֵר אֶל הַצָּבָא.
קמביזס: (לנפשו): לְהַמְרִידוֹ נֶגְדִּי…
סמרדיס: וּבִרְשׁוּתְךָ אֶטּוֹל פְּלוּגַת־מִשְׁמָר הַמְּמוּנָה עַל הָאַרְמוֹן לְלַוּוֹתֵנִי בְּדֶרֶךְ הַמִּדְבָּר.
קמביזס: (לנפשו): פְּלוּגָה אַחַת פָּחוֹת עַל הַמִּשְׁמָר…
סמרדיס: וּבָאתִי מִשּׁוּם כָּךְ לִיטוֹל בִּרְכַּת־פְּרִידָה מֵאָח אוֹהֵב.
קמביזס: בָּאתָ לִיטוֹל רְשׁוּתִי – וּכְבָר
הֶחְלַטְתָּ בְּלִי לִיטוֹל רְשׁוּת. אָכֵן מַפלִיא כָּאן הַנִגּוּד,
אָחִי.
סמרדיס: אֵין כָּאן כָּל נִגּוּד, מַּלְכִּי.
הִגִּיעָה הָעֵת לַחְזוֹר אֶל חוֹבוֹתַי, אֶל רֶסֶן הַסּוּסִים ורֶסֶן
הַפִּקּוּד.
קמביזס: לַחְזוֹר מֵחֵיק נְשׁוֹת־פָּרָס לְחֵיק
מִדְבַּר שְׁמָמָה בְּמַסָּע יָגֵעַ וּמְפָרֵךְ. הַאִם סְמַרַדִיס הוּא
הַדּוֹבֵר אֵלַי?
סמרדיס: סְמַרַדִיס הוּא הַדּוֹבֵר. הַקֵּץ
לַבַּטָּלָה, לְחִנְגָּאוֹת אֵין־קֵץ, לְתַפְנוּקֵי־הַגֵּו, לַעֲגָבִים וָיַיִן.
קמביזס: בְּעֵת נִצְחוֹנוֹתַי מִלֵּאתָ פִּיךָ
יַיִן, וְרַק לְעֵת תְּבוּסָה אַצְתָּ כֹּה לָבוֹא. עֲבָרָתְךָ רוּחַ
גְּדוֹלָה, סוּפָה עַזָּה מְאֹד, וּמְזֻעְזָע הִנְּךָ, עַד עִמְקֵי
הַנֶּפֶשׁ, אָח, אִם זוֹ הַחְלָטָתְךָ.
סמרדיס: שָׂמַחְתִּי לִרְאוֹתְךָ חַי, הַמֶּלֶךְ.
קמביזס: וְשִׂמְחָה כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת
לִרְאוֹתֵנִי מֵת. הַס! אַל תַּעֲנֶה מִיָּד כְּתַגְרָנִית בַּשׁוּק.
אֵין וִכּוּחַ בְּמוֹעֶצֶת־הַזְּקֵנִים הַיּוֹם. אַתָּה תֵּצֵא לְצַיִד,
כְּמִנְהָגְךָ. וַאֲנִי אֶשְׁקוֹל, בֵּינִי לְבֵין עַצְמִי, טוֹבַת הָעָם
וְטוֹבָתְךָ־אַתָּה, וּמַה שָׁקוּל כְּנֶגֶד מָה.
פרכספס: בְּרָצוֹן אֶצְטָרֵף לְצַיִד, הוֹד מַעְלָתְךָ.
סמרדיס: צָיִד?
קמביזס: צַיִד וּשְׁלִיחוּת. פְּרֶכַסְפֶּס יְסַפֵּר לְךָ כֵּיצַד וּמַה.
סמרדיס: אוּלָם… הֲרֵי…
קמביזס: שׁוּם עִרְעוּר וְלֹא בְּדַל הִרְהוּר.
אַתָּה יוֹצֵא לְצַיִד. תִּדלוֹק אַחַר אֲרָיוֹת־מִדְבָּר עַד
נְוֵה־נוּאַזִיס, וְתָנִיחַ לְשׁוּעָל לִדְלוֹק בְּעִקּבְוֹתֶיךָ. צַיָּד
עַז־נֶפֶשׁ רוֹדֵף אַחַר מֶלֶךְ־הַחַיּוֹת וּמֵנִיח לַשּׁוּעָל לִנְבּוֹר
בְּעִקְּבוֹתָיו. הַאֵין פְּרֶכַסְפֶּס דּוֹמֶה קְצָת לְשּׁוּעָל?
סמרדיס: הַצָּבָא תּוֹסֵס, וְיֵשׁ לְהַרְגִּיעוֹ.
קמביזס: יֵשׁ תְּסִיסָה שֶׁל יַיִן וְיֵשׁ
תְּסִיסָה שֶׁל חֹמֶץ, אָח. אִם אָמְנָם הֵיטַבְתִּי שְׁמוֹעַ, הֲרֵי
אַתָּה בִּנְאוּמֶיךָ, לִפְנֵי הַמַּצְבִּיאִים, בִהְיוֹתִי סְעוּר
הַמַחְלָה הַקְּדוֹשָׁה, הִטַּחְתָּ עַל ראשִׁי אֶת הָאַשְׁמָה
בַּכֹּל.
סמרדיס: מַלְכִּי, שָׁוְא דִבּרוּ בִּי דֹּפִי.
קמביזס: לֹא לִי נָאֶה לַחְקוֹר אוֹתְךָ וְלֹא לְךָ לְהִצְטַדֵּק, בֶּן־כּוֹרֶשׁ.
סמרדיס: הִבַּעְתִּי אַךְ רַעְיוֹן, כִּי הַצָּבָא מוּטָב יַחְלִיף קְצָת כּוֹחַ…
קמביזס: בְּהַקָּזַת הַדָּם. הַס! דַּי! עַכְשָׁיו
הָלוֹךְ תֵּלֵךְ. מְפַקֵּד הַמַּמְרֶה פִּי מַצְבִּיאוֹ נוֹתֵן דֻּגְמָה
רָעָה לִפְקוּדָיו. שְׁלוֹט בְּרוּחֲךָ, אָחִי.
מוזבז: (נכנס): הַמֶּלֶךְ! דַּרְיוּס מְבַקֵּשׁ
בּחִיל וּבְמוֹרָא רְאוֹת פָּנֶיךָ, כִּי לְשׁוֹנוֹ כְּבָר מְדוֹבֶבֶת
וְהוּא מוּכָן לְגַלּוֹת הַכֹּל.
קמביזס: אֵלֵךְ אֵלָיו.
מונבז: וְהַמִּצְרִי?
קמביזס: אַחַר־כָּךְ (יוצא בלווית מונבז)
סמרדיס: מַה הִיא הַמְּזִימָּה הַמִּסְתַּתֶּרֶת מֵאַחֲרֵי צֵיד הָאֲרָיוֹת?
פרכספס: שְׁלִיחוּת.
סמרדיס: שְׁלִיחוּת אֶל מִי?
פרכספס: שְׁלִיחוּת אֶל נְוֶה־הַמִּדְבָּר
נוּאַזִיס. טוֹב כִּי נְמַהֵר לָצֵאת לְצַיִד, סְמַרַדִיס, וְשָׁם,
בְּאֵין מַפְרִיעַ, שְׁנֵינוּ בְּחֵיק הַמִּדְבָּר, נִפְרוֹשׂ יְרִיעוֹת
מִשְאֲלוֹתֵינוּ. הַמֶּלֶךְ שָׁפַךְ חֲמָתוֹ עָלַי וְסַכָּנָה נִשְׁקֶפֶת
לְחַיַּי.
סמרדיס: בְּשֶׁל מַה וּמַהִי הַסִּיבָּה?
פרכספס: נֶאֱמַר לוֹ, כִּי בֵּרַכְתִּיךָ: הַמֶּלֶךְ מֵת – יְחִי הַמֶּלֶךְ.
סמרדיס: בְּלֵב שָׁלֵם אָמַרְתָּ זֹאת?
פרכספס: יִבְּלוּ וְיִרְקְבוּ זְרוֹעוֹת אַרְטֶם
בְּנִי, אִם לֹא אֱמֶת בְּפִי. נִלְאֵיתִי נְשׂוֹא תַהְפּוּכוֹת
קַמְבִּיזֶס: שִׁנְאָתוֹ אוֹתְךָ שׂנְאַת חִנָּם; שֵׂאתוֹ אֶת
מֵרוּאָה, אֲרוּסַת אַרְטֶם בְּנִי, לוֹ לְאִשָּׁה; דְּמֵי חַיָּלֵי
פָּרָס בְּכָל מִדְבְּרוֹת הַתַּלְאוּבָה. הַאֵין מַחְצִית הַנִּמּוּקִים
הָאֵלֶּה דַיָּה לִצְבּוֹעַ בְּכָל בּן־תְּמוּתָה אֶת שִׂנְאָתוֹ
בְּצֶבַע הָאָדֹם?
סמרדיס: וְסַכָּנָה נִשְׁקֶפֶת לְחַיַּי, אֱמוֹר לִי, פְּרֶכַסְפֶּס?
פרכספס: יוֹתֵר מִזֹּאת – חַיֶּיךָ בְּסַכָנָה.
סמרדיס: גּוֹרָל אֶחָד לִשְׁנֵינוּ. צִוָּה
לִרְקוֹחַ רַעַל וּלְתִתּוֹ בְּמַאֲכֵָלִי? סַפֵּר. אוֹ כִּי שָׂכִיר
יָבוֹא עָלַי בְּפִגְיוֹנוֹ עֲלֵי מִשְׁכָּב בַּלֵּיל? סַפֵּר. סַפֵּר
הַכֹּל, כָּל שֶׁתֵּדַע, כִּי שׂנְאָתֵנוּ דּבוּקָה וּמְצֻמֶּדֶת
מֵעַתָּה כְּצֶמֶד תְּאוֹמִים בְּבְטֶן־אֵם, וְאִם יָמוּת אֶחָד יִכְבֶּה
מִיַּד נֵרוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי. גּוֹרָל אֶחָד לִשְׁנֵינוּ.
פרכספס: קַמְּבִּיזֶס הוּא־הוּא חוֹרֵץ הַגּוֹרָלוֹת.
סמרדיס: בִּהְיוֹתִי עַל פִּי תְּהוֹם נִגְלָה לִי
הַיָּדִיד לְפֶתַע וְכוֹכָבִי זָרַח לִי בַּשֵּׁנִית. נֵצֵא לָצוּד,
יָדִיד יָקָר לִי פְּרֶכַסְפֶּס.
פרכספס: וּבְקֵץ מַסַּע הַצַּיִד אֶחֱזֶה
נֶזֶר־הַמַּלְכוּת מוּנָח לְמַרְגְּלוֹתֶיךָ. (בלחישה) מֵעוֹלָם עוֹד לֹא
חָבְשׁוּ כֶּתֶר לְכַפּוֹת־רַגְלַיִם.
סמרדיס: נַמְרִיד אֶת הַצָּבָא.
פרכספס: רַעְיוֹן עַתִּיק־יוֹמִין
כִּשְׁבוּעוֹת־הָאֱמוּנִים בְּאַהֲבָה. נִשְׁבָּעִים נֶאֱמָנָה עַד בּוֹא
יוֹם הַמֶּרִי.
סמרדיס: נַכֵּהוּ בְּנִשְׁקוֹ־שֶׁלּוֹ. בְּאֵין
צָבָא אֵין עָם, וְהַשַּׁלִּיט עַל הַצָּבָא הוּא הַשַּׁלִּיט
הָאֲמִתִּי.
פרכספס: אִם כָּךְ – הַרְפַּגוֹס הוּא הַשַּׁלִּיט,
וְצַר שֶׁלֹּא יָדַעְתָּ זֹאת עַד עַתָּה. בִּמְרוּצַת שָׁנִים רַבּוֹת
שַׁלִּיט הַחִנְגָּאוֹת הָיִיתָ.
סמרדיס: (מחבק את פרכספס): לֵב אֶל לֵב וְחָזֶה
מוּל חָזֶה. וְצַר שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי כֵּן מִכְּבָר, יָדִיד בַּצַּר
וּבִשְׂמָחוֹת.
פרכספס: הַכֹּל נִשְׁכַּח. אָכֵן, מוּטָב וְלֹא אֶזְכּוֹר יָמִים עָבָרוּ. הַכֹּל נִשְׁכַּח.
סמרדיס: הַכֹּל. הִלְעַגְתִּיךָ מִשּׁוּם שֶלֹּא
רָאִיתִי נְכוֹחָה וְלֹא הִכַּרְתִּיךָ. סָבַרְתִּי לְתֻמִּי כִּי
נִשְׁמָתְךָ נִשְׁמַת עֶבֶד, וְכָל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ תְּמַהֵר עֲשׂוֹת
מִבְּלִי הַשְׁגַּח מִי הוּא אֲדוֹנֶיךָ וּמַה מְּלָאכָה בְּזוּיָה
תְּצֻוֶּה עֲסוֹק בָּהּ. שְׁכַח הָעֶלְבּוֹנוֹת, וְגַם אֲנִי אֶשְׁכַּח.
הַכֹּל נִשְׁכַּח. אֵלֵךְ וְאוֹדִיעַ לְשַׂר־הָאֻרְווֹת לֶאֱכוֹף
שְׁנַיִם סוּסִים – וְהֵי לַדֶרֶךְ!
פרכספס: (לנפשו): וְאוֹי לַדֶּרֶךְ.
סמרדיס: וּבַמִּדְבָּרוֹת הַרְחֵק מֵעֵין אָדָם נִפְרוֹשׂ הָרֶשֶׁת.
פרכספס: אַךְ בַּל נִפּוֹל אֲנַחְנוּ בַּמַּלְכֹּדֶת שֶׁפָּרְשׂוּ כְּבָר לְרַגְלֵינוּ.
קמביזס: (נכנס) רֵעוּת וִידִידוּת
וּמְאוֹר־פָּנִים. נָאֶה. סִימָן טוֹב וְאוֹת לְהַצְלָחָה
בַּצַּיִד.
סמרדיס: בִּרְשׁוּתְךָ, הַמֶּלֶךְ, אֵצֵא לְהַתְקִין עַצְמִי לַדֶּרֶךְ.
קמביזס: בְּרִשְׁתְּךָ אֲנִי עֵת פָּנֶיךָ כֹּה
גְּלוּיִים, זוֹרְחִים וּמְאִירִים לִפְנֵי צֵאתְךָ לְדֶרֶךְ מְיַגַּעַת,
אֲרֻכָּה.
סמרדיס: נִפָּגֵשׁ לְיַד הָאֻרְוָה, פְּרֶכַסְפֶּס.
שְׁנֵי בַּרְבּוּרִים צְחוֹרִים קֶשֶׁת וְחִצִּים – וְהֵי לַדֶּרֶךְ!
שְׁנֵי סוּסִים צְחוֹרִים שׁוֹעֲטִים, בְּלֹבֶן הַמִּדְבָּר
(יוצא)
קמביזס: וְאַל תִּשְׁכַּח אֶת הַקַּרְדּוֹם!
פרכספס: "שְׁכַח הָעֶלְבּוֹנוֹת וְגַם אֲנִי
אֶשְׁכַּח" – סָח לִי סְמַרַדִיס. לֹא אֶשְׁכַּח אֶת הַקַּרְדּוֹם. הַאִם
פָּתַח אֶת פִּיו, זֶה דַּרְיוּס הַמִּתְנַקֵּשׁ?
קמביזס: פָּעַר לוֹעוֹ לַהֲבָלִים, שְׁטוּת
וָבֶּלַע. אַל אֶשְׁכַּח אֶת יְלָדָיו וּבְנֵי־בֵיתוֹ – אָמַר. חֶטְאוֹ
שֶׁלּוֹ גָּנַח אֵינוֹ עִלָּה לְהַכְרִית אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ. רוֹצֶה
הַתָּם וְהַתָּמִים לְגַדֵּל לִי בְּחֵיקִי צִפעוֹנִים קְטַנִּים עַד עֵת
מְצוֹא. הוּא בִּקֵּשׁ לִנְקוֹם דְּמֵי אָבִיו, וְנֶכְדֵי הַסַּבָּא
יְבַקְּשׁוּ לִנְקוֹם אֶת דַּם שְׁנֵיהֶם – הָאָב וְגַם הַסָּב.
מְבַקֵּשׁ בֶּן־הַפַּקּוּעָה שֶׁאֲנִי עַצְמִי אַחֲזֵּק טַבַּעַת
בְּטַבַּעַת, שַׁלְשֶׁלֶת רְצוּפָה שֶׁל סִבּוֹת וּמְסֻבָּבִים שֶבָהּ
אֶהְיֶה תָּמִיד אֲנִי, אֲנִי הַמַּטָּרָה לְחִצֵּי־נָקָם. לֵךְ
לְדַרְכְּךָ, פְּרֶכַסְפֶּס, וְאַחַר שׁוּבְךָ תִּתֵּן לִי אוֹת, כִּי
אָכֵן הוּמַת הָאִישׁ.
פרכספס: סְמַרַדִיס אָחִיךָ…
קמביזס: סְמַרַדִיס… סְמַרַדִיס… וְאַל תּאֹמַר לְעוֹלָם ‘סְמַרַדִיס אָחִיךָ’!
פרכספס: סְלַח, מַלְכִּי.
קמביזס: הַכֹּל שֶׁקֶר וּמִרְמָה, וְכָל אָדָם
נִשְׁאַר בִּבְדִידוּתוֹ, עִם נַפְשׁוֹ־שֶׁלּוֹ – וְאַחִים וַאֲחָיוֹת,
הוֹרִים, בָּנִים, אֵינָם אֶלָּא אֲנִי מֻרְחָב עוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו
לְלֹא תַּכְלִית וָטַעַם.
פרכספס: מַדּוּעַ זֶה, הַמֶּלֶךְ?
קמביזס: מַדּוּעַ זֶה אֵין אִישׁ בָּעָם הַיוֹדֵעַ
שְׁמוֹ שֶׁל סַב־סַבּוֹ שֶׁל סַב־סַבּוֹ שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא הִנּוֹ
נֶכֶד־נֶכדּוֹ וְנֶכְדּוֹ שֶׁל נֶכֶד? וּבְכֵן מַה הַתַּכְלִית לַכֹּל?
הֵיכָן הִיא הָאֱמֶת?
פרכספס: אֵינִי יוֹדֵעַ, מַלְכִּי. אַךְ אִם אֵדַע לְפֶתַע, אֲמַהֵר לָרוּץ אֹרַח וּלְבַשֶּׂרְךָ מִיָּד.
קמביזס: הֻטַּלְנוּ לַחֲלַל־הָעוֹלָם וְאָנוּ
מַמְשִׁיכִים לָנוּעַ. אֶפְשָׁר שֶׁהַתְּנוּעָה בִּלְבַד הִיא־הִיא
הַהַצְדָּקָה לְעֶצֶם קִיּוּמֵנוּ, כּשֶׁם שֶׁכַּדּוּר־מִשְׂחָק אֵינוֹ
כַּדוּר־מִשְׂחָק אִם הוּא מֻטָּל לְלֹא טִלְטוּל. הֱיֵה שָׁלוֹם
וְדַרְכְּךָ שָׁלוֹם, וְאַל תַּרְבֶּה אֶת יִסּוּרָיו, שֶׁכּן לְרֹעַ
הַמַּזָּל אָחִי הוּא זֶה, וּפַעַם, לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, הָיָה
נַעַר חַיְכָנִי וְזַאֲטוּט עַלִּיז מְאֹד. הוֹפְכוֹת הַשָּׁנִים עֹרֶף –
וְאָנוּ אַחֵרִים. וּבְכֵן – מוּטָב זָרֵז רַגְלֶיךָ.
פרכספס: אֲנִי עוֹקֵר (יוצא)
קמביזס: דַּרְיוּס וּפְּרֶכַסְפֶּס… אֶחָד
אַרְיֵה אַמִּיץ שׁוֹאֵג נִזְעָם בְּעֶצֶם יִסּוּרָיו, וְהַשֵּׁנִי
שׁוּעָל עָלוּב וּמִתְבַּזֶה לְמַעַן רִיר־חַיָּיו. אוּלָם אֵין
בְּרֵרָה. הַשִּׁלְטוֹן זָקוּק לְשׁוּעָלִים שְׁפֵלִים לִמְלָאכוֹת
בְּזוּיוֹת שֶׁאֵין הָאוֹר יָפֶה לָהֶן. אֵלֵךְ אֶל מֵרוּאָה.
מרואה: (נכנסת) אַתָּה צִוִּיתָ כִּי יֵלֵךְ לְצַיִד?
קמביזס: אָכֵן.
מרואה: הוּא וּפְּרֶכַסְפֶּס?
קמביזס: הוּא וּבֶן־לִוְיָתוֹ.
מרואה: וּבֶן־לִוְיָתוֹ הוּא פְּרֶכַסְפֶּס?
קמביזס: הֵם מַשְׁלִימִים זֶה אֶת זֶה כְּאוֹר
וָחֹשֶׁךְ. נֶחְדַּל מִכָּךְ. הָלֹךְ הָלְכוּ לְצַיִד שְׁנַיִם
אֲנָשִׁים, וּמוּטָב לְבַל נַרְעִים בְּקוֹל פֶּן יִתְחַמֵּק צֵידָם.
מֵרוּאָה, אִלּוּ נֶהֱרַגְתִּי הַיּוֹם, בְּסִימְטְאוֹת־הַשּׁוּק, הַאִם
הָיִית נִשֵּׂאת לְאַרְטֶם?
מרואה: אֲנִי שֶׁלּוֹ אִם כָּךְ וְאִם אַחֶרֶת.
קמביזס: בַּגּוּף וּבַנְּשָׁמָה?
מרואה: בַּנְּשָׁמָה וְגַם בַּגּוּף.
קמביזס: הַאִם רָאוּי בֶּן־פְּרֶכַסְפֶּס לּכָל אֲשֶׁר נִמְנַע מִמֶּנִי?
מרואה: גּוּפִי לְךָ נָתַתִּי, אַךְ אַתָּה
נִמְנַעְתָּ. וַאֲשֶׁר לְאַרְטֶם וְאַהֲבָתִי אוֹתוֹ – אֵין לָבוֹא
בִּשְׁאֵלוֹת אֶל הַסּוּפָה וּדְכִי־הַיָּם מַדּוּעַ הֵם נָעִים.
קמביזס: הַאִם יָדַעַתְ מַדּוּעַ זֶה מָנַעְתִּי עַצְמִי מִמֵּךְ?
מרואה: עַל מִשְׁכָּבִי בַלַיְלָה שָׁאַלְתִּי
אֶלֶף שְׁאֵלוֹת וְאֶלֶף פִּתְרוֹנוֹת מָצָאתִי – וְאַף לֹא פִּתְרוֹן
אֶחָד. לֹא, אֵינִי יוֹדַעַת טַעַם הַדָּבָר.
קמביזס: מַהִי קְדֻשַּׁת הָאַהֲבָה, מֵרוּאָה, אִם הִיא, הַטְּהוֹרָה, דּוֹחֶקֶת גַּם אֶת הַבָּשָׂר עִמָּה?
מרואה: יֵשׁ גּוּף לַנְּשָׁמָה, אָחִי, וְיֵשׁ גַּם
נְשָׁמָה לַגּוּף. בִּבְעוֹר עֵצִים לַחִים יַעֲלוּ תִּמְרוֹת־עָשָׁן,
אוּלָם עֵת הַגּוּף טָהוֹר בְּזִיו אֱלוֹהַּ, בְּחֶסֶד הַמַּתָּת,
בִּתְשׁוּקָה אַחַת וִיחִידָה שֶׁאֵין הַלֵּב יָכוֹל לְהָכִיל, יֵשׁ
טָהֳרָה קְדוֹשָׁה בְּאַהֲבַת הַגּוּף; וְעֵת צֶמֶד אוֹהֲבִים
מְחֻבָּרִים לְלֹא הַפְרֵד לְגוּף אֶחָד, זְרוֹעוֹת וְגַם עֵינַיִם,
מְקֻדֶּשֶׁת אַהֲבָתָם בְּבִרְכַּת פִּרְיוֹן אֶל עָתִיד רָחוֹק וְאֶל
עָבָר רָחוֹק מִמֶּנוּ, שֶׁבּוֹ בָּעֲרוּ הָאַהֲבוֹת כְּדֵי
שֶׁנִתְלַקַּח אֲנַחְנוּ בְּבוֹא הַיּוֹם.
קמביזס: וּמַדּוּעַ זֶה אָבוּז כֹּה לְאִשָּׁה אֲשֶׁר אָבוֹא עָלֶיהָ?
מרואה: כָּךְ יָבוּז גַּם אִישׁ זוֹלֵל עַד קִיא
אֶל מַאֲכָל. הַטָּהוֹר בְּנִשְׁמָתוֹ יְטֹהַר גַּם בְּעֶרְגַּת
גּוּפוֹת, אָחִי. אַךְ אִם כָּל אִשָּׁה מִדְרַס־מִשְׁכָּב הִיא לוֹ,
וְכָל יָרֵךְ מְקוֹם תַּעֲנוּגוֹתָיו, וְכָל שְׂפָתַיִם פְּשׂוּקוֹת
יָמֹץ בִּלִעְלוּעַ – תִּדּוֹף אַהֲבָתוֹ כְּמוֹץ עִם הָרוּחַ. רַק מִי
שֶׁשָׂם מַחְסוֹם לְזִיק תַּאֲווֹתָיו, הוּא יֵדַע לְהַעֲלוֹתָהּ
לְאֵשׁ־לֶהָבָה. סוּס יָגֵע לֹא יִדְהַר בִּמְלוֹא עֻזּוֹ בְּשֶׁטֶף
הַמֵּרוֹץ בַּתַּחֲרוּת, וְרַק הַצָּמֵא לְמַיִם עַד כְּלוֹת יִגְמַע
מֵהֶם בְּהוֹדָיָה.
קמביזס: שְׁטוּת הִיא לִצְמֹא לְמַעַן צִמָּאוֹן…
מרואה: שְׁטוּת הִיא, אָחִי, לִפְרוֹט דִּינָר
אֶחָד לְאֶלֶף גְּרוּטָאוֹת וְלֹא לִקְנוֹת בּוֹ, בַּדִינָר, שַׁי אֶחָד
בִּלְבַד נָאֶה וּמְקֻדָּשׁ.
מונבז: (נכנס): הַמֶּלֶךְ, הֵקִימוּ הַתְּלִיוֹת לַשְּׁנַיִם.
קמביזס: (ניגש לחלון): תְּלִיּוֹת מְפֹאָרוֹת. אַיֵּה הַתַּלְיָן?
מונבז: אִם תִּפְתַּח אֶת הַחַלּוֹן תִּשְׁמַע הֶמְיַת הָעָם.
קמביזס: (פותח חלון): הוֹ, רַעַם אַדִּירִים! הוֹ, אֲסַפְסוּף חֵלְכָה!
מונבז: חוֹשֵׁשׁ אֲנִי, הַמֶּלֶךְ, כִּי הַתְּלִיוֹת יִהְיוּ לְנֵס־שֶׁל־מֶרֶד.
קמביזס: וּבְכֵן, תָּרִים גְּוִיוֹת לַנֵּס.
מונבז: לָכֵן מִהַרְתִּי כֹּה לָבוֹא. הַרְפָּגוֹס הַמַּצְבִּיא רוֹצֶה לִרְאוֹת פָּנֶיךָ בָּעִנְיָן הַזֶּה.
קמביזס: חָרֵד הוּא מִפְּנֵי הַמֶּרֶד? קְרָא לוֹ וְיָבוֹא.
מונבז: בְּהַכְנָעָה, מַלְכִּי (יוצא).
מרואה: תָּמִיד שְׁבִילִים מְרֻבָּבִים בְּדָם, תָּמִיד אֵימָה וּבְעָתָה מְסַמְּנִים שֹׁבֶל דַרְכְּךָ.
קמביזס: אִם לֹא אֶתְלֶה אֲנִי – עָתִיד אֲנִי
לְהִתָּלוֹת, מֵרוּאָה. רַק קְצֵה הַשּׁוֹט וְהַמַּגְלֵב, רַק חֹד
כִּידוֹן וְאֶבְחַת־הַחֶרֶב עוֹצְרִים אַסַפְסוּף בְּמוֹרָא
תָּמִיד.
מרואה: גַּלֵּה קְצָת אַהֲבָה – וְגַם הֵם יאֹהֲבוּךָ.
קמביזס: חַרְגּוֹל אַתְּ, מֵרוּאָה? כִּי אֵלוּ הֵם דְּבָרָיו.
הרפגוס: (נכנס בלוויית מונבז): בָּרוּךְ לָאֵלִים, הַמֶּלֶךְ.
קמביזס: וּמְבֹרָךְ הַרְפָּגוֹס בְּבוֹאוֹ.
הרפגוס: בֵּין יֶתֶר הַמְּבָרְכִים מְנֵה־נָא גַּם אוֹתִי לְהַצָּלָתְךָ הַיּוֹם.
קמביזס: רַב תּוֹדוֹת.
הרפגוס: לֹא אַכְבִּיר מִלִּים. נָבוֹךְ אֲנִי, קַמְבִּיזֶס, לְפֶשֶׁר הָאוֹתוֹת. שְׁמוּעוֹת רַבּוֹת אֶל אָזְנַי
הִגִּיעוּ עַל מֶרֶד בַּצָּבָא.
קמביזס: מַדּוּעַ זֶה תַּעֲמִיד פְּנֵי תָּם? הַאִם אֵינְךָ יוֹדֵעַ שֹׁרֶשׁ וְסִבָּה?
הרפגוס: הַתְּבוּסָה, אִם יֻרְשֶׁה לוֹמַר זֹאת, הִיא שֹׁרֶשׁ מַר שֶׁל רִפְיוֹן וְאַכְזָבָה.
קמביזס: וְדִבְרֵי אָחִי אֶל שָׂרֵי־הַצָּבָא? מַדּוּעַ זֶה רוֹבֵץ חִיּוּךְ עַל שׂפְתּוֹתֶךָ?
הרפגוס: מַלְכִּי, הַאִם בֶּאֱמוּנָה הִנְּךָ
מַאֲמִין, כִּי אָחִיךָ סְמַרַדִיס הָרַךְ וְהֶעָנֹג, בְּדַבְּרוֹ אֶל
מַצְבִּיאִים קְשִׁישִׁים שֶסִימָנָם צַלָּקוֹת לְאֹרֶךְ כָּל גּוּפָם,
יְהֵא נוֹטֶה לָהֶם אָזְנַיִם לְהַאֲזִין לִדְבָרָיו? וְכֵן לֹא אָמַר
סְמַרַדִיס מְאוּמָה בִּגְנוּתְךָ, לֹא סָח־תָּפֵל וְלֹא הִשְׁמִיעַ
הֶגֶה שֶׁלֹּא נִשְׁמַע מִכְּבָר מִפִּי אַחְרוֹן הַחַיָּלִים
בַּמַּחֲנֶה.
קמביזס: שְׁבוּעָתְךָ, הַרְפָּגוֹס, תְּאַשֵּׁר מִלֶּיךָ?
הרפגוס: מַלְכִּי, אֵין צֹרֶךְ לְהִשָּׁבַע וְאַל
נַעֲשֶׂה שְׁבוּעָה עִנְיָן טָפֵל כָּל־כָּךְ. סְמַרַדִיס אָחִיךָ
מְדַבֵּר הָיָה בְּמַעֲמָד עַשְׂרוֹת קְצִינֵי־צָבָא, וְכַיָּדוּעַ אֵין
מְזִמַּת־סְתָרִים יָאָה לְנִבְחָרִים כֹּה רַבּים וּבְמַעֲמָד כֹּה
גָּלוּי לָאֹזֶן; וְאִם אֵינִי טוֹעֶה, נִצָּב שָׁם נֶאֱמָנְךָ,
חַרְגּוֹל לֵיצָן־הַמֶּלֶךְ. שָׁוְא טָפְלוּ עָלָיו! בִּרְשׁוּתְךָ,
הַמֶּלֶךְ, אֶחְזוֹר לְעִנְיָנַי. הַתְּלִיּוֹת כָּאן בַּכִּכָּר הֵן
אוֹת לְכֶנֶס־הֲמוֹנִים, וְכֶנֶס־הֲמוֹנִים אֶל מוּל תְּלִיּוֹת
פֵּרוּשׁוֹ מֶרֶד, וּבְעִקָּר אִם יִתָּלוּ פַּרְסִי וְגַם מִצְרִי,
דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לְאַחֵד הַנִּכְבָּשִׁים עִם כּוֹבְשֵׁיהֶם
יַחְדָּיו. וְאִם תִּתְחוֹלֶלְנָה מְהוּמוֹת, מִי יַעֲמוֹד
בַּפֶּרֶץ?
קמביזס: רֹאשִׁי. הֵיכָן הָיָה ראשִׁי! (לנפשו):
סְמַרַדִיס אָחִי, בְּקִנְאָתִי עָצַמְתִּי אֶת עֵינַי, לִבִּי וְגַם
מוֹחִי, וְרַק פָּעַרְתִּי אֶת אָזְנַי לְלַעַג הַכְּסִילִים
הַמְּבִיאִים דִבָּתְךָ רָעָה. אָחִי, אִלּוּ רַק הֵפֵר פְּרֶכַסְפֶּס
אֶת צַו מִזְגִּי הַלּוֹהֵט! אֱלוֹהִים, שְׁמוֹר עַל סְמַרַדִיס אָחִי,
כִּי אֲנִי עַצְמִי שְׁלַחְתִּיו לְמָוֶת! רֶגַע, תֵּן לִי לְהַרְהֵר.
מוֹנְבַּז, יָבוֹא נָא הַלֵּיצָן!
מונבז: מִיּד, מַלְכִּי (יוצא).
הרפגוס: שְׁמַע אֶת זַעֲקַת הֶהָמוֹן…
קמביזס: לִבִּי זוֹעֵק יוֹתֵר.
הרפגוס: בְּעוֹד רְגָעִים מִסְפָּר יִהְיֶה אַחַר מוֹעֵד.
קמביזס: אֱמֶת. הֵיכָן הִינָּם הַשְּׁנַיִם?
הרפגוס: מַלְכִּי, הַשְּׁנַיִם מוּצָאִים עַתָּה אֶל הַתְּלִיוֹת. שְׁמַע קוֹל הֶהָמוֹן.
קמביזס: אֶחָד יָמוּת וְהַשֵּׁנִי רוֹחֵץ כַּפָּיו לְלֹא כָּל עֹנֶשׁ וְתַגְמוּל.
הרפגוס: מַלְכִּי, אֵינְךָ שׁוֹמֵעַ לִי.
קמביזס: וְהַשְּׁלִישִׁי? זֶה אֲשֶׁר גָּרַם לְצַו מוֹתוֹ, מַה יְהֵא עָלָיו?
הרפגוס: מַלְכִּי!
קמביזס: מְאֻחָר מִדַּי. אוּלַי אֲצַו לִדְהוֹר
בְּעִקְּבוֹתֵיהֶם? הֵיכָן מוֹנְבַּז? הָה, אֲנִי שְׁלַחְתִּיו מִכָּאן!
מֵרוּאָה, עֲשִׂי נָא עִמָּדִי הַחֶסֶד – חֲשָׁשׁ חָדַר לַלֵּב…
מרואה: שׁוּב הַמַּחֲלָה הַקְּדוֹשָׁה, אָחִי?
קמביזס: לֹא, לֹא! אֵינִי חוֹשֵׁשׁ לְהַתְקָפַת
עֲוִית. צַוִּי, מַלְכָּה, לדְהוֹר בְּעִקְּבוֹת הַשְּׁנַיִם,
פְּרֶכַסְפֶּס וּסְמַרַדִיס, וּלְהָשִׁיבָם מִיַּד אֵלַי לְלֹא כָּל
נִמּוּק וָטַעַם. בְּצַו הַמֶּלֶךְ – כָּךְ אִמְרִי.
מרואה: אֶשְׁמַע וְאֶעֱשֶׂה.
קמביזס: בְּשֵׁם שָׁמַיִם – מַהֲרִי, מֵרוּאָה,
וַיְמַהֲרוּ גַּם הַדּוֹלְקִים! אִם יַחְזִירוּ אֶת סְמַרַדִיס, אֶתֵּן
בְּכָךְ אֶת כָּל הוֹן מִצְרָיִם!
מרואה: הַאִם סַכָּנָה נִשְׁקֶפֶת לְחַיָּיו?
קמביזס: מַהֲרִי, אָחוֹת, מַהֵרִי! (מרואה יוצאת)
הרפגוס: שְׁתֵּי הַתְּלִיּוֹת הֲלָלוּ…
קמביזס: אֲנִי רוֹאֶה שְׁלִישִׁית.
הרפגוס: מַלְכִּי, סְלַח לִי אִם אוֹמַר: הִנְּךָ נֶחְפָּז מִדַּי. אֶפְשָׁר לוֹמַר – נִמְהָר…
קמביזס: הַמְשֵׁךְ; אֲנִי שׁוֹמֵעַ. דַּבֵּר דְּבָרִים גּלוּיִים לְלֹא חֲשָׁשׁ וָפַחַד.
הרפגוס: אֵינִי יָרֵא, אוּלָם לוֹמַר אֱמֶת בַּמָּקוֹם הַזֶּה – פֵּרוּשׁוֹ לִשְׁגּוֹת.
קמביזס: הַסְבֵּר דְּבָרֶיךָ.
הרפגוס: כִּי עֲצוֹתַי שֶׁבָּאוּ מִלֵּב יָשָׁר וְנֶאֱמָן נִתְקְלוּ תָּמִיד בַחֲשָׁד וּבְאִי־אֵמוּן.
קמביזס: לְמַסַּע־הַמִּלְחָמָה נֶגֶד הַכּוּשִׁים כַּוָּנָתְךָ?
הרפגוס: מֵרֹאשׁ הִזְהַרְתִּיךָ כִּי יֵשׁ לְהָכִין הַכֹּל וְלָתֵת לִצְבָאֲךָ הַמְּיֻגָּע שָׁהוּת לְהַחְלִיף כֹּחַ.
קמביזס: לֹא אַתָּה נוֹשֵׂא בָּאַחְרָיוּת, הַרְפָּגוֹס! הַכֹּל נָטַלְתִּי עַל רֹאשִׁי. וּבְכֵן?
הרפגוס: טוֹב, לֹא אֶחְזוֹר אֶל הֶעָבָר. אוֹמַר
רַק זֹאת: אִם יִתָּלֶה דַרְיוּס – פַּטְּרֵנִי־נָא מִמִּשׂרָתִי
הַנַּעֲלָה וְאֶחְזוֹר אֶל הַמְּכוֹרָה.
קמביזס: בְּאִיוּמִים הִנְּךָ רוֹצֶה לִסְחוֹט אוֹתִי כִּסְפוֹג?
הרפגוס: מַלְכִּי, בִּתְחִלַּת דְּבָרַי אָמַרְתִּי
כָּךְ: ‘לוֹמַר אֱמֶת בַּמָּקוֹם הַזֶּה – פֵּרוּשׁוֹ לִשְׁגּוֹת’. אָכֵן
צָדַקְתִּי, כִּי אָזְנֶיךָ אֲטוּמוֹת. מַלְכִּי, אֲנִי חוֹזֵר,
וְשֶׁלֹּא בְּטוֹבָתִי: אִם יִתָּלוּ דַּרְיוּס וְהַמִּצְרִי, אָבוּד
נִזְרְךָ!
קמביזס: אֱמוֹר בָּרוּר וּמְפֹרָשׁ: 'אֲנִי,
הַרְפְָּגוֹס הַמַּצְבִּיא, מְבַקֵּשׁ לְהַצִּיל חַיֵּי נָבָל שֶׁהֶעֵז
יָד בַּמֶּלֶךְ, וּמִכֵּיוָן שֶׁכָּךְ, אוֹמַר אֲנִי, הַרְפַּגוֹס
הַמַּצְבִּיא שֶׁלְּמַעֲשֵׂהוּ, לְרֹעַ הַמַּזָּל, לֹא הֵאִיר מַזָּל.'
אֵלֶּה הֵם דְּבָרֶיךָ לְפִי מֵיטָב הֲבָנָתִי.
הרפגוס: זֹאת לֹא אָמַרְתִּי אַף לֹא חָשַׁבְתִּי
בְּלִבִּי. לַכֹּל עֵת. אִם לְהָמִית אֶת דַּרְיוּס – עֲשֵׂה זֹאת
בַּחֲשַׁאי. לְאֵיזֶה צֹרֶךְ, שׁוֹאֵל אֲנִי, יֵשׁ הֶכְרֵחַ לְגָרוֹת
הַמוֹנִים בִּשְׁתֵּי תְּלִיּוֹת מְפֹאָרוֹת בַּכִּכָּר הָעֲנָקִית,
מָקוֹם שֶׁבּוֹ כַּמָּה קְרִיאוֹת בִּלְבַד יַהַפְכוּ אֲסַפְסוּף
פָּרוּעַ לְשִׁמְצָה, פָּרוּד וּמְפֹרָד, לְגוּף מֻצָּק אֶחָד
שֶׁנִּשְׁמָתוֹ אַחַת וּרְצוֹנוֹ אֶחָד, וְהוּא מַפַּלְתְּךָ? לְאֵיזֶה
צֹרֶךְ, שׁוֹאֵל אֲנִי, יֵשׁ הֶכְרֵחַ בִּתְלִיּוֹת־הָרַאֲוָה מִלְבַד
נִמּוּק אַדִּיר, שֶׁלּוּ עָשָׂה זֹאת שׂוֹנַאֲךָ בַּנֶּפֶשׁ, אֶפְשָׁר
הָיָה לְהָבִין; אוּלָם הַאִם בְּמוֹ־יָדֶיךָ מְבַקֵּשׁ אַתָּה לִכְרוֹת
קֶבֶר וְלִנְפּוֹל בּוֹ בְּעַצְמְךָ? בְּשֵׁם כָּל הָאֵלִים אֲנִי
מַשְׁבִּיעֲךָ, הַמֶּלֶךְ: סַלֵּק יָדֶיךָ וְצַוֵּה לַהֲרוֹס אֶת
הַתְּלִיוֹת בְּטֶרֶם עֲבוֹר מוֹעֵד שֶבּוֹ שׁוּב לֹא תוּכַל לַחֲזוֹר
בְּךָ, וְזַעַם הֶהָמוֹן יִמְצָא אֶת אֲפִיקוֹ נָכוֹן!
קמביזס: שׁוּם מֶלֶךְ לֹא יִסּוֹג אָחוֹר אִם שִׁלְטוֹנוֹ כֻּלּוֹ עוֹמֵד בְּמִבְחָן.
הרפגוס: אָסוּר הָיָה, מַלְכִּי, לְהָקיִם
תְּלִיּוֹת לְעֵת כָּזֹאת. לְצֹרֶךְ הַתְקָפָה יֵשׁ וּמִן הַהֶכְרֵחַ
לָסֶגֶת. הַאִם לֹא נָסוֹגָה טוֹמִירִיס מִנְהַר אַרְקְסֶס וְכָךְ
זָכְתָה הִיא, הָאִשָּה, בְּנִצָּחוֹן עַל כּוֹרֶשׁ?
קמביזס: מַטִּיל הִנְּךָ דֹּפִי בְּבֵן וְאָב יַחְדָּיו!
הרפגוס: אֶשְׁתֹּק וְלֹא אוֹמַר דָּבָר.
קמביזס: מוּטָב. אוּלָם אֲנִי אוֹמַר: אִם יֵשׁ
סִימָן כִּי שִׁלְטוֹנִי כּוֹשֵׁל, הֲרֵי בִּדְבָרֶיךָ, הַרְפָּגוֹס
הַמַּצְבִּיא, נִגְלָה לִי הַדָּבָר. אִם מַצְבִּיאִי מֵעֵז
לְהַעֲלוֹתֵנִי זֶכֶר יוֹם מוֹתוֹ וְכִשְׁלוֹנוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ, מַה
עֵרֶךְ יֵשׁ לְזַעַף אֲספְסוּף וּצְוָחוֹתָיו למֶרֶד? וְבְכֵן זָכוֹר
וְשָׁמוֹר: הַשְּׁנַיִם יִתָּלוּ, וְאִם יִפְרוֹץ גַּל־מֶרֶד אֲנִי אֲשַׁכּכוֹ!
הרפגוס: בַּמֶּה, מַלְכִּי?
קמביזס: בִּתְלִיּוֹת.
הרפגוס: וְאַחַר־כָּךְ?
קמביזס: בִּתְלִיּוֹת.
הרפגוס: וְשׁוּב וְשׁוּב, הַמֶּלֶךְ?
קמביזס: בִּתְלִיּוֹת! עַד הַחְנֵק הָאַחֲרוֹן בָּהֶם שֶׁיָּעֵז לִרְטוֹן.
הרפגוס: זוֹ דֶּרֶךְ לְמוֹרַד הָאֲבָדוֹן.
קמביזס: יְהֵא כָּךְ. לֹא פַּעַם הָיוּ חַיַּי
תְּלוּיִים לִי מִנֶּגֶד בַּמִּלְחָמוֹת. אָדָם נוֹלָד לָמוּת וְלֹא
יִחְיֶה עַד אֵין־קֵץ. נוֹלַדְתִּי לִמְלֹךְ, לִשְׁלֹט, וְאִם
הִפְסַדְתִּי שְׁלִיטַתִי וְהַמַּלְכוּת – יֵלֵךְ הַכֹּל
לְתוֹהוּ.
הרפגוס: הַשֶׂכֶל הַיָּשָׁר אֵינוֹ מְחַיֵּב זֹאת.
קמביזס: הַשֶׂכֶל הַיָּשָׁר מְצַוֶּה
עַרְמוּמִיּוּת – לִזְחוֹל עַל הַגָּחוֹן, לְהִתְרַפֵּס מְעַט אַפַּיִם,
לִמְחוֹת אֶת רוֹק הָאֲסַפְסוּף מֵעַל הַפָּנִים, לְחַיֵּךְ אֵלָיו
וּלְבַקֵּשׁ אֶתְנַן־זוֹנָה וּלְפַשֵּׂק אֶת הָרַגְלַיִם. אַךְ לֹא
אֲנִי, מַצְבְּיא – לֹא אֶתְרַפֵּס אַף אִם שָׁגֹה שָׁגִיתִי! זְכוּתִי
לִשְׁגּוֹת וְלָשֵׂאת בַּטָּעוּיוֹת!
הרפגוס: דָּם יִשָּׁפֵךְ פֹּה.
קמביזס: הוּא יִשָּׁפֵךְ לַמָּוֶת. כָּל צְרִיחַת
תִּינוֹק בְּהִוָּלְדוֹ לְשִׂמְחַת חַיִּים – הִיא בְּשׂוֹרַת הַמָּוֶת.
וּבְכֵן – אֲנִי אוֹ הֵם. הַיּוֹם אוֹ מָחֲרַתַּיִם – מַה הֶבְדֵּל כָּאן
שֶׁיֵּשׁ לִירוֹא מִמֶּנּוּ? הַבֵּט נָא בַּכִּכָּר: בְּעוֹד
עֶשְׂרִים־שְׁלוֹשִׁים־מֵאָה שָׁנָה יִהְיוּ כֻּלָּם מֵתִים. וְאֵיךְ
יָמוּתוּ? אֶחָד זָקֵן צוֹלֵעַ וְעִוֵּר; אֶחָד נְשִׁימָתוֹ רוֹעֶדֶת
כְּיַלֵּל סוּפָה בַּסְּתָיו; אֶחָד אַרְכֻּבּוֹתָיו נוֹקְשׁוֹת וְסָר
מִמֶּנּוּ צֶלֶם הָאָדָם; אֶחָד נָאֶה, צָעִיר, גֶּבֶר בֵּין גְּבָרִים,
יְהֵא שֶׁבֶר־כְּלִי אוֹבֵד, וְרִיר יוֹרֵד מִשִׂפְתּוֹתָיו שֶׁכֹּה
הִרְבּוּ נַשֵּׁק… אֲנִי אֶתֵּן לָהֶם מָוֶת מְפֹאָר יוֹתֵר, אֶתֵּן
לָהֶם סִבָּה לָמוּת מִשּׁוּם שֶׁאֵין כָּל טַעַם לַחַיִּים.
הרפגוס: דִּבְרֵי טֵרוּף הֵם אֵלּוּ.
קמביזס: וּבְכֵן – אֲנִי מְטֹרָף.
הרפגוס: בִּרְשׁוּתְךָ אֵלֵךְ עַכְשָׁיו.
קמביזס: חַכֵּה בְּלִשְׁכָּתִי.
הרפגוס: הַאִם מֻתָּר לָדַעַת לְשֵׁם מָה? הַהִנְּךָ חָשׁ בְּרָע, הַמֶּלֶךְ? פָּנֶיךָ כֹּה הֶחְוִירוּ פֶּתַע.
קמביזס: מְאוּמָה לֹא אֵרַע. רְצוֹנִי לִרְאוֹת
מִכָּאן כֵּיצַד אַתָּה, בְּראשׁ הַצָּבָא, דּוֹרֵס אֶת הָאֲסַפְסוּף,
זֶה דֹּמֶן־הָאֲדָמָה.
הרפגוס: כְּמִצְוָתְךָ, מַלְכִּי וּמַצְבִּיאִי! (יוצא).
קמביזס: פָּנַי חָוְרוּ לְפֶתַע… הוֹ, לַשֵּׁדִים
וָתֹפֶת! שׁוּב חַלְחָלָה וְשׁוּב צְמַרְמֹרֶת… זוֹ נִשְׁמָתִי
מֵעֵזֶּת שׁוּב לְהִתְנַקֵּשׁ בְּאֶבְרֵי גּוּפִי. גּוּף וּנְשָׁמָה
שְׁנֵי שׂוֹנְאִים בַּנֶּפֶשׁ הֵם, הַחַיָּבִים לִחְיוֹת יַחְדָּיו עַד
כְּלוֹת. הֵיכָן נִשְׁמָתִי עֵת גּוּפִי אוֹסְרֵנִי בִּצְמַרְמֹרֶת,
וּפִי יַרְחִישׁ קִצְפּוֹ מֵעֵבֶר לַשְּׂפָתַיִם וַאֲנִי נוֹפֵל
פְּרַקְּדָן וְאֵין־אוֹנִים בַּמַחֲלָה הָאֲרוּרָה? אִמְרוּ לִי,
נְשָׁמָה וָגוּף – אֵינְכֶם שׁוֹמְעִים אוֹתִי? אֲסִירְכֶם אֲנִי
וּבַמַּאֲסָר כָּלוּא! מִי אֲנִי – גּוּף, נְשָׁמָה? שְׁנֵיהֶם הֲרֵי
אֵינָם אֶחָד. וּבְכֵן תָּמִיד אֶהְיֶה שְׁנַיִם? אֲנִי רוֹאֶה
שְׁלוֹשָׁה – וְהִנֵּה הָרְבִיעִי… וְהִנֵּה עוֹד אֶחָד קַמְבִּיזֶס
מֵעֵבֶר לַזְּמָן וְלַחוֹמָה… היכָן אֲנִי? אֲנִי מוֹעֵד־נוֹפֵל!
הֵיכָן אָנִי? קְסַנְדְּנִי, אִמּי? אִ־מָּא…
חשכה
תְּמוּנָה שנייה: כלא 🔗
דריוס: (בצעקה) שׁוֹמֵר! שׁוֹמֵר! אֵין אִישׁ
עוֹנֶה. התַּלְיָן בָּא לְקַחְתֵּנִי – וְהָלַךְ! מוּזָר. אֲנִי תָּאֵב
לָדַעַת וְחוֹשֵׁשׁ לִשְׁאוֹל עַל מַה חָזַר הַתַּלְיָן כִּלְעֻמַּת
שֶׁבָּא. אֲנִי תָּאֵב לָדַעַת וּפוֹחֵד כַּיֶּלֶד מִפְּנֵי הַחֲשֵׁכָה.
הָיָה תַּלְיָן, אוֹ פְּרִי־דִמְיוֹן הוּא? אֲנִי נִצַּבְתִּי כָּאן
וְהוּא שָׁהָה בַּפֶּתַח וּגְלִימָה שְׁחוֹרָה כִּסְּתָה פָּנָיו, וְאָז
לָחֲשׁוּ לוֹ מַה וְנִסְגְּרָה הַדֶּלֶת… רַעַשׁ צְעָדִים
בִּפְרוֹזְדּוֹרִים אַפְלוּלִיִּים… וְהַגּוֹרָל רָחַק, רָחַק,
רָחַק… מַה מִּתְרַחֵשׁ כָּאן? ‘צֵא לְהִתָּלוֹת!’, אָמְרוּ לִי,
וַאֲנִי אָזַרְתִּי כָּל מַאֲמָץ לָמוּת כְּגֶבֶר, לְהִתָּלוֹת עַד
יִמָּחֶה חִיּוּךְ מֵעַל שְׂפָתַיִם, לִצְעוֹק בִּגְנוּת הַמֶּלֶךְ
וּלְהַשְׁבִּיע אֶת הָעָם לִנְקוֹם אֶת נִקְמָתִי. וְהַתַּלְיָן חָזַר
כִּלְעֻמַּת שֶׁבָּא… מָתַי כְּבָר פַּעַם, וּמֵאַיִן אֶשְׁאַב כֹּחַ
לָמוּת כֹּה פַּעֲמַיִם? צְעָדִים קְרֵבִים! הַשּׁוֹמְרִים אֵינָם…
מוּזָר. שָׁמַעְתִּי קוֹלוֹת רָמִים, כְּאִלּוּ צַהֲלַת מִשְׁתֶּה
וְחוֹגְגִיום סוֹבְאִים יַיִן, וְאַחַר נֶאְלָם שָׁאוֹן וְדוּמִיָּה
וָהַס – וְהַשּׁוֹמְרִים אֵינָם עַל מִשְׁמַרְתָּם. חֲרִיקַת מַנְעוּל!
(מציץ מבעד האשנב) זֶה הַתַּלְיָן! אֵלִים, אַמְּצוּ כּוֹחִי כִּי בִּי
כּוֹחַ אַיִן (נכנס איש עטוף גלימה שחורה), אֲנִי מוּכָן – מוּכָן
לִפְסוֹעַ. אַל יַעַזְרוּ לִי וְאַל יִקְשְׁרוּ עֵינַי. כָּאן עֲלָטָה –
אוּלָם בִַּכִּכָּר יֵשׁ אוֹר שֶׁל שֶׁמֶשׁ… אוֹר שֶׁל שֶׁמֶשׁ… אוֹר
שֶׁל שֶׁמֶשׁ… אֲנִי מוּכָן! לִפְסוֹעַ?
חרגול: דַרְיוּס, יְדִידְךָ דּוֹבֵר אֵלֶיךָ. אֵין זֶה הַתַּלְיָן…
דריוס: יָדִיד? מִי אַתָּה!
חרגול: גְּלִימָה שְׁחוֹרָה בִּלְבַד. אוּלָם
שְׁמָעֵנִי וְתֵדַע: הַשּׁמְרִים שָׁתוּ הַרְבֵּה מֵחֵמַת הַיַּיִן,
וְשׁוֹכְבִים הֵם הֲלוּמִים אֵין נִיד ואֵין זִיעַ. סוּס קָשׁוּר
בַפֶּתַח. צֵא, עֲלֵה וּרְכַב…
דריוס: לֹא אֶשְׁאַל עַתָּה מַדּוּעַ וּמִי וּמָה
אַתָּה, וְלָמָה זֶה הוֹפַעְתּ כְּמַלְאָךְ גּוֹאֵל. תֵּן לִי סִימָן
וָאוֹת, וּבְבוֹא הַיּוֹם אוּכַל בְּפֶה מָלֵא לְךָ אָז לְהוֹדוֹת עַל
שִׁחְרוּרִי מִמָּוֶת.
חרגול: מַהֵר – צֵא, עֲלֵה וּרְכַב!
דריוס: אֱמוֹר לִי רַק אֶת שִׁמְךָ.
חרגול: גְּלִימָה שְׁחוֹרָה. מַהֵר, אוּץ לִבְרֹחַ!
דריוס: וְאֵין מִשְׁמָר בַּפֶּתַח?
חרגול: דַּרְכְּךָ פְּנוּיָה. קַח אֶת זוֹ הַחֶרֶב לְהָגֵן עַל נַפשְׁךָ.
דריוס: תּוֹדָה. תּוֹדָה וְאֶלֶף תּוֹדוֹת. הֱיֵה בָּרוּךְ, מוֹשִׁיעַ אַלְמוֹנִי! (יוצא).
חרגול: (מסיר את הגלימה מעל פניו): מִי יוֹדֵעַ
אֵיךְ יִפּוֹל דָּבָר. שְׁלוֹשָה יָמִים עֲדַיִן לְפָנֵינוּ. אֲרוּרָה
הַמַּחֲלָה – אַךְ הַיּוֹם בְּרוּכָה הִיא. הוֹ, מֶלֶךְ מִסְכֵּן
וּמְשֻׁגָּע! בְּמוֹ־יָדָיו בִּקֵּשׁ לִכְרוֹת לוֹ קָבֶר. שָׁנִים
חִכִּיתִי לְיוֹם נָקָם, וְבְבוֹא מוֹעֵד לִקְצוֹר יְבוּל. כְּבוּלוֹת
יָדַי בְּרִגְשׁוֹתַי. מֻפְלָא וּמְגֻחָךְ: חַרְגּוֹל בִּקֵּשׁ לִנְקוֹם
– בְּמִי? בְּקַמְבִּיזֶס, בְּנַעַר זֶה שֶׁהוֹלִיכוֹ צָמוּד אֱלֵי
שַׁרְשֶׁרֶת בִּהְיוֹת עֲדַיִן גַבְנוּנוֹ גּבְנוּן קָטָן שֶׁל יֶלֶד.
זְמָן כֹּה רָב טִפַּחְתִּי בְּנַפְשִׁי הֲזָיוֹת־נָקָם, עַד
שֶׁכְּבוּלָה נַפְשִׁי בְּדִמְיוֹן הֲזָיוֹתֶיהָ. וְרַחֲמַי בִּי
נִכְמָרִים עָלָיו, עַד שֶׁשּׁוֹטֶה כָּמוֹנִי בּוֹחֵר לִיתֵן נַפְשׁוֹ
עַל הָאֻמְלָל בַּחֶלֶד. צְעָדִים! הַאִם כֹּה מַהֵר פָּג יֵינָם
וְשִׁכְרוֹנָם? דַּרְיוּס חוֹזֵר! (מכסה פניו).
דריוס: חָזַרְתִּי.
חרגול: זֹאת אֲנִי רוֹאֶה. עַל מַה נִּמְלַכְתָּ פֶּתַע?
דריוס: חָזַרְתִּי אֶל תָּאִי.
חרגול: לָמוּת? לֹא אָבִין דָּבָר.
דריוס: אִם אֶמָּלֵט אֲנִי מִן הַתְּלִיָּה, יִתָּלוּ הָעֲשָׂרָה, עֲשָׂרָה שׁוֹמְרִים הֲלוּמִים מִיַיִן.
חרגול: יִתָּלוּ, אָמַרְתָּ?
דריוס: כֵּן, הָעֲשָׂרָה הַסְּרוּחִים עַל רִצְפַּת הַפְּרוֹזְדּוֹר וְתָאֵי־הַמִּשְׁמָר.
חרגול: אַחַד־עָשָׂר…
דריוס: עַשָׂרָה בִּלְבַד.
חרגול: וְאָנוֹכִי?
דריוס: אַתָּה? אוֹתִי הֵעַזְתָּ לְשַׁחְרֵר וְאִישׁ כָּמוֹךָ לֹא יִבְרַח?
חרגול: לֹא. מַהֵר וְהִמָּלֵט.
דריוס: זֶה רְצוֹנִי הָעַז, אוּלָם אֲנִי לֹא
אֶהְיֶה אֲנִי אִם זֶה הַמְּחִיר וְכָזֶה יְהֵא גְּמוּלִי. נוֹסָף לָזֹאת
אָרוּר אֶהְיֶה שֶׁלֹּא זָכַרְתִּי אֹותוֹ מִצְרִי.
חרגול: גְּמוּלְךָ! עֲשָׂרָה פַּרְסִים
טְרוּטֵי־עֵינַיִם. דַּרְיוּס, מַהֵר וְהִמָּלֵט! אַתָּה שָׁקוּל
כְּנֶגֶד רְבָבָה.
דריוס: לֹא. לְצַעֲרִי אוֹמַר אֲנִי: לֹא! לֹא
אֶשְׁלַח אוֹתָם לַמָּוֶת בִּמְחִיר חַיַּי. נְבָלָה הִיא הַמִּלָּה
הַנְּאוֹתָה לְאִישׁ אֲשֶׁר כָּזֶה. טוֹב שֶׁכָּךְ נִמְלַכְתִּי. אִלּוּ
עַל גַבֵּי הַסּוּס אֲנִי בְּמֶרְחָק אַלְפֵי מִילִין מִכָּאן וּלְאַחַר
הַמַּעֲשֶׂה – הָיִיתי טוֹרֵף נַפְשִׁי בַּכַּף עַל שִׁפְלוּתִי.
חרגול: דַּרְיוּס, הַאִם לֹא תִּשְׁאָלֵנִי מַה הַסִבָּה שֶׁנּוֹסָף לַעֲשָׂרָה אַסְגִּיר גַּם אֶת נַפְשִׁי?
דריוס: אֵינִי יוֹדֵעַ. אֱמוֹר אַתָּה!
חרגול: דַּרְיוּס, בְּכִכַּר הָעִיר שְׁתֵּי
תְּלִיּוֹת נִצָּבוֹת. אִם יִתָּלוּ מֵאָה עַל שְׁתַּיִם, אוֹ מֵאָה עַל
מֵאָה – לֹא יְזֹעְזַע אִישׁ בַּחֶלֶד. אוּלָם אַתָּה הִנְּךָ…
דריוס: דּרְיוּס הַבַּבְלִי…
חרגול: גִּבּוֹר־עַמּוֹ וַאֲהוּב צִבְאוֹת־פָּרָס.
אִם תִּתָּלֶה אַתָּה, יִמּוֹט שִׁלְטוֹן קַמְבִּיזֶס וְדִינוֹ נֶחְרַץ.
הַצָּבָא יִמְרוֹד בַּמֶּלֶךְ.
דריוס: הַאִם יִתֵּן הַמֶּלֶךְ לִצְבָאוֹ לַחֲזוֹת בְּנִשׁמָתִי הַפּוֹרַחַת?
חרגול: זוֹ עִקְּשׁוּת שִׁגְעוֹנוֹ. תְּלִיָּה־לְרַאֲוָה יְבַקֵּשׁ לִרְאוֹת.
דריוס: יָפֶה. וּבְכֵן אֲנִי נִשְׁאָר –
וְאֶתָּלֶה. בְּמֵיטַב חֲלוֹמוֹתַי לֹא הֶאֱמַנְתִּי כִּי יָבוֹא הַיּוֹם
הַזֶה. יַעֲרוֹךְ מִסְדָּר לַצָּבָא – כִּתּוֹת, מַחְלָקוֹת, פְּלֻגּוֹת,
גְּדוּדִים. וְאָז אֲנִי, דּרְיוּס הַבַּבְלִי, אֶל חֲבֵרַי־לַנֶּשֶׁק
אוֹמַר מִלִּים סְפוּרוֹת בִּלְבַד: אֶשְׁאַל הֵיכָן קְבוּרִים מֵיטַב
הַבָּנִים וְהָאַחִים; אֶשְׁאַל מַדּוּעַ וְעַל מַה כָּבַשְׁנוּ אֲרָצוֹת
וְעַמִּים זָרִים; אֶשְׁאַל עַל מַה טָבַחְנוּ אַחִים וּבָנִים, עַל מַה
שִׁכַּלְנוּ אִמָּהוֹת, עַל מָה רָצַחְנוּ נְעָרִים, עַל מַה שָׁחַטְנוּ
וְנוֹסִיף לִשְׁחוֹט – וְהֵם כֻּלָּם יָרִיעוּ: שָׁחַטְנוּ וְנִשְׁחוֹט
לְמַעַן תְּהִלַּת־עוֹלָם שֶׁל אִישׁ אֶחָד! וַאֲנִי אוֹסִיף וְאֶשְׁאַל:
מִי הָאִישׁ, חֲבֵרַי לַקְּרָב? וְהֵם יַעֲנוּ בִּסְעָרָה וּבְקוֹל
תְּרוּעוֹת הָמוֹן נִזְעָם: קַמְבִּיזֶס הַמְּטֹרָף! קַמְבִּיזֶס
הַמְּטֹרָף! קַמְבִּיזֶס הַמְּטֹרָף! הוֹי, שׁוֹטֶה אֲנִי – כִּמְעַט
הֶחְמַצְתִּי אֶת תַּכְלִית חַיַי וְטַעֲמָם בַּבְּרִיחָה אֶל הַחֹפֶשׁ.
מִי אַתָּה?
חרגול: שְׁמִי: גְּלִימָה שְׁחוֹרָה.
דריוס: (מגיף הדלת): לֹא. עֲנֵנִי. לֹא אוֹתִי
בִּקַּשְׁתָּ לְהַצִּיל – אֶת קַמְבִּיזֶס בִּקַּשְׁתָּ לְשַׁחְרֵר
מִיּוֹם־הַדִּין. אֱמוֹר לִי מִי אַתָּה. גַּלֵּה פָּנֶיךָ!
חרגול: סַלֵּק יָדֶיךָ.
דריוס: גַּלֵּה פָּנֶיךָ!
חרגול: אַתָּה חוֹנְקֵנִי, דַּרְיוּס!
דריוס: אָכֵן כָּזֹאת אֶעֱשֶׂה (מסיר את הגלימה).
חַרְגּוֹל! חַרְגּוֹל לֵיצַן־הַמֶּלֶךְ! הַמֶּלֶךְ שְׁלָחֲךָ? הַמִּרְמָה
הִיא, אֱמוֹר? אוֹרְבִים מְצַפִּים לִי בַּחוּץ? הָאִישׁ כְּבָר מֵת
בִּבְרִיחָתוֹ – צַר עַל נַגָּרִים אֲשֶׁר הִתְיַגְּעוּ לַשָּׁוְא
וְהֵקִימוּ הַתְּלִיָּה! הֲכָךְ הוּא הַדּבָר?
חרגול: הִסְבַּרְתִּי נִמּוּקַי. בִּקַּשְׁתִּי לְהַצִּיל אֶת הַמֶּלֶךְ מִמַּעֲשֶׂה נִמְהָר.
דריוס: אַתָּה? הֵן אָבִי סִפֵּר לִי אֵיךְ
הִתְעַלֵּל בְּךָ הַמֶּלֶךְ בִהְיוֹתוֹ עוֹד נַעַר. תֻּכִּי כִּנָּה
אוֹתְךָ ‘חֲמוֹר’, ‘קַרְנָף’, וְיֶתֶר בִּטּוּיִים נָאִים. מַדּוּעַ זֶה
תָּגֵן עָלָיו אַתָּה, אַתָּה שֶׁהוֹלִיכְךָ קָשׁוּר בְּחֶבֶל אֶל כָּל
שַׁעֲרֵי בָּבֶל בְּחוֹל וּבְמוֹעֵד?
חרגול: הוּא יְחִידִי בַּחֶלֶד.
דריוס: וְהַנָּשִׁים?
חרגול: הוּא יְחִידִי בּחֶלֶד.
דריוס: וְאָחִיו, וְיֶתֶר הַמַּצְבִּיאִים, הַשָּׂרִים?
חרגול: הוּא יְחִידִי בַּחֶלֶד. אָדָם מִסְכֵּן הִנּוֹ.
דריוס: מִסְכֵּן מִמְּךָ?
חרגול: אֲנִי נוֹשֵׂא גַּבְנוּן בִּלְבַד, וְהוּא
נוֹשֵׂא מַשָּׂא שִׁלְטוֹן. הַשַּׁלִּיטִים אֵינָם יוֹדְעִים עַד כַּמָּה
הֵם הַגִבְּנִים בַּאֲנָשִׁים, דַּרְיוּס. אֱמֶת הִיא זוֹ: שִׁלְטוֹן
הוּא רַעַל. אִם יַכִּשְׁךָ הַצִּפְעוֹנִי, לִבְּךָ קוֹפֵא מִיָד, אַךְ
בַּשִּׁלְטוֹן קוֹפֵא הַלֵּב אַט־אַט, אִם גַּם הַלָּשׁוֹן הַפּוֹקֶדֶת
מַמְשִׁיכָה לָנוּעַ. מַה תִּדְרוֹשׁ, דַּרְיוּס, תְּמוּרַת תְּחִנָּתִי
אֵלֶיךָ שֶׁתִּבְרַח מִמָּוֶת?
דריוס: אֶת מוֹתוֹ־שֶׁלּוֹ.
חרגול: שֶׁל מִי?
דריוס: שֶׁל הֶעָרִיץ.
חרגול: מוֹתוֹ שֶׁל הֶעָרִיץ… יָפֶה. וּמִי
יָבוֹא בִּמְקוֹמוֹ? עָרִיץ אַחֵר! כָּל שִׁלְטוֹן־יָחִיד תְּהֵא בּוֹ
עֲרִיצוּת, דַּרְיוּס. תָּמִיד יִצְפֶּה הָעָם בַּחֲרָדָה מֵאַיִן בָּאָה
רוּחַ וּלְהֵיכָן הִיא מַמְשִׁיכָה לִנְשׁוֹב.
דריוס: הָעָם יִשְׁלוֹט!
חרגול: הָעָם? מִי הוּא זֶה הָעָם, דַּרְיוּס? כָּל
אוֹתָם שֶׁאֵינָם שׁוֹלְטִים אֲפִלּוּ בְּבֵיתָם וּבִנְשׁוֹתֵיהֶם? עֵת
יִרְעַם הָרַעַם וְיִזְעֲמוּ אֵלִים מַרְכִּין הָאִישׁ אֶת
צַוָּארוֹ־שֶׁלּוֹ, וְלֹא רֹאשָם שֶל אֲנָשִׁים זָרִים. דְּאַג
לְנַפְשְׁךָ, דַּרְיוּס, וְהַנַּח לוֹ לָעוֹלָם לִדְאוֹג דַּאֲגוֹתָיו.
לֹא אַתָּה תָּנִיעַ וּתְשַׁנֶּה סִדְרֵי־עוֹלָם. הַכֹּל נִגְזַר
מֵרֹאשׁ, וְשׁוּם גַּרְגֵּר־חוֹל לֹא יִתְיַמֵּר לִזְחוֹל וּלְהַגִּיעַ
עַד רֹאשׁ הָהָר. הִמָּלֵט עַל נַפְשְׁךָ, דַּרְיוּס! דְאַג לְנִשׁמָתְךָ
וְהַנַּח לַשְּׁאָר לִשְׁבּוֹר אֶת מִפְרַקְתָּם.
דריוס: אֲנִי נִשְׁאָר.
חרגול: לִתְלִיָּה?
דריוס: לִתְלִיָּה.
חרגול: אֲנִי אֶדְאַג שֶלֹּא תִּזְכֶּה לְכָךְ.
יַעַרְפוּךָ בְּמִסְתָּרִים וְהֵד קוֹל זַעֲקָתְךָ הָאַחְרוֹנָה לֹא
יַגִּיעַ אֶל מֵעֵבֶר לַכְּתָלִים. אֲנִי אֶנְצוֹר אֶת קַמְבִּיזֶס, אַף
אִם גּוּפִי יִהְיֶה מַחְסוֹם לְדוֹרְשֵׁי נַפְשׁוֹ וְרָעָתוֹ,
דַּרְיוּס. הֱיֵה שָׁלוֹם!
דריוס: לֹא אֶשְׁכַּח אֶת יַחַסְךָ, וְצַר
שֶׁנֶּאֱמָנוּת, סְגֻלָּה כֹּה יְקָרָה, יָכוֹל הַלֵּב לָחוּשׁ מוּל
מֶצַח־נְחוּשָׁה.
חרגול: דּוֹבְרִים אֲנַחנוּ שָׂפוֹת שׁוֹנוֹת,
דַּרְיוּס. שְׁמוֹר עַל עַצְמְךָ וּזְכוֹר הַבְטָחָתִי. אִם בְּעוֹד
שָׁעָה קַלָּה תִהְיֶה הַרְחֵק מִכָּאן – תִּהְיֶה לְךָ נַפְשְׁךָ
לְשָלָל. אוּלָם אִם לֹא תֵּצֵא מִסּוּגַר־הַכֶּלֶא – אֲנִי אֶדְאַג
שֶׁלֹּא תָּעֳלֶה אֶל הַתְּלִיָּה.
דריוס: זֹאת שָׁמַעְתִּי! אֵשֵׁב כָּאן דוּמָם
וּמַחְשְׁבוֹתַי יָנוּעוּ (חרגול יוצא) הַחֹפֶשׁ מֵעֵבֶר לַמִּפְתָּן…
מֵעֵבֶר לַמִּפְתָּן הָרִים וּנְהָרוֹת, אֲוִיר לִנְשִׁימָה… לִחְיוֹת,
לִחְיוֹת, לִחְיוֹת… מֵעֵבֶר לַמִּפְתָּן אִשָּׁה וְרְעְיָה, הַבָּנִים
הַשְּׁנַיִם וְהַבַּת הַקְּטַנָּה. מֵעֵבֶר לַמִּפְתָּן – הַכֹּל. וְכָאן
חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת. מַה נּוֹטֵעַ בִּי כּוֹחַ לְצַפּוֹת וּלְחַכּוֹת
פֹּה בְּאֹרֶךְ רוּחַ, הוֹ אֵלִים, אֵינִי יוֹדֵעַ!
שומר־הכלא: (נכנס שיכור) אֵיךְ נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת?
דריוס: בְּמַפְתֵּחַ, הַשּׁוֹמֵר, נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת.
שומר־הכלא: הָיָה כָּאן אָסִיר מִסְכֵּן אֲשֶׁר
נוֹעַד לְמָוֶת. אוּלַי אַתָּה הוּא? אֲנִי בְּשִׁכְרוֹנִי אֵינִי
מֵיטִיב לִרְאוֹת.
דריוס: כֻּלָּנוּ, יְדִידִי, לְכָךְ נוֹעַדְנוּ.
שומר־הכלא: לִלְגּוֹם כּוֹסִית הַיַּיִן כַּוָּנָתְךָ? עַל מִי שׁוֹמֵר אַתָּה, רֵעִי?
דריוס: בָּאתָ זֶה מִקָּרוֹב, הַשּׁוֹמֵר?
שומר־הכלא: בֶּן חֲמִשִּׁים אֲנִי וּבָאתִי
לָעוֹלָם, אִם הַחֶשְׁבּוֹן נָכוֹן, לִפְנֵי כַחֲמִשִּׁים שָׁנָה.
וּמֵהֵיכָן אַתָּה?
דריוס: מִבָּבֶל, יָדִיד.
שומר־הכלא: מִבָּבֶל? הָבָה אֶשַּׁקְךָ, כִּי בֶּן
עִירִי הִנְּךָ. כָּל הַשּׁוֹמְרִים הָאַחֵרִים הִנָּם בְּנֵי כְּפָר
פְּחוּתִים. לְבֶן־דּודִי דוּכַן־פְּרָחִים בְּשַׁעַר שְׁמִירְמִית
וְהוּא עוֹשֶׂה שָׁם עֲסָקִים טוֹבִים.
דריוס: אָכֵן בְּשַעַר שְׁמִירְמִית
שׁוּק־פְּרָחִים פּוֹרֵח. בִּימֵי קְרָבוֹת פָחוּת עֶרְכּוֹ שֶׁל דָם,
אוּלָם פְּרָחִים… פְּרָחִים… פְּרָחִים מֵיטִיבִים לִפְרוֹחַ עַל
דּוֹמֶן־הָאָדָם.
שומר־הכלא: וּלְיַד שַעַר־הַכֶּלֶא מִתְגּוֹרְרִים
אָבִי, אִמִּי, סָבִי. זָקֵן מְאֹד סָבִי וְשִׁנָּיו נָשְׁרוּ מִכְּבָר,
אוּלָם שִׂכְלוֹ חָרִיף וּמְפֻלְפָּל כַּדָּת; אִלּוּ מִקְצָת שִׂכְלוֹ
יָרַשְׁתִּי… אוּלָם אֵין מַזָּל לַנֶּכֶד. וּלְאֵיזֶה שַעַר שַׁיָךְ
הִנְּךָ, יָדִיד?
דריוס: לְשַׁעֲרֵי שָמַיִם!
שומר־הכלא: שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם! מוּזָר. אוּלַי
בִּגְלָל הַיַּיִן אֵינִי מֵטִיב לִזְכּוֹר. שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם? הָבָה
וְאֶסְפּוֹר: שַׁעַר שְמִירְמִית; שַעַר הַכַּלְדִּי; שַׁעַר נִינְוֶה…
שַעַר הַכַּלְדִּי; שַׁעַר נִינְוֶה; שַעַר שְׁמִירְמִית… עַד
שִׁבְעִים כִּמְעַט סָפַרתִּי. שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם? הַאִם זֶה אוֹתוֹ
שַׁעַר בּוֹ עוֹבְרִים אֶל בֵּי־הַמִּטְבָּחַיִם?
דריוס: אֶפְשָׁר.
שומר־הכלא: אֶפְשַׁר? הָה, אֶפְשָׁר… ‘אֶפְשָר’
לָשׁוֹן שֶׁל תֵּמַהּ. אֶפְשָׁר אוּלַי לָדַעַת עַל מַה הִשְׁקוּנוּ
יַיִן?
דריוס: בִּקְּשׁוּ לְהַרְדִּימְכֶם וּלְהַבְרִיחַ מִתַּחַת לְאַפְּכֶם אָסִיר מוֹרֵד־מַלְכוּת.
שומר־הכלא: לְדַּרְיוּס כַּוָּנָתְךָ?
דריוס: אָכֵן, כָּךְ נִקְרָא שְׁמוֹ.
שומר־הכלא: דַּרְיוּס! אִלּוּ נוֹלַד לִי בֵּן
נוֹסָף, הָיִיתִי קוֹרֵא שְׁמוֹ דַּרְיוּס. אַל תְּגַלֶּה
לְאִישׁ.
דריוס: עַל מַה וְלָמָּה?
שומר־הכלא: הָה, אֵינְךָ יוֹדֵעַ? דַּרְיוּס זֶה
אַמִּיץ־נוֹעָז הוּא, וּמְלַחֲשִׁים, כִּי בְּחִירֵי הַצָּבָא יַעַמְדוּ
לִימִינוֹ לְחַלְּצוֹ מִן הַתְּלִיָּה. דַּרְיוּס… אֵינְךָ מַכִּיר אֶת
דַּרְיוּס – הוּא יְדִידִי מִנֹּעַר, וְעַל אַף מִשְׂרָתִי הַפְּחוּתָה
וְרוּם־מַעֲלָתוֹ הוּא מְבָרְכֵנִי תָּמִיד לָרִאשׁוֹנָה וְשׁוֹאֵל
בְּלִי הֶרֶף לִשְׁלוֹם סָבִי; וְגַם אֵין אַמִּיִץ כָּמוֹהוּ
בְּמַעַרְכוֹת־הַמִּלְחָמָה. אִם יִתְמַזֵל מַזָּל לָנוּ, יְדִידִי,
לִפְנֵי לֶכְתּוֹ לְמָוֶת תּוּכַל לִלְחוֹץ יָדוֹ בִּזְכוּת הַמְלָצָתִי,
וְזֹאת רַק מִשּׁוּם שֶהִנְּךָ בַּבְלִי וְגָר בְּשַׁעֲרֵי…
שָׁכַחְתִּי שֵׁם הַשַׁעַר…
דריוס: וְאַתָּה – הַאִם תִּסָּפַח אֶל בְּחִירֵי הַצָּבָא הַמְּבַקְּשִׁים לְשַׁחְרְרוֹ?
שומר־הכלא: אֲנִי? כֵּיצַד? כָּל פְּרוּטָה חוֹסֵךְ
אֲנִי לְמַעַן מִשְׁפַּחְתִּי. אִם אֶסְתַּבֵּךְ בְּעֵסֶק־בִּישׁ, הֲרֵי
נוֹסָף לְצַוָּארִי אַפְסִיד גַּם מִשְׂרָתִי, וּמִי יְכַלְכֵּל אָז אֶת
אָבִי, אִמִּי, סָבִי, אִשְׁתִּי וַעֲשֶׂרֶת יְלָדַי? אֹמֶץ־לֵב הוּא רַק
זְכוּתָם שֶׁל מְתֵי־מִסְפָּר בָּעָם שׁאֵין רֵיחַיִם כְּבֵדִים
כְּרוּכִים בְּצַוָּארָם. בּוֹא נָא, יְדִידִי, נְסוֹבֵב מְעַט וְנָצִיץ
לַסּוּגָּרִים – אֶפְשָׁר וּבֵינְתַיִם, בִּגְבוֹר עָלֵינוּ הַיַּיִן,
נִמְלְטוּ הָאֲסִירִים… הֵי, קוּם! שָׁתִיתָ יֶתֶר עַל
הַמִּדָּה?
דריוס: אֲנִי הוּא דַּרְיוּס, אָח.
שומר־הכלא: אַתָּה הוּא דַּרְיוּס בְּסָבְאֲךָ
יַיִן. נִכְנַס הַיַּיִן וְיָצָא דַּרְיוּס לְבַלבֵּל מוֹחֲךָ. אַל
תְּהַתֵּל, כִּי שָׂנֵאתִי הִתּוּלִים. אָמְנָם כֵּן – כָּל אִישׁ בּוֹ
יִתְקַנֵּא עַל גְבוּרָתוֹ. כָּל אִישׁ, אוֹמֵר אֲנִי, יֵשׁ בּוֹ קְצָת
מִן הַקְּצָת מִדַּרְיוּס. אוּלָם זֹאת רַק בַּחֲלוֹמוֹ. כִּי בְּהִמּוֹג
קוּרֵי־חֲלוֹם וְהוּא נִצָּב לְאוֹר הַיּוֹם – יִמּוֹגוּ הַחֲלוֹמוֹת
כָּלִיל וּמְצִיאוּת מָרָה וַאֲפוֹרָה וְטִרְדוֹת יוֹם־יוֹם וּדְאָגָה
לַמִּשְׁפָּחָה יָבוֹאוּ בִּמְקוֹמָם. הוֹ מַה עָיַפְתִּי! רֹאשִׁי
סְחַרְחַר… אַל תְּהַ־תֵּל בִּי אֶ־חָ־א… אַנִי אֵיני שִׁ־כּוֹ־ר…
שִׁ־כּוֹ־ר… (צונח ונרדם).
דריוס: תֵּן אֶת נַפְשְׁךָ, דַּרְיוּס. עֲלֵה
בְּמַעֲלוֹת הַתְּלִיָּה. הִנֵּה הָעָם סָרוּחַ בִּשְׁנָתוֹ, נוֹחֵר
נַחֲרָתוֹ – וְאַתָּה תֵּן אֶת נַפְשְׁךָ עָלָיו וְהִלָּחֵם לְמַעֲנוֹ.
אֵלִים, אֲנִי נִשְׁאָר. אֵלִים, אֵינִי בּוֹרֵחַ. אוּלָם בִּשְׁעוֹת
חֶשְׁבּוֹן־הַנֶּפֶשׁ, בִּשְׁעוֹת פְּרִידָה מִכָֹּל, כַּמָּה צַר
שֶׁאֵלּוּ הַפְּרָחִים (מצביע על השומר הנוחר) מְרַפְּדִים דַּרְכֵּנוּ
אֶל שַׁעֲרֵי־הַמָּוֶת בַּנַּחֲרָה הָאַדִּירָה. (בציניות) הוֹי, דֶּרֶךְ מְפֹאָרָה!…
מסך
מערכה שלישית 🔗
תמונה א: 🔗
(ככר־העיר ליד הארמון. שתי תליות)
קמביזס: חַרְגּוֹל! אַרְגָּטוֹס! מְשָׁרֵת, הָבֵא קַנְקַן־יַיִן!
ארגטוס: מַלְכִּי אִם הֲבִינוֹתִי נָכוֹן – זֶה
רְצוֹנְךָ: בְּצֵאת נִשְׁמַת הַשְּׁנַיִם אֶתְפַּלֵּל אֲנִי לִשְׁלוֹמְךָ
מִן הַדּוּכָן הַזֶה.
פרכספס: מְזוֹג! (משרת מוזג לו יין) מָחָר יִהְיֶה הָאוֹת.
חרגול: ואִם יָמוּתוּ שְׁנֵיהֶם לְפֶתַע, נֹאמַר מִחֹלִי אוֹ מִשָּׁבָץ – מַה יִּהְיֶה אָז?
קמביזס: לֹא תִּפּוֹל שׂעֲרָה מֵרָאשֵׁיהֶם,
חַרְגּוֹל, זוֹ אַזְהָרָתִי! אַל תַּחְמְדוּ לָצוֹן אִתִּי. מֵבִין אֲנִי
כִּי הַרְפָּגוֹס, הֶחָרֵד מִן הַמְּרִידָה, עָלוּל לַהֲמִיתָם בְּסֵתֶר
– אוּלָם אֲנִי אֶתְלֶה גַּם אֶת הַמֵּתִים גַּם אֶת הַמְּמִיתִים.
אֵינֶנִּי הַשּׁוּעָל הַבָּא בְּהֵחָבֵא לַכֶּרֶם לִנְפּוֹל אֶל
מַלְכּוֹדוֹת. תִּפַּח רוּחוֹ שֶׁל מִי שֶׁיְּהַתֵּל בַּמֶּלֶךְ!
ארגטוס: נֵלֵךְ אֶל הַמִּצְרִי, מַלְכִּי. הִנֵּהוּ שָׁם בַּכֶּלֶא.
קמביזס: שִׂים רֹאשׁךָ, חַרגּוֹל.
חרגול: הֵיכָן, בַּעֲנִיבַת־הַחֶנֶק?
קמביזס: כֵּן, אֶת צַוַּארְךָ, אִם אַמִּיץ־לֵבָב אַתָּה.
חרגול: מַלְכִּי, הִנְּךָ חוֹנְקֵנִי…
קמביזס: חָכְמָה, בִּינָה וָדַעַת, לִגְלוּג,
עָרְמָה וְנִסָּיוֹן בַּחַיִּים – בְּהַדֵּק חֶבֶל דַק יָנוּס הַכֹּל עִם
צֵאת הַנְּשָׁמָה.
חרגול: מַלְכִּי, אֵינִי יָכוֹל לִנְשׁוֹם…
קמביזס: מְחַרְחֵר אַתָּה. אִם אַחְנִיקךָ עַתָּה
ןְאֶאֱרוֹב לְהֶבֶל־פִּיךָ – הַאִם אוּכַל לִתְפּוֹשׂ אֶת הַנְּשָׁמָה
בִּמְעוּפָהּ? אִם הַנְּשָׁמָה הִיא יֵשׁ – אֵיכָה זֶה לֹא נִרְאֶנָּה?
וְאִם הַנְּשָׁמָה הִיא אַיִן – מַדּוּעַ כֹּה נְחוּשֶׁנָּה?
מוּזָר.
חרגול: מַלְכִּי…
קמביזס: עֵינֶיךָ יוֹצְאוֹת מֵחוֹרֵיהֶן… אִלּוּ יָכוֹלתִּי לְשַגֶּרְךָ שַלִיחַ אֶל
גֵּיא־הַמָּוֶת וּלְהַחְזִירְךָ אֵלַי לְסַפֵּר לִי מַה מִּתְרַחֵשׁ שָׁם מֵעֵבֶר לִצְעִיפֵי הָאֲפֵלָה!
אַךְ אִישׁ טֶרֶם חָזַר מִשָּׁם, וְאֵין יוֹדְעִים עֲדַיִן אִם הַנְּשָׁמָה הִיא בַּת־אַלְמָוֶת בְּנֶצַח גִּלְגּוּלָהּ…
ארגטוס: חַרְגּוֹל אֵינוֹ נוֹשֵׁם.
קמביזס: אֲנִי מַרְפֶּה. נָפַל, צָנַח…
ארגטוס: הוּא מִתְעוֹרֵר מֵעֶלְפוֹנוֹ.
קמביזס: פַּעַם, לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת,
נָהַגְתִּי לְהוֹבִילוֹ קָשׁוּר בְּחֶבֶל, כְּמוֹ כְּלַבְלָב אוֹ קוֹף.
כַּמָּה נִבְהַלְתִּי עֵת נִתְהַדְּקָה הָעֲנִיבָה לְפֶתַע וַאֲנִי
סָבַרְתּי שֶׁחַרְגּוֹל כְּבָר מֵת וּבָא קֵץ לְשַׁעֲשׁוּעָי.
ארגטוס: הוּא נוֹשֵׁם.
קמביזס: מְזוֹג! (המשרת מוזג לו יין) נֵלֵךְ אֶל הַמִּצְרִי.
(קמביזס וארגטוס יוצאים)
חרגול: מַדּוּעַ הֶחְזִירַנִי לַחַיִּים? תְּנוּמַת
הַמָּוֶת כֹּה מְתוּקָה… תְּנוּמַת־הַמָּוֶת מְתוּקָה אַךְ תִּמְתַּק
הֵימֶנָּה הַנְּקָמָה. אֶלֶף תּוֹעֵבוֹת סָלַחְתִּי – אַךְ הַפַּעַם לֹא
אֶשְׁכַּח. הוּא מָתַח חֶבֶל־רְצוֹנִי עַד הִקָּרְעוֹ מִן הַמַּשָּׂא…
(פרכספס עובר) הֵיי, פְּרֶכַסְפֶּס!
פרכספס: אַתָּה הוּא זֶה?
חרגול: אַתָּה הוּא זֶה?
פרכספס: מַה לְךָ עוֹנֶה כְּהֵד?
חרגול: אֶת לְשׁוֹנִי עָלַי לְלַמֵּד לָנוּעַ בְּשָׁכְבִי עַל גְחוֹנִי קוֹפֵא.
פרכספס: חֶבֶל עַל צַוַּארְךָ? רְצוֹנְךָ לְהִתָּלוֹת?
חרגול: לֹא. בּדַקְנוּ רַק כַּמָה יָכוֹל אָדָם לָשֵּׂאת מַחְנָק עַד הֵחָנְקוֹ. חֲזַרְתֶּם זֶה עַתּה?
פרכספס: אֲנִי בִּלְבַד.
חרגול: וּסְמַרַדִיס?
פרכספס: אֵינִי יוֹדֵעַ.
חרגול: מַה פֵּשֶׁר הַדְּבָרִים?
פרכספס: מְאוּם אֵינִי יוֹדֵעַ. מִצְחִי לוֹהֵט וְרוּחִי נְבוֹכָה. אֵינִי יוֹדֵעַ הֵיכָן אֲנִי עוֹמֵד…
חרגול: בְּצֵל תְּלִיּוֹת אַתָּה עוֹמֵד. הַאִם
הָרוֹכְבִים הִשִּׂיגוּךָ, וּבְצַו הַמֶּלֶךְ פָּקְדוּ עָלֶיךָ לַחְזוֹר
מִיָּד מִן הַדֶּרֶךְ?
פרכספס: שְׁלִיחַ הַמַּלְכָּה מֵרוּאָה, רוֹכב אֶחָד בּוֹדֵד.
חרגול: אַרְטֶם?
פרכספס: הוּא הִשִּׂיגַנּוּ.
חרגול: וּמָה אָמַר?
פרכספס: הַמַּלְכָּה צִוְּתָה לַחֲזוֹר.
חרגול: וְאָז?
פרכספס: וְאָז הִתְקַצֵּף וְהִתְעַמֵּר בּוֹ סְמַרַדִיס.
חרגול: כֵּיצַד?
פרכספס: חָבַט בּוֹ בַּמַּגְלֵב יָשָׁר אֶל פַּרְצוּפוֹ.
חרגול: וְאַרְטֶם?
פרכספס: וְאַרְטֶם נָדַם. הֵצִיץ נֻגֶּה, דּוֹמֵם.
חרגול: וְלֹא אָמַר דָּבָר?
פרכספס: הֵצִיץ נֻגֶּה, דּוֹמֵם, בִּסְמַרַדִיס
וּבִי, וּמִבְּלִי אֱמוֹר דָּבָר הִפְנָה צַוַּאר־סוּסוֹ וְהֵחֵל
לִשְׁעוֹט בְּחוֹלוֹת־הַמִּדְבָּר כְּרוּחַ, כְּסוּפָה. סְמַרַדִיס חָבַט
בְּאַרְטֶם – וְאַרְטֶם הִצְלִף בְּסוּסוֹ.
חרגול: כָּךְ שִׁלְמָה בְּהֵמָה תַּמָּה מְחִיר יֶצֶר לֶב־אָדָם.
פרכספס: וּמָה אֲסַפֵּר לַמֶּלֶךְ?
חרגול: חַכֵּה. חֲזוֹר וַהֲבִינֵנִי כֵּיצַד אֵרַע הַדָּבָר.
פרכספס: הִגַּעְנוּ לְנוּאַזִיס, וּלְיַד
הַמַּעְיָן כָּרַע סְמַרַדִיס. פֶּתַע, בְּלֹא כָּל אַזְהָרָה, הֵחֵלָּה
הַסּוּפָה לְהִשְׁתּוֹלֵל. חוֹלוֹת־הַמִּדְבָּר דָהֲרוּ חוֹמוֹת־חוֹמוֹת בַּמְּעַרְבֹּלֶת.
חרגול: וְאָז?
פרכספס: הוּא צָעַק אֵלַי: 'פְּרֶכַסְפֶּס,
אַיֶּךָּ?!' וַאֲנִי אֵלָיו: ‘הֵיכָן אַתָּה, סְמַרַדִיס?’ וְאָז,
בַּמְּעַרְבֹּלֶת, עָלָה בִּי זִכָּרוֹן דּוֹמֶה – אֵיךְ הוּא קוֹרֵא
אֵלַי בּחשֶׁךְ, בִּכְבוֹת נֵרוֹת עִם רוּחַ עַז בְּאַרְמוֹנוֹ שֶׁל
כּוֹרֶשׁ, וְהוּא עוֹדֶנּוּ יָלֶד.
חרגול: הַמְשֵׁךְ.
פרכספס: לִבִּי הֵחֵל מַרְעִיד. זָכַרְתִּי
יַלְדּוּתוֹ וְתַלְתַּלָּיו וְאִישׁוֹנֵי־עֵינָיו הַמִּתְרַחֲבִים
בְּסַפְּרִי לוֹ אַגָּדוֹת־מִקֶּדֶם. וּבְתוֹם הַסּוּפָה הָעַזָּה הָיָה
לְפֶתַע יֶלֶד קָט, חָרֵד מֵחֲשֵׁכָה, שֶׁאֲנִי אֵי־פַּעַם
שִׁעְשַׁעְתִּי עַל בִּרְכַּי…
חרגול: וְעַל־אַף
צְעִיפֵי־רִגְשׁוֹת־מֵינֵקֶת־וַלְדָּנִית הוֹצֵאתָ הַקַּרְדֹּם
מִשּׁוּלֵי הַבֶּגֶד!
פרכספס: כְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ.
חרגול: הָלְאָה! אַל תַּפְסִיק!
פרכספס: הַסּוּפָה סוֹעֶרֶת. הוּא צוֹעֵק:
‘אַיֶּךָּ?’ וַאֲנִי מַחְרִישׁ. הוּא צוֹעֵק: ‘אַיֶּךָּ פְּרֶכַסְפֶּס?!’
אֲנִי מַבְקִיעַ דֶּרֶךְ הַיְשֵׁר לְעֻמָּתוֹ. הֵנַפְתִּי הַקַּרְדֹּם
בְּתוֹךְ יְלֵל הַחוֹל, בְּתוֹךְ תִּמְרוֹת־הָאָבָק, וְכֹה רָעֲדָה
הַיָּד, שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ אִם הֵיטַבְתִּי בּוֹ לִפְגּוֹעַ.
חרגול: נֹאמַר אַחֶרֶת: מְקַנֵּן בְּךָ סָפֵק אִם אָמְנָם נִרְצַח?
פרכספס: אִם אָמם הָרַגְתִּי… בְּצַו הַמֶּלֶךְ.
חרגול: אַל בְּגִנּוּנִים ‘הָרַגְתִּי’ אוֹ ‘רָצַחְתִּי’ – לָאִישׁ שֶׁמֵּת אֵין בְּכָךְ הֶבְדֵּל.
פרכספס: וְלַאֲשֶׁר אֶפְנֶה לִי כָּל הָעֵת
נִדְמֶה, כִּי סְמַרַדִיס נִצָּב מוּלִי – וַאֲנִי מַרְעִיד… מָה
אֲסַפֵּר לַמֶּלֶךְ?
חרגול: מַה תְּסַפֵּר לַמֶּלֶךְ? אֵינִי יוֹדֵעַ.
תְּחִלָּה חָלָה. אַחַר הָפַךְ כֻּלּוֹ חֵמַת יַיִן וְשֵׁכָר, וְלֹא
אֶתְמַהּ תָּמהַּ אִם יִתְחֹב פְּקָקִים לְחוֹרֵי־אָזְנָיו לְמַעַן לֹא
יֻתַּז הַיַּיִן מִמִּזְרְקוֹת גּוּפוֹ.
פרכספס: שׁוּב חָלָה וְשׁוּב שִׁכּוֹר?
חרגול: נֶאֱמָן הוּא לְעַצְמוֹ – וְגַם לַיַּיִן.
עָקִיב כְּמוֹ סוּס עִוֵּר בְּדַיִשׁ בַּמּוֹרָג. אוּלָם סוּס סוֹבֵב
בְּמַעֲגָל, וְהוּא, דוֹמַנִי – בַּמּוֹרָד.
פרכספס: וְאִם יָבוֹא לְפֶתַע?
חרגול: מִי?
פרכספס: סְמַרַדִיס.
חרגול: מֵתִים אֵינָם קָמִים מִקֶּבֶר.
פרכספס: הוּא לֹא מֵת, חַרְגּוֹל. הוּא לֹא מֵת. יָדִי כֹּה רָעֲדָה…
חרגול: אִם לֹא מֵת בְּהֶלֶם קַרְדֻמְךָ, הֲרֵי נֶחְנַק בְּהַרְרֵי־הַחוֹל.
פרכספס: וְאִם יוֹפִיעַ פֶּתַע?
חרגול: אֵין דֶרֶךְ הַמַּרְעִידִים לִרְצֹחַ.
דֶּרֶךְ הַמַּרְעִידִים לְסָרֵב לְמַלֵּא צַוִּים שֶׁל רֶצַח, לִכְלֹא
עַצְמָם בֵּין חַלּוֹן דֶּלֶת וּבְרִיחַ, לֹא לִשְׁאֹף אָבָק, לֹא
לַחֲצוֹת נָהָר, לֹא לְהֵרָטֵב בּגֶשֶׁם עַז, לֹא לִטּוֹל קַרְדֹם
בַּיָּד… בָּרֶגַע שֶׁבּוֹ נָטַלְתָּ הַקַּרְדּוֹם, שׁוֹטֶה, כְּבָר
רָצַחְתָּ נָפֶשׁ!
פרכספס: צֵל אֶרְאֶה.
חרגול: צֵל… וּבְכֵן? מִתְיָרֵא אַתָּה מִצֵּל?
פרכספס: הַצֵּל עַל הַחוֹמָה.
חרגול: אַל תִּתְיָרֵא, שׁוֹטֶה זָקֵן! אָדָם קָרֵב
לְכָאן וְצִלּוֹ מַקְדִּים אוֹתוֹ וּמְבַשֵּׂר בּוֹאוֹ. כָּךְ מְבַשֵּׂר
קוֹל שֶׂכְוִי עַל בּוֹא חַמָּה בַּשַּׁחַר.
פרכספס: סְמַרַדִיס…
חרגול: לַמֵּתִים אֵין צֵל.
פרכספס: סְמַרַדִיס… אֵינְךָ שׁוֹמֵעַ הַקּוֹל? הוּא קוֹרֵא אֵלַי, חַרְגּוֹל.
חרגול: אַרְטֶם הוּא הַהוֹלֵךְ וּבָא.
פרכספס: אַרְטֶם. אוּכַל לְשַׁקֵּר לַמֶּלֶךְ. אַךְ אַרְטֶם – הוּא יַבְחִין בֵּין שֶׁקֶר לָאֱמֶת.
חרגול: שַׁרְבֵּב לְשׁוֹנְךָ בַּחֲזָרָה אֱלֵי
גְּרוֹנְךָ – וְהֵחָנֵק. צַרְחָן שׁוֹטֶה שֶׁאַחַר נַאֲפוּפָיו הוּא
מִתְיַבֵּב כְּשׁוּנָר עַל גַּג וְצַר לוֹ, וְלִבּוֹ נִכְמָר…
פרכספס: (ביבבה) אֲנִי לֹא רְצַחְתִּיו… הֶחְטֵאתִי… הוּא שׁוֹכֵב פָּצוּעַ…
ארטם: (נכנס) מִי שֶׁהָיָה אָבִי, הֵיכָן סְמַרַדִיס?
פרכספס: הִגַּעְנוּ.
ארטם: עַד הֵיכָן?
פרכספס: עַד נְוֵה־נוּאַזִיס. אֲנִי וּסְמַרַדִיס. וְשָׁם כָּרַע אַח־הַמֶּלֶךְ לִשְׁתּוֹת מִמַּעְיָן, וּלְפֶתַע…
ארטם: בַּקַּרְדֹּם מָחַצְתָּ אֶת רֹאשׁוֹ.
פרכספס: לֹא כָךְ.
ארטם: וְהַקַּרְדֹּם הֵיכָן?
פרכספס: לֹא כָךְ. וּלְפֶתַע הִסְתָּעֲרוּ עָלֵינוּ שׁוֹדְדִים. וְאָז…
ארטם:…קָבַרְתָּ אֶת סְמַרַדִיס עָמֹק בַּחוֹל.
פרכספס:…נִמְלַטְתִּי עַל נַפְשִׁי. יָחִיד מוּל עֲשָׂרוֹת.
ארטם: וְהַקַּרְדֹּם?
פרכספס: נִשְׁמַט בִּדְהָרַת סוּסִי
ארטם: אֲנִי הוֹלֵךְ לְנוּאַזִיס.
פרכספס: לְאָן?
ארטם: לִמְצֹא אֶת הַגּוּפָה וְהַקַּרְדֹּם.
פרכספס: אֶל מַה תִּרְמֹז, יַלְדִּי?
ארטם: אַתָּה רָצַחְתָּ, אַבָּא. לֹא הָיוּ כּל אוֹרְבִים בַּדֶּרֶךְ.
פרכספס: אַרְטֶם, אַל תֵּלֵךְ לְנוּאַזִיס.
ארטם: בְּלֶכְתִּי לְשָׁם אֶת עַצְמִי אֶמְצָא.
מָלְאָה הַכּוֹס, אָבִי. וּכְשֵׁם שֶׁיַשְׁרוּתִי צִוְּתָה עָלַי
לְשָׁרֵת נֶאֱמָנָה אֶת הַמֶּלֶךְ, אַף כִּי פָּגַע בִּי, מְחַיֶבֶת הִיא
אוֹתִי לְהִתְנַגֵּשׁ גַּם עִם מְרַצְּחִים. מָלְאָה הַכּוֹס, אָבִי.
קַמְבִּיזֶס מָתַח הַחוּט עַד שֶׁנִּשְׁבְּרָה הַקֶּשֶׁת – אוּלָם אֲנִי
הַחֵץ! (יוצא).
קמביזס: (נכנס שתוי) מִי הָאִישׁ הַהוּא? (על ארטם שיצא).
חרגול: פְּרֶכַסְפֶּס.
קמביזס: פְּרֶכַסְפֶּס? מֵיטִיב הוּא לְפַרְכֵּס
בְּפִרְכּוּסִים וּבִלְבַד שֶׁאֵת עוֹרוֹ יַצִּיל. אִישׁ ללֹא כָּבוֹד.
שְׁמוֹ אֵינֶנּוֹ דַּרְיוּס, לֹא! שְׁמוֹ הוּא מְפַרְכֵּס. טוֹב
שֶׁמִּיָּדוֹ הִצַּלְתִּי בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן אֶת סְמַרַדִיס אָחִי.
כִּי אִלּוּ נֶעְרַף, בִּפְקוּדָתִי, כֵּיצַד אֲנִי מְפָרֵשׁ זֹאת
לְאַבָּא־כּוֹרֶשׁ לְאַחַר שֶׁחָטָאתִי גַּם בְּנָשְׂאִי לִי לְאִשָּׁה
אֶת אֲחוֹתִי? אֱמוֹר נָא לִי, חַרְגּוֹל, הַאִם לֹא קְרָאתִיךָ
לְהִתְיַצֵּב לְפָנַי בְּעִנְיָן דִבָּתְךָ הָרָעָה עַל סְמַרַדִיס,
כְּאִלּוּ כִּבְיָכוֹל נָאַם בִּפְנֵי מַצְבִּיאֵי־הַצָּבָא וְהֵסִיתָם
לְמֶרֶד?
חרגול: מִהַרְתִּי אָז לָבוֹא וּלְהַסְבִּיר,
אוּלָם מַלכִּי חָלָה. אַךְ הַמַּעֲשֶׂה כְּבָר עָשׂוּי, הַמֶּלֶךְ,
וְאֵין לִרְטוֹן עַל שֶׁעָבַר.
קמביזס: עָשׂוּי? מֶה עָשׂוּי? קַמְבִּיזֶס עָשׂוּי
לַחֲצָאִין. הִנֵּה תְּלִּיּוֹת – וְאֵין תּוֹלִים. הִנֵּה מְצַוִּים אֶת
פְּרֶכַסְפֶּס לִרְצֹחַ – וְאֵין רוֹצְחִים. הִנֵּה נוֹשְׂאִים אִשָּׁה
וְאֵין… רַק לִסְבּוֹא יָדַעְתִּי עַד תַּחְתִּית הַקַּנְקָן
וּלְהַסֵּס עַד קַרְקָעִית־הַלֵּב. קִרְאוּ אֱלַי אֶת סְמַרַדִיס!
יִטּוֹשׁ מִשְׁתְּאוֹתָיו, נָשָׁיו וַעֲגָבָיו – אָחִיו קוֹרֵא לוֹ.
אָחִיו הַבְּכוֹר. אַל תּאֹמְרוּ הַמֶּלֶךְ – אִמְרוּ: אָחִיו הַבְּכוֹר.
אִמְרוּ: הַמְגַמְגֵּם. אִמְרוּ: אוֹתוֹ חוֹטֵא. אִמְרוּ כָּל
שֶׁתּאֹמְרוּ, הַשֵּׁד יִקָּחֲכֶם… וּבְכֵן, עֵינַי רוֹאוֹת אֶת
פְּרֶכַסְפֶּס. אַתָּה הוּא זֶה? מֵהֵיכָן הוֹפַעְתָּ פֶּתַע?
פרכספס: נִצַּבְתִּי כָּאן, מַלְכִּי, דּוֹמֵם וּמַאֲזִין.
קמביזס: צַר שֶׁלֹּא תּוּכַל סַפֵּר אוֹתוֹ סִפּוּר
אוֹדוֹת אוֹרְבִים בַּדֶּרֶךְ. מִי הִשִּׂיגְךָ בְלֶכְתְּךָ אֶל
הַצַּיִד? (קורץ לפרכספס בערמומיות).
חרגול: אַרְטֶם הִשִּׂיגוֹ.
קמביזס: אַרְטֶם… מַלְאָךְ טוֹב־לֵב הוּא, אַךְ
חֲסַר־אוֹפִי. אִלּוּ גָזְלוּ מִמֶּנִּי אֶת אֲרוּסָתִי, שֶׁבָּה
כְּלוּלִים כּבוֹדִי וּגְבוּרָתִי, ואֲפִלּוּ הַגּוֹזֵל הִנּוֹ
קַמְבִּיזֶס הַשַּׁלִּיּט – בִּי נִשְׁבַּעְתִּי: חַרְבִּי הָיְתָה
טוֹעֶמֶת מִבְּשָׂרוֹ! טוֹב־לֵב הוּא אַרְטֶם, אַךְ חֲסַר כָּל אוֹפִי.
וּבְכֵן, אַרְטֶם הִשִּׂיגוֹ. וְעַכְשָׁיו אֱמוֹר נָא לִי, חֲרְגּוֹל:
כַּמָּה יָמִים מְצֹעָף אֲנִי בְּעַרְפִלֵּי מַחֲלָה וָיַיִן?
חרגול: יוֹם וְעוֹד יוֹם.
קמביזס: כְּלוֹמַר: רַק יוֹמַיִם?
חרגול: יוֹם וְעוֹד יוֹם, וְכָל יוֹם הָיָה עִנּוּי כָּפוּל שִׁבְעִים וְשִׂבְעָה.
קמביזס: לְמַזָּלְךָ, חַרגּוֹל, נָפַלְתִּי
אֵין־אוֹנִים בַּמַּחֲלָה הַקְּדוֹשָׁה, וּלְמַזָּלךָ נִצַּל סְמַרַדִיס
מִמָּוֶת. אֶסְלַח לְךָ. כְּבָר סָלַחְתִּי. אַךְ לְהַבָּא אֶזָּהֵר
יוֹתֵר לִשְׁמֹעַ לְחִישׁוֹתֶיךָ. מַה פֵּשֶׁר שְׁתִיקָתְךָ? קְרָא
לִסְמַרַדִיס, כְּדֵי שֶׁלְצַד אָחִיו, כָּתֵף לְיַד כָּתֵף, יֵרָאֶה
בַּתְּלִיּוֹת. מָחָר יִהְיֶה הָאוֹת.
פרכספס: עָלַי לוֹמַר לַמֶּלֶךְ…
חרגול: אַל תְּהַסֵּס. אֱמוֹר לַמֶּלֶךְ, כִּי
סְמַרַדִיס מֵאֵן לַחְזוֹר. הַשָּׁלִיחַ לֹא פֵּרֵשׁ שְׁלִיחוּתוֹ,
וְאָז, כִּפְקוּדַת קַמְבִּיזֶס נַעֲשָׂה. סְמַרַדִיס אָחִיךָ
מֵת.
פרכספס: אֱמֶת. בְּבוֹא אַרְטֶם וְעִמּוֹ הַצַּו
לַחְזוֹר, הִכָּה בּוֹ סְמַרַדִיס יָשָׁר אֶל פָּנָיו וּבְמַגְלֵב
שִׁרְבֵּט בּוֹ צַלֶּקֶת עֲמֻקָּה.
חרגול: בְּבוּז עָמֹק שֶׁל יוֹרֵשׁ־שִלְטוֹן.
קמביזס: הוּא מֵת…
חרגול: וְלִבְּךָ מִתְיַסֵּר עַתָּה עַל
צַו־הַרֶצַח. נַרְכִּין רֹאשֵׁינוּ בִּפְנֵי פְּקוּדַת־שָׁמַיִם וְלֹא
נְבַקֵּשׁ לַשָּׁוְא פִּתְרוֹן תַּעֲלוּמָתָם. הַמַּעֲשֶׂה
עָשׂוּי…
קמביזס: הוּא מֵת…
חרגול: וְאַרְטֶם, לִפְנֵי רְגָעִים מִסְפָּר,
רָאָה אָבִיו בּלֹא קַרְדֹּם וְהֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר. הוּא
הָלַךְ לְנוּאַזִיס לְהָבִיא אֶת גּוִיַּת הָאָח וְהַקַּרְדֹּם.
קמביזס: הוּא יְבַשֵּׂר לָעָם עַל קַמְבִּיזֶס
אֲשֶׁר הוֹסִיף חֵטְא עַל חֲטָאָיו. עֵדִים אַתֶּם הַשְּׁנַיִם לִפְנֵי
אָדָם וְאֵלִים, כִּי אֲנִי נָתַתִּי צַו לַחְזוֹר, אוּלָם גּוֹרָל
אַכְזָר צִוָּה אַחֶרֶת.
פרכספס: רְצוֹנְךָ לוֹמַר, מַלְכִּי, שֶׁאֲנִי,
אֲנִי בִּלְבַד, בִּפְנֵי מִשְׁפַּט הָעָם אֶשָּׂא עֲווֹן
הָרֶצַח?
קמביזס: רְצוֹנְךָ לָדַעַת, פְּרֶכַסְפֶּס, מַה
יְּהֵא כַּאֲשֶׁר יִמְצָא בִּנְךָ אֶת הַגְּוִיָה וְהַקַּרְדֹּם, אוֹתוֹ
קַרְדֹּם שֶבּוֹ אוֹת מִשְׁפַּחְתְּךָ וְיִחוּסְךָ וַאֲצִילוּתְךָ
טָבוּעַ בְּחוֹתָם?
פרכספס: רוֹצֶה מְאֹד.
קמביזס: אֲזַי חַיָּב תְּהֵא לָתֵת הֶסְבֵּר מֵנִיח
אֶת הַדַּעַת עַל קְטָטָה, אוֹ כָּל עִלָּה אַחֶרֶת, וּכְחוֹק הַמֵּרִים
יָדוֹ בִּמִשְׁפַּחַת הַמֶּלֶךְ יְהֵא מִשְׁפָּטְךָ נָדוֹן בַּמּוֹעֵצָה
הַבָּלָה מִזֹּקֶן, אוֹתָהּ מוֹעֶצֶת־הַזְּקֵנִים תִּפַּח רוּחָם.
פרכספס: אַחַר הַצַּו הִנְּךָ מַפְקִיר אוֹתִי, הַמֶּלֶךְ?
קמביזס: מַפְקִיר? אֲנִי?
פרכספס: לֹא דַּי נִתְיַסַּרְתִּי עַל נֶאֱמָנוּת בְּהֶנֶף הַקַּרְדֹּם? אַל תַּפְקִירֵנִי, הַמֶּלֶךְ!
קמביזס: מַפְקִיר? אֲנִי? אֵין מְאֻשָּׁר מִמְּךָ בַּחֶלֶד.
חרגול: (לפרכספס) הַקְשֵׁב הִיטֵב!
קמביזס: הֵן כָּל הוֹדְךָ וַהֲדָרְךָ מִימוֹת
יַלְדוּת עַד הֵנָה כָּלוּל בְּשֵׁם אֶחָד, מַרְעִיד וּמַרְטִיט כָּל
מֵיתָר עָנֹג בַּנֶּפֶשׁ, קָדוֹשׁ וְמְקֻדָּשׁ – הוּא עַם פָּרָס,
וְגוּלַת־כּוֹתֶרֶת לוֹ: מַלְכּוֹ.
פרכספס: אָזְנַי שׁוֹמְעוֹת אַךְ אֵינִי מֵבִין דָּבָר.
קמביזס: אַתָּה תַּקְרִיב נַפְשְׁךָ לְמַעַן
אֶנָּצֵל אֲנִי. מְאֻשָּׁר הִנְּךָ, פְּרֶכַסְפֶּס. בְּסוֹף יָמֶיךָ
זָכִיתָ לְהַקְרִיב אֶת נַפְשְׁךָ לְמַעַן מַלְכּךָ. אֵין מְאֻשָּׁר
מִמָּךְ בֶחָלֶד.
פרכספס: רְאִיתֶם צֵל עֲנָק?
קמביזס: צֵל? הֵיכָן?
פרכספס: סְמַרַדִיס.
קמביזס: מָה אַתָּה לוֹחֵשׁ כְּאוֹב מֵאֶרֶץ?
פרכספס: הִנֵּה הוּא עַל הַחוֹמָה. הוּא קוֹרֵא אֵלַי. שְׁמַעְתֶּם?
חרגול: הַמֶּלֶךְ לֹא שָׁמַע, אוּלָם אֲנִי… ‘פְּרֶכַסְפֶּס, אַיֶךְּ?’ הַאִם לֹא כָּךְ?
פרכספס: וּבְכֵן רוּחִי לֹא נִתְבַּלְּעָה… גַּם אַתָּה שׁוֹמֵעַ?
חרגול: ‘פְּרֶכַסְפֶּס, אַיֶּךָּ?’
פרכספס: סְמַרַדִיס, אֲנִי בָּא! רוּחַ… סְעָרָה…
קמביזס: נִשְׁתַּגְּעוּ הַשְׁנַיִם.
פרכספס: אֲנִי בָּא! סְמַרַדִיס, חַכֵּה. רוּחַ…
סְעָרָה… סְמַרַדִיס, הֵיכָן אַתָּה? הוּא לֹא מֵת. שׁוֹמְעִים קוֹלוֹ?
אֵלֵךְ אֵלָיו. הוּא מְחַפְּשֵׂנִי בְּתוֹךְ הָעֲלָטָה (יוצא).
חרגול: מַלְכִּי, עָלַי לְהַזְהִירְךָ.
קמביזס: מִדֶּלְפִי בָּאתָ, אוֹ מִתְיַמֵּר אַתָּה לִהְיוֹת פְּתַיָה לַחְשָׁנִית מְנַחֶשֶׁת־בַּגּוֹרָל?
חרגול: אִם אַרְטֶם כָּךְ הֵעֵז לַחְרוֹץ לָשׁוֹן,
אוֹת לְקֵץ הוּא, לְהִתְמוֹטְטוּת כָּל הַיְסוֹדוֹת כֻּלָּם. יֵשׁ
וְאֹהֶל מָט בְּרוּחַ קַל, אוּלָם אִם אַרְמוֹן־גָּזִית חָצוּב
בְּסֶלַע־הַר נִסְדַּק וּמִתְעַרְעֵר – אֵין זֶה הַיְנוּ־הַךְ.
קמביזס: כְּלוֹמַר: רוֹאֶה שְׁחוֹרוֹת אַתָּה.
חרגול: שָׁחוֹר מִשְּׁחוֹר.
קמביזס: וְזוֹ מַכְשֵׁלָתְךָ. אֲנִי עָיֵף מִדַּי,
אוֹ נֹאמַר אַחֶרֶת – אֲנִי מַבִּיט אֶל הַתְּהוֹם מִלְּמַעְלָה
וְנַפְשִׁי שׁוֹאֶפֶת לִנְפּוֹל לְמַעֲמַקֶּיהָ. טָעַמְתִּי
כִּבּוּשִׁים. טָעַמְתִּי נִצחוֹנוֹת, יַיִן וְנָשִׁים. עַכְשָׁיו הַכֹּל
תָּפֵל. עַכְשָׁיו הַכֹּל מָאוּס. נָשִׁים? מַה יְּחַדְּשׁוּ לִי הֵן?
נִצְחוֹנוֹת? כְּחֶלְקַת אִכָּר כּוֹבֵשׁ מִן הַמִּדבָּר הֵם, אֲשֶׁר
בְּסַעֲרוֹת הַחוֹל וְהַזְּמַנִּים יְהֵא חֶלְקוֹ לְאַיִן. יַיִן?
אֶפְשָׁר וְרַק הַיַּיִן, יֵין־בַּקְבּוּק־נוֹשָן, נוֹשֵׂא הֲזָיוֹתֶיךָ
אֶל חָלָל וּזְמָן וּכְנָפַיִם גְּדוֹלוֹת מֵאֶבְרוֹת־נֶשֶׁר צוֹמחוֹת
לְךָ לְפֶתַע. אוּלָם מַה נִּשְׁאָר לְאַחַר שֶׁנָפוֹג הַיַּיִן?
עַצְבוּת גְּדוֹלָה וְנְכֵאָה. אַתָּה נִשְׁאָר אַתָּה, וְשׁוּב זָקוּק
הִנְךָ לְאִשּׁוּר קִיוּמְךָ. כְּדֵי לִהְיוֹת אֲנַחְנוּ נִזְדַּקֵּק
לְאַחֵרִים, וְאַחֵרִים הִנָּם אֲנַחְנוּ, כְּלוֹמַר: רֵיקִים, דַּלִּים,
שֶאֵין בְּיָדָם מְאוּם מִלְבַד אִשּׁוּרָם שֶׁל אַחֵרִים, וְחוֹזֵר
חָלִילָה. מַעֲגָל עָצוּב, עֲצוּב, עָצוּב… אָדָם עָקָר אֲנִי,
חַרְגּוֹל. אִלּוּ נוֹלַד לִי יֶלֶד… אַךְ הָאֵלִים הִכּוּנִי
בְּשִׁבְטָם. הֵם נָתְנוּ לִי אַרְמוֹנוֹת־פְּאֵר, כֶּתֶר וְשִׁלְטוֹן,
אַךְ אֶת אֲשֶׁר יָשִּׂיג אַחֲרוֹן עֲבָדַי, שׁוֹטֶה זָב וּמְטֻמְטָם,
לֹא הִשַּׂגְתִּי אֲנִי: יֶלֶד לֹא נִתַּן לִי. אֶפְשָׁר וְכָאן שֹׁרֶשׁ
וְסִבָּה לְכָל תַּהְפּוּכוֹתַי. שָׂנֵאתִי אֶת עַצְמִי כִּי אֲנִי רַק
אֲנִי, לְלֹא הֶמְשֵׁךְ, מַעְגָּל סָגוּר לְלֹא מוֹצָא.
חרגול: מַלְכִּי, אַל תִּצְלוֹל עַתָּה אֶל
מַעֲמַקֵּי נַפְשְׁךָ. לֹא זֶה הַזְּמָן, לֹא זוֹ הָעֵת. סְמַרַדִיס
נִרְצַח בִּפְקוּדָתְךָ, שְׁתֵּי תְּלִיּוֹת הֻקְמוּ וְיֵשׁ חֲשָׁשׁ
לְמֶרֶד. עַתָּה עֵת לִפְעוֹל, לָתֵת הַצַּו אִם כָּךְ וְאִם אַחֶרֶת,
וְאֵין לָסֶגֶת שׁוּב וָשׁוּב. תְּלֵה! מַגֵּר אֶת כָּל שׂוֹנְאֶיךָ אַף
אִם תִּפּוֹל, בָּאַחְרוֹנָה, בֵּין חֲלָלֶיךָ.
קמביזס: הַאִם לֹא הֲבִינוֹתָ דְּבָרַי? הַאִם לֹא
אָמַרְתִּי כִּי עָיֵף אֲנִי מִכֹּל וְרַק שְׂמָחוֹת עַזּוֹת
יַצִּילוּנִי מִן הַתְּהוֹם? וּבְכֵן, חַרְגּוֹל, רוֹצֶה אֲנִי
תְּלִיּוֹת מְפֹאָרוֹת, קוֹל תֻּפִּים וַחֲצוֹצְרוֹת, זְעַק הָמוֹן
נִקְהָל בְּלֲהַט וְחָרוֹן – וְדִכּוּי הַמֶּרֶד! הוֹ, אָז אֶצְהַל!
שְׂמָחוֹת עַזּוֹת… עוֹלָם מָלֵא אֶתֵּן בִּמְחִיר הַמִּצְהָלוֹת
אֲשֶׁר יָעִירוּ לֵב עָיֵף מְאֹד.
חרגול: אוּלַי נִדְחֶה אֶת הַתְּלִיָּה עַד שׁוּבוֹ שֶל אַרְטֶם?
קמביזס: מַדּוּעַ?
חרגול: מַדּוּעַ? לִבִּי מַרְעִיד בִּשְׂחוֹק
פָּרוּעַ: פְּרֶכַסְפֶּס רוֹצֵחַ; בְּנוֹ מַרְשִׁיעַ. אַתָּה נָתַתָּ
הַצַּו וּמְסַלֵּק יָדֶיךָ, וְכָךְ אָב מוּל בֵּן בְּלַחַץ הָעִתִּים
וּבִגְלָל חַיִּים נִקְלִים יְבַקְּשׁוּ זֶה אֶת זֶה לִבְלוֹעַ,
וְהַמֶּלֶךְ נִצָּב בַּצַּד וּמְחַיֵּךְ בְּלַעַג.
קמביזס: מִכָּאן שֶׁכֻּלָּנוּ מַעֲגָלִים סְגוּרִים. מִי מְנַגֵּן כָּךְ בָּאַרְמוֹן?
חרגול: פְּרֶכַסְפֶּס הֵעִיר אֶת גּוֹבְרִי הַקָּט,
בְּנוֹ, לְהַרְגִּיעוֹ בְּסַעֲרַת־רוּחוֹת בְּנֹעַם הַצְּלִילִים. בְּכָל
הַדְּרָכִים בּוֹרֵחַ אָדָם מִפְּנֵי הַדֶּרֶךְ אֶל עַצְמוֹ.
מרואה: (נכנסת בסערה) אַרְטֶם הֵעִירַנִי
מִשְּׁנָתִי וּבִשְּׂרַנִי לֵאמוֹר: אָח אֶחָד נִרְצַח וְהַשֵּׁנִי
שִׁכּוֹר, וַאֲשֶׁר רָצַח בְּצַו הוֹלֵל הִנּוֹ אָבִיו שֶל אַרְטֶם.
כְּאָח רִחַמְתִּיךָ כֹּה, אוּלָם דּם הוֹרִים הַזּוֹרֵם בִּשְׁנֵינוּ
אֵינוֹ סִבָּה לַעֲצוֹם עֵינַיִם וּלְכַפֵּר תָּמִיד עַל חֲטָאֶיךָ. אִם
יַחְזוֹר אַרְטֶם וִיאַשֵּׁר דּבָרָיו – אֶהְיֶה לְדַרְיוּס,
הַמֶּלֶךְ.
קמביזס: בְּאִיוּמִים בָּאָה אַתְּ עָלַי, ‘מַלְכַּת מַסְגֵּטִים’?
מרואה: גּוּר לְךָ מִמֶּנִי – זֹאת אַזְהָרָתִי
גְּלוּיָה וְלֹא בְּמִסְתָּרִים – אוֹ קַח נַפשִׁי! אֲנִי, אֲחוֹתְךָ,
הָיִיתִי יְדִידָתְךָ הָאַחְרוֹנָה. עַתָּה נוֹתַר חַרְגּוֹל בִּלְבַד.
חַבֵּק אֶת רֹעַ־לְבָבוֹ וְאַמְּצוֹ אֶל שִׁגְעוֹנְךָ, כִּי אַתֶּם רְאִי
וּפַרְצוּפוֹ. הוֹי, מַה הִרְחַקְתָּ לֶכֶת, אָח, אִם מרוּאָה הִיא
שׂוֹנַאַתְךָ בְּלֵב וָנֶפֶשׁ! (יוצאת).
קמביזס: צְלָלִים.
(שומר עובר במרחק ומטיל צל פנסו על התלייה.)
(בעוד שעות מספר יאיר השחר)
חרגול: וְהַגּוֹרָל, מַלְכִּי, מַשְׁלִים מַעֲגָלוֹ בְּשֶׁקֶט וּדְמָמָה…
קמביזס: אָנוּ לְכוּדִים מִכְּבָר. נֵלֵךְ. הַזְמֵן
אֶת פְּרֶכַסְפֶּס וְאֶת גּוֹבְרִי אֶל חַדְרִי. אִם הֵמִית אִישׁ אֶת
אָחִי וַאֲנִי אָמִית אֶת בְּנוֹ – הֲתָם הַחֶשְׁבּוֹן וַאֲנִי נָקִי?!
אֵינִי יוֹדֵעַ… נֵלֵךְ. אֵינִי יָכוֹל לִישׁוֹן. נִשְׁמַע אֶל
נְגִינָה. וּלְהַרְפָּגוֹס תּוֹדִיעַ: יֵאָסֵף הַצָּבָא אֶל הַכִּכָּר
לַחֲזוֹת בַּתְּלִיָּה עִם שַׁחַר אוֹר.
(יוצאים)
חשכה
תמונה שנייה: 🔗
(חדר בארמון. גוברי ישן ולידו נבל נשען לצד הספה)
חרגול: (נכנס) גּוֹבְרִי! תִּישָׁן, נַעֲרִי
הַקָּט. ‘נַגֵּן,’ וְשׁוּב: ‘נַגֵּן, נַגֵּן.’ הִרְעִים עָלָיו
הַמֶּלֶךְ. מְאוּם אֵינוֹ עוֹשֶׂה מִלְבַד שׁוֹתֶה בְּלִי קֵץ.
גּוֹבְרִי! הִתעוֹרֵר, גּוֹבְרִי!
גוברי: אָבִי!
חרגול: לֹא, אֵינִי אָבִיךָ. הֵיכָן פְּרֶכַסְפֶּס?
גוברי: יוֹשֵׁב אֶל הַקַּנְקָן. שְׁנֵיהֶם – הוּא
וְגַם הַמֶּלֶךְ. וַאֲנִי נִרְדַּמְתִּי, כִּי עֲיֵפוֹת אֶצְבְּעוֹתַי
וְרֹאשִׁי כּוֹאֵב מְאֹד. חָלַמְתִּי חֲלוֹמוֹת רָעִים,
חַרְגּוֹל.
חרגול: אֵין צֹרֶךְ כּלָל בְּשֵׁינָה. הַמַּעֲשִׂים
בַּיּוֹם גְּרוּעִים וּמַבְעִיתִים. מַה הוּא חֲלוֹמְךָ,
יַלְדִּי?
גוברי: שָׁמַעְתִּי אֶת אָבִי זוֹעֵק מִתּוֹךְ שְׁנָתוֹ, כִּי בְּמִצְוַת קַמְבִּיזֶס, רָצַח אֶת סְמַרַדִיס.
חרגול: אַל תְּסַפֵּר לְאִישׁ.
גוברי: לֹא אֲסַפֵּר. אוּלָם אֲנִי יָרֵא – יָרֵא מִפְּנֵי קַמְבִּיזֶס, יָרֵא מִפְּנֵי אָבִי.
חרגול: הֵם שׁוֹתִים עֲדַיִן בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ?
גוברי: וּמְלַהֲגִים בְּלִי הֶרֶף בְּשָׁאוֹן וּבִצְחוֹק מַבְעִית. וְאַרְטֶם לֹא חָזַר עֲדַיִן?
חרגול: מַדּוּעַ זֶה תִּשְׁאַל?
גוברי: כִּי שְׁנֵיהֶם, כָּךְ נִדְמֶה לִי,
חֲרֵדִים מְאֹד לְבוֹאוֹ. מַדּוּעַ יֶחֶרְדוּ מֵאַרְטֶם שֶׁהוּא אָדָם
חָבִיב וָטוֹב – זֹאת אֵינִי יוֹדֵעַ.
חרגול: אַל תַּרְעִיד, יַלְדִּי הַקָּט.
(קמביזס נכנס עם פרכספס)
פרכספס: (שתוי) שׁוֹאֵל הִנְּךָ, הַמֶּלֶךְ, מָה
אוֹמְרִים הַפַּרְסִים עָלֶיךָ. מַפְצִיר הִנְּךָ, כִּי אוֹמַר אֱמֶת,
אֱמֶת בִּלְבַד וְרַק אֱמֶת. וּבְכֵן…
קמביזס: (שתוי) וּבְכֵן, נָרִים עוֹד כּוֹס,
לְחַיֵּי הַשֶּׁקֶר וְהָאֱמֶת. הֲרֵי אֵין הֶבְדֵּל כֹּה גָּדוֹל בֵּין
שֶׁקֶר לָאֱמֶת: שַׁקְרָן מְבַקֵּשׁ לְהָפִיק תּוֹעֶלֶת מִשֶּׁקֶר,
וְדוֹבֵר־אֱמֶת – מֵאֲמִתּוּת. נאֹמַר נָא מֵעַתָּה: רַק תּוֹעֶלֶת
יְבַקְּשׁוּ הַשְּׁנַיִם. וּבְכֵן, דַּבֵּר דִּבְרֵי אֱמֶת.
פרכספס: אוֹמְרִים הִנָּם: לְעוֹלָם לֹא
תִּשְׁתַּגֵּעַ יוֹתֵר – הִגַּעְתָּ עַד קְצֵה
גְּבוּל־הַשִּׁגָּעוֹן.
קמביזס: אִישׁ קְצָווֹת אָנִי?
פרכספס: מְטֹרָף.
קמביזס: מְטֹרָף מַה הוּא?
פרכספס: אִישׁ לֹא־יֵדַע־דּרְכּוֹ.
קמביזס: הִנֵּה נָטַלְתִּי חַרְבִּי. אִם אָמְנָם
אֱמֶת בְּפִי הַפַּרְסִים – הֲרֵי תַּחְטִיא הַחֶרֶב, וְאִם
דּוֹבְרֵי־כָּזָב הִנָּם – אֶקְלַע הַיְשֵׁר אֶל לֵב צָעִיר, אֶל הַבֵּן
אֲשֶׁר נִמְנַע מִמֶּנִּי (מכוון את החרב אל לב גוברי).
חרגול: הַמֶּלֶךְ!
גוברי: מַה יְּבַקֵּשׁ? עֵינָיו זָרוֹת וּמְזָרוֹת אֵימָה וָפַחַד…
קמביזס: נַגֵּן! נַגֵּן!
פרכספס: הַמֶּלֶךְ, דַּם הוּא מִדָּמִי!
קמביזס: גַּם סְמַרַדִיס אָחִי. נַגֵּן! נַגֵּן! אֲנִי לֹא אַחְטִיא!
פרכספס: מַלְכִּי! מַלְכִּי! עַל מַה וְלָמָּה? מַה חָטָא הַנַּעַר? (כורע על ברכיו).
קמביזס: חָטָא בְּהִוָּלְדוֹ. דִּין הַנּוֹלָדִים לָמוּת. נַגֵּן!
גוברי: אֵינִי יָכוֹל… אֶצְבְּעוֹתַי… אֶצְבְּעוֹתַי…
חרגול: סַלֵּק חַרְבְּךָ, מֶלֶךְ…
קמביזס: אַתָּה אוֹמֵר לִי הֶרֶף?
חרגול: סַלֵּק חַרְבְּךָ, מֶלֶךְ!
קמביזס: גַּם אַתָּה אוֹמֵר לִי הֶרֶף?
חרגול: אֲנִי הָאַחֲרוֹן…
גוברי: הוֹי… (נאנק בפגוע בו החרב) אָבִי… (נופל).
קמביזס: הַיְשֵׁר אֶל רוֹךְ לִבּוֹ קָלַעְתִּי.
לֵךְ אֶל הַפַּרְסִים וְכֹה תִּשְׁאַל אוֹתָם, אַתָּה, פְּרֶכַסְפֶּס
הָאָב: 'מִי רְאִיתֶם בֵּין כָּל הָאֲנָשִׁים הַשְּׁפוּיִים בְּדַעַת
קוֹלֵעַ אֶל הָעֲלוּמִים וְתִקְוַת־עוֹלָם וְהֶמְשֵׁכוֹ מִבְּלִי
הֶחֱטִיא'? וְעַתָּה – חַרְבִּי אֵלֶיךָ. מַה תֹּאמַר עַתָּה?
פרכספס: מַלְכִּי, חוֹשֵׁב אֲנִי, כִּי גַּם הָאֵל לֹא יֵיטִיב מִמְּךָ לִקְלוֹעַ.
קמביזס: נֶפֶשׁ עֲבָדִים בְּזוּיָה! אֵלֵךְ
לִרְחוֹץ יָדִי. אִלּוּ אוֹתְךָ הָרַגְתִּי, פְּרֶכַסְפֶּס, בְּנִקְמָתִי
עַל אַח, מְאוּמָה לֹא הִשַּׂגְתִּי. אֵלֵךְ לִרְחוֹץ יָדִי
(יוצא)
פרכספס: גּוֹבְרִי! גּוֹבְרִי! הוּא מֵת!
חרגול: הוּא מֵת.
פרכספס: בַּמֶּה אָשֵׁם הַנַּעַר?
חרגול: אָבוֹת אָכְלוּ בֹּסֶר, אוֹמְרִים הָעִבְרִים, וְשִׁנֵּי בָּנִים תִּקְהֶינָה.
פרכספס: בַּמֶּה חָטָאתִי? הֵן כָּל צַו הַמֶּלֶךְ בְּנֶאֱמָנוּת בִּצַעְתִּי.
חרגול: לְעִתִּים הַנֶאֱמָנוּת חֵטְא הִיא. צַר
שֶׁכֹּה מְאֻחָר יָדַעְתִּי זֹאת. הַנֶאֱמָנוּת הִיא חֵטְא אִם
לְפִתְחָהּ חֲטָאת רוֹבֵץ, אִם לְפִתְחָהּ אַכְזָרִיּוּת לְלֹא טַעַם
וְסִבָּה, לְלֹא תַּכְלִית, לְלֹא יְסוֹד. פְּרֶכַסְפֶּס, קַח אֶת
צְרוֹר־הַמַּפְתְּחוֹת, אֱצוֹר אֶת יְגוֹנךָ וְלֵךְ אֶל בֵּית־הַכֶּלֶא לְשַׁחְרֵר אֶת דַרְיוּס.
פרכספס: אֶת הַמִּתְנַקֵּשׁ?
חרגול: אֱמוֹר לוֹ, פְּרֶכַסְפֶּס, כִּי חַרְגּוֹל
הִסְכִּים לַתְּמוּרָה לְשִׁחְרוּרוֹ שֶׁל דַרְיוּס
מֵהַתְּלִיָּה.
פרכספס: הַאִם יָבִין לְרֶמֶז?
חרגול: יָבִין. וְעוֹד אֱמוֹר לוֹ, כִּי יָבוֹא לְכָאן בְּרֹאשׁ אַנְשֵׁי־צָבָא.
פרכספס: גּוֹבְרִי…
חרגול: נְכַבֶּה אֶת הַנֵּרוֹת. יָנוּחַ נַעַרְךָ
הַקָּט, וְיָנוּחַ הַפִּגְיוֹן עַל הַיָּרֵךְ עַד בּוֹאוֹ שֶׁל
דַּרְיוּס.
(פרכספס יוצא)
דַּרְיוּס, יָבוֹא נָא דַּרְיוּס! כֹּחַ עַז, נִמְרָץ,
סוֹאֵן בַּאֲפִיקוֹ, עוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו – כִּי הַמְּלוּכָה שְׁפֵלָה
עַד תַּחְתִּיוֹת נְהַר חֶרֶב וְהִיא מַכִּישָׁה עַצְמָהּ לָדַעַת.
קַמְבִּיזֶס, בָּא קִצְּךָ! אוֹר נֵר… הַמַּלְכָּה מֵרוּאָה. מַה
הֵקִים אוֹתָה מִשְּׁנָתָהּ? אֶסְתַּתֵּר בַּאֲפֵלָה…
מרואה: (נכנסת נושאת נר דולק) עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ
(מאותתת בנר מול החלון) מַה יְּבַשֵּׂר לִי בֹּקֶר אִם זוֹ תּוּגַת
הַלֵּיל? הַצָּבָא מַעַלֶה מְדוּרוֹת אֶל מוּל שְׁחוֹר שְׁמֵי־מִצְרַיִם
– וְהַתְּלִיּוֹת רֵיקוֹת עֲדַיִן. אַרְטֶם! מַדּוּעַ לֹא הִגַּעְתָּ,
אַרְטֶם?
ארטם: (נכנס בחשאי) הַמַּלְכָּה!
מרואה: הִפְחַדְתַּנִי. מַה הַבְּשׂוֹרָה?
ארטם: מָצָאתִי אֶת הַגְּוִיָּה וְגַם הֵבֵאתִיהָ אֶל הָאַרְמוֹן.
מרואה: וְהַקַרְדֹּם?
ארטם: (מוציאו משולי בגדו) הִנֵּהוּ בְּיָדִי!
מרואה: אָבִיךָ רְצָחוֹ!
ארטם: נֶפֶשׁ־עֲבָדִים נִקְלָה וּבְזוּיָה.
מרואה: כֻּלָּנוּ אַרְטֶם.
ארטם: מַה כַּוָּנָתְךָ?
מרואה: כֻּלָנוּ נִקְלִים וּבזוּיִים. אֶלֶף
אֹותוֹת נִתְּנוּ יוֹם־יוֹם וְאָנוּ לֹא הִשְׁגַּחְנוּ. אַתָּה
נִגְזַלְתָּ מֶנִּי וְהֶחְרַשְׁתָּ דּוֹם, וְאָנוֹכִי שָׁתַקְתִּי
חֶרֶשׁ. הַפְּרִי נָעוּץ בַּזֶּרַע. וְכַמָּה נוֹאַלְנוּ, עַד אֲשֶׁר רַק
מוֹתּוֹ שֶׁל סְמַרַדִיס צָרִיךְ הָיָה לִפְקוֹחַ אֶת עֵינֵינוּ וְהֵן
הָיוּ סִבּוֹת גְּדוֹלוֹת מֵאֵלֶּה לִדְרוֹשׁ אֶת נֶפֶשׁ הַהוֹלֵל,
וְאָנוּ סָגַרְנוּ אֶת עַצְמֵנוּ בְּמִגְדַּל־הַשֵּׁן שֶל נַפְשׁוֹתֵינוּ
בְּבוֹא רָעָה עַל אַחֵרִים. שָׁתַקְנוּ וְהֶחְשֵׁינוּ וְהִסְגַּרְנוּ
אֶת כֻּלָּם. מִדּוֹר לְדוֹר חוֹזֵר זֶה פֶּשַׁע הַשְּׁתִיקָה.
(שני אנשים נושאים את גווית סמרדיס, מניחים אותה בגרם־המעלות ומסתלקים)
ארטם: סְמַרַדִיס אָחִיךְ חָזַר אֵלַיִךְ.
מרואה: הַעֲלֵה אוֹר גָּדוֹל, אַרְטֶם, הַעֲלֵה
אוֹר עַד כִּי נוּכַל לִרְאוֹת וְלִזְעוֹק אֶל שְׁמֵי מָרוֹם יַחַד עִם
כָּל שִׂפְתֵּי־פֶּצַע וּמַכּוֹת־קַרְדֹּם אֲשֶׁר קָרַשׁ דָּמָם.
ארטם: (מעלה אור בנרות) וְנִקְרָא לַמֶּלֶךְ לַחֲזוֹת… (רואה את חרגול) מַה זֹּאת?
חרגול: אֲנִי נֶחְבָּא אֶל הַחֲשֵׁכָה.
ארטם: לְהַקְשִׁיב בַּסֵּתֶר, הַנָּבָל!
חרגול: לֹא. נֶחְבָּא אֲנִי אֶל הַחֲשֵׁכָה, כִּי
אֵין בִּי כֹּחַ לְהַחְשִׁיךְ מְאוֹר עֵינַי וּלְעָקְרָן
מֵאֲרֻבּוֹתֵיהֶן, כְּפִי שֶׁמְסַפְּרוֹת הָאַגָּדוֹת עַל אֶדִיפּוּס
הַחוֹטֵא.
ארטם: וּמִי הַמְכֻסֶּה כָּאן בִּגְלִימָתְךָ?
חרגול: מוּטָב וְלֹא תְּסִירֶנָּה. הַמֶּלֶךְ רְצָחוֹ.
ארטם: מִי הוּא?
חרגול: גּוּף צָנוּם וָדַל. נְשָׁמָה שֶׁלֹּא
חָטְאָה. יֶלֶד רַךְ שֶׁרְצָחוֹ הַמֶּלֶךְ עַל עֲווֹן אָבוֹת
וַעֲווֹנוֹ־שֶׁלּוֹ…
ארטם: הָסֵר אֶת הַגְּלִימָה!
חרגול: מוּטָב שֶׁלֹּא. מוּטָב חַזֵּק יָדֶיךָ
וּתְפֹשׂ בַּחֶרֶב. כִּי אִם תִּרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה, יאֹבְדוּ
עֶשְׁתּוֹנוֹתֶיךָ. עֵת לִפְעוֹל עַתָּה, וְהַנַּח
לְרִגְשׁוֹתֶיךָ.
ארטם: הָסֵר אֶת הַגְּלִימָה! חֲשָׁד נוֹרָא
מִתְגַּנֵּב אֶל לִבִּי. הֵן אֵלּוּ מֵיתְרֵי־הַנֵּבֶל… גּוֹבְרִי,
אָחִי הַקָּט, הַאַתָּה הוּא?
חרגול: אָכֵן, אַרְטֶם. קַמְבִּיזֶס רְצָחוֹ. הוּא נִגֵּן וּבְנוֹכְחוּת אֲבִיכֶם פְּרֶכַסְפֶּס מְחָצוֹ בַּחֶרֶב.
ארטם: וְהֵיכָן אָבִי?
חרגול: לְשַׁחְרֵר אֶת דַּרְיוּס צִוִּיתיו. מִיָּד יָבוֹא לְכָאן כִּבְשׂוֹרַת שִׁחְרוּר מִיַּד הַגּוֹרָל.
מרואה: סְמַרַדִיס!
ארטם: גוֹבְרִי!
חרגול: הַנִּיחוּ לַגְּוִיּוֹת. מוּטָב תֵּצְאוּ
מִכָּאן, כִּי דָּם גּוֹעֵשׁ יֻטֶּה מֵאֲפִיקוֹ אֶל הָרִצְפָּה.
הַמֶּלֶךְ בָּא.
(מרואה וארטם יוצאים)
עֲקַלְקַלּוֹת יֵלֵךְ. שָׁתוּי, שִׁכּוֹר. לַהַב פִּגְיוֹן מוּנָף. מָה אוֹמַר לוֹ? מָה אֲבַשְׂרוֹ?
קמביזס: (נכנס) מַדּועַ כֹּה תַּבִּיט אֵלַי
בְּזַעַף? הַאִם אֱמֶת בְּפִי הַפַּרְסִים כִּי אִישׁ לֹא יֵדַע דּרְכּוֹ
אָנִי?
חרגול: אַתָּה אֵינְךָ יוֹדֵעַ, הַמֶּלֶךְ, אוּלָם חַרְגּוֹל יוֹבִילְךָ לְשָׁם.
קמביזס: לְאָן?
חרגול: אֶל כּוֹרֶשׁ. אֶל סְמַרַדִיס.
קמביזס: שְׁנֵיהֶם כְּבָר מֵתוּ. מַדּוּעַ לֹא
סִלְּקוּ אֶת גְּוִיַּת גּוֹבְרִי? קָשֶׁה מִנְּשׂוֹא הוּא רֵיחוֹ שֶׁל
דּם. וּבִשְׁתּוֹתִי הַיַּיִן, כָּךְ נִדְמֶה לִי, מִשּׁוּם צִבְעוֹ
הָאָדוֹם… מָה אָמַרְתָּ?
חרגול: מְאוּם לֹא, הַמֶּלֶךְ.
קמביזס: אַתָּה מוּזָר הַלַּיְלָה, חַרְגּוֹל.
חרגול: לֹא אֲנִי – הַלַּיְלָה הוּא מוּזָר. לֹא רוּחַ, לֹא נִיד־עָלֶה, לֹא מַשַּׁק גַּלִּים בַּנִּילוּס.
קמביזס: זֶה אוֹת לִסְעָרָה. תָּמְכֵנִי
בַּמַּעֲלוֹת, חַרְגּוֹל. שְׁלוֹשָׁה יָמִים מְצַפֶּה צְבָאִי לְאוֹת,
וַעֲדַיִן מִתְמַהְמֵהַּ הַמֶּלֶךְ. וּמִי מֻטָּל עַל
הַמַּדְרֵגוֹת?
חרגול: סְמַרַדִיס.
קמביזס: סְמַרַדִיס? בְּמִדְבְּרוֹת־הַחוֹל הוּא קָבוּר.
חרגול: אַרְטֶם הֵבִיאוֹ.
קמביזס: יֵשׁ לְהַרְעִיל אֶת אַרְטֶם.
חרגול: רְצוֹנְךָ לָתֵת לוֹ כּוֹחַ וְשִׁלְטוֹן? כֶּתֶר תֵן לוֹ וּמְלוּכָה, וְיֻרְעַל הַטּוֹב בִּבְנֵי־תְמוּתָה.
קמביזס: אֵינִי מֵבִין דָּבָר.
חרגול: לָתֵת לוֹ הַשִּׁלְטוֹן, אָמַרְתִּי. כִּי
שִׁלטוֹן הוּא רַעַל. כּוֹחַ אֱלוֹהִי, גּוֹרָל. וְבִהְיוֹת אָדָם
לְכוֹחַ אֱלוֹהִי, מִסְתַּבֵּר לְפֶתַע עַד מַה דּוֹמֶה הוּא לְעַצְמוֹ,
מַלְכִּי.
קמביזס: (ליד החלון) מְדוּרוֹת. צְבָא־פָּרָס מָלֵא
כָּל הַכִּכָּר וּפִיו מְזַמֵּר תְּהִלָּתִי. שׁוֹמֵעַ אֶת הַשִּׁירָה
הָאַדִּירָה בִּגְרוֹנוֹת אַנְשֵׁי־הַחַיִל? בְּשׁוּבִי לְאֵיתָנִי
אִתָּם אֶצְעַד לִכְבּוֹשׁ תֵּבֵל כֻּלָּהּ.
חרגול: מְזַמְּרִים שִׁיר־אַשְׁכָּבָה לְךָ, מַלְכִּי, בְּלֶכְתְּךָ אֶל מְנוּחוֹת.
קמביזס: (ליד החלון)…וּשְׁתֵּי תְּלִיּוֹת מְפֹאָרוֹת.
חרגול: סִימָנֵי שִׁלְטוֹן מֵאָז. תְּלִיּוֹת, תְּלִיּוֹת וְשׁוּב תְּלִיּוֹת.
קמביזס: צַר שֶׁיּוֹרֵשׁ לִי אַיִן, יוֹרֵשׁ
תְּהִלָּתִי. אִם אָמוּת – יִזָּרֶה הַכָּל לְתוֹהוּ וְלָרוּחַ. אוּלָם
בְּסִפְרֵי־הַיָּמִים, בַּדּוֹרוֹת יָבוֹאוּ לוּטִים
אֲפֵלַת־מֶרְחַק־עָתִיד, עוֹד יְדֻבַּר בִּי, קַמְבִּיזֶס הַמְפֹאָר,
כּוֹבֵשׁ סוּרִיָה וּמִצְרָיִם.
חרגול: (דוקר את קמביזס בגבו): מוּטָב אֶדְקוֹר אֲנִי. כְּאֵב אֶל מוּל כְּאֵב.
קמביזס: הוֹי, חַרְגּוֹל, עָזְרֵנִי! הֵיכָן אַתָּה, יָדִיד?
חרגול: אֲנִי כָּאן, הַמֶּלֶךְ.
קמביזס: חַרְגּוֹל, אֵנִי מֵטִיב לִרְאוֹת. הַאִם דַּרְיוּס הִכָּה בִּי שׁוּב מִגַּבִּי?
חרגול: רוּחוֹ בִּלְבַד.
קמביזס: (צונח לזרועות חרגול) דַּרְיוּס, אַל
תַּעֲמוֹד בּנִּסָּיוֹן, כִּי אִם תִּשְׁלוֹט אַתָּה, סוֹפְךָ לָמוּת
כָּמוֹנִי… הַמֶּלֶךְ מֵת – יְחִי הַמֶּלֶךְ… (נופל).
(נכנסים דריוס, פרכספס, מרואה, ארטם)
חרגול: עִמְדוּ דוֹם, הַמֶּלֶךְ מֵת! וְנִשְׁמַת
שַׁלִּיט בְּגִלְגּוּלֵי־הַנְּשָׁמוֹת עוֹבְרָה כְּהֶרֶף עַיִן אֶל
שַׁלִּיט אַחֵר לְטַלְטֵל רוּחוֹ וּלְהַסְעִירוֹ, שֶׁיִּדָּמֶה לְרֶגַע
הֱיוֹתוֹ גָּדוֹל מֵאֱלוֹהִים, שַׁלִּיט נִצְחִי – אַךְ הוּא רַק אָבָק,
אָבָק, אָבָק עַל־פְּנֵי שְׁבִילֵי הזְּמָן וְהַתְּקוּפָה…
(חצוצרות)
מסך
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות