רקע
היינריך לווה
פֶּרַח נִפְלָא: אַגָּדָה
היינריך לווה
תרגום: יהודה גור (מגרמנית)

1

הָאָבִיב בָּא, וּבַגַּן הַקָּטָן, אֲשֶׁר עַל יַד אַחַד הַבָּתִּים יָשְׁבוּ צִפֳּרִים אֲחָדוֹת עַל עַנְפֵי עֵץ רַעֲנָן וַתְּצַפְצֵפְנָה בְּקוֹל נָעִים מְאֹד; וְהַפְּרָחִים הָרַכִּים אֲשֶׁר בַּגָּן הֵפִיצוּ רֵיחַ נֶחְמָד מִסָּבִיב. וְיֶלֶד אֶחָד קָטָן, בַּעַל תַּלְתַּלִים שְׁחוֹרוֹת כָּעוֹרֵב, עָמַל בְּכָל כֹּחוֹ לְתַקֵּן אֵת הַסֻּכָּה הַקְּטַנָּה, אֲשֶׁר הָרַס הַחֹרֶף בְּזַעֲמוֹ בְּיוֹם סוּפָה וּסְעָרָה. אַךְ הָעֲבוֹדָה קָשְׁתָה עָלָיו מְאֹד, וַיַּעֲזֹב אֶת הַסֻּכָּה וַיָּרָץ אֶל הָעֵץ הָרַעֲנָן הַקָּרוֹב, וַיָּחֶל לְטַפֵּס עָלָיו; וַתְּמַהֵרְנָה הַצִּפֳּרִים וַתְּרִימֶינָה כָנָף וַתִּתְעוֹפַפְנָה אֶל כָּל עֵבֶר.

מִן הֶחָצֵר הַקְּרוֹבָה הִבִּיטָה אֶל הַיֶּלֶד אִשָּׁה זְקֵנָה וּמְכֹעֶרֶת מְאֹד. וְהַיֶּלֶד הַקָּטָן בַּעַל הַתַּלְתַּלִּים הַשְּׁחוֹרוֹת לֹא יָדַע אֶת הָאִשָּׁה וְלֹא עָשָׂה לָהּ כָּל רָע, כִּי הָיֹה הָיָה הַיֶּלֶד יֶלֶד טוֹב מְאֹד וְלֹא עָשָׂה מֵעוֹדֹו רָעָה לְאִישׁ. וַתְּעַוֶּה הַזְּקֵנָה אֶת פָּנֶיהָ הַמְּכֹעָרִים וַתַּרְעֵם בְּקוֹלָהּ הַצָּרוּד וַתִּקְרָא: הוֹי, עִבְרִי קָטָן וְנִבְזֶה! רֵד מַהֵר מֵעַל הָעֵץ!

הַיֶּלֶד יָרַד מֵעַל הָעֵץ וַיֵּשֶׁב לוֹ עַל הַסַּפְסָל אֲשֶׁר בַּסֻּכָּה וַיֵּבְךְּ מָרָה. וּדְמָעוֹת יָרְדוּ מֵעֵינָיו וַתִּשְׁטֹפְנָה עַל לְחָיָיו.

וּבִמְבוֹא הַסֻּכָּה עָמְדָה שׁוֹשַׁנָּה רַכָּה וְנִפְלָאָה מְאֹד; וַיָּרֶם הַיֶּלֶד הַבּוֹכֶה אֶת עֵינָיו אֶל הַשּׁוֹשַׁנָּה הָרַכָּה אֲשֶׁר אָהַב מְאֹד, וַיַּרְא וְהִנֵּה גָבִיעַ חָדָשׁ מִתְרוֹמֵם מֵעַל לְכָל גְּבִיעֵי הַשׁוֹשַׁנָּה, אֲשֶׁר רָאָה מִתְּמֹל שִׁלְשׁוֹם, וְעֵין עֲלֵי הַגָּבִיע הֶחָדָשׁ כְּעֵין תְּכֵלֶת הַשָּׁמַיִם בְּיוֹם בָּהִיר. וַיְּמַהֵר הַיֶּלֶד וַיִּקְרַב אֶל הַשּׁוֹשַׁנָּה לְהִתְבּוֹנֵן אֶל הַגָּבִיעַַ הֶחָדָשׁ וַתֵּרֵד אַחַת מִדִּמְעוֹתָיו וַתִּפֹּל עַל הַגָּבִיעַ. פִּתְאֹם נִפְתַּח הַגָּבִיעַ וּמִתּוֹכוֹ יָצְאָה אִשָּׁה יָפָה אַחַת בַּעֲלַת תַּלְתַּלִּים שְׁחוֹרִים. וְקוֹמַת הָאִשָּׁה כְּאֶצְבַּע קְטַנָּה וְעַל רֹאשָׁהּ הִזְהִירָה דִּמְעַת הַיֶּלֶד. וְהָאִשָּׁה גָדְלָה מֵרֶגַע לְרֶגַע וַתִּגְדַּל מְאֹד וַתִּגְבַּהּ מִקּוֹמַת אִישׁ, וְהַדִּמְעָה אֲשֶׁר הָיְתָה עַל רֹאשָׁהּ נֶהְפְּכָה וַתְּהִי לְכֶתֶר גָּדוֹל וְנֶהְדָּר עָשׂוּי אֲבָנִים טוֹבוֹת.

וַתֵּפֶן הָאִשָּׁה אֶל הַיֶּלֶד וַתֹּאמֶר בְּקוֹל נָעִים וָרַךְ מְאֹד: דִּמְעָתְךָ, בְּנִי, דָּפְקָה עַל דַּלְתוֹתַי וַתְּסַפֶּר לִי אֶת יְגוֹן לִבֶּךָ וָאָבוֹא אֵלֶיךָ לְסַפֵּר לְךָ סִפּוּרִים וּלְגָרֵשׁ אֶת הָעֶצֶב מִלְּבָבְךָ הָטּוֹב. וְאַתָּה אַל נָא תִבְכֶּה, בְּנִי, וְאַל תִּירָאֵנִי, כִּי אֵם עַמְּךָ, עַם יִשְׂרָאֵל, הִנֵּנִי וְרָחֵל שְׁמִי, וַאֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ מְאֹֹד.

וַיִּשְׁאָלֶנָּה הַיֶּלֶד וַיֹּאמַר: וְאֵיכָה זֶה נֶהְפְּכָה דִּמְעָתִי לְכֶתֶר? וַתְּסַפֶּר לוֹ הָאִשָּׁה לֵאמֹר: כָּל דִּמְעָה אֲשֶׁר תֵּרֵד מֵעֵין יֶלֶד עִבְרִי בְּשָמְעוֹ חֶרְפַּת עַמּוֹ, תֵּהָפֵךְ וְתִהְיֶה לְאֶבֶן טוֹבָה, וְדִמְעָתְךָ נָפְלָה עַל רֹאשִׁי וַתְּהִי לְכֶתֶר. וְהָיָה בְּשׁוּב עַם יִשְׂרָאֵל אֶל אַרְצוֹ, אֲשֶׁר גֹּרַשׁ מִמֶּנָּה, וְעָשִׂיתִי לִי מַרְבַד מִפְּנִינִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וְאֶת הַכֶּתֶר הַזֶּה אָשִׂים עַל רֹאשִׁי. אֲבָל עוֹד לֹא קָרוֹב הַיּוֹם הַהוּא, כִּי לֹא רַבִּים עוֹד הַיְלָדִים הַטּוֹבִים כָּמוֹךָ הַבּוֹכִים בְּשָׁמְעָם חֶרְפַּת עַמָּם. וְאַתָּה הֲלֹא שְׁמַעְתָּ מִפִּי אִמְּךָ הַטּוֹבָה, כִּי כַאֲשֶׁר חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם לָקַח הָאֱלֹהִים מִשְּׂרִידֵי חָרְבוֹת הַהֵיכָל הַקָּדוֹשׁ וַיַּעַשׂ לוֹ כַּד גְּדוֹלָה, וְאֶל הַכַּד הַזֹּאת תֵּאָסַפְנָה כָּל הַדְּמָעוֹת אֲשֶׁר תֵּרַדְנָה עֵינֵי הַגּוֹלִים בְּזָכְרָם אֶת צִיּוֹן; וְכַאֲשֶׁר תִּמָּלֵא הַכַּד עַל כָּל גְּדוֹתֶיהָ, יִשְׁפֹּךְ הָאֱלֹהִים אֶת הַדְּמָעוֹת עַל רָאשֵׁי שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל, וְהָיָה לְנַחַל גָּפְרִית בּוֹעֵרָה, וְהַיְהוּדִים יָשׁוּבוּ אָז בְּשִׂמְחָה אֶל אַרְצָם וְאֶל מוֹלַדְתָּם.

– הֶאָח! מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים יִהְיֶֶה אָז! – קָרָא הַיֶּלֶד בַּעֲלִיצוּת נָפֶשׁ.

– כֵּן, אָז יִהְיֶה נָעִים מְאֹד… אֲבָל הַגֶּדנָא לִי, בְּנִי, הֶחָפֵץ אַתָּה, כִּי אֲסַפֵּר לְךָ לְעֵת עַתָּה סִפּוּרִים יָפִים? וַאֲנִי יוֹדַעַת סִפּוּרִים יָפִים רַבִּים מְאֹד מְאֹד.

– כֵּן, – קָרָא הַיֶּלֶד בְּשִׂמְחָה, – סַפְּרִי, סַפֵּרִי! אֲנִי אוֹהֵב מְאֹד לִשְׁמֹעַ סִפּוּרִים.

אָז סִפְּרָה לוֹ רָחֵל סִפּוּרִים רַבִּים נְעִימִים מְאֹד. וְאִישׁ עִבְרִי זָקֵן יָשַׁב אָז בַּסֻּכָּה וַיִּשְׁמַע אֶת כָּל סִפּוּרֵי הָאִשָּׁה וַיִּכְתְבֵם בַּסֵפֶר.


אֲבִיאָסָף.


  1. עַל פִּי ה. לֵוֶה  ↩

המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות