רקע
אברהם מאיר הברמן
המדפיסים יצחק, יום טוב ויעקב בני אביגדור הלוי קצב מפדואה

(רומה 1518 טרין 1525)


האחים יצחק, יום טוב ויעקב1 בני אביגדור הלוי אשכנזי קצב מפדואה, קרוביו2 של המדקדק הנודע ר' אליהו הלוי בחור, יסדו בשנת רע“ח ברומא בביתו של זואן יקומו פאזוט דמונטיקיי”ו דפוס עברי ולו “נדבו רכושן וגופם”3. נראה כי האחים בני אביגדור קצב ידעו את ר' אליהו הנ“ל מפדואה, כי שהה שם משנת רס”ד עד שנת רס"ט והורה תורה בבית המדרש הגדול ובודאי ביקר את קרוביו שם. ואפשר כי בהשפעתו באו האחים לרומה, ששם ישב בימים ההם, על מנת לייסד בית דפוס עברי. עובדא היא כי ראשית פרי בית דפוסם היו ספרי ר' אליהו בחור, אבל חוץ משלושת ספריו ותפלה כמנהג אשכנז שהדפיס יעקב לבדו בטרין, לא נודע כלום, ואפשר שלא הספיקו להדפיס יותר.

בראשית עבודתם התנצלו המדפיסים על רוע הדפוס, אמרו “כי כל התחלות קשות”4 והבטיחו להשביח את דפוסם ולשפרו במשך הזמן. רק על דבר אחד היתה גאותם אז: ההגהה. המחבר עם “גבר עמיתו” הגיהו “מלאכת כל יום ויום פעמים שלש”5. את הבטחתם לא קימו. הדפוס לא השתפר במשך הזמן וההגהה ירדה ממדרגתה בספר הראשון. יש לשער שכל זה גרם שלא יהיו ספרי בית דפוסם מקובלים על לב הקוראים והקונים וסוף כל סוף חדלו מהדפיס.

גם הנסיון האחרון של יעקב בהדפסת התפלה כמנהג אשכנז, טרין רפ"ו בבית נתנאל חלפן ובשמו, לא הצליח. ספר זה מלא שגיאות כרמון ובו פסקה “עבודת הקודש” של בני אביגדור קצב.


 

רשימת הספרים שיצאו לאור על ידיהם    🔗

1] ספר ההרכבה / כולל ביאור דקדוק כל מלה זרה ומורכבה / אשר בארבע ועשרים ספרים כתובה [לר' אליהו הלוי בחור, רומה אב רע“ח]. 8° קטן. ל”ח דף (שט. עמ' 936 מס' 4960/13).


בדף ל"ז שר המחבר:

"אברך לנותן / ישועת המונים / וכח ליעף / וקומם יקושה

אשר אמצני / וחזק זרועי / להשלם בדקדוק / מלאכה חדשה

וספר בביאור / דבר כל לשון זר / ומורכב ומלה / משנה וקשה

יסדתיו כתבתיו / ומסיג צרפתיו / לחוקקו נתתיו / לאחים שלשה

ליצחק ויום טוב / ויעקב לויים / אביהם אביגדור / ואמם יר[ו]שה

ונדבו רכושם / וגופם וחקקו / ויזקקו מלאכתם / בלי שום נפישה

עדי הושלמה / ונעשה ברמי / מדינה עדינה / באיי אלישה

והוחל באחד / לחדש שמו אב / ונגמר בימים / עשרה וששה

למנין יצירה / שמנה ושבעים / ומאות שתים / ואלף חמישה

אלהים לעבדו / יצו הוד וחסדו / עשות עוד ספרים / בסוד דת קדושה".


ובסוף הספר חותם יצחק ואומר:

“אמר צעיר המחוקקים החתום מטה אל נא יתמה גבר // על מה מלאכת הספר הזה איננה בתכלית היופי ב // בערך שאר ספרים נחקקו על יד המחוקקים אשר // לפנינו ביען כי החדשים מקרוב באנו במלאכה זו // ובידוע כי כל התחלות קשות גם לא הספיק לנו הזמן // לתקן צורת האותיות והנקודות כרצוננו גם ידוע כי יש // דברים וענינים השייכים למלאכה זו והם העדר // המציאות במקום הזה ואף הדברים הנמצאים פה אין // להם ערך ודמיון לאותם הנמצאים בשאר המקומות // אשר בארץ המה לכן יצא משפט הדפוס במקום // הזה מעוקל ועם כל זה מובטח אני שהספרים אשר // נדפסים אחר זה יהיו טובים ויפים מזה הרבה מאד // אמנם אמת הוא שהספר הזה מוגה ומדוייק בתכלית // ההגהה והדיוק אין ערוך אליו בשאר ספרי הדפוס א // אשר נחקקו בזמננו זה באשר הוגה על יד מחברו // המשכיל שארי כמ”ר אליהו הלוי יצ“ו והגיה מלאכת כל // יום ויום פעמים שלש עם גבר עמיתו עד שלא // יצא דבר מתחת ידו בלתי מתוקן והודפס הספר // הזה ברשות אדונינו אפיפיור ליאון העשירי יר”ה // בחדש אגושטו בשנת שבע למלכותו גם שאר // הספרים שנדפיס אחר זה אשר חברם המחבר הנז' // יהיו נדפסים ברשותו ובכוח גזרת חרמו כמבואר בכתב // חותמו הנתן על ככה הנקרא גרציה ופריבילייו // בלע“ז האלדים יגדיל כסאו ויאריך חייו לטוב לנו כל // הימים: // אמן אמן אמן // נאם יצחק בן לא”א כמ“ר אביגדור הלוי קצב מפדוא”ה // י“ץ // ונחקק בבית זואן יקומו פאזוט דמונטיקיי”ו ברומ“ה // בשוק מונטאנארי”.


ספר זה נדפס משך ט"ז יום.


2] לוח בדקדוק הפעלים והבנינים לר' אליהו הלוי בחור, רומה (תשרי?) רע"ט]. (שט. עמ' 2800 מס' 7564).

הספר הזה אבד והוא ידוע לנו רק מפני שנזכר בחרם לספר הבא ובספר הדקדוק, באסיליאה רצ“ב, ע”י שט. עמ' 2013 מס' 6591/2.


3] ספר הבחור כולל בדקדוק ארבעה מאמרים ולכל אחד שלש עשרה עקרים [לר' אליהו הלוי,

רומה תשרי רע“ט]. 8° קטן. נ”ח דף (שט. עמ' 935 מס' 4960/6).


בדף ו, א-ב כתוב לאמר6 :

“נוסח כתב הדת אשר נתן ברומי הבירה מרבניה וחכמיה // אשר גזרו והחרימו על כל איש השולח ידו במלאכת רעהו // והקורא הכתב ידעהו: // הנה שולח לכם אליהו הלוי אשר אזן וחקר אמרי נועם // אשר בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם את שני // ספריו אשר חבר בדקדוק לשון הקודש ספר ההרכה7 אשר // יכלול באור כל מלה זרה ומורכבה על פי הדקדוק והשני // ספר הבחור אשר כולל כללי הדקדוק ועקריו ורובו דברים // אשר לא קדמהו אדם בהם כי מקום הניחו לו להתגדר בו // עוד הואיל וחבר לוח בדקדוק הפעלים והבנינים לתת // לנער דעת ודרך מבוא הדקדוק בקצור כמו שאמרו חכמים // לעולם ישנה אדם לתלמידיו דרך קצרה ויען כי ידענו // האיש הזה ואת שיחו כי פי שנים ברוחו בדקדוק ובמסורת // וחבר החבורים הנזכרים בטורח ובעמל ובאבוד זמנו ימים // רבים זולת ההוצאה המרובה אשר נעשה על ככה על יד // האחים הנעימים יצחק ויום טוב ויעקב בני כמ”ר אביגדור // הלוי8 יצ“ו אשר נדבו רכושם וגופם לבא עד תכלית המלאכה // הזאת ולהדפיס את שלש אלה הנזכרים ובאלו יש // שורש פורה ראש ולעל9 // אשר ימלא לבו להדפיס גם הוא // החבורים הנזכרים או כולם או אחת מהן בדפוס יותר נאה // מזה ונמצא זה הר' אליה והאחים הנזכרים זריזים ונפסדי // לכן חצנינו נערנו להיות כנגד המשחיתים כדאיתא // בקדושין פרק האומ' עני המהפך בחררה ובא אחר ונוטלה // הימנו נקרא רשה10 ואמרי פרק לא יחפור מרחיקין מן הדג // כמלא ריצת הדג משום דיורד לאומנות חברו ואפילו לרבי // מאיר דמיירי בגד מת והדגים מתאספים וכולי אם היה (היה) // חברו פורש היה כאלו גוזל אם כן זה שטרח ועמל // מי שיורד לאומנתו הרי זה גוזל ממש ואיתא בסנהדרין // ואל אשת רעהו לא קרב זה שירד לאומנות חברו ובהיות // שספרי דפוס נעים מים אל ים לא שמנו גבול אלא גזרנו // בסתם כל מי שיודע הן שראה או שמע גזרותינו שלא יד // ידפס הספרים האלה וכל המדפיס אותם או הוא או שלוחו // יהא בכלל פורץ גדר וישכנו נח”ש והקונה ממנו בידיעה // והכרה אחרי שמעו גזרותינו יהא באלה ובשמתא וכל // ישראל יהיו ברוכים וזה יהיה עד זמן עשר שנים דהיינו // עד שנת רפ“ט אם לא שיקבל רשות מכמר אליה הנזכר או // האחים הנזכרים ויהיה הרשות בכתוב והשומע לדברינו // יתברך באלדים אמן והקונה מאלו אשר נדפסו פה רומי // על יד הר' אליה הנזכר והאחים הנזכרים יגל וישמח // ויונח במקחו ועליו תבא ברכת טוב: אמן // נכתב ונחתם יום ו' ה' תשרי רע”ט // נאום השדוד הנשלל אשר לבו בקרבו חלל זער חבריא // ישראל בן הר“ר יחיאל זלה”ה // זערא דמן חבריא שבתי ב“ר מרדכי ז”ל // נאם הקטן יוסף הגרי בן אברהם ז“ל”.


בנוגע לשם הספר אומר המחבר בסוף שירו דף א' עמ' ב':

יען לכל בחור / הוא טוב וגם בחור

ואני שמי בחור / בחור קראתיהו


4] [תפלה כמנהג אשכנז, טרין מרחשון רפ"ו]. 8°. (שט. עמ' 305–306 מס' 2058).

בסוף המעריב לשמחת תורה חותם יעקב המדפיס ואומר:

“בשעה טובה ומזל טוב נשלמתי(!) התפלה עם הפירוש בחודש מרחשון שנת אחי ורע”י אדברה נא שלום. ג' אלפים תר“ל למבול. ג' אלפים ורע”ב דור הפלגה. ג' אלפים מ“ח לביאת אבותינו למצרים. אלפים תתקי”ז ללדת משה רע“ה. אלפים תתל”ח יציאת אבותינו ממצרים. אלפים תתל“ז למתן תורה. אלפים תשצ”ז לביאת אבותינו לארץ ישראל. אלפים תרכ“ח לצמחת11 קרן לדוד ע”ה. אלפים שנ“ז לבניין בית ראשון. אלפים פ”ב לגלות עשרת השבטים. אלף תתקס“ח לראשית מלכות בבל. אלף תתק”ס לגלות יהויכין מלך יהודה. אלף תתקמ“ז לחרבן בית ראשון. אלף תתצ”ז לראשית מלכות מדי ופרס. אלף תתע“ז לבנין בית שני. אלף תתמ”ג לראשית מלכו יון. אלף תתל“ז לשטרות וחתימות חזון. אלף תרס”ג לראשי' מלכות בית חשמונאי‘. אלף תת“ס לראשית מלכות בית הורדוס. אלף תתכ”ה לאמונת הנוצרים. אלף תנ“ז לחורבן בית שני. אלף שס”ה לחתימת המשנה. תתרכ“א לחתימת תלמוד בבלי. תתק”ד לראשית אמונת הישמ[ע]אלים. ש“נ לחתימת י”ד12 הרמב“ם ז”ל: נדפס תחת ממשלת אדונינו המרקי“ז בוניפציא”ו ממונטפרט“ו יר”ה ה’ ירים הודו ויצילהו משונאיו ויברך אותו ותנשא מלכותו בימיו ובימינו תושע יהודה וישראל וישכון לבטח ובא לציון גואל וכן יהי רצון ונומר אמן: אני יעקב בן לא“א אביגדור הלוי קצב מפדואה נדפסתי (!) התפלה הזה (!) בשם נתנאל חלפן ובבתו13 וכן יזכינו ה' לעשות ספרים אחרים בשמו ובביתו כדי להרביץ תורה בישראל אמן סלה”.



  1. שטיינשניידר (= שט.) רשימת ספרי הדפוס שבספרית הבודליאנה, ברלין 1852–1862 (שם 1931) עמ'

    2901 מס‘ 8151; עמ’ 2945 מס‘ 8514; עמ’ 2920 מס' 8278. יצחק היה הקשיש וראש המדברים.  ↩

  2. יצחק קוראו בחתימתו לספר ההרכבה “שארי”.  ↩

  3. לשון הרבנים בַּחֵרֳם לספר הבחור.  ↩

  4. יצחק בחתימה לספר ההרכבה.  ↩

  5. שם. ונראים דברי ריגר ופוגלשטיין בספרם הגרמני “תולדות היהודים ברומה” ח“ב עמ' 115 באמרם כי ”גבר עמיתו" של ר‘ אליהו היה החשמן איידיאו שהמליץ בעד ספרי ר’ אליהו לפני האפיפיור והוא הוא שבקש ממנו לחבר ספרים בדקדוק העברי.  ↩

  6. נראה כי ספר זה הוגה ברשלנות ע"י ר‘ אליהו והוא מתקן כמה טעויות בסוף הספר. ואלה דבריו שם דף נח עמ’ א–ב: והנה בהיות מחוק מלאכת הדפוס שכמעט אי אפשר להמלט מבלי שיפלו איזה טעיות ושבושים כאשר ידוע לכל בעל שכל ויודע טבע המלאכה הזאת לכן אחרי אשר נחקק הספר הזה עברתי עליו שנית וקריתי ושניתי ושלשתי בו וצרפתיו צרוף אחר צרוף ומצאתי כל הטעיות בו אף כי מעטים המה…  ↩

  7. . “ההרכה” – צ"ל: ספר ההרכבה.  ↩

  8. . הרבנים השמיטו את הכנוי “קצב”.  ↩

  9. . צ"ל: לענה.  ↩

  10. . צ"ל: רשע.  ↩

  11. . צ"ל: לצמיחת.  ↩

  12. . צ“ל: י”ד והכוונה לספר משנה תורה. ובהרבה מקומות אין החשבון עולה יפה.  ↩

  13. . צ"ל: ובביתו  ↩

המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות