רקע
אברהם מאיר הברמן
המדפיסים בני חיים העליץ

(קראק ר“צ–קושטא שכ”ב)

קרקא ידועה כערש הדפוס הפולני. המדפיס הגרמני קספר שטראובה (Casper Straube) ייסד שם בית דפוס בשנת 1474 לערך. אבל ספרים עברים לא נדפסו שם עד שנת 1530. היהודים בפולין השתמשו בספרים שנדפסו באיטליה ובביהם, היינו בויניציאה ובפראג, ולא הגיעו לכלל הדפסה משלהם.

קרוב לשנת 1530 הופיעו בקראקא שלושה אחים בשם: שמואל, אשר ואליקים בני חיים העליץ, וייסדו שם בית דפוס עברי1. השם העליץ מעיד על עיר מוצאה של משפחה זו, היינו העליץ (Halicz) שעל הדנייסטר בגליציה המזרחית. והנה אין לנו ידיעות ברורות, היכן למדו האחים את מלאכת הדפוס ומאין הביאו את אותיות הדפוס ואת שאר הכלים הנחוצים למלאכה זו. אבל ניתן לשער, שלמדו את המלאכה בפראג, וגם האותיות הובאו משם. האותיות וגם דרך הסידור קרובים ביותר לנוסח פראג ומעידים עליו.

הספרים הראשונים שהבאנו ברשימתנו הם מן השנים ר“צ–רצ”א (סי' 1–3). הם ידועים לנו רק מתוך רשימה של צונץ. הספר הראשון הנמצא בידינו הוא “איסור והיתר” לר' יצחק מדורא, קראקא רצ“ד (סי' 4); בסופו חתומים שלושת האחים: “שמואל בר חיים ז”ל העליץ מחקק, אשר בר חיים ז”ל העליץ מחקק, אליקים בר חיים ז“ל העליץ מחקק”. רק עוד פעם אחת בלבד מופיעים שמות שלושת האחים ביחד, היינו בספר “מרכבת המשנה” [רצ“ה–רצ”ו], (סי' 5). החל מספר “אזהרת נשים” [רצ“ה–רצ”ו], (סי' 6) כבר אין שמו של אשר העליץ מופיע בדפוסי קראקא. אחיו, שמואל העליץ, שהה בשנת 1536 באילזא והדפיס שם באותה שנה יחד עם גיסו אליעזר ב“ר משה “תפלות מכל השנה” (סי' 9)2. בית דפוס זה על כל כליו וספריו נחרב בשריפה הגדולה שפרצה במוצאי ראש השנה שנת רצ”ז, ומאז שוב לא נזכר שמו של שמואל כמדפיס בפולין. ב“אזהרת נשים” וב“אורח חיים” ו“קערת כסף” (סי' 6, 8) נזכר אליקים העליץ לבדו או יחד עם אחיו שמואל.

הספרים שנדפסו בדפוס בני העליץ, ספרי שימוש וספרים ביהודית־אשכנזית, מעידים על חוש מסחרי מפותח שניחנו בו המדפיסים, אבל נראה שיהודי פולין העניים לא יכלו לפרנס בימים ההם בית דפוס גדול, ולספרים הללו לא היה כנראה שוק גם מחוץ לפולין. משום סבות בלתי ידועות לנו, שמא משום סבוכים כספיים שהיו גם להבא מנת חלקם, המירו האחים את דתם בשנת 15373. אתם המיר את דתו גם אחד מקרוביהם4. אחרי המרתם נקראו בשמות: אנדריאס (שמואל), יהניס (אליקים) ופאול (אשר)5. מיד פרצה בקרב היהודים התנגדות חמורה לקנית ספרי שלושת האחים המומרים. האחים פנו בבקשה למלך זיגמונט הראשון שיוציא צו ליהודים באיסור חמור, שלא יקנו את ספריהם אלא מדפוס בני העליץ. הצו הוצא, ובני העליץ קיבלו מונופולין על כל הספרים העברים בפולין; אף נאסר ליהודים להביא ספרים שנדפסו מחוץ לפולין. הצו לא הועיל הרבה, והיהודים לא קנו את ספרי המומרים, ומה שהיו מוכרחים לקנות השתדלו להשמיד. דבר זה גרם להרעת מצבם הכלכלי של האחים וקשייהם הכספיים הלכו וגדלו. בשנים רצ“ח–ש' הוסיף יהניס העליץ להדפיס ספרים שונים (10–18, שמו נזכר בסי' 11–10, 17/18 שנשארו לנו), אבל גורלם היה כגורל קודמיהם: היהודים סירבו להכניסם לבתיהם והשתדלו להשמידם. ונראה שהצליחו בכך וכולם הם כיום יקרי המציאות, ואחדים מהם אפילו אוניקה. הסַדָרים היהודים שעבדו בבית הדפוס השתדלו לרמוז על מוצא הספרים, והיה בכך משום אזהרה לקונים. ב”מחזור כמנהג פולין“, קראקו [רצ”ח–רצ"ט] (סי' 11), נאמר: “סליק תפלת היהודים אשר יקראו מגזור נדפס על יד יהניס העליץ בקראקו הבירה”. והדברים מדברים בעדם.

במצוקתם הכספית ביקשו המומרים מאת המלך, שיוציא צו חדש, שיהודי קרקא ופוזנא חייבים לקנות את כל אוצר הספרים של האחים בני העליץ. הצו ניתן ביום 31 בדצמבר שנת 1539, ומתוך הרשימה, שהותקנה על יסוד צו זה, אנו יודעים מה היו הספרים שבבית הדפוס (סי' 10–17) וגם כמה טפסים מכל אחד נמצאו במחסן המדפיסים6. שלא כדעת מ. בלבן, הסובר כי חלק מן הספרים היו דפוסי פראג ואילזא, סבורני כי כל הספרים הנזכרים ברשימה הנ“ל היו תוצרת בית דפוסם7. לכן רשמתי גם את אלה ברשימתי, בתוספת כוכב (סי' 12–16), אם כי לא נשארו בידינו. כל הספרים, ערכם נאמד ב־1600 זהובים פולניים, וקהילות קראקא ופוזנא ביקשו בטענת חסרון כיס, לצרף לחיוב הקנייה גם את קהילת לבוב, שלוש הקהילות הללו שילמו את הסכום הנ”ל במשך שלוש שנים, ולספרים עצמם ביררו מיתה יפה.

יהניס הדפיס בשנת 1540 שמונה ספרים לועזיים8, וספרים עברים לא הדפיס עוד. לאחר מכן מופיע שמו בדפוס רק בשנת 15619. אחיו פאול (= אשר) העליץ נעשה מסית ומדיח והדפיס בשנת 1541 "דאס נויי טעסטימענט (סי 19), ובשנת 1543 בהונדספלד ((Hundsfeld את Elemental oder lesebüchlen (סי' 20). הראשון נדפס לשם העברת יהודים על דתם, והשני כדי ללמד את הנכרים לקרוא אותיות עבריות. לוקאש העליץ (Lukasz Halicz), שהדפיס ספרים בפוזנא בשנים 1578–1593, היה כנראה בנו של פאול העליץ.

היחיד מבין האחים, שחזר לדת אבותיו, היה שמואל. הוא בא בשנת 1550 או סמוך לה לקושטא, ועם שובו ליהדות שב גם למלאכת הדפוס10. עניין שובו ליהדות עשה רושם חזק בקושטא. האנס דרנשוואם (Hans Dernschwam), פקיד חשוב בשירותו של אנטון פוגר (Anton Fugger), רשם ביומן מסעיו11, כי הכיר בקושטא קרוב לשנת 1552 גר בשם שמואל, שמוצאו מקראקא12, ואין ספק, שהכוונה לשמואל העליץ, שחזר ליהדות, שכן חתם את שמו בספריו, דפוסי קושטא.

בספר הראשון שהדפיס שמואל בקושטא, “ארבעה ועשרים” [רק תורה], קושטאנדינא [שי“א–שי”ב], (סי' 21), רמז על מאורע זה ואמר עם הספר:“אמר שמואל, אל תקרי שמואל אלא שבואל, ששב לאל. אחרי שובי כי נחמתי, אמרתי זה ינחמני ממעשי ומעצבון ידי. אודה ה' בכל לבב בסוד ישרים ועדה, על התורה ועל העבודה…”. וכן יש לדעתי גם בספרו השני, “מעשה יהודית”, שם, שי“ב–שי”ג (סי' 22) רמז לדבר, שחזר ליהדות. ספרו השלישי שנדפס בקושטא היה “שערי דורא”, שי“ג (סי 23), הוא הספר שהדפיסו שלושת האחים ביחד כבר בשנת רצ”ד ושנדפס בינתיים גם בוויניציאה בשנת ש“ח. ברם יש במהדורה חדשה זו שינויים רבים לגבי שתי המהדורות הקודמות. גם בספר זה יש רמז לשובו ליהדות בפרט “שוב”ה אלי כי גאלתיך”.

בנו של שמואל, חיים, נזכר ב“ספר שני מתשובות שאלות ומחדושי מסכת שבועות מהחכם השלם כמהר”ר יוסף ן' לב“, קושטאנדינא שכ”ב (סי' 24). אז כבר לא היה שמואל בין החיים, שהרי בסוף הספר נאמר: “נשלם על ידי הצעיר חיים בכ”ר שמואל אשכנזי ז“ל”. חיים הוא האחרון ממשפחת המדפיסים בני העליץ הנודע לנו בשמו, ומסתבר שבא לקושטא יחד עם אביו.

כבר נאמר למעלה, כי רוב ספרי דפוס בני העליץ, שנדפסו בקראקא, נשמדו, ואלה שנשארו מהם, הם יקרי המציאות עד מאד. לכן רשמתי גם ספרים שאינם כיום בנמצא, כשאין סיבה לפקפק במוצאם מבית דפוסם של בני העליץ, על פי רשימות מהימנות, על פי רמזים בתוך ספרים ועל פי אותה רשימה של אוצר ספרי דפוס העליץ שנערכה לשם מכירת הספרים לקהילות קראקא, פוזנא ולבוב13. ואלה סומנו, כאמור, בכוכבים. שאר הספרים, ובתוכם אוניקה, רשמתי מתוך ראייה.


ואלה הם הספרים שנרשמו ברשימות כדפוסי קראקא ובטעות יסודם:

1.ספר המבקש, לר' שם טוב פלקירא, קראקא ש"ה (רשימת אסימני כרך א סי' 321).

2. מלחמת החכמה והעושר, לר' יהודה אבל שבתי, קראקא ש"ו (בן־יעקב, עמ' 333, סי' 1324).

3. משניות עם פירוש רבינו עובדיה מברטנורא, קראקא ש"ב (בן־יעקב, עמ' 380, סי' 2464).

4. נפתולי אלהים נפתלתי" לר' נפתלי טריויש, קראקא ש"ו (בן־יעקב, עמ' 401, סי' 256).

נראה שלפני הרושמים היו אכסמפלרים לקויים בחסר וייחסו אותם לדפוסי קראקא מן השנים הללו, או שרשמו את הספרים מתוך רשימות מטעות.

להלן נביא רשימה ביבליוגרפית של הדפוסים שיצאו מתחת ידיהם של האחים בני חיים העליץ.


 

הספרים שנדפסו על ידי בני חיים העליץ    🔗

*1] חמישה חומשי תורה. קראקא ר"צ – 1530. 2°.

צונץ ב“אוצר הספרות” כ"א (1887), עמ' 4.


*2] טור יורה דעה [לר' יעקב ב“ר אשר]. קראקא ר”צ–1530. °4. באותיות רש"י.

צונץ ב“אוצר הספרות” כ"א (1887), עמ' 4.


*3] הגדה של פסח. קראקא רצ"א – 1531. 4°.

צונץ ב“אוצר הספרות” כ"א (1887), עמ' 4.


4] [איסור והיתר לרבי יצחק מדורא]. ספר נאה אשר מעולם לא נדפס עם הגהות וחדושי' מלוקטי' מסוקלי' ומעוזקה בלתי היות בו חסור או יתור והנה מתי' אסורים פוקח עורים כי יפלא מהם דבר בין דם לדם בין נוג“ע לנוג”ע דברי רבו“ת נדפס על ידי האחים הנרשמים. [קראקא רצ”ד– 1534. ° 4.

גליון א־ה, כ“א: 8 דפים; גליון ו: 4 דפים, (= 44 דף). הטכסט באותיות מרובעות וההגהות באותיות רש”י.

בסוף בספר:

שבח והודיה לאדון המציאות אשר אמץ זרועותינו והגיענו לסיים איסור והית' שיסד מורינו הרב רבינו יצחק מדורא זל. וניתוסף לזה כמה וכמה חידושים בהגהות אשר שקלו וטרו רבותינו מחברי תורתינו הקדושה זל אשר ימצא הקורא בו כל חשקת רצונו גם מדויק לפי אמץ הכח בכל היכולת נשלם היום יום ד כח לחדש אייר רצ“ד לפ”ק על ידי האחים הנקובים בשמותם

    שמואל בר חיים זל העליץ מחקק   אשר בר חיים זל העליץ מחקק   אליקים בר חיים זל העליץ מחקק.

שטיינשניידר, עמ' 1105, סי' 5341/1.


5] [מרכבת המשנה לר' אשר אנשיל. קראקא רצ“ה­רצ”ו; 1535–1536]. 4°. (88 דף).

המלים העבריות באותיות מרובעות מנוקדות; תרגומן היידי ומראה המקום באותיות צו"ר.

בראש הספר [העמוד הראשון חלק]:

די ווייל עס גימייניקליך איז גיווארדן דס מן אלי ורבוגני זך אונ' ביכר אן טאג ברענגט צו דויטש אורזך דס איין איקליכר גימיינר מאן מג וויסן דונקט מיך גוט דס מן אויס דיזם בויכליין מאג לערנן דס גנץ עשרים וארבע גנץ דויטש.

דף ט' ב [הערה על מלת הקשר “את”]:

אלה לא הראיתי להם מקו' מחצב' יען כי הוא רק הקשר מלה במלה שלאחריו ונמצאת לרוב בכל המקר' וגם הספר יאיר נתיב המראה מקום לכל מלות הבאות בתור' לא יראה מקום לכל מלה ואף כי אני הוספתי אותן להראות מקו' למלת הדבק לשלמת המלאכה אכן במקו' הזה משכתי ידי לרוב הטורח עד כי ירחיב י“י לנו אי”ה.

בסוף הספר [הסימן הוא יצחק בר מנחם]:

יתעלה שמו ויתברך זכרו / צוה על עבדיו ויקם דברו / חבור נאה מקרוב בא לדפוס נחמד למראה כי טוב פריו / קולו ברמה נשמע מרכבת המשנה אשר לקונקרדשיו / ברם כך נקרא שמו מפני שמורכב משתי הלשונות הלא כפטיש יפוצץ סלה וכאש דברו / נחמה ומשיבה נפש הוא לעינים עורות ולתועה בדרך דרך סלולה יורה ולא לצאת עוד לקראת הנחשים והעקרבים דרך המדברה. לכן חזקו וקנו ספרי ולא כסף כי טוב סחרו מכל סחורה נאם צעירי המחקקי'

    שמואל בר חיים זל העליץ   אשר בר חיים זל העליץ   אליקים בר חיים זל העליץ.

שטיינשניידר, עמ' 337–338, סי' 4423/1. –על הספר ועל המחבר עי' J. Perles, Beiträge z. Geschichte d. hebr. u. aram. Studien, München 1884, p.117–120;. וגם מאקס עריק, די געשיכטע פון דער יידישער ליטעראטור פון די עלטסטע צייטן ביז דער השכלה־תקופה, ווארשע 1928, עמ' 209. – מהדורה שניה, בשם “ספר של רבי אנשיל” קראקא שמ"ד–1884.


6] אזהרת נשים נדה חלה הדלקה לר' דוד כהן. קראקא רצ“ה–רצ”ו; 1535–1536]. 16°. (38 דף).

דף א, ב: סמל העיר קראקא.

דף ב, א:

למען דעת כל עמי הארץ, גודרי גדר עומדי פרץ, ראשים לשבטים וזקנים, קדמיי דוד הקטן מאחיו הכהנים, הובאו שני ספרים הועתקו מלשון עברי ללשון אשכנז לתועלת אזהרת נשים נדה חלה הדלק' והושמע לאזני שהאחד תיקן הגאון מהר“ר יודא מינץ ז”ל והשיני תיקן הגאון מהר“ר שמואל ווירמס י”ץ וראיתי בשניהם שמה שגילה זה לא גלה זה ומה שגילה זה לא גילה זה אמרתי כדי לזכות בהן רבים לחברם יחד להיות שניהם מצוים ביד כל אחד ואחד ואתפלל להשם יתברך ית' להצילני משגיאות ומהנה אתחיל ואומר:

יהי שם יי מבורך מעתה ועד עולם, אשר קדשנו במצותיו והבדילנו מן התועים וצונו שלא להטמא בשום טומאה, אך היות בטהרה ובקדושה שנאמר ‘קדושים תהיו כי קדוש אני’. גוט ית' זיי גילובט אוימר אונ' איביק דש ער הוט גיהייליקט אונש מיט זיינן גיבוטן אונ' הוט אב גישיידן אונש בון דען בולקרן אונ' הוט גיבוטן אונש צו ניט ור אונרייניגן אין קיינרלייא אונרייניקייט נורט צו זיין ריין אונ' הייליג אז דא איזו וארן גיזאגט אין דער תורה הייליק זולט איר זיין ווען הייליק בין איך גוט ית'.

בסוף הספר:

דאש בויכל הוט גימאכט מהר"ר דוד כהן אונ' הוט עש גימאכט מדברי הפוסקים אונ' אויך בויר זיך גינומן עטליכי בויכליך די וואר גיוועזט זיין אונ' הוט גזעהן דז אין איין שטיט דז אין דעם אנדערן אויס גיבליבן ווער, אונ' אויך ווידר אין יענם ויל דינים שטין די אין דעם אנדרן ניט שטין, אונ' הוט עש אלז צו הויף גיהעפט צו גרויסן נוץ בנות ישראל דש די רעכט אום גין מיט אירן מצות ווען אין דען אלטן גישריבן בויכליך ויל אסור שטיט דז מותר איז, וכן להיפך, אונ' איז אסור כרת אוי' די עבירה, אונ' איין קינד דש בון איינ' זולכן ורויאן קומט די מיט איר צייט ניט ווייס אוים צו גין, דער הייסט איין בן הנדה אונ' דרום הוט ער זיך גימויט דז עש תהלה לאל נוימר גישעהן זול, אונ' הוט איטליכן דין אויס גיצוגין דש ער זול לויטר שטין וועלכס אסור אודר מותר איז, אונ' הובן עש ואלענט היום יום ד כד לחדש אייר פה בקק קראקא הבירה על ידי האחים

    שמואל בר חיים זל העליץ מחקק   אליקים בר חיים זל העליץ מחקק

אוניקום בספריית שוקן, – לסימנים 6–8 השווה Almanach des Schocken Verlags auf P das Jahr 5695, Berlin 1934, p. 129–133 ונדפסו שם גם ארבע פקסימיליות.


7] אורח חיים, ההנהגה, לר' אשר בר יחיאל. קראקא, רצ“ה–רצ”ו; 1535–1536]. °16. (38 דף).

ההנהגות (בעברית) מנוקדות כולן והן מסומנות במספרים א–קלב.

בשער:

דען מוסר אונ' הנהגה ווי זיך איין מענש הלטן זול, די הוט גימאכט הרב רבינו אשר זכר צדיק לברכה דעם רבינו יעקב ואטר, דער די ארבע טורים גימאכט הוט, אונ' דער עש ניט אלש ור שטין קאן אין לשון הקודש דא הוט ער עש הויפש וואל מפורש טויטש דש איין איטליכר ווישן זאל וואש ער טון זול, אונ' וואו בויר ער זיך זול הויטן דש ערש ניט טון זול אונ' אויך איין הויפשן מוסר דער הייסט קערת כסף דען הוט גימאכט רבי יוסף בון פרפריינא אונ' הוט עש גישיקט זיין זון אז נון אין זיינר הקדמה שטיט.

דף א, ב:

סמל העיר קראקא.

דף ב, א [בתוך מסגרת]:

ההנהגה אשר תכן הרב רבינו אשר ז’צ’ל' אבי רבינו יעקב בעל הטורים ז’צ’ל'.

דף ג, א [בתוך מסגרת הפוכה]:

אורח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה.

בסוף הספר:

נחקק פה בקק קראקא על יד הצעיר אליקים בר חיים זל העליץ מחקק.

אוניקום בספרית שוקן. – החיבור קערת כסף הנזכר לא נדפס כאן, ומסתבר שנדפס לחוד, ראה את הסימן הבא.


*8] [קערת כסף דען הוט גימאכט רבי יוסף בון פרפריינא אונ' הוט עש גישיקט זיין זון.

קראקא על יד הצעיר אליקים בר חיים זל העליץ מחקק]. °16.

נזכר בסימן הקודם.


*9] תפלות מכל השנה באותיות גדולות. על ידי המחקקים הר' שמואל ב"ר חיים העליץ

וגיסו הר' אליעזר ב“ר שלמה. אילזא רצ”ו [1536].° 4

שטיינשניידרSupplementum, עמ' 488, סי' 306, על פי “אוצר הספרים” לבן יעקב,

עמ' 661, סי' 753. ועי' ל. לווין 458p. 79, MGWJ.


10] הטור הראשון והוא הנקרא אורח חיים [לר' יעקב בר אשר]. נדפס על יד יהניס העליץ

פה בקראקא הבירה רצ"ח–1538. °4.

באותיות רש"י.

שטיינשניידר, עמ' 1187, סי' 5499/23.


11] [מחזור כמנהג פולין עם פירוש קצר]. קראקו [רצ“ח–רצ”ט; 1538–1539]. °2.

גליון א: 10 דפים, גליון ב–יג, כ"א: 8 דפים, גליון יד: 6 דפים (= 112 דף).

בסוף הספר:

סליק תפלת היהודים אשר יקראו מגזור נדפס על יד יהניס העליץ בקראקו הבירה.

אוניקום בספריית שוקן. החלק הזה הוא חלק שני מן המחזור, שכן מספרי הגליונות מתחילים בו באות Q. צילום הדף האחרון: Soncino-Blätter, III, 1 (1929), p. 37.


*12] זמירות [קראקו רצ“ח–רצ”ט; 1538–1539]. °4.

על פי רשימת ספרי העליץ שיהודי קראקא הוכרחו לקנותם, עי' Soncino-Blätter, III, 1 (1929), p. 4, 43.


*13] זמירות. [קראקו רצ“–רצ”ט; 1538–1539]. °4.

על פי הרשימה הנזכרת בערך 12.


*14] יוצרות כמנהג פולין. [קראקו רצ“ח–רצ”ט; 1538–1539]. °2.

על פי הרשימה הנזכרת בערך 12. אפשר שהכוונה ל“מחזור”, ערך 11.


*15] מנהגים. [קראקו רצ“ח–רצ”ט; 1538–1539].

על פי הרשימה הנזכרת בערך 12.


*16] סליחות כמנהג פולין. [קרקא רצ“ח–רצ”ט; 1538–1539]. °2.

על פי הרשימה הנזכרת בערך 12.


17] הטור השיני והוא הנקרא יורה דעה [לר' יעקב בר אשר]. נדפס על יד יהניס העליץ ובסיוע יוסף קורציוס מגלונא גדול פה בקראקא הבירה רצ"ט [1539]. °4.

באותיות רש"י.

גם יוסף קורציוס היה מומר. באכסמפלר הבודליאנה נמחק שמו. – שטיינשניידר עמ' 1189 סי' 5499/32.


18] [פסקים לר' שכנא. קראקא, לפני שנת ש' – 1540]. °.4.

(7 דפים).

בשער:

פסוקים שחבר וארג ורקם בקרסי זהב מופז האחד המיוחד בתוך עדת יעקב ההולך ונושא דגל מחנה ישראל הגאון ראש גלותינו הנר המערבי המשמש ביום ובלילה כבה מהרר שכנא יצו' על עניין קידושין ובפרט על קידושי' כמר משה בן השר הרופא המומחה כמר' שמואל לועזי יזייא' שקידש מר' בריינדל בת המנוח המכונה הענדל מקראקו ובכאן הראה מתוך פלפול הגדול שהם קידושין גמורים ושכל בני ישראל יהיו מוזהרים בה כי היא אשת איש של כמר משה הנל‘. ומי שרוצה לראות כתיבת יד וחתימתו של הגאון הנל’ יבא וילך אל כמר' משה הנל' וימצא בידו כל חפצו. נדפס פה קראקו הבירה על ידי יהניס העליץ.

בסוף החוברת:

פסק של רבי שכנא יצ’ו.

אוניקום בבריטיש מוזיאום. צדנר, עמ' 695.


19] דאס נויי טעסטימענט דאס דא ווערט גינענט עבייעליאון דאס אישט אויף דוייטש איין וראליכי באטשפט גלייך ווי אים עבירייעשן בשורה טובה Gedrukt zu Krokau durch Paul helic im Jar M. D. XXXX. °4.

הדפסת הספר נגמרה בשנת 1541. אין כאן תרגום חדש אלא טראנסקריפציה מתרגומו של לותר, ומשונה הדבר, כי הספר הוקדש לבישוף הקראקאוי Gamrat, שהיה קאתולי, ונתפרסם לכאורה לשם מיסיון קאתולי. עי' Soncino Blätter הנ"ל, עמ' 7–9. צלומים: שם עמ' 38–40.


20] PAUL HELIC, Elemental oder lesebüchlen, daraus meniglich mit gutem Grund underwisen wird, wie man deutsch büchlen, Missiven oder Sendbrive, Schuldbrive, so mit hebräischen und jüdischen buchstaben geschrieben wurden… lessen und verstehen sol… Hundsfeld 1543. 8°.

M. Brann, Geschichte der Juden in Schlesien V, p. 171; Soncino Blätter, III, 1, p. 9.


21] ארבעה ועשרים ספרי הקדש שלמים, בנקוד ובטעמים, מדויקים ותמימים, נדפסו פה קושטנדינה אשר תחת ממשלת המלך האדיר שולטן סולימן ירום הודו ותנשא מלכותו בבית הצעיר שמואל ב' כ' ר' חיים אשכנזי העליץ ז“ל. [שי”א–שי"ב; 1551–1552]. °2. (200 דף).

רק התורה. מסתבר שהמדפיס לא הצליח במפעלו ונביאים וכתובים לא נדפסו.

בעמוד השער:

אמר שמואל אל תקרי שמואל אלא שבואל ששב לאל, אחרי שובי כי נחמתי אמרתי זה ינחמני ממעשי ומעצבון ידי, אודה יי בכל לבב בסוד ישרים ועדה, על התורה ועל העבודה, תורת יי תמימה משיבה נפש צור תעודה, מאירת עינים, וזה שער השמים, באור ר’ש’י' ז"ל מאור הגולה, נודע שמו בשערים לשם ותהלה, בכל שערי ציון המצוינים בהלכה, שם שם לו חק ומשפט וערך מערכה, מאיר לארץ ולדרים, בדבריו הישרים, מפנינים יקרים, אמרתי הנה באתי על עסקי תורה באתי להיות חוקק בעט ברזל ועופרת ארבעה ועשרים ספרי הקדש בנקודים ובטעמי' מוגה ומדויק כיד יי הטובה עלי עם באור ר’ש’י' ז’ל ה’ה' להגדיל תורה ולהאדיר ישוטטו רבים ותרבה הדעת, אחרי ראי הגם הלום ראיתי הארבעה ועשרים הגדול אשר הודפס בויניזייא מוכתר ומעוטר בתלמידי ונטלי כוס ישועות ברכת [יי אש]א מכמה מיני מפרשים והתרגום והמסורת אשר סביבו האירו פני תבל והארץ האירה מכבודו והודו הוד והדר לפניו, אין ערך לפניניו, וכל חפצים לא ישוו בעיניו, הלא זה גן בעדן מקדם בו עץ החיים ועץ הדעת. אחרי הודיע אלהים אותי את כל זאת שמתי פני כחלמיש ואדע כי לא אבוש אחור לא נסוגותי כי ידעתי ליוקר ערך ארבעה ועשרים הגדול כי רב הוא חדלו בישראל חדלו כמה וכמה אשר לא השיגה ידם ומאודם לקנותו אמנם זה אשר נחל בעזרת הש' ית' אם אין בו יתר שאת ויתר עז במפרשים רבים כאשר בגדול מ’מ' למסתפק בהכרחי יוכל להסתפק במשען לחם ומשען מים ולא ירגיש בפזור כי הוא מועט ופתאום יבא אל היכלו, כבוד אומר כולו, ומי שלא יהיה ספר זה מצוי אצלו, כאלו אין פתו בסלו, ובראותי יקר תפארת גדולת הספר ומהללו, כי נפל בנעימים חבלו, אשירה נא שירת דודי לכרמו, שיר השירים אשר לשלמה:

    קנה חכמה עשה לך רב וחבר

    בארבעה ועשרים הספרים

    ודע כי אין כמו ר’ש’י' מחבר

    בכמות קט ורב איכות דברים

    דבורים הם בנר מצוה ותורה

    עלי אפנם כזוהר מזהירים

    פקח עיניך ראה טעם ונקוד

    בדיוק רב הלא המה סדורים.

אוניקום ברשות הספרייה הלאומית בפאריס סי' Rés. A2490 . שטיינשניידר, עמ' 25 סי' [131], ל. לווין, 458 p.,(1935) 79 MGWJ. [הנני מודה לפרופ' ח. שירמן, שבדק עבורי את הספר וגם רשם את מספר דפיו].


22] מעשה יהודית, נדפס פה קושטנטינא רבתי אשר היא תחת ממשלת אדונינו המלך שולטן

שוליימאן ירום הודו על יד צעיר המחקקים שמואל בר חיים העליץ זלה“ה אשכנזי [שי”ב–שי"ג;

1552–1553]. °16.

(18 דף).

מעבר לשער:

אמר המעתיק משה מילדונאדו מצאתי מעשה יהודית כתוב בלשון לטין אצל הגוים אמרתי להעתיקו ללשונינו הקדוש למען דעת צדקות יי אשר הפליא חסדו לנו בעיר מצור ומצוק ואף על פי שמצאתי בו קצת שנויים מסגנון המדרש שהזכיר רש“י והר”ן ז"ל בפרק במה מדליקין לא נמנעתי מפני זה מלהעתיקו כי ידעתי זה דרך המזכירי' בספרי הזכרונות דברי הימים שאין דברי כלם עולים בסיגנון אחד, הצד השוה שבשני הספורים לזכור חסדי יי כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו למיחלים לחסדו עיני בנאמני ארץ לכף זכות תדינוני ואם תמצאו בו דבר טוב וישר תנו כבוד ליי אלדי ישראל ואם תמצאו בו שגיאה או טעות תתלו החסרון בי כי קצרה ידי ולשוני, ולשוני תהגה צדקת חוקת תורת יי תמימה משיבת נפש עדות יי נאמנה מחכימת פתי. ולמשופטי אתחנן יעשה עמנו אות לטובה יראו שונאינו ויבושו יחזו אויבינו ויכלמו ואנחנו בשם יי אלהינו נזכיר.

אוניקום בספריית שוקן.


23] שערי דורא [= איסור והיתר] לר' יצחק מדורא. קושטנדינה שי"ג–1553. °,4. (56 דף).

דף א, א חלק.

דף א, ב:

הקדמה, כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל, אמר יצחק [אלחכים]… וזה היה סיבה להעיר לבי להדפיס ספר קטן הכמות גדול הערך והאיכות חברו הרב רבי יצחק מדורא ז"ל וחלקו לעשרה שערי' בענין איסורי מאכלות והגהו' שבו והלכת נדה, ויולדה וטבילה ועשיתי לו הקדמ' זו במבוא שער לבא בפתחי שערי צדק… ואני בעניי הוספתי עוד הגהות בהלכות נידה גם הלכות חלה בקצרה ומצות הדלקת נר שבת בסימני פרטיהם כי גם זה מצרכי תיקון והכשר הבית הוא.

דף ח, ב [בסוף המפתחות]:

ואברך את יוצר[י] וקוני אשר עזרני והגיעני לבא לרשום בעט ברזל חקוק בכתב מודפס חבור שערי הרב רבינו יצחק מדורא…

דף מז, ב [בראש “הלכות נדה שחבר הר' יצחק מדורא זצ”ל"]:

הנה זוגתי הפצירתני לכתוב לה הלכות נדה ואפרשם בקוצר בכ"ח דיניל [הדברים הללו חסרים במהדורות האחרות].

בסוף הספר, דף נו, א:

להיות ידוע אצל יודעי דרך המדפיסים שבקושי אפשר להם להמלט משגיאות באותיות ובתיבות בעת ההדפסה ויען כי לפעמים ימשך מהטעיות ההם להבין הדב בהפכו והתיקון בהם קודם ואחר המלאכה על השלימות גם באותיות עמעט אי אפשר לכן מה שהיה באפשרות תקנתי בעצמי ובממוני להקל מעלי עול החוב המוטל עלי לעשות לבלתי עברי על מה שאחז"ל בפרק ב' דכתובות בפסוק ואל תשכן באהליך עולה זה המשהא ספר שאינו מוגה מן הטעיות שבו…

דף נו, ב:

הנה נשלמו דיני הרב רבי' יצחק מדורא שחבר בהלכות איסורי מאכלות ונדה וגם הלכות חלה והדלקת נר שבת שחברתי גם אני הדל דך ונדכה, לרחמי השמים מיחל ומחכה. והיתה השלמת הדפסתם יום כ“ד לחדש שבט שנת שוב"ה אלי כי גאלתיך [שי”ג] פה קושטנדינה אשר תחת ממשלת אדוננו המלך סולטן סולימן יר“ה ותנשא מלכותו אכי”ר והוא יתברך יזכני להשלים החבור שאני עסק בו ולהדפיסו לזכות בו את הרבים אמן. נאם הצעיר

                        יצחק בן הח“ר שמואל אלכים זלה”ה.

נדפס על יד הצעיר שבמחוקקים

                        שמואל ב“ר חיים העליץ זלה”ה.


החיבור המוזכר כאן הוא כנראה זכרון תורת משה, קושטנדינא שי“ג – שי”ד; 1553–1554. שטיינשניידר עמ' 1105–1106 סי' 5341/4.

מהדורה זו שונה בנוסחה מן המהדורה הראשונה סי' 4, וכן מן המהדורה השנייה, שנדפסה על פי כתב יד אחר, ויניציאה ש"ח–1547.

24] [שאלות ותשובות ר' יוסף ן' לב. ח“ב. קושטנדינא שכ”א–שכ"ב; 62–1561]. °2.

172 דף.

בשער:

ספר שני מתשובות שאלות ומחדושי מסכת שבועות מהחכם השלם כמהר“ר יוסף ן' לב נר”ו צוה לנו להדפיס' בהיותו בקוסטנדינא בחברת מעייני' ותיקין יודעי דעת ומביני מדע חברים מקשיבים לקולו בישיבת הגברת המעטירה עטרת היחס והחסידו' והגדולה מרת גרסייא נשיא יגדיל השם הצלחת מעלתה והצלחת חתנה השר הנעלה דון יוסף נשיא יזיי“א. ואנחנו המדפיסים התחלנו במלאכ' נעזר אל נאזר בגבורה שנת השגי”ח ממרום קדשו ליצירה נקדמה פניו בתודה יגמור בעדינו ומעשה ידינו כוננה עלינו אכי"ר.

בסוף, דף 163 עמ' ב:

עד הנה הגיע שיעור הדפסת הספר המפואר הלז חבור תשובות הרב המובהק כמהר“ר יוסף ן' לב נר”ו והשבח לאל ית' וההודאה לשמו אשר עזרנו החיינו וקיימנו להחל ולגמור. והיתה השלמתו היום יום ד' ט“ו לחדש שבט שנת ומלאו את הארץ וכ’ב’ש’ה' ליצירה [שכ”ב–1562] פה קושטנדינא רבתי אשר היא תחת ממשלת אדונינו המלך הגדול שולטן שוליימן ירום הודו ותנשא מלכותו בימיו ובימינו תושע יהודה וישראל ישכון לבטח אמן וכן יהי רצון ונאמר אמן.

נשלם על יד הצעיר חיים בכ“ר שמואל אשכנזי ז”ל.

שטיינשניידר עמ' 1503 סי' 5948/2. – חלק ראשון של שו“ת מהר”י ן' לב יצא לאור בקושטנדינא חש“ד [ש”כ–שכ“ה; 1560–1565?]. חלק שלישי – קושטנדינא של”ג–1573. וחלק רביעי – ויניציאה שס"ו– 1606.



  1. חומר ארכיוני חשוב ביותר לחקר תולדות המדפיסים בני העליץ פרסם מ. בלבן ב–Soncino–Blätter, כרך ג

    (1929), עמ‘ 1–9; 36–44. ועי’ גם מ. בלבן, “יידן אין פוילן”, ווילנע 1930, עמ' 183–195. ודברי מבוססים

    בעיקר על מחקריו של בלבן; 168 –172.,(1910) V M. Brann, Geschichte der Juden in Schlesien.; ח.

    ד. פרידברג, תולדות הדפוס העברי בפולניא, אנטוורפן תרצ"ב, עמ' 1–3; Jahr 5695, Berlin 1934–1935, p. 129–133 Almanach des Schocken Verlags auf das  ↩

  2. דפוס עברי נוסד באילזא בשנת 1530, ובאותה שנה נדפסו שם חמישה חומשי תורה על ידי דוד ב"ר יהונתן

    וחיים ב“ר דוד שחור, ראה קרית ספר, כרך ל”א (תשט“ז–תשי”ז), עמ' 491–490. יש שמזכירים גם חומש עם

    תרגום אונקלוס ופירוש רש"י שנדפס על ידי שמואל העליץ באילזא בשנת 1535, השווה כאן עמ' 149–166,

    אלא שנראה לי שהמכוון הוא לחמשה חומשי תורה, אילזא ר“צ, ראה קרית ספר כרך ל”א (תשט“ז–תשי”ז), עמ'

    490, סי' 7.  ↩

  3. מ. בלבן רואה סיבה להמרתם בהתגברות הקנאה הדתית בפולין בימים ההם, שהביאה גם יהודים אחרים

    לשמד. אבל מסתבר יותר, כי עמדו בפני קשיים להמשכת מפעלם ורצו לסלקם בהמרה.  ↩

  4. בדומה לאחד האחים נקרא גם שמו לאחר ההמרה: אנדריאס.  ↩

  5. התאמת השמות הנוצריים לעבריים היא רק בדרך השערה בלבד. לדעת בלבן הפך שמואל לפאול, אשר

    לאנדריאס ואליקים ליהניס. גם בראן זיהה את אנדריאס באשר.  ↩

  6. עי‘ בלבן, Soncino–Blätter, כ"ג, עמ’ 4 ועמ' 43. במחסן היו 800 מחזורים, 800 סליחות, 500 טורים, 400

    יוצרות, 300 מנהגים, 200 זמירות בתבנית גדולה, 300 זמירות בתבנית קטנה.  ↩

  7. בלבן, שם שם. וטעמי ונימוקי עמי: לוּא היו הספרים ספרי בית דפוס שאין עליו חשד, לא היו היהודים מתנגדים כל כך לקנייתם ולא היו מחרימים אותם. ועוד, הספרים הללו הם ספרי שימוש בדומה לסוג הספרים האחרים שנדפסו על ידי בני העליץ. גם במספר האכסמפלרים הגדול של כל ספר וספר יש לראות יסוד להנחה שהם מדפוס משפחת העליץ.  ↩

  8. ובתוכם:Tory (Geoffroy), Aediloquium seu Disticha, Krakow 1539, 4°. 20 p.

    בסוף הספר: Impressum cracowice per Joannem Halycz neochristianum Anno M D XXXIX. בשנת 1961

    דרשו בשביל הספר 375 דולר.  ↩

  9. בלבן, שם, עמ' 6–7.  ↩

  10. ש. רוזאניס אומר ב“דברי ימי ישראל בתוגרמה”, חלק ב, עמ' 193: “בפרק ההוא היה בקושטנדינא גם מדפיס אחר יצחק אלחכים, משנת ש”י עד שנת שי“ג. המגיה ומסדר האותיות היה שמואל חיים אשכנזי, החותם גם כן שמואל חיים העליץ”. הכוונה היא כמובן לשמואל ב"ר חיים העליץ.  ↩

  11. היומן יצא לאור מתוך כתב יד על ידי F. Babinger בחוברת השביעית של,Studien zur Fugger–Geschichte עי‘ MGWJ, כרך 68 (1924), עמ’ 241–248. גם כל שאר הדברים שביומן זה הנוגעים ליהודים, הובאו בתמצית שב־MGWJ, שם.  ↩

  12. MGWJ, שם, עמ‘ 244. וכך נאמר ביומן: “וכך אני מכיר אחד שבא אלי בקושטא לפרקים קרובים, בשם שמואל; הוא שירת, כפי שאומרים, בקראקא אצל סוחר אחד, ועבר מן הנצרות ליהדות. מסתבר שעשה באיזה מקום מעשה–תעלולים. והיהודים מתפארים, כי מדי שנה בשנה באים הנה נוצרים ועוברים ליהדות”. מכאן נראה, כי דרנשוואם חשב את שמואל כנוצרי מלידה שהתגייר. ומ. בלבן ב“יידן אין פוילן”, עמ’ 190, סבור, כי הכוונה בדברי דרנשוואם לאחד משני אנדריאס (אחד האחים או הקרוב), ועי' בהערה 4–5.  ↩

  13. עי' הערה 6 (וכאן: הערה המתחילה במילים “עי' בלבן, Soncino–Blätter, כ”ג, עמ‘ 4 ועמ’ 43“. הערת פב”י).  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47810 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!