רקע
חיים ויצמן
שעת מפנה

1

מאז התועדנו בפעם האחרונה אירעו מאורעות רבי חשיבות ורבי משקל – מאורעות חותכים חתך עמוק בגורלה של היהדות ובגורלו של העולם כולו.

מאורע כביר ראשון היה – המהפכה הרוסית. דרך פלאים ניתקו בן-לילה כבליו של העם הרוסי, כבלים של 150–160 מיליון נפש אדם אשר מאות שנים חיו חיים של עבדות. נעורה וקמה לעינינו רוסיה בת-חורין.

בעתונות מרבים לדבר על זאת, שהמהפכה לא עלתה בדם אדם. אבל כל המכיר את רוסיה. כל מי שחי בארץ הזאת יודע יפה יפה כי במשך שנים רבות נשפכו בה נהרי דם – אם אמנם המערכה האחרונה של החזיון לא היתה עקובה ביותר מדם. אולם הדם הנשפך הוא אשר עצב בדרך דרמטית את המעשים שהתחוללו לפני שני חדשים. אנו, היהודים, יודעים כי בתוך נחלי הדם הנשפך היה גם חלק גדול משלנו.

בשנות 1905–1906 לא היתה גם משפחה יהודית אחת שלא הביאה את חלקה, אם בן, אם בת ואם אחד הקרובים, בקרבנות שהועלו על מזבח הצאריזמוס הרוסי. כל היהודים ששלמו מחיר יקר כל כך בעד החרות למענם ולמען היהדות כולה שמם ינון לעד בהיסטוריה כקדושים וכגבורים. את ברכתנו, ברכת ״מזל טוב", נשלח לכל אלה שנלחמו למהפכה ושעתה הם עומדים להקים את בנין החופש והחרות במשטר חיים חדש.

גורלה של התנועה הציונית תלוי בגורמים יציביים. ברי לי, כי ההסתדרות הציונית בכל העולם, ובפרט חברינו ברוסיה, רואים תעודה של כבוד למענם לסייע לקונסולידציה של המצב ברוסיה. יש בתוכנו אנשים (גם בתוך ידידינו, אך ביותר בתוך מתנגדינו) המסיקים ממאורע המהפכה מסקנה נמהרה ביותר ביחס לעבודתה העתידה של התנועה הציונית. הם אומרים כי המניע החזק ביותר של הציונות אינו קיים עוד מעתה, הואיל והיהדות הרוסית היא בת חורין כבר. אין עוד צורך ב״מקום מקלט" מחוץ לגבולות רוסיה, בארץ־ישראל הרחוקה. אין לך דבר שטחי ומופרך ממסקנה אשר כזאת. מעולם לא בססנו את תנועתנו על צרות ישראל ברוסיה או בכל ארץ אחרת שהיא. הצרות לא שמשו מעולם בנין-אב של הציונות. יסוד וסבה לציונות היו ומוסיפים להיות גם היום געגועי עם ישראל על ביתו הוא, על מרכז לאומי, על חיים לאומיים. געגועים אלו חזקים עתה משהיו. יהדות רוסית חזקה ובת חורין תהיה תמיד נאמנה לשאיפותיה של ההסתדרות הציונית. וכבר גם רואים אנו את הדבר בעין. היהדות הרוסית הכריזה על תביעותיה הלאומיות בגאון, בגלוי ודרך חרות. זה צריך לשמש מופת ודוגמה לקהלות בנות־החורין של ישראל במערב. כולכם קראתם כי ברוסיה, במוסקבה, התקיימה אספה בת שבעת אלפים יהודים. לרבים מיהודי המערב ניתן ללמוד מאספה זו, כיצד צריך לדבר יהודי גאה ובן-חורין – ולפיכך הננו משקיפים על הציונות מתוך אמונה ובטחון.

מה הן תקוותנו? כיצד אנו מתארים לנו את התגשמותן? אין ברצוני להגיד בזה דברי נבואה, רצוני אך לנסות לגולל בזה, לפי מדת יכולתי, בקוים קצרים, את תכניותינו ולהראות כיצד נוכל, לדעתנו, להוציא את התכניות הללו לפעולות. אולם תחילה עלי לסלק טעויות-הבנה אחדות או ביטויים בלתי מתאימים לאמת. קוראים אנו מעל דפי העתונים ושומעים מפי ידידים, כיהודים כלא-יהודים, כי שאיפתה של התנועה הציונית היא לכונן מיד ממלכה בארץ ישראל. ידידינו באמריקה הרחיקו עוד ללכת והכריזו על משטר ממלכתי מסוים: ריפובליקה יהודית. ואם אמנם נקדם בברכה דימויים אלו, שיש בהם משום ביטוי אמתי של הרצון הלאומי היהודי, מחובתנו להגיד כי במובן המדיני אינם מחוכמים. עם כל מדת הכח של ההסתדרות הציונית ועם כל התלהבותם של הציונים, ברור בכל זאת לכל מי שעובד את עבודת הציונות – ועלינו להגיד זאת ביושר לבב ובגלוי – כי בשעה זו אין עדיין התנאים הדרושים לממלכה יהודית. ממלכה צריכה להתכונן לאט־לאט, צעד צעד, בדרך שיטתית וברוב סבלנות. ולפיכך הננו אומרים: יצירתו של קבוץ יהודי גדול בארץ־ישראל היא מטרתנו האחרונה, היא אידיאל, אשר למענו עובדת ההסתדרות הציונית כולה. אולם הדרך אל קבוץ יהודי זה עוברת תקופות שונות. בתקופה הראשונה – והנני מקוה כי המלחמה תביאנו אליה – צריכה ארצנו היפה לבוא תחת חסותה של ממשלה חזקה וישרה כממשלה האנגלית. בחסותה של ממשלה זו תהא באפשרותם של היהודים להתפתח ולהקים את המנגנון הדרוש להנהלה, אשר תתן לנו את היכולת להגשים את האידיאל הציוני ולבלי פגוע עם זאת באינטרסים של הישוב הבלתי־יהודי בארץ.

הנני מיופה כוח להצהיר בפני האספה, כי ״ממשלת הוד מלכותו מוכנה לתמוך בתכניותינו".

ועוד עלי להוסיף, כי הממשלה האנגלית תהא תומכת בשאיפותינו יחד ומתוך הסכם עם ממלכות־הברית.

אחת הפרובלימות החשובות ביותר הכרוכות עם הישוב העתיד להוצר בארץ ישראל היא שאלת המקומות הקדושים הטעונה זהירות רבה. באספה של יהודים אין לי כמעט כל צורך להגיד במפורש, כי אנחנו, היהודים, נהיה זהירים מתוך מצפון טהור ובכל הזהירות בכבודם וברגשותיהם של כל הכתות והקבוצים הדתיים בארץ ישראל. לא מעניננו הוא לבקש ולמצוא פתרון לשאלה המסובכה, המשמשת נקודה חשובה ביחסים הבין-לאומיים. הננו סומכים על מדת היושר והאמת של האומות, אשר תקמנה עולם נאה וטוב יותר אחרי הפורענות העולמית הנוראה. הננו מאמינים כי הן תיצורנה משטר של יושר וצדק, אשר יהיה לרצון לכל. מחוגים קתוליים גבוהים ביותר קבלנו הבטחה, כי יהיו רואים מתוך אהדה את דבר יסוד בית לאומי יהודי וכי אין הם רואים שום סבה אשר תמנע אותנו מהיות שכנים טובים. והנני מקוה כי אמנם נהיה שכנים טובים.

נתבונן נא מעט אל המסבות הבין לאומיות. אין אנו יכולים להשתחרר מההרגשה המעציבה, שבשעה מכרעת זו אין היהדות עומדת מאוחדה כולה. לא כאב בלבד אלא גם חרפה ובושה היא לכל יהודי שבשעה ההיסטורית הגדולה אין אנו עומדים כולנו מאוחדים. אולם ההסתדרות הציונית אינה אשמה בדבר. אולי גם מתנגדינו אינם אשמים בזה – אשמים אך תנאי-החיים של היהודים בגולה. כאן הסבה לכל הסתירות שבחיינו שאי אפשר ליישבן אפילו בימים רבי חשיבות כאלה. יש עוד, לצערנו, מיעוט יהודי המוסיף לכפור בעצם קיומה של אומה ישראלית. אולם אין בזה כדי לעורר בנו דאגה רבה. בלב שקט הנני יכול להגיד, כי במשאל עממי יהיה רובו של העם היהודי לצדנו. והריני אומר לכם, כי בחינה כזאת תיעשה, אולי עוד קודם מכפי שאנו משערים. בשעה החשובה תהא חובתכם להוכיח כי תעמדו בלב ונפש עם המנהיגים שלכם, אשר בחרו את השעה המכרעת בהיסטוריה העולמית לשם הגשמת משאלת העם. נתון לא ניתן כי העולם יהא דומה שקיימת מלחמת־אחים בישראל. מוקפים אנחנו שונאים מרובים כל כך, שאיננו רשאים ליטול לעצמנו תענוג אשר כזה. אולם אלה המבקשים מלחמה זו ידעו נא, כי ימצאו אותנו מוכנים ומלאי עוז להגן על האידיאל הקדוש שלנו. איש אל יעז להפריענו מעבודתנו הגדולה. הננו קוראים למתנגדינו: סלקו ידיכם מהתנועה הציונית!"



  1. נאום בועידת ציוני אנגליה, 20 במאי, 1917.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 37188 יצירות מאת 1905 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 13505 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!