רקע
פנחס גריבסקי
סדר החגיגה להנחת אבן הפנה להבנין החדש: בקור חולים האספיטאל בתוככי ירושלים

 

סדר החגיגה    🔗

להנחת אבן הפנה להבניין החדש הנהדר

אשר בונה פקידות בית החולים הצבורי

בקור חולים האספיטאל

בתוככי ירושלם עה“ק ת”ו.

שחלה להיות ביום החמשה עשר לח' זיו

שנת כה נזכה ב“ב לבנין הבית לפ”ק


נערך ויצא לאור ע"י

פנחס מ. גראייעווסקי

סופר הבית.


הזמנה.    🔗

מטעם הרבנים הנכבדים גבאי הבית ומנהליו נשלחו כתבי הזמנה להקהל הנכבד בירושלם לאמר:

חג לד' ולישראל

ביום ג' ט“ו אייר בשעה 4 אירופית 9 ערבית אחר הצהרים שנת אור חדש יגיה להיהודים בא"י לפ”ק

תהיה אי"ה הנחת אבן הפנה לעצם הבנין החדש אשר יבנה מטעם הנהלת בית החולים הצבורי

בקור חולים האספיטאל בירושלם

במקום יפה ברחוב הקאנסול הגרמני מול ההאספיטאל הגרמני בהתנשאו ממעל לתחתיים אשר היו לו ליסוד ואתם יושבי ירושלם שהבנין הזה יבנה על דעתכם ובחפצכם התברכו ובאו ביום הזה מהצהרים עד הערב אתם ומשפחתכם לחוג את חג היסוד בשמחה וזכיתם לראותו בשכלולו עוד בשנה הזאת ובזמן הזה,

ברוכים החברים והנדיבים!” לפ"ק.

והסיר ד' כל מחלה מעל כל עמו וארצו ושלום על ישראל.


ויהי ביום השלישי בחמשה עשר לחדש זיו שנת “בונה ירושלם ה'”, אחר הצהרים החל העם להתאסף בתוך האהלים הנהדרים אשר נטיו בתוך גבולי המקום מקום הבנין עד כי בשעה 4 כבר היו האהלים וכל הככר כלו מלאים המון אדם רב שבאו לכבוד החגיגה החביבה: רבני העיר גדוליה וגאוניה גבאי הכוללים ומפעלי הצדקה השונים, מנהלי הבאנקים ובתי הדואר, ראש העיריה השר חוסין עפֿענדי האשם אלחוסיני והשר ממלא מקום ממשלת גרמניה, ורבים רבים מנכבדי העיר וחוצה לה מכל המפלגות והכתות השונות של אשכנזים ספרדים בוכארים וכו' כלם כאחד התקבצו ובאו לכבוד המפעל הכביר הנאדר והנשגב בקדש והחביב מאד לכל יושבי ציון וירושלם.


פתיחת החג.    🔗

בשעה המיועדה עלה על הדוכן ראש הגבאים הרב החכם הנעלה מר יואל משה סאלאמאן הי"ו1 וישא מנאם מעברית לאמר:

בשם ה' הבוחר בירושלם ובונה חרבותיה

הננו נגשים היום נשען על חסדו הגדול, למפעל כביר, ליסד בציון אבן הראשה אבן הפנה להיכל החסד והרחמים הידוע לכם זה כחמשים שנה מיום הוסדו בתוך העיר פנימה בשם “דייטש איזראעליט בקור חולים האספיטאל” אשר אנו מוכרחים להעתיקו ממקומו הצר ולהוציאו למרחב, ובחסד ממשלתנו הרוממה ממשלת העותמני יר"ה ניתן לנו הרשיון להעמידו במקום היפה הזה, כר נרחב במרכז הישוב בעת הזאת, הוא המקום אשר עתה עומדות עליו רגלינו, אנחנו, רבנינו, נשיאי עדתנו, רופאי חולינו, יחד עם שרינו פקידי הממשלה המקומית, יחד עם פקידי הממשלה הגרמנית הרוממה אשר בצלה המכון הזה חוסה.

חן חן ותודה רבה מביע אני לכם, אדונים נכבדים, אנכי יחד עם חברי מנהלי המוסד הזה, על אשר הואלתם לכבדנו ולבוא אל הקול הקורא אליכם לשעה המוצלחת הזאת, אשר אליה חכינו זה כמה, עיניכם הרואות כי בחמלת ה' עלינו כבר עצרנו כח לבנות הבניינים התחתיים, הבורות, המרתפים, ויתר חדרי תשמישי המכון הזה, כלם בנויים אבנים גדולות אבנים יקרות אבני גזית, ממסד הדרומי המקום הנמוך עד אשר התרומם על קו הישר אל הפנה הגבוהה היא קרן מזרחית צפונית, אשר בה בחרנו להיות לראש פנה, היא הפנה המכוונת נוכח “תל תלפיות” מקום בית מקדשנו ותפארתנו מימי קדם.

וברשות קהל הנכבד הזה הננו מכבדים את רבנו הגאון אשר כתר תורה והדרת שיבה יעטרוהו כקש“ת מוה”ר חיים ברלין שליט“א, להתחיל בסדר החגיגה לדרוש כיד חכמתו מענינא דיומא ולירות יחד אתנו את אבן היסוד לעצם הבנין בשם כל נדיבי עמנו בכלל, ובפרט בשם הגביר המרומם יוסף הלוי קראנהיימער והעומד על ימינו הרב החה”ש גדול המעשה ורב הפעלים מוה“ר יעקב דוב לענצער נ”י גבאי ראשי לצדקת ארץ ישראל באוסטרליה שנדבתו המצוינה היתה הראשונה לעזר קנין הנחלה, ואלה הנדיבים שכבר נדבו נדבתם להבנין שכבר נבנה, ולאלה שעוד יתנו ידם לשכלול הבנין עד תומו, יהי שמם מבורך, ויחד כולנו נזכה ליום חבוש ה' את שבר עמו ויראנו בישועתו, אמן".

אז עלה רבנו הגאון שליט"א על הדוכן בהדרו, הדרת השיבה הדרת הפנים המפיקים חכמה, ובפה מפיק מרגליות נשא מנאם מצוין יפה ונעלה מאד אשר מפני גדלו ויקר תפארתו הננו מדפיסים אותו בזה בחוברת מיוחדה בשם שמש צדקה ומרפא.


במנאמו שמחת הממשלה הגרמנית לקדמת המכון הזה החוסה בצילה ועל מרץ הגבאים הנכבדים העושים מעשיהם בעז ועצמה והבטיח שגם לעתיד תהא השקפת הממשלה על המכון הזה בעין טובה ולעמוד לעזרתו בכל יכולתה, וסיים בברכה להקיסר הגרמני והשולטן יר“ה. וע”ז ענה האדון הנעלה מר אפרים כהן הי"ו מורשה חברת עזרה היהודית בגרמניה, בתודה להממשלה המקומית והגרמנית וצירה הגענעראל קאנזול שמַראים תמיד אותות חסדם להמסד הנשגב הזה בפעולות טובות וממשיות.


מגלת סתרים.    🔗

ואחרי הנאומים האלה החלה התהלוכה אל מקום הנחת האבן ששם נקראה המגלה החתומה בידי גדולי העיר ושרי הממשלות ונגנזה תחת האבן ע“י מ”מ הציר הגרמני בשם הגענעראל קאנסול. היא המגלה הכתובה על גויל, שבנוהג שבעולם לכתוב בה כל פרשת ענין הבנין בפרוט שמות המנדבים וגדולי המעשים אשר היו ליסוד לאותו הבנין, ואחרי החתמה בידי כל הנמצאים בשעת הנחת האבן משימים אותה בכלי חרס סתום מכל צד להשָמר מרקבון, וטומנים אותה תחת אבן הפנה לזכרון. בֿאֿ סימן לֿמֿעֿןֿ יֿעֿמֿדֿוֿ יֿמֿיֿםֿ רֿבֿיֿםֿ לפ"ג (ירמי' ל"ב).


הנחת אבן הפנה.    🔗

אז ירה הגאון שליט“א את אבן הפנה בברכה להנאספים והנדיבים בשם עדת ירושלם, ולכבוד האלוף המרומם הגביר הנדיב מר יוסף בן משה הלוי קראנהיימער שנדבתו המצוינה היתה לאבן הפנה לבנין הבית, ולשם הרב החה”ש גדול המעשה ורב הפעלים מר יעקב דוב לענצער הי"ו גבאי ראשי במדינת אויסטראליא, ואחריו החרו החזיקו הגבאים לחזקה בחומר ובפצימים אשר הגישו איש איש מהם על לוח עצי זית מיוחד ומקדש לשם הנדיבים המצוינים וגדולי המעשים שנדבתם ופעלם נראו בהדרם על פני יסוד אותו הבית.


מנאם ראש העיריה Bürgermeister    🔗

אז עלה כבוד חוסין אפֿנדי האשם אלחוסיני וישא מדברותיו בשפת ערבית לאמר: בשם כל יושבי העיר ירושלם הנני מביע רגשי תודתי למנהלי ומייסדי בית החסד הנעלה הזה אשר במשך חמשים שנה מלא תפקידו כראוי ועתה הוא יוצא מכלאו הצר למרחביה לפעל ולעבד ביתר שאת ויתר עז לטובת ירושלם, מפעל חסד רחמים כזה, המשתדל להקל מעל האומללים והנדכאים סבל עול החיים, הוא המזבח היותר נעלה בהיכל הצדקה, והנני מקוה כי יהיה לברכה ולתועלת כל הימים, וכל תומכיו ישמחו לראות בטובה הגדולה שהם מביאים לאנושיות, יהי שם כלם

מבֹרך.


מנאם חבר העיריה.    🔗

ואז עלה על הדוכן חבר העיריה החכם הנעלה מר דוד יֶלין אפֿנדי ואחרי אשר תרגם את המנאם הנז' בעברית נשא גם הוא מדברותיו בעברית לאמר:

מורי ורבותי!

חגים הננו את חגיגת הנחת אבן היסוד לבנין בית החולים “בקור חולים” בימי ספירת העמר. ענין הספירה ידוע כי צותנו תורתנו הקדושה לאמר: “וספרתם לכם ממחרת השבת וגו' שבע שבתות תמימות תהיינה עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה לה‘. ממושבותיכם "תביאו וגו’ בכורים לה'” (ויקרא כ"ג). וכאותה המצוה בספירת הימים אנו מוצאים אחרי כן גם בשנים, לאמר: “וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים וגו' וקדשתם את שנת החמשים שנה” (שם כ’ה.)

ענין הספירה הזאת מובן, המספר שבעה בזמן המתאים למספר ימי השבוע, נחשב תמיד למספר קדוש, ומחזור של שבע פעמים שבעה הוא מספר מקיף, מסֻים, ובעבר על האדם מספר שנים כזה, שהוא החלק הגדול בימי חייו, עליו לקדש שנה אחת להתבוננות במעשי העבר ולחשב על אודות העתיד, וכדי שלא תרפינה ידי האדם לחשב: הנה עברו כבר ימי העבודה והמעשה, אשבה לי ואנוחה ואסתפק בזכרון מעשי שבע שבתות השנים שעברו כבר, באה תורתנו ללמדנו כי אחרי ספירת חמשים היום בא “יום הבכורים” יום הבאת “מנחה חדשה” וכן האדם צריך להנָעֵר שנית לתחיה ולעבודה חדשה למלא תעודתו בחיים.

ובכן רבותי, לפני חמשים שנה נוסד בירושלם העתיקה, בתוך חומותיה, היכל גדול לחסד ולרחמים הוא ביה"ח “בקור חולים”. במשך חמשים שנה עמד הבית ויבא ישע ומרפא לרבבות חולים ונדכאים. עם צמיחת הישוב צמח גם הוא ויִתפתח, ויגדל וירחב, ועתה, אחרי עבֹר חמשים שנה, קדשו מיסדיו ומנהליו את השנה הזאת בהביאם “מנחה חדשה לה'” עתה, הוא להם “יום הבכורים” למפעל חדש וכביר, ובזה הם מקיימים את מצות הספירה במלוא מובנה.

ראו הגבאים כי במשך חמשים השנה פרזות ישבה ירושלם, ובמקום אשר לפני חמשים שנה ירא איש יהודי ללכת לבדו, עומדים כעת על תלם אלפי בתי ישראל, למשפחותיהם: ראו כי הישוב שמחוץ לחומה גדל וירחב על זה שבפנים העיר, ובו רב מנין ורב בנין של העדה, ראו כי למטרת בית חולים הגון וראוי לתעודתו, חשוב הדבר כי יהיה בית בנוי במקום אויר זך ושמש צדקה שמרפא בכנפיה, ויהגו רעיון גדול וכביר להעתיק את המוסד הזה אל בית חדש אשר יקימו עתה, ואשר יהיה בנוי עפ"י כל חקי שמירת הבריאות, על דבר כזה צריכים כל בני ירושלם וכל אלה הדורשים טובת הישוב והתפתחותו להודות להם ולקרא להם: חזקו והתחזקו בעד עמנו ובעד עיר אלקינו! יתן ה' ומָעט מספר אלה שיצטרכו לעזרת המוסד הזה, אך אלה המעטים אשר ידפקו על דלתותיו ימצאו בו מזור ומרפא, ולכל העושים והמעשים העוסקים בבנין החדש, לכל מנהליו וגבאיו ותומכיהם העוזרים על ידם להוציא לפעל את רעיונם הגדול הזה הננו קוראים: יהי ה' הבוחר בירושלם עמכם ותרצה לפניו המנחה החדשה שהנכם מקריבים בהיכל החסד והרחמים אמן.


המנאמים נתקבלו במחיאת כפים ממושכה.


הלל וקול רנה, להנחת אבן הפנה.    🔗

החזן עם מקהלה שר מזמורי תהלים בהלל וקול זמרה, ויברך את אדוננו השולטן ואת קיסר גרמני' יר“ה, צירו הגענעראל קאנסול Dr. Schmidt ואת כבוד פחת העיר Governer וראש העיריה. ואחר שחלקו מגדנות להנאספים ברכו בברכת “מי שברך” את המתנדבים בקדש ובחו”ל החברים והחברות הגבאים והגבאיות ואת כל הקהל הנכבד הי"ו.


ואיש איש מהנאספים קבל בידים פתוחות את הפתקא (הבאה בזה) למען רשום עליה את נדבתו (אם בנדבה לפי שעה ואם בתרומה שנתית) וזה נוסחה:


ב“ה. ט”ו אייר פעה“ק ירושלם ת”ו.

שנת “נדרי לה' אשלם” לפ"ק

אודה לה' חסדו שהחיני להיות נוכח בהנחת אבן הפנה יסוד מוסד בק' היכל הרחמים בית החולים הצבורי ד. י. בקור חולים האספיטאל ובחפץ לבבי להשתתף במצוה זו הנני מתנדב “בנדבה ליום הנחת האבן” לפ“ק סכום……. ובלי”נ ארימה תרומה שנתית…….. יום הנ"ל שנת תרעין דרחמין

נאם…….

מעוני…….


[העתק קול הקורא אשר הוציאו הרבנים]    🔗

העתק קול הקורא אשר הוציאו הרבנים מנהלי הבית בשנת תרס"ח בזמן קנין הנחלה להבנין החדש.

ירושלם תתן קולה, עת היא להבנות!

עם אלקי אברהם!

אחד הוא בית החולים בירושלם, מסד קהלות ישראל, אשר לו יאתה שם בית חולים ציבורי, באשר מתוך התעוררות הצבור בא, על ידי הצבור נוסד, ועל דעת הצבור הוא מתנהג, וכל שקלי הנדבות, כשקלי קרבנות הצבור, נמסרים לצבור יפה יפה, ומוּצאים בצדק ע"י באי כח הצבור, והוא: דייטש איזראעליט בקור חולים האספיטאל!

בשנת תרי"ח החל ההיכל הזה להבנות, תחלת יצירתו חלה בתקופת הצמצום, מדת העיר היתה מצומצמת, מספר יושביה היה מצומצם, לכן גם כמותו של הבית הי' מצומצם מאד, כי רק שני חדרים היו לו, אלא שעם התגדלות העיר גדל גם הבית, ועם התרחבות הקריה הרבה הבית את חדריו, לצדדים ולמעלה ולמעלה.

אבל בהיות העיר, עיר קדשנו הולכת ומתרחבת והאוכלסים הולכים ומתרבים (יוסיף ה' עליהם), באה להוספיטאל כבר תקופת העמידה, כי לא היה אפשר לו עוד להתרחב, באשר כבר נמצא חבוש מכל צדדיו, לפיכך תחת להתרחב חוצה התחיל להצטמק פנימה, הלך והצטמק ורע לו, וכבר בא גם עד קצה גבול ההצטמקות, ועוד ההכרח לא חדל, ומכה וצועק ואומר: כנוס! דחוק וכנוס! כבוש וכנוס! אי אפשר להניח חולים להתגולל בחוץ. בית חולים צבורי אתה, לא לשם פאר נוצרת, לא למען היות בסיס לאנדרטי של כבוד באת לעולם, אך זאת תעודתך להציל נפשות: – הצילה איפוא ואל תאמר צר המקום! מעולם לא אמר אדם בירושלם צר המקום.

ומה תשובה לטענה כזו, זולת התשובה שכבר השיבו מנהלי אותו הבית, במכרם את כל קרני הקיים אשר לבית, למען קנות מקום רחב ידים בחלקת העיר היותר יפה, על מנת לבנות שם “בית חדש” שיהיה בו כדי להכיל יותר ממאה מטות!.

עם אלקי אברהם!

הנה תכנית אותו הבית העתיד לפניכם! ממדיו תאיו ואולמיו; הכל כיד הצורך שעלינו השכיל. אך אל תביטו על ההדר החיצוני, מן העבר של אותו המוסד תשפטו גם על עתידותיו, כי יותר ממה שיתהדר לפניכם ביפיו יתגלה לפניכם בכבודו הפנימי. כי מסורת הוא בידו: המועיל קודם להנועם. וממסורת זו לא ירפה בלבשו מחלצות.

לכן עם אלקי אברהם!

על הנדבך, על הנדבך, הבונים הבו חומר, הבו אבנים, הפועלים! אבנים גדולות, אבנים קטנות, איש לפי כחו! הבו הבו! מי האיש אשר תשיג ידו לקנות לו יד בחומת ירושלם זו מחלקה אחת בת שש מטות, יביא נא תרומתו 10000 פֿר' או 4000 רו“כ, ומי האיש אשר תשיג ידו כדי מחלקה אחת בת שלש מטות, והביא תרומתו 5000 פֿר' או 2000 רו”כ, ואשר במטה אחת יבחר, ונתן בעדה 2500 פֿר' או 1000 רו“כ. ואשר חפץ לו בשם חבר נכבד וקנה לו תעודתו במחיר 1250 או 500 רו”כ, וכל איש אשר בשם חבר פועל יכונה והיתה מחיר תעודתו 250 פֿר' או מאה רו“כ, וזכה איש איש לפי מדרגתו בכל הזכיות הרוחניות בחיים ולאחר אריכות ימיו, ככתוב בספר התקנות המיוחדות לתועלת הבניין, ושם מבוארים זכיות לאיש איש כפי יכולתו וכפי נדבת לבו, ע”י קנין אמות קרקע, וכו' וכו'. והיה כי ירבו הבונים מהרה יבנה הבית והיתה הרוחה. ותחזינה עיני הבונים והעוזרים ביפיו, וישמח לבם ותחזק תקותם לראות כל עיר ירושלם בבנינה במהרה בימינו. כתקות כל אוהביה ודורשי שלומה וטובתה, ובתוכם גם אנחנו מנהלי אותו הבית מטעם הצבור.

נאם יואל משה סאלמאמן      נאם שרגא פייטל ברמן

נאם יחיאל מיכל פינס      נאם אשר איעזר לעווי


עוד יראו הקוראים הנכבדים בספר “התכנית” המכתבים והתעודות שנדפסו שם מכל רבני גאוני עדת עיר קדשנו ומנהליה. בתי הדינים ומנהלי כל כולל וכולל ומנהיגי המפעלים השונים, ואחריהם כל הרופאים מירושלם יהודים ובלתי יהודים שכולם כאחד מעוררים על גודל חיוב בנין הבית החדש ונחיצותו הנמרצה לטובת הישוב. וגם קריאה ובקשה מאחינו בני יפו והמושבות אשר ביהודא המרימים על נס תועלת “הביקור חולים” בעד אחינו אשר מסביבות עיר קדשנו, שכולם פונים אליו להצלת נפש החולים הי"ו.

וה' הטוב יופיע על עצתם ומעשה ידיהם יכונן סלה!

האדריסה:

Allg. Deutsch. Israelit. Bicur-Cholim-Hospital

JERUSALEM (Palästina)



  1. תולדות הרה"ח הזה ויחוסו אל הישוב בקדש תחזינה עיניכם בס' הזכרון פרק תולדות חכמי ירושלם.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47902 יצירות מאת 2670 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20429 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!