רקע
אשר ברש
"מה יפית"

ידוּע לכל קוֹרא עתוֹן עברי, בּיחוּד בארץ־ישׂראל, שבשנים האחרוֹנוֹת צצוּ כל מיני מבקרים, שמלאכתם קבע אוֹ עראי, המרבּים לכתוֹב תכוּפוֹת וּפסוּקוֹת על סיפּוּרים וספרים לוֹעזיים.

ולא רק על אלה שתרגוּמיהם יצאוּ בעברית, אלא גם על סוֹפרים וספרים, שעדיין לא הוּרקוּ אל כּלינוּ והם נוֹדעוּ לקוֹרא העברי בשמם, אוֹ גם שמם זר לוֹ. לפעמים גם על סוֹפרים וספרים ממדרגה שנית ושלישית וכוּ'. כּמוֹ כן ידוּע, שאת זכר הסוֹפר אוֹ הספר העברי אין מעלים על לב, ואם מזכּירים את שמוֹ לעתים רחוֹקוֹת, הרי זה לשם עקיצה אוֹ לסתוֹם פּה.

אנשים שלא הראוּ עוֹד את כּוֹחם בּביקוֹרת סוֹפרים וספרים עברים מדבּרים גבוֹהה־גבוֹהה על סוֹפרים וספרים לוֹעזיים. בּאמת יוֹדעים רצנזנטים אלה למיניהם מה הם עוֹשׂים. מלאכתם היא תמיד קלה ונאה, אף כּי לא תמיד נקיה. על הסוֹפר אוֹ הספר הלוֹעזי אפשר למצוֹא מן המוּכן הקדמוֹת וּמאמרים והערכוֹת ורצנזיוֹת, ויש צוֹרך רק לשבת ולהעתיק, לסרס ולקלקל קצת, והרי לך מאמר על חזיוֹן ספרוּתי “אירוֹפּי” אוֹ “עוֹלמי”, והחוֹתם את שמוֹ יכוֹל להיראוֹת כּבן־תרבּוּת שוֹפט גבוֹהה. אין צוֹרך לא בקריאת הספרים או הספר, לא במוֹח, לא ברגש, לא ביחס קבוּע, לא באוֹמץ־לב, לא בהכּרת אחריוּת – כּל אלה הדברים הטוֹבים והבּלתי־מצוּיים כּל־כּך, הדרוּשים למי שבּא להעריך חזיוֹן בּן־בּית, בּעל־שרשים, עצם מעצמינוּ ונשמה מנשמתנוּ.

אין כּוָנתי בדברים אלה לאסוֹר, חלילה, מאמרי־הסבּרה טוֹבים ונאמנים, מקוֹריים אוֹ מתוּרגמים (בּפירוּש!) על הופעוֹת הספרוּת העוֹלמית. כשם שאיני רוֹאה רע בּתרגוּמים ממיטב היצירה הלוֹעזית. בּרכה באלה כמוֹ באלה. אך הגיע, כּמדוּמה, הזמן לשׂים קץ לכל אוֹתה התפלוּת המתרברבת, לכל אותה ה“טחינה” המתקתקת, שמאכילים בּה את קוֹראינוּ השכּם והאכל להקהוֹת את טעמוֹ ולטמטם את מוֹחוֹ ולבוֹ.

לוּ בא אלי רצנזנט כּזה, הייתי אוֹמר לוֹ כדברים האלה:

– ידידי, אם בּאמת חננך אלהים שׂכל שוֹפט ולב מבין וטעם בּוֹחן – הראה־נא, ראשית כּל, את כּל הסגוּלוֹת הטוֹבוֹת האלה בדברים של טעם על חזיוֹנוֹת הספרוּת העברית. סוֹפרי עמך קוֹדמים. כּתיבתך זוֹ בלשוֹן פּסקנית על סוֹפרים וספרים בּשבעים לשוֹן היא קצת חשוּדה בעיני. ואם אין לך בהחלט מה להגיד על משלנוּ, חזקה עליך, שאתה נעוֹר וריק מכּל מה שכּתוב בּספרי הגוֹיים. והלא הדברים קל־וחוֹמר. ואם לפרסוּמם של סוֹפרי־לעז אתה דוֹאג – שקוֹל טיבוּתך! דע לך, שהמתוּקנים שבּהם אינם עוֹשׂים כּך. הם יוֹדעים את ערכּה של ספרוּת עמם. הם אינם צוֹענים בּרוּח כּמוֹך. הם אינם שרים “מה יפית” מאחוֹרי גדר של גנים זרים…

תרפ"ט


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 37188 יצירות מאת 1905 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 13505 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!