בישיבה השמונים ואחת של הכנסת הראשונה

הממשלה הגישה לפניכם לפני שמונה חדשים את תכנית פעולתה לארבע שנים ואין כל צורך להופיע בפניכם היום בפתיחת הכנס השני בתכנית־פעולה חדשה, אם כי אין אנו רואים כל פרט בקווי־היסוד של תכניתנו כהלָכה למשה מסיני. ואם יפלו דברים שאי־אפשר היה לראות אותם מראש, אין אנו גוזרים על עצמנו אדיקות דוֹגמַטית בכל תג ותג של התכנית, ובמוח צלוּל נעמוד לפניי בעיות חדשות ופתרונות חדשים אם ידָרשו. אולם נסיוננו ופעולתנו במשך שמונת החדשים האלה חיזקו אמונתנו, שבדרך־כלל תכניתנו נכונה, ורצוננו אדיר להמשיך בביצועה כאשר עשינו עד כה, אם־כי הקשיים אינם יותר קטנים מאשר שיערנו מראש. אבל כמו בראשית עבודת הממשלה אנו מאמינים, ששלוש המשימות הגדולות שהוטלו בתקופה הזאת על מדינת־ישראל: בטחון, קליטת עליה רבתי ועיצוב דמות אומה מתקדמת וריבונית, יש בהן גם הכרח וגם אפשרות לביצוען.

*

הקו המנחה בפעולתנו הוא המאמץ להכפיל את הישוב במשך ארבע השנים הראשונות לקיום מדינתנו. קו זה קובע כל הפעולה שלנו בשטח הבינלאומי, הלאומי והפנימי. ויש לנו היסוד לקוות, שהמשימה המרכזית והקשה הזאת עתידה להתמלא — למרות כל הקשיים העצומים הכרוכים בקיומה. התנגדנו ונתנגד לכל צמצום בעליה, אם כי אין אנו יכולים להתברך שפתרנו כבר, או שנפתור בקרוב, כל בעיות קליטת העליה במלוֹאן. אין אנו יכולים ואין אנו רשאים למדוֹד העליה באַמַת־מידה כספּית ומשקית. בלבד. וגם אם יוטלו עלינו מאמצים נוֹאָשים לקיים קצב מהיר של עליה רבתי, לא נירתע מהם.

בעשרת חדשי 1949 עלו ארצה 211,445 עולים, זאת אומרת למעלה מעשרים ואחד אלף עולים לחודש, ומאז הקמת המדינה — למעלה מ־314,000 נפש. אנו עומדים עכשיו בפרשת חיסוּל אחת הגלויות העתיקות ביותר, ואנו מזרזים כל הגורמים הבאים בחשבון להחיש העברת גולה זו לישראל בזמן הקצר ביותר, אם כי אין לנו עדיין כל התנאים המעשיים לקליטתה. כל מי שמכיר מצבה של יהדות זו ומסוגל לראות עצמו כאילו הוא יושב באותה גלות מרה, — יחזק ידי הממשלה במעשה לא־רציוֹנלי זה כביכול.

בהחשת העליה אנו רואים ענין של פיקוח־נפש האומה, וכל האטת העליה היא מעשה של קיפוח־נפש.

מדינת־ישראל רואה את עצמה כגורם, ראשון בקליטת העליה ובקיבוץ גלויות, ואני מאמין שתושביה ואזרחיה יקבלו באהבה את המעמסה הכבדה, שקליטת העליה מטילה ותטיל עליהם בעתיד. אולם משׂימה ענקית זו של קליטת מאות אלפי עולים בזמן קצר היא למעלה מיכלתה היחידה של המדינה — גם אם תתגייס במידה מַכּסימַלית, ואני מקווה שתעשה זאת למטרה זו. בלי עזרת העם היהודי בכל התפוצות, בלי הגברת הקרנות הציוניות, בלי מאמץ גדול של יהדות אמריקה ובראשה התנועה הציונית, העליה ההמונית עלולה להיכשל. בקליטת עליה רבתי הכרחי שיתוף פעולה אמיץ ונאמן בין המדינה ובין העם בגולה — וההסתדרות הציונית בראשו. ממשלת ישראל תאמץ שיתוף־פעולה זה במלוא יכלתה.

*

קליטת העליה אומרת קודם־כל שיכון ותעסוקה.

מאז הוקמה הממשלה התקרבנו בצעדים ניכרים לפתרון בעיית השיכון, אם כי בזמן קצר זה לא הגענו עדיין לפתרונה השלם. התקדמנו בשלושה כיווּנים: בהוזלת הבנין, בהחשת קצב הבנין, ובעיקר בריבוי הבתים הנבנים ועומדים להיבנות. דירה בת שני חדרים וחדרי שימוש שעלתה בראשית השנה 1500 ל״י, בונים עכשיו באלף ומאה ל״י. זוהי הוזלה למעלה מ־ 25%, שבאה עם הורדת המחירים של חמרי־הבנין והתחבורה, ובגלל אירגון טכני יותר משוכלל המַצריך פחות עבודה מקצועית ויותר עבודה פשוטה. הטכניקה המשוכללת מאפשרת גם בניה יותר מהירה, בעיקר בחלק הבלתי־מקצועי. לא הגענו עדיין לקצה השיכלולים, ובעזרת פועלי הבנין והמהנדסים שלנו — והעזרה הזאת ניתנת ברצון טוב ומתוך הכרת חיוניותו של הבנין לגבי קליטת העליה — יש סיכויים להתקדמות נוספת בכיוון זה.

מראשית שנת 1949 הוקמו בשביל עולים למעלה מ־ 12 אלף יחידות דיור, למעלה מ־ 15 אלף עומדות בבנינן ואנו מקווים שעד סוף שנה זו יגָמרו למעלה משלושה־עשר אלף.

בשיכון לעולים השתתפה הממשלה בחברת ״עמידר״ בשני מיליון וחצי לירות. מלבד זאת הוציאה הממשלה עצמה לשיכון עולים עוד שני מיליון לירות. בסכום זה הולכות ונבנות אלפיים יחידות לעולים בהתישבות, בכלל זה ישובי־עולים וכפרי־עבודה; אלפיים יחידות לתימנים במושבות ובמקומות הנטושים; 500 בבאר־שבע; ו־500 יחידות במקומות אחרים — בסך הכל 5000 יחידות.

עד סוף שנת הכספים 1949/50 יוצאו מכספי הפיתוח של הממשלה ששה מיליון לירות לחברת ״עמידר״ בשביל שיכון, ועוד 6 מיליון לירות על חשבון הממשלה לשיכון עולים. שני הסכומים שהזכרתי קודם כלולים בסכומים האלה.

נוסף לסכומים הנ״ל הנועדים לעולים, הקציבה הממשלה בתקציב הפיתוח חמישה מיליון לירות בשביל שיכון ותיקים: פועלים, בעלי־מלאכה וחוגים עממיים אחרים. שיכון זה יקיף עשרת אלפים משפחות בערים, במושבות ובהתישבות. בכל אחד מהסוגים האלה יהיה אחוז ניכר של חיילים משוחררים. השיכון המוקם בתחומי המושבות יועמד לרשות מחלקת הקליטה. מושבות־ההדרים יקבלו שבעה־שמונה אלפים משתכּנים לעונת הקטיף, ועל־ידי כך יעזבו 20 — 25 אלף עולים את המחנות.

הממשלה הקציבה שנים ורבע. מיליון לירות להקמת בניני ציבור: בתי־ספר ובניני ממשלה.

למען הקל על הרחבת הבנין מאַמן משרד־עבודה, יחד עם מרכז פועלי הבנין, עולים וחיילים משוחררים במקצועות הבניה. מתאמנים עכשיו 1500 איש בכל ענפי הבנין. רובם חיילים משוחררים ו־ 35% עולים חדשים. 600 גמרו תקופת הכשרה. במחצית השנה הבאה אנו עומדים להכשיר עוד 5000 איש נוספים. ההכשרה נעשית במקומות העבודה. הדירות הנבנות על־ידי הממשלה מוקמות בעיקר מחוץ לתחומי הערים הגדולות, ואחוז ניכר מוקדש להתישבות החדשה. ברוב הבתים מהסוג האחרון מבוצעת העבודה על־ידי המתישבים עצמם, המקדימים, לצאת מהמחנות לבנות בתיהם בעזרת מדריכים בעלי־מקצוע.

*

חלק מהעולים מועסק בזמן הראשון בעבודות ציבוריות. עבודות אלה אינן לשם סיוּע אלא עבודות הדרושות לגוּפן ונעשות לשמן, בעיקר בהתקנת כבישים. סוללים כבישים חדשים, משקמים כבישים ישנים שנתקלקלו, כן מרחיבים כבישים צרים ומתקנים תיקונים קלים את כל הכבישים הקיימים. מראשית מארס עד נובמבר נעשתה עבודה בכבישים בהיקף של 1,700,000 ל״י. במחצית השנה הקרובה תיעשה עבודה בהיקף של 1,200,000 ל״י. אנו בונים כביש חדש שיקשר את ירושלים. ותל־אביב עם בירת הדרום — באר־שבע. אנו בונים כביש ממזרח הכנרת, מצמח — לעין־גב אנו בונים כביש לגזר אשר יקצר הדרך לירושלים, ועוד שורה של כבישים בשביל חלקים אחרים של הארץ. אנו מתכננים גם כביש מבאר־שבע לסדום, אולם לא ברור עוד אם בנינוֹ יתחיל בקרוב. קבוצות נח״ל, נוער חלוצי בצבא, תיקן כמה קטעים בדרך לאֵילת. הכבישים החדשים המשוקמים והמתוקנים הם באורך של למעלה מ־ 1700 ק״מ.

*

בהתאם לתכנית הפעולה שהבאנו לפניכם עם הקמת הממשלה, אנו עושים מאמצים מכוּונים להפנות חלק ניכר של העולים לכפר ולהתישבות חקלאית. הפניה זו מכוונת לא רק לעולים אלא גם לחיילים משוחררים ולנוער החלוצי. ביצוע חוק שירות־הבטחון המחייב כל נער ונערה בישראל להכשרה חקלאית במסגרת הצבא, מקווים אנו, ישמש גורם ומניע רב־תוצאות להפניית חלק גדול של הנוער והעליה הצעירה להתישבות החקלאית.

בשנה הקודמת הוקמו בעזרתנו 99 ישובים חדשים. מהם 47 ישובי עולים חדשים, 11 ישובי חיילים משוחררים, 41 ישובי נוער חלוצי. ישובים אלה קלטו קרוב לעשרים אלף נפש, בתוכם למעלה מחמישה־עשר אלף עולים. גם ההתישבות הקיימת קלטה במשך השנה למעלה משמונת אלפים נפש, ועוד 5000 בחברות נוער. כ־ 4000 משפחות נעזרות ע״י משקי־עזר, באופן שבחקלאות נקלטו בצורות שונות במשך השנה למעלה מ־ 37 אלף נפש, 18 אחוז מהעליה.

אנו מכינים עכשיו, יחד עם מחלקת ההתישבות של הסוכנות ועם הקרן הקיימת, תכנית התישבותית לשנת תש"י, המכוונת ליישב על הקרקע 17 אלף בתי־אב, בערך 50 אלף נפש. קצתם — כ־ 3000 משפחות — בהתישבות הקיימת, אבל רובם בישובים חדשים.

אם נצליח לבצע תכנית זו יוקמו השנה כ־150 ישובים חדשים, בתוכם 50 ישובי חיילים ונוער חלוצי עם 2000 יחידות, 70 ישובי עולים עם 7000 משפחות ועוד 35 כפרי־עבודה של עולים עם 5000 משפחות.

התישבות זו צריכה לעלות כ־ 28 מיליון לירות. הממשלה נתבעת להשתתפות ישירה בעשרה מיליון לירות, מחוץ להשתתפותה ע״י המילוה האמריקאי.

בשלב זה עוד אינני יכול להגיד לכנסת כבטחון שהתכנית תבוצע כולה, אולם אין היא רחוקה לגמרי מהגשמה מלאה. אני שמח לציין דבר אחד בסיפוק רב — הוּפרכה בהחלט הדעה הכוזבת אשר התפשטה בתוכנוּ בראשית העלית ההמונית, כי העולים מסרבים ללכת לחקלאות ולעבודה. אלפי עולים עוסקים כבר בחריצות רבה בשיקום כפרים נטושים, בהקמת כפרים חדשים, ועוד הרבה רוצים לצאת לחקלאות. הלוואי שהממשלה יחד עם התנועה הציונית יוכלו להיענות במידה מלאה לשאיפת העולים והחיילים המשוחררים להתישב על האדמה.

גם בחקלאות, כמו בבנין, אין הממשלה רואה עצמה פטורה מהרחבת ההתישבות הקיימת וביסוּסה. מכספי הפיתוח יוקצבו ארבעה־עשר וחצי מיליון ל״י להשקעות בחקלאות ובפרדסנות. המטרה — הקמת אלפי יחידות־משק, ביצוע מיתקני השקאה אזוריים, שיקום הפרדסנות וביסוּס החקלאות המעורבת. עד כה הוצאו כבר שני מיליון ל״י כהלוואות לפרדסנות, ומיליון ל״י לחקלאות מעורבת להרחבת שטחי העיבוד. חמישה מיליון דולר ינתנו בהלוואה מן המילוה האמריקאי למיכון וציוד הפרדסנות.

שטח הפלחה הורחב בשנה שעברה מחצי מיליון דונם בערך, עד מיליון דונם. הורחבו גם ענפים אחרים. משרד־החקלאות מארגן פעולת הדרכה לשם הרמת פריון העבודה בחקלאות. ניתנו הלוואות ב־ 100 אלף ל״י לשיקום הכפר הערבי, לשם רכישת זרעים, כלים, בהמות עבודה. הוּזל האשראי לחקלאות; יצירת המטבע הארצישראלי כבר סייעה להוֹזלת האשראי, וההלוואות מכספי המילוה האמריקאי ניתנות בריבית נמוכה. הממשלה עומדת להקים בקרוב באנק חקלאי אשר במתן הלוואות לזמנים יותר ארוכים יוֹזיל את האשראי, יקדם את ההתישבות הוותיקה, המשק המעורב, ענף הפרדסנות, ויעזור להתישבות הצעירה.

מגמתנו היא להגיע לעיבוד מלא של כל שטחי הקרקע הניתנים לעיבוד, כדי שהחקלאות (ואני כולל בחקלאות גם דייג) תוכל לספק בזמן הקצר ביותר את כל המזון הדרוש לאוכלוסיה המתרבּה במדינה, לרבות גם מזון לבעלי־החיים.

נוסף לכך על החקלאות לייצר עודף ניכּר בשביל יצוּא. עם שיפּוּר התחבורה האווירית יוּקל השיווּק של פירות ארצישראליים בארצות אירופה. הממשלה הגישה ותגיש עזרה לענף היצוא החשוב ביותר לפי שעה, ענף ההדרים.

יחד עם הרחבת השטח החקלאי, אנו חותרים לקראת העלאת הייצור והתפוקה בכל ענפי החקלאות, לשיפור שיטות העבודה, אשד יביאו להורדת הוצאות היצוא ולהגדלת התנובה. בעזרת המילוה האמריקאי נצליח להגביר המיכּוּן גם בחקלאות המעורבת וגם בענף ההדרים. המיכּוּן יפחית הוצאות הייצור ויגביר היבול.

משרד־החקלאות פועל גם בדרכים אחרות, על־ידי השבחת זנים, מינים וגזעים של צמחים שונים ובעלי־החיים, לשפר את טיב החקלאות שלנו ותוצרתה.

עלינו לנטוע מאה אלף רבבות עצים, על שטח של 5 מיליון דונם, רבע משטח המדינה. עלינו לעטוף בעצים כל הרי הארץ ומדרוניהם, כל הגבעות ואדמות הטרשים שלא יצלחו לעיבוד חקלאי, חולות עמק החוף, ערבות הנגב מזרחה ודרומה מבאר־שבע. זאת אומרת, כל ארץ אדום והערבה עד אילת. עלינו לנטוע גם מטעמי בטחון, לאורך כל הגבולות, לאורך כל הכבישים והדרכים והשבילים, סביב בנינים ומיתקנים אזרחיים וצבאיים.

נטיעה זו תפטור אותנו בהרבה מקומות מביצורים והסוואות שעולים הרבה כסף והם נפסדים עם מרוץ הזמן. לעומת זה יש יתרון לעצים שהם מתחזקים וגדלים. מטע רב זה גם יסייע לאחד הדברים שבהם תלוי בטחוננו. איננו יכולים להיות תלויים בחוץ־לארץ בלבד בחומר גלמי חיוּני הדרוש לנו לשיכון, בנין ספינות, בנין רהיטים, מכשירים, כלים, צרכי יום־יום. הדרך לחוץ־לארץ אפשר לסגור בפנינו. העבודה הגדולה הזאת יש לעשות מתוך שיתוף־פעולה בין הממשלה ובין הקרן הקיימת, בין הסתדרויות הנוער ובין מורי ישראל. אנו מכינים בשנה זו זריעות ומשתלות ומדריכי־עבודה הדרושים לנטיעה בממדים רחבים בשנת תשי״א. עלינו להגיע במשך הזמן לנטיעות של חצי מיליון דונם לשנה.

נטיעה זו דרושה בכל פינות הארץ, ובאופן מיוחד היא דרושה לירושלים. ירושלים לא תיבנה רק על־ידי הכרזות פאטריוטיות; עלינו לבנות קודם־כל את הרי ירושלים. דבר זה יגביר את מעמדנו בעיר הבירה, יחזק מצבנו המשקי, יחזק גם מצבנו הפוליטי והמוסרי, יבצר הישובים שהקימונו בפרוזדור, יגביר בטחון ירושלים.

*

בקווי־היסוד התחייבנו על ״פיתוחה של ירושלים והקמת רשת כפרים וישובים סביבה, ובשטחים המחברים אותה עם השפלה ועמק החוף״. מאז היווסד המדינה הוקמו 22 נקודות בפרוזדור. הכביש החדש העובר בשפלה במולדת שמשון תוקן ושוקם עכשיו. לרגל הסכם שביתת־הנשק עם עבר־הירדן רכשנו את קטע המסילה מהר־טוב לירושלים. המסילה תוקנה, הגשרים נבנו מחדש, וכידוע לכם נפתחה באבגוסט תנועת רכבות־משא בין תל־אביב וירושלים.

אנו בונים עכשיו כביש חדש, המקביל לזה של שער־הגיא; אנו מתקנים ובונים כביש בין רמלה ובין גזר שיקצר את הדרך לירושלים. לא התיאשנו גם מהכביש הישן. מתחילת 1949 הוקמו בירושלים, בעידוד הממשלה והצבא, כשבעים מפעלי מלאכה ותעשיה; הוחל בהקמת כמה בניני תעשיה; נוסדה חברה כלכלית לפיתוח ירושלים עם הוֹן של 400,000 ל״י בהשתתפות הממשלה. אנו מרחיבים את קו המים לירושלים לרשות הבניה בעיר הועמד סכום של 300.000 ל״י בצורה של הלוואות משכנתאיות. עיריית ירושלים קיבלה מאתנו הלוואה לביצוע עבודות ציבוריות. נאחזו אמצעים יעילים להגברת הבטחון בירושלים, ויש לנו יסוד לתקוה שבעתיד הלא־רחוק תשוב ירושלים להיות מה שהיתה.

*

בישיבה הכ״ה של הכנסת הודיע שר־האספקה־והקיצוב על החלטת הממשלה לפתוח, בהתאם לקווי־היסוד של תכנית הפעולה, במלחמה נמרצת נגד יוקר־המחיה, על־ידי פיקוח יעיל על היבוא ועל מחירי תוצרת־חוץ, וכן גם על הוצאות הייצור והמחירים של תוצרת הארץ בתעשיה ובחקלאות, ועל מחירי הובלה ושירותים, ועל־ידי הנהגת משטר צנע בתקופת המעבר. בהורדת המחירים התכוונה הממשלה להוזלת המיצרכים מתוצרת־חוץ ותוצרת־פנים, מבלי להוריד רמת־החיים של העובדים והמוני־העם, ולהעלאת הערך הריאלי של הלירה הישראלית בשוק הפנימי והבינלאומי.

שר־האספקה־והקיצוב הכריז אז שהצנע אינו אידיאל כשהוא לעצמו, אלא הוראת־שעה לסייע לקליטת עליה ולהגברת עצמאותנו הכלכלית על־ ידי צמצום האימפורט והרחבת האכספורט.

כמה מחברי הכנסת, מתוך ידידינו היושבים בספסלי האופוזיציה, הביעו ספקות אם אפשר לקוות להורדת מחירים בשיטה זו שקוראים לה ״צנע״. הם גם הביעו חשש, שהצנע והורדת המחירים יובילו לא להרחבת הייצור, אלא לצמצומו. נמצאו גם מרחיקי־לכת שטענו כי עצם ההכרזה על צנע תביא להעלאת המחירים ולהתיקרות החיים.

עכשיו, ששה חדשים אחרי פעולה מתמדת, עקבית וחרוצה של משרד האספקה־והקיצוב בשטח הורדת המחירים ומלחמה ביוקר־המחיה, אפשר להגיד בבטחון שהחששות והנבואות של רואי־שחורות נתבדו לחלוטין. הצלחנו לשבור גל ההתיקרות, לעקור ההפקרות שהתפשטה בימי המלחמה בחיינו הכלכליים, למנוע הרווחים המופרזים, רווחי הספסרות, על חשבון המוני הצרכנים, ולהביא לידי הורדה ניכרת במחירי המצרכים החיוניים, ואפשר היה להפחית תוספת יוקר־המחיה, מבלי לפגוע ברמת־החיים, בתנאי־עבודה־וחיים הוגנים של העובדים ושל השכבות העממיות. הדבר נעשה לא בלי קשיים.

אולם הדבר הצליח, ולא מעט הודות לעזרה הנאמנה שהמלחמה ביוקר המחיה מצאה בכל החוגים האחראיים במדינה, וביחוד בתוך ציבור העובדים המאורגן בהסתדרות העובדים ובאירגוני־פועלים אחרים.

הפחתת תוספת היוקר שבאה בעקבות ירידת האינדכס, מתוך הסכמת הפועלים ונותני־העבודה, תוקדש כולה להוזלת התוצרת. הממשלה תבטיח שאף פרוטה מתוספת היוקר לא תישאר בידי המעבידים. במקומות שבהם הוזלת התוצרת היא בלתי־אפשרית, תקבל הממשלה ההבדל בתוספת היוקר, וכל הסכומים האלה יוקדשו להוזלת מצרכים חיוניים בשביל המוני הצרכנים. מכיוון שהוטל ספק בדיוקו של האינדכס, החליטה הממשלה לערוך בדיקה חדשה של האינדכס. דבר זה יצריך חקירה של כמה חדשים. ומפני־כך הוסכם בין הסתדרות העובדים ובין התאחדות בעלי־התעשיה להפקיד שליש מסכום תוספת־היוקר המופחתת, החל מ־ 15 באוקטובר, בידי האוצר. אם יתברר שהאינדכס הטעה, ויוקר המחיה היה למעשה יותר גבוה בכמה נקודות, יוחזר השליש לידי הפועלים, יבולו או מקצתו, לפי תוצאות החקירה.

*

המשרד דאג לאספקת מזון לפי שיטת קיצוב המבטיחה חלוקה צודקת ואספקה מסודרת ושווה לכל נפש של מצרכי הלבשה, הנעלה, ריהוט וכלי־בית, כמו־כן הספקה רציונלית של חמרי־גלם לתעשיה וחמרי־בנין. המשרד מפקח גם על שירותים חיוניים ומגן על הצרכן. האינדכס הכללי שעמד באפריל 1949 על 371 נקודות, לעומת אבגוסט 1939, ירד בספטמבר עד 329 נקודות, ירידה של 42 נקודות. אינדכס המזון ירד בתקופה זו מ־ 462 נקודות עד 388 נקודות, ירידה של 74 נקודות. אינדכס ההלבשה וההנעלה ירד מ־720 נקודות עד 664 נקודות, הפחתה של 56 נקודות. אינדכס הריהוט וכלי־בית ירד מ־ 801 נקודות עד 719 נקודות, הפחתה של 82 נקודות. מנת־המזון שעלתה לצרכן לכל נפש 7.937 ל״י לחודש באפריל 1949, עלתה באבגוסט רק 6.193 ל״י. ההוזלה לכל נפש באותה התקופה היתה, 1.744 ל״י לחודש, למשפחה בת 4 נפשות זה קימוץ של 6.976 ל״י, או 22% מתקציב המזון של המשפחה.

בשטח הלבשה והנעלה הוצאה תוצרת ״לכל״, שלגבי המחירים הקודמים נתנה הוזלה ממוצעת של 30%. תוצרת זו השפיעה כבר במידה ניכרת על הורדת המחירים במוצרים דומים הנוצרים באופן חפשי בשוק. עד סוף ספטמבר 1949 נוצרו לפי תכנית ״לכלי׳ מוצרי הלבשה ב־ 4 מיליון מטרים של אריג ו־ 200 אלף זוגות נעלים. מסתיימת תכנית ייצור לרהיטי ״לכל״ ובקרוב יגיעו לידי הצרכנים. חמרי בנין הוזלו בממוצע ב־ 30% במקרים אחדים היתה ההוזלה גדולה יותר. מחיר הזיפזיף היה 1.400 ל״י לטון — בספטמבר מחירו 600 פרוטה.

הוכרז על שורה, שלמה של שירותים שעליהם חל פיקוח גם ביחס למחירים וגם לטיב. הפיקוח על השירותים מקיף: בתי־מלון, מסעדות, בתי־קפה, קיוסקים, מכבסות, סנדלריות, מספרות ועוד. היתה הוזלה במסעדות ובבתי־מלון, במכבסות, מספרות וכדומה.

*

בשטה היבוא היתה המשימה העיקרית לכוון את האימפורט לפי תכנית מותאמת לצרכים החיוניים של הציבור ולהרחבת הייצור בארץ. כמות המזון המופקת מהחקלאות שלנו ומהתעשיה המקומית — עדיין רחוקה מלספק את תצרוכת המזון לישוב. היבוא המינימַלי של מזון ומספוא לאדם ולחי, הוא למעלה מ־ 21 מיליון לירות בשנה זו; יבוא מספוא בלבד — למעלה מ־ 4 מיליון לירות. על הממשלה ועל החקלאות גם יחד לצמצם את היבוא ע״י הרחבת השטח המעובד והגדלת התפוקה והתנובה.

ליבוא חמרי גלם בשביל התעשיה הוקצבו 13 מיליון לירות במשך שבעה חדשים; יבוא זה מיועד להבטחת תעסוקה בתעשיה המקומית. יבוא מותרות נאסר, מלבד מה שהובא בלי רשיון ע״י העולים החדשים. שיעורי הרווחים ודמי־התיווך של האימפורטרים וסוחרי־הביניים צומצמו עד כדי החצי. צומצמו גם שלבי התיווך עד למינימום האפשרי.

השוק השחור אולי לא נעקר כולו, אבל הוא הוקטן ותהליך עקירתו מתקדם. זה לא יעָשה בלי עזרת הציבור. כל פעולה במדינה לא תיעשה רק ע״י המנגנון, אף לא ע״י המנגנון הנאמן והחרוץ ביותר; דרושה בכל עזרת הציבור. יש לציין בסיפוק שהציבור ברובו הגדול משתף פעולה, ושירותו הולך וגדל. אין הממשלה סבורה שהורדת המחירים היא תהליך אינסופי. אולם בינתיים, הוזלת המחירים מגבירה יכלתנו המשקית. אפס דבר זה בלבד לא יפתור את הבעיה הגדולה של קליטת עליה המונית. דדך־המלך ליציבות משקית היא הרחבת הייצור בכל ענפי המשק הלאומי: חקלאות, חרושת, בנין, תחבורה בים, ביבשה ובאוויר, האדרת התפוקה והעלאת פריון העבודה.

*

בתכנית הפעולה הודענו על קו ״לעודד ההון הפרטי ולאמץ היזמה הפרטית והקואופרטיבית בעיר ובכפר, לתת הקלות להשקעות הון פרודוקטיביות, המסייעות לפיתוח מהיר של גנזי הארץ״. התחייבנו באותו זמן ״לשקוד על פיתוח משקי־עבודה בכפר ובעיר ועל הרחבת ההתישבות והקואופרציה העובדת לכל צורותיהן״. לא התימרנו לבצע את התכנית הזאת בשבועות או חדשים אחדים. גם אילו לא היה מוטל עלינו עוֹל כבד של בטחון ועוֹל עוד יותר כבד של קליטת העליה, לא היינו מוציאים לפועל תכנית משקית זו בזמן קצר, אם כי אנו בטוחים שנוציא אותה תוך ארבע שנים.

והערה אחת עקרונית החורגת אולי ממסגרת הבירורים המשקיים שהוטל עלי לטפל בהם היום, אם כי אני סבור שיש לעקרונות גם ערך משקי. ממשלה זו מאמינה כי ״לא על הלחם לבדו יחיה האדם״. אין כוונתנו לבנות מדינה שבה בני־אדם אינם אלא אוכלים ושותים ופרים־ורבים. המשל הקדמוני שלנו הביע אמת עמוקה כשהגיד ״באין חזון יפרע עם״. לא שיקולים משקיים וכלכליים בלבד מדריכים פעולתנו ומדיניותנו, אלא חזון מדיני וחברתי, אשר נחלנו מהנביאים שלנו, וספגנו ממורשת טובי החכמים והמורים בימינו. במפעל העבודה שהולך ומוקם בארץ, וביחוד בשטח החקלאות, גלום חזון חברתי ואנושי של אחוה אנושית, צדק חברתי וחירות האדם היוצר. חלוצי העבודה מכל המפלגות והסיעות הציוניות בכנסת הזאת בונים חייהם בהתישבות על יסודות של עבודה עצמית ועזרה הדדית, כאמצעי נאמן ביותר להתישבות־עם וגם כמטרה אנושית בפני עצמה בשינוי יחסי אדם וחברה. הממשלה רואה חובת המדינה לתת מתמיכתה המוסרית, החוקית והכספית המלאה לטיפוח ערכים אלה; ולא על חשבון בנין המשק וקליטת העליה — אין אנו מאמינים שיש דילאֶמה כזאת. וגם לא רק באשר ערכים אלה מסייעים לבנין המשק וקליטת העליה — אלא גם לשמם, לשם טיפוח ערכים אלה, ערכי המוסר הנבואי כשהם לעצמם, כדרך ובחזון לחינוך הנוער ולעיצוב דמות אומה עברית הנאמנה למקורה מימי קדם ולחזון אחרית הימים. אלה שזכו להיות מניחי היסוד לערכים אלה בהתישבותנו, שמחים וגאים על כך שהללו לא נשארו בתחומי מפלגה אחת, אלא נעשו לנחלת הנוער החלוצי של כל המפלגות הציוניות מן הימין ומן השמאל. הממשלה התחייבה בתכנית פעולתה ״לעודד ולטפח תנועות הנוער החלוציות למילוי תפקידם בהתישבות חקלאית ובכיבושי עבודה לכל צורותיהם החלוציות״. עשינו זאת עדי עכשיו במלוא יכלתנו ונעשה זאת להבא ביתר כוח, כשיתרבו אמצעינו, וחוק שירות־הבטחון, המכוּון אף הוא למטרה זו, יצא לפועל. רק צרי־עין־ומוח יראו בפעולה זו של הממשלה ניגוד וסתירה למגמה העקרונית של הממשלה לעזור בכל המאמצים ובכל הדרכים לקיבוץ גלויות ולפיתוח הארץ.

בשני אלה אנו רואים את המשימות העיקריות והראשוניות של דורנו זה. משימות אלה מחייבות בנין מהיר של המשק בכל השיטות ובכל הדרכים, ובגיוס כל האמצעים בארץ ובגולה בעם היהודי ובעולם הבינלאומי.

קיבוץ גלויות ופיתוח הארץ לא יעָשו בלי שני טיפוסי־המשקים שצמחו בארץ מראשית התישבותנו המחודשת לפני שבעים שנה: המשק הפרטי הבנוי על עבודה שכירה. והמשק השיתופי הבנוי על עבודה עצמית ועזרה הדדית; אנו זקוקים גם להוֹן הפרטי וגם להוֹן הלאומי, גם ליזמה הפרטית וגם ליזמה השיתופית והציבורית. הממשלה תעשה את כל המאמצים התלוּיים בה להאדיר ולהרחיב שני טיפוסי משקים אלה ואינה רואה ביניהם כל סתירה וניגוד.

הממשלה נתנה גם עד עכשיו הנחות מסוימות במסים המכוּונות לעידוד ההון הפרטי ולהשקעות הון לפיתוח. נכרתו חוזים מסחריים עם מספר מדינות: הולנד, הונגריה, פולין, פינלנד, אורוגוויי ויוגוסלביה, המקילים, בין השאר, על העברת הוֹן יהודי מארצות אלה לישראל.

לפי חוזים אלה יוכלו יהודי פולין במשך השנה, מיוני 1949 עד יוני 1950, להעביר לארץ רכוש בשני מיליון דולר, תמורת חלק של היצוא הפולני שברובו ישולם במטבע זר, ובמקצתו על־ידי יצוא ישראלי. גם מהונגריה יוכלו יהודים להעביר במשך השנה 2—3 מיליון דולר בסחורה, תמורת יצוא שיבוא מאותה ארץ, כמובן בסכומים הרבה יותר גדולים. במשטר הכלכלי והכספי הקיים ברוב הארצות, כגון אנגליה, דרום־אפריקה, קנדה, צרפת ועוד, הוא הדין בארצות מזרח אירופה, ישנם קשיים גדולים בהעברת ציוד והון לארץ. על קשיים אלה איו לנו, בכל אופן לא לממשלה הזאת שום שליטה. אולם אנו מקווים שעם הידוק קשרינו ויחסינו הבינלאומיים עם ארצות שונות, יוסרו קשיים אלה בחלקם, או לכל הפחות יוקלו. יש גם קשיים מקומיים להשקעות הון מחו״ל, כגון השגת בנינים וקרקעות, אבל על קשיים אלה אנו מתגברים ונתגבר.

במשך חמשת החדשים האחרונים הוצאו רשיונות ליבוא ציוד תעשייתי והעברת הון על סכום של ארבע וחצי מיליון ל״י. מן המילוה האמריקאי, שגם הוא יבוּא הון מחו״ל, הקצבנו 20 מיליון דולר לצרכי התעשיה, וסכום זה כבר נתאשר על־ידי הבאנק האמריקאי. על־ידי כך יתאפשר ציוד משוכלל ומחודש לחלק גדול של תעשייתנו בזמן הקרוב, ויורחב כשרון הקליטה של החרושת.

*

בקרוב תכניס הממשלה הצעת־חוק מיוחדת לעידוד הון ולהשקעות הון. יוקם מרכז לעידוד הון אשר יתן אינפורמציה והדרכה, בבעיות הכרוכות בהשקעות הון. מרכז זה יבחן כל הצעת־השקעה מבחינת התועלת הכלכלית הלאומית, יאשר השקעות שיש להן זכות לקבל הנחות והקלות, וימליץ על מַתן הנחות והקלות בפני הממשלה. מרכז זה גם יקשר בין המשקיעים ובין משרדי הממשלה השונים וכל הענינים הקשורים בהשקעת הון. להשקעות מאושרות ינתנו הנחות במסים ובמכס ובהעברת הון. תוּרשה העברת הון מחו״ל במכונות, בציוד למפעלים חדשים או להרחבת מפעלים קיימים בתעשיה, בבנין, ובתחבורה, ובכל ענף יצירה בעל חשיבות לאומית כלכלית. כמו־כן תאושר העברת הון בחמרי גלם הדרושים למטרות אלה. תאושר השקעת הון במטבע זר בבאנקים מוסמכים בישראל, והמשקיעים יוכלו למשוך כספים ולהוציאם ולהעבירם לחו״ל בלי נטילת רשות מיוחדת משר־האוצר. שר־האוצר יוסמך לדחות לתקופה מסוימת תשלום מס־רישום, מס־הון ומסים אחרים בגדר השקעות מאושרות. ממס־הכנסה ינכו אחוזים מסוימים מהוצאות שיוציאו המפעלים לשם מחקר מדעי ועידוד התעשיה.

לא הגענו עדיין להשקעות הון במידה הדרושה והרצויה. אולם גם מה שנעשה בתקופה הקצרה מאז הוקמה המדינה, מעודד ומחזק את בטחוננו ביכלתו הקיבוצית של עמנו לבצע את המשימה הגדולה של בנין הארץ וקליטת עליה רבתי. ההשוואה בין השקעות־הון יהודיות בתקופה הקצרה הזאת, מאז קמה המדינה במשך שבעה־עשר חודש, ובין שתי התקופות הארוכות מ־ 1920 עד מלחמת העולם השניה ומשנת 1940 עד 1947 היא מאלפת. בתקופה הראשונה, במשך 19 השנים מ־ 1920 עד 1939, השקיעו יהודים בארץ סכום של בערך 80 מיליון לירות. זה קצת יותר מ־ 4 מיליון ל״י לשנה. במשך שבע שנים אחרי מלחמת העולם השניה, עד 1947 השקיעו 46 מיליון לירות, ז. א. בערך שבעה מיליון לשנה. ב־ 17 החדשים הראשונים להקמת המדינה הושקעו על־ידי יהודים חמישים וארבעה מיליון לירות, ז. א. 36 מיליון לשנה. בסכומים האלה לא נכלל המילוה האמריקאי.

במחצית הראשונה של 1949 הושקעו בענפי־משק שונים בערך 23 מיליון לירות; בבנין ושיכון — 9 מיליון; בעבודות ציבוריות — מיליון וחצי; במפעלי השקאה — חצי מיליון; בחקלאות — ארבעה מיליון וחצי; בתעשיה — שלושה מיליון; בתחבורה, ביבשה, בים ובאוויר —ארבעה וחצי מיליון.

במחצית השניה של 1949 יש להעריך את ההשקעות בענפי משק אלה בסכום של 63 מיליון. מזה 19 וחצי מיליון בבנין ובשיכון; חמישה וחצי מיליון בעבודות ציבוריות, מיליון וחצי במפעלי השקאה, 14 וחצי מיליון בחקלאות, 14 וחצי מיליון בתעשיה, 7 וחצי מיליון בתחבורה, ביבשה בים ובאוויר. לפי זה תגיע ההשקעה המשקית בשנה זו לסכום של 86 מיליון לירות.

*

הזכות להנחת יסודות למנגנון ממלכתי ולאירגון ראשוני של שירותי המדינה שנעזבו ונהרסו על־ידי ממשלת המנדט, זכות זו מגיעה לממשלה הזמנית. אולם, הנהלת המלחמה שעמדה במרכז פעולתה ומאמציה של הממשלה הזמנית, וגם הזמן הקצר שעמד לרשותה — רק 9 חדשים — לא איפשרו עדיין תכנון וביצוע מושלם של השירותים. הממשלה הקבועה המשיכה לשכלל את העבודה שנעשתה בשטח זה על־ידי הממשלה הזמנית.

השירות הממלכתי בעל החשיבות המשקית הגדולה ביותר, הוא התחבורה, הכולל טלגרף, טלפון, רכבת, נמלים, ספנות ותעופה. בשמונה חדשים שעברו הורחבו שירותי הטלגרף באלחוט ישראלי לכל ארצות אירופה, ושירותי הטלפון לחוץ־לארץ באלחוט פתוחים לכל מנויי הטלפון במדינה. הוקמה בחיפה תחנה אלחוטית לקשר עם ספינות הים, ובקרוב יוקם משדר קצר־גלים שיגביר את כוחה ועצמתה של התחנה להתקשר עם ספינות מרוחקות. הופעל משדר בן 7 וחצי קילווט, המופנה לגולה. הוסכם עם הסוכנות היהודית להעמיד לרשותה את כל שידורי ישראל המכוּונים לתפוצות. בתל־אביב נפתחה מברקה מרכזית. הובאו מכונות אבטומטיות לטלגרף וטלפון אלחוטי, לרבות מסירה אלחוטית של תמונות ותעודות. בראשית השנה היו בין הערים רק 12 קווים, ובסוף ספטמבר היו 59 קווים.

יתווספו חוטים בין ירושלים ויפו־תל־אביב. יותקן קו לבאר־שבע. אורך רשת הטלפון העירוני הגיע עד 148 אלף ק״מ, ומספר מכשירי הטלפון הגיע עד 29 אלפים ומעלה. בספטמבר יתקבל ציוד למרכזי טלפונים אבטומטיים, שיאפשר תוספת של כמה אלפים קווים. בקרוב יוחל בבנין מרכז טלפונים חדש בתל־אביב ורמת־גן. מרכזי השידור מתל־אביב לירושלים חוברו בחוליות אלחוט. מספר השעות בקול ישראל הוגדל מ־9 עד 14 וחצי שעות. בחדשי מאי ויוני עברו לידינו קטעי רכבת במקומות שונים בארץ. אבל המסילות היו רעועות, כמה גשרים היו הרוסים. הושקעה עבודה נמרצת לתיקון מהיר של מסילות הברזל.

מול טול־כרם נבנתה מסילה חדשה באורך של 2 וחצי ק״מ. נבנתה מסילה חדשה מראש־העין לצפון תל־אביב, והרכבת מחיפה לתל־אביב קוצרה ב־ 23 ק״מ. ב־7 באבגוסט נפתחה תנועת רכבות־משׂא בין תל־אביב וירושלים, וב־21 באבגוסט הופעלה רכבת נוסעים בין חיפה לתל־אביב. בחוה״מ סוכות הגיע מספר הנוסעים בקו זה למעלה מ־ 7000 נוסעים ליום. רשת המסילות הרחבות שבידינו ארכה 320 ק״מ, ומזה מופעלים 288 ק״מ. יש בידינו גם מסילה צרה באורך של 84 ק״מ, שעדיין אינה מופעלת.

ניתנה דאגה רבה לחידוש ולשכלול כלי־הרכב. האזרחיים. בסוף אבגוסט הגיע מספר כלי־הרכב האזרחיים בארץ ל־ 20 אלף בקירוב, מזה 7900 ומשהו מכוניות־משא וטנדרים, 5600 ומשהו מכוניות פרטיות; 1100 מוניות, 790 אבטובוסים, 4500 אופנועים. הוזמנו עכשיו מחו״ל למעלה מ־ 4000 כלי־רכב חדשים, ביניהם מאות אבטובוסים, מכוניות־משא וטנדרים למשק האזרחי.

במחצית השנה, מאפריל עד ספטמבר, נפרקו בשלושת נמלי המדינה למעלה מחצי מיליון טונות מטען, לעומת 270 אלף של אותה תקופה אשתקד. הגיעו לנמלים בתקופה זו של חצי שנה, 102 אלף נוסעים, אשתקד — 37 אלף. אורגנה הוצאה מרוכזת של חפצי העולים לשטחי אחסנה מחוץ לנמל. הציוד המשוכלל שהוכנס לנמל הגדיל פריון העבודה של הסבלים והסירות בנמל חיפה. גם בנמלי יפו ותל־אביב נוסף ציוד חדש.

הצי המסחרי הישראלי מונה עכשיו 21 ספינות, עובדים בו כ־ 700 ימאים, מהם 200 בעלי־מקצוע זרים. מטעמי משק ובטחון עלינו להגדיל את הצי המסחרי ולציידו בספינות מהירות. במחצית השנה הועברו בספינות ישראל 26 אלף טון מטען ו־ 64 אלף נוסעים. זה רק 5% מכל המטען שהובא לארץ, אבל זה למעלה ממחצית הנוסעים שבאו דרך הים לישראל. אורגנו קורסים לימאים מוסמכים, הורחבה מסגרת ביה״ס הימי והוכפל מספר תלמידיו. בסוף יולי נפתח השירות הסדיר של חברת ״אל־על״ בין לוד, רומא ופריס, ועד אמצע אוקטובר הסיעה החברה 800 נוסעים. הותקן שדה־תעופה באילת למטוסים דו־מנועיים, וכעת אפשר להגיע לקצה הנגב מתל־אביב בשעה וחצי. התנועה בשדות התעופה בלוד וחיפה גדלה. בחדשי אפריל־ספטמבר נחתו בלוד ובחיפה 1200 ומשהו מטוסים, מהם 1000 שבאו מחו״ל. הגיעו והמריאו 43 אלף נוסעים, ביניהם 18900 עולים, לעומת 11000 באותה התקופה אשתקד. נפרקו והוטענו במטוסים 296 טון משא לעומת 128 טון אשתקד. שופצו מיתקני שדה־התעופה בלוד, נוספו ציוד אלחוטי ומשואות־אור חזקות. הוחל בהרחבת הבנינים. שדה התעופה בלוד פועל 24 שעות במעת־לעת. נעשו תיקונים גם בשדה התעופה בחיפה.

*

שירות הבריאות שהוקם עוד בממשלה הזמנית היה אחד מאותם השירותים בממשלה שנפל עליו עוֹל כבד של חבלי עליה. עם פרוץ זרם העליה — עם חיסול גלויות שלמות בארצות אחדות באירופה ובמקומות אחדים — הגיע לארץ מספר רב מאוד של זקנים, נכים, חולים כרוניים, משותקים, עוורים, ובעלי־מום אחרים, מה שקוראים בשם: ״מקרים סוציאליים״. לא היתה אפשרות לדחות את בואם עד שיעָשו הסידורים הדרושים, וגם אסור היה לדחות את בוֹאָם, בכל אותם המקרים שהיה בהם חיסול גלויות שלמות. נגרם קושי מיוחד גם בזה שאופי העליה ההמונית של היום שונה מאופי העליות הקודמות. העליות הקודמות הביאו אתן את כל בעלי־המקצוע הדרושים לחיים הכלכליים בארץ, בתוך זה גם מקצועות הרפואה, רופאים ואחיות. לא כן בגלי־העליה שבאים בזמן האחרון; יותר מאשר בכל העליות הקודמות באים נצרכים לטיפול רפואי. אבל כמעט אין באים אנשים שמסוגלים לתת הטיפול הרפואי הרצוי.

ביחוד הורע המצב בקרב הילדים. אתמול לא הזכרתי את הגלות שאנו עומדים עתה בחיסולה ובהעברתה לארץ. אבל, הבוקר ראיתי שהדבר מתפרסם בעתונות, — ואני יכול עכשיו לדבר על כך בגלוי. המצב בקרב ילדי תימן מחריד; הייתי מייעץ לחברי הכנסת לבקר בבתי־החולים ובעיקר בבית־חולים הצבאי בתל־השומר, בחדר שהוקצב לילדי־תימן, ולראות באיזה מצב בורחים ונמלטים ארצה. שם גם תראו עד כמה אנו זקוקים להתנדבות גדולה של כוחות רפואת ובעיקר של אחיות.

היה עוד קוֹֹשי שלישי והוא, שרבים מן העולים אינם רואים בעין יפה — לרגל הרגליהם בארצות גלותם — כל טיפול רפואי וסאניטרי. והעבודה אשר עמדה ועדיין עומדת בפני משרד־הבריאות היא כמעט למעלה מיכולת אנוש, ואם הוא עשה במידה רבה את שליחותו, הרי זה הודות לעזרה שניתן לו על־ידי השירות הרפואי של צבא־הגנה לישראל, מוסדות קופת־חולים של ההסתדרות ומוסדות ״הדסה״. הצבא העביר למשרד־הבריאות אחדים מבתי־החולים שלו, ועל־ידי כך נתאפשר אישפּוּז יותר מלא. ל־ 2000 המיטות שהיו מקודם נוספו כ־ 800 מיטות במקומות שונים בארץ.

הוגברה על־ידי משרד־הבריאות גם הפעולה הסאניטרית במחנות־העולים ובכפרים הנטושים. נעשתה פעולה לשכלל הפיקוח על אספקת המים והביוב, ועל צרכי מזון, מניעת הזיהום של הנהרות וחופי הים, נעשית כלורניזציה של המים בעמק החולה, בעמק הירדן, ובעמק בית־שאן, ונפתחה לשכת בריאות בבאר־שבע. היתה סכנה של מחלות אפידמיות ונעשתה פעולה נמרצה נגד כלבת ונגד סכנת חולירע, ומחלות אפידמיות אחרות. ביחוד גדלה הפעולה של משרד־הבריאות יחד עם השירות הרפואי של הצבא לפעולות פרבנטיביות נגד מלריה. הממשלה מכינה עכשיו תכנית של אישפוז כללי בשביל כל תושבי הארץ. בית־החולים הצבאי בסרפנד יהפך לבית־חולים כללי; גם בית־החולים ביפו נהפך לבית־חולים כללי — כללי גם במובן אחר, כללי ליהודים ולערבים, ובהרבה מוסדות רפואה ובתי־חולים בארץ יתווספו מאות מיטות.

פתיחת הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית השנה היתה, לרגל המצב המיוחד בעליה, דבר בעתו. קשה להגזים בסכנה שיש במחסור כוחות רפואיים, ביחוד מחסור באחיות. יש גם צורך במוסד בפנים הארץ שיאפשר השתלמות לרופאים ולאחיות.

*

מלים אחדות על החינוך. כל המשרדים שיש בממשלה הם ירושה מהממשלה הזמנית, מלבד משרד־חינוך. משרד זה נוצר עם הקמת הממשלה הקבועה. הכנסת אישרה לפני הפגרה את חוק לימוד־החובה, אשר יחד עם חוק שירות־הבטחון, שאף הוא נתקבל ימים אחרים לפני החופש, ישמשו ציוני־דרך מכריעים בחיי המדינה הצעירה ויעצבו במידה לא־מעטה את דמות אומתנו העתיקה המתחדשת בארצה.

מאז הוקם משרד־החינוך נפתחו 50 בתי־ספר חדשים בישובי עולים ובכפרים נטושים. נוספו 30 אלף ילדים לבתי־ספר עממיים. בשנה הזאת יהיו לנו 110 אלף תלמידים בבתי־ספר עממיים לעומת 80,000 בשנת תש״ט. מוקמים בנינים לאלף כיתות נוספות במקומות שונים בארץ בעזרת הלוואה של מיליון לירות שניתנה ע״י האוצר. בשנת תש״ט נפתחו 60 בתי־ספר לילדים ערביים בהם לומדים 5000 ילדים. בשנת תש״י יכּנסו למעגל החינוך העממי עוד 7000 ילדים ערביים. בתש״י יפתח גם סמינריון למורים ערביים בחיפה. משרד־החינוך נתן השנה, בפעם הראשונה, תמיכה של 80 אלף ל״י לגני ילדים ו־ 55,000 ל״י לבתי־ספר תיכוניים. הוגדלה גם התמיכה של הממשלה לאוניברסיטה: במקום 30 אלף ל״י הקצבנו השנה 75 אלף ל״י. המשרד מטפל גם בלימוד השפה ביחוד לעולים. 10 אלפים איש, מהם 6000 בוגרים ו־ 4000 נערים, לומדים ב־ 140 כיתות. הוקמו כארבעים בתי־תרבות במחנות־העולים בהם עסוקים שמונים מורים בהוראה למבוגרים. מספר הלומדים בישובי העולים מגיע ל־22 אלף איש. בשיתוף עם האוניברסיטה הוקמו 650 כיתות ללימוד העברית גם לבוגרי הישוב הוותיק ובהן 6000 לומדים. הוקם מכון למדריכי תרבות. יפתח מוסד גבוה להשתלמות מורים ויוקמו 60 בתי־תרבות נוספים בישובי העולים.

לאחר עמל רב בוצעה העברת כל בתי־הספר העממיים בירושלים, טבריה וצפת, לרשויות המקומיות. הושווה הסטטוס של החינוך העממי במדינה כולה. בתי־החינוך של זרם העובדים בתל־אביב, רמת־גן ופתח־תקוה הועברו לעיריות. בתי־הספר של ״אגודת־ישראל״ עם 4000 ילדים נספחו לרשת משרד־החינוך. הולך ונמשך המשא־ומתן עם חברת ״כל־ישראל־חברים״ על העברת בתי־הספר שלהם לפיקוח משרד־החינוך.

עומדים להקים, כתוצאה מהתיעצות של ראש־הממשלה עם סופרים ואנשי־רוח, מועצת־תרבות המורכבת ממורים, סופרים, אנשי־מדע ואמנים, אשר יעזרו לממשלה בתכניות ובדרכים לקליטה רוחנית של העליה ההמונית ובחינוך עברי וחלוצי שיש לתת לחיילים בצבא־הגנה לישראל. הממשלה תציע, בתקופה הקרובה, חוק על הפיכת ועד הלשון לאקדמיה ללשון. (אני מקווה, שוועד הלשון ימצא מלה עברית בשביל אקדמיה). כמו־כן יוצע לכנסת להעניק מעמד חוקי למועצה המדעית שהוחלט עליה עוד בימי הממשלה הזמנית, והתארגנה בחדשים האחרונים.

חברי המועצה המדעית הם: פרופ׳ ש. אדלר, פרופי ש. אולנדורף, מהנדס א. ארנן, ד״ר מ. בלוך — מנהל מכלן זיו ברחובות, ד״ר ר. בלוך —

מנהל המחקר בחברת־האשלג, ד״ר י. כרמון, פרופ׳ י. סמבורסקי, פרופ׳ י. ל. פיקרד, פרופ׳ מ. ריינר, פרופ' י. רקח, בא־כוח האוניברסיטה — ד״ר סנטור, ב״כ הטכניון — מהנדס קפלנסקי. יושב־ראש המועצה הוא ראש־הממשלה. פרופ׳ סמבורסקי הוא המנהל הכללי. למועצה יש חמש ועדות מרכזיות: אחת למחקר יסודי, פיסיקלי־חימי־ביולוגי, בראשותו של ד״ר א. ד. ברגמן ממכון וייצמן ברחובות; ועדה אחת למחקר חקלאי בראשותו של ד“ר י. כרמון; ועדה למחקר תעשייתי בראשותו של ד״ר ה. היימן; ועדה למחקר הבנין בראשותו של המהנדס א. ארנן, וּועדה למחקר המזון בראשותו של ד”ר בן־דור. לכל ועדה יש ועדות משנה למחקרים מיוחדים: לחקר שאלות הימים, האגמים, מינרלים, מבנה־האדמה, מחקר נפט, מחקר כל השאלות הקשורות בפרי־הדר, מחקר הרס האדמה, מחקר הבתים, כבישים, בעיות שיכון, חמרי בנין, מחקרים חקלאיים, ביולוגיה כללית, שאלות מטיאורולוגיות, מחקרים. גיאולוגיים, פיסיקליים ועוד. המועצה עומדת להוציא ילקוט של עבודות מקוריות לאנשי־המדע בישראל, ואני מקווה שהמועצה תשמש גורם חשוב לקידום המדע והמחקר, הצרוף והשימושי, בישראל.

*

אסיים סקירתי בדברים אחדים על יחסי־חוץ. ארבעה הסכמי שביתת־הנשק שכרתנו עם ארבע מדינות שכנות: עם מצדים בפברואר; לבנון, במארס; עם עבר־הירדן, באפריל; סוריה, ביולי, — השתמרו ומתקיימים והולכים, פרט לסעיף השמיני אשר בהסכם עם עבר־הירדן המחייב, לטובתנו, פתיחת הדרכים על־יד לטרון ולהר־הצופים, ולטובת הצד שכנגד — פתיחת דרך בית־לחם ואספקת חשמלי לעיר־העתיקה. אנו מצדנו מוכנים למלא את המוטל עלינו לפי ההסכם, אך עבר־הירדן סירבה עד עכשיו לעשות את חובתה־היא. אולם עלי לציין למען האמת שממשלה זו מילאה באמונה שני סעיפים עיקריים: א) העברת קו מסילת־הברזל לירושלים; ב) מסירת הקו המזרחי של ואדי־ערה לרשותנו. החששות שהיו ביחס לסוריה בדבר פינוי משמר־הירדן נתבדו. התנגדות הסורים שנתמכה זמן מה על־ידי יו״ר הוועדה, להגביל התישבותנו בשטח המפורז, לא עיכבה הקמת הנקודה החדשה במזרח הכנרת בשטח המפורז.

בדרך כלל כל השאלות אשר היו שנוּיות במחלוקת יושבו עד עכשיו בדרכי שלום בכל הוועדות המשותפות לשביתת־נשק.

עשינו נסיונות לקשור מו״מ ישיר עם מדינות ערביות. התקיימו פגישות בלתי־רשמיות, אך לכלל מו״מ של שלום טרם הגענו. מדינות־ערב סירבו כולן ביחד להיכנס אתנו במו״מ ישיר, אם תחת חסות ועדת־הפיוס או בלעדיה. הודענו משום כך לוועדת־הפיוס ולאו״ם כי נוכח הסירוב הזה אנו רואים את המשך ועדת הפיוס והתיווּך כבלתי־מועיל, ואפילו כעלול להזיק.

שיתפנו פעולה עם קבוצת הסקר לשם עריכת תכניות־פיתוח בארצות המזרח התיכון תחת חסות או"ם, בשילוב פתרון בעיית הפליטים במערכת הפיתוח הכללי.

יחסינו עם מדינות אחרות, מתהדקים ומתבצרים. מספר המדינות שהכירו בישראל מגיע לחמישים ושבע. למרות הפרעות מצדדים לא־ידידותיים, התקבלה ישראל כחברה לאו״ם ברוב של 37 נגד 12 . קיימנו ונקיים קשרים הדוקים של ידידות עם ארצות־הברית וברית־המועצות, גם בבירותיהן וגם בקריה. אנו עומדים בקשר אמיץ עם צרפת. שוּפּרו במידת־מה היחסים בינינו ובין אנגליה.

המו״מ על חיסול חשבונות העבר טרם נסתיים, ומתנהל על יסודות של שוויון גמור, ומתוך אי־הכרה עיקרונית מצדנו בירושת ההתחייבויות של ממשלת המנדט.

אנו עומדים במשא־ומתן ידידותי עם נציגי הודו. הוסכם על חילופי נציגים דיפלומטיים עם תורכיה. אנו מציינים בקורת־רוח קשר זה עם המדינה המתקדמת ביותר במזרח התיכון, אשר לאחר היות ארצנו כפופה לה 400 שנים, הננו נפגשים אתה כמדינה עצמאית על יסוד של שוויון גמור.

לישראל יש 10 צירים ל־ 13 ארצות, נציגות מיוחדת אחת לשלוש ארצות, 5 קונסוליות כלליות ומספר קונסוליות.

הקונסוליה הכללית באבסטרליה תיהפך בקרוב לצירות.

שקדנו על פיתוח יחסי מסחר עם ארצות רבות בכל חלקי תבל.

הקצבות השיעורים של מילוה באנק ארצות־הברית ליצוא ויבוא נמשכו כסדרם. פנינו לברית־המועצות בבקשה לספק לנו סחורות באשראי.

הצטרפנו לאירגון־העבודה הבינלאומי, לאירגון הבינלאומי לתעופה אזרחית, לאירגון הבריאות הבינלאומי, לאירגון הבינלאומי לחינוך, למדע, ולתרבות; לברית הטלקומוניקציה הבינלאומית, למועצת־החיטים הבינלאומית. השתתפנו בוועידות של האירגונים האלה.

אנו משתתפים בשבועות אלה בפעם הראשונה כחברה שוות־זכויות בכנס שנתי סדיר של עצרת או״ם.

בקהיר נתכנסה ועידה אזורית לאירגון הבריאות. מזכירות או״ם לא יכלה להשיג מממשלת מצרים ערובות מניחות את הדעת להשתתפותנו בזכוּיוֹת שוות כאשר דרשנו, ומקום הוועידה הועבר לגנף. נקבע שהוועידה הבאה תתכנס בתורכיה. הוועידה בגנף עברה ברוח טובה ובשיתוף־פעולה מלא בין כל משתתפיה.

מרוב ארצות תבל מתנהלת יציאת יהודים לישראל באין מפריע. הושגה הסכמת ממשלת פולין למַתן חופש־יציאה לכל יהודי הרוצה לעלות לישראל תוך זמן מסוים. צירות ישראל הוכרה כמוסד המארגן עליה. העליה מצ׳כוסלובקיה, מבולגריה ומיוגוסלביה התנהלה באין מפריע. התקיים מו״מ עם הונגריה על חידוש העליה והרחבתה. נשקפת אפשרות של הקלה פורתא בענין זה, אולם זו רחוקה עדיין מפתרון הבעיה.

התנהל דין־ודברים קשה עם רומניה, אשר לא נשא פרי עד עכשיו. רק מתי מספר מקבלים ברומניה רשיון יציאה לישראל, כמעט כולם אנשים קשישים. צרכי המוני ישראל מרומניה ותביעתם לעלות לישראל לא נמלאו.

הממשלה הביאה לדעת הקהל העולמית גל הרדיפות החדש שפרץ נגד יהודי עיראק. המעצמות הגדולות המקורבות לממשלת עיראק נתבקשו להתערב להפסקת המאסרים והעינוּיים.

הממשלה עמדה בפני כל נסיון להביאה לידי ויתור על איזה חלק שהוא מהשטח הנתון לריבונות ישראל. הממשלה עמדה ותעמוד על זכותה המלאה של ירושלים היהודית להוות חלק בלתי־נפרד ממדינת־ישראל, והיא מציינת בסיפוק כי רבים באו״ם נוכחו לדעת כי תכנית בינאום ירושלים, על־כל־פנים במידה שהיא חלה על העיר החדשה, אינה ניתנת להתגשם, ואינה דרושה להבטחת חסינותם של המקומות הקדושים, ולשמירה מלאה של זכויות הכנסיות הדתיות.

ציר מדיניותנו הבינלאומית הוא — שלום. שלום לקרוב ולרחוק, שלום למזרח ולמערב, שלום לעמים גדולים וקטנים.

בעצרת או"ם ומחוצה לה נפעל לביצור השלום בין האומות ונעשה כל מה שיש ביכלתנו הצנועה להמתיק הניגודים שבין עמים וגושי־עמים, נחזק ידי כל אלה אשר כמונו מסרבים להזדהות עם יריב זה או אחד, ונהיה בכל התנאים נאמנים לצו מטרתנו וחזוננו: להכשיר תנאים בעולם שבהם לא ישא גוי אל גוי חרב ולא תהיה עוד מלחמה.