דְּלֵה שׁוֹבָב מִתּוֹךְ פָּחַת2
וְלֹא יָמוּת לַשָּׁחַת3
נְתֹץ עַלְוָן וּמָנָחַת4
שְׁפוֹ הַשְׁפֵּל וּבְנֵי נָחַת
רְאֵה כִּי צַר לְבֵן נֶעְצָר5
וְיֵשַׁע עֹז תְּנָה מִבְצָר6
שְׁמַע קוֹלִי מִן הַמֵּצַר
הָבָה לָנוּ עֶזְרָה מִצָּר7
5 וּמְרוֹם הַר וְהַלְּבָנוֹן8
חַדֵּשׁ חִישׁ הֲרֹס פִּינֹן
כְּבוֹדְךָ חוּס וְהָכֵן גָּנוֹן
יֶשַׁע הָבֵא שְׁלַח יִנּוֹן9
צְבִי שָׁלֵם וְהָאְדָנִים10
עַמּוּד בֹּעַז וְסַהְרוֹנִים11
דְּבִיר הָקֵם וּפַעְמוֹנִים12
מְנַחֵם שְׁלַח לַבָּנִים
דְּעָה חָכְמָה לְנַפְשֶׁךָ
וְהִיא כֶתֶר לְרֹאשֶׁךָ13
10 נְצֹר מִצְוַת קְדוֹשֶׁךָ14
שְׁמֹר שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ15
-
בכתב יד של מחזור ויטרי במוזיאום הבריטי, קטלוג, 655, עמ‘ 673. ואינו בכתב יד אוקספורד. עי’ קטלוג 1100, עמ' 308.
נדפס במחזור ויטרי, עמ‘ 178. נזכר בצונץ, Literaturgeschichte, עמ’ 681.
זמירות לשבת.
המשקל הוא המרנין. עיין ילין, עמ‘ קצ, מס’ 29. על הסטיות במשקל עיין להלן.
חרוזה מיוחדת לכל שני בתים וכך בשיר “דרור יקרא”. השיר לא נדפס ברווחים כראוי אחרי הבתים 2; 4; 6; 8.
השיר מיוחס לדונש על פי האקרוסטיכון, הנמצא כאן פעם אחת בשני הבתים הראשונים ופעם אחת בשני הבתים האחרונים. צונץ ודוידזון מיחסים אותו לדונש בן לבראט ואינם מנמקים את דעתם. הנימוקים שיש להביא לבעלות דונש הם: א) במחזור ויטרי רשום ממעל לו: “דונש בן לברט” (לפי ווילנסקי, מזרח ומערב, ד, עמ' 132, רשם זאת המו"ל, אולם מנין לו זאת?). ב) הכינויים לנוצרים
נמצאים בשיר יהודי בן ששת, תלמיד דונש, 15, בית 146 (בית זה נדפס גם בקובץ שירי דונש על ידי כהנא, עמ' 14), וכידוע הושפע מאוד תלמיד זה משירת רבו וקשה לראות בזה השפעת יהודי בן ששת על משורר מאוחר. ג) הסטיות במשקל: אות נחה בסוף המלה כשוא נע: ימותְ (1); והלבנוןְ (5); גנוןְ (6); שלחְ (8); שבתְ (10). — תנועה כשוא נע: מִתוךְ (1) וּבְנֵי (2); מִן (4) הָבה (4); עֶזְרה (4); עַמוד (7). — שוא נח כתנועה: ומְרום (5). ↩
-
שובב =ישראל, על פי יר' ג, יד. ↩
-
סוגר, ישעיה נא, יד. ↩
-
השמות הפרטיים בני עשו = הנוצרים. עין בר' לו, כג, יג. השווה בית 5–6 דרור יקרא ואדום עקר. ↩
-
בן נעצר = היושב במאסר על פי יר‘ לט טו המתפלל לה’. ועין ריב"ג המפרש כך שמואל־א כא ח. ↩
-
סוגר, ירמיה ו, כז. ↩
-
דלת, תהלים כז, ז; קיח, ה. — סוגר, ס, יג. ואולי צ"ל: הָבָה לָּנוּ עֶזְרָת מִצָּר ובלשון פסוק לא הקפיד על המשקל. ↩
-
ומרום הר = הר המוריה. פינון – מבני עשו. עיין בר' לו, מא. ↩
-
ינון = המשיח. תהלים עב, יז. ועיין סנהדרין צח, ב. ↩
-
צבי = ארץ הקדש. שלם = ירושלים בר‘ יד, יח. והאדנים = המשכן = בבית המקדש. שמ’ כו, יט. עמוד בעז = בבית המקדש, מלכים־א ז, ב. סהרונים = עטרות חתנים. על־פי ירושלמי סוטה, פרק ט, הלכה טו. ↩
-
וסהרונים. אברמסון מפרש: כותרות העמודים (מלכים א ז, ועי' רד"ק). ↩
-
דביר = בית המקדש. פעמונים = הכהן הגדול, שמ' כח, לג. מנחם = משיח. עיין סנהדרין צח, ב. ↩
-
משלי כד, יד. — והיא במחזור ויטרי: ויהי נגד המשקל. ↩
-
סוגר, שמ‘ טז, כג — דלת, במחזור ויטרי: “נטור מצוה לדורשיך” ופירושה: לה’ הדורש טובתך. — קדשך. בֶר ב“דרור יקרא” תיקן לְקָדְשֶׁךָ כדי להתאים למשקל . ↩
-
סוגר, עיין דעה לבי, בית 40. יש שצירפו את שני הבתים האחרונים לסוף דרור יקרא ואין להכריע באיזה שיר הם מקוריים, אף כי אני נוטה לראותם כחלק מ“דלה שובב”. כך גם י‘ מרקוס, מזרח ומערב, ד, עמ’ 3, הערה 2. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.