רקע
דונש בן לברט
[לדורש החכמות]
דונש בן לברט
תרגום: נחמיה אלוני (מערבית)

לְדוֹרֵשׁ הַחָכְמוֹת / וְעֵצוֹת וּמְזִמּוֹת1

וְגוֹעֵר בַּתְּנוּמוֹת / נְשָׁפִים וּשְׁחָרִים


מְנַחֵם בֶּן סָרוּק / חֲנִיתוֹ הַמָּרוּק2

וְחִצּוֹ הַזָּרוּק / בְּלִבּוֹת הַצָּרִים


אֲשֶׁר הַנִּיב אָסַף / וְאֶת סוֹדוֹ חָשַׂף

וְשֵׂכֶל טוֹב יָסַף / עֲלֵי כָל הַמּוֹרִים


וְשָׁת סֵפֶר אֶגְרוֹן / בְּדַעַת וּבְכִשְׁרוֹן3

וְחִבֵּר הַפִּתְרוֹן / בְּמִלִּים נֶחְבָּרִים


5 וּבָדַק בַּצַּחוֹת / קְמוּצוֹת וּפְתוּחוֹת4

וְהֵשִׁיב בָּם רוּחוֹת / לְגוּפוֹת וּפְגָרִים


וְנָתַן בִּקְמָצִים / נְקֻדּוֹת, לִקְמָצִים5

לְקַבֵּץ נִקְבָּצִים / וְלִגְזֹר נִגְזָרִים


וְלִשְׁמוֹתָם מָנָם / לְמִינֵי עִנְיָנָם6

וְכִתְבוּנָם בָנָם / בְּסִפְרוֹ כַּשּׁוּרִים


וּבֵאֵר מַה טַּעְמֵי / פְּסֵקִים וּלְגַרְמֵי7

וְהֵבִין מַה מִּן מֶה / כְּמוֹהֶם נֶאְסָרִים


וְרָפִים וַחְזָקִים / בְּמַצַּבְתָּם הֵקִים

כְּמוֹהֶם נֶחְקָקִים / בְּיֵהוּא נִקְשָׁרִים8


10 וְטַעְמֵי הַתּוֹרָה / בְּקוֹל נָעִים קָרָא

וְתוּשִׁיָּה הוֹרָה / פְּתָיִם נִמְהָרִים


וְיָסַד מוֹסָדוֹת / עֲלֵי כָל הָאוֹדוֹת9

וְגַם גִּלָּה סוֹדוֹת / מְלֵאִים וַחְסֵרִים


אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת יוֹדֶה / וְגַם יִשַּׁק לִידֵי

חֲכָמִים מַגִּידֵי / דְבַר צֶדֶק בָּרִים


וְיַקְשִׁיב תּוֹכָחוֹת / בְּגִילוֹת וּשְׂמָחוֹת

לְמַעַן בַּטּוּחוֹת / וְהֵן לוֹ נִמְסָרִים10


וְלָכֵן לוֹ עָלַי / שְׁלֹחַ לוֹ מִלַּי

וְשִׁירַי וּמְשָׁלַי / מְקוֹם הָאֶשְׁכָּרִים


15 בְּחָרוּז וּמְפֹרָד / כְּמוֹ הַטַּל הוּרַד11

בְּלֵב חַכְמֵי סְפָרַד / לְדוֹרֵי הַדּוֹרִים


בְּגִלּוּי תּוֹכַחַת / לְבָבִי קוֹדַחַת

בְּשֶׁל הֵבִיא שַׁחַת / בְּלִבּוֹת הַיְצוּרִים

ִ

וְהֵפֵר הַיִּרְאָה / וְאָמַר אֵל רָאָה

עֲשׂוֹת הַחַטָּאָה / לְעַוֵּת הַיְשָׁרִים12


וְהָאֵל לֹא יִתְרָע / בְּאָדָם כִּי יֵרַע

וְלוֹ בַטּוֹב וָרָע / שְׁנֵיהֶם מֻבְחָרִים13


וְלֹא בַּוָּו יִקְרָא / בְּפִתְרוֹנוֹ מָרָה14

וְאָסַר מֻתָּרָה / וְהִתִּיר נֶאְסָרִים


20 עֲלֵי זֶה הַפֶּרֶץ / לְכָלָה וּלְחֶרֶץ

כְּשִׁכּוֹר נָע אֶרֶץ / וְרָגְזוּ הֶהָרִים


וְהִמְלִיךְ חָט סֵפֶר / וחָטָא נִיב שֶׁפֶר

וְטֵית דֶּלֶת הֵפֵר / מְלַאכְתָּם בַּדְּבָרִים15


בְּנֵס וּקְצַף חָרַשׁ / בְּבֵית, כִּי לֹא דָרַשׁ

פְּנֵי חָכָם, פֵּרַשׁ / נְכוֹחִים בִּשְׁעָרִים16


וְנַס מֶלֶךְ זַעְפּוֹ / וְרָגְזוֹ גַם קִצְפּוֹ

בְּעֵת חָרָה אַפּוֹ / בְּגָזְרִין וּגְדָבְרִים17


וְזוֹעֵף הוּא נָסִיס / בְּנוֹתֵן כּוֹס עָסִיס18

אֲשֶׁר יוֹסֵף הֵשִׂישׂ / וְהוּא עִם הָאְסוּרִים


25 שְׂפַת קֹדֶשׁ שָׁבַר / וְחֵט אֶל חֵט צָבַר

וְגַם בַּבַּיִת חִבֵּר / לְשָׂרִים וּבְשָׂרִים19


אֲנָךְ פָּתַר נֶפֶץ / וְלִי אֵין בּוֹ חֵפֶץ20

וְלוּ בָן שָׂם קֶפֶץ / לְפִיו בַּמַּסְגֵּרִים


וְשָׂמוֹ מִנֵּכִים / כְּאָסוּךְ מִסָּכִים

וּפָתַר נִדְבָּכִים / כְּתָלִים לֹא טוּרִים21


וְטוּר הוּא עֵץ נִדְבָּךְ / בְּתוֹךְ הַקִּיר נִסְבָּךְ

אֲשֶׁר בּוֹ נִתְאַבַּךְ / מְנַחֵם, הַמֵּרִים –22


בְּקוֹל כִּי הַקֶּרֶת / כְּקִרְיָה נִפְתֶּרֶת23

כְּחוֹמָה נִבְצֶרֶת / כְּאַחַת הֶעָרִים


30 וּפָתַר כִּידוֹדִים / כְּסִירוֹת וּכְדוּדִים

וְכַף בַּכִּידוֹדִים / כְּכַף בַּכִּיּוֹרִים24


לְשַׁדִּי שָׁת כַּשֹּׁד / וְהַלָּמֶד בַּיְסוֹד25

כְּמוֹ לָמֶד לָמוֹד / אֲלַמֵּד מוּסָרִים


לְשַׁד שֶׁמֶן נָעִים / וְזֶה אַחִים רֵעִים

בְּחֵלֶק נוֹדָעִים / בְּלַחִים נִפְתָּרִים


וְחָרוּץ שָׂם אֶבֶן / וְלַבִּינָה לַבֵּן26

וּמַה לַּבָּר תֶּבֶן / וְלֶחָכָם בּוּרִים


וְכָל שָׂם עִם כַּלְכֵּל / וְיָכִיל וִיכַלְכֵּל27

וְחָשַׁב לוֹ הַשְׂכֵּל / לְהַרְבּוֹת מַאְמָרִים


35 וְשָׂם כִּנְבֹל עָלֶה / וְכַבֶּגֶד תִּבְלֶה

אֲשֶׁר תָּמִיד יִשְׁלֶה / בְּחֵלֶק נֶאְגָּרִים28


וְנָבָל וּנְבָלָה / הֱבִיאָם עִם בָּלָה29

בְּנִאוּפִים, כָּלָה / וְחָשַׁק הַזָּרִים


וְאָמַר כִּי אַרְעִית / כְּאֶרֶץ בָּעִבְרִית

אֲרַע עִמּוֹ אַרְעִית / בְּתַחְתִּית נִפְתָּרִים30


וּמַעְתִּיק מִן עָתָק / בְּסִפְרוֹ לֹא נָתַק

וּמַה טּוֹב לוּ שָׁתַק / וְלֹא שָׁת מִכְמָרִים31


וְקוֹצִים סִרְפָּדִים / לְרַגְלֵי תַלְמִידִים

אֲשֶׁר בִּסְפָרַדִּים / תְּמִימִים וִישָׁרִים


40 וְתַעְרֹג וַעְרוּגָה / הֱבִיאָם בִּמְשׁוּגָה32

לְפוּקָה וּלְתוּגָה / כְּמוֹ הֵם נֶחְבָּרִים


עֲרוּגָה הִיא גַּנָּה / גְדוֹלָה וּקְטַנָּה

לְבֹשֶׂם מוּכָנָה / כְּכַרְכֹּם וּכְפָרִים


וְעָרַג לָאֵילִים / כְּנָהַם לִשְׁחָלִים

וְגָעָה לַעְגָּלִים / וּפָרוֹת עִם פָּרִים


וְצָהַל לַסּוּסִים / וְצַפְצֵף לַסִּיסִים

וְגַם מִן הַטָּסִים / כְּמוֹ כֵן לַעְגּוּרִים


וְנָמוֹג שָׂם נָמַס / וּמִסַּת שָׂם כַּמָּס

הֲלֹא טוֹב לוּ כָמַס / סְפָרָיו בַּקְּבָרִים33


45 וּמוּג לֵב הוּא נוֹעַ / וְנִדָּח יִנּוֹעַ

בְּעֵת אֵין לוֹ שׁוֹעַ / בְּצוּר כָּל הַיְצוּרִים


וּפֶשֶׁר מִסַּת דַּי / כְּבִרְכַּת אֵל שַׁדַּי

כְּדֵי כֹח יָדַי / בְּמַתָּן וּנְדָרִים


לְשׁוֹן סֶלַע פִּלַּג / וְלָכֵן הִתְעַלַּג34

וּבַשֶּׁלֶג נִשְׁלַג / בְּיוֹם הַסַּגְרִירִים


אֲשֶׁר אָמַר אַסֶּה / בְּחֹסֶר נוּן נַסֵּה

וְנוּן זֶה בִּמְנַסֶּה / וְסֶמֶךְ נִקְשָׁרִים35


כְּנוּן קוֹף בִּמְנַקֶּה / וְשִׁין קוֹף בַּמַּשְׁקֶה

וְלוּ אָמַר נַקֵּה / לְאֵל מִנִּסְתָּרִים36


50 כְּמִנָּה לוֹ שָׂם מָן / וּפָתַר בּוֹ זֻמַּן

וּמָה הוּא פִתְרוֹן מָן / בְּלֶחֶם אַבִּירִים37


וְגַם פָּתַר שֶׁצֶף / חֲרוֹן אַף גַּם חֶצֶף

וְהוּא בִמְעַט קֶצֶף / אֱלֹהִים אַדִּירִים38


וְהַבָּשָׂר הַנָּא / כְּמוֹ יָנִיא מָנָה

וְאֵלָה אִילָנָא / אֲסָפָם בַּפְּשָׁרִים39


וְגַם שָׂם סַלְסִלּוֹת / כְּמוֹ סַל הַחַלּוֹת40

וְשָׁת לַעְקַלְקַלּוֹת / וְעָקוֹב מֵישָׁרִים


וְעֻזִּי וּמְנוּסִי / אֲשֶׁר אֵלָיו נוּסִי41

הֱבִיאוֹ עִם נִסִּי / וְהֵם לִשְׁנֵי עֲבָרִים


55 וְנֹפֶת עוֹד הֵבִיא / לְנַפְתִּי מִשְׁכָּבִי

וּמִי זֶה הַמֵּבִיא / דְבַשׁ בַּמִּקְטָרִים42


וְהַתָּו בַּנֹּפֶת / כְּמוֹ תָו בַּזֶּפֶת

וְגַם תָּו בַּשָּׁפַת / כְּשָׁפוֹת הַסִּירִים


הֲלֹא שָׁפַת קַוָּם / בְּמֹאזְנַיִם הִתְוָם

וְחִזֵּק אֶת תָּוָם / וְכֹה הֵם נֶעְצָרִים


בְּשָׁפוֹת שָׁפַתִּי / בְּזֶפֶת זָפַתִּי

בְּנֹפֶת נָפַתִּי / רְקִיקֵי בִכּוּרִים


וְהֵבִיא הָעְתִידִים / בְּחֵלֶק עַתּוּדִים43

וְאָמַר: לִי מוֹדִים / נְבוֹנֵי הָעִבְרִים


60 בְּאָמְרוֹ כִי יָדָה / בְּיִסּוּד הֵא הָדָה

וְכַצִּפּוֹר צָדָה / חֲכַם הַשִּׁנְעָרִים44


סְעַדְיָה בֶן יוֹסֵף / זְקֵנִי, הַחוֹשֵׂף45

צְפוּנוֹת, הָאוֹסֵף / פְּנֵי הַמּוּסָרִים


וְהֵתֵז הֵא הוֹזִים / וְשָׂמוֹ עִם מַזִּים

וְהַהֵא בַהוֹזִים / כְּמוֹ הֵא בַהוֹרִים


וְנוּן נוֹעֵר הִשְׁרִישׁ / וְנוּן נָגַע הוֹרִישׁ46

הֲלֹא טוֹב לוּ הֶחְרִישׁ / וְלֹא אָץ בִּדְבָרִים


וְכִלָּה יוֹד כִּלְיָה / וְהֵסִיר יוֹד שִׁלְיָה47

כְּמוֹ יוֹד מִן שִׁבְיָה / וְשֶׁבִי מוּסָרִים


65 וְגַם אָמַר כִּי פֵה / יְסוֹד פֹּה גַם אוֹפֶה48

וְלָךְ [אוֹבֶה א]וֹפֶה / כְּמוֹ הוּא בָאוּרִים


וְחִסֵּר וָו מַסְוֶה / וְהַוָּו בַּמַּסְוֶה

כְּוָו מִקְוֶה מַטְוֶה / וְאַף וָו צַוָּארִים49


וְשֵׁם מַיִם שָׁדַד / וְהוֹשִׁיב מֵים בָּדָד

וְרָפַשׁ אַף רָדַד / מְקוֹר מַיִם קָרִים50


וְגַם אָמַר כַּף כֹּה / כְּמוֹ כַף וַיַּכּוֹ51

וְלֹא זֶהוּ דַרְכּוֹ / וְלֹא הַנּוֹתָרִים


אֲשֶׁר חַק בַּאְחָדִים / כְּדָּלֶת הַנָּדִים52

וְשָׂם הַמּוּסָדִים / הֲרוּסִים נֶעְקָרִים


70 וְהֵסִיר הֵא מִן מָה / וְחָשַׁב זֹאת חָכְמָה53

וּבִינָה גַם עָרְמָה / וְגִלּוּי מִסְתָּרִים


וְשָׂם מֵים אֶדַּדֵּם / כְּמוֹ מֵים אוֹרִידֵם

וְתָו וַיִּשְׁתּוֹמֵם / בְּתוֹךְ הָעִקָּרִים54


וְהֵבִיא בַאְחָדִים / יְדִידוֹת וִידִידִים

וְדַלְתֵי הַדּוֹדִים / לְעוֹלָם נִקְשָׁרִים55


וְדָחָה יוֹד מִן מִי / כְּמוֹ יוֹד מִן כַּרְמִי56

הֱסִירָם, כִּי עַמִּי / חֲשָׁבָם שִׁכּוֹרִים

= = = = = =

= = = = = =

75 = = = = = =

= = = = = =


וְגַם שָׂם יוֹד בַּצִּים / כְּמוֹ יוֹד הַקִּצִּים

וְאַף יוֹד הַחִצִּים / וְאַף יוֹד הַתּוֹרִים57


וְהָרַס בִּנְיָנִים / כְּמוֹ הָאַרְמוֹנִים

וְשִׁבַּר צִיּוּנִים / וְהִפִּיל תַּמְרוּרִים58


וְקַרְקַר נוּן קָטָן / וְכָרַת נוּן יִצְעַן59

וְהֵסִיר נוּן סָאַן / וְכֻלָּם לֹא סָרִים


וּמָנוֹן עִם הוֹנָה / בְּמַחְלֶקֶת נוּן בָּנָה60

וּמָנוֹן מִן מָנָה / כְּמָרוֹר מִן מָרִים


80 וְשָׁקַל יָגֵעַ / בְּמִשְׁקָל נוֹגֵעַ

וְיוֹד בַּיָּגֵעַ / כְּמוֹ יוֹד בַּיְתֵרִים61


וְיָבֵשׁ וִיבֹשֶׁת / בְּמִשְׁקֹלֶת בֹּשֶׁת62

כְּנֶהְפַּךְ לִנְחֹשֶׁת/ זְהָבוֹ בַּכּוּרִים


וְשִׁין שָׂם בִּשְׁתַּיִם / יְסוֹד, גַּם בִּשְׁנַיִם63

לְכִלְיוֹן עֵינַיִם / וְגַם לַסַּנְוֵרִים


וְעֵטָא שָׁת עַיִט / וְעוֹף הוּא הָעַיִט

וְלֹא יָדַע שַׁיִט / וְנִשְׁלַךְ בַּנְּהָרִים64


וְלַהֶבֶל נִחַם / בְּשׂוּם פַּח עִם פֶּחָם

וְרֶחֶם עִם רִחַם / וְהָרוֹת עִם הָרִים65


85 כְּרֵסוֹ עִם כִּרְסַם / בְּחֵלֶק אֶחָד שָׂם

קְשָׁרָם וּרְכָסָם / וְהֵמָּה נִתָּרִים66


בְּמִשְׁנָה הֻלָּלָה / אֲשֶׁר דִּין גָּבָלָה67

בְּכִרְסוּם לִנְמָלָה / כְּמוֹ כֵן לַחְזִירִים


יְפֵה נוֹף הַר צִיּוֹן / אֲשֶׁר בָּחַר עֶלְיוֹן

לְנָפֶת שָׂם דִּמְיוֹן / וּפֶלֶךְ וּכְפָרִים68


וְנוֹף בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה / אֱמֶת אֹמֶן אָמְנָה

כְּמוֹ עָנָף נִמְנָה / וּבַדִּים וּקְצִירִים


וְדִמָּה גַם הִמְשִׁיל / לְכֵילַף וּלְכַשִּׁיל

חֲרָבוֹת וַיַּכְשִׁיל / פְּתָאִים וּנְעָרִים69


90 וְאַף פִּיהוּ פָצָה / בְּרַצּוֹתִי רָצָה70

וְאוֹתָם לֹא חָצָה / בְּסִפְרוֹ לִגְזָרִים


וְאַף שָׂם אַיְסִירֵם / כְּאָסוּר וֶאְסָרֵם71

אֲנִי לֹא אַחְבִּירֵם / בְּמִשְׁקָל וּפְשָׁרִים


וְאֹמֶר יֵיסִירוּ / כְּאֹמֶר יַיְסִירוּ

בְּמִשְׁקַל יַיְשִׁירוּ / וְאֹמֶר מֵישָׁרִים


וְגַם פָּארוּר כִּפְאֵר / עֲלֵי סִפְרוֹ בֵאֵר72

וְבוֹ אָמַר אָאֵר / חֲשֵׁכִים נִקְדָּרִים


וְהִנֵּה הוּא כַפָּח / לְקֹוֵהוּ מַפָּח

וְלַמִשְׁפָּט מִשְׂפָּח / וְתוֹעֶה וּשְׁבָרִים


95 כְּפוּמָא שָׂם פִּימָה / וְאֵין לוֹ בַתְּמִימָה73

לְפֶתִי מַחְכִּימָה / מְעִידִים נִכָּרִים


וְשׁוֹבִים וּשְׁבָבִים / בְּפִתְרוֹנוֹ שָׁוִים

וּפִשְׁרוֹ כִשְׁבִיבִים / לְאֵשׁ הַכִּיּוֹרִים74


וְשָׁת שֵׁרִיתִיךָ / כְּמוֹ הִשְׁאַרְתִּיךָ

וְהוּא פִתַּחְתִּיךָ / אֲסוּר הַסּוּגָרִים75


וְשֵׁרָה וּמְשָׁרֵא / כְּזֵרָה וּמְזָרֶה

וְקֵרָה וּמְקָרֶה / עֲלִיּוֹת בַּקָּרִים


וְאָסְפַּרְנָא תִקְנֵא / בְּחֵלֶק תָּו יִבְנֶה76

הֲלֹא זֶה הוּא בוֹנֶה / כְּעַכָּבִישׁ קוּרִים


100 וְחִבֵּר בַּבִּנְיָן / לְתִקּוּן וּלְקִנְיָן

וּפָתַר בָּעִנְיָן / לְדִכְרִין כַּזְּכָרִים


וְדִכְרִין הֵם אֵילִים / לְמִזְבֵּחַ עוֹלִים77

לְחוֹטְאִים עַוָּלִים / לְהַמְצִיא כִפּוּרִים


תְּקוּפַת הַשָּׁנָה / לְחַמָּה וּלְבָנָה78

עֲלֵי תַקִּיף בָּנָה / וְתֹקֶף גִּבּוֹרִים


וְהַתָּו בִּתְקוּפָה / כְּמוֹ תָו בִּתְנוּפָה

בְּמִקְרָא תָעוּפָה / בְּאֵבֶר כַּנְּשָׁרִים79


וְהַשִּׁירָה אָרְכָה / וְהַסִּיגִים חָרְכָה

וְרַק לֹא נֶעֶרְכָה / לְאֶחָד מֵעֶשְׂרִים80


105 בְּמֵאָה וַעְשָׂרָה / שְׁמוֹנִים נִקְשָׁרָה

שְׁקוּלָה וּשְׁמוּרָה / לְאוֹתוֹת לַמּוֹרִים81


וּמִן הַנּוֹתָרִים / בְּישֶׁר נִפְתָּרִים

בְּמֵאָה גַם עֶשְׂרִים / בְּלֹא שִׁיר נִסְדָּרִים82


בְּפִתְרוֹנָם יֵשׁ דַּי / לְעוֹבְדֵי אֵל שַׁדַּי

הֱיוֹת בָּמוֹ עֵדַי / עֲלֵי הַנִּשְׁאָרִים


וְאִם יִכְעַס נָבָל / וְכָל לֵץ יִתְאַבַּל

וְכָל פֶּתִי יוּבַל / לְטֶבַח כִּשְׁוָרִים


יְרֻקַּב בִּקְנָאוֹת / וְיוּעַד בִּשְׂנָאוֹת

לְשׁוֹאוֹת וּמְשׁוֹאוֹת / וּמִסְפַּד תַּמְרוּרִים


110 חֲכָמִים יִשְׂמָחוּ / וְסִפְרִי יִקָּחוּ

וְעוֹד לֹא יִשְׁכָּחוּ / דְּבָרַי הַיְשָׁרִים


תַּמָּהּ הַשִּׁירָה / בְּמִבְטָא מְבֹאָרָה / נִגְבָּלָה

מְתֹאָרָה / וְעוֹד בָּדַקְתִּי בְּרֹב מִלִּים מִן הַנִּשְׁאָרִים /

וְסִדַּרְתִּי עֲלֵי אָלֶף בֵּית בְּמֵאָה וְעֶשְׂרִים / לִהְיוֹת

הַתְּשׁוּבוֹת מָאתַיִם / בְּעֶזְרַת אֵל בּוֹרֵא שְׂפָתָיִם83




  1. תהלת מנחם = (להלן מ‘, ולא רס"ג כמו שחושב כ’)  ↩

  2. מנחם שחניתו חדה וחיצו שלוח ללב השונאים (הנתכוון לערבים המתפארים בלשונם?) או האנשים (לפי “היצורים” במ' “הצרים” = האנשים = דבריו נשמעים ומשפיעים) ואפשר לבאר באותו האופן גם “חניתי.. וחצי”, אם נחשוב את היו“ד לסמיכות כעתיקה (עיין תשובות דונש על רס"ג, 5 סימן 13: גנובתי, מלאתי – הערת כ'). שד”ל פירש: אתה מנחם חניתי וחיצי (של דונש) וכתהילה למנחם. כ‘ 1 ( עיין הערות) לא פירש את נוסחו וכ’ 2: מנחם זרק חניתו לרס“ג ומשווה את הבית לשיר יהודי בן ששת, תת”ד, עמ‘ 4 בית 10. כך תופסים גם בכר, ניצני הדקדוק, עמ’ 100 והערה 3; הרב י“ל פישמן, קובץ רס”ג, עמ' יד–טו.  ↩

  3. רמז למחברת. כך כ‘ 1 וכ’ 2 פירש, כי רמז לספר האגרון לרס"ג.  ↩

  4. ואף כאן לא נתכוון לספר הצחות של רס"ג (כפי שמכנה דונש את “כתב אללגה” בספר תשובותיו על רס"ג), אלא לדברי מנחם בהקדמתו, עמ' 4.  ↩

  5. סידר את הנקודות בקבוצות. צירף את המתחבר והפריד את הטעון הפרדה.  ↩

  6. אף כאן פירש כ', כי הכוונה לספר “ואלה שמות שחבר על שרשי לשון הקדש”, אולם אין ספר כזה לרס"ג בעניני לשון. – סוגר ולפי צורותיהם בנם כמו חומות (= שור בר' מט, כב – אברמסון).  ↩

  7. לפי כ‘ 2: “כוונתו כי רס”ג דבר בספר האגרון גם על דבר הטעמים… אך מנחם לא דבר מאומה במחברתו אודות הטעמים“, אולם עד היום לא נודע לנו, כי עסק רס”ג באגרונו בטעמים. עי’ מתורת הלשון והשירה, עמ' לג–סח. – סוגר, ולימד את דרכי התקשרותם של המלים מַה ומֶה למלים אחריהן.  ↩

  8. IV באהוי…  ↩

  9. II על כל הדברים והסיבות (אודות) ע' מחברת מנחם  ↩

  10. III: דרך קצרה “למען בטוחות ”אמת חפצת" (תהלים כא, ח) בתוכך, בלבך, לשם החכמה הנמצאת בלב.  ↩

  11. I: בשיר שקול ובפרוזה. עיין תת“ד, עמ' 5,בית 21,הערה; בראדי, משקלי רי”ה עמ' 13, הערה 1.  ↩

  12. לפי מ‘ יש לקרוא: "לעות אדם בריבו ה’ לא ראה" (איכה ג, לה) בשאלה ולפי ד' בדבור רגיל.  ↩

  13. סוגר, לאדם הבחירה בטוב וברע. כ‘ 2: בטוב כרע: “עם אדם רע השם לא יתחבר, וח”ו שיהיה לו לה’ הטוב והרע בעיניו שוים." ומוטב לבאר: ולמ' האדם הטוב והאדם הרע שניהם מובחרים.  ↩

  14. מ‘ קרא את הפסוקים: אשר לא יעדה (שמ' כא, ח); אשר לא כרעים (וי' יא, כא); אשר לא חומה (שם כה, ל) באל"ף וד’ בוי"ו. – לדעתי כאן שלוש תשובות ולא אחת.  ↩

  15. I דרך קצרה, וצ"ל: חט ספר גזע ספרד, הנוסח הנכון טח ופירושו: כוסה בטיח ספר התורה לפני עם ישראל ואינו יודע לקראו, או ספר התורה הוא מבוע החכמה, ואפשר לפתור כל מלה עברית על פיו. עיין מתורת הלשון והשירה, עמ‘ סד – סח. שינה ד’ בכוונה כדי להסמיכה למלה חטא. III – IV ולא הכניס אותיות אלו באותיות השימוש (= מלאכה) וחשבן לאותיות השורש בלבד (= המליך)  ↩

  16. לפי מ‘ בנס בפסוק: “מלכא בנס וקצף שגיא” (דניאל ב, יב) כל אותיותיה שרשיות, ולפי ד’ הבי“ת בי”ת השימוש. החכם שפירש הוא כנראה רס“ג ואין פירושו לדניאל בידינו, אולם ב”אשא משלי“ חרוזי יה ”בנס" נגד ד' (עי' הערות).  ↩

  17. IV כ' מנסח “נדברים” (נגד נוסח כה"י) ומפרש: “כי מרוב כעס צוה נבוכדנצר לקטלה לחכמי בבל” ואינו נראה בעיני.  ↩

  18. II שר המשקים של פרעה, ופירש ד': כי כן מתורגם והנם זועפים (בראשית מ, ו): “והא אינון נסיסין”.  ↩

  19. II חטא, וכך כתוב ומנוקד במשנה אבות ב, ו בכתב יד קופמן. ועיין בר‘ כ, ו. – IV מ’ פירש “לעבד משול בשרים” (משלי יט, י) מל‘ בשר (=מושל) וד’ מל' שר.  ↩

  20. מ‘ פתר “ובידו אנך” (עמוס ז, ז) מל’ נכה וד‘ מל’ אנך.  ↩

  21. מ‘ פירש “נדבך” (עז' ו, ד) כותל וד’: טור.  ↩

  22. III נתאבך = נבוך. עיין מחברת מנחם, ערך “בך”.  ↩

  23. מ‘ פתר “לי שערים לפי קרת” = עיר (משלי ח, ג) וד’ מל' תקרה.  ↩

  24. לפי מ‘ שורש “כידודי אש יתמלטו” (איוב מא, יא) – דוד וד’ אומר, כי שרשה כידוד.  ↩

  25. מ‘ חושב את שורש, “נהפך לשדי” (תהלים לב, ד) שד וד’ לשד כמו “לשד השמן” (במ' יא, ח).  ↩

  26. פירש “בירקרק חרוץ" (תהלים סח, יד) אבן וד‘: זהב. – II לפי מ’ שורש ”למנצח על מות לבן" (תהלים ט, א) בן ולפי ד' שם עצם פרטי: לבן.  ↩

  27. לפי מ‘ “כל בשליש עפר הארץ” (ישעיה מ, יב) באותה הוראה של “אלפים בת יכיל” (מלכים א ז, כו) “ושמי השמים לא יכלכלוך” (מלכים–א ח, כז) ולפי ד’ שתי הוראות: מדד וכלכל.  ↩

  28. לפי מ‘ כנבול עלה (יש' לד, ד) וכבגד תבלה (שם נא, ו) בהוראה אחת ולפי ד’ שתי הוראות שונות: נפל ובלה. III הנושא מנחם הטועה (=ישלה ) תמיד.  ↩

  29. לפי מ‘ נבל נבלה ידבר (יש' לב, ו) ולבלה נאופים (יחז' כג, מג) הוראה אחת ולפי ד’ שתי הוראות: תבל וזקנה. – III–IV נמשך לבית הבא.  ↩

  30. מ‘ פירש “ארעית” (דנ' ו, כה) כארץ בעברית ולפי ד’ תחתית.  ↩

  31. לפי מ‘ הוראה אחת ל“המעתיק הרים” (איוב ט, ה) ו“יצא עתק מפיכם” (שמואל–א ב, ג) ולפי ד’ שתי הוראות: מסיע; גדול, קשה. – IV נמשך לבית הבא.  ↩

  32. הביא בהוראה אחת “כאיל תערוג" (תהלים מב, ב) ו”לחייו כערוגת הבושם" (שיר השירים ה, יג) וד' חושב, כי שתי הוראות להן: קול וגנה.  ↩

  33. לפי מ‘ הוראת “נמוגו כל יושבי כנען” (שמ' טו, טו) ו“למען למוג לב” (יחז' כא, כ) נמס ולפי ד’ הוראתן: נוע, על פי יש' ז, ב. – [נראה שהמשך ההערה מכאן מתייחס לבית 46 – הערת פב"י]

    II לפי מ‘ ל“מסת נדבת ידך” (דב' טז, י) ו“מס על הארץ” (אסתר י, א) הוראה אחת ולפי ד’ שתי הוראות: די ומס עובד. – III ידי = ידים.  ↩

  34. והפריד מ‘ את סלע לשתי הוראות: 1. ודברתם אל הסלע (במדבר כ, ה); = ענין כוח". 2. ה’ סלעי (תהלים יח, ג) = מבצר, מצודה ולפי ד' הוראה אחת.  ↩

  35. לדעת ד‘ אפשר לומר לפי מנחם אסה בלי נון, כי לפי מ’ שורש “נסותם את ה'” (שמ' יז, ז) בן אות אחת: סמ“ך, ולפי ד' לא יתכן זאת, כי שרשה ”נס“י בתשובותיו ביאר: ”ובאומרך כי הסמ“ך יסוד המלה לא יסוג כל חכם ונבון, כי תאמר אסה…”  ↩

  36. מנסתרים במקום מנסתרות של הפסוק “שגיאות מי יבין מנסתרות נקני” (תהלים יט, יג). ושעורו: ולו אמר לאל נקני מנסתרים.  ↩

  37. לפי מ‘ הוראה אחת ל“מנה את מאכלכם” (דנ' א, י) “מן–הוא” (שמ' טז, טו) "וימן ה’ דג גדול" (יונה ב, א) ולפי ד' פירוש מן = מה.  ↩

  38. לפי מ‘ פירוש “בשצף קצף” (יש' נד, ח) = חרון אף, ולפי ד’ שצף = מעט.  ↩

  39. לפי מ‘ הוראת אחת “אל תאכלו ממנו נא” (שמ' יב, ט) "ולמה תניאון" (במ' לב, ז) ולפי ד’ שתי הוראות, וכן הוראה אחת לפי מ‘ למלים “כאלה וכאלון” (יש' ו, יג) ו“אילנא די חזית” (דנ' ד, יז) ולפי ד’ שתי הוראות: שם מין עץ ושם עצם כללי. – טענת דונש היא גם על אלון וכאן שתי תשובות ולא אחת.  ↩

  40. צירף מ‘ כבוצר על סלסלות (יר' ו, ט) לפסוק: ובסל העליון (בר' מ, יז) ולפי ד’ שתי הוראות: ענפים וטנא.  ↩

  41. הפריד מ‘ את הוראת “מנוסי" (יר' טז, יט) = נס מהוראת ומנוס אבד מנהם” (איוב יא, כ) = בריחה וד’ חושב כי הוראה אחת להן: בריחה.  ↩

  42. חיבר מ‘ את הוראת “נפת תטפנה שפתי זרה” (מש' ה, ג) להוראת “נפתי משכבי מר” (שם ז, יז) ולפי ד’ הן שתי הוראות: דבש ובשם בבושם.  ↩

  43. הוראה אחת לפי מ‘ כל עתודי ארץ (יש' יד, ט) ולהיות היהודים עתודים (אסתר ח, יג) ולפי ד’ שתי הוראות להן: שרים ועתידים.  ↩

  44. טען מ‘ נגד רס“ג, כי אין להביא את הדה והזה באות ה אלא את הראשונה בדל”ת והאחרונה בזי"ן ולפי ד’ צדק רס“ג. – I נושא ידה – רס”ג. III נושא צדה – מ'.  ↩

  45. הרכבי פירש זקני = شيخ = מורה. כ‘ מתנגד לו וחושב, כי היה ד’ נכדו ממש. עיין הרכבי, חדשים גם ישנים, חוב‘ 7 עמ’ 19; הקדם, שנה ג, עמ' 198.  ↩

  46. לפי מ‘ שורש “נוער בשן” (יש' לג, ט) נער ולפי ד’ ער, כמו שעשה מ' גם בנגע.  ↩

  47. צירף מ‘ שליה לשל (דב' כח, נז) להוראה אחת ולפי ד’ אין לצרפן ואין להן הוראה אחת, כי לא תמיד אפשר לגזור שם מפועל.  ↩

  48. לפי מ‘ שורש “פה אשב כי אויתיה” (תהלים קלב, יד) כמו “אפה” רק “פ” ולפי ד’ במלות השימוש, מכיון שאינן נוטות, כל האותיות שורשיות: "כי פה לא הוא מן הפעלים, כי אם תיבות הענינים אשר לא יפעלו ולא יקבצון ולא יסורו מבנינם (עמ' 25). – הסוגר אין תכנו ברור כל צרכו.  ↩

  49. לפי מ‘ שורש “מסוה” (שמ' לד, לג) סמ"ך בלבד ולפי ד’ “סו”.  ↩

  50. לפי מ‘ שורש מים מי"ם ולפי ד’ “מי”. – III לכלך את המים ורמס בהם ברגליו (תהלים קמד, ב)  ↩

  51. לפי מ‘ שורש כה כ"ף ולפי ד’ “כה”. עיין הערה לבית 65. [ההערה להלן שייכת כנראה לבית 69 – הערת פב"י] – III המוסדים = אותיות השורש.  ↩

  52. לפי מ‘ שורש “נד” דל"ת בלבד ולפי ד’ שרשה “נד”. – I באחדים = שרשים בני אות אחת. ולא כפירוש כ' עיין 71.  ↩

  53. לפי מ‘ שורש “מה”, מי"ם ולפי ד’ “מה”. עיין הערה לבית 65.  ↩

  54. לפי מ‘ שורש “אדדם עד בית אלהים” (תהלים מב, ה) דל"ת ולפי ד’ שרשה “דם”. – III לפי מ‘ שורש “וישתומם כי אין מפגיע (יש' נט, טז) ”שתם" ולפי ד’ “שם” [חלק זה של ההערה מופיע במקור ה

    מודפס כחלק מההערה הקודמת– הערת פב"י]. – IV העקרים = אותיות השורש.  ↩

  55. לפי מ‘ שורש ידידות וידיד – דל"ת בלבד ולפי ד’ “דד”. – I באחדים = בשורשים בני אות אחת. עיין הערה לבית 65.  ↩

  56. “לפי מ' שורש ” מי מי“ם ולפי ד' ”מי".  ↩

  57. לפי מ‘ “יצאו מלאכים מלפני בצים” (יחז' ל, ט) שרשה צד"י ולפי ד’ “צי”.  ↩

  58. III לפי מ‘ שורש “הציבי לך ציונים” (יר' לא, כ) “צדי” ולפי ד’ “צן”.  ↩

  59. לפי מ‘ שורש קטן; יצען (יש' לג, כ) וסואן (שם ט, ד) הוא: קט צע וסא ולפי ד’ הן בנות שלוש אותיות שרשיות. – כאן שלוש תשובות ולא אחת.  ↩

  60. לפי מ‘ שורש “ואחריתו יהיה מנון" (משלי כט, כא) נו”ן ולפי ד’ “מן”.  ↩

  61. לפי מ‘ שורש “יגע” (דב' כה, יח) גע ולפי ד’: יגע.  ↩

  62. לפי מ‘ שורש יבש (איכה ד, ח) “בש” ולפי ד’ “יבש”, והרי זה להפוך יבושת (בר' ח, ז) לבושת וזהו כמו…  ↩

  63. לפי מ‘ שורש שנים ושתים שי"ן ולפי ד’ שן ושת. – כאן שתי תשובות ולא אחת.  ↩

  64. לפי מ‘ פירוש עטא (דנ' ב, יד) ועיט (יש' מו, יא) אחד ולפי ד’: עצה ונשר. – סוגר, רמז לסיפור המדקדק והספן בנהר פרת.  ↩

  65. דלת, לפי מ‘ שורש “פחם לגחלים” (משלי כו, כא) ושרש “ויפח באפיו נשמת חיים” (בר' ב, ז) – פח ולפי ד’ שורש המילה הראשונה בן שלוש אותיות פחם. – סוגר, לפי מ‘ הוראה אחת ל“ישכחהו רחם” (איוב כד, כ) “ורחם ארחמנו” (יר' לא, יט) ולפי ד’ שתי הוראות, רחם אם ורחמים. וכן לפי מ‘ הוראה אחת ל“הרות הגלעד” (עמ' א, יג) ולהרים ולפי ד’ שתי הוראות: אשה הרה והר.  ↩

  66. לפי מ‘ שורש אחד ל“יכרסמנה חזיר מיער” (תהלים פ, יד) ו“מלא כרשו מעדני מלך” (יר' נא, לד) ולפי ד’ שני שרשים: כרש וכרסם. – IV כמו חבלים שהם ניתרים ואינם קשורים זה בזה, ולא כפירוש כ'.  ↩

  67. I = במשנה המהוללה, ועי' הערות.  ↩

  68. לפי מ‘ הוראה אחת ל“יפה נוף” (תהלים מח, ג) ו“שלשת הנפת” (יה' יז יא) ולפי ד’: ענף ונפת.  ↩

  69. לפי מ‘ הוראת “כשיל וכילפות” (תהלים עד, ו) כלי נשק ולפי ד’: קרדום ופטיש. – כאן שתי תשובות ולא אחת.  ↩

  70. לפי מ‘ הוראה אחת ל“את רצותי” (שמואל–א יב, ג) ו"רוצה ה’ את יראיו" (תהלים קמז, יא) ולפי ד' שתי הוראות: רצץ ורצה.  ↩

  71. לפי מ‘ שורש אחד ל“איסירם” (הו' ז, יב) ו“לאסרך ירדנו” (שו' טו, יב) ולפי ד’ שני שרשים: יסר ואסר.  ↩

  72. לפי מ‘ שני שרשים ל“קבצו פארור” (=פאר, יואל ב, ו) ו“בקלחת או בפרור” (=פר, שמואל–א ב, יד) ולפי ד’ שורש אחד: פר.  ↩

  73. לפי מ‘ הוראה אחת ל“פום אריותא” (דניאל ו, כג) ו“פימה עלי כסל” (איוב טו, כז) ולפי ד’ שתי הוראות: פה ושומן.  ↩

  74. לפי מ‘ הוראה אחת ל“שובים לשוביהם” (יש' יד, ב) ו“שבבים יהיה עגל שומרון” (הו' ח, ו) ולפי ד’ שתי הוראות: שביב אש ושבה. – סוגר, ביאורו ראוי להישרף.  ↩

  75. לפי מ‘ “שריתך לטוב” (יר' טו, יא) הוא כמו “שרית ישראל” (דברי הימים–א יב, לח) ולפי ד’ שני שרשים ושתי הוראות: שרה = פתח; שאר.  ↩

  76. לפי מ‘ שורש “אספרנא תקנא” (עז' ז, יב) תקן ולפי ד’: קנא.  ↩

  77. לפי מ‘ פירוש “דכרין” (עזרא ז', יז) זכרים ולפי ד’: אילים.  ↩

  78. לפי מ‘ שורש “לתקופת השנה” (דברי הימים–ב כד, כג) תקף ולפי ד’: קף. תשובה זו חסרה בתשובותיו בפרוזה.  ↩

  79. III נושא תעופה – התי"ו בתקופה ובתנופה ביחד. זהו משנה הוראה.  ↩

  80. סוגר: ולא הספיק להשיב אלא אחד מעשרים.  ↩

  81. I מאה ועשרה בתים ויש כך (ע' במבוא לשיר בהערות). – IV אות לבני מרי (קלאר). – II שמונים תשובות. לבירור העניין עי' במבוא לשיר בהערות. [בסדר זה ההערות מופיעות במקור המודפס – הערת פב"י]  ↩

  82. סוגר, מאה ועשרים תשובות בפרוזה.  ↩

  83. – “תמה…” זהו קטע סיום בפרוזה חרוזה ואין להפכו לבתים שקולים, כמו שעשה כ' וקבע לכל בית משקל מיוחד של תנועות. בכי"א חסר הקטע לגמרי.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 35633 יצירות מאת 1821 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 12251 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!