זאת לי הפעם הראשונה אשר אשא את עטי ליובל איש.
פעמים רבות ניסו עסקנים שונים ובאי‑כוח הסתדרויות להניעני למעין זה, ולא יכלתי לעשות כזאת אף באותם המקרים שבכל מאודי חפצתי להצטרף לציבור המיַבל. והנה לתמהוני אני עצמי, נעניתי עתה, ברצון רב, להריץ את עטי בציוּן מעט משבחיו של אטינגר, אשר ידעתיו במשך שנות עבודתו בארצנו.
ובקשתי ומצאתי את הסיבה ליחסי זה אל אטינגר – כי ראיתיו עניו אף במקצועו, בחקלאות, אשר רבה בו ידיעתו, ועקב אשר רבה ידיעתו במקצועו. ומצאתיו אדוק באמונתו בתוצאות עבודתו, באשר מעורה אמונתו בעבודתו, בידיעתו אותה לעמקה ולהיקפה.
ובקשתיו – על כי רבות עיפרו בישובנו עליו ועל עבודתו; והוא באמונתו נשא בדומיה את קלס מתנגדיו, ואף לא פצה פיו בזמן שבני מפלגתו עזרו להרחיקו מעבודתו בהתישבות, למען שים את המשרה על שכם חבר אחר פעיל למפלגה יותר מאטינגר.
וזכורים לנו ימי כהונתו של אטינגר כמנהל ההתישבות, אשר למרות היות לו מאחוריו שנות נסיון רבות בהתישבות חקלאית בארצות שונות, הרי לא לקח לעצמו את העטרה להיות דן יחיד, אלא שיתף בעבודתו את הועדה להתישבות חקלאית, שהורכבה מחקלאים ועסקני התישבות שונים שבארץ.
והנהלת המחלקה להתישבות ע"י אטינגר הן לא היתה רק הנהלה תקציבית, כאשר אחריו, אלא גם הנהלה חקלאית. ויחידי היה אטינגר בהכנסת ענף‑הברכה של המטעים למשקינו החדשים, על אף ההתנגדות לכך אשר קמה אז מכל צד.
אכן עתה יברכו יושבי העמק שבע ביום את אטינגר, על תתו להם את פרי העץ הצפוניים בכלל ואת זני הענבים לשולחן ולמרפא בפרט. אך זכורים לנו עוד אותם הימים אשר רבים הרבו לנוד לנו על המטעים האלה ועוררו גם בנו את הספקות: 1) אם אמנם יצליחו אלה לשאת פרי ישוה בעמלנו בם; 2) ואם יימצא קונה ל“מעט הפרי” אשר נשיג מהם. אך גם באותם הימים, ימי השפל והלעג למטעים אלה, היה אטינגר מעורר אותנו לעבדם כהלכה ומבטיח לנו, באמונתו השלמה, כי ההצלחה בוא תבוא, הן מצד הפוריות של המטעים והן מצד הדרישה של השוק על פִרְיָם הטוב.
כיום נמלאה כבר הבטחת אטינגר לנו במילואה: א) המטעים נענים לטיפול בם, וכטיב הטיפול בהם כן ייטיבו להעניק רוב פרי יפה וטעים; 2) לפרי הטוב והיפה – הרי אין לנו כיום כל מחסור בארצנו.
יום הולדתו של אטינגר חל בימי בציר הענבים בעמק‑יזרעאל. משנה לשנה תרב הברכה אשר יאספו משקי העמק מכרמיהם. והשנה הגדילה הברכה בכרמיהם, הן בתנובה הטובה והן במחיר הטוב – ומתוך השמחה בברכת הבציר יברכו משקי העמק את אטינגר ליום הולדתו הששים, כי יאריך עוד ימים רבים לשבוע אתנו מטוב ארצנו הברוכה בעמל כפינו, ויחדיו נוסיף עוד לעמול עליה להרבות את ברכתה לנו.
תרצ"ב (1932).
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.